פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_2041

האנשים שיודעים לארגן
אלי אשד (יום ראשון, 14/03/2004 שעה 15:00)


האנשים שיודעים לארגן

אלי אשד

סקירה על הספר ''חלוקת קשב''



פורסם גם בבלוג של אלי אשד.

הבה נתאר לעצמנו מצב היפותטי: במדינה קטנה ומוקפת אוייבים השואפים להשמידה ומלאה באינספור בעיות פנימיות, כלכליות, צבאיות, חברתיות, אקולוגיות, ניהוליות, תרבותיות ומה לא, יש ראש ממשלה. ראש הממשלה הנ''ל הוא, מטבע הדברים, אדם עמוס ועסוק. הוא נאלץ לקבל החלטות חשובות על עניינים דוחקים מדי יום ביומו וכל החלטה שלו עלולה לחרוץ גורלות הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. וזה בעולם שנמצא על סף מלחמה שהולך ומתחמם מדי יום ביומו ועומד על סף שואה אקולוגית. על מנת לקבל את החלטותיו החשובות על אותו ראש ממשלה לקבל כמויות עצומות של אינפורמציה שעל פיה יקבע את החלטותיו.

האם ידע לעבד כהלכה במוחו את אותן כמויות אדירות של מידע על מנת להחליט על פיו את ההחלטה הנדרשת? האם יוכל לשמור במוחו את התמונה הכוללת הנדרשת שבה הכל ''משתבץ'' למרות שכל הדברים נראים כשונים, מפורדים ומנוגדים? האם יוכל ראש הממשלה לבצע במוחו הערכה יעילה של השלכות החלטותיו לטווח הקצר ולטווח הארוך?

לראש הממשלה הנ''ל יש, כמובן, עוזרים הבוחרים עבורו את המידע שהוא מקבל לידיו ולעוזרים האלה יש עוזרים משלהם שמעבירים להם את המידע לאחר סלקציה משלהם, וכך הלאה. על מנת לבצע את תפקידם כהלכתו, כל האנשים האלה, ראש הממשלה, עוזריו ועוזריהם חייבים להיות אנשים בעלי קשב יוצא מהכלל, היכולים לרכז את התודעה, לבצע סלקציה נכונה ויעילה של הכמות העצומה של המידע שהם מקבלים ולבחור מתוכו את המידע החשוב ביותר, שכן אחרת אלוהים יעזור לתושבי אותה מדינה קטנה.

אבל כיצד אפשר לדעת האם לאותם אנשים אכן יש את יכולת חלוקת הקשב הנדרשות כדי לעמוד במטלות של תפקידם? לכל מי שחרד לאיכות השלטון ולמי שעומד בראשו זוהי שאלה בעלת חשיבות עליונה.

קשב הוא היכולת לקלוט מידע רלוונטי ובו בזמן להתעלם ממידע לא רלוונטי למשימה הנדרשת וכמובן בו בזמן יש לזהות את המידע כלא רלוונטי.


מיכאל שרוןהחוקר מיכאל שרון פירסם ספר העוסק בנושא הקשב והאנשים בעלי הקשב היוצא מהכלל, שעוזר לקוראים להבין משהו בנושא מורכב זה.

שרון, שהוא בוגר פילוסופיה ופסיכולוגיה, הוא אדם רב תחומי שמעטים כמוהו. הוא מרבה לפרסם בפורומים שונים באינטרנט ומבחינות רבות הוא שנוי מאוד במחלוקת. אבל רוחק הראות והגיוון של כמה מרעיונותיו הוא מדהים ממש.

בספרו ''חלוקת קשב'' בודק שרון את התכונות המאפיינות ''מארגנים'' בעלי יכולות קשב גבוהות לעומת ''לא מארגנים'' בשני מישורים: קוגניציה ואישיות. על סמך סדרת ניסויים שערך, מנסה שרון להבין מיהם האנשים בעלי הקשב המעולה, ''המארגנים'', אלה שמסוגלים להתמודד בהצלחה גדולה עם מכלול של תפקידים מורכבים בזמן קצר יחסית ותוך כדי התמודדות עם עומס מידע.

שרון מצא, בין השאר, שאנשים אלה מסוגלים לצמצם באופן מכוון ומאסיבי עומס מידע במטרה לחסוך במשאבי עיבוד יקרים ובכך הם חוסכים זמן ואנרגיה יקרה בעת התמודדותם עם תפקידים מורכבים.

לרכישת הספר ב"מיתוס"לרוע המזל, אנשים כאלה הם מיעוט באוכלוסיה, שרובה שייך ל''לא מארגנים''. שרון מזכיר כי מנהיגים גדולים, כמו קיסר ונפוליאון, היו בדיוק אנשים כאלה, שהצטיינו בכל תחום שבו עסקו: שניהם קידמו חקיקה מקיפה, כוננו מחדש מערכת אדמיניסטרטיבית מעולה, הקימו מוסדות חברתיים ששרדו בשינויים מזעריים מאות שנים ופתרו בעיות מדיניות סבוכות בעזרת תושיה בלתי נלאית. אנשים אלה היו מסוגלים לבצע כמה משימות בו זמנית ובהצלחה גדולה. עניין זה העלה אותם בהרבה מעל כל עמיתיהם ומתחריהם. אלה הם גם האנשים שהאוכלוסייה זקוקה שיעמדו בראשה, מאחר שיש סיכוי גבוה יותר שיצליחו להתמודד בהצלחה עם שפע הבעיות הקיומיות של המדינה.

שרון בספרו מנתח את הפעולות ותהליכי המחשבה של אנשים ''מארגנים'' מעין אלה. הוא מציין שבולטת אצלם היצרנות המחשבתית; היכולת לשבור הקבצות מידע קיימות וליצור צירופים חדשים, המביאה לגיבוש פתרונות, דרכי טיפול ואופני התייחסות חדשים. אופן ההתמודדות שלהם עם בעיה אינו שגור ומבוסס על דרכי התמודדות עם בעיות קודמות, אלא מבוסס על כך ש''המארגנים'' מייצרים בזמן אמיתי את תצורת ההתמודדות כנגזרת ייחודית של מצב הבעיה השוטף.

ספרו של שרון אינו קל לקריאה. הוא מיועד בעיקר לאנשי מקצוע ולאנשים משכילים ביותר והוא נותן פירוט מדעי מדוקדק של סדרת הניסויים שביצע. אבל יש בו עניין רב לגבי כל מי שעוסקים בבעיה החמורה של מציאת מנהיגים ומנהלים ''מארגנים'' יעילים, בתקופה שבה אנשים כאלה נראים כקשים ביותר להשגה.

הספר נותן סימנים רבים איך אפשר לזהות אנשים כאלה, אבל אינו עונה על השאלה החשובה מכל: איך אפשר למצוא אנשים כאלה בעלי יכולת קשב גאונית שהם נדירים ביותר ולשכנעם להיכנס למערכת הפוליטית? ובעיקר על רקע הבינוניות שנראית כאנדמית אצל הפוליטיקאים של אותה מדינה קטנה מלאת בעיות קיומיות? שכן היום כבר ברור שרק אנשים כאלה יוכלו להתמודד עם בעיותיה המורכבות באופן מדהים של מדינת ישראל.

שרון עוסק כיום בספר על חשיבותן האבולוציונית של רגשות המבוסס על עבודת מחקר קודמת שלו, אנחנו מחכים לראות אם הספר יענה על השאלות השונות שנשארו ללא מענה בספר הנוכחי.

קישורים:







http://www.faz.co.il/thread?rep=42901
כמה חבל
סתם אחד (יום ראשון, 14/03/2004 שעה 15:37)

שהאיש לא מסוגל לכתוב משפטים מאורגנים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=42925
למיכאל שלנו - שאפו!
בננה ספליט (יום ראשון, 14/03/2004 שעה 23:45)


http://www.faz.co.il/thread?rep=42956
חברות יכולות גם להמצא תקופה ממושכת בתהליכי התפוררות וקריסה
מיכאל שרון (יום שני, 15/03/2004 שעה 16:10)

שכן אירגונים יכולים לסגת ולסגת בביצועיהם ואיכות תשומותיהם תוך התייצבויות על מצבי תת-אופטימאליות מערכתית בטווחי נסיגה נירחבים. בסביבה חברתית של התפוררות משתרר אקלים אירגוני של קלות ראש, מחטפים ודומיננטיות האמירה הנחרצת אך הריקה באירגונים חברתיים, ורווחות נישות בהן מתוגמלים אנשים שבסביבה חברתית אופטימאלית נחשבים כעשבים שוטים.

אנשים היוצרים אקלים של שרירות המעורבת בקלות ראש ביחס להחלטות ומהלכים חשובים הם אלה שעולים אז לעמדות מפתח, בעוד אנשים בעלי משאבים אישיים ויכולת נידחקים והולכים, ונימצאים במצב של תת-תגמול או אף ענישה. תחושת האחריות שלהם עשוייה להביאם להמשיך במאמצים להציל משהו, אך הדבר מביא להידוק העריצות והשרירותיות סביב הרוח האירגונית היוצרת והחופשית הכרוכה בנוכחותם.

כך, רואים אנו חברות בהם, דווקא בתקופות היסטוריות קשות, עולה מנהיגות מחלצת, המתווה דרכים חדשות, דרכי מוצא והתקדמות, כגון ווינסטון צ'רצ'יל באנגלייה. בעוד בחברות אחרות, בתקופות קשות, צצה ועולה כפורחת בתקופות קשות מנהיגות איוולת, המאיצה עוד יותר את תהליכי האסוניות והקריסה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=43004
ממש מעניין מה שאמרת
ישראל אחת (יום רביעי, 17/03/2004 שעה 8:21)
בתשובה למיכאל שרון

האם יש לך השערה למה אצלנו לא צומח מנהיג מכונן, מחלץ, מנווט בתקופתו הקשה?

היכן המנהיג שיש לו האומץ לומר שדרך אוסלו כשלה אבל ב'יחד' עם זה גם להסיק את המסקנות הנובעות מתובנה זו?

כיצד אפשר להילחם בארגוני טרור ועדיין להניח להם להישאר בהגה השלטון? אז גם אם אנחנו לא נקבע מי יהיו אלה שיובילו את הפלסטינים לשלום, הרי מוטלת עלינו חובה מוסרית להכות בטרור. ואם את הטרור הזה מובילים ראשי אש''פ, אז עלינו להבהיר להם שהם לא חסינים מכדורי המחסלים שלנו.

נטשנו את העיקרון שעם טרוריסטים לא מדברים על שלום ובכך נתנו לטרוריסטים אורך נשימה נוסף. צריך להפסיק עם המשחק הכפול הזה, ולהכות בטרור האיסלאמי עד תום.

http://www.faz.co.il/thread?rep=43007
במשך מאות שנים עמדו בראשי הקהיליות מנהיגים שתפקידם היה
מיכאל שרון (יום רביעי, 17/03/2004 שעה 9:26)
בתשובה לישראל אחת

לרקוד לפני הפריץ ולרצותו, לנסות להתחמק מהכלב, או להכניס את הנוצות לכר שפרמו הפוגרומיסטים. מדובר בקיום תוך תחושת חוסר אונים ותלות מוחלטת בגורמים חזקים.

מאידך, אנגליה למדה החל מהמאה ה-‏13 להיות אומה של אנשים חופשיים. הימנונם השני היה -
Rule Britania
Britania rule the waves
we shall never never never will be slaves

מאידך הימנון המנהיגות היהודית הוא,

בחיל ועורמה נמתינה נמתינה,
עד שתמצא פה איזו קומבינה
אין בנו מעשים, לא גאון אנוש לא לב,
רק בתככים, זימת עבדות וריק נמצא משעול כוזב
תשפל אומה, יורכן כל גב ותושייה תשבוק
אך אנו נצפה עוד, להתעופף רחוק.

http://www.faz.co.il/thread?rep=43009
במשך מאות שנים עמדו בראשי הקהיליות מנהיגים שתפקידם היה
אלי666 (יום רביעי, 17/03/2004 שעה 9:33)
בתשובה למיכאל שרון

אם היו ראשי הקהילה בימי הביניים מתנהגים באיזו צורה אחרת עם הפריץ וראשי הכנסייה למינהם הדבר עלול היה להביא להשמדת קהילתם שחיה בתוך רוב עויין... מכל בחינה השיקולים שלהם בנושא היו בדרך כלל הרציונליים ביותר האפשריים.
אז הם היו מוכנים לנשק את ידו של הפריץ ואת אצבעו של
האפיפיור ולחטוף ממנו יריקות בידיעה שעבור מחווה ריקה מתוכן הם יקבלו הטבות שונות , בזמן שהתנגדות גאה בדברים שלא היו באמת חיוניים לקהילתם הייתה מביאה לא רק לחיסולם הפיזי שלהם אלא גם לחסול קהילתם .

http://www.faz.co.il/thread?rep=43010
הבעייה שהדפוס הזה עבר גם למדינת
מיכאל שרון (יום רביעי, 17/03/2004 שעה 9:40)
בתשובה לאלי666

היהודים הריבונית. בשביל זה ביקשנו ריבונות להכנס כגורם אוטונומי לתוך ההיסטוריה?

http://www.faz.co.il/thread?rep=43035
חברות יכולות גם להמצא תקופה ממושכת בתהליכי התפוררות וקריסה
פנחס (יום חמישי, 18/03/2004 שעה 16:44)
בתשובה למיכאל שרון

צ'רצ'יל הוא דוגמא למורכבות העניין.
הוא היה מנהיג גדול ביותר לעת מלחמה.
ואחרי המלחמה בעת שלום סירב בכל כוחו לעשות את הרפורמות הנדרשות. כלאמר להתחיל להתקפל מן האימפריה הבריטית שנהיתה נטל כבד על בריטניה באומרו: אני בשום אופן לא אחסל את האימפריה הבריטית.
וכמובן שבבחירות שאחרי המלחמה הוא הפסיד והתבכיין שהעם הוא כפוי טובה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=43028
נפוליון וקיסר
פנחס (יום חמישי, 18/03/2004 שעה 13:02)

שני האישים האלה שמובאים במאמר כדןגמא למדינאים ומנהיגים בעלי יכולת יוצאת מן הכלל, דווקא הם מפגינים באישיותם שהדברים מאוד מאוד לא פשוטים.
נפוליון בטירוף הרצון שלו לשלוט על כמה שיותר, בטרוף תאוות התהילה שלו, בטרוף הרצון להיות השליט הגדול בהסטוריה המנצח מלחמות הגדול בהסטוריה, הרס את צרפת וגרם להרס רב בכל אירופה ולהרג רב משתתפים
קיסר שהתבכיין שהוא כבר בן ארבעים ועדיין לא כבש שום דבר לעומת אלכסנדר שבגיל שלושים כבר שלט על מחצית העולם חיסל את מה שעדיין נותר מן הרפובליקה הרומית והשליט בה ברוב ימי הקיסרות שלטון עריצות

http://www.faz.co.il/thread?rep=43030
דווקא קיסר היה ממניחי היסודות לאימפריה הרומית
ישראל אחת (יום חמישי, 18/03/2004 שעה 13:13)
בתשובה לפנחס

ולאחריו היא פרחה כפרוח הנרקיסים לאחר הגשמים. שאלת אופיו של השלטון היא מישנית לענייננו. רומא שלאחר מכן היתה אימפרייה קנונייתית וכוחנית לכל אורכה. אבל לפחות בתחילת הדרך שלה היו לה הישגים של ממש.

לעומת זאת כיבושיו של נאפוליון לא החזיקו מים לאורך זמן, מלבד כמה הצלחות מצומצמות וזמניות במדינות בודדות כמו בסוריה, לבנון וקצת בצפון אפריקה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=43044
גם קיסר וגם נפוליאון
אלי666 (יום שישי, 19/03/2004 שעה 16:52)
בתשובה לישראל אחת

הניחו יסודות למפעלים מאריכי ימים. קיסר לקיסרות
הרומאית (שאמנם הוקמה ממש בידי בן אחיניתו אוקטביאנוס על היסודות שהוא הניח). כיבושיו של נפוליאון לא האריכו ימים, אבל מערכת החוקים שיצר משמשת, עד כמה שאני מבין, עד עצם היום הזה בצרפת.

http://www.faz.co.il/thread?rep=43046
נפוליאון בונפרטה הינציח את הישגי המהפכה
מיכאל שרון (יום שישי, 19/03/2004 שעה 20:27)
בתשובה לאלי666

הצרפתית, ולא נתן להם לשקוע לתהום הנשייה. האיש הקים שורה של מוסדות חברתיים ופוליטיים הקיימים בצרפת עד היום. קבוצת ארכאולוגים וחוקרים שהביא איתו למצרים, היניחה את היסוד לאגיפטולוגיה המודרנית, כולל פענוח אבן רוזטה, דהיינו כתב החרטומים, וכך ניגלו לעולם כל הטקסטים המצריים. במוסקווה הבוערת היספיק עוד לנסח מצע מפורט לחידוש התיאטרון הצרפתי הלאומי Comedie francaise שנוסד במאה ה-‏17 על ידי מולייר. ברוחו היה איש פתוח ביותר ומבריק, איש שיחה מרתק ושנון באופן בלתי רגיל, ורבות מאימרותיו והברקותיו נכנסו להיסטוריה של התרבות. היה זה אדם שברוח חופשית, פתוחה ושנונה פתח את העידן המודרני. קיסר מאידך, היה סופר משובח שכתב מספר ספרים מרתקים על מסעות מלחמתו. גם הוא היה איש שנון ומבריק באופן לא רגיל. הניח היסוד לתקופה חדשה.

ראו סדרת רשימותי על שנתו האחרונה של קיסר ועל התככים וההכפשות שנוזמו נגדו על ידי עדת זאבי-אנוש מהסנט.

מלחמת רוחות הרפאים של ההסתה וההשמצה: שנתו האחרונה של יוליוס קיסר במאבק על החיים והכבוד האנושי
_________________________________________

המאבק על החיים והכבוד מול אוליגרכייה תחמנית

הנקיטה באוריינטציית פעלתנות בונה מול רוח הרפאים המקרבנת של הרשע האוליגרכי

המלכה הנוכריה, הטיראניות והמזרח -סיפורו של רצח אופי

הערה מתודולוגית

האם קיסר הוא שהשתנה לפתע?

הזהר מאדיו (Idus ) של מרס: המסר הרב משמעי אודות מלחמת רוחות הרפאים

הלוגיקה האתימולוגית של המילה הלטינית Idus

ארועי פסטיבל הלופרקאליה בשנתו האחרונה של קיסר

מדינאים ואסטרטגים דגולים שעסקו בהיסטוריה


http://www.faz.co.il/thread?rep=43033
זה מזכיר במעט גם את אהוד ברק
אחד מהעם (יום חמישי, 18/03/2004 שעה 15:31)
בתשובה לפנחס

הגנרל המעוטר ביותר בצה''ל, האיש שסומן לגדולות עוד בהיותו קצין צעיר בסיירת, בעל יכולת חשיבה אנליטית יוצאת דופן ועוד ועוד.........

מה לבסוף יצא לנו מזה?

http://www.faz.co.il/thread?rep=43034
שרון
סתם אחד (יום חמישי, 18/03/2004 שעה 16:05)
בתשובה לאחד מהעם


http://www.faz.co.il/thread?rep=55258
חמס עצים של קניין רוחני ופרשת פגיעה קשה בחוקר מדעי ומפתח
מיכאל שרון (יום שני, 27/12/2004 שעה 15:16)

מדובר בפרשה קשה, אולי הקשה מסוגה מאז קום המדינה, של פגיעות ונזקים נמשכים, שיבוש מהלך חייו ועבודתו של חוקר ומפתח, התעמרות קשה, לקיחת דברים במרמה, הכפשה, מעשי הונאה נימשכים (וגם נישול מזכויות פנסיה, קביעות בעבודה, הלנת שכר, ומתארים אקדמיים גבוהים). מדובר בהיבטים שונים של פשיעה, חלקם פוגעניים ופליליים באופן מובהק וחריף, על רקע של חמס קניין רוחני בן שנים רבות מחוקר ומפתח חדשני וחלוצי.

לא פניתי בזמנו לעזרת החוק בגלל האיומים הבאים:

1) אם תפנה לגורם כלשהו, הפרוייקטים שאתה בצעת עד עכשו ימסרו לאחרים, וננפנף אותך.

2) אם תפנה או תעשה בעיות כלשהן, הקריירה שלך מחוסלת לתמיד

3) אתה פשפש קטן, ונימחץ אותך כמו שמוחצים פשפש. אין לך מושג עם מי אתה מתעסק כאן. חסרים לך בעניין הרבה ביטים של אינפורמציה.

4) אם תעשה בעיות כלשהן, אז אתה יודע, יש גם תאונות עם משאית.

כללית:

1) בשנים 78-80 למדתי למסטר בפסיכולוגיה באוניברסיטת מדינת קליפורניה. נישאר לי לשלוח להם עבודת תזה למ.א.

2) חזרתי לארץ באפריל 80 . התחלתי לעבוד במכון לבריאות תעסוקתית (המכון לפיזיולוגיה לשעבר), ביחידה לפסיכופיזיולוגיה בבי''ח לווינשטיין בסביבות יולי 1980 . חוזה העסקתי לווה בהתחייבות לא כתובה מצידם שאחד ממחקרי במכון ישמש אותי לתזה ל מ.א. אותה אוכל לשלוח לאוניברסיטה האמריקנית.

3) ב-‏81 פורסמה על ידי המכון עבודת המחקר הראשונה שביצעתי. עבודה חדשנית אודות רגישות אינדיוידואלית ללחץ, כשתוצאות המחקר היצביעו על כך, שהגבוהים בחלוקת קשב הם האוכלוסיה הרגישה ביותר לרעש תעשייתי (כבר בעוצמות בינוניות) ולגורמי לחץ סביבתיים כחום, לחות, ויברציות וכד'. המחקר שבוצע על 25 עובדי טקסטיל, כלל גם בדיקות פיזיולוגיות (כמו רמת הקורטיזול החופשי בשתן). פותחה שם תאוריה חדשה שהסתמכה על ביבליוגרפיה של 61 עבודות (''הבדלים אינדיוידואלים בתגובות דחק של עובדים החשופים לרעש תעשייתי - גישה קוגניטיבית פסיכופיזיולוגית, 1981 39 עמודים).

4) בתחילת 82 כתבתי הצעת מחקר מקיפה לתזה ל-מ.א. בת כ- 30 עמודים עבור האוניברסיטה האמריקנית. לא איפשרו לי לשלוח אותה לארה''ב. הדרך בה הדבר נמנע היו ''תיקונים'' על גבי תיקונים שכתב שם הבוס שלי, ששלח אותי כל פעם לתקן. התיקונים הללו היו מדומים. בהשוואה, הצעות המחקר שלי במכון התקבלו על ידו ללא כל תיקונים ובאופן חלק. אלא שהוא סירבל את הצעת המחקר שלי לארה''ב על ידי הערות ותיקונים מדומים שכלל לא היו רלוונטיים, וחסרי שחר.

5) במקביל, אותה הצעת המחקר המורחבת באנגלית שכתבתי עבור האוניברסיטה האמריקנית, נמסרה ב-‏82 בחלקה לסטודנט ל-מ.א. בבר אילן (בשם יורם) לעבודת התזה למ.א. שלו, כשהבוס שלי היה אחד המנחים שלו. הדבר כלל גם מתקן ניסוי serial switching task שנבנה בהנחייתי למטרת התזה שלי

6) כשהתרעמתי על הפרת המחוייבות ההיא (גם לבצע את המחקר וגם לשלוח לארה''ב) אמרו לי במכון (באופן מלווה באיומים והתעמרות) שיהיה עלי להיות כמו קיבוצניק שאינו יכול שדברים שהוא עושה יהיו תחת שמו. זאת תמורת משכורת. אמרו לי שאקבל בכל זאת חלק קטן מהקרדיט על עבודותי העתידיות והפרוייקטים שאבצע (הניסוח היה: ''גם אתה תקבל משהו'').

7) ב-‏82 יצאה עוד חוברת מחקר שלי בעברית ''יעילות עיבוד אינפורמציה והשלכותיה על פגיעות מגורמי לחץ סביבתיים''. מחקר על 36 עובדים ב-‏2 מפעלי טקסטיל בקיסריה (48 עמודים, ציטוט 47 מאמרים וספרים בביליוגרפיה). שוב, עבודת מחקר חדשנית

8) התחלתי בסוף 82 לכתוב עבודה כוללת באנגלית אודות תאוריית הקשב והאישיות שפיתחתי. פרופסור בטכניון בשם גופר (שותפו למחקר בשנות ה-‏70 של דניאל קהנמן, חתן פרס נובל) היציע לי ב-‏1983 להתקבל למסלול הישיר לדוקטורט לטכניון, הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, ולהגיש את החומר שהייתי בהכנתו (היו כתובים כבר כ-‏50 עמודים באנגלית) והמחקר הכרוך בו, כעבודת דוקטורט.

9) הבוס שלי ד''ר מלמד היטיל ווטו על האפשרות שלי לעשות דוקטורט. נאמר לי במכון לתרגם את החומר לעברית ולהמשיכו בעברית (כשהוא נימסר להדפסה לכתבנית במכון). במקביל מסר מלמד חלקים מהחומר הזה שכתבתי באנגלית, בלי רשותי, לפרופ' דוד נבון, איש אוניברסיטת חיפה. ב-‏84 פירסם פרופ' נבון מאמר חשוב המבוסס על עבודתי, בו הוא חוזר בו מתאוריה קודמת שפיתח ב-‏1979 (בעבודתי הבאתי נימוקים מדוע התאוריה אינה תקפה). רבים בקהילייה המדעית שיבחו אותו על פתיחותו. גם פיתח תאוריה ב-‏1979 וגם היה מספיק פתוח לזהות את שגיאותיה ב-‏1983 ולפרסם מאמר בו הוא חוזר בו (ומי ידע שאני הוא שזיהה את השגיאות הללו והצגתי את הנושא בעבודה חדשנית באנגלית?). שם המאמר: ? Resources - a theoretical soup stone

10) גם התאוריה המפורסמת הראשונית שפיתח נבון ב-‏1979 (Navon and Gopher: On the economy of human processing system, Psychological review, 1979 ) היתה מבוססת על עבודה שלי שיישמה גישה מיקרו כלכלית בפסיכולוגיה, אותה כתבתי באוניברסיטת ת''א בסמינר לב.א שנה ג' ב-‏1975 ומסרתי עותק ממנה לאוניברסיטת חיפה בשנת 1977 . קיבלתי אז, באוגוסט 1975 , ציון 9 והמרצה שלי באוניברסיטת ת''א היציע לי לפרסם אותה במאמר. לבסוף נבון הוא שיישם כמעט 1 ל-‏1 את המודל המורכב שפיתחתי (הקצאות משאבים, מיצוי משאבים, יעילות ומשאבים, מערכות שכר ותגמול אופטימאליות ולא אופטימאליות, צווארי בקבוק בביצוע, , שיבוש תפקודי וכד') לתחום הקשב ופירסם מאמר בכתב עת יוקרתי שזיכהו ביוקרה רבה.
עוד בשנת 2001 היציג תחת שמו ויישם פרופ' מאוניברסיטת תל אביב, ידידו של מלמד, את התאוריה שפיתחתי (בחלקים אחרים שלא נילקחו על ידי נבון) במחקר בפסיכולוגיה אירגונית שביצע בשכר (כנראה לא מבוטל) עבור ההסתדרות (וזאת בלי להזכיר את שמי כמציב התאוריה, וכתיבת המושגים תחת שמו).

11) במקביל, נעשו כמה עבודות מ.א. המבוססות על עבודתי (אותן תאוריות שלי, אותן מאמרים שהופיעו בעבודותי, ואפילו חיקו את סגנון כתיבתי והעתיקו בשינויים קטנים קטעים מעבודותי) באוניברסיטת ת''א על ידי סטודנטים למ.א. (שהמנחים שלהם, בעיקר שני מרצים, היו ידידים של הבוס שלי, או שהמנחים היו פרופסורים נוספים שהחומר הועבר אליהם, איני יודע איך בדיוק).

וכך הלאה והלאה בשנים 1980-1995 עד שברחתי מהארץ ומאוניברסיטת חיפה לאנגלייה באוגוסט 1995 : פיתוחים חדשים שלי, מסירת החומר לאחרים, וחסימת אפשרות קידום כלשהו לקראת תואר גבוה כלפי.

The point was not so much the plagiarism itself, but acts of atrocity that accompany heavy plagiarism - in the ''carry and bury'' tradition

I consider it of high importance - involving atavistic forms of human defilement - and would purport to advance the recognition by international law of some forms of heavy plagiarism as a crime against humanity - and against the progress of science and the development of enlightened modes of human spirit in general

In fact, I don't know how to put it in a proper and moderate way. But the heart of the matter is that, being a highly innovative researcher and developer, a large scale violation of my intellectual property rights has been involved in my own country, Israel, since 1973, in the worst of the ''carry and bury'' tradition (including, eh.. pathological lies and the other unpleasant things that keep company for ruthless plagiarism - which seems to far exceed what people have in mind when they refer to civilized society and a few ethical principles crucial for social living without being robbed of your products on and on

קישורים:

חמס קניין רוחני באקדמייה במדעי החברה

פגיעות קשות על רקע של קניין רוחני

הבאתי מקצת פרטים - חלקם חשובים - מהפרשה הזאת ברשימות הבאות:

פגיעתה הקשה של תחתית החלאה במערכות מושחתות על רקע של ניכוס קניין אינטלקטואלי

פרשה: פגיעה וחמס קניין רוחני

פגיעה קשה וארוכת טווח בחוקר מדעי

המאמר בשוליו הופיעה התגובה

תגובה למיכאל שרון

מגה-פלגיאריזם וקברנות באקדמייה

http://www.faz.co.il/story_2247

_________________________________

המאפיין האנושי המובהק ביותר (המצאתיות ויצירה) ובעייתו בהיסטוריה

http://www.faz.co.il/story_632

Intellectual creation and intellectual property: The most characteristic human function and its historical predicament

http://www.michael-sharon.com/intprop.pdf

100 שנה להמצאת המטוס (המאמר בגירסה מעודכנת בליווי ניספחים בתחתיתו באתר של יואב יצחק)


http://www.faz.co.il/thread?rep=55260
עידכון קישור: פגיעה וחמס קניין רוחני
מיכאל שרון (יום שני, 27/12/2004 שעה 16:26)
בתשובה למיכאל שרון

פרשה: פגיעה וחמס קניין רוחני



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.