|
אם אתה מעוניין, ברשותי קרוב ל-100 תמונות שמציגות את ההרס שנגרם לתחנות שונות ברחבי ירושלים בתחילת שנות ה-80, אשר נשרפו על ידי גורמים שלא אהבו את הפירסומות של בחורות לבושות שהוצגו בהן... (הדגש הוא על המילה *לבושות*). ההרס השיטתי של כל אותן תחנות נראה מזוויע במיוחד על רקע תמונות הפירסומת השרופות שמביטות מכל פינה.
הכי מעניינות הן התמונות של התחנות השרופות שכל מיני נשמות טובות הלבישו אותן בהמשך במעין בתכריכים, כך שנראו כמו סוכות מטות ליפול – וזאת בשם 'הבנה' ו'סובלנות'.
אני משער שגם אם תציב בירושלים (ומן הסתם במקומות אחרים שבהם גרה אוכלוסייה שאינה מכירה בפלוראליזם מערבי כסאנקציה של רעיון התבונה, ההדדיות, וכיבוד השונה) עשרות תחנות מהודרות ומעוצבות למהדרין, אחרי שנה יראו ברובן כגל גרוטאות מרקיב, לאחר שתעבורנה הרס שיטתי. אני ממשיך ומשער כי האסתטיקה האירופאית שאתה מבקש להציב בנוף הירושלמי אינה מדברת אל לפחות 50 אחוז מבני עיר זו, כך שנראה שבקרב בני ציבורים רבים במקרה זה מדובר בערכיות אחרת שאינה מבוססת על ויזואליות ורגשות אסתטיים הנובעים מכך.
ארגו: אין הרבה טעם להתרגש מתופעה זו בעיר הקודש שגבותיה חוברו להן מחדש, ומכאן נראה שאין הרבה טעם 'להוריד' ביד רמה גזירות אסתטיות שרוב הציבור אינו מעוניין (וכנראה גם לא יכול מבחינה מנטאלית) לעמוד בהן. |
רוח שאינה מתמצתת עצמה בבשר
