  
  
  
|
 |
|
||
  ההבחנה בין דאורייתא לדרבנן לא זהה בהכרח עם |
|||
|
|||
''מן השמים'' או לא. ייתכן שהדין הוא דרבנן ,מבחינת התוקף,ובכל זאת הברייתא מחשיבה אותו ''מן השמים''.השווה:''כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר לו למשה מסיני''. מכל מקום,הרמב''ם לשיטתו, הרי מדבר על ''פסוק אחד או תיבה אחת'' ולא על דברים שנלמדו בי''ג מידות. אבל ,עוקץ הדברים הרי נמצא בברייתא עצמה ,ללא קשר לרמב''ם:אם זוהי הלכה מחודשת ,איך היא נחשבת ''מן השמים''? לענ''ד במקום לנסות לתרץ זאת בכל מיני תירוצים,כפי שיש הנוהגים לעשות,יש לקבל את הדברים כפשוטם:למרות שזהו חידושם של חכמי תושבע''פ,גם הוא ''מן השמים''. זה מה שמנסה הברייתא לומר.ובכך היא מחדשת הרבה בפירוש המשנה. בברכה יעקב | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מוזר בעיני |
|||
|
|||
לק''י מוזר בעיני לומר שלדעת הבריתא מי שאינו מקבל שגזרת חכמים מסוימת נאמרה מן השמים נכנס לגדר כופר בתורה שאין לו חלק לעולם הבא. אני יכול להבין שמי שכופר בכך שספר התורה שנמצא בארון הקודש ניתן למשה במעמד הר סיני ועבר דרך כל הדורות במאמץ עליון של דיוק מרבי ודקדוק בכל אות דרך סופרים מגיהים ומסרנים שלא יהי לו חלק לעולם הבא אבל מה פתאום שמי שלא חושב שהקב''ה הסכים מן השמים לאיזה גזרה דרבנן שהחליטו עליה אלפי שנים לאחר מעמד הר סיני יחשב לכופר בתורה? אינני מדבר על תוקפה של הגזרה - לגזרה יש תוקף עצמאי מכוחם של חכמים משום שלא בשמים היא. והיא הנותנת שהגזרה יכולה להגזר בלי קשר למה שקורה למעלה שהרי לא בשמים היא. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| השאלה היא אם אתה מוכן לשמוע את הדברים כפי שהם |
|||
|
|||
לנסות להבין את עומקם,ורק אחר כך להחליט אם זה מסתדר עם הדעה הקדומה שלך.חז''ל אומרים הרבה דברים מפתיעים. זו הרי לא הפעם הראשונה. [במקרה שלנו,אתה בודאי מכיר את דברי הריטב''א ,שתקנות חכמים כלולים בתורה עצמה.] אבל לא הבנתי מה המרחק ההסטורי משנה? האם לא ייתכן שהדברים שנאמרו בתקופה מאוחרת ובכל זאת הם ''מן השמים''? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש מקום לדיון |
|||
|
|||
לק''י אני מודה שיש מקום לדיון ארוך. בכל אופן אענה בקיצור על שאלתך האחרונה: לפי הרמב''ם בהסברו של מורי בשום פנים ואופן לא! אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נצחוני בני, נצחוני בני. |
|||
|
|||
נצחוני בני, נצחוני בני. ''לא בשמים היא'' אבל (אולי דווקא לכן) מה שגזר בית דין של מטה מתקבל בבית דין של מעלה והופך להיות תורה מן השמים. מאז, מי שלא מסכים לאותה גזרה של אותו בית דין - ככופר בכל התורה. ציינתי בתגובה קודמת כי מסורה זה גם מלשון מסירות נפש; המאמר נוגע בשורשי האמונה וצריכים להיות זהירים בניסוח כמאמר חז''ל המפורסם: 'חכמים הזהרו בדבריכם...'. לענייננו, מה שקובע זה השולחן ערוך; מי שאינו מקבל את פסיקות מרן בטענה שאין זו תורה משמים - מה שם ייקרא לו? ומה עם ''נעשה קודם לנשמע'', שפירושו נשמע כדי לדעת מה לעשות, נעשה גם אם לא הבננו את הרעיון ורק אחר כך נשתדל להבין? בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אכתוב בהזדמנות בארוכה. אולי לאו דוקא בפורום. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי