סמרטוט אדום

גדעון ספירו

יום שישי 10 במאי 2002

* השבוע קראתי (מאמרו של דניס אורביי ב''ניו יורק טיימס'' פורסם ב''הארץ'' 8 במאי 2002) כי המדען הנודע אלברט אינשטיין, היה במשך שנים תחת מעקב השרות החשאי האריקני, האפ.בי.איי ,(FBI)משום שנחשד ''באי נאמנות'' בעקבות דעותיו הסוציאליסטיות והפצפיסטיות. זו חדשה טובה לכל אנשי השמאל בישראל, יהודים וערבים, שהשב''כ מנהל אחריהם מעקב ותופר להם תיקים. אנחנו חברים בחברה טובה. קודם כל טוב לדעת, כי איינשטיין הגדול, שמנוצל היום לכל מיני פרסומות מסחריות של חברות המנסות לעשות רווחים על שמו, ממוקם על פי השקפותיו בקוטב הנגדי למשטר הקפיטליסטי הפראי, שוחר המלחמות והניצול המחפיר.
רוממות רוח מציפה אותי ביודעי כי אני שותף לעמדותיו של איינשטיין שדגל בחברה סוציאליסטית של שוויון וערבות הדדית, וכפצפיסט סבר שאין לאף אדם זכות להרוג את רעהו. כל מי שמסרב לקחת חלק בפשעי המלחמה של ישראל, ירגיש בוודאי תחושה התעלות של שותפות נאורה על היותו מצוי במחנה אחד עם אלברט אינשטיין.
אינני יודע כמה מהקוראים הצעירים יודעים שבן-גוריון הציע בשעתו לאינשטיין להיות נשיא מדינת ישראל, והוא דחה זאת. דומני כי אינשטיין ידע כבר אז, בתחילת שנות החמישם של המאה העשרים, כי הוא אינו יכול להיות נשיא של מדינה כמו ישראל, שהפכה את הצבא לאידיאל לאומי, ואת הגנרלים לאתרי חיקוי עבור הנוער.
החשד כי איש שמאל בעל עמדות סוציאליסטיות ופצפיסטיות אינו ''נאמן'' למדינה, במשמעות הפרשנית של השלטון ושרותיו החשאיים, יש לה על מה לסמוך. (ואני כמובן מדבר בשמי בלבד).
אי נאמנות למדינה, כפי שאני כאיש שמאל מבין אותה, אין לה דבר עם ''בגידה'' בהקשר המשפטי, אלא פירושה, כפירה מוחלטת בערכים ובמטרות שמדינת לאום לאומנית גזענית מייצגת, והחלטה מודעת לעשות כל מאמץ לא לשתף פעולה עם מנגונוני הדיכוי שלה. במובן שה, אני לא נאמן למדינת ישראל.
אדם שהוא סוציאליסט, דמוקרט ופצפיסט, אינו יכול מטבעו להיות נאמן למדינה שבראשה עומד פושע מלחמה, בממשלתה מכהנים פשסיטים וצבאה מבצע פשעי מלחמה ועסוק מדי יום בהפרות גסות של זכויות אדם.
הנאמנות שלי נתונה אך ורק להצהרה האוניברסאלית בדבר זכויות האדם כפי שהתקבלה על ידי האו''ם ב- 1948.

* ה- 8 במאי הוא יום הניצחון על גרמניה הנאצית. במדינת ישראל אין היום הזה מקובע בתודעה הישראלית כבעל משמעות היסטורית. לכאורה זה אמור להיות מוזר. המדינה שמכריזה מעל כל עץ ומתחת לכל שיח כי היא ''מקלטם של ניצולי שואה'', לא הפכה את ה- 8 במאי לאחד מימי הזכרון החשובים ביותר. למעשה זה לא מוזר בכלל. ה- 8 במאי הוא יום בעל משמעות אוניברסאלית. הוא מציין את ניצחון האנושות הנאורה על גרמניה הנאצית. ובישראל, כמו בישראל, ערכים אוניברסליים לא מעניינים את המימסד הישראלי. מבחינתה של ישראל, השואה היא איגוד מקצועי של העם היהודי. הנאצים בכלל לא היו אויבי האנושות, רק אויבי העם היהודי, ועל כן נא לא לבלבל את המוח עם ארועים שמחברים את ישראל, חס ושלום, לקהילה הבינלאומית. הנה אירוניה של ההיסטוריה: ישראל מימשה את החלום הנאצי של חברה הטובלת בכלי השמדה, כולל מאות פצצות אטומיות, עד לצווארה.
השנה טבע יום הניצחון על גרמניה הנאצית ביום חג ישראלי חסר שחר, הלקוח אף הוא מהלקסיקון הנציונליסטי - יום ''איחוד'' ירושלים. השנה מלאה ירושלים במצעדי נוער נציונליסטי חבוש כיפות סרוגות, ששעט ברחובות העיר בצעקות נציונליסטיות, כשרבים מהם מניפים דגלים ענקיים, וחלקם אף עטופים בהם, ולא יכולתי שלא להיזכר במצעדים החגיגיים של נוער שטוף דגלים וזימה לאומנית בימי הרייך השלישי.

* ארבעה מתנחלים נעצרו כחשודים בהנחת מטען נפץ רב עוצמה ליד בית ספר לבנות במזרח ירושלים.
עכשיו מנסה המימסד ההתנחלותי, מסיבות של יחסי ציבור להציג אותם כ''גידול פרא''. אינני קונה את הנסיון הזה. גם לאחר גילוי מחתרת המתנחלים הראשונה בשנות ה- 80, שבין השאר רצחה סטודנטים חפים מפשע, היה בתחילה נסיון של הנהגת המתנחלים להסתייג מחברי המחתרת. היום אנו יודעים שהכל היה הצגה. חברי המחתרת הם בשר מבשרן של ההתנחלויות, חלק אינטגרלי מהקנאות הדתית משיחית העוברת כחוט השני בכל ההתנחלויות. מרגע שהרעש סביב גילוי המחתרת שכך, החל המימסד ההתנחלותי בסיוע חבריהם בשלטון לפעול למען חנינה לטרוריסטים, והשיטה עבדה כמו שעון. נשיא המדינה הרצוג, ייזכר לקללה בהקשר זה, חנן את הרוצחים ולאחר שבע שנים שוחררו כולם. הם חזרו כבנים יקרים להתנחלויות, ניקלטו בעבודה ובחברה, וחלקם אף התקבל לשרות המדינה על אף ההרשעה הפלילית החמורה שדבקה בהם. עתה חוזרת ההצגה. המימסד ההתנחלותי מסתייג רשמית, אבל עם חלוף הסערה הם יאומצו כבנים יקירים ואידיאליסטים. רצחו חבלה בשם עבודת האלילים של השטחים, מובנית לתוך הכיבוש הישראלי.
באשר לעצורים, אינני יודע אם הם אשמים. בשלב זה הם חשודים, טרם נערך משפט ואיש לא הורשע. לאחר שנעצרו הוחזקו תקופה ארוכה בכלא מבלי שהשב''כ התיר להם לראות עורכי דין. כל מי שאמון על זכויות אזרח צריך למחות על השיטה הנואלת המאפשרת לעצור אנשים, לחקור אותם ימים ולילות בלי כל מפגש עם עורכי דין.
אני יודע שהמתנחלים בכלל, וחבריהם של העצורים בפרט, אדישים לחלוטין לפגיעה בזכויות האזרח של פלסטינים. מצידם שיענו אותם בכלא עד מוות. אבל אני, כחבר האגודה לזכויות האזרח ואמנסטי אינטרנשיונל, מאמין כי זכויות אזרח הן מיצרך אוניברסלי החל על כולם, גם על אלה שמשנתם הפוליטית מתועבת בעיני.

* ראש הממשלה שרון, הפך לאיש רפורמות שלטוניות, ככל שהדבר נוגע לרשות הפלסטינית. פתאום הוא נגד שחיתות והוא דורש ממנהיגי הרשות נקיון כפיים, שקיפות בנושאי כספים ועוד דברים יפים כאלה המרחיבים דעתו של אדם.
זו הזדמנות טובה לתפוס את שרון במלה, ולהגיד לו, מדוע אתה גיבור כזה על הפלסטינים? אם המוסר והיושר של אנשי ציבור כה בוערים בקירבך, מדוע לא תיזום כמה חקירות כדי שנקבל פעם ולתמיד מידע על נושאים לא פחות חשובים. למשל: ראש הממשלה שרון, שתמיד היה שכיר על חשבון הקופה הציבורית, אומנם בעל משכורת יפה, אבל כזו שלא מתעשרים ממנה, מאין היו לו המיליונים לקנות חווה חקלאית בסדר גודל של מאות דונמים ולבנות עליה טירה? או בנימין נתניהו, גם הוא ראש ממשלה לשעבר, קנה בימים אלה וילה בקיסריה במחיר העולה על מיליון דולר, מהיכן השיג סכומי עתק כאלה? או למשל אהוד ברק, עוד ראש ממשלה לשעבר שהיה תמיד שכיר שניזון מתקציב המדינה, קנה לפני מספר חודשים חלקת קרקע בכפר שמריהו שעלתה משהו כמו מיליון דולר, ויבנה עליה טירה שגם היא תעלה עוד כמה דולרים, מאין הכסף? שקיפות רבותי, שקיפות. כאשר יחשפו את המידע המלא, ויתברר שהכל כשר, נקי וטהור, או אז שיתחילו לדאוג לטוהר המידות של אנשי הרשות הפלסטינית (מטרה ראוייה בהחלט, אם כי כאנשי שלטון הכיבוש המושחת, מוטב היה כי ישאירו זאת למי שלא הוכתמו בקולוניאליזם הישראלי).

* שגריר גרמניה ברוסיה סיפר לא מכבר, כי ארכיון השטאזי (שירות הביון של מזרח גרמניה לשעבר) גילה ששלטונות מזרח גרמניה מימנו ועודדו את התנועה הניאו נאצית במערב גרמניה, במטרה להביך אותה בקהילה הבינלאומית. טריקים מלוכלכים כאלה היו חלק בלתי ניפרד מהמלחמה הקרה בין המרחב הקומוניסטי בראשות ברית המועצות לבין מדינות המערב בראשות ארצות הברית.
פעולת ההתאבדות האחרונה בראשון לציון, פיגוע ראשון מסוגו בעיר, העלתה כמה שאלות.
כיצד ידע המתאבד להגיע דווקא בראשון לציון למקום הומה אנשים שלא היה בו שומר בכניסה? מהיכן תיכנון העיתוי המופלא של הפעלת מטען הנפץ בדיוק נימרץ עד לדקה, לקראת סופה של הפגישה בין שרון לנשיא בוש שנערכה בבית הלבן?
האם אתם חושבים שזה בלתי מתקבל על הדעת שהמתאבד בראשון לציון הוא פרובוקציה של אחת מזרועות הביטחון הישראליות, כדי ליצור דעת קהל אוהדת למבצע דמוי חומת מגן ברצועת עזה? כשייפתחו הארכיונים בעוד כמה עשרות שנים, אולי נהיה יותר חכמים.

(נפסל לפרסום בממלכת ''מעריב'')

הצגת המאמר בלבד

איינשטין הופעל על ידי הסוביטים

אורי מילשטיין (שבת, 11/05/2002 שעה 5:49)