להמן ברדרס, מריל-לינץ, AIG ומי הבא בתור?

במאמר קודם בשם בנקאים ונוכלים אחרים, תיארתי בפניכם הונאה בנקאית-פיננסית, שפיתתה מאות אלפי אמריקאים להתעשר על ידי רכישת בתים, אך בפועל, שימשה את המלווים (נותני המשכנתאות) להרוויח הרבה כסף בזמן קצר. העוקץ היה בזה שהפעם נתנו משכנתאות לאנשים שבעבר לא נהגו לתת להם משכנתאות, אך תמורת ריבית גבוהה במקצת מהמקובל.

המשכנתאות עם הריבית הגבוהה פיתו את בנקי ההשקעות (דוגמת: בר-סטרנס, ליהמן-ברדרס, מריל-לינץ ואחרים) לרכוש את המשכנתאות, שנחשבו להלוואה בטוחה מאוד יחסית, מהמלווים, תמורת עמלה מסוימת. הבנקים להשקעות, שכאמור רכשו את המשכנתאות, יצרו באמצעותם ''מוצרים פיננסים'' שונים שהתבססו על המשכנתאות הנ''ל.

מהו ''מוצר פיננסי''?
בעבר כשנכנסת לבנק הציעו לך להשקיע בתכנית חסכון, פיקדון, קופת גמל או בבורסה שהייתה מורכבת ממניות ואגרות-חוב. בכדי להגדיל את הרווחיות (מגביית עמלות) ולגרות את תאוות הבצע של הלקוחות, החלו הבנקים ל''ייצר'' מוצרים פיננסים חדשים שהיו מאופיינים ב''סיכון נמוך'' עם סיכוי גדול ''לרווחים''.

למשל: קרן נאמנות. קרנות נאמנות בנויות על העיקרון של פיזור סיכונים. יש בהן מידה כזו או אחרת של מניות (וגם פה עם אפיונים מיוחדים), כמות די גדולה של אגרות חוב, קצת פיקדונות כספיים וקצת כסף מזומן. ההנחה היא שאגרות החוב והפיקדונות יאזנו ירידות במניות וכך לא נפסיד כסף, אם המניות יעלו נרוויח הרבה כסף. זו כמובן אשליה. כאשר יש לחץ גדול של מכירות, הקרן הרי מחויבת לשמור על יחסי הכמויות של מרכיביה (מניות, אג''ח וכו') ולכן היא מוכרת גם אג''חים וגם פיקדונות, דבר יוצר לחץ על מחיר האג''חים בבורסה וגם הם יורדים. התוצאה: המכשיר אינו יעיל בהגנה על ערך ההשקעה בתקופה של ירידות חזקות.

זו דוגמה פשוטה ל''מכשיר פיננסי''. בנקי ההשקעות האמריקאים ייצרו על בסיס המשכנתאות שרכשו עשרות ''מכשירים'' כאלו, מתוחכמים יותר, ושיווקו אותם לכל המוסדות הפיננסיים בעולם. כאשר רוכשי הדירות הפסיקו לשלם את המשכנתאות נוצרה לבנקי ההשקעות בעיה. הם אמנם מכרו את המשכנתאות הלאה באמצעות ה''מכשירים'', אך האחריות הייתה עליהם.

הכתובת הייתה כתובה על הקיר, אך הם סרבו להפנים אותה ולהקדים ''תרופה למכה'', הם קיוו שמצב הנדל''ן ישתנה ויוכלו למכור את מלאי הדירות העצום שנותר בידם. אך המצב הלך והחמיר, מחירי הדירות המשיכו לרדת ואפילו לווים ''טובים'' הפסיקו לשלם. המשכנתא הייתה גבוהה יותר מערך הדירה, אז למה לשלם את המשכנתא, כדי שייקחו את הדירה?

ההפסדים התרבו, ההון העצמי נשחק, ניסו לקבל הלוואות, זה ''לא הלך'' וכך נפל הקורבן הראשון: בר-סטרנס, בנק ההשקעות השביעי בגודלו נרכש בפרוטות על ידי בנק אחר. מצבם של ליהמן ברדרס ומריל-לינץ, שלישי ורביעי בגודלם בארה''ב התדרדר במשך כל השנה ,מחיר המניות של הבנקים ירד וירד עד אשר הם התמוטטו (ליהמן ברדרס, רגע לפני הנפילה). ליהמן ברדרס פשט את הרגל ומריל-לינץ נרכש בחמישית מערכו על ידי בנק אחר.

ליהמן ברדרס השאיר אחריו חובות של 600 מיליארד דולר. צריך להבין שמאזני הבנקים בנויים ההיפך ממאזן של עסק רגיל. כאשר אתה מפקיד בבנק פיקדון הדבר נרשם בספרי הבנק כהתחייבות וכאשר אתה נוטל הלוואה זה נרשם בספרי הבנק כרכוש (כנכס).

פירושו של דבר שאנשים, חברות, פירמות, בנקים וממשלות ''נתקעו'' עם כ-‏600 מיליארד דולר שאינם יכולים בטווח הקרוב למשוך אותם או להשתמש בהם וספק אם יקבלו חזרה את מלוא כספם.
600 מיליארד דולר, בשלב זה, נגוזו מעולם העסקים העולמי.
פירושו של דבר שצפויים לנו עוד הרבה פשיטות רגל והרבה פירמות ואנשים שהיו להם תוכניות שימוש בכסף בשנה הקרובה יאלצו להקפיא אותן (קריסת ליהמן ברדרס תביא להמשך מחיקות עתק).

זה כמו אבן שנזרקה למים ויוצרת גלים סביבה. הראשון הוא גבוה אך המעגל קטן, האחרים נמוכים יותר, אך המעגל רחב יותר. זה מה שיקרה עם פשיטת הרגל של להמן ברדרס היא בסופו של תגיע לכיסו של כל אחד ואחד בעולם.מנהלי הבנקים הם הרי אנשים משכילים, חכמים, בעלי ניסיון רב בעסקים ועברו את כל ועדות הקבלה האפשריות. אז איך זה קורה שבנק אחר בנק (ולא הזכרתי עשרות בנקים קטנים ובינוניים שהתמוטטו) נופל בפח?
התשובה היא פשוטה: תאוות בצע.

בעשרות השנים האחרות החלו בארה''ב, ולאחר מכן באירופה ולאחרונה גם בארץ, לשלם למנהלי הבנק, מלבד שכר שוטף גם בונוסים ותמריצים אחרים הנגזרים מהרווחים של הבנק באותה שנה.
התוצאה: שאפתנות יתר להשגת רווחים אשר מאדירים את שמו של המנהל ומביאים לו, באופן אישי, הרבה מאוד כסף. בטח לא שכחתם שלפני מספר שנים, משכורתם של חלק ממנהלי הבנקים בארץ הגיע לעשרות מיליוני ש''ח בשנה. מנהלים אלו מוכנים לבצע כל תרגיל ותעלול פיננסי שעשוי להביא לבנק שלהם ולהם באופן אישי כסף רב.
פועל יוצא מזה שחלק מהתעלולים הללו הם על גבול היושר, או נגועים בתרמית מסוימת.

מי שרכש משכנתאות בריבית גבוהה מהרגיל וטוען לתום-לב הוא בפירוש נוכל, כי אדם ברמתו (מנהל בנק) אינו יכול להסתתר מאחורי טיעון כזה. ביומיים האחרונים אנו עדים לעליות בבורסות בארה''ב ובעולם על רקע תכניות פדראליות בארה''ב לפתרון בעיית המשכנתאות הבלתי משולמות והבתים שאינם נמכרים. אל תתרשמו מזה יותר מדי. האמריקאים אינם ''פראיירים'' ואינם נותנים מתנות לאף אחד, בטח לא ל''פשלונרים''.

שנת 2009 תהיה פחות טובה משנת 2008- תתכוננו לזה.

---