|
| אלי אשד (שבת, 11/01/2003 שעה 16:17) | ||||||||
|
||||||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
לרגע חשבתי שהכותב משווה את העושה שלום במרומיו לקוף ר''ל ח''ו! אבל נרגעתי. הסקירה מאוד מהנה ומעניינת, ומרעננת. תודה. | |||
|
|||
אני אוהב את קופיקו בישבילי התחפושת שווה לפחות ₪650 | |||
|
|||
את קופיקו וצ'יפופו לפו הדוב ועליסה זה ממש עוול ואני בטוחה שאלי אשד לא באמת התכוון. אני זוכרת את הקופיקו והצ'יפופו האלה. קראתי אחדים מהם בעיקר קופיקו. ואני אפילו זוכרת את רגש הבושה שתקף אותי בקוראי ביטויים כמו 'ערבוש' ועוד מיני מטעמים ותארים. הספרים האלה יש בהם גזענות אמיתית. והם סתמיים. ילדים אוהבים גם שטויות וזאת לא הבעיה. הבעיה היא אמות המוסר וכאמור הגזענות. | |||
|
|||
אין בספרים האלה גזענות . אני גם עברתי על כל הספרים ולא זכור לי שאי פעם נתקלתי במילה ''ערבוש '' . כמובן אם את זוכרת באיזה ספר נתקלת במילה הזאת זה יעזור. | |||
|
|||
אבל... פתאום עולה בדעתי שאולי אני מערבבת את קופיקו עם דני-דין בעניין ה-'ערבוש'. מצד שלישי... יש שם גזענות. אולי לא בנוסח 'ערבוש' אלא בנוסח אחר. האם הזכרון שלי מטעה אותי? האם לא נכון לומר שהערבים מוצגים שם באופן חד ממדי ותמיד הם 'מחבלים' וכל מיני דברים רעים? כלומר - הם אף פעם לא סתם בני אדם | |||
|
|||
כאבא שיש לו הכבוד לספר את סיפורי קופיקו החדשים לילדיו כסיפור לפני השינה. כמו שאלי כותב, הסופרת מתאימה את הנושאים לתקופה, ובאחד הספרים האחרונים שהקראתי נתקלתי בפרק ''מה זה בית ספר לדמוקרטיה'' במיוחד בשבילך, ציטוט שיגרום לך אולי אפילו הנאה... ''...כולכם יד לפה - אמר קופיקו - הטו אוזן , שימו אזנכם כאפרכסת, ואז אספר לכם מה פירוש בית ספר לדמוקרטיה !. בבית הספר לדמוקרטיה בחונטוזה לומדים ילדים מגיל שלוש עם ילדים גדולים, וכולם מביעים את דעתם ולא סותמים את הפיות , כמו שגדי עשה ליעל. ... אז כמו שאת רואה, אני אפילו מחזיק בספריתה של בתי את אחד הספרים הללו, הם לא נושכים, וגורמים הנאה לילדים בצד מסרים חיוביים, לשם שינוי. (לרוב כמו שאלי ציין המסרים הם כאלה שרוב ההורים היו מעדיפים שאת המסרים יתרגלו ... הילדים של השכנים) אמנם זה לא פו הדב, או הרוח בערבי נחל, אבל לכל סוג של ספרות יש את הערך שלה. בברכה רפי | |||
|
|||
וכך אני זוכרת את הישנים. ולא רק אני. לוקים בסטיראוטיפיות שטחית. הבת שלי לא קראה אף פעם קופיקו... | |||
|
|||
אבל לא זכור לי שהם השאירו בי איזשהם סטריאוטיפים מפלים. צריך לדעת להנות ולמצות את הטוב גם מספרות קלה וחביבה. כך הייתי מגדיר את הסדרה. לא פחות לא יותר. | |||
|
|||
מה מספר הicq שלך | |||
|
|||
גם שם אין המילה ''ערבוש '' . עכשיו דנידין זה אכן מקרה שונה מקופיקו , ושם מופיעים טיפוסים של ערבים שליליים בכל קנה מידה וזה אולי תומך בטענה שלך שזאת סדרה גזענית אבל ... מצד שני מבוטאת שם התפיסה של המחבר שהערבים והיהודים בארץ ישראל צריכים להתמזג לעם אחד טוב יותר מהעמים הקיימים כעת . כך שגם דנידין אינו סדרה גזענית. | |||
|
|||
דנידין היא סדרה גזענית. ולכל הדעות. בפירוש. כל חברי שבגילי זוכרים אותה ככזאת. הדרך שבה אתה מסיק מסקנות בעניין זה ופוסק שהיא אינה גזענית משונה במקצת. אין שם שום ''תפיסה שמבוטאת'' על כך שיהודים וערבים צריכים לחיות ביחד. אלה מילים מן הפה לחוץ שבאים כתשלום זול עבור מצפון נקי. מדובר בשמאלץ כאילו אידאולוגי שבא לחזק את הדימוי העצמי הנקי ''שלנו'' הישראלים, הטהורים והעליונים; והדגש הוא כמובן על עליונות מוסרית. הפראזה ''צריך לחיות ביחד'' בקונטקס כזה היא אחיזת עיניים מפורשת ובהירה וחבל שאתה נתפס לה. יש לך השפעה על ציבור קוראים; צעירים אוהבים לקרוא את ספריך. אולי תחשוב עוד קצת בטרם תגבש ''מסקנה''? חשוב. הנה הערבים מוצגים כנחותים, בתיאורים משפילים, אתה מכנה זאת ''שליליים''; מכאן הרי ברור שהמטרה וההשקפה האמיתית, בתיאורים אלה, היא שאנחנו עליונים מהם. אם לצד תיאורים כאלה מופיעה מין אמירה קלושה שאומרת ש''צריך לחיות ביחד'' - אתה אמור לתהות מה פשר הסתירה הזאת, ומתוך ההבנה שיש כאן סתירה ברורה, להסיק מסקנה הגיונית שיש בכוחה להסביר אותה סתירה. ובכן. מה פשר הסתירה? כיצד מתיישבים תאורים שליליים אלה לצד אמירה שהיא כביכול חיובית. מה פשר כל הסלט הזה? לשם מה בכלל הוא נבנה כך - ערבים ביצוג שלילי משפיל ונחות, לצד אמירה פייסנית. התאורים הנגטביים המשפילים של הערבים מסמנים לנו מעבר לכל צל של ספק כי לנו יש עליונות ובעיקר כאמור מוסרית עליהם. עם זאת מופיעה הנכונות להתפייס. אבל עם מי עלינו להתפייס? מי הם הערבים ש''צריך לחיות איתם ביחד''? עם הערבים הנחותים הללו, המושפלים, הבלתי מוסריים, שבדף הקודם תוארה מהותם בחדות. המסקנה כעת ברורה ונחרצת ביותר: כן, נחייה ביחד, אבל כל אחד במקומו - הם למטה ואנחנו למעלה. הם הרעים שאנחנו ''מוכנים להושיט להם יד'', אבל בתנאי. כי הם גרועים מאיתנו ולא טובים כמונו. הם על תנאי ולמטה. לא צריך להפעיל פה הגיון מורכב ולא מדובר אפילו בסאב-טקסט נסתר. מדובר בדברים ברורים שנמצאים על פני השטח. | |||
|
|||
בספרי דנידין יש ערבים שהם האוייב וככאלה הם סטריאוטיפים מגוחכים, הם הופיעו בספרים המלחמתיים של דנידין . אבל יש גם ערבים שהם דמויות חיוביות והם מופיעים בדרך כלל בספרים המאוחרים יותר של הסדרה כאשר נראה היה שעומד להיות שלום בינינו ובין הערבים .ויש גם הרבה נאומים על הצורך להתמזגות בינינו ובין הערבים . אין כאן מצב שיש רק ערבים שליליים,ואין כאן מצב של שחור ולבן . | |||
|
|||
שמחה לשמוע שנוספו כמה כאלה לגלריה הדנידינית אבל כל זה לא מוריד ולא משנה את משמעות הצגת הערבי בספרים אלה בעבר. | |||
|
|||
סדרת ''דני דין '' היא מה שהיא: סדרה של ספרות קלה הרפתקנית וקומית . ואלה מתבססות אך ורק על סטריאוטיפים . וכך הוא לגבי מרבית הסדרות האחרות מסוג זה ג'מס בונד של פלמינג למשל שבהם כל הנבלים הם גם טיפוסים אתניים ( ולרוב בני תערובת אתניים ) כמו גם מרבית סדרות ההרפתקאות שנכתבות עד היום עד תום קלאנסי ועד בכלל , דנידין הוא בחברה ''טובה ''. אפשר להתלונן על כך אבל כך הוא בסדרות הרפתקאות ,יש צורך באוייב קל לזיהוי. בדנידין האוייב הם הערבים. בזמן הכתיבה האוייב היה ( ועדיין הוא ) הערבים אז הסופר לא ניסה להיות פוליטיקלי קורקט לגביהם ,ואני חושב שזה מגוחך לתקוף את הספרים בגלל סטנדרטים של פוליטיקלי קורקטיות . | |||
|
|||
העובדה שיש ''רעים'' גם בעולם ''הגדול'' מנקה מישהו מאחריות? נכון שספרות זולה משובצת בסטיראוטיפים, חלקם הגדול על בסיס אתני ירוד וגזעני. אז מה? האם זה אומר שעלי לעצום עיניים? הניסיון למצוא פן חיובי בספרות הזאת ''למרות הכל'' עוד יותר מוזר. יש ספרות הרפתקאות שאין בה צל של הומור אתני ירוד וגזעני. וההסבר על ''אויב קל לזיהוי'' בכלל איום ונורא. | |||
|
|||
את מנסה לשפוט בסטנדרטים של היום של הפוליטיקלי קורקט אנשים שכתבו לפני 30-40 שנה כאשר הסטנדרטים היו שונים לחלוטין. הסופר לא חשב שהוא עושה מעשה נורא כל כך מכיוון שהוא חשב שבכך הוא ממלא חובה פטריוטית מצד אחד ומצחיק את קוראיו מצד שני. הוא לא הציג את הערבים כיצורים מתועבים ומאוסים שיש להשמידם, אלא רק הציג אותם כאנשים מגוחכים שאפשר לצחוק עליהם (זאת הייתה סדרה קומית אחרי הכל) והאויבים של הגיבור, לא בדיוק אותו הדבר כלל. | |||
|
|||
זה למה. אני חושבת שהסטנדרטים שלי מוחלטים בהחלט. אני יודעת על מה שאתה מדבר ולמה אתה מתכוון. אבל אתה קצת מיתמם לדעתי וגם קצת סלחני, אולי עצל; לא מודד את הטקסט לפי אמות מידה נכונות. לא רק מטעמי מוסר אלא כדי להבין את תכליתו. לדנידין היו יומרות דידקטיות. אבל אתה כנראה לא רוצה להבין זאת. ועוד. היום באים בטענה לטקסטים שהפלסטינאים שוטפים בהם את ראשם של הילדים שלהם; חשוב להבין שעל הספרים האלה גדלו הילדים הישראלים שהיום משרתים בצבא בדרגות בכירות. אחר כך מתפלאים למה הצבא נהייה כל כך ימני וחד צדדי וחד ערכי ואיך טייס זורק פצצה של טונה באמצע עיר ומפקד חיל-האויר ''ישן טוב בלילה''. הם גדלו על דנידין, חסמבה ועוד ''ספרי הרפתקאות פטריוטים'', על מפלגת העבודה המפאייניקית שהייתה בערך כמו הליכוד היום, על מערכת ערכים שנמעכה תחת מכבש שאתה קורא לו פטריוטיות, אבל למעשה נשחקה תחת מכבש של ''אנחנו הכי צודקים''; בהתחלה הייתה לזה הצדקה כלשהי ואלי אפילו הכרח - השואה, הקמת המדינה; אבל אחרי מלחמת ששת הימים הכל התחיל להסתאב כהוגן. הציונות התחילה להיות תנועה די רקובה, עד כמה שקשה לי לומר את המילים האלה. ודנידין ושאר חבריו ההרפתקנים משקפים הרבה מן התהליך הזה. | |||
|
|||
לסופר יש ערכים שחשובים לו שהוא רוצה להעביר לקורא. ובין הערכים יש הקביעה שאנחנו צודקים ושהאוייב שונא אותנו ורוצה להשמידנו. אפשר להתווכח עם המסר הזה כפי שאת עושה אבל זה מה שהוא חושב. בכל מקרה לעולם אין בספרים האלה את אותה שינאה תהומית נאצית של השמדת עם כלפי היהודים שיש בספרים הערביים המכוונים לילדים. | |||
|
|||
|
|||
אני יודע שאת לא יכואלה לענות לי אבל אני מעריץ את הספר שלך קופיקו | |||
|
|||
|
|||
אני חושבת שאת טועה. כי קופיקו מצחיק, אבל אין בספרים שלו גזענות. | |||
|
|||
|
|||
כל התחלואים הפוקדים את החברה הישראלית מקורם בהעדר ''חיסונים'' שהאבות המייסדים של המדינה (דוד בן-גוריון) נמנעו מלחוקקם בראשית הדרך. כאשר גורמים שונים תארו בעבר את הצללים הכבדים בתקופת שלטונו של בן-גוריון, הגיב האחרון באימרה הידועה: במקום שיש אור יש גם צל, וככל שהאור גדול יותר, כך גם הצל כבד יותר. הדברים נאמרים כמובן מבלי לגרוע כהוא זה ממעשיו הגדולים של מייסד המדינה. הוא לא רצה לשים כבלים על ידיו, שהיו מלאות בעשייה. אבל הוא התעלם מכך שאלה שיבואו אחריו ינצלו זאת לרעה/לטובתם. להוציא מקרה אחד חמור וידוע. בשנת 1955, בן גוריון היה בשדה בוקר, ומחליפו כראש ממשלה היה משה שרת. הפידאינים השתוללו ועשו בנו שמות, בעידודה המלא והקולני של מצרים. משה שרת היה הניגוד הגמור של בן-גוריון, והוא החליט שלא להגיב בהאמינו, אולי חוסר התגובה תביא לרגיעה. אלא שהערבים לא סברו כמוהו, ופירשו את חוסר התגובה כחולשה. שמעון פרס היה אז מנכ''ל משרד הבטחון, ומשה דיין היה אז הרמטכ''ל; וכזכור שניהם היו מה שכונה אז ''נערי בן-גוריון''. שמעון פרס נסע לשדה בוקר והציע לבן-גוריון, לעשות ''פוטש'': משה דיין יתן הוראה לכמה יחידות צה''ליות לתפוש את מוקדי הכח, משה שרת יודח, ובן-גוריון יחזור להיות ראש ממשלה. פרופ' יעקב טלמון מתייחס לפרשה זו בספרו ''אחדות וייחוד'', תוך כדי איזכורה מבלי להכנס לפרטיה. דוד בן-גוריון דחה את ההצעה על הסף באומרו: בשום פנים ואופן לא. אנו נעשה זאת הפעם, לי יש כוונות טובות ואפשר שהדבר יועיל למדינה. *אבל* זה עלול לשמש תקדים למאן דהוא בעתיד, וכוונותיו עלולות להיות הפוכות משלי. {רצח ראש ממשלה בידי יהודי אזרח ישראל, לא היה קיים אפילו לא בדמיון הכי פרוע}. בן גוריון לא צריך היה להפוך את האסיפה המכוננת לכנסת הראשונה. תפקידה של האסיפה המכוננת להשית כבלים - מה שקראתי כאן ''חיסונים'' - על מוסדות הרשות המבצעת, בצורה של חוקה שתשמש ''אבן השתיה'' של השלטון. בהיסטוריה אי אפשר להשתמש במושג ''אילו'', אבל בכל זאת נאמר, כי אילו פעל בן-גוריון בנושא האסיפה המכוננת כפי שפעל בהצעה לבצע הפיכה צבאית, מצבנו - יש להניח - היה אחר. | |||
|
|||
''ערבוש'' זה מחסמבה, לכל הזועקים חמאס. נדמה לי אפילו שאהוד השמן הוא שהגה את המילה, אבל אינני יכולה להתחייב. עוול עשה אוריאל אופק להזכיר את קופיקו בנשימה אחת עם ספרי אבנר כרמלי, ספרות הילדים היחידה שמעולם לא הצלחתי לצלוח. | |||
|
|||
ׂבת שמולית | |||
|
|||
קופיקו הוא, אולי, חריג בכך שהדמויות בסיפורים הן אמיתיות, אך ראוי לציין בהקשר זה את 'החייל האמיץ שווייק' מאת ירוסלב האשק. כל הדמויות שם הן אנשים שהאשק הכיר בהיותו בצבא, וכולן מופיעות בשמותיהן האמיתיים. היות שמדובר בסאטירה מצליפה במיוחד, יש להניח שמושאיה לא שאבו הנאה מרובה מכך שנגזר עליהם לככב באחת מהיצירות הפופולריות ביותר בעולם. האשק מת בגיל צעיר, בטרם הספיק לסיים את יצירתו המופלאה. | |||
|
|||
אני חולה אל ספרי קופיקו זה מעניין תרשמי עוד ספרי קופיקו | |||
|
|||
אני קופקו לא אתה קופיקו קופיקו | |||
|
|||
הספר קופיקו החיזר מאוד מצחיק אני ממליצה עליו!!!!! | |||
|
|||
אני מעוניינת לכתוב עבודה סמינריונית בנושא קופיקו במסגרת קורס : תרבות ולאומיות בספרות ילדים. מישהו יודע היכן ניתן למצוא חומר ביבילוגרפי? | |||
|
|||
קופקו | |||
|
|||
קראתם את הספר ''מפלגת הילדים''? ואת הספר ''עיתנואי חונטוזאי''? ו''צ'רלי הכלב הדינוזאורי''? ו''תיקנים''? ו''איזה צחוק במוזיאון''? ו''התוכי הבדחן''? ספרים נפלאים! | |||
|
|||
אני מתה על קופיקו אני לא מאמין שאני מדבר אים קופיקו יש לי את כול הקלתות ודיסקם של קופיקו אני אוהב פירסומו שלכם ואת הספרים שלכם איזה מצחיק אז ביי קופיקו גמר חתימה טובה | |||
|
|||
נלאןטנצולעהחטמלךהארצכאכומעח תה נורה מצחיק ִ | |||
|
|||
איזה מזל שיש ב-yes את ערוץ גוניור ושיש שמה קופיקו כי אני חולה על הסידרה הזאת היא מאוד יפה ומצחיקה אפילו אם היא לילדים קטנים אז אני עדיין אוהב אותה ואני המשיך גם לאהוב אותה יש לי גם מלא דיסקים של קופיקו אם החיילת במילואים,איזה הקלטה,עוגה למסיבה,חוקר טבע,לילי העוזרת,מקום ראשון בתחרות הציורים. ועוד.... אז תמשיכו לאהוב את ''קופיקו'' אז ביייי | |||
|
|||
אני לא רואה הרבה קופיקו זה ברור לכם כן אז ביי חנונים שקמותחם ביי | |||
|
|||
המאמר נהדר ועזר לי בלימודים | |||
|
|||
קופיקו מה כחה אה | |||
|
|||
הכל בסדר אתה יודע שאתה קורע מצחוק ַ קרעתי את הספר שלחה ביום שבת | |||
|
|||
אני אוהב לקרוא קופיקו ימי החופש העלזים ביגלל כי זה מצחיק אלון בן7 | |||
|
|||
קופיקו היא סידרץ ילדים מאוד יפה וחינוכית אני מצפה יותר באתר שיראו סירטונים לילדים מקטעיים מצחיקים כי יש אנשים שאין להם טלויזיה מעודף ליקראו לתמר כותבת קופיקו | |||
|
|||
קופיקו היא סדרה יפה מאודדדדדדדדדדד שהיא בג'ניור ומצחיקה מאודדדדדדדד שהקופיף החמוד שאוהב את כל משפחתו שלומקה,תמר,אורנה,יורם,נגה,וקרפיקו וחברתהיןןןןן של נגההההההההההה | |||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |