פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
למה רק גלעד שרון?
אריק באך (יום שני, 26/04/2004 שעה 17:31)


למה רק גלעד שרון?

למה הבן של שרון ולא הבנים של פרס, אהרון ברק, וכל היתר?

אריק באך




כולנו מכירים לפחות שני בנים-של, הרבה יותר עשירים, ובאופן מסחרר ותמוה, מאשר גלעד שרון. לא מליון דולר פה, ושם – אלא עשרות מליוני דולרים גם פה, וגם שם.

הבן של שמעון פרס (חמי פרס, וגם אח שלו, גיגי פרס), הבן של אהרון ברק (אבנר ברק, וגם הבת שלו ועוד כמה מבני משפחתו), ועוד שורה ארוכה של בנים, בנות, גיסים, אחים וקרובי משפחה שהפכו למולטי-מיליונרים.

לכולם אותו מכנה משותף: הם התעשרו עושר אגדי ובפתאומיות, במנותק לחלוטין מכישוריהם האישיים, אך בקורלציה הדוקה עם תחומי עיסוק הקשןרים אל האבא המכהן בתפקיד ציבורי, ועם תיזמון מדוייק של העושר אשר שטף אותם עם מועדי הקדנציה של האבא.

כל אלה אינם מותירים יותר מידי מקום לדמיון, ומבחינה משפטית אף פוטרת את הציבור מחובת ההוכחה ומקימה על כל שורת המולטי-מיליונרים החדשים ומקורביהם בשלטון את נטל הראיה. זה יותר מידי כסף, כדי לתרץ זאת במקריות. זה יותר מידי מקרים, כדי לתרץ זאת באקראיות. זה יותר מידי שקוף, כדי להסביר לנו שכל מה שיורקים עלינו זה כאילו גשמי ברכה.

מדובר בהתעשרות פתאומית, בהון עתק של ממש, ובאורח פלא ממש, כמו שעון חול: ככל שכיסיהם מתמלאים יותר – כך קופת הציבור מתרוקנת יותר והיכולת שלך ולשל הילדים שלך להרוויח כסף במדינה הופכת למעיקה יותר ויותר. ארץ המגבלות הבלתי אפשריות...

מדוע גלעד, שהוא כבר גבר מבוגר, אב לילדים ובעל משפחה עדיין נחשב ''לילד-של'' כאילו הוא עדיין זאטוט בן 17 או 21, וכל עיסקה שהוא עושה, כשרה או לא - מחוללת סערה ויללות של צבועים שוחות בתוך ים של דמעות תנין, ואילו הילדים של אהרון ברק ושמעון פרס, שעשו הרבה יותר מליונים מגלעד, בגיל הרבה יותר צעיר מגלעד, ובנסיבות תמוהות – בלשון המעטה - פי כמה וכמה, כלל לא מהווים נושא לדיון?

האם טוהר המידות מפריע לצווחנים המקצועייים, או שמה אינטרס פוליטי או כלכלי אפל העוטף את עצמו בטלית מזוייפת?

אם להילחם בשחיתות - אז קדימה רבותיי. בואו נלך כולנו, בהמונינו, כמו שעשו בימי המהפכה הצרפתית ובפיליפינים וברומניה ובגרוזיה ובכל מקום אחר בהיסטוריה בעצם - ונעצור בהמונינו את גלעד שרון, אבל גם נלאים את רכושם של משפחת אהרון ברק ושמעון פרס כולל הילדים והאחים והגיסים (שכחתי את גיסו של אהוד ברק...) ושל כל מי שאין לו הסבר המניח את הדעת איך הוא ולא אתה, האזרח הקטן, זכה במכרז (ולרוב אפילו זה לא) שהעניק לו וממילא לכל משפחתו מבול של מליונים במנותק לחלוטין מהכישרון שאין לו, מהגיל הצעיר שהוא נכנס לשוק, ומההגיון הפשוט הנובע מתנאי השוק הקיימים.

אבל אם אתם רוצים רק את הדם של גלעד בלבד, ולא איכפת לכם מהשחיתות של אהרון ברק וילדיו וכל האחרים - אז גם אם גלעד עשה מעשה פלילי (ועדיין לא ראיתי בדל ראיה שמלמדת זאת. רק הרמזות בסגנון ''דרעי רצח את חמותו'' ו''נמרודי רצח את עד המדינה'' המנפחות בלון המסתבר רק אחרי שנים וכשכבר מאוחר מידי כעוד ברווז משפטי) - אני מעודד אותו לעשות כל מה שהוא יכול כדי להתחמק מאימת הדין. כמו שאמר דווקא עמוס שוקן: ''עם נבזים תתנבז''.

זה גם טבעי (זכות ההגנה העצמית), גם חוקי (זכות השתיקה), ובעיקר – צודק (צדק שהוא לא כלפי כל אחד – לא צריך להיות כלפי אף אחד).

כי הצדק הוא עיוור. הוא לא שייך לאף מפלגה ולשום אינטרס פוליטי או כלכלי.

אני מבקש מכם, אחים, מכל אלה המתלהמים נגד גלעד שרון, תפסיקו להיות כלי משחק בידי מניפולטורים המפעילים אותכם בתור בשר-תותחים. הם את האמת יודעים, אבל הם יודעים להפעיל אתכם ולשחק בכם כמו בכדור חסר עמוד שידרה. הם שולחים אתכם להעסיק את התקשורת בדבר אחד, בעוד שבצד השני של הרחוב הם גונבים את המדינה.

הם שולחים את הילדים שלכם למות, בעוד שבדלת האחורית הם מוכרים את הנשק לאוייבים המנהלים את המלחמה בה הילד שלך, חלילה, יקריב את חייו.

הם המציאו וימציאו כל מס על כל טיפת חמצן שתנשום, כדי שהכסף שתביא הבייתה יספיק, במקרה הטוב, בקושי לשלם חשבונות ולפת לחם ומלח אבל לעולם לא יתנו לך להגשים את הכשרון והיכולות שלך ולהנות מפירות החריצות שלך!

הם יחיו עד גיל 90 כמו ילדים צעירים, ולך יקחו מס בריאות כדי שמגיל 40 תחיה כמו חצי בן אדם ובגיל 65 כבר לא תזכה לקבל את פנסיה שאותה שילמת כל חייך.

הם יתנו לך למכור את המכונית כדי לשלם סיפרי לימוד לילדים שלך, ואת הילדות שלך ישפילו בעבודות מבזות כדי לממן את לימודי האוניברסיטה, בעוד הילדים שלהם מקבלים מילגות ולומדים באוניברסיטאות יוקרתיות בחו''ל.

הם יתעללו בך ויהרסו לך את החיים אם יתפסו אותך גונב ממחטה כי הרי זה שלטון חוק וזו שערורייה – אבל כשהם גונבים מליונים ביד אחת, הם ביד השניה מחזיקים חזק חזק את הביצים של מי שאמור לדווח לך על זה ואת הביצים של מי שאמור למצות איתם את הדין על מה שהם עשו.

לפני כעשר שנים, כתב העיתונאי בן-דרור ימיני את הדברים הבאים, דברים שאז נשמעו כמו סתם נבואת-זעם, אבל היום זו מציאות אשר חייבת להטריד את כולנו:
''משהו רקוב בממלכת הצדק: לא המעידות הקטנות, אם בכלל, של אנשים גדולים יהפכו אותנו לחברה מושחתת.

הסכנה לשלטון החוק מצויה ברדיפה הסלקטיבית, שהופכת תמימים לרשעים, ורשעים בפוטנציה, לחסינים.

לינץ' ציבורי על הבלים, מצד אחד, וקשר שתיקה על מעשים אחרים, מצד שני, הם לא דברים שאפשר להעמיד עליהם לדין.

אבל הם הרבה יותר חמורים מהנחה תמימה בבית מלון.

זה הריקבון האמיתי שמצוי אצלנו, והוא מצוי בעיקר אצל אלה שהפכו את הרדיפה אחרי ריקבון למומחיות מקצועית''
רבותיי, כבר נאמר שמי שלא לומד מההיסטוריה, נידון לחיות אותה מחדש. הבעיה היא, שאת ההיסטוריה שלנו כעם יהודי אי אפשר לחיות מחדש אלא רק למות מחדש. ואת זה אסור לנו לתת לאף אחד להקריב על מזבח תאוות בצע וחזירות אישית.

בכל מקום בהיסטוריה שהצדק היה סלקטיבי כל כך, זה נגמר רע מאוד.

אז כדאי שכולנו נתעורר ונפסיק להיות הטמבלים של המשחק הזה.

כן גלעד – לא גלעד. זו הרי מניפולציה!

או שיש צדק, והוא לכל!

או שאין צדק – ואז בואו נראה לכולם שאם חגיגה, אז הם אולי החתן והכלה, אבל אולם השמחות הזה, עם כל האוכל הרב שיש בו והתזמורת והבמה, שייך בעצם לנו ולא להם. בואו נסלק אותם להתחתן בקפריסין, ונחגוג לנו אנחנו עם האוכל והתזמורת שהם ממילא שייכים לנו, ועם המתנות שהשאירו להם, כי גם הם בעצם נשדדו מאיתנו!

אני מאחל לכל בית ישראל לא רק חג של מתגוננים, אלא גם עצמאות של עם חופשי בארצנו


חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אריק תן עובדות
pit (יום שני, 26/04/2004 שעה 17:42) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה עשה חמי פרס בדיוק וממי קיבל/התעשר ,סיפור מלא ,התחלה אמצע וסוף.

מה עשה בנו של ברק וממי קיבל כסף...או שוחד.

ואם הם מושחתים אנא פנה למשטרה ,,,אני לא נאיבי אבל אם אתה חושב שכאשר מגלים שחיתות אצל איקס אזי מבאים שחיתות לכאורה מוויי וכך פוטרים את איקס מתשובות הרי שלדעתי אתה עושה לנו גם מניפולציה.

מה עשה חמי פרס?

ומה עשו בניו של ברק?
_new_ הוספת תגובה



צביעות ודמגוגיה מבישים!!
רמי נוידרפר (יום שני, 26/04/2004 שעה 18:04) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראשית - לא רודפים את גלעד שרון ככזה , אלא כשלוחו וכמי שקיבל שוחד כשלמעשה היה אביו הכתובת.

שנית - גלעד שרון בהתנהגותו המחפירה שם ללעג ולקלס את שלטון החוק , ומתחבא מאחורי מגוריו בבית אביו החסין מחיפוש כדי לתקוע מקלות בגלגלי הצדק

שלישית את ביתו ובניו של שמעון פרס יצא לי במקרה להכיר אישית , כל אחד בנסיבותיו:

אנשים צנועים , ישרי דרך, מתרחקים מפרסום ופעילים למען הקהילה.

יוני פרס - וטרינר וגנן לעת מצוא. אןתו הכרתי בגלל פעילות ההתנדבות שלו , במשך שנים רבות , והרחק מעין הזרקורים , למען העמותה הישראלית לכלבי נחייה. יוני מטפל בכלבי העמותה , ומגנן בהתנדבות את הגנים המטופחים , במשך חלק גדול מזמנו. הוא גם נוסע בעולם כדי להתרים למען עמותה נפלאה זו, שאותה זכיתי להכיר דרך אשה נפלאה - מירי לסקלי ז''ל, ידידת משפחה שהתעוורה ונפטרה בטרם עת והיתה בעלת כלבת הנחייה המתגוררת כיום בביתי - קאיה.

צבייה ולדן - אשת חינוך, מרצה בבית ברל, מומחית לתחום החינוך לאוריינות אשה צנועה וישרה , אותה זכיתי להכיר בגלל פעילותה בקהילת בית דניאל , ומשיעורים ביהדות אותם העבירו היא ובעלה פרופסור רפי ולדן - רופא , בתיקון ליל שבועות ביית הכנסת אליו אני משתייך.

חמי פרס - מחלוצי הכלכלה הישראלית , אדם שהיה אחד מחלוצי תעשיית הון סיכון בישראל, יו''ר האגודה הישראלית של קרנות הון סיכון, אדם שמקדיש חלק גדול מזמנו לפעילות התנדבות ועזרה לנוער במצוקה , אדם שמעולם לא נקשר שמו אף ברבב של דבר לא ראוי. את כנס ההי טק הישראלי לפני מספר שבועות הנחה במקצועיות מעוררת כבוד תוך מתן הכבוד הראוי למרצים שגייס : אריאל שרון , בנימין נתניהו , אהוד אולמרט ואבא שמעון. חמי פרס הוא אדם ישר דרך, איש מקצוע מעולה ופטריוט ציוני , כמו כל בני המשפחה האחרים. אותו זכיתי להכיר עקב פעילותי המקצועית בתחום ההי טק.

או אולי כוונתך לסוניה פרס? אישה צנועה שבורחת מאור הזרקורים כמו מאש , וידועה במתן בסתר שלה?

אותה לא יצא לי להכיר, רק שמעתי על מעשים שעשתה במסתרים למען עניים ואומללים.

אריק באך, של נעליך מעל רגליך כשאתה מדבר על אנשים כאלה. אתה בניבול פיך אינך ראוי לשהות במחיצתם.
_new_ הוספת תגובה



שאלה קטנה
יובל רבינוביץ (יום שני, 26/04/2004 שעה 18:11)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איך אפשר שמישהי תהיה ''ידועה במתן בסתר שלה''?
_new_ הוספת תגובה



:) לי זה נודע... בסתר - חג שמח
רמי נוידרפר (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 1:24)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



רמי, שכחת לכלול את אחיו של פרס
ישראל בר-ניר (יום שני, 26/04/2004 שעה 19:21)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גיגי, הקבלן הצנוע שזכה ב''תום לב'' וב''יושר'' במרבית המכרזים של משרד הביטחון בתקופה שפרס כיהן כמנכ''ל המשרד.
_new_ הוספת תגובה



ישראל, חג שמח לך ולכם
דוד סיון (יום שני, 26/04/2004 שעה 19:39)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם אני מבין אותך נכון הייתי צריך להתחתן עם הקבלן הצנוע בכדי לחסוך לעצמי דאגות פרנסה?

אז למה לא אמרת לי קודם...... ?
_new_ הוספת תגובה



ילדיו של פרס
יועזר (יום שני, 26/04/2004 שעה 22:41)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מכיר היטב את צביה. אשה נפלאה. ישרת דרך וצנועה. אחת מן הנשים האהובות עלי בארץ הזאת.
אני מכיר את יוני פרס. איש צנוע. וטרינר מצויין. (הציל את כלבתנו וטיפל בה באהבה.)
את חמי פרס אינני מכיר, וגם לא את גרשון פרס.
אינני חש שאפשר להחיל על ילדיו של פרס איזשהו נפוטיזם.
_new_ הוספת תגובה



איפוא הערבייה?
יונית אבוטבול (יום שני, 26/04/2004 שעה 22:54)
בתשובה ליועזר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז איפוא שם הערבייה המפורסמת במשפחת פרס? שלא תטעו, אני דווקא לא גזענית, אבל מספרים שזו הישפיעה על שימון לדרוש את המניות האלה מתדיראן.
_new_ הוספת תגובה



תשאל את עצמך
עמושה (יום שני, 26/04/2004 שעה 23:57)
בתשובה ליונית אבוטבול
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה בטח יודע יותר.
_new_ הוספת תגובה



חמי פרס גר 15 שנה בבית דירות צנוע
מושה (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 1:02)
בתשובה ליועזר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בדירה קטנה בשרון.
בחור כשרוני ונעים הליכות.
כטייס היה מהנדס בתעשיה האוירית ולאחר מכן בחברת תכנה בגבעת שמואל, לאחר מכן ניהל את הכספים וההשקעות של אותה חברה (DSI ) ופרש ממנה והתחיל לעבוד בקרן הון סיכון, התקדם לניהול הקרן והקים קרנות נוספות.
לפני שלש שנים עבר עם משפחתו לבית פרטי, לפני חודשים מספר נתפס בנו בגניבת אופנוע, נעצר ונשפט ככל עבריין אחר.
איני יודע אם המשפט הסתיים ובאיזו תוצאה.
משפחה חביבה וצנועה, אנשים ידידותיים, כשהסבא היה מבקר היתה המשטרה חוסמת את החניה ולאחר מכן הם היו באים להתנצל.
_new_ הוספת תגובה



צביעות ודמגוגיה
מי שואל אותך בכלל (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 5:47)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משפלת פרס דוגמא למשפחה היונקת באופן עיקבי מהעטין הציבורי.

צביה ולדןישמשה כיועצת בשכר למשרד החינוך לתורת ה''אורינות'' הוראת הקריאה לילדים.
שיטת האורינות נפסלה ברוב ארצות העולם , ובארה''ב אף נקכע
כי הממשיך ללמד בשיטת האורינות עובר עבירה פלילית.

הסיבה לכשל החינוכי והעובדה כי כמחצית מילדי ידראל אנלפביתים יכולה להזקף לחובתה של שיטה נלוזה זו.
וג
_new_ הוספת תגובה



צביעות?
יועזר (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 7:26)
בתשובה למי שואל אותך בכלל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צביה ולדן היא מורה ובלשנית. ההתמחות שלה היא לשון, והתפתחות לשונם של תינוקות. טבעי שיתייעצו עם מומחים בתחומי הלשון כמוה. נראה לך שאת התמחויותיה רכשה במשרדי הממשלה בהם שירת אביה? לאט לך, אין שם אף אחד ששפתו מגיעה לרמתה של ד''ר ולדן. ואם משכורת של מורה במכללה היא יניקה מן העטין הציבורי ובעיניך זה שלילי, אז מה נעשה עם כ 150.000 מורים במוסדות החינוך (כולל מכללות ואוניברסיטאות) של מדינת ישראל? האם אתה מציע לסגור אותם, כי הרי הם יונקים מן העטין הציבורי?

אני מתנגד לשיטת ''השפה כמכלול''. נו אז מה? מי שחושב אחרת ממני דינו מאסר?
מחצית מילדי ישראל אנאלפבתים? שטות גמורה. המספרים נמוכים בהרבה והם מתייחסים לילדי כתות א'-ג'. זה רע בעיני. אך האם זהו הכשל היחיד בחיינו? ניסינו, לא הצליח, נתקן. יש לי הרגשה שאתה מערבב אנאלפביתיות עם הבנת הנקרא, ואילו שני דברים שונים. אנאלפבית אינו יודע לקרוא. אם הוא יודע לקרוא ואינו מבין את קריאתו הוא איננו אנאלפבית. (אני משאיר לך לקבוע מה הוא.)
_new_ הוספת תגובה



ליועזר הנכבד.
עירית, מורה (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 10:08)
בתשובה ליועזר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמורה ומחנכת זה 30 שנה יורשה לי להעיר.

הייתי חברה בועדה המיעצת למשרד החינוך בנושה הוראת שיטות הקריאה.

ב1993 עם הכנסת שיטת ''האורינות'' כשיטת חובה, הצביעו
כל חברי הועדה נגד החלת השיטה בבתי הספר.
כבר אז ידוע היה הנזק שהשיטה גורמת, וכבר אז הובא בפני
חסרי הועדה נתונים, אשר מצביעים כי השיטה פגומה מיסודה.

הלחץ לקבע את השיטה הגיע ''מלמעלה'' מהחלונות הגבוהים,
משרת החינוך ששמה נודע בישראל כשולמית אלוני, וממנכ''לה.
וסוד גלוי היה, שהיועצת הראשית והפרויקטורית של השיטה שמה בישראל ד''ר ציקי ולדן, בתו של מר פרס.

סוד לא גלוי הוא ששכר טרחתה של ד''ר ולדן היה בסכום של
למעלה משתי מליון ש''ח בגין היעוץ.
כאמור, השיטה באה להחליף וליתר שיטת לימוד שהוכיחה את עצמה כבר אלפי שנים להוראת השפה הקריאה והכתיבה העברית.
שעולה בחינם, אין כסף.
השיטה הפכה את תלמידינו, ילדיכם וילדינו לשפני ניסיון,
השיטה הותירה אחריה הרס מוחלט בהבנת הניקרא.
דור שלם של אנשים שלא מסוגלים להבין טקסט פשוט, שיוותרו
בורים למעשה.

כיום , בגיל העשרה כיתות י, י''א י''ב ישנם 3 סוגי הבחנות.

נפגעי השיטה, ילדים שלא מסוגלים להבין טקסט פשוט, ומדובר במספרים מפחידים.
דתיים וחרדיים וכן ערבים שלא למדו בהתאם לשיטת האוריינות, והבנת הנקרא אצלם טובה מאוד.

מיעוט של ילדים שצלחו את השיטה טאיכשהו הצליחו לשרוד את
הנזקים.
במדינה מתוקנת, היתה מוקמת ועדת חקירה והיו מוגשים
כתבי אישום ותביעות פיצויים.
אולם בישראל שלנו, ילדינו הם הפקר, הכל מותר.

אני חושבת שגם ציקי ולדן, שהלחץ שהפעילה, דרך הפוליטיקאים שהם מקורביה היה מדהים! חייבת לתת את הדין
עם שינוי השיטה לפני שנה, הפעילה ציקי את כל יכולתה
כדי למנוע את שינוי השיטה כולל טלפונים משמעון פרס
לשרת החינוך!!!!

עירית.
_new_ הוספת תגובה



המורה יש לי שאלה
מושה (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 11:08)
בתשובה לעירית, מורה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למרות שהוכח כי משפחת פרס הפכה את הילדים לבורים והרויחה מיליונים יש לי שאלה.
מה היו ממצאי ידיעת הקריאה והבנת הנקרא בטרם הכנסת השיטה החדשה?
האם נכון כי הדבר נעשה בעקבות מבדקים שהראו כי יש אחוז גבוה מאד של תלמידים המתקשים בנושאים אלו ומתוך רצון לתקן את המצב?
_new_ הוספת תגובה



למשה השואל
עירית, מורה (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 13:06)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

והטוען שהוכח ששפחת פרס הפכה את הילדים לבורים והרוויחה מליונים.

לפני הכנסת שיטת האורינות, מדינת ישראל התגאתה בהצלחה
בבחינות בהבנת הנקרא.
ב1990 מדינת ישראל היתה במקום 6 מבין המדינות המפותחות.
ב2003 ובאותן בחינות מדינת ישראל בסוף הרשימה בין ברזיל ורואנדה.
_new_ הוספת תגובה



אני קצת מופתע
מושה (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 13:47)
בתשובה לעירית, מורה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש לך איזה לינק לנתונים או מקור שאפשר לבדוק?
_new_ הוספת תגובה



ושאלה נוספת
מושה (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 13:53)
בתשובה לעירית, מורה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם יש לדעתך קשר בין התוצאות העגומות הללו לבין מספרם של העולים החדשים שנתווספו למערכת החינוך באותן שנים?
_new_ הוספת תגובה



מורתי את צודקת. ועל אף שידוע היה
מרק (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 19:54)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הדבר לשולמית ולרובינשטיין אחריה הם לא עשו דבר לשנות המצב.
_new_ הוספת תגובה



עירית יקרה
יועזר (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 14:07)
בתשובה לעירית, מורה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שאת מספרת פה הוא דבר מדהים. כתבתי ואני עדיין מתנגד בכל מאודי לשיטת ''השפה כמכלול'' מה שאת קוראת ''אוריינות''. אני חסיד גדול של שיטת לימוד הקריאה כפי שהיתה ב''חדר'' היהודי.
מה שאני טוען: לא כל מי שאינו חושב כמוני הוא עבריין פלילי כפי שכתבו פה.
אני שמח שהשיטה הזו חדלה בבתי הספר. ואם גם נזקיה יפסקו הרינו מתברכים.
עודני סבור שצביה ולדן היא אדם הגון וישר דרך גם אם היא טועה וטוענת שסיבת אי הבנת הנקרא איננה שיטת האוריינות.
לגבי הלחצים: אינני מאמין שהלחצים הגיעו מלשכתו של פרס. סביר להניח שמי שמוכן לשלם לה את הסכומים שאת טוענת ששילמו לה, יתעקש ללחוץ ולומר שלא בזבז את כספי הציבור לשוא. אנשים אלה נמצאים בצמרת משרד החינוך.
ועוד דבר: צביה ולדן עוסקת בחינוך מעל 35 שנה. מתי לדעתך היא סוף סוף תוכר בזכות פעלה ולא בזכות אביה? האם נראה לך שבעלי מקצוע בתחום המשפט, הרפואה, הבקאות, או כל תחום דומה, עם ותק ומעמד כשלה (שנרכש בעבודתה), ידרשו עבור ייעוץ מתמשך רק את הסכום שאת טוענת ששולם לה?
_new_ הוספת תגובה



ליועזר
עירית, מורה (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 16:36)
בתשובה ליועזר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מינויים פוליטיים , קבוצות לחץ, ואינטרסים כלכליים
לא הותירו מקום לשאר הרוח הנדרש מהעוסקים בחינוך.

איני מכירה את גברת ולדן מהקשרים אחרים לבד מהיותה
בעבר יועצת חיצונית לצורך הנחלת שיטת האוריינות שהוכתבה כאמור ונכפתה כאמור הר כגיגית.
_new_ הוספת תגובה



ליועזר הנכבד.
יעל (יום שלישי, 14/06/2005 שעה 13:07)
בתשובה לעירית, מורה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לעירית, המורה והמחנכת מזה שלושים שנה הנכבדה,

קראתי בעיון את תגובתך והזדעזעתי מרמת הניסוח הקלוקלת, כמות שגיאות הכתיב המדהימה והשימוש הלקוי בתחביר העברי.

לדעתי, מורות בורות כמוך המחנכות את ילדינו ב-‏30 השנים אחרונות הן אחת הסיבות לרמת העברית והבנת הנקרא הירודות של ילדינו אם לא הסיבה העיקרית!!!!!

שנאמר: ''כל הפוסל, במומו פוסל.. ואידך זיל גמור''

יעל

נ.ב., עצוב היה לי עוד יותר לגלות שאף לא אחת מהתגובות לדבריך כללה התייחסות לרמת הכתיבה שלך. כלומר, גם שאר חבריך המלעיזים אינם בקיאים בעברית תקינה מה שלא מונע בעדם להשמיץ..... לך זו בטח נחמה.
_new_ הוספת תגובה



הבנת הנקרא. הבנת הנקרא. תלמידי ישראל הישיגו בסקרים בינלאומיים את
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 12:47)
בתשובה ליועזר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אחד המקומות האחרונים בעולם בהבנת הנקרא. חלק מהקושי שלהם ניתן להזקף לזכות שיטת קריאה קלוקלת המעמיסה הרבה מידי על הקשב שלהם, ואינה מתירה מספיק קשב עודף spare capacity לתהליכי פענוח והתחקות אחר משמעויות המשפטים.

הנקודה אינה שהגברת הזאת הינה שכירה בשרות הציבורי, אחת ממאות אלפים, אלא שהיא זכתה להיות מורמת מעם, זכתה להשפעה רבה על המערכת, וזאת כנראה על חשבון בדיקה מקפת של תקפות ויעילות גישתה. כאשר מישהו מורם מעם בהליך שרירותי, תהליכי הבקרה ניפגמים. סביר גם שבתוקף עמדתה יוצרת הקנונים החינוכיים במערכת, זכתה למשכורת גבוהה ותוספות רבות. עמדה רמה זו, אין כל ביטחון - בהתייחס לכשליה וההכשלה רבתי של אחרים - כי היא באה לה רק בזכות כישוריה המופתיים, שהרי יש הרבה אנשים מעולים במערכת החינוך והאקדמייה בישראל. גם אם האשה הזאת בולטת בצניעותה, הרי דבר זה כשלעצמו אין בו די להעניק לה מעמד מכונן רבתי במערכת.
_new_ הוספת תגובה



ועל כך לדעתך יש להעמידה לדין?
רמי נוידרפר (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 9:54)
בתשובה למי שואל אותך בכלל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



שכחת את הבן של הרצוג
מושה (יום שני, 26/04/2004 שעה 18:16) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואת הנכד של עוזי ברעם ואת האח של רענן כהן ואת האשה של מיכה גולדמן ואת הבן של יצחק שמיר ואת הבת של ארנס ואת הנכד של יוחנן באדר ואת הבת של בגין ואת הנכד של רפול.
אתה לא מעודכן
_new_ הוספת תגובה



שכחת את הבן של הרצוג
אריק (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 11:27)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא שכחתי, ולא סלחתי...

נראה לי שאני ואתה ביד לא יכולים לאסוף את כל המקרים.

זה עניין של משטרה לחקור, לא של אזרחים לנחש ולהעריך ולאסוף פירורי מידע.

פעם, מישהו יעיז לשאול בכנסת, מדוע הדו''ח לחקירת הפשע המאורגן בישראל, נגנז ופרסומו נדחה ... כבר 21 שנים.

מי שרוצה, שיפנה אליי במייל כי כאן אי אפשר לצרף מסמכים לתגובות לצערי.

משום מה, בדו''ח הזה לא מופיעים השמות שאנו מכנים כיום ''פשע'' (רוזנשטיין, אלפרון, או אברג'יל). אלא שמות ''מסוג'' אחר לגמרי...

משום מה, אותו מפכ''ל פוטר לאחר שניסה לנקות טיפה אבק מתיק פרשיות השוחד נגד בורג, המכונה ''תיק אפרסק''.

משום מה, יש אזרחים טובים, ישרים ונהדרים, המתעקשים להגן על המערכת בעיוורון מוחלט ואפילו להעיז לטעון שאין כאן פשע מאורגן, והוא לא בשכונות, ולא ברחובות ולא בבתי הזונות, אלא אצל בעלי העניבות המשובחות ביותר.
_new_ הוספת תגובה



לאריק
צחי (יום ראשון, 02/05/2004 שעה 14:32)
בתשובה לאריק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם אתה לא עסוק אשמח לקבל את הדוח לכתובת האימייל

BRPOQNT@YAHOO.COM

_new_ הוספת תגובה



חג שמח גם לך, אריק
דוד סיון (יום שני, 26/04/2004 שעה 18:38) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מניח שגם בזמנו כאשר ראשו של דדי צוקר היה תחת אש חשבת כמו היום בקשר לגלעד שרון. האם הייתי צריך להעמיד לו חומת מגן כדי שלא יתפסו אותו עד שלא מביאים את כל האחרים.....?

האם אתה ממליץ לי שאם אינני מצליח לתפוס את כל הגנבים אז שלא אחפש את האחד שיש לי חומר מחשיד כלפיו?

האם התנאי שלך לניקוש עשבים שוטים הוא שאני מכיר היטב את כל העשבים השוטים בגינה? מה אם אחד ממש בולט לעין?
_new_ הוספת תגובה



דווקא מדובר בכאלה שכן בולטים, באופן צורם
מיכאל מ. שרון (יום שני, 26/04/2004 שעה 23:19)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ודווקא בעניין גלעד שרון צריך לנבור ולנבור לנסות למצוא איזה בדל, משהו. מה גם שאלה חגגו עם הכסף, ואפילו אהוד ברק הקים היכל פאר בכפר שמריהו בכסף עלום.

לכל היותר, לכל היותר ניתן לאמר על שרון שקיבל כסף מגבירים שהינם אנשי ליכוד מובהקים למימון בחירות. זה חיי פאר וכסף למען הכיס האישי? או מקסימום, כסף בשביל פעולה חיונית בשביל המדינה?

אתה הופך את הדברים. לקחת מימון בחירות מאנשי מפלגתך זה נוכלות ושחיתות? אני לתומי חשבתי שלקבל מיליוני שקלים לכיס הפרטי בגלל אבה'לה, או לבנות וילת פאר במקום היקר ביותר בישראל, בכספי עמותות עלומות לכאורה - זו השחיתות!
_new_ הוספת תגובה



מדוע אתה מבלבל את הדברים?
דוד סיון (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 2:34)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משום מה אתה לא מתייחס כלל לנושא בו עסקה התגובה שלי אבל אתה משרבב את ''אתה הופך את הדברים.''
דבריך משדרים שיש לך אחת משתי הבעיות הבאות (או שתיהן):

1. לא קראת בעיון - הדבקת תגובה לא קשורה שהכנת מראש לפני שקראת.
2. אתה עוסק בשרות מטרות פוליטיות מובהקות ולא בענייני צדק ומוסר.

אולי כדאי שתחזור ותקרא שוב את דברי (תגובה 45368) ותסביר
לי היכן בדיוק הפכתי דברים?
_new_ הוספת תגובה



הבולט לעין הוא לאו דווקא גלעד
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 5:44)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אלא אחרים ברוח מאמרו של אריק באך. אמנם, לא צריך לנכש את כל העשבים השוטים הניסתרים כתנאי להתמקדות באדם או שתיים, אך יש לנכש את העשבים הבולטים לעין בצרימתם, לפני שעוסקים בדברים שוליים. ועניין גלעד הינו שולי בחשיבותו ובצרימת מטען השחיתות שבו בהשואה לאחרים האלה.

כך שדומה שאתה דוד הופך הטפל לעיקר, ומזניח את העקר בטענו שהוא ניסתר, מה שהפוך למציאות: לא ניסתר אלא זועק לשמיים בשרירותיות ובמפגני השחיתות במצח נחושה ולעיני כל.
_new_ הוספת תגובה



איש דוגמא לאיש צנוע וישר דרך
גיגי פרס (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 6:00)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא קיבל אפילו דונם אחד ללא מכרז ממנהל מקרקעי ישראל
לא תפרו לו אפילו מכרז אחד ולכן הוא הקבלן שזכה במרבית הקרקעות הצפון תל אביב.

לא קיבל אפילו חצי דונם מאדתמות הואקף ולא עשה שום חוזה
עם הואקף שתמורת כמה מיליונים עלובים לראש הואקף (שנירצח
אחר כך ע''י אחיו המוסלמים בהאשמה שמכר את אדמות הואקף)
הוא גם לא בנה את מסגד חסן סק כפיצוי או בתמורה לעסקאות
האפלות שלא ניהל.

גיגי בכלל לא קבלן עשיר אלא אינסטלטור קשה יום וצנוע.
גם לא נכון שלגיגי מאשרים כל תב''ע ורישיון בניה במהירות הבזק המראה
כמה יעילה היא מערכת הרישוי, כשיש אח כל כך צנוע כמו שימון במערכת.

בכלל, לא נכון שכיכי פרס הוערך ע''י גלובס כאחד הקבלנים העשירים במדינה, לא נכון לא נכון לא נכון.

ןחוץ מזה, לכו תבדקו בציצי שלכם יא ליכודניקים מגעילים.
מה זה עסקכם מה אנחנו עושים במדינה שלנו?
_new_ הוספת תגובה



אני בהחלט מסכים לכל אשר כתבת
מרק (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 19:58)
בתשובה לגיגי פרס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואין לי אפילו מילה רעה להוסיף על הפרס-ים.
_new_ הוספת תגובה



אתה שוב מפספס, מיכאל שרון
דוד סיון (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 8:20)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי כדאי שתחזור ותקרא שוב את דברי (תגובה 45368) ותסביר
לי היכן בדיוק הפכתי טפל לעיקר?

ואם לא הצלחת לפחות אל תחזור עם המנטרה השגויה
שלך. פעם נוספת לא גלעד הוא הנושא שהעליתי....
_new_ הוספת תגובה



דוד סיוון, עשבים מנכשים
זאב בן-יוסף (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 3:03)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא מנקשים.
כנראה האצבע התחלקה, צפונית-מערבית למקש הנכון.
_new_ הוספת תגובה



תודה לך בן-יוסף !!
דוד סיון (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 8:22)
בתשובה לזאב בן-יוסף
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ל הכבוד, דברים לעניין
מרק (יום שני, 26/04/2004 שעה 19:53) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הפוגעים ישר למטרה ומעוררים משנתם את שומרי הסף של השמאל.
_new_ הוספת תגובה



הערת אחת או שתיים
הלל הזקן (יום שני, 26/04/2004 שעה 20:16) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראשית - אתה אומר, שהילדים של אהרון ברק ושמעון פרס, עשו הרבה יותר מליונים מגלעד. יש לך ראייה לכך?
שנית, מה מונע ממך להגיש תלונה במשטרה נגדם?
_new_ הוספת תגובה



הערת אחת או שתיים
א.ש. מיכל (יום שני, 26/04/2004 שעה 22:08)
בתשובה להלל הזקן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הלל הזקן הנכבד:
הצעתך - אם אינה מיתממת - להגיש תלונה במשטרה מעידה שאינך זקן כל כך...
_new_ הוספת תגובה



מאמר משובח המצביע על אבסורדים שרירותיים
מיכאל מ. שרון (יום שני, 26/04/2004 שעה 22:28)
בתשובה לא.ש. מיכל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מצד גורמי אוליגרכיה חמסניים שאלוהיהם הם הכסף הממלכתי המוזרם אליהם ישירות או בעקיפין, המעמד, וזכויות היתר. זו אוליגרכיה חמסנית ודוחקנית, המנשלת באופן פעיל וללא ברירה באמצעים גורמים שאינם במובהק משתייכים אל שורותיה, ממעגל הזרמת המשאבים (כפי שניסח זאת תא''ל רמי דותן, גנב 10 מיליון הדולרים, ראש להק ציוד בחיל האוויר בשנות ה-‏80: ''אזרים לך את צינור הכסף אם רק תשתף פעולה'', אמר לאיזה מהנדס ''נאיבי'' ועקשן ביושרתו) ומנשלת ממעגלי ההכוח, ההשפעה ו-השותפות בחלוקת השלל.

אוליגרכיה זאת הישכילה לזרות מסך עשן על האופי החמסני ומשמר האינטרסים המבוצרים של פעילות חבריה, באמצעות רטוריקה ריקה בעלת ציביון אידאי ובעלת מראית של ''ללא דופי''. לעיתים הם גם עושים קולות של זורקים פה ושם איזה פרור, או מישימים עצמם כמותירים מרחב מחייה מצומצם אך ''קצת הוגן'' למנושלים ממעגל הזרמת המשאבים. הדבר הינו הונאה וחסר ממשות שכן יש שם הקפדה הנשמרת בקנאות על אקסלוסיביות.

הדבר מאפשר לחמס לשרוד ולהנציח עצמו, בהציגו עצמו לעיתים כמתון יותר ופחות עריץ וקמצני ממה שהוא באמת.
_new_ הוספת תגובה



הערת אחת או שתיים- תלונה במשטרה
לוי (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 7:17)
בתשובה להלל הזקן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מציע לך לחשוב 10 פעמים לפני שאתה מגיש תלונה במשטרה או מתעסק איתה .
לפני שנים לא מעטות נקראתי למילואים . מקום השרות היה ברמת הגולן . מקום הריכוז נקבע בטבריה בסיס קישור למשקיפי האומ . בסיס זה היה על שפת הכנרת והוא היה פתוח . שהינו שם קבוצה די גדולה של מילואימניקים וחיכינו להסעה . בינתיים הגיעה לחלקת הדשא בבסיס הסמוכה לחוף גברת צעירה עם ילד קטן . התעטרה בבגד ים פרסה שמיכה והתמקמה כבעלת בית . מפקד הבסיס סגן אלוף נגש אליה והסביר לה שפה בסיס צבאי ולא חוף ים ציבורי . אי לכך עליה להתפנות . הגברת קמה והלכה . כעבור כרבע שעה הופיעו שני שוטרים ועצרו את מפקד הבסיס ולקחו אותו איתם . הפקידה המופתעת צלצלה לפיקוד וסיפרה שעצרו את המפקד . תוך דקות הגיע איזה אלוף משנה והתחיל לתחקר מה קרה . אף אחד לא העלה בדעתו מה קרה .
בינתיים הגיעה ההסעה ויצאנו לרמת הגולן . כאשר חזרנו לבסיס לקראת פיזור שאלנו מה עם המפקד ?
הסיפור היה שאותה גברת היתה אישתו של מפקד משטרת טבריה . והוא החליט לעצור את המפקד על חוצפתו לסלק את אישתו מן הבסיס . לקח כמה שעות למערכת הצבאית לברר מה קרה . המפקד התעקש להגיש תלונה על מעצרו אבל בלחץ בכירי המשטרה והצבא נערכה סולחה .
רוצה עוד סיפור .
שתי ניידות חנו חניה כפולה והשוטרים שוחחו ביניהם . עבר סגן אלוף במכוניתו והעיר להם שהם מפריעים לתנועה . החברה נעלבו אסרו אותו באזיקים ועצרו אותו . קצין זה לא ויתר למרות הלחצים והתעקש להגיש תלונה . הפרשה נמשכה חודשים רבים והוא טורטר עד בלי סוף .

אי לכך פשוט חשוב היטב והכן הרבה כסף לקראת ההתמודדות המשפטית כאשר אתה מעונין להגיש תלונה.
_new_ הוספת תגובה



איך אומרים בצמרת: כשיש קשרים לא צריך פרוטקציה...
יוסי בלום הלוי (יום שני, 26/04/2004 שעה 22:21) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אגב, ראיתם איזשהו עיתונאי שמוכן לראיין את הפרופ' אהרון ברק בדבר הסטאג' שערכו ילדיו, אז עורכי דין בראשית דרכם, אצל שופטי בית המשפט העליון, כפופיו של אביהם בבית המשפט העליון... לא, אינני מאמין ששופטי בית המשפט העליון נתנו הקלות כלשהם בסטאג' של ילדיו של הנשיא, אבל במקרה שבו מעורב בית המשפט העליון, אפילו מראית עין של נקיון כפיים מנפוטיזם - חשוב. מה דעתכם?
_new_ הוספת תגובה



איך אומרים בצמרת: כשיש קשרים לא צריך פרוטקציה...
א.ש. מיכל (יום שני, 26/04/2004 שעה 22:26)
בתשובה ליוסי בלום הלוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יוסי הנכבד:
התופעה שהצבעת עליה - עם כל חומרתה - היא העניין הפחות חמור, ככל שהדבר נוגע להתנהלות חלק מהשופטים - לרבות נשיאם - בבית המשפט העליון.
_new_ הוספת תגובה



בהמשךלברנרד שואו: שחיתות בדומה לזנות, היא רק שאלה של מחיר
יוסי בלום הלוי (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 0:56)
בתשובה לא.ש. מיכל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הלא כן?
_new_ הוספת תגובה



מה שלא ברור לי בכל הדיון הזה
pit (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 19:28)
בתשובה לא.ש. מיכל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איך יתכן שהעניין לא טופל ברצינות ,הרי מתונססת מעל הדיון המחשבה שמחוז מסוים נכבש ע''י מי שמקורב לשלטון מסוים או לפחות להשקפה מסוימת.

אולם ברם גם לצד שכנגד יש לא מעט אנשי מישפט טובים שהיו צריכים לפשפש בקול תרועה בעניינים ,לאן הם נעלמו?

היחידים שניסו לערער על ברק היו אנשי ש''ס או החרדים ככלל ,והם לא עשו זאת מהסיבות שעולות פה לדיון ,אלא מסיבות שנדמה לי שהרוב פה בעצמו לא משנה מאיזה צד לא יתן להם מישקל.

ובכן מדוע אנשי ימין ,אנשי מישפט מכובדים ,מדוע הם ניגפים כאשר העניין הוא כל כך בהיר כביכול?

מה בדיוק קורה פה?

למה התיסכול יוצא רק בדפי אינטרנט?
_new_ הוספת תגובה



מה שלא ברור לי בכל הדיון הזה
א.ש. מיכל (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 19:33)
בתשובה לpit
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפני דקתיים כתבתי - במקום אחר באשכול - על הקלישאה הקרוייה ''החשבון והפחד''.
_new_ הוספת תגובה



מה שלא ברור לי בכל הדיון הזה
pit (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 19:35)
בתשובה לא.ש. מיכל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החשבון והפחד לא נראים לי סיבה רצינית.

אדם ישר ובעל יכולת מישפטית ולא חסרים כאלו בכל הצדדים חייבים לצאת חוצץ כמו שאמר טל פרידמן.
_new_ הוספת תגובה



מה שלא ברור לי בכל הדיון הזה
א.ש. מיכל (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 19:40)
בתשובה לpit
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן הסיבה לא רצינית.
אבל אמיתית.
_new_ הוספת תגובה



מה שלא ברור לי בכל הדיון הזה
לוי (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 20:00)
בתשובה לpit
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לי ברור לחלוטין . ילבישו עליו תיק כמו לחוטר ישי, כמו לנאמן, לא ימונה לדירקטור בחברה ממשלתית, הקלינט שלו יקופח וכדו' .
_new_ הוספת תגובה



מה בדיוק הסיפור של הבן של פרס
מרק (יום שני, 26/04/2004 שעה 22:45)
בתשובה ליוסי בלום הלוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שהרג ברשלנות פושעת חבר לשירות הצבאי ולא הועמד כלל למשפט בשל הייחוס של אבא. מישהו זוכר פרטים?
_new_ הוספת תגובה



עמד גם עמד וגם נידון ונענש
מושה (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 0:58)
בתשובה למרק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כדת וכדין
_new_ הוספת תגובה



מה בדיוק הסיפור של הבן של פרס
יוסי בלום הלוי (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 1:05)
בתשובה למרק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מרק:

לא ידעתי על הפרשה הזו, אבל גם לא ידעתי על הפרשה שתיק דבקה מדווח עליה בהקשר לאירוע מהשלב המסיים של מלחמת יום הכיפורים 1974: ראה קישור:
שימוש ציני, מניפולטיבי פוליטי כזה בבעיותיה של המדינה, בשעותיה הקשות ביותר, הוא לא המצאה מקורית של אריאל שרון ואהוד אולמרט. קדמו להם בכך משה דיין ז''ל ושמעון פרס, יבל''א. בדיוק לפני 30 שנה באביב 1974. בעוד מדינת ישראל כורעת תחת הטראומה של מלחמת יום הכיפורים והאבדות הקשות ללא תקדים, חזרו השניים והודיעו, כי אם ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר ז''ל לא תתפטר, הם יתפטרו מהממשלה. אולם גולדה, שהייתה פוליטיקאית לא פחות חריפה מהם, לא התפטרה, ומשה דיין ושמעון פרס הועמדו בפני הצורך לממש את איומם להתפטר. בעיתונים של אותם הימים נאמר ''ממקורות המקורבים אליהם'' כי הם עומדים להגיש את מכתבי ההתפטרות שלהם ב-‏24 השעות הקרובות. מאחר ושניהם מעולם לא התכוונו להתפטר וכל מטרתם הייתה להוציא את גולדה מאיר ממשרד ראש הממשלה כדי לפנותו עבורם, הכריז משה דיין שהיה אז שר הביטחון, על גיוס מילואים חלקי, ועל החשת הכוחות לחזית הצפון בגלל ידיעות על הכנות סוריות למתקפה חדשה על ישראל. כמה שעות לאחר גיוס המילואים, הודיע משה דיין ומיד אחריו גם שמעון פרס, כי מאחר וקיים מצב חירום לאומי, ''הם החליטו מתוך אחריות לעתידה של ישראל'' שלא לשלוח את מכתבי ההתפטרות שלהם.

מבחינה פוליטית פנימית זה היה עוד מהלך אחד, מני רבים, שהביא כעבור כמה חודשים את גולדה מאיר ז''ל להתפטר. אולם מבחינה בינלאומית, היה לצעד פוליטי זה השלכות צבאיות מרחיקות לכת. דמשק, ששמעה וראתה את ריכוזי הכוחות הצבאיים הישראליים, שגוייסו בצווי 8 מיוחדים, מתרכזים לאורך גבולותיה, נבהלה והודיע למוסקבה, אז בעלת בריתה הצבאית והפוליטית, כי הישראלים עומדים לפתוח במתקפה כללית שמטרתה להגיע עד דמשק, כדי להחזיר להם את כוח ההרתעה שאבד במלחמה. הסורים הדגישו כי מאחר ורוב השריון שלהם הושמד במלחמה, אין להם מספיק כוחות כדי לעצור את הישראלים. מאחר ורוסיה התחייבה עוד לפני פריצת מלחמת יום הכיפורים לספק למצרים ולסוריה מטריה צבאית, כולל אווירית, במקרה של התקפת נגד ישראלית, ואי מילוי התחייבות כזו פירושו היה התמוטטות העמדה הרוסית בכל העולם הערבי, החישה רוסיה ברכבת אווירית של מטוסי תובלה צבאיים רוסיים, חטיבה קובנית משוריינת על כל ציודה, כולל טנקים, מהוואנה ישירות לשדה התעופה הצבאי של דמשק. משם החטיבה הועברה והוצבה בקווים הסוריים ברמת הגולן. לרוסים היו כמובן שיקולים משלהם, מלבד עמדותיהם במזרח התיכון. הרוסים עמדו אז ערב משלוח קובניים לאנגולה באפריקה, והם חיפשו זירה בה הם יוכלו לאמן את הטנקיסטים הקובנים בתנאי קרב אמיתיים. קריאת העזרה הסורית הנואשת נפלה להם כהזדמנות פז חד פעמית מהשמים. כך החלה מלחמת ההתשה הסורית ברמת הגולן, כאשר חיילי המילואים הישראליים מוצאים את עצמם לפתע מתמודדים מול קני התותחים וההפגזות של הטנקים הקובניים. במילים אחרות, צעדים פוליטיים ציניים ומניפולטיביים, פנימיים ככל שיהיו, תמיד יהיו בעלי השלכות מרחיקות לכת על מעמדה הצבאי והפוליטי של ישראל.

כמו שב- 1974, דיין ופרס נופפו בקלף האיום הסורי כסיבה שלא להתפטר, עכשיו שרון ואולמרט מנופפים בקלף האיום ''בתוצאות הקשות מאוד למעמדה הבינלאומי של ישראל ושל הנשיא בוש'' באם תוכנית ההתנתקות שלהם, שאיננה קיימת במציאות, לא תאושר. לאור ההבטחה האישית של שרון לבוש אפשר וצריך לחכות עם המשאל ועם ההכרעה לפחות עד הסתיו. האם שרון כבל בעצמו את ידיו לתקופה של שבעה חודשים? שבעה חודשים הם תקופה ארוכה מאוד במזרח התיכון, ומי יודע בפני איזה מציאות נעמוד בסוף 2004.

צעדיהם של שרון ושל אולמרט, אינם שונים ואינם חסינים מפני התפתחויות כאלה שפקדו את משה דיין ואת שמעון פרס, מאז שנקטו בצעד גיוס המילואים הבהול. שלוש שנים בלבד לאחר מלחמת ההתשה הסורית-קובנית, בבחירות ב-‏1977, הודחה מפלגת העבודה מהשלטון, והליכוד, בראשותו של מנחם בגין ז''ל, נכנסו למשרד ראש הממשלה.

כיום, ב-‏2004, ישנם סימנים, לא ראשונים מסוגם, כי גם אם משאל חברי הליכוד יכריע לטובתם, הכרעה זו תסמן את תחילת ירידתו של הליכוד בהרכבו הנוכחי מהשלטון. וזו הסיבה האמיתית מדוע אחוז כל כך גבוה של חברי הליכוד מתכוננים להצביע נגד המהלך שלהם.
======================= סוף מאמר מדבקה --

עכשיו אתה מבין מרק, מדוע אני בטוח שימין ושמאל הם חבורה מושחתת אחת גדולה, וכי צריך מהפכה אינטלקטואלית במדינת ישראל?

אגב אתה מרק מכפר סבא?
תוכל אם תרצה להתקשר באימייל שלי.
_new_ הוספת תגובה



תמיד אתה נתלה בתיק דבקה
רמי נוידרפר (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 1:25)
בתשובה ליוסי בלום הלוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתר אינטרנט הנשלט על ידי הימין ומפברק ידיעות חסרות שחר.
99% ממה שכתוב שם הם קשקושים חסרי שחר ומגמתיים
_new_ הוספת תגובה



שקרן כמו כל חבריך הימניים
רמי נוידרפר (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 1:22)
בתשובה למרק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יוני פלט כדור בזמן משחק , הועמד לדין ונידון למאסר שלושנ חודשים.
_new_ הוספת תגובה



קודם, אל תקפוץ ותקרא לי שקרן
מרק (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 8:13)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כי גם אתה מאשר את קיום האירוע. שנית, מה זה 3 חודשים על רצח ברשלנות פושעת? אתה באמת חושב שגם אחד העם היה מקבל עונש כזה?
_new_ הוספת תגובה



אתה שקרן - פליטת כדור בשגגה איננה רצח ברשלנות פושעת
רמי נוידרפר (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 9:53)
בתשובה למרק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה אכן שקרן - כתבת שהוא לא הועמד לדין.

יוני פרס הוא אחד הצדיקים הנסתרים במדינה הזו ואתה פיך מטונף
_new_ הוספת תגובה



אתה שקרן - הוא הועמד לדין אצל מפקדו
מרק (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 20:01)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כדי למהר ולסגור את התיק ולהסתיר את מה שבאמת קרה שם. בכך נמנע העניין להגיע לבית הדין הצבאי. ועכשיו תגיד לי, האין תיק רצח ברשלנות או אפילו פליטת כדור לגירסתך, צריכה להגיעה לבירור בבית דין צבאי?
זה היה חלק ממנהגה של מפא''י להסתיר את שחיתותה באותם ימים שחורים.
_new_ הוספת תגובה



הנפוטיזם בבית המשפט העליון. דוגמית
אריק (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 10:23)
בתשובה ליוסי בלום הלוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נפוטיזם, שהוא הסממן המובהק של מדינות העולם השלישי, קיים כידוע במערכת המשפט כשיטה, ולעיתים קרובות תוך הפרה חמורה, ברורה ועבריינית של התקשיר.

הציבור מכיר אמנם רק ''פקנטריה'' (כמו שהבת של בייניש עשתה התמחות בעליון, כשאמלה עבדה בפרקליטות, וכעת הבת היא פרקליטה בפרקליטות ועוסקת בבערעורים פליליים בבית המשפט של אימה'לה. או כמו שאליוקים רובינשטיין היה יועץ משפטי, הבוס של עדנלה, שהיא הבוסית של.. אישתו של רובינשטיין. וכך הלאה - בסך הכל יש לי אוסף של 173 ''מקרים תמימים'' שכאלה).

אבל במקום להרחיב על הנפוטיזם המשפטי, אני ממליץ לכל אחד להתרווח כמעה ולקרוא פרק נפלא, אחד מיני רבים, מהספר ''אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק'' של עו''ד יוסף דר (http://www.lawfactor.com). להלן ציטוט:

הזוג הנשיאותי

אלישבע ברק הינה ביולוגית ב''מוצאה''. היא סיימה בהצטיינות את התואר השני בביולוגיה בחוגים לגנטיקה, זואולוגיה וכימיה באוניברסיטה העברית והתמחתה במחקר של מחלות גנטיות בקרב יהודים מן העדה הכורדית.

בתקופת שהות המשפחה בארה''ב (לרגל עבודת פרופ' ברק באו''ם), שלחה גב' ברק ידה באמנות הציור ואחד מציוריה אף הוצג בתערוכה. לדבריה מאז ומתמיד התעניינה בציור ''אך בארץ לא העזתי. התביישתי. בארה''ב לא הכירו אותי, לא היה לי ממי להתבייש ולכן לא היו לי רגשי נחיתות''.

אליבא דאמת, בתחילת דרכה ביקשה אלישבע ברק ללמוד רפואה דווקא, אך הוריה התנגדו לכך בתוקף כיוון שסברו שרפואה אינה מקצוע לנשים.

לימים, והיא כבר שופטת בבית הדין הארצי לעבודה, כאילו תסגור אלישבע ברק חשבון עם הוריה:

וכך תקבע השופטת ברק באחד מפסקי הדין שלה:

''ההפרדה - חסימת הדרך לתפקיד מסוים - פוגעת בכבודו של אדם באשר הוא אדם; סגירת הדרך לתפקיד מסוים בפני אשה באשר היא אשה, פוגעת בכבודה כאדם עובד''.

סוג של צדק פואטי.

אבל אנחנו עדיין בתקופה הביולוגית.

במחצית שנות השלושים לחייה נוטשת הגב' ברק את הביולוגיה ומתחילה בלימודי משפטים באוניברסיטה העברית (היה זה בתקופת היות בעלה, פרופ' ברק, מרצה ודיקאן הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה עד שהתמנה לכהונת היועץ המשפטי לממשלה).

את התמחותה בעריכת דין עושה גב' ברק אצל נשיא בית המשפט העליון דאז ד''ר יואל זוסמן וכן בפרקליטות מחוז ירושלים.

עם סיום התמחותה - וסמוך לאחר תחילת כהונת בעלה כשופט בבית המשפט העליון - מתקבלת גב' ברק לעבודה בבית משפט זה כעוזרת משפטית של הנשיא זוסמן.

לאחר פרישת הנשיא זוסמן ממשיכה גב' ברק לעבוד כעוזרת משפטית גם של הנשיאים לנדוי, כהן ושמגר - סה''כ במשך למעלה משמונה שנים - עד שמתמנית, במחצית שנת 87, לתפקיד רשמת בבית הדין האזורי לעבודה.

בשנת 90 מתמנית הגב' ברק לתפקיד שופטת בבית הדין האזורי, ובשנת 95 היא עולה לערכאה העליונה - בית הדין הארצי לעבודה.

בשנת 2000 מתמנית השופטת ברק לתפקיד סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה.

רבות נאמר ונכתב כנגד התופעה שבה שני בני זוג מכהנים כשופטים. פה ושם, כפי שנראה בהמשך, ננקטו גם יוזמות חקיקה של חברי כנסת במגמה למנוע את התופעה.
הביקורת הציבורית כנגד התופעה מתמקדת, מטבע הדברים, במקרה הספציפי והבולט של השופט ברק ורעייתו - השופטת אלישבע ברק.
ביקורת זו גברה משעלתה השופטת ברק לבית הדין הארצי לעבודה (בעת ובעונה אחת עם מינוי השופט ברק לתפקיד נשיא בית המשפט העליון), והיא גברה והלכה כשמונתה השופטת ברק לסגנית הנשיא של בית הדין הארצי.

התגובות לביקורת זו מתמקדות בכך שיש לגב' ברק זכות לפתח קריירה מקצועית משלה, ואין זה הוגן לעצור את קידומה מחמת היותה אשתו של השופט ברק.

ובאמת, מי לא יגן על זכותו הבסיסית של אדם להתפתח ולהגשים את עצמו ? מה לך יותר מכך שהזכות הזו מוגנת כזכות חוקתית הנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ?

אומר השופט ברק:

''ביסוד כבוד האדם עומדת האוטונומיה של הרצון הפרטי, חופש הבחירה וחופש הפעולה של האדם. כבוד האדם היא החירות של האדם לעצב את חייו ולפתח את אישיותו כרצונו''.

לא למותר לאזכר כאן גם את הערך החברתי החשוב שעניינו עידוד נשים, באשר הן, ''לנפץ את תקרת הזכוכית''.
בהקשר זה, מה לנו יותר מסיפורה של אליס מילר שכזכור ביקשה - ואף השיגה את מבוקשה - להתנדב לקורס טיס, ובכך פרצה את הדרך לגיוס בנות לקורס זה ?

אומר בג''צ בעניין אליס מילר:

''יש להעמיד את החוק בחזקתו הפרשנית, כי הוא מתיישב עם כיבוד הזכות לשוויון בין המינים ואף מכוון להגשימה... אף ביתר שאת מתחייבת גישה זו מן ההכרה, שעם חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו התעלה מעמדו הנורמאטיווי של עקרון השוויון - שזה מכבר נאמר עליו כי ''הוא מנשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו'' - והוא הפך ''לעיקרון בעל מעמד חוקתי על חוקי''.

ולענייננו: כמובן שאין חולק על זכותה של הגב' ברק לבחור לעצמה קריירה ולהגשים את שאיפותיה ככל יכולתה.

אבל הערכים הללו - חשובים ככל שיהיו - אינם ערכים מוחלטים.

אומר בהקשר זה השופט ברק:

''הערכים והעקרונות - והחירויות הנגזרות מהם - אינם בעלי אופי מוחלט. לערכים, לעקרונות ולחירויות אין משקל ''מוחלט''. משקלם הוא תמיד יחסי. מעמדם נקבע ביחס לערכים, עקרונות וחירויות אחרים עימם הם עשויים להתנגש''.

ועוד ברק:

''רוב רובן של זכויות האדם הן יחסיות. ניתן לפגוע בהן כדי להגשים אינטרסים הנתפסים על ידי החברה כראויים... הטעם לכך הוא, שזכויות האדם...אינן זכויותיו של הפרט על אי בודד. הן זכויות הפרט כחלק מחברה. הן עוסקות בפרט וביחסיו עם זולתו''.

ומה הדין כאשר זכויותיו של פרט מסויים מתנגשות עם זכויות של פרט אחר או עם ערכים של החברה בכללותה ? יש כמובן לאזן ביניהם.

אומר השופט ברק:

''על בית המשפט להעמיד את השיקולים הנוגדים על מאזני המשפט. עליו לאזן בין הערכים והעקרונות המתנגשים. עליו להכריע באיזון על פי משקלם של השיקולים הנוגדים בנקודת ההכרעה. כך נהג בית משפט זה מיום הקמתו עד עצם היום הזה. זוהי תורת האיזון (balancing)הנוהגת במשפט הציבורי שלנו''.

השופט ברק - יותר מכל שופט אחר - השקיע מאמץ בפיתוח ושיכלול תורה של איזונים בין ערכים מתנגשים. כוחה של אותה תורה בהיותה שיטה מסודרת - יותר שכלתנית ופחות אינטואיטיבית - לזיהוי הערכים השונים, לשקילתם ולאיזון ביניהם.

הנה כי כן, זכויותיה של אלישבע ברק לפתח קריירה מקצועית ולהתקדם - עם כל חשיבותן - ''אינן זכויות על אי בודד''.
השאלה הנשאלת, איפוא, הינה האם הזכויות הללו של גב' ברק מתנגשות עם ערכים אחרים שגם הם ברי הגנה, והאם נערך איזון ראוי ביניהם.

כך למשל, נשאלת השאלה האם העובדה שגב' ברק עבדה (במשך למעלה משמונה שנים) כעוזרת משפטית בבית המשפט העליון - שעה שבעלה השופט ברק מכהן שם כשופט - האם עובדה חריגה זו לא פגעה בתדמיתו של בית המשפט כמופת לשמירה קפדנית על הוראות החוק. הכוונה בענייננו להוראות שירות המדינה האוסרות להעסיק בני משפחה אחת באותו מקום עבודה.
שכן בית המשפט העליון, גם הוא, הינו אחרי ככלות הכל - מקום עבודה.
הרי ההוראות הללו אינן איזה עניין טכני סתמי. הן פרי ניסיון חיים ונועדו למנוע היווצרות אין ספור מצבים בלתי רצויים.

האם רצוי, למשל, ששני שופטים יישבו באותו הרכב כאשר אשת האחד משמשת עוזרתו המשפטית של רעהו ?
השאלה מתחדדת כאשר שני השופטים הללו חלוקים בדיעותיהם. שכן תפקידה של העוזרת המשפטית הוא לאסוף חומר ולעזור לשופט ''שלה'' לגבש את עמדתו.
והשאלה מתחדדת והולכת כאשר השופטים, לא רק שהם חלוקים האחד על רעהו, אלא שהם גם תוקפים - כמעט בחמת זעם - זה את עמדתו של זה בפסק הדין. חילופי הדברים בין השופטים ברק ואלון בפסק הדין בעניין ז'רז'בסקי הם דוגמא טובה לכך.

ידועים גם חילוקי הדעות הקשים בין השופטים ברק ושמגר על רקע בג''צ גירוש אנשי החמאס ללבנון.
לא מן המותר, בהקשר זה, לציין כי במסיבת הפרידה משמגר, ולמרות חגיגיותו של המעמד, מצא ברק לנכון לאזכר כי ''מאיר ואני נוקטים פחות או יותר באותן עמדות, אבל היו לנו גם ימים קשים ומאיר יודע למה אני מתכוון''.

ובכן, האם היתה רצוייה הסיטואציה - הבלתי אנושית כמעט - שאשתו של ברק תהיה עוזרתו המשפטית של שמגר באותם ''ימים קשים'' ?

הנה כי כן, חילוקי דעות - ולעיתים חילוקי דעות קשים - יכול שיתגלעו בתוך הרכב שופטים. האם רצוי, איפוא, ששופט - המגייס את כל כוח השכנוע והרטוריקה לכתיבת פסק דינו - ייעזר לצורך כך דווקא באשת השופט שעליו הוא חלוק ?
דומה שאפילו מלאכים היו מעדיפים להימנע ממצבים מסוג זה.

ונזכור, כמובן, את דבריו של השופט ברק עצמו שסיפר כיצד עמל ''שעות על שעות על שעות'' לשכנע את חבריו לקבל את עמדתו בבג''צ הוועד נגד עינויים. האם במקרה כזה היתה רצוייה, למשל, סיטואציה שבה השופט ברק עושה כל מאמץ לשכנע שופט מסויים לקבל את עמדתו שעה שאשתו של ברק משמשת עוזרת משפטית של אותו שופט ?

ומה, למשל, כאשר שופט מוצא לנכון להעיר לעוזרת המשפטית שלו על שלדעתו טיפלה בתיק זה או אחר באופן מוטעה ? האם הוא יוכל לעשות כן באופן חופשי וענייני - וללא התפתלויות - כאשר בעלה של העוזרת המשפטית מכהן עימו כשופט ?

הדברים כה ברורים עד שאין צורך בהמחשות נוספות.

כללו של דבר, עבודת בני משפחה אחת באותו מקום טומנת בחובה חשש מובנה להיווצרות מצבים לא רצויים, מתיחויות, לחצים ושאר תופעות - גלויות או סמויות - הפוגמות בתיפקוד השוטף והתקין במקום העבודה.

קשה, איפוא, להבין איזו סיבה עניינית הצדיקה את המצב החריג - והנוגד את הוראות שירות המדינה - שבו גב' ברק הועסקה, במשך שנים, בבית המשפט העליון כשבעלה השופט ברק מכהן שם.

ומה על מראית העין ? מה אמור הציבור לחשוב בראותו את ה''משפחתיות'' הזו דווקא בבית המשפט העליון ?

ויצויין שגב' ברק התקבלה לעבודה בבית המשפט העליון לאחר שהשופט ברק כבר החל לכהן שם - כלומר שגב' ברק נכנסה למצב הבלתי ראוי הזה מתוך בחירה ובעיניים פקוחות (גם של בעלה !).

סוף ציטוט

והפרק המרתק הזה עוד ממשיך וממשיך, בניתוח נפלא של קמצוץ זעיר אך מזוקק של מכת=מערכת המשפט הזו, המכונה נפוטיזם.

אני ממליץ לכולם להכנס לקרוא את כל הפרק:
אם כי לטעמי כל הספר זה הוא ספר חובה לכל אזרח, תלמיד שיעורי אזרחות וממילא כל סטודנט למשפטים.
_new_ הוספת תגובה



הנפוטיזם היא נגע רחב
דוד סיון (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 11:41)
בתשובה לאריק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עד היום הייתי תחת הרושם הרע של נפוטיזם בחברות (מונופולים) ממשלתיות כמו חברת החשמל.

אבל קיום הנגע הזה במערכת המשפט הוא חמור שבעתיים. בודאי ובודאי אם זה בראשה....!
_new_ הוספת תגובה



הנפוטיזם היא נגע רחב
אריק (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 12:27)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שלום דוד,

''במקרה'' הנפוטיזם בחברת החשמל קשור קשר הדוק ביותר לעומד בראש מערכת המשפט שלנו :-)

התיק נגד אוברקוביץ' ז''ל נתפר, כידוע, לאחר שהוא הסתכסך עם הדירקטור הכל יכול של חברת החשמל, עו''ד דן כהן (גיסו של אהרון ברק, לשעבר שופט מחוזי שהועף על ידי שמגר בשל שוחד) ועם היועץ המשפטי שלה, שאתה בטוח משער מי הוא :-)
_new_ הוספת תגובה



אריק, חבל שלא היית כאן לפני כשנה
דוד סיון (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 13:43)
בתשובה לאריק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז התקיים כאן דיון על פועלו של אוברקוביץ' בעקבות מאמר של רוני קליין (דיון 1703). אז הצטרפו שני שומרי כבודו של אוברקוביץ':
דדי גולן דובר החברה,
ועוז עזריאלי, מנהל בית הספר לשיווק ומקצועות החשמל.

התגובות שלהם היו מאד בוטות ותוקפניות, עם הערות לגופם של המשתתפים, על מי שלא חשב טובות על האיש (אוברקוביץ' ז''ל) או על חברת החשמל.
_new_ הוספת תגובה



האם גבולות השחיתות הם במה נעשה או במי שעשה?
גבי בחן (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 8:05) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מעלה שתי שאלות חשובות, ששתיהן קשורות לנושא אחד והוא הקשר בין ההון לשילטון.
בזמן ממשלתו הראשונה של רבין, ז''ל, שילהי שילטון מפלגת העבודה, ניסתה מערכת האכיפה, ובעיקר היועצים המשפטיים לממשלה, לקבוע נורמות מחמירות ביותר בנושא, ואז נשפטו למאסר אנשים שהיו אדירי כח דאז - מיכאל צור ואשר ידלין. והמפלגת השילטון שילמה על כך מחיר כבד.
הבעיה שלנו בשנים האחרונות, ובעיקר מאז הושיבו את אליקים רובינשטין בתפקיד הממונה על האכיפה, שהמערכת שצריכה להקפיד על שהחוק יתבצע כרוחו וכלשונו וגם בעיניינים אתיים, המערכת הזאת מתכופפת ומתעייפת, גם בגלל מה שנעשה כאן על ידי כולנו - במקום להתייחס לשאלה האם עצם הסיכוי שנעשתה כאן עבירה נורמטיבית ראויה לבדיקה משפטית, גם אם ישולם על כך מחיר ציבורי - כי איש ציבור חייב בנורמות של טוהר תפקידו לפחות כמו פקיד קטן במכס, ואנו דנים בעיקר האם הוא מכוחותינו או מהצד השני.
ושיאמר באופן הכי ברור: מי שנתן משכורת של 20K$ לגילעד שרון, חיכה לתמורה מהאבא שלו. וגם אין צל של ספק, ששרון ידע זאת היטב. גם כך דואגים אנשים בעלי ממון להשיג הטבות. לכן המסקנה של כותב המאמר, שכל הדיון סביב מעשי שרון איננו אלא ספין כדי להסתיר מעשים אחרים הקשורים ליחסי הון ושילטון איננה הגיונית. יש הרבה מעשים, על ידי בעלי הון שונים, שלפעמים יש סינרגיה ביניהם ולפעמים סותרים זה את זה.
לדעתי אנחנו לא צריכים להתפשר בנושא זה. בעיסקי ציבור - קלה כחמורה. אין דרך אחרת.
וכבר כתבתי כאן שהבעיה התחילה באופן בולט כאשר ניכנס לתוקף החוק לבחירה ישירה של ראשי ממשלות. תהליך הבחירה האישית הוא כה יקר, עד שהמועמד לראשות הממשלה איננו יכול להסתפק במימון המיפלגתי והוא משתעבד לכל מיני בעלי הון, שקונים את השילטון, לא בעצמם אלא על ידי שלוחיהם. החוק הזה בוטל (לא ברמה העירונית אבל ברמת הממשלה, ובבחירות הקרובות ניראה אם יש לזה תוצאות חיוביות. יתכן מאד שצריך להגביל ביותר את תקופת הפירסות בטלוויזיה, שהיא גורם ההוצאה העיקרי.
אני חוש
_new_ הוספת תגובה



טעות בידך - לא 20 K כי אם 80 K ולא משכורת
רמי נוידרפר (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 9:56)
בתשובה לגבי בחן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כי המקבל לא עבד בשביל הנותן בכלל.
_new_ הוספת תגובה



הגדרת המושג ''שחיתות'' היא המלאוכתית
אריק (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 12:11)
בתשובה לגבי בחן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבעיה מתחילה הרבה יותר רחוק, ולא בישראל בכלל.

האנגלים הקימו מערכת משפטית מפוארת, אך מבוססת על מיטב המסורת האנגלית. כלומר על צביעות.

היסוד של החוק המודרני, מעוות, אבסורדי, ועל כן יוצר קונפליקטים חמורים שבטעות אנו מתנפלים האחד על השני וכל אחד צועק בתורו, ''זה ימין'' או ''זה שמאל'' או ''זה הפולניות של קבצני העליה השניה'' או ''זה הצ'ח'חים של השכונות''.

כתבתי על זה מאמר ארוך, שאני מפחד כי תמציתו עלולה להחטיא את הבשורה האמיתי שבו.

הנחת היסוד של החוק כי אדם חף מפשע כל עוד לא הוכח אחרת, היא אבסורדית. פשע מתחיל במחשבה, ובתאווה. ואני מקווה שכולכם אנשים בריאים הן בגוף ןהן בנפש, ועל כן רחוקים מלהיות ''חפים''.

יש נסיון מלאכותי להתכחש ליצר אדם, כל אדם, ובמיוחד להתכחש ליצרים המיוחדים של אדם בעל יצרים חזקים במיוחד, מהחומר ממנו קורץ מנהיג!

האסון הגדול, הוא בעירוב מערכת חוקים לעשיית סדר חברתי, ומערכת חוקים אשר תכליתה לעצב חברה אנושית, מוסרית...

אלו שני עולמות שונים. קוטביים. מוסר הוא עולם ערכים עליון (''חוקה''). הוא תכלית האנושות כ''אנושות'' ותנאי יסודי לקיומה. כשחוק איננו מוסרי, לא רק מותר אלא חייב להפר אותו (ולא ארחיב בנושא טעון זה).

כשמצפים ממנהיג להנהיג מדינה בעידן קפיטליסטי, תמורת שכר שהוא פחות מחשבון הטלפון הלווייני שלי, אז זה הוא טימטום קולקטיבי, וצביעות משפטית.

כשמצפים שנשיא בית המשפט העליון, המפקד ביד רמה על המוסד שאמור לאפשר לכל אחד מאיתנו להגשים את זכות הקניין והיצירה וההגשמה העצמית, ''יביט אליה מנגד ואליה לא יגיע'', זו היא בורות עלובה, ושוב פעם צביעות משפטית וקולקטיבית, באשר למציאות.

הרצוי, ברור ויפה ונעים ומקסים ממש.

המצוי, הוא הרבה פחות פסטוראלי.

אז זה יוצר פתרונות סוריאליסטיים למצבים מעוותים, וממילא את אותה אכיפה סלקטיבית ומוסר כפול של מחוקקים, שופטים, פרקליטים ועיתונאים וציבור שלם.

דרוש מהפך. לא מהפך על ידי שנחליף נבלה מהימין בטריפה מהשמאל, כי לדעתי לא אריק שרון כזה צדיק, ולא שמעון פרס כזה רשע.

דרוש מהפך מהסוג של ניפוץ עגל הזהב המשפטי ויצירת כללי משפט -לא רק פלילי אלא גם אזרחי- שונים לחלוטין.

המשפט המודרני איננו מודרני. הוא חבוט, ובלתי רלוונטי.

במאמר אחד הוכחתי עד כמה אמנת ז'נווה אבסורדית ממש, עד כי היא מחייבת כל מדינה להפר אותה, ובכך לזלזל גם באלמנטים החשובים שבה - ואין טעם לחזור על הדברים.

במאמר אחר הוכחתי, כי חוקת ארצות הברית המהוללת על כל תיקוניה, מנוצלת על ידי יריבי האומה האמריקאית ניצול ציני ואינה ערוכ כלל לעידן שבו הטרור, של יחידים ומדינות, הוא השולט בכיפה.

אני סבור כי לעם היהודי יש את היכולות, מבחינה פרסונאלית, להוביל מהפכה תפיסתית בכל מה שמכונה ''חוק ומשפט''.

חוקים עותומניים, עם מוטציה בריטית (על כל תחלואי משטרי הכיבוש והעריצות שביצם היו שתי האימפריות הללו), שהתגלגלו לחוקה אמריקאית שהאור בה יותר מסנוור מאשר מאיר - זה הוא אסון לאנושות כולה ולכל פרט מתוכה.

כבר אמר אחד מחכמי המשפט, שמבנה זכויות האדם הוא כזה, שלפעמים די להוסיף לבנה אחת כדי למוטט את הבניין כולו.

ואני הקטן מבקש להוסיף במירב הצניעות: כי לא רק מה שאנו מגדירים כזכויות אדם מעוות וסלקטיבי (בין אם בחקיקה וממילא באכיפה), אלא דיני הראיות, דיני הנזיקין, דיני החברות בכלל והציבוריות בפרט, דיני המיסוי, דיני הבחירות, דיני האישות, דיני הפלילים, דיני המונופולים והמסחר, דיני הבנקאות, ועוד ועוד ועוד - לשרוף! רבותי. לקחת את כל דברי ההבל של האנשים החכמים ביותר באנושות שכתבו את הספרים הללו, ולשרוף!

זה לא אקטואלי, זה מלאכותי, זה מאלץ את האנושות כולה לחיות על פי מעגל שוטה של חוסר צדק, ומאלץ בשיטתיות את החברה כולה להשיג צדק על ידי עשיית חוסר צדק.

אבל כאמור, זה הוא נושא מורכב ביותר, קשה לעיכול, בוודאי בעיני ''מביני עניין'' כלומר חכמי המשפט אשר כל יוקרתם תלויה בשימור הסיסטמה הקיימת, ובטח אצטער שלא עמדתי בפיתוי והבאתי על קצה שצהו של המזלג את התמצית הבלתי משקפת של מכלול דבריי.

המשפטנים פשוט אינם מבינים את מה שבמדע הוא קונצנזוס, לפחות מאז צאת ספרו של תןמס קון, 'המבנה של מהפכות מדעיות' (1963 או 4 כמדומני).

המשפטנים אפילו לא מכירים את המחלוקת היסודית שבין קרל פופר לתומס קון, ועל כן כל נסיון לשכנע אותם הוא דו-שיח של חרשים.
_new_ הוספת תגובה



הגדרת המושג ''שחיתות'' היא המלאוכתית
א.ש. מיכל (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 17:11)
בתשובה לאריק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אריק הנכבד:
למה הפסקת באמצע???
תן לנו עוד - והרבה - מהדבר הזה.
_new_ הוספת תגובה



ועכשיו שוב התפניתי לשקריך
רמי נוידרפר (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 10:00) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מהם פשעיהם לדעתך של בניו של אהרון ברק?

ואם תאמר לי שפשעם הוא שקיבלו מקומות טובים להתמחות , אחרחר בבוז ואומר שזהו אכן פשע השווה בחומרתו לקבלת שוחד..
וחוצמזה - האם לא ייתכן שבניו של אהרון ברק ואשתן אלישבע יהיו גם הם משפטנים מצטיינים?

אם תספר לי שאשת ברק קבלה משרת שפיטה , תהיה דעתי נחה פחות. מצד אחד , באבמ אין זה נאות לדעתי כי שני אנשים מאותה משפחה ישרתו איש בכפיפות לרעהו, מצד שני - שחיתות או עברה בודאי אין כאן , והגברת ברק היתה מרוויחה לאין ערוך יותר בקריירה פרטית
_new_ הוספת תגובה



עבור החרש, הרוקדים לצלילי המוזיקה נראים כמשוגעים
אריק (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 11:19)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רמי, רמי, תירגע. מה שאתה מנסה להציג כזעזוע, זו בסך הכל מציאות חיים במדינת ישראל, ואין מה להתרגש. זה עצוב, זה מכוער, אבל זה מה יש ואין לנו ארץ אחרת ולכן עם זה נגזר עלינו לנצח. אין לנו ברירה אחרת.

יש מחלה ממארת בארץ, ואין לא לשמאל ולא לימין מונופול עליה או חסינות מפניה, וזה תופעת הקומבינות. הנפוטיזם. השמור לי ואשמור לך. וטובות ההנאה כתנאי לקידום עניינים. זה קיים בבתי החולים, בבתי המשפט, במשטרה, בפרקליטות, בבית המחוקקים שלך (שם אפילו נתנו למשחדים שם מהוגן: לוביסטים), במחלקת ההנדה והרישוי בעיריות, באקדמיה, וכמובן כמובן (ואלי משם מתחיל הכל) בצה''ל וביתר זרועות הבטחון.

ואשר לאבנר ותמר ברק. כן, אני בהחלט יודע שהילדים של ברק קיבלו בזכות אביהם מקומות מצויינים להתמחות, אבל מה שאתה מכנה ובצדק ''פשע השווה בחומרתו לקבלת שוחד'' הוא ההאשמה הזעירה והשולית ביותר שלי.

אשר לאלישבע ברק, אשתו של אהרון (המכונה אימלדה, על שם מרכוס), הציירת והביולוגית בהשכלתה האקדמית (אך כיום נשיאת בית הדין לעבודה), אני בהחלט טוען שמינויה למשרות השונות במערכת המשפט פסול, מהווה עבירה ברורה על התקשי''ר, אבל גם זה לא ממש הדבר הכי חמור בהתנהלותו של ברק (אך אני ממליץ לך לקרוא את הפרק המרתק על ''הזוג הנשיאותי'' בספרו של עו''ד יוסף דר, ''אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק'', כאן: http://www.lawfactor.com/prakim/zug.asp ולקרוא את הספר כולו. אני בטוח שתהיה לא רק מוטרד, אלא מזועזע מחומרת הדברים, השיטתיות שלהם, ומהשתיקה הרועת של כל כתבלבי השמירה של הדמוקרטיה.

ואשר לבנו של אהרון ברק, ולביתו, אני אכן אומר חד משמעית כי הם -כל אחד בנפרד- פיתחו קריירה החולבת מהציבור מליוני דולרים בזכות אביהם בלבד, ובלא שום כישרון יוצא דופן של אף אחד משניהם.

כתבתי כבר את הדברים, באריכות ובפירוט ואין לי כוח לחזור עליהם שוב ושוב. לא רק אני כתבתי, כתבו את זה אנשים נכבדים ביותר עם עבר מוכח במערכת המשפט ואכיפת החוק.

הבן שלו, כילד צעיר שרק פתח עם חברו לספסל האוניברסיטה משרד עורכי דין, גרף מליוני דולרים שכר טירחה בעוד משרדי עורכי דין מנוסים וותיקים ומוכשרים בקושי גומרים את החודש (אל תדאג, לא אשכח לציין שאותו סטודנט שותף לאותם מליונים הוא הבן של יצחק זמיר...)

הבת שלו, פתחה ''מוסד לגישור'' המהווה כיום מונופול בתחום זה, ומאז... במקריות תמימה וחפה מכל אינטרס אישי כמובן, אהרון ברק מוביל את כל מערכת המשפט ואת המדינה כולה למהפכה של ממש, בשם היעילות והרצון לזרז הליכים, להפנות כל תיק כמעט לגישור. מדובר בתעשייה של מילארדים, לא מליונים. ניצול ציני של כשלון מערכת המשפט לנהל תיקים ביעילות, והפרטת הצדק ישירות לכיס המשפחתי. אכן, גאון...

תמים? אולי אתה תמים - אבל ההצטברות -אותה תמונת פאזל שאפילו חלקים מסויימים נעדרים ממנה, עדיין היא מלמדת מה על התמונה בבירור רב יותר ויותר כל שיותר חלקים מצטברים, עד כי הם מקימים בעיני הרבה יותר מהמעט ספק, שאסור שיהיה חלק ממערכת המשפט של מדינה.

האם אותך זה לא מטריד?
_new_ הוספת תגובה



מדהים, בפרט עניין הגישור, עקב אי יעילות מערכת בתי המשפט
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 13:12)
בתשובה לאריק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



גישור הוא תכופות כלי פסול של עוות דין
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 13:33)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תכופות, תהליך הגישור מטה את ההכרעות לכוון האינטרסים של החזק ובעל יתרון הכוח. אבל הצד הנדפק אינו חש זאת בגלל השאה פסיכולוגית. שכן המגשר מדבר אל כל אחד בשפה רציונלית ונותן תחושה מדומה של התדיינות על בסיס שוויון בין הצדדים. לאט לאט נוטה הכף לטובתו של מכתיב התנאים עקב יתרון הכוח. כך, במשא ומתן הזה בא לידי ביטוי יתרון הכוח של הצד החזק.

מאידך, המשפט (הרבה יותר) נוטה להכריע על בסיס שיקולים נטולי כוח ונטולי שרירות רצונו של הכוח. זאת על פי כללי שיפוט אוביקטיביים: נעשתה פגיעה? הצד הפוגע חייב בפיצוי ללא זיקה לעוצמתו וכוחו.

ניתן אמנם לאמר כי גם במשפט בא לידי ביטוי יתרון הכוח (עקב היכולת של הצד החזק יותר להעסיק עורכי דין טובים יותר או עקב השפעתו) ולכן אמרתי רק ''הרבה יותר''.

אבל, הצדק הוא פומבי וחשובה מראית העין של צדק. בעוד בתהליך הגישור הפרטי והאינטימי, התהליך הרבה יותר מוטה לטובת הצד החזק והעושק.

לכן, תהליך הגישור הינו מכניזם של עוות דין, תוך מתן פורקן ריגשי - אבל חסר ממשות ומדומה - לזה שענינו מתעוות בתוקף שרירות הכוח.

נושא הגישור שייך איפוא לנושא ''איך לרמות ולהטות צדק בעזרת הפסיכולוגיה והבנת נפש האדם''.
_new_ הוספת תגובה



גישור הוא תרגיל העוקץ הגדול של אהרון ברק
אריק (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 13:56)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הגישור הוא מעשה ההונאה הכלכלי הגדול ביותר שאני מכיר מאז קום המדינה.

להפריט את הצדק, זה בערך כמו להפריט את גוף האישה.

והביקורת שלי, היא על הסרסור הגדול של הצדק.
_new_ הוספת תגובה



עד כמה מכוער הוא תהליך המעבר לגישור
א.ש. מיכל (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 17:05)
בתשובה לאריק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תעיד העובדה שבמשך תקופה מסויימת ההצעה לעבור מהליך בבית המשפט לתהליך של גישור באה מצד אהרן ברק עצמו במכתב אישי שנשלח אל הצדדים או באי כוחם (אני אוחז במכתב כזה).
מיותר לציין שברק לא טרח לציין במכתבו שהבת שלו - האוחזת בנתח העיקרי של שוק הגישור - היא זו שלמעשה תקלוט אותך אם תיענה להצעה.
וההצעה הזו - כשהיא באה מצד נשיא בית המשפט העליון - היא כמעט בבחינת הצעה שאי אפשר לסרב לה.
והלחץ להיענות בחיוב להצעה גדל והולך כיוון שעם קבלת מכתב ההצעה מתגנב החשש שסירוב לקבלה יגרור אחריו התחשבנות מצד השופט על כך שסירבת, כביכול, להקל על המערכת וכו' וכו'.
והלחץ גדל עוד, שכן כיוון שהליכה לגישור מחייבת הסכמת שני הצדדים, אתה חושש שאם אתה תענה בשלילה והצד השני - שקיבל מברק מכתב דומה - יענה בחיוב, או אז תצא האיש הרע בכל הסיפור שמגיע לו לאכול אותה בבית המשפט.
ואז מתחילות הטקטיקטות של ''הפוך על הפוך'': אני אענה בחיוב בתקווה שהצד השני יענה בשלילה וכו' וכו'.
אבל הלחץ לא נגמר: אם נניח שעורך דין מסרב ללכת לגישור, ובסופו של דבר הוא מפסיד בהליך - אותו עורך דין גוזר על עצמו חשד מתמיד מצד לקוחו שההפסד בתיק נובע משיקול דעת לקוי הנעוץ בסירוב ללכת לגישור.
ובכן, אלו הם גורמי הלחץ - גלויים או סמויים - המתלווים למכתב הצעה המגיע מאהרן ברק.
הרבה הומור שחור התפתח בין עורכי הדין סביב העניין הכאילו תמים הזה.
_new_ הוספת תגובה



מוכרח לציין שהדברים חמורים
pit (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 19:16)
בתשובה לאריק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכל הנוגע למר ברק ,ואני לצערי מודה שלא ידעתי עליהם.

למרות זאת יש לי תמיהה רבתית עד כמה שזה ישמע מוזר ,מדוע אין במערכת אנשים שנלחמים בדברים הללו?-לבד ממאמרים באינטרנט ,מדוע אין איש בכנסת שמפרסמם? לא כל שכן שיש בכנסת ועדת המישפטים ,איך זה שהעניינים הללו אינם מטופלים?

אגב לא משנה עד כמה הדברים של אריק משכנעים (והם די משכנעים וטורדים-בהקשר ברק בניו ואישתו) העניין של גלעד כשלעצמו הוא גם טורד וגם משכנע ,אני מניח שהשאלה של המאמר למה רק גלעד שרון היא התשובה לחלק מהתמיהות שלי.

אבל אני בספק אם זוהי הדרך ,נבלים ברשות החוק יהיו מי שיהיו או בזכות קשרי מישפחה ומעמד ותפקיד את כולם ללא קשר לשיוכם הפוליטי יש לבער ולטפל בהם.
_new_ הוספת תגובה



מוכרח לציין שהדברים חמורים
א.ש. מיכל (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 19:23)
בתשובה לpit
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפני שנים רבות היה מי שטבע את הקלישאה הקרוייה ''החשבון והפחד''.
הקלישאה הזו נושמת, חיה ובועטת במקומותינו כל יום מחדש.
_new_ הוספת תגובה



מוכרח לציין שהדברים חמורים
pit (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 19:30)
בתשובה לא.ש. מיכל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז על מה אתה מלין?

אתה משקשק ומפחד?

בעיה שלך ,ואשמה בצידה.

אני לא מבין עדיין את התירוץ הזה הבלתי ראוי ,פחד זה לא סיבה מספקת.
_new_ הוספת תגובה



מוכרח לציין שהדברים חמורים
לוי (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 12:17)
בתשובה לpit
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבעיה ממה פוחדים . פחד מחתול שחור אולי נראה מגוחך אבל פחד מחיסול זו כבר שאלה אחרת . ידוע לי בוודאות שנאשמים מסוימים מודים באשמה כדי לחסוך בהוצאות העלולות להוביל אותם לפשיטת רגל . אנשים מודים באשמה כדי להנצל מעינוים אנשים מלקקים את הרקטום של מאן דהוא כדי לשפר את מעמדם והכנסתם . הם פוחדים מעוני וכו' וכו' . אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו .
_new_ הוספת תגובה



מוכרח לציין שהדברים חמורים
א.ש. מיכל (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 12:38)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לוי הנכבד:
כל מה שאמרת - נכון.
אלא שחלק מהפוחדים הגיעו הרבה יותר רחוק:
הם כבר מצאו - כל אחד לעצמו - דרך לגשר על הדיסוננס שהם נקלעו אליו, ועכשיו הם כבר לא פוחדים: הם שכנעו את עצמם שהמלך איננו ערום.
_new_ הוספת תגובה



מוכרח לציין שהדברים חמורים
א.ש. מיכל (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 12:30)
בתשובה לpit
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השאלה אם אני משקשק או לא משקשק - איננה רלוונטית לצערי (דגש על המילה ''לצערי'').
השקשוק, הפחד והחשבון הם מנת חלקם של אלה היושבים בעמדות משפיעות.
_new_ הוספת תגובה



ועכשיו שוב התפניתי לשקריך
א.ש. מיכל (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 17:42)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רמי נוידרפר הנכבד:
סיפור מהחיים כדי לסבר את האוזן:
זמן קצר מאד לאחר שאבנר ברק ויורם זמיר סיימו את לימודיהם ופתחו משרד עצמאי הם קיבלו לידיהם - בין היתר - את הניהול המשפטי של החברה העירונית ''חלמיש''.
לא אגזים אם אומר שהניהול המשפטי של ''חלמיש'' הוא ישיבה על מכרה זהב - הן מבחינת התזרים הרציף של סכומי כסף גדולים כשכר טירחה, והן מבחינה זאת ששכר ה''טירחה'' הזה ניתן תמורת מאמץ הדומה פחות או יותר למאמץ - והכישורים - הנדרשים לגלישה באתרי אינטרנט לצורך איפיון תיירים עתידיים של איזה אי יווני...
העובדה שברק את זמיר קיבלו לידיהם את מיכרה הזהב הזה עוררה בזמנו תרעומת קשה בלשכת עורכי הדין, והדבר קיבל אף ביטוי בכתובים שונים.
עיקר טענות לשכת עורכי הדין היה בכך ששני עורכי הדין הללו אך זה בקעו מהביצה ובלתי הוגן הוא שחברה ציבורית תעדיף אותם על פני עורכי דין ותיקים ובעלי כישורים מוכחים.
אבל בכך לא די: מי שגילגל את המיכרה הזה לידיהם של ברק את זמיר היה מנכ''ל ''חלמיש'' באותם ימים, והמנכ''ל ההוא היה - כמה מקרי - עורך דין בעצמו.
הייתכן שהמנכ''ל העורך דין עשה לעצמו חשבון קטן שכאשר הוא יפרוש מ''חלמיש'' ויחזור לברנג'ה ויגיע עם לקוח לבית המשפט העליון - או אז יזכור לו ברק חסד נעוריו?
הייתכן שברק עצמו היה מודע לכך שזהו בעצם המניע של אותו עורך דין?
שהרי מה כבר יכול להיות המניע של עורך דין לגלגל מיכרה זהב לידיהם של שני דרדקי משפט - אלמלא העובדה ששניהם בנים של נשיא בית המשפט העליון ושופט נוסף של אותו בית משפט?
הלוואי והכל רק נדמה לי, אבל גם אז בעייה של מראית עין בוודאי קיימת.
_new_ הוספת תגובה



באמת ראוי היה להעביר את התיק הכבד, הקשה והמסובך הזה
מושה (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 18:40)
בתשובה לא.ש. מיכל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לידי איזה עורך דין ותיק, למשל אבא של מיכל או אולי איזה פלוני בשם יוסי או מישהו כזה.
באמת לא בסדר, בעיקר כשברור שאין לשני אלו שום כישורים וכי אותו עורך דין שהעביר את זה אליהם חושב שאולי שבעתיד קיימת אפשרות שאהרן ברק יורה לאימלדה לשפוט אותו לקולא ואולי אף יורה לשופטי בית המשפט העליון להקל עם לקוחותיו בגלל שהוא עשה טובה לילדים שלו.
מה יש לדבר, כבר היה עדיף שדודי אפל ואלפרון יהיו שוטרינו ושופטינ כבראשונה....
_new_ הוספת תגובה



באמת ראוי היה להעביר את התיק הכבד, הקשה והמסובך הזה
א.ש. מיכל (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 19:08)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מתקשה להבין איך אדם - הכותב תחת פסבדונים - מוכן לעשות שקר כזה ענק בנפשו (כפוף להנחה שאינך טיפוס גבולי).
לא חייבים להגיב אם אין מה.
_new_ הוספת תגובה



באמת ראוי היה להעביר את התיק הכבד, הקשה והמסובך הזה
pit (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 20:28)
בתשובה לא.ש. מיכל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא מתלוצץ אל דאגה.

מושה הוא לץ כזה.

ואגב מבקר מדינה יש ולא ראה?

דברים נוקבים הדברים האלה ומאד מטרידים.

אני מודה שאני לא סובל משפטנים ,אין לי מושג למה.
_new_ הוספת תגובה



אל תצחקו על אחי. הוא משפטן ידוע
עמישוגע (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 20:36)
בתשובה לpit
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אפילו שלא למד משפטים מעולם.
_new_ הוספת תגובה



ועכשיו שוב התפניתי לשקריך-לא ציינת שקר כל שהוא
לוי (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 7:35)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מבקר המדינה באחד הדוחות האחרונים שלו התייחס לנפוטיזם ופרוטקציה בחברת החשמל ובאלעל . הוא מצא לנכון לציין שמן הסתם תופעות אלו לא איפשרו בחירת העובדים המתאימים ביותר . משום מה לא מצא לנכון למתוח אותה ביקורת על חבריו בבית המשפט העליון כולל הוא עצמו אשר זוהמו באותו פגם .
על מערכת המשפט לדרוש מעצמה יותר מאשר מחברת חשמל .
במקרה הציונים בהם זכתה אשתו של ברק במשוב השופטים הם מן הנמוכים ביותר .
לא יכול להיות שזו הסיבה להחלטתו לא להתחשב במשוב . כמו שלא יכול להיות שכל העדר מזדנב אחריו כדי לזכות בהמלצותיו.
_new_ הוספת תגובה



אם כל הכבוד אני חושבת
ליידי (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 8:06)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שאנחנו צריכים לתת קרדיט עמוק יותר לבית המשפט גם אם הוא חוטא בנפוטיזם או נפטוסיזם כלשהו מעת לעת. תמיד אהבתי את בית המשפט מבפנים ומבחוץ.
_new_ הוספת תגובה



אם כל הכבוד אני חושבת
טילגרם (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 8:25)
בתשובה לליידי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש כאלה שאוהבים מאחורה...
_new_ הוספת תגובה



אם כל הכבוד גם לך
ליידי (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 8:30)
בתשובה לטילגרם
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושבת שאין זה יאה לפרוס לפני הפורום את כל מאווייך. בוקר טוב גם לך.
_new_ הוספת תגובה



אם כל הכבוד גם לך
טילגרם (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 8:35)
בתשובה לליידי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אנא אל תביני מכך דבר על מאוויי האישיים.
ואם כבר אנחנו כאן - שמא תרחיבי באשר לאמירה שאת אוהבת את בית המשפט מבפנים ומבחוץ?
_new_ הוספת תגובה



אני ארחיב היכן שנוח לי
ליידי (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 8:37)
בתשובה לטילגרם
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וכרגע זה לא נוח לי. יש לך שאלה נוספת?
_new_ הוספת תגובה



אם כל הכבוד אני חושבת
לוי (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 12:06)
בתשובה לליידי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עם כל הכבוד .אני מציע לתת קרדיט לא למילה כל שהיא אלא למהות חיובת ונאותה . אם מי שהוא ממלא שם מסוים בתוכן לא ראוי אני מציע לא ללכת שולל אחרי המילה אשר אינה מבטאת את התוכן הראוי. התוכן הרוי למשפט הוא אמת וצדק ולא מניפולציות פוליטיות ועסקיות .
_new_ הוספת תגובה



עובדות או דעות
נסים ישעיהו (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 18:02) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

אמר מי שאמר: יש אנשים שלא ניתן לבלבל אותם עם עובדות, להם יש דעות.

בשלב או בענין כלשהו, כל אחד מאתנו הוא כזה; אבל יש שהם רק כאלה.
_new_ הוספת תגובה



ובכל זאת, הטענה ש''כולם עושים כך'' איננה קבילה
גבי בחן (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 20:02) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הטיעון האומר שאם, נניח, הילדים של ראש מערכת התביעה מתקדמים בזכות האבא, איננה יכולה להלבין את אריק שרון ובניו. להיפך. להערכתי (ואני לא עו''ד ולא ממש מצוי בנושא) אם ה''בן של'' מתקדם יותר מהר, זה עדיין רחוק מהסכנה הנובעת - כן סכנה ממש! - מהיות ראש הממשלה תלוי באנשים שמימנו לו את מערכת הבחירות, וזה לא משנה אם זה ניתן לו ישירות או לבן שלו. אולי זה השפיע, או יכל להשפיע, על החלטות ביטחוניות הרות גורל, שאנשים חיים או מתים בגללם?
למרות הרצאת דבריך, על הבעיות של עקרונות מערכת המשפט הישראלי, אני חושב שהחוק הוא ניגזרת שאמורה ליצב את כללי ההתנהגות במסגרת האנושית הניקראת מדינה. החוק לא יכול לעמוד בסתירה לעקרונות מוסריים, אני מקווה. אבל אי אפשר לקיים מדינה ללא חוק. ואי אפשר להניח למצב שבו חלק מהאנשים, לא יהיו כפופים לחוק, גם אם הם ראשי ממשלות. אם ראש ממשלה מקבל שוחד, מה יעשו ''אזובי הקיר'' - במשרדי הממשלה, בשילטון המקומי?
_new_ הוספת תגובה



ובכל זאת, הטענה ש''כולם עושים כך'' איננה קבילה
pit (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 20:06)
בתשובה לגבי בחן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אדוני היקר יש לדייק,העיסקה עם אפל נעשתה כאשר אריק שרון היה חבר כנסת.
איש לא העלה אז במחשבתו שיום אחד אריק יהיה ראש ממשלה.
לכן כל הטיעון שלך נופל.

למרות זאת אין ספק שיש פה דבר מה מוזר ,מה פתאום הוא קיבל כאלו סכומים.זה כנראה לא מעשה תמים .
_new_ הוספת תגובה



מה שהתכוון הכותב לומר הוא
מרק (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 20:08)
בתשובה לגבי בחן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שהבן של שרון הוא צח כשלג ואף על פי כן המשטרה והפרקליטות חותרים ומגזימים בנסיונם להחתים את שמו. ולעומת זאת בניהם של ראשי השמאל עברו עבירות קלות וחמורות אבל אותה מערכת הפנת ראש ועשתה עצמה כלא יודעת, לא שומעת, לא רואה.
_new_ הוספת תגובה



מרק, למה לך להתבזות ולהמציא לי כוונות?
אריק (יום שלישי, 27/04/2004 שעה 21:09)
בתשובה למרק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאחר ורוב, אם לא כל, המגיבים כאן מודעים היטב לטענות המתמשכות שלי, שהראיות לגבי גלעד-ואפל מדיפות ריח מצחין של שחיתות, למה לך להתבזות ולספר לאחרים סיפורים על ''למה התכוונתי כשכתבתי'' ?

כל מה שאני טוען הוא, שאנו לא מקדמים את טוהר השלטון במילימטר, אם נגרום להפללת גלעד שרון ואריק שרון, אפילו אם הם באמת אשמים, כמו שזה אבסורד לטעון כי ניתן לפגוע בהתפתחות הריקבון בתפוח, אם רק נקלף מתוכו תא בודד הנגוע בריקבון ונתעלם -כי נוח לאג'נדה הפוליטית שלנו- מכל יתר חלקי הריקבון הממאיר.

והעיקר, אני מזכיר לך, כי את הטענה שהפרקליטות מנהלת חקירות דו-פרצופיות, על פי אמות מידה ואכיפה סלקטיביים, ומוסר כפול, לא טענו גורמי ימין כלשהם, אלא הפרקליטה שניהלה את תיק החקירה נגד שרון, גלאט ברקוביץ', באמצעות הפרקליט שלה, הוא הוא התובע בתיקי ש''ס בכלל ואריה דרעי בפרט.

הרי לך תזכורת:
ועל כך אומר ש''י עגנון:
''עיסה שהנחתום מעיד עליה שהיא רעה, מה צורך לגנותה עוד?''
_new_ הוספת תגובה



עובדות שאין עליהם מחלוקת
אליצור סגל (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 1:54)
בתשובה לאריק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
באשר לאהרון ברק אני חושב שכל מי שמודע למעשיו ברור לו שהוא גדול המשוחתים הקימים ושהיו קימים אי פעם במדינת ישראל במדינת ישראל.
אבל זה לא פוטר את גלעד שרון.
כדאי להזכיר שהבחור קיבל משכורת של עשרת אלפים ש''ח נטו ליום במשך ארבע שנים עבור פרויקט בחו''ל שלבסוף לא התבצע בכלל. היות וגלעד שרון לא יצא אל מחוץ למדינה לטפל בפרויקט הרי שלפי דברי עצמו הוא טיפל בו על ידי גלישה באינטרנט. אריק שרון עצמו טוען שאין זה עסקו מה עושה בנו למרות שאותו בן גר יחד איתו באותו בית ומנהל את עסקיו של שרון האב.
הבן השני עמרי שרון ניהל את מערכת הבחירות של אביו והוציא 3.8 מליון דולר. החזיר אותם על ידי הלואה מחבר של שרון סיריל קרן. שרון הציל את חייו של סיריל קרן ומאז יש ביניהם קשר הדוק. אבל הכסף עבר דרך מרטין שלאף יהודי אוסטרי בעל חברות קזינו בין לאומיות. מנהל העסקים של מרטין שלאף בארץ הוא עו''ד דב ויסגלס שלאחר הניצחון בבחירות מונה למנכ''ל משרד ראש הממשלה והוא הוא גם האיש ששתפקידו להבטיח שעומרי שרון יחזיר את הכסף למרטין שלאף. שרון האב טוען שאין לו מושג איך ניהל בנו עומרי את הצד הכספי של מערכת הבחירות של שרון האב.
כל אלו עובדות שאין עליהם שום חולק גם לא השרונים עצמם לפי גרסתו של עצמו.
אז שכל אחד יסיק את מסקנותיו לבד.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



עובדות שאין עליהם מחלוקת
אריק (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 4:09)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ומנקודת פתיחה מאוזנת והוגנת זו, ניתן להתחיל במסע לטיהור השלטון ואכיפת החוק.

המבחן לכך הוא: בוא נניח שמהיום בבוקר, המשטרה, הפרקליטות והתקשורת ''מטפסת'' יום אחד על שרון ושלל פרשיותיו, וביום השני, על אהרון ברק, בניו ושלל פרשיותיו. וביום למחרת שוב רק שרון, וביום למחרת שוב רק ברק.

מאחר ולדעתי חקירה יעילה ובלתי ממוקדת של שרון תוביל ממילא להתמוטטות מגדל דומינו של הרבה מאוד אישי ציבור, וחקירה יעילה ובלתי ממוקדת של אהרון ברק תוביל ממילא גם כן להתמוטטות מגדל דומינו של הרבה מאוד אישי ציבור, בהערכה גסה - בשתי החקירות הללו, אם יתנהלו ביעילות, נחסל כ 70% מהפשע המאורגן האמיתי בארץ.

זה יחסוך לנו את המקארתיזם שארה''ב חוותה, את מלחמת האזרחים שהיא חוותה, ויהפוך את מדינת ישראל למקום עם תקווה להגשמת השאיפה הפשוטה ביותר: להיות עם חופשי בארצנו.
_new_ הוספת תגובה



אני חושבת שבסוף אריק יחליט להעמיד רק את עומרי לדין
ליידי (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 8:13)
בתשובה לאריק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ובכך לסגור את הפרשה. אני חושבת שגם עם ישראל יסכים שבשעת מבחן היסטורי גדולה כל כך אסור להעמיד ראש ממשלה לדין וצריך לתת לו לבצע את החלטתו הגורלית להושיע את עמישראל.

אני גם חושבת שהשמאל לכל שלוחותיו חייב לעמוד לימין שרון, עד כמה שהצד הימני מרתיע אותנו, צריך לסתום את האף ועין אחת ולתת לו להותיא לפועל את מדיניות השמאלץ. העין השניה צריכה לזפזף מצד לצד, ימינה שמאלה שמאלה ימינה, למטה למעלה למעלה למטה, כדי לראות אם שרון מבצע הפעם את מה שהוא אומר ולא את מה שהוא מתכוון.
_new_ הוספת תגובה



אני חושבת שבסוף אריק יחליט להעמיד רק את עומרי לדין
טילגרם (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 8:40)
בתשובה לליידי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מדהים איך שגם למקלדת יש טעויות פרוידיאניות: ''מדיניות השמאלץ''
_new_ הוספת תגובה



טעות לעולם חוזרת
ליידי (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 8:42)
בתשובה לטילגרם
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני עכשיו צריכה ללכת. הכלבה רוטנת ליד הדלת. יאללה, ביי.
_new_ הוספת תגובה



ליידי, שובי הביתה
עומד על שלו (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 8:43)
בתשובה לליידי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מהר עד כמה שאפשר.
_new_ הוספת תגובה



עובדות שאין עליהם מחלוקת
טילגרם (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 8:31)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המסקנה הראשונה מקריאת דבריו של סגל היא שהוא מתנגד להתנתקות.
והמסקנה השנייה היא ששלטון החוק - והאמת - מטרידים את מר סגל כשלג דאשתקד.
_new_ הוספת תגובה



אני ממש מצדיע ומריע לך
עומד על שלו (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 8:33)
בתשובה לטילגרם
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על המאמץ המחשבתי העמוק שהשקעת במסקנתך הראשונה. אני ממש לא מופתע ששלטון החוק והאמת רחוקים ממך כשלג דאשתקד. לא פלא שאתה מוטרד מסגל.
_new_ הוספת תגובה



אוליגרכיה הנלחמת על חייה
לוי (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 8:12) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מהות טענותיו של מר בך היא שהמערכת המשפטית מנסה למנוע השתלטות של אולירכיה חדשה . הטקטיקה שלה היא שימוש במערכת האכיפה הישראלית . משטרה , שבכ , פרקליטות , שופטים , בתי משפט וסימביוזה עם התקשורת .
לדעתי זו האמת .
מכיוון שעד מועד מסוים האוליגרכיות התבססו על מגזר חברתי מסוים מאוד מאוד הקרב הפך למלחמה בין שתי סיעות . מתוך שגרה קוראים להם שמאל וימין . כאשר התשטשו לגמרי הגבולות בין מה שנקרא ימין ושמאל . השמאל הישראלי מעולם לא היה שמאל קלאסי . ספיר חילק מיליארדים לבעלי הון והעניק להם מונופולים . בן גוריון היה יותר ימני מכהנא . וכן הלאה .
המרשים בכל הויכוחים המתנהלים כאן היא הסולידריות השבטית בין המחנות . מיד גולש הויכוח לרמה של שני הנהגים . הראשון צועק חמור והשני עונה לו אתה חמור .
כן שני הצדדים צודקים .
החגיגה סביב שרון ג'וניור מנופחת ,כאשר המטרה היא שרון האב . הענין בולט עד כדי בחילה . מדוע לפני שנים אף אחד לא פלפל כיצד הגיע חוות השקמים לשרון ? כי באותו מועד לא סיכן את האוליגרכיה ?
גבירותי ורבותי החגיגה הזו מקעקעת את אשיות המערכת המשפטית מכיוון שמטרתה אינה חתירה לאמת ולצדק אלא להורדת ידיים פוליטיות .
על המשטרה והפרקליטות לפעול בצורה קורקטית ולא לגייס את התקשורת תוך הדלפות אין סופיות .
_new_ הוספת תגובה



כשהעמידו את הבן של פרס לדין
קורא יקר (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 8:16)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אף אחד לא תקף את האבא. נכון יותר לומר, שהאבא דווקא ניסה להסתיר ואף הצליח, את הפשלה הרשלנית שליוותה את מעשי הבן וגם את מעשי השלטונות, שהוציאו את הבן בשן ועין.
_new_ הוספת תגובה



עם כל הכבוד לך, ויש לך כבוד
ליידי (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 8:18)
בתשובה לקורא יקר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין דין פרס כדין שרון.

פרס הוא רודף שלום ידוע והשלום רודף אחריו עד היום ושרון רודף מלחמה והמלחמה בלבנון רודפת אחריו עד היום. מכאן שמקרה הבן של זה שונה ממקרה הבן של ההוא ב-‏80 מעלות או ב180 מעלות או במה שבינהם.
_new_ הוספת תגובה



עם כל הכבוד לך, ויש לך כבוד
לוי (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 11:42)
בתשובה לליידי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תגובה סיעתית אופינית . הדיון הוא כן שוחד לא שוחד נושא משפטי טהור . הטית תהליך השיפוט לגישה פוליטית היא הרסנית לחברה .
_new_ הוספת תגובה



עם כל הכבוד לך, ויש לך כבוד
אנס ופדופיל אך רודף שלום גדול (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 12:18)
בתשובה לליידי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנטיה לקשור רדיפת שלום עם פשיעה לא מקובלת עלי.

לא יעלה על הדעת שגנבים פשוטים ינצלו מחרב המשפט רק בגלל

העובדה שהם ידועים כרודפי שלום.
_new_ הוספת תגובה



עם כל אי הכבוד לך, ואין לך כבוד
רמי נוידרפר (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 12:36)
בתשובה לאנס ופדופיל אך רודף שלום גדול
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איזה אדם ממשפחת פרס גנב אי פעם אגורה?
ואיזה מין כינוי מבחיל בחרת לך?
_new_ הוספת תגובה



רמי, תתעלם מהפלגיאטורים האלה
רייב משולם (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 12:39)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין טעם לנהל איתם שיג ושיח.
_new_ הוספת תגובה



הפחד שיתק את כולנו
רונן כהן (יום חמישי, 29/04/2004 שעה 19:03) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קראתי את המאמר כולל את כל התגובות המסקנה היא עצובה מאוד עם ישראל הוא השופט העליון לא ברק ולא שרון ולא בג''ץ אם מתוך פחד או כל סיבה אחרת השופט החליט לצאת לפנסיה מוקדמת אנחנו יכולים להתכתב למוות ברשת.אין פתרון קסם. אם יש אמונה בחופש הבסיסי של אדם לחיות את חייו בביטחון אישי וכלכלי זהו המנוע היחידי שיכול לבצע ניקוי שולחן גם אם במחיר של קריסת כל המערכות הקיימות (הם רקובות ממילא וזה לא ענין של אם אלא מתי?).הנזק הוא לטווח קצר.הטווח הארוך הוא שנחזור להיות מקום שכדאי לחיות בו ואחרים יעמדו בתור לגרין קארד אצלנו ולא אנחנו במקומות אחרים.אם הרצון הזה לא קיים הקיום שלנו כעם מוטל בספק. כל היתר זה רק סימפטום של חורבן שאפשר עדיין למנוע.
_new_ הוספת תגובה



הפחד שיתק את כולנו
לוי (יום חמישי, 29/04/2004 שעה 20:17)
בתשובה לרונן כהן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא מסכים !!
לא את כולנו .
קיימות די הרבה קבוצות אזרחים אשר התלות שלהם במערכות המסואבות היא לא חזקה עד כדי שיתוק .
חשיפת פרצופם המושחת של האוליגרכיות אשר השתלטו על המערכת המשפטית , התיקשורת , המשטרה , השבכ , הפרקליטות וכו' תגרום להתפתחות חברה טובה ובריאה יותר .
איך נאמר , אם תרצו אין זו אגדה .
_new_ הוספת תגובה



הפחד שיתק את כולנו
רונן כהן (יום חמישי, 29/04/2004 שעה 20:52)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא מסכים 56 שנים עכשיו ההצתה קצת מאוחרת חוצמיזה על איזה קבוצות אתה מדבר? איפה ההשפעה שלהם בשטח? הבחירות בפתח הגלגל יחזור. זה הזמן לעם לחתוך ענין עכשיו כאן ולתמיד.אני מתכוון לניתוח קשה כואב לא בטוח שיצליח אבל זה הסיכוי האחרון להוכיח אם עם חפץ חיים אנחנו או לא. אני כמו כולם גם כותב ברשת אבל אני מספיק מציאותי לדעת שזה לא יביא שינוי.רק השטח זה שכואב ונדפק ומתבזה בחוסר כבוד בפרנסה בביטחון ללא הבדל דת גזע ומין רק אותם אנשים טרופי שינה בלילה כי אינם יודעים לאיזה בוקר יתעוררו אם יתעוררו.מה יקרה לילדים יחזרו מהגן בי''ס מהצבא או לא הכעס וחוסר הוודאות האומללות שבאבטלה וחידלון הנפש זהו הכח העצום שיתפרץ וכדאי שאף אחד לא יהיה בכוון השאלה אם זה יבנה משהו בריא אחר כך או לא?
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי