פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
נוהל חניבעל
אורי אבנרי (שבת, 24/05/2003 שעה 0:03)


נוהל חניבעל


אורי אבנרי




חניבעל עבר את הרי האלפים עם חטיבה של פילים קרביים ובמשך שנים רבות הטיל את חיתיתו על רומא האדירה. הוא היה מצביא צבא קרתגו (קרייה-חדשה), שהייתה במקורה מושבה כנענית. הוא דיבר עברית (פחות או יותר), ושמו היה עברי (בדומה לחנניה). בנעורי, כאשר חיפשנו גיבורים עבריים ושמיים כדי שישמשו לנו כמופת, הוא עמד כמעט בראש הרשימה.

מסתבר שגם צה''ל רואה בו מופת. השבוע עמד שמו של האלוף האגדתי במרכז של גילוי ציבורי מסעיר.

נושא הגילוי הוא ''נוהל חניבעל'' - נוהל שהונהג בצה''ל בלבנון באמצע שנות ה- 80, תחילה כתורה שבעל-פה ואחר-כך כפקודה רשמית. להלכה שונתה הפקודה לא מזמן, אבל החיילים מעידים שגם כיום נוהגים על פיה. השבוע פורסמה הפרשה במוסף ''הארץ''.

ניתן למצות את ''נוהל חניבעל'' בשבע מלים: מוטב חייל ישראלי מת מחייל ישראלי שבוי.

כאשר נופל חייל צה''ל בשבי, נוצר לחץ ציבורי אדיר למען החזרתו הביתה, ולוא במחיר שחרורם של מאות אסירים פלסטיניים. במאי 1985 שיחררה ישראל 1150 אסירים פלסטיניים תמורת שלושה חיילים שבויים, בחילופים שנודעו בשם ''עיסקת ג'בריל'' (על שמו של אחמד ג'בריל, ראש ארגון פלסטיני המשרת את סוריה ולוחם בערפאת).

ראשי צה''ל רצו למנוע הישנות של חילופים כאלה בכל מחיר - פשוטו כמשמעו. הם הורו לחיילים לירות במכונית החוטפים, גם אם הדבר היה עלול להביא למות החייל השבוי. כלומר: לשחרר את השבוי על-ידי הריגתו.

ההגיון שמאחורי הפקודה אינו חדש. הוא מלווה את ישראל כבר שנים רבות. זהו הגיון האומר: אסור להיכנע לטרוריסטים. הכניעה תעודד אותם לחטוף עוד ועוד אנשים. מוטב שאנשינו ייהרגו יחד עם החוטפים, ובלבד שנרתיע חוטפים אחרים.

לשיטה זו היו תוצאות מחרידות במינכן, כאשר המשטרה הגרמנית הסתערה (בהסכמת ישראל) על חוטפי הספורטאים וגרמה להריגת החוטפים והחטופים כאחד. רוב בני-הערובה נהרגו, כנראה, על-ידי השוטרים עצמם, ולכן לא פורסמו מעולם תוצאות הניתוחים שלאחר-המוות. אסון דומה נגרם במעלות, כאשר קבוצת פלסטינים חטפה ילדים מצפת. הילדים נהרגו כאשר ציווה משה דיין לשחרר אותם בכוח, בעיצומו של משא-ומתן עם החוטפים. אחד המיבצעים המפוארים ביותר של צה''ל נערך באנטבה, כאשר שוחררו כל נוסעיו של מטוס חטוף. אבל די היה בתקלה קטנה אחת, כדי שהעניין יסתיים בטבח נוראי.

''נוהל חניבעל'' היה מיוחד במינו מפני שהוא דרש מחיילים לירות בחברם השבוי. רבבות חיילים שמעו את הפקודה הזאת מפי מפקדיהם, ורובם חשבו, כנראה, שזה בסדר. היו גם מתנגדים, אבל קולם לא נשמע, עד שרופא אמיץ, קצין במילואים, השמיע מחאה פומבית.

הפקודה מצמררת, מפני שהיא מעלה ישות מופשטת, ''הצבא'' או ''המדינה'', מעל לחיי אדם. ההתבטאויות של כמה מן הקצינים, שצוטטו על-ידי העיתונאית שרה ליבוביץ-דר, מצמררים לא פחות.

מפקד-גדוד שחייליו נפלו בשבי אמר בסיפוק: ''הטייסים עשו ולא שאלו שאלות''. הוא התכוון לטייסים שנשלחו להשמיד את כל המכוניות שנעו בשטח, מתוך תקווה שבאחד מהם יהיו השבויים.

אחד מאבות הפקודה, אלוף דתי, קבע ש''בכל החלטה, חלק מהאנשים חוזרים בארונות... בעינינו זאת הייתה עוד אחת ממיליון החלטות שמקבלים כל יום בפיקוד... הפקודה הגיונית ומתאימה לרוח הצבא. היא לא נראית יותר אכזרית או פחות הגיונית מפקודות אחרות שניתנו יום-יום בפיקוד וסיכנו הרבה יותר חיילים.''

הרמטכ''ל לשעבר דן שומרון מצדיק את הפקודה כך: ''זה סיכון מול סיכון. שם (בצד השני) עומד מישהו עם אמנת ז'נבה?'' הרמטכ''ל לשעבר אמנון שחק: ''נכון למנוע בכל מחיר חטיפת חיילים.'' בלשון הצבאית, ''בכל מחיר'' פירושו: בכל מחיר.

מפקד בכיר אחר גילה ש''המדינה סוחבת את החטופים כצלקת שלא מגלידה. לכן יש בפקודה הגיון רב.''

איך הגיבו אלפי החיילים, ששמעו הוראות אלה שעה קלה לפני כניסתם ללבנון הכבושה? סיפר אחד מהם: ''כולם הכירו את הפקודה כמו רובוטים, ואם שאלו שאלות, המפקדים אמרו שזאת הפקודה וזהו, ובצה''ל לא שואלים שאלות, וקדימה, תעלו על המכוניות.''

צה''ל עבר מרחק עצום מימי ראשיתו ועד היום - ולא לטובה. נשכחו הימים שבהם עמדו בראש צה''ל אנשים כמו יגאל אלון ושמעון אבידן, בעלי רגישות לחיי החייל היחיד. הם לא היו צריכים להתייעץ עם הפצ''ר כדי לדעת מה אסור ועל מה מתנוסס הדגל השחור.

עשרות שנות פעולתו כצבא-כיבוש שינו את צה''ל ללא-הכר. זהו צבא אחר, המטפח חיילים-רובוטים, ובראשו קצינים שאינם שונים מהגנרלים של הצאר הרוסי או המלך הפרוסי. איש מהם לא היה מעלה על דעתו להספיד פומבית את חללי האויב, כפי שעשה יצחק רבין אחרי מלחמת ששת-הימים. הזלזול בחיי הפלסטינים הביא בהדרגה גם לזלזול בחיי הישראלים.

כאשר גנרלים מתכננים מיבצע צבאי, הם לוקחים בחשבון שזה יעלה בחיי כך-וכך חיילים. זהו חלק מהתכנון הצבאי. אפשר לשפוך אחר-כך דמעות-תנין בטכסי-אבל, אבל מבחינת האלוף זהו חלק מהעבודה. המטרה מקדשת את הקורבנות.

גישה זו אינה משתנה כאשר הגנרל פושט את מדיו והופך למדינאי. איש כמו אריאל שרון, החדור באמונה שעליו מוטלת המשימה ההיסטורית לחסל את הישות הלאומית הפלסטינית ולהרחיב את המדינה היהודית עד לנהר הירדן, יודע שמשימה זו צריכה לעלות כך-וכך אלפי קורבנות. בשביל אלוף שמאות מחייליו נהרגו במיבצעיו הצבאיים, אין בזה שום דבר מצמרר. רק חשבון קר.

חמישה גנרלים מנהלים כיום את מדינת ישראל: ראש-הממשלה, הרמטכ''ל, שר-הביטחון, ראש-אמ''ן והיועץ המדיני במשרד-הביטחון. מאחוריהם עומדים מאות האלופים במדים ובלא-מדים, שהם קבוצת-הלחץ הפוליטית האדירה ביותר במדינה. חבורה זו, השולטת בחיים הפוליטיים והכלכליים, מאוחדת בהשקפת-העולם הצבאית ובדרך-המחשבה הצבאית.

''נוהל חניבעל'' היא הביטוי המושלם של דרך-מחשבה זו.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


שקר וכזב
יובל רבינוביץ (שבת, 24/05/2003 שעה 0:46) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הספין הזה, שהתחיל בהשמצה הרגילה של עתון 'הארץ' וממשיך בהטלת הרפש הרגילה של אבנרי, מתחיל לתפוס תאוצה. זוהי עלילת דם פשוטה.
אומר זאת במפורש: ד''ר אבנר שיפטן, ש'חשף' את קיום הפקודה, משקר. אורי אבנרי משקר גם הוא. את שקריו של אבנרי קל במיוחד לחשוף, וזאת בהמשך.

מאין אני יודע?

משום שב- 1986 הייתי רופא גדודי חדש בצה''ל. הייתי קצין מטה של גדוד קרבי. שירתתי ברמת הגולן ובלבנון. בלבנון התגלה מארב מחבלים שהמתין לשיירה שלנו לפני שהתרחש מגע, ועד להסרת האיום נאלצנו לשהות בלבנון לילה אחד נוסף. הייתי גם במוצב כאוכבה, שהותקף שעות ספורות לאחר שעזבתי אותו. עד שנת 1990 עדיין לבשתי מדים, ואז עברתי לעבוד כרופא צבאי בבית חולים אזרחי. השתחררתי משירות סדיר בצה''ל באופן רשמי בשנת 1991.

מעולם לא נתקלתי בפקודה כזו.

כשקוראים את כתבתה של הגברת שרה לייבוביץ-דר ב'הארץ' מתברר שגם לא היתה פקודה כזו. הנה הפקודה ככתבה וכלשונה:
''בזמן מחטף הופכת המשימה העיקרית חילוץ חיילינו מידי החוטפים גם במחיר של פגיעה או פציעת חיילינו. יש לבצע ירי נשק קל על מנת להוריד את החוטפים לקרקע או לעצור אותם. אם לא עצר הרכב או החוטפים, יש לירות לעברם ירי נשק קל (ירי צלפים) בבודדת, במכוון, על מנת לפגוע בחוטפים גם אם המשמעות פגיעה בחיילינו. בכל מקרה ייעשה הכל על מנת לעצור הרכב ולא לאפשר בריחתו.''

וכן נחשף השקר הבוטה של אבנרי. הוא מצטט, לכאורה, מהכתבה, אבל רק לכאורה. הוא כותב: ''ניתן למצות את ''נוהל חניבעל'' בשבע מלים: מוטב חייל ישראלי מת מחייל ישראלי שבוי.''

אין שום קשר בין הפקודה לבין המסקנה הזו, אך היות שאבנרי בחר לשקר ולכתוב כאילו זה מה שאומרת הפקודה, וגם מסיט בערמומיות את הדיון לרמתו המוסרית של צה''ל, כאילו עניין הפקודה כבר סגור ונותר רק לדון עליה, הוא מנסה לטעת בקרב קוראיו את התחושה שצה''ל פישל הפעם (שוב).

ניתן לדון על ההיגיון שבפקודה, אך לטעון שהפקודה אינה מוסרית הוא זריית חול בעיניים. להיפך: המקטרגים מנסים לגרום לנו לשלוח את חיילינו אל מותם הוודאי. אם העלילה של אבנרי היתה נכונה, לא היו מדגישים שיש להשתמש בנשק קל וירי צלפים. הרבה יותר קל להפגיז את הרכב מהאוויר ולהעלותו באש, או סתם ירי מנשק אוטומטי על הרכב החוטף, שגם הוא אסור על פי הפקודה. הפקודה אומרת במפורש: ירי בבודדת, מכוון, על מנת לפגוע בחוטפים.

והפקודה גם הגיונית. הייתי חותם עליה גם כיום בשתי ידי. החיזבאללה חטף שלושה חיילים ורצח אותם. אם הרכב החוטף היה מותקף בצורה המוזכרת בפקודה, סביר שהתוצאות היו אחרות.

מה עוד? אבנרי כותב שכל כלי הרכב שנעו באיזור לאחר חטיפת שלושת החיילים הושמדו. בכתבתה של שרה לייבוביץ-דר כלי הרכב 'יורטו'. מה היה שם בדיוק? אינני יודע. אם הם הושמדו, הדבר הוא בניגוד מפורש לפקודה. אבל רק אבנרי אומר שהם הושמדו. היות שהטיעון המרכזי שלו הוא שקרי, לא אתפלא אם הוא מוסיף שקרים כהנה וכהנה כדי שהטיעון לא יתמוטט.

ועל האיוולת שבדבריו שאין לפעול בכוח גם כדי לשחרר אזרחים חטופים אינני רוצה להרחיב את הדיבור. לגולשי הפורום הזה יש מספיק כלים אינטלקטואליים לשפוט את דבריו.
_new_ הוספת תגובה



עקרון סטלין, רון ארדיזציה ומילים,
מיכאל מ. שרון (שבת, 24/05/2003 שעה 1:28)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מילים ו''נימוקים''.

יובל, איני מכיר את הנושא, אך יש לשים לב שאם הדבר נכון, הרי מדובר למעשה בגישה מתקופת סטלין, לפיה ניתנה הוראה לחיילים סובייטים לירות בעמיתיהם, ובלבד שלא יפלו בשבי.

ה''נימוקים'' תמיד כנראה היו שם:
1) לטווח הרחוק לא ירכזו המחבלים מאמציהם בחטיפת חיילים (עדיף שיתפוצצו בין אזרחים? האם אין דרכים אחרות להחזיר שבויים כגון איום בחיסול ממוקד כלפי אדם זה או אחר בחיזבאללה ועיסקת החלפה 4 על 5 ולא 4 (בתוכם 2 גופות) על 300 ?

2) ההנחה שאז החייל יעשה ''כל דבר'' כדי לא ליפול בשבי

3) הנחת חידלות האישים של העורף וקול המון הבכייה והתאנייה

4) רון ארדיזציה:

תמיד ניתן לעשות קולות של כאילו אנו עושים הכל לשחרר, לרתום שגריר זה או אחר, שליחת אב קשיש למזכ''ל האו''ם וכד' - דברים המכסים על כך שלא מזיזים כלום בשם ה''עקרון הקדוש''.
_new_ הוספת תגובה



היה פעם נהוג לאמר שערבי- טוב.
טרה 21 (שבת, 24/05/2003 שעה 11:17)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הפקודה היתה קיימת בזמן שרותי בלבנון
easy (יום ראשון, 25/05/2003 שעה 0:03)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאשר שרתתי בלבנון כלוחם חי''ר (גולני) הפקודה היתה שרירה וקיימת. נאמר לנו במפורש (ע''י המ''פ והמג''ד) ''ישראל מעדיפה אתכם מתים מאשר שבויים''.
שתי הוראות נאמרו במפורש לפני כל יציאה לשטח: ''לא נופלים בשבי ולא לוקחים שבויים''
אני העזתי לבקש הבהרה לפקודות וקיבלתי: ''אתם לא נכנעים בשום מקרה ואם נשארתם עם כדור אחרון תתאבדו. כל מחבל, גם אם הוא פצוע וגם אם הוא מרים ידיים הוא חשוד כנושא מטען ויש לבצע וידוא הריגה.''
אני לא יודע לשפוט לגבי המוסריות של הפקודות, אבל אז, לו הייתי במצב הזה, הייתי מבצע אותן כלשונן וכמוני חברי לפלוגה.
_new_ הוספת תגובה



לא מפליא שאבנרי מעוות את המציאות כדי שתתאים
זאביק (יום שני, 26/05/2003 שעה 8:56)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לאידיאולוגיה שלו.
הוא ניסה לעשות את זה עוד בימי ''העולם הזה''
(גם העיתון וגם המפלגה) וכשנכשל בשניהם -
הוא מנסה שוב בפורומים באינטרנט ובעתון ''הארץ''.
אין לי ספק שיתברר גם במקרה הזה שהישראלים
הרבה יותר חכמים מכפי שאבנרי מאמין.
_new_ הוספת תגובה



תירגע יובל. הקניבלים לא מחפשים את האמת כמו החניבעל
איתמר (יום רביעי, 28/05/2003 שעה 0:30)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אולי היה מן הרואי שתדון פעם בהשקפת העולם של
טרה 21 (שבת, 24/05/2003 שעה 10:05) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החוטפים היורים המפגיזים והמתפוצצים שתובעים מאיתנו לוותר- על הכל. על המדינה על הצבא ועל בואנו לכאן. הסיבה שהאלופים מנהלים כאן זה בגלל זה שזו הבעיה שלנו. אפילו הנוסטלגיה שלנו היא כזו-בגללם ובגלל שאבותינו באו לכאן לאחר אלפיים שנה.
למשל החיזבאללה- גם לאחר שצ.ה.ל נסוג מלבנון עצם קיומו היא המשך ההתנגדות לנוכחות מדינת ישראל באיזור- ללא קיום זה אין להם זכות קיום.
תחשוב על זה .!
_new_ הוספת תגובה



בס''ה מדובר על פירוש של הוראה שמעולם לא..ופירושים
טרה 21 (שבת, 24/05/2003 שעה 18:08) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את זה יש לנו בשפע..ראה תלמוד בבלי שכולו בארמית...אגב.
_new_ הוספת תגובה



מעולם לא מה?
איציק - רון (שבת, 24/05/2003 שעה 20:34)
בתשובה לטרה 21
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם מעולם לא ניתנה?
והאם מעולם לא בוצעה?
שתי שאלות שאין לי עליהן תשובה חד משמעית...
_new_ הוספת תגובה



העיתונאי הנכבד, זקנתו מביישת בחרותו. הכל קישקוש!
רפי אשכנזי (יום ראשון, 25/05/2003 שעה 20:20) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי