  
  
  
|
  מתנחל שקוף / טור שבועי | |||||
| אליצור סגל (יום שלישי, 24/12/2002 שעה 11:07) | |||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  אליצור:''תורה מן השמים'' שבמשנה ובברייתא. |
|||
|
|||
בברייתא סנהדרין שם, נראה שהניגוד של ''מן השמים'' הוא ''מפי עצמו'',היינו , אין היא עוסקת כלל בשאלה: *מי* הוא האדם המוסר את הגילוי ''מן השמים''? אלא בשאלה :האם *מה* שהוא מוסר לנו הוא ''מן השמים'' או ''מפי עצמו''? לכן גם לימוד של חכמים מקל וחומר [שאדם יכול הרי לדרוש מעצמו!],הוא ''מן השמים''. כתבתי לפום ריהטא ,וכמובן צ''ע. בברכה יעקב נ.ב מה המקור המדוייק של דברי ר''י החסיד שהזכרת? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הערות קצרות |
|||
|
|||
לק''י ר' יעקב - את דברי ר' יהודה החסיד העתקתי מתוך הספר עד תומם של פרופ' זאב פלק ז''ל אביו של חיים פלק תושב עפרה שהוא עו''ד גם יו''ר הדור הצעיר במפד''ל. הספר יצא לאור בהוצאת המשפחה. כפי שכתבתי הדברים צונזרו מתוך פרושי ר' יהודה החסיד שיצאו לאור. לדברי המהדיר לפי הוראת גדולי תורה. דבריך שגם דברים הנלמדים בי''ג מידות הן מן השמים אינם ברורים - לדעת מורי יוסף קפאח לדעת הרמב''ם כל דבר הנלמד בי''ג מידות הוא דרבנן גמור ומוחלט. רק לדעת הרמב''ן יתכן לימוד בדרגה של דאוריתא לאחר מתן תורה. כלומר אפרש דבריו לדעת הרמב''ם מעמד הר סיני הוא ארוע שהיה ונסתיים כל מה שבא אחר כך הוא דרבנן לדעת הרמב''ן יתכן מעין מעמד הר סיני מתמשך שגם לאחר דורות מי שלומד תורה לפי הכללים יכול ליצור מעין מעמד הר סיני חדש. בכל אופן יש הרבה מה לדון בכל זה. המאמר הזה לא נכתב במיוחד פורום הזה וכנראה שבאמת רק בודדים הבינו אותו. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| באמת תהיתי מה למאמר כזה בפורום קליל יחסית |
|||
|
|||
לעצם העניין דומה כי ניתן להחיל על עניין החסרות ויתרות את הכלל 'מאן דעביד כמר - עביד ומאן דעביד כמר - עביד. יש הרבה חילוקי מנהגים בעם ישראל וכולם כשרים. 'מסורת' היא גם עניין של מסירות נפש; ההקפדה העל שכלית על כל אות ותג, זה בפירוש הכפפת השכל האישי לשכל שהוא נעלה מיכולת ההבנה האישית וזוהי מסירות נפש. בין ספר התורה התימני לספרים אחרים יש (דומני) ט''ו הבדלים בחסרות ויתרות, גודל אותיות, מבנה השורה (בשירת הים והאזינו וסליחה אם שכחתי משהו; לאחר גלות של אלפי שנים ופיזור כה גדול של היהודים בכל העולם, ורק חמשה עשר שינויים - רק מסירות נפש על קדושת המסורה יכולה להסביר תופעה זו. מדאורייתא או מדרבנן, אין זה משנה כל כך כי התורה מצווה ''ועשית ככל אשר יורוך''. בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ממשה עד היום |
|||
|
|||
לק''י ניסים - צורת השירות אינה מעכבת ואינה פוסלת את הספר. הבדלים בכתיב במשולש ספרדים- אשכנזים- תימנים יש רק תשעה. יש הבדל נוסף בפתוחות וסתומות בפרשת צו. יש לי רעיון שאני מנסה להוכיח אותו והוא - שמשה רבינו שכתב שלוש עשרה ספרי תורה אחד לכל שבט כתב לכל שבט ספר שנבדל מעט מחברו לפי שורש נשמתו של אותו שבט. הספר השלושה עשר הוא הספר הכללי - מי שאינו יודע את שבטו יכתוב כך. לפי זה ההבדלים שבידינו מקורם עוד בספרי התורה שכתב משה כל אחד לפי שורש נשמתו ואינן טעויות שנוצרו במהמלך הדורות מספקות שונים. אבל זה רעיון מסטי במקצת שאני עדיין משתדל להוכיחו. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בהצלחה. |
|||
|
|||
אכן, לא בטוח שתצליח להוכיחו אבל הרעיון מוצא חן בעיני. מאד. כה לחי. בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ההבחנה בין דאורייתא לדרבנן לא זהה בהכרח עם |
|||
|
|||
''מן השמים'' או לא. ייתכן שהדין הוא דרבנן ,מבחינת התוקף,ובכל זאת הברייתא מחשיבה אותו ''מן השמים''.השווה:''כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר לו למשה מסיני''. מכל מקום,הרמב''ם לשיטתו, הרי מדבר על ''פסוק אחד או תיבה אחת'' ולא על דברים שנלמדו בי''ג מידות. אבל ,עוקץ הדברים הרי נמצא בברייתא עצמה ,ללא קשר לרמב''ם:אם זוהי הלכה מחודשת ,איך היא נחשבת ''מן השמים''? לענ''ד במקום לנסות לתרץ זאת בכל מיני תירוצים,כפי שיש הנוהגים לעשות,יש לקבל את הדברים כפשוטם:למרות שזהו חידושם של חכמי תושבע''פ,גם הוא ''מן השמים''. זה מה שמנסה הברייתא לומר.ובכך היא מחדשת הרבה בפירוש המשנה. בברכה יעקב | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מוזר בעיני |
|||
|
|||
לק''י מוזר בעיני לומר שלדעת הבריתא מי שאינו מקבל שגזרת חכמים מסוימת נאמרה מן השמים נכנס לגדר כופר בתורה שאין לו חלק לעולם הבא. אני יכול להבין שמי שכופר בכך שספר התורה שנמצא בארון הקודש ניתן למשה במעמד הר סיני ועבר דרך כל הדורות במאמץ עליון של דיוק מרבי ודקדוק בכל אות דרך סופרים מגיהים ומסרנים שלא יהי לו חלק לעולם הבא אבל מה פתאום שמי שלא חושב שהקב''ה הסכים מן השמים לאיזה גזרה דרבנן שהחליטו עליה אלפי שנים לאחר מעמד הר סיני יחשב לכופר בתורה? אינני מדבר על תוקפה של הגזרה - לגזרה יש תוקף עצמאי מכוחם של חכמים משום שלא בשמים היא. והיא הנותנת שהגזרה יכולה להגזר בלי קשר למה שקורה למעלה שהרי לא בשמים היא. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| השאלה היא אם אתה מוכן לשמוע את הדברים כפי שהם |
|||
|
|||
לנסות להבין את עומקם,ורק אחר כך להחליט אם זה מסתדר עם הדעה הקדומה שלך.חז''ל אומרים הרבה דברים מפתיעים. זו הרי לא הפעם הראשונה. [במקרה שלנו,אתה בודאי מכיר את דברי הריטב''א ,שתקנות חכמים כלולים בתורה עצמה.] אבל לא הבנתי מה המרחק ההסטורי משנה? האם לא ייתכן שהדברים שנאמרו בתקופה מאוחרת ובכל זאת הם ''מן השמים''? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש מקום לדיון |
|||
|
|||
לק''י אני מודה שיש מקום לדיון ארוך. בכל אופן אענה בקיצור על שאלתך האחרונה: לפי הרמב''ם בהסברו של מורי בשום פנים ואופן לא! אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נצחוני בני, נצחוני בני. |
|||
|
|||
נצחוני בני, נצחוני בני. ''לא בשמים היא'' אבל (אולי דווקא לכן) מה שגזר בית דין של מטה מתקבל בבית דין של מעלה והופך להיות תורה מן השמים. מאז, מי שלא מסכים לאותה גזרה של אותו בית דין - ככופר בכל התורה. ציינתי בתגובה קודמת כי מסורה זה גם מלשון מסירות נפש; המאמר נוגע בשורשי האמונה וצריכים להיות זהירים בניסוח כמאמר חז''ל המפורסם: 'חכמים הזהרו בדבריכם...'. לענייננו, מה שקובע זה השולחן ערוך; מי שאינו מקבל את פסיקות מרן בטענה שאין זו תורה משמים - מה שם ייקרא לו? ומה עם ''נעשה קודם לנשמע'', שפירושו נשמע כדי לדעת מה לעשות, נעשה גם אם לא הבננו את הרעיון ורק אחר כך נשתדל להבין? בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אכתוב בהזדמנות בארוכה. אולי לאו דוקא בפורום. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי