  
  
  
|
 |
|
||
  |
|||
|
|||
אתה צודק שהאינטרנט הוא ''אמצעי תקשורת נוסף'', אבל היום הוא כבר כלי התקשורת ה ע י ק ר י במלוא במובן המילה. כלומר, באינטרנט אתה יכול להעביר ברגע אחד חומר כתוב, חומר מצולם, סרטי וידיאו (ויש הרבה סירטי וידיאו לא מטופשים, רציניים ומצחיקים לפי התפלגות חוכמת/טיפשות המין האנושי), מוסיקה שלך או של אחרים, סרטי קולנוע מקוריים, קבצים של מסמכים מקוריים וחומרים מוכמנים שונים שאינך רוצה שאחרים יראו וידעו. אתה יכול להפיץ נתונים ודיעות ע''י 'קליק' אחד לכל העולם ואישתו באותו הזמן, באותה השניה. וכל זאת בלי תשלום נוסף מלבד התשלום החודשי הקבוע בהסכם שלך עם חברות האינטרנט. וכמובן, אתה לא צריך לעמוד בתואר בתחנת הדואר העירונית כמה ק''מ מביתך. חומר ראוי ''למזבלה אלקטרונית של דעות והבלים'' יכול להיות מופץ גם ב''דמוקרטיה האלקטרונית'' שאתה מדבר עליה, בדיוק כמו שב'אינטרנט הזבל' הנוכחי מופצים הרבה דיברי טעם. נניח כמו דבריך. (וזה בדיוק הדמוקרטיה החדשה והראויה לנו כיום, רק צריכים לתעל אותה גם לגורמי קבלת החלטות, אבל לא להחליף אותם). האינטרנט הוא מהפיכת הדואר (ולא רק), מבחינת הנושא שאתה העלית. ואתה יכול להשתמש בדואר הנפלא הזה גם לצרכי קידום הדמוקרטיה. תשתמש בכלי נכון ותנצל אותו. עד היום יכולת לשלוח שאילתות לחברי כנסת, להעלות להם הצעות חוק או להציג את עמדותיך בעניינים שעל סדר היום של הכנסת. לכל ח''כ כתובת אינטרנט. ויש ח''כים שגם קוראים באמת את הדוא''ל שנשלח אליהם ועונים בחזרה (וזה לא חשוב כרגע אם בחלק מהמקרים אלה העוזרים שעונים). כיום התחילה הכנסת לשלב בתי ספר ותלמידים בדיוני ועדות הכנסת לענייני חינוך, נוער וחברה. זה עדיין בהרצה. תלמידים יושבים בכיתותיהם רואים ושומעים את דיוני הכנסת על מסך גדול ומגיבים, מביעים את דיעותיהם ומנהלים שיחה/ויכוח עם חברי הכנסת. זה כבר צעד גדול בפתיחת ה''פורום'' החי עם חברי הכנסת. היום השקיפות של הכנסת הרבה יותר גבוהה מאשר לפני הקמת האתר. אתה יכול לראות את הצעות החוק, פעילות הח''כים, נסיעות לחו''ל, פעילות שוטפת בארץ ולהגיב ישירות למזכירות הכנסת ולח''כים. אתה מציע בעצם שהכנסת תהיה וירטואלית. כל האזרחים יהיו הח''כים של המדינה, ינהלו דיונים מסודרים על האינטרנט ויצביאו בנקודת זמן מסויימת על קבלת חוק או החלטה כלשהיא. כאילו, אתה רוצה ממש דמוקרטיה עממית. נשב בבית ונעשה סקרים תמידיים בכל עניין ולפי זה נקבל החלטות. וזה כבר לא סתם דואר, אלא יכול להיות דואר זבל. זה ניצול הכלי הטכני המתקדם 'האינטרנט' לקביעת אופי הדמוקרטיה. וזה מסוכן. כי: * דמוקרטיה היא ויכוח בין אנשים, עין מול עין, מאבקי כוח ואידיאולוגיה והכרעה ברוב. באינטרנט אין לך את זה ממש, גם אם סירטון מראה את כל אחד מאיתנו על הצג. לך תראה 3 מיליון מצביעים ותתווכח איתם. הויכוחים לעולם לא יסתיימו ולא ימוצו. בסופו של דבר אינסטנציה מסויימת תיאלץ לקבוע כמו בלוטו/טוטו 2 (או יותר) החלטות חילופיות להצבעה, וכל יתר מאות ההמעות ייזרקו לפח. ואנחנו נצטרך להכריע בלי אותו קשר עין אנושי. * חלק גדול מהאוכלוסיה לא יוכל להשתתף בחגיגה הדמוקרטית מפאת גיל, מצב גופני, ידיעת שפה, רמת השכלה. גם כאלה שמבחינת הרצון ירצו לעשות זאת. כנראה בכל זאת קל יותר לנכה/עיור/עולה חדש או ישן ללכת לקלפי ולשים פתק מאשר לנהל ויכוחים או הצבעות סיזיפיות באינטרנס. * ההצעה שלך תהפוך את האינטרנס לכלי 'חובה' שהאדם יצטרך להיות צמוד אליו יום ולילה. מבחינת הזמן שיצטרך האזרח להקדיש ל'אינטרנט הדמוקרטי' אנחנו מדברים על שעות ביום, ואין האדם הרגיל יכול להקדיש כל כך הרבה שעות לדבר. גם אם האינטרנט יהיה מכשיר זעיר ונישא כמו ארנק או מפתח לרכב. * לדעתי בשלב זה עדיין צריך קאדר מחוקקים שיעשו את עבודתם ושיהיו קשורים לציבור. בכל זאת צריכה להיות התמקצעות במקצוע החקיקה (ולאו דווקא אנשי חוק צריכים לעסוק בחקיקה), צבירת ניסיון וזמן עבודה נטו בחקיקה ובכלל בעבודת הכנסת. את זה שום אזרח לא יוכל למלא במקום. לכל היותר יהיה אפשר לעשות סקרים אמינים יותר מטעם הכנסת והממשלה באינטרנט שבהם יוכנסו כל התפלגויות הדיעות והצעות הפתרון לבעיות והם יהוו חומר נוסף לתהליך קבלת ההחלטות שלהם. * ענייני מדיניות החוץ והביטחון שהם אחד העניינים המובילים והחשובים בחיינו לא יהיו יכולים להיות באינטרנט, כי כל אחד יוכל להיכנס ולדלות משם אינפורמציה רגישה שתדלוף החוצה. אינני מכיר חברה אחת שהיתה מוכנה לספק מידע חופשי ובחינם בשעה שמדינות עמלות להקים מוסדות לאיסוף מודיעין. לדעתי במצב העניינים כרגע בעולם (ובחמשת אלפים השנים האחרונות - אם היה אינטרנט) אין סיכוי שדיונים ותהליכי קבלת החלטות ייצאו למסכי הפלאזמה. * מה שאתה רואה בחזונך - אזרחים השבים לביתם בתום יום עבודה מפרך, מתיישבים בסמוך למחשב, נכנסים לפורום ועדת הכנסת הרלוונטית להם (או אפילו כזו המעניינת אותם), והופכים לשותפים פעילים בקבלת ההחלטות - נעשה כבר היום. טוב, לא בדיוק הופחים ל''שותפים פעילים'' מכמה סיבות, קודם כל כי לא הוזמנת פורמלית לדיון, בכניסתך אינך יכול להביע דיעה תוך כדי הדיון ואתה מייצג ייצוג מיקרי את 'דעת הקהל'. בפועל אתה שם מוקש להצעתך, משום שאתה דורש מהכנסת לעבור רק בערב כשאתה חוזר מהעבודה (אולי זה משהו בים 18:36 לבין 20:14, כי אז אתה חייב לקפוץ לסופר כי שכחת לקנות משהו או לקניון כי יש סרט יפה). אבל מה לעשות שהכנסת היא אורגן פעיל במשך כל היום (לפחות ככה על הנייר, אבל יש גם הרבה אמת בזה) והיא לא יכולה להתאים עצמה לאג'נדה היומים של כל אזרח ואזרח. לחלופין, כפי שכבר ציינתי, אתה יכול לשלוח את הצעותיך ודיעותיך לכל חברי הכנסת, בכל רגע ביממה. הם קרוב לודאי כבר יקראו את הערותיך, בעיקר אם הן תהיינה ענייניות ושקולות. * להיות ח''כ זה תפקיד. ולכל תפקיד יש סמכות ואחריות. גם לשרברב, מכונאי, מהנדס ומדען.שום אזרח מן השורה אינו יכול להחליף בעל תפקיד שהסמכות ניתנה לו ע''י האזרחים. לעניין זה גם סמכותו המולדת של כל אזרח (כי הרי האזרח הוא המדינה). אבל סמכות זו אינה במשמעות שהוא יכול לעשות כל דבר העולה בעיניו (ולכן ישנם חוקים מגבילים), אלא שסמכותו של האזרח לקבוע איזו תפיסת עולם תנהג ותוביל את המדינה, ולהניח לנבחרים להוביל את המדינה במסגרת אותו קונטקסט שנקבע והוכרע בבחירות. האחריות למימוש המחוייבות, לחקיקת חוקים ולביקורת שילטונית היא על הח''כ. לאזרח אין את האחריות מהחוק. לאזרח יש חופש הבעת דיעה, חופש לביקורת, להפגנה, לשליחת הודעות אינטרנט ובלבד שהכל יהיה ע''פ חוק. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי