  
  
  
|
  מלחמת לבנון לאחר עשרים שנה | |||||
| אורי מילשטיין (יום ראשון, 02/06/2002 שעה 20:38) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  לאורי נכון ובכ''ז.....הערות |
|||
|
|||
כמי שמכיר חלק מהנפשות הפועלות בדרמת-האכזב של מלחמת לבנון,עלי להסכים עם רוב המובאות של ד''ר אורי מילשטיין,כולל הביקורת על תפקוד הצבא. אך לצד ההסכמה -אני מציע לבדוק הכל בכמה מימדים ולמצוא עד היכן הגיעו טבעות תסמונת ''הריפל אפקט'' של מטרת המלחמה בכלל? --------------------- מעל לכל בולטת העובדה שאש''פ כאירגון- ספג בלבנון מכה חמורה ואיבד את רוב מאחזיו.העובדה שעארפת עצמו ניצל מהקלחת,אינה קשורה לכשל צבאי ישראלי, אלא לכשל מדיני חמור, שלא העריך נכון תגובות בין לאומיות ונטיות חברתיות-פוליטיות בישראל. בשיחותי עם אנשי אש''פ שבסוף שנות השמונים הגיעו לקהיר שמעתי בפירוש הודאה בכך שהמלחמה פגעה בהם כמעט באופן אנוש וכי שינוי התפיסה העארפתית בכל הקשור לשיחות עם ישראל נבע מהכשלון הצבאי בלבנון ואזלת היד שגילו מדינות ערב ( ארועי המוקטעה מזכירים במדה רבה את מה שקרה אז בבירות הנצורה...) --------------- ראש אש''פ עוזריו,רבים מלוחמיו (וכן חיילים סורים) חולצו מביירות בחסדי האמריקאים,הצרפתים והבריטים וזאת לא משום שגברו על צ.ה.ל.זו עובדה חשובה שאין לבטלה בקלות! מבחינה זו הושגה מטרת ביטול מצב ''המדינה הפלסתינאית בתוך המדינה הלבנונית'' ושלא במתכוון עלתה לבנון על נתיב חדש, עדיין פרו סורי,אך חפשי מלחצי התנועה הפלסתינאית,שבסה''כ המיטה על הלבנונים סדרת מהלומות קשות. הסיכוי להסדר ישראלי לבנוני,נראה באותה עת ככמעט וודאי,כולל שיחות הסכמים וכיו''ב,מה שהסתבר כבניין קלפים שקרס מייד אחרי רצח בשיר ג'מייל. כאן הטעות והכשל נעוצים בהערכות מוטעות של אמ''ן והמוסד -לא בתפקוד הצבאי. ------------------------ המערכת הצבאית סורית,על מרכיביה השונים,לא הצליחה למנוע את קריסת אש''פ ובסה''כ ספגה מהלומות לא קלות,כולל אבדן כח אדם,ציוד משובח ויוקרה. יחד עם זאת בלטו יתרונות סורים בכל הקשור להכנות מלחמה המתאימות לתנאים הטופוגרפיים והדמוגרפיים של לבנון. היתרון העיקרי היה שהצבא הסורי מאומן ומוכן לסוג לחימה שהיה זר וכנראה עדייןזר בדוקטרינה הצהל''ית תחום -מלחמת הר. לסורים יש דפוסי לחימה מותאמים הייטב למלחמה בשטח הררי,כולל יחידות מיוחדות, שלפעמים נקראות ''גדודי קומנדו'' ואלה הופעלו בכשרון ביעילות ובתקיפות בעיקר בגזרה המזרחית של הלחימה,מול הגיס של אלוף אביגדור ''ינוש'' בן גל. ----------------------------------- יתרון נוסף,שעמד לימין הסורים,היה יכולת לחימה טובה בשטח בנוי -עירוני.נסיונם בלבנון,מאז ''הפלישה'' של 1977 ואחר כך קרבות ביירות,צידון וטריפולי,שלא להזכיר לקחים ''פנימיים'' כמו פרשת חמא איפשרו לסורים לגרום לצ.ה.ל ''כאב ראש עירוני'' באופן ישיר, או באמצעות כוחות סדירים וסדירים למחצה שנשמע לסורים ושתפו אתם פעולה. ------------------------------- שיגור אוגדות משוריינות למלחמה בערים ובשטחים הרריים נעשה מחוסר ברירה ומכח ההרגל כאחד שכן....צ.ה.ל הוא ברובו צבא משוריין,המאומן למלחמה בתנאי שטח שונים מאלה של לבנון ובאותה עת לא היו לו פתרונות או מסגרות שיכלו להתאים לניהול מלחמה מושכלת,המותאמת לשטח. (אפילו לקחי מבצע חומה והימים האחרונים מצביעים על המשך תופעת טנק לכל דבר.....טיס בחיל האויר אמר לי פעם בלעג -אם צ.ה.ל היה רק יכול אז היו נלחמים עם טנקים נגד מיגים'' לימוד היסטוריה צבאית מהעידן החדש,מלמד על כשלונות דומים,של צבאות שהסתבכו בלחימה הררית או עירונית, מפני שלוז הכח הצבאי שלהם היה משוריין ובתנאי שטח כמו אלה של זירת לבנון -הופכת תורת הלחימה בסגנון ''הבליץ גריג'' הגרמני לבלתי ישימה.יחידות טנקים,כלים המיועדים להלחם בפריסה רחבה,מצאו עצמן בלבנון מרותקות לצירים צרים ''בלתי אפשריים'' עם מכשולי טבע מסוג השונה לכל מה שהוכר בצ.ה.ל עד אז. כותב שורות אלה,שוחח פעם עם אחד ממתכנני מלחמת של''ג על סיכוני ההר ונענה ''גם אצלנו יש הרים,בגליל ובנגב'' תשובה המעידה על חוסר דמיון ואפילו עוורון,זאת אם מנסים להשוות טופוגרפיה לבנונית לישראלית.... -------------------------------------- ההערכה הראשונה היתה,שכמו במבצע-ליטאני,יבחרו הסורים שלא להתנגש חזיתית עם צ.ה.ל ויעדיפו לעבור למצב מגננה סטאטית,אך משהתברר להם שצירי ההתקפה הישראלית מאיימים על ''היהרג ובל יעבור'' שלהם - החליטו להלחם בפועל,אך עשו זאת באופן מוגבל ככל האפשר עם הערכה נכונה שהתערבות בין- לאומית תעצור ממילא את צ.ה.ל,עוד לפני שיהיה צורך להטיל למערכה את מלוא משקל הצבא הסורי וכך אמנם היה. --------------------------------- כותב שורות אלה,עמד באותם ימים בקשר עם שר הביטחון אריאל שרון ובתכתובת ..''הוזהר'' שר-הביטחון שלא לסמוך על המחנה הנוצרי ולא לשאוף לחבירה אתו באיזור ביירות. תשובת השר,השמורה בידי,היתה בין השאר ''הצעותיך קלעו בול'' אלא שכמו בכל מערכת כך גם הפעם ''צדק האחרון שראה את קיסר'' ובצורה זו,ללא קושי מיוחד,היתה ידם של תומכי המחנה הנוצרי על העליונה. בין אלה יש מנות אחדים מראשי ''המוסד'' שבמשך שנים יצרו ''קונספציה'' שגויה בכל הקשור למחנה הנוצרי ובעיקר יכולתו ונכונותו להלחם לצד (אם לא למען..) ישראל. ----------------------------------- שגיאות טקטיות ,או ''בושות'' כפי שמרמז עליהן אל''מ מיל. וולף מתרחשות בכל מלחמה ובעיקר בשלבים ראשונים של מלחמה רחבה (האמריקאים נכשלו למשל כשלון חרוץ בקרב מעבר קסארין שבתוניס,כשהוכו בקרב המשוריין הראשון עם הגרמנים) דוגמאות יש למכביר,בעיקר משלבי לחימה המיועדים לאפשר בשלב שני של ההתקפה,פריצה רחבה ופריסה נכונה של הכוחות לקראת ההמשך, אלא שבלבנון פשוט.....לא בא המשך ובשחל אילוצים רבים,כולל מדיניים מבית ומחוץ,מצא עצמו צ.ה.ל כצבא ''תקוע'' ולא כצבא נייד, תהליך עקר שסופו בא רק עם השלמת הנסיגות המדורגות בלבנון. ------------------------------------ אין ספק שאפשר וצריך לבקר את אופן ניהול המלחמה על מרכיביה השונים אך בראש ובראשונה יש להצביע על מה שד''ר מילשטיין קורא ''אינטלקט המלחמה'' ובאמת,בתחום הזה יש לצ.ה.ל הרבה מה ללמוד ובעיקר לערוך שינויים המתבקשים מזה עשר שנים ויותר,שינויי אירגון,חשיבה ותפיסת מהות המלחמה במאה ה- 21 ------------------------------- | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מישלטיין והמזרחי-שני מאמרים חשובים.תודה לשניים! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| לרחלי ע |
|||
|
|||
שלום רחלי.שלחתי הודעה קודמת עם כתובת שגויה.קבלתי הודעתך הטלפונית ולשאלתך- כן.אני האיש.אם יש לך שאלות נוספות-אנא כתבי אלי בדו''אל או מסרי לי מה הדוא''ל שלך? סליחה על הטעות הקודמת. יורם --------------------------- ולחברים בפורום: השאלה היתה כללית,על מלחמת לבנון וחלקי,אם בכלל,בהכנת דפוסיה.דעותי בעניין מובאות בתגובתי הנ''ל לד''ר אורי מילשטיין. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יורם: הפלסטינים החליפו את לבנון בארץ ישראל |
|||
|
|||
לפלסטינים לא היה ב- 1982 ואין היום כוח צבאי לעמוד מול צה''ל בלחימה סדירה. שהרי אין הם (עדיין) מדינה ולא היו להם עד היום יכולות להקים זרועות חיוניות לצבא סדיר. לפיכך ברור היה אז וברור היום שבמלחמה סדירה ידינו על העליונה. תבוסת צה''ל במלחמת לבנון ב- 1982 (ובאינתיפאדה הנוכחית) נקבעה על פי המחיר שצה''ל שילם במלחמה ועל פי אופן תפקודו. בשני הפרמטריים האלה הסורים והפלסטינים הביסו אותנו במלחמת לבנון. התוצאות: 1. הפלסטינים החליפו את לבנון בארץ ישראל ועשו בכך עסק טוב מכל בחינה. 2. במקום הפלסטינים יש לנו היום עסק עם החיזבאללה בדרום לבנון שהביסו אותנו במלחמת דרום לבנון. 3. הסורים שולטים היום ללא עוררין על כל לבנון. 4.החברה הישראלית עברה תהליך כתישה נוסף והתפתח בה ביתר שאת ''מרד בשר התותחים'' הבא לידי ביטוי גם בתופעת הסרבות וגם בהשתלטות תרבות העכשוויזם על קבוצות השררה בישראל בייחוד באקדמיה, בתקשורת ובאומנות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מלחמת לבנון החרבון המודיעיני |
|||
|
|||
מאמרים מענינים מחזירים נשכחות.חבל שלא היתה התייחסות לחרבון-המודיעיני שהוכח בהמלחמה. הייתי קשור לקהיליה וכמה פעמים הזדמן לי להאזין לאזהרות של מומחים ''מבינים'' לא להסתבך במלחמה בקווים שמעל לנהר ליטאני.הרבה מהקצינים שהזהירו נאלצו אפילו לעזוב השרות ואחרים התבטאו רק אחרי שהנזק הכבד כבר נגרם. מעניין אותי לשמוע מה דעת הכותבים על הבעיה הזו ואם היא היתה באמת כל כך קשה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לסלמן: המודיעין טעה תמיד |
|||
|
|||
בהיותו שר ביטחון, אחרי מלחמת לבנון, אמר יצחק רבין שהמודיעין הישראלי טעה תמיד. רבין צדק. מודיעין הוא הליבה של האינטליגנציה הצבאית. כשמערכת הביטחון היא אנטי-אינטלקטואלית לוחמי קו הדם יכולים לפעול כהלכה, אך המודיעין תמיד ישגה. המודיעין במלחמת לבנון טעה בכל התחומים, אך הליקוי החמור ביותר שלו, לדעתי, היה בתחום המודיעין הקרבי: ליחידות הלוחמות לא היה שום מושג איזה כוח ניצב מולן. הדבר בא לידי ביטוי חריף ביותר בקרב עין זחלתא שבו שני גדודי ''קומנדו'' סורים וגדוד שריון אחד עצרו אוגדה ישראלית משוריינת בפיקודו של מנחם עינן למשך 36, מנעו ממנה להגיע לכביש ביירות דמשק בדהר אל ביידר, ומנעו מצה''ל לבצע את המשימה העיקרית של המלחמה. הכוח הסורי בעין זחלתא תפס את אוגדת עינן בנסיעה מנהלתית ומזל גדול שלא השמיד אותה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בעיית המודיעין בלבנון |
|||
|
|||
מלחמת לבנון הציגה בעיית ''קונספציה מול מציאות'' כל כך מפני שלישראל היו מקורות מידע טובים,שכיסו במשך שנים ובהצלחה,את לבנון והכוחות הסוריים שם (כס''ב) המודיעין כלל הערכות מצב מעמיקות ומדוייקות בכל מה שקשור לסיכוני הלחימה מעבר לקו-הזאהרני,סיכויי המעורבות הסורית והיקפה ואפילו רמת ''המחוייבות'' הנוצרית וערכה האמיתי. הבעיה היתה קשורה ''לקונספציה'' הפופולארית שגרסה התמוטטות מהירה יותר של מערכי המחבלים השמאל הלבנוני והאירגונים ששתפו אתם פעולה. כאן בלט ''עוורן מכוון'' של מטה כללי, שסרב לקבל הנחות המצביעות על ''דעה הפוכה'' לזו של ראשי מערכת הבטחון בכלל שאיפותיהם ומטרותיהם המדיניות. ----------------------- עוד בלט בפרשת לבנון- ניגוד אינטרסים ודעות בין זרועות המודיעין השונות,כאשר המוסד,שראה את ההיצמדות למחנה הנוצרי-ימני -כהישג ראשון במעלה,סרב בעקשנות לקבל הערכות שהצביעו על המחנה הנוצרי כעל גוף מפורד,מנוון,חסר מנהיגות ראויה ובסה''כ.....משענת קנה רצוץ. ידיעות ברורות על מעשי הנוצרים, שהשתדלו בכל דרך לסבך את ישראל במלחמה,כדי שזו תשרת אותם,(כולל מידע שיקרי!) נדחו בכוונה תחילה,מפני שאופיין ''סיכן'' את נחישות ראש-הממשלה ועוזריו להתערב בלבנון. תופעות ''מידע מסונן'' מוכרות לכל מי שחוקר ארועי-מודיעין ונתקל בהתעלמות מכוונת ממידע,שלמעשה היה צריך להתייחס אליו ברצינות (ראו למשל פרשת מבצע מרקטגרדן-ההצנחה ההמונית בהולנד 1944 כאשר מפקד הגיס המוטס - סרב להתייחס למידע מדוייק,כולל צילומים,שהוכיח שבניגוד לדעה הכללית -איזור הנחיתה היה רווי כוחות גרמניים,כולל יחידות שריון של הפאנצר אס אס וכמובן....סגן סימן טוב מפיקוד הדרום...) דוגמאות אם כן,יש למכביר ובעניין הזה לא הצליח צ.ה.ל להתעלות מעל עצמו,או מעל אחרים וכך לא ייעץ לממשלה בצורה אמיצה וחותכת. ---------------------------------- גם אחרי התחלת המבצע בלט אי-סדר מודעיני כשמקבלי ההחלטות מקבלים מידע בעייתי,לפעמים מנוגד וחייבים להחליט באיזה פלח מידע לתמוך,או לראות כמידע מהימן? גם במקרים אלה הועדפו ''הקונספציה'' והמטרה המדינית הרחבה וכאשר הגיע תור ההתעוררות-כבר אי אפשר היה לסובב את הגלגל לאחור..... מקור מהימן במפקדת הגיס של אלוף מיל אביגדור ''ינוש'' בן-גל - סיפר לי שמפקדת פיקוד הצפון אסרה העברת מידע מודיעני ממודיעין הפיקוד ישירות למודיעין-הגיס בלי אישורו המפורש של אלוף הפיקוד ומפקד החזית האלוף מיל אמיר דרורי.....המקור טוען שכך אבד זמן יקר ולפעמים קרה שיחידות החוד של הגיס הסתבכו בפעילות קרבית בלי לקבל מידע חיוני. --------------------- בעניין החמור הנ''ל פעלו כמה גורמים,העשויים לסכן כל צבא ששכבת הפיקוד הבכיר שלו אינה ממושמעת. אלוף בן-גל ולפניו רא''ל איתן,היו אלה שתכננו את המסגרת המבצעית של הפלישה ללבנון ''וחלמו'' במשך תקופה ארוכה את חלום הרס תשתיות המחבלים והשמאל הלבנוני. האלוף בן-גל,הוחלף זמן קצר יחסית באלוף דרורי ''שירש'' תוכניות פיקודיות וחשש מפני הצלחות אפשריות של אלוף בן-גל שבוודאי חלם להיות ''כוכב הניצחון בלבנון''. גם תופעה זו אינה חדשה וייחודית לצ.ה.ל והיא מוכרת בהיסטוריה הצבאית. בתופעה בולטים בעיקר''גנרלים ססגוניים'' שלא פעם מתנהגים ככוכבי ספורט....כך למשל התחרות בין פילד מרשל מונטגומרי לגנרל גור'ג ס פטון ובעיקר גנרל מקארתור שהתחרה לא רק בגנרלים אחרים,אלא גם בנשיא עצמו..... ---------------------------- בשנים האחרונות קראתי כמה מחקרים שעסקו בבעיית ''הגנרלים הזוהרים'' ומסתבר שהתופעה בלטה בעיקר בצבאות עתירי תקשורת שפעלו במסגרת לאומית דמוקרטית. .....צבאות שנשמעו למשטרי עריצות לא הרשו ''לגנרלים זוהרים'' להתבלט,אלא אם העריץ בחר לרומם אותם,לפעמים מעבר ליכולתם האמיתית. ד''ר ג'פרי שו'א כתב למשל על הצבא-האדום במהלך קרב סטלינגרד והתייחסות העריץ סטלין למטכ''ל שלו כשאמר למקורבו טימושנקו ''פרימה באלרינות יש רק בבולשוי''.......ואכן בצבא-האדום לא היו רבים שהעזו להפר הוראות שהתקבלו ממוסקווה , או מי שיעז ''לקחת ענינים בידיים''..... סטלין למד מאוחר יותר,לסמוך על אחדים מהמפקדים שלו ובראשם זו'קוב ולהקנות להם יתר חרות מבצעית, אך לו שמע או ידע על ''תחרות'' שבגללה הושהה מידע מודיעיני חיוני,שלא הגיע לדוויזיה או לארמיה מסויימת -כי אז היה האחראי למחדל,גנרל או אחר,מוצא עצמו במצב ''עדין'' אם לנקוט לשון עדינה. השאלה שנותרה פתוחה -היא איך ''מנחילים משמעת'' לקצונה הבכירה בישראל,הידועה כתקשורתית ביותר....קצונה שמהלכיה דומים יותר למהלכי חברי-כנסת המתחרים על משרת שר מאשר לקצינים מקצועיים. התקשורת הישראלית,שרובה ''הדום לרגלי האלופים'' מעודדת בפירוש ''התמודדות על תפקיד'' תופעה זרה לצבאות אחרים,שם לא תהיה התעסקות יתר ''בהתמודדות'' על תפקיד זה או אחר.בסה''כ מהווה תופעת ''ההתמודדות'' תיסמונת מסוכנת. ----------------------------------- בעיה נוספת,הקשורה למלחמה ממונעת ומהירה, היא השגת מידע מודיעין ברמת השדה,תוך כדי או קרוב למועד הלחימה. גם בעניין זה בלטו בלבנון כמה מכשלות ובראשן הסתמכות יתר על אמצעים אלקטרוניים מתוחכמים המיועדים להשגת מידע בזמן אמיתי. צ.ה.ל לכד רק מעט ''שבויים איכותיים'' אותם אפשר היה לתחקר תוך כדי הלחימה,מה עוד שמהלכי הסורים,שסיבכו את צ.ה.ל בגזרות המזרחית וההררית,בוצעו לפעמים ''כמהלכי סתימת פרצות'' ללא תכנון יתר והכנות שהיה אפשר לגלות ולסרוק מבעוד מועד. פילד מרשל ארווין רומל אמר למטהו,מייד כששמע על לפלישה בנורמנדיה,שאת הפולשים יש לעצור על החוף ובין השאר צפה (וצדק) משבר מודיעין גרמני ברמת השדה,שנוצר אחרי הפריצה מחוף ''אומהה'' כאשר התפצלות הקרב הדוויזיני לסדרת קרבות מקומיים,לפעמים ברמת פלוגה ופחות,שיבשה את שרשרת הדיווח מהשטח,משבר שנמשך כל עוד נשמרה תנופת ההתקפה של כוחות הברית. -------------------------------------- יש לקוות שמאז השכיל צ.ה.ל ללמוד איך להשתמש טוב יותר במידע מודיעיני כללי או שוטף ומייד,שהקצונה הבכירה חונכה לפעול ''כחלק מתזמורת'' ולא ''כתותח חפשי בסוללה'' מה שנראה,על פני השטח,הוא שברוב המקרים עדיין מדובר על קצינים ''מתמודדים'' מוקפי ''חצרות וחסידים'' ומכאן שהסכנה מוסיפה לאיים על המנגנון הצבאי-ביטחוני בכלל. רא''ל שאול מופז הוא מגדולי ''הקצינים המתוקשרים'' שגם בלי להצהיר על כוונותיו ברור שהתנהגותו מהווה....''התמודדות'' על תפקיד בזירה הפוליטית של ישראל. יש האומרים שאלוף יעלון,מקפיד יותר על ריסון הקצונה הכפופה לו וכי בראשו מקנן ''איש מודיעין מעולה'' לא יעבור זמן רב לפני שנדע אם ההערכה על יכולתו של אלוף יעלון נכונה או שגויה.....ובינתיים צריך לקוות שמישהוא,בתוך המערכת,בוחן ולומד שגיאות,אף שקשה להאמין שמישהוא יעז בימים טרופים אלה להצביע על טעויות יסוד של מי שהיה אז שר-ביטחון...... ''אם אדע איפוא עומדת החומה לקרוס -אוכל להציל את קונסנטינופול'' אמר המפקד האיטלקי של הצבא הביזאנטי שנפל ,יחד עם טובי אנשיו,בקרב הסופי עם העותומנים.... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ליורם: אופיו האנטי-אינטלקטואלי של צה''ל |
|||
|
|||
הבעייה היסודית של צה''ל במלחמת לבנון ובשאר מלחמות ישראל, עד היום, לא היתה בעיית ''הקונספציה מול המציאות'' ואף לא בעיית ''הגנרלים הזוהרים'' כפי שניתח זאת יורם המזרחי. הבעיות שיורם העלה הן נגזרות של בעייה יותר עמוקה: אופיו האנטי-אינטלקטואלי של צה''ל כמערכת (לא של אנשי צה''ל מקצטעם אינטלקטואלים לעילא). ככל מערכת ביקום, לרבות היקום עצמו, צה''ל נוטה להסתאב בהתאם לחוק השני של התרמו-דינמיקה. הדרך היחידה לנטרל את ההסתאבות, או לפחות להאט את קצבה, היא לחולל אינטלקטואליזציה במערכת. זה נכון לגבי כל מערכת וזה נכון, קל וחומר, לגבי צבא. אבל האנשים העומדים בראש המערכות מסרבים לקבל את הפתרון היחיד הזה שמא הוא יחשוף את ליקוייהם. לפיכך ברצונם לשרוד באופן אישי הם מרעים את מצב המערכות שהם עומדים בראשן. מכאן שהאויב המסוכן ביותר של כל מערכת הם האנשים עומדים בראשן: נשיאים, ראשי ממשלות, רמטכ''לים וכו'. מנקודת מבט זאת אין הבדל בין יגאל ידין בסוף שנות הארבעים ובתחילת שנות החמישים, יצחק רבין בשנות השישים, דוד אלעזר בשנות השבעים, דן שומרון בשנות השמונים, שאול מופז ובוגי יעלון היום. כל הרמטכ''לים האלה מבקשים לשרוד בלי קשר לשאלה אם הם מבקשים לעבור אחרי השרות הצבאי למערכת הפוליטית. ובקשתם לשרוד מנטרל את הגורם האינטלקטואלי במערכת. הוגה הדעות הצבאי הבריטי בזיל לידל הארט כתב בספרו: ''מדוע איננו לומדים לקחים מן ההסטוריה?'' ש''הרוצה בשלום ידע את המלחמה''. ראשי מערכת הביטחון של ישראל אינם מבינים את אבני היסוד של המלחמה ולכן הם נתפסים לכשלים של ''קונספציה מול מציאות'' ושל ''גנרלים זוהרים'' שעליהם עמד יורם בצדק. הסיכוי שהם יבינו אבני יסוד אלה קלוש כי המדובר במהפכה פרדיגמטית ומהפכה כזאת מתחוללת באליטות האינטלקטואליות. בישראל יש תופעה ''בגידת האליטות'' מאז הקמתה ובינתיים אין אליטות של ממש בישראל אלא רק בקבוצות שררה שהשתלטו על כל המערכות אצלינו והן אולי מסוכנות יותר מראשי המערכת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הצבא כארגון אינטיליגנטי אך לא אינטלקטואלי |
|||
|
|||
אורי שלום, על מנת להבהיר מהו ארגון אנטי אינטלקטואלי לשיטתך, עליך להבהיר מהו ארגון אינטלקטואלי, ולהביא דוגמאות, ובמקרה זה מהשטח הצבאי, ו/או גם משטחים אחרים. עלינו להיות תמימי דעים על הגרת והבנת המושג, לפני שאפשר יהיה להתייחס אליו קונקרטית, מעבר לדוגמאות בשטח. במילים אחרות: האם ניתן לייחס למערכת אינטיליגנציה, רצון ומטרה, או שמא מושג זה קשור לראשי המערכת בלבד? מה הופך מערכת נתונה, במקרה זה צבאית, למערכת אינלקטואלית? האם אלה הם העומדים בראשה, או אופן התנהלותה הפנימי של המערכת? וככלל - האם הצבא ומערכת הצבא אמורה להיות כלל 'אינטלקטואלית' במובנו הקוגנטיבי של מושג זה? אני לתומי חשבתי שדי בכך שצבא ומערכת צבאית הינם 'חכמים' שפירושו אינטיליגנטים. הצבא ומערכתו אינם אמורים לשיטתי להעמיד הוגי דיעות, אלא לבצע מדיניות מסויימת באמצעים נוספים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ארגון אנטי-אינטלקטואלי וארגון אינטלקטואלי |
|||
|
|||
ארגון אנטי-אינטלקטואלי הוא ארגון מבצעי סגור המבקש לעשות בעצמו אינטלקטואליזציות של סיטואציות. (צה''ל) ארגון בלתי אינטלקטואלי הוא ארגון מבצעי פתוח הנעזר בגורמי חשיבה מהחוץ לביצוע אינטלקטואליזציות של סיטואציות. (חברת החשמל) ארגון אינטלקטואלי הוא ארגון העוסק באינטלקטואליזציות של סיטואציות (מכון וייצמן). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חשיבה פונקציונלית אינה בהכרח אינטלקטואלית |
|||
|
|||
אורי שלום, אנא תן לי דוגמא אחת ויחידה לארגון צבאי שהנו גם ארגון אינטלקטואלי מההיסטוריה הרחוקה והקרובה, או מההווה הנוכחי. אני טוען, לדוגמא, כי צבא כארגון אינו יכול להיות אינטלקטואלי כמכון וייצמן כארגון, ממש כשם שמכון וייצמן, יש לשער, אינו בנוי אינטלקטואלית למילוי פונקציות צבאיות, אף לא בתחום החשיבה הטהורה. אקדמיה לאומית לענייני ביטחון אינה מבטיחה חשיבה אינטלקטואלית כי אם, במקרה טוב, חוסר תלות מסויים במערכת הצבאית. החשיבה במערכות צבאיות אינה אמורה להיות אינטלקטואלית כי אם פונקציונלית, ולשיטתי קיים הבדל רב בין שתי צורות ארגון חשיבה אלו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הדוגמא הפרוסית ו''הרשות החמישית'' |
|||
|
|||
אלכס שלום, אתה צודק! לפחות עד היום לא היה בהיסטוריה שום צבא אינטלקטואלי. על הטעם לכך כבר עמדתי בעבר בפורום זה: מבנה הארגון הצבאי מונע פיתוח כלי חשיבה ''תרבותיים'' והוא מסתפק בכלי החשיבה ''הגנטיים'' (פרימיטיביים) - נסיון אישי ושכל ישר. נימוק זה הינו חד מימדי, שכן צבא כמו כל ארגון אחר מושפע לא רק מן המבנה שלו אלא גם מן הסביבה שבה הוא פועל. לפיכך היו בהיסטוריה צבאות יותר אנטי-אינטלקטואליים ופחות אנטי-אינטלקטואליים שבאופן יחסי הם ''אינטלקטואליים''. דוגמא לצבא אינטלקטואלי, הוא הצבא הפרוסי שהושפע מן המסורת הפרוסית ש''המפקדים שווים בפני המלך'' ומתפיסותיו האינטקלקטואליות של פרדריך הגדול שפעל במחצית השניה של המאה ה- 18. תפקודו האינטלקטואלי (באופן יחסי) של הצבא הפרוסי בא לידי בטוי דווקא אחרי התבוסה בקרב יינה נגד נפוליון בתחילת המאה ה-19אז הקים מלך פרוסיה את ''וועדת שרנהורסט'' שפעלה באופן אינטלקטואלי לעילא וחוללה רפורמה יסודית בצבא הפרוסי. תנאי הכרחי להצלחתה של ועדה זאת היה ששרנהורסט היה מגדולי האינטלקטואלים הצבאיים בהיסטוריה ובן טיפוחיו הוא קלאוזביץ. תוצאות הרפורמה של שרנהורסט ממשיכיו: איחוד גרמניה, ניצחונות על אוסטריה וצרפת במאה ה- 19 והקמת הצבא הגרמני המודרני שהיה הצבא הטוב ביותר בעולם אחרי ימי הביניים. אם נחזור לצה''ל: לא רק שהסטרוקטורה של צבאנו היא אנטי-אינטלקטואלית, כמו כל הצבאות, אלא שהוא פועל בסביבה אנטי-אינטלקטואלית, בתחום הביטחוני לפחות. בעקבות אמרתו המפורסמת של סוקרטס, נאמר שעל מנת לשפר את תפקוד צה''ל , ראשית יש להבין שהוא ארגון אנטי-אינטלקטואלי. הבנה זאת תוביל אותנו גם ליכולת להשתיל יסודות אינטלקטואליים בתוכו כפי שעשו הפרוסים, וגם לחיזוקו על ידי ארגונים אינטלקטואלים-ביטחוניים כפי שאני מציע: להקים בישראל ''רשות חמישית'' חושבת, שתפתח תובנות ביטחוניות, שתכשיר את אנשי מערכת הביטחון ושתהווה מועצה לביטחון לאומי, דהיינו גוף מיעץ לממשלת ישראל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גנראלים מתוקשרים |
|||
|
|||
הנושא של גנראלים מתוקשרים אינו חדש, והוא קיים הרבה לפני מלחמת לבנון. אני זוכר (וגם יורם) שרב-אלוף חיים ברלב עשה שמיניות באוויר, כדי להמעיט את תופעת חברי המטכ''ל המתוקשרים. הוא אסר עליהם ליצור קשר עם עם עתונאים. בימיו נולד המושג ''גורמי צבא בכירים'' אומרים/סבורים וכד'. האלופים שלא יכלו להזדהות בשמם, בסכימו ל''פטנט'' הזה שהוצע ע''י העתונאים. הבעיה מתחילה עם בקשה של כתב צבאי זה או אחר, להפגש עם ''אלוף...'' למה שנקרא שיחת רקע, לא לציטוט ולא לייחוס. וכרגיל בסוף הפגישה הנ''ל שהיא פגישת היכרות, מבקש העתונאי, לחלופין מציע האלוף, את מספרי הטלפון של הקצין הבכיר. זו שורש הבעיה של ההדלפות. להזכיר לכולנו, שגם רפול ניסה להלחם בתופעה זו. כאשר הוא נוכח שפרטים חיוניים מדיוני מטכ''ל דולפים לעתונות, הוא הודיע לאלופים שכל הטלפונים שלהם מצותתים ע''י בטחון שדה. אבל העתונות החופשית שלנו תקפה את רפול בלעג על הצעד שנקט, והיו ביניהם שכינו את הסנקציה של רפול, כמעשה בולשביקי/סטאלינסטי. רפול לא רצה להניח את המוקש לפתחם של חברי המטכ''ל, והודיע להם על כך לפני המעשה, כי חשב שהם יעריכו זאת וישנו את אורחות חייהם. בשנת 1984 היתה תקרית לא נעימה עם גורם זר. הדבר נסב על מידע הקשור לנעדרי קרב סולטן יעקוב. מידע שהיה באפשרותי להשיגו מאותו גורם, כאשר אנו משתינים ליד העץ. אבל אלוף בכיר במטכ''ל החליט, שהמידע כל כך חיוני והוא ישיגו בדרכים אחרות (מטעמים מובנים אני לא נכנס לפרטים, שכן הנושא עדיין בוער בעצמותיהם של אנשים). הענין נכשל והסתיים בבזיון. כתבתי לרמטכ''ל, והתרעמתי על העובדה שכל קצין בכיר נפגש ומשוחח עם מי שהוא רוצה, למרת שהוא לא הוסמך לכך. הרמטכ''ל העיר לקצין על כך. ועקב כך נקראתי לאלוף המטכ''לי לשיחה. בסיום אותה שיחה, אמר לי הקצין כהאי לישנא: ''אנחנו קצינים בכירים, נפגש עם מי שאנו רוצים ונשוחח עם מי שאנו רוצים''. עניתי לו: בשביל זה כך אנחנו נראים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גנרלים מתוקשרים - סמפטום להתפוררות |
|||
|
|||
אם ''הגנרלים המתוקשרים'' היו עוסקים בדיונים עם עיתונאים בהווית הצבא והמלחמה היתה בכך תועלת. אבל גנרלים אלה עוסקים בקידום עצמם ולשם כך הם מוכנים להקריב אינטרסים לאומיים. תופעהזאת מצביעה על תהליכי התפוררות במערכת הביטחון | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בקשת הסליחה של אהוד ברק |
|||
|
|||
שיוויון בפני החוק משמעותו שחוקי מטכ''ל חלים על הרמטכ''ל בדיוק כפי שהם חלים על הטירונים. כשהיה סגן רמטכ''ל נתפס אהוד ברק בנסיעה במהירות של 140 קמ''ש. הוא התחנן בפני השוטר שיסלח לו. המחשבה שמגיעה לו סליחה עלתה לעם ישראל במחיר יקר מאוד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הקונצפט של חוסר המשמעת, האדרה עצמית |
|||
|
|||
מלשטיין מצביע על שתי בעיות עקריות הקשורות זו בזו. 1) בעיית האדרה העצמית - וכאן מזרחי מדגיש זאת מצויין.בעיה זו קשורה קשר הדוק בחוסר המשמעת.השאיפה להיות פרימה בלרינה על חשבון הצבא, הקצינים האחרים, על חשבון טובת הציבר. תופעה זו מאפיינת את צה''ל לאורך כל מלחמות ישראל. קצינים בכירים במלחמת לבנון יזמו תקיפות גם כאשר היתה הפסקת אש, קהלני למשל. כך היה גם במלחמת יום הכיפור, אריאל שרון נטש את תפקידו כמסייע לאדן, ביצע צליחה חלטוריסטית עם מספר כלים בניגוד גמור לפקודות הפיקוד. אחר, על מנת למנוע ממנו ליפול בשבי או לההרג, אלתרו את כל נושא החבירה, הקרב הקשה על החווה הסינית אשר לא תוכננה בשלב זה, כל הקרב על ציר עכביש וכל נושא הצלחה, שבה נהרגו רובו רובו של חיל ההנדסה על מפקד החטיבה. רק במזל המצרים לא השמידו את ציוד הגלילה. התנהגות זו מאפיינת את שרון לכל אורח חייו בכל מלחמות ישראל. אבל לא רק אותו. מפקדים יוזמים קרבות ללא רשות. משקרים לא פעם ושואפים להתפרסם גם על חשבון טובת צה''ל וטובת המדינה. זו גם הסיבה להדלפת סודות, פרסום ספרים, והחזקת עיתונאים אישיים. גונן למשל החזיק עיתונאי צמוד. 2) יש לזכור גם את מצבו של מנחם בגין שהיה בטיפולים בבית החולים הדסה ירושלים וניזון באופן מתמיד מתרופות. מצבי הרוח שלו נעו בקיצוניות מדיכאון לעליזות, לעתים שוחח עם עצמו על אשתו, לא פעם לא ידע היכן הוא נמצא. וכולם שתקו. 3). גם בימים טרופים אלה של מלחמה בפלשתינאים הגוזלת מאיתנו מחיר כבד בכל התחומים, משבר כלכלי מהגרועים שעברנו המלווה באבטלה עצומה, בגירעון ההולך וגדל, ביצוא ההולך ופוחת, בפיחות ההולך וגדל, בדחייה והחרמה של מדינות המערב - מה עושים הפוליטקאים שלנו? מתנגדים לקיצוץ בהוצאות, מתנגדים לקיצוץ בשכרם, עוד שרים, עוזרי שרים, יועצים, לשכות, נסיעות לחו''ל וכן גם צה''ל - עוד תקציב ! כן אנו בבעיה קשה. טוב שמלשטיין מתריע על זאת, השאלה - איך מחדירים למנהיגנו בצבא ובשלטון ערכים? אולי צריך לדרוש מהאמריקאים שיקפיאו את הסיוע לישראל עד שצהל והממסד הפוליט יתארגנו מחדש? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לראובן: באיזה שלב של המלחמה היה בגין בטיפולים? |
|||
|
|||
1.מבצע ''אבירי לב'' שבו צלחה אוגדת שרון את תעלת סואץ בלילה שבין 15 ל- 16 באוקטובר 1973 לא נעשה בניגוד לפקודות ולא היה בו שום היבט של נטישת תפקיד כמסייע לאוגדתו של אברהם אדן. יש טענות מסוג זה לגבי תפקוד אריאל שרון ב- 8 באוקטובר , אבל אז לא היתה שום צליחה ולא היתה שום חבירה על מנת למנוע משרון ליפול בשבי. ראובן ידידי, אני סבור שבמקרה זה עשית סלט לא מוצלח משני אירועים. 2. התיאור שלך על מצבו של מנחם בגין לא התפרסם מעולם. באיזה שלב של מלחמת לבנון היה בגין בטיפולים? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יורם,אורי,מנדס -תודה 10! |
|||
|
|||
לא למדתי דבר מה חדש אבל קיבלתי ''חישוקים'' למה שכבר ידעתי מקודם.הסיפור של שמעון מאד אופייני.מה שכתב יורם על המלחמה בלבנון ראיתי בעיני וככה היה פרצוף המודיעין במלחמה.מה שמילשטיין כותב על התאוריה האינטלקטואלית החסרה ברמה הכי גבהה -גם כן נכון.פעם דיברו על זה שקידום מרב-סרן לסגן-אלוף צריך חהיות מחובר לאוניברסיטה עם פקולטות מתאימות (במקום זה שולחים קצינים מובטלים ללמוד מינהל עסקים) זה בעיה וגם צרה צרורה.לא שמלחמת לבנון ''לא הלכה'' בסך הכל הצלחנו אבל באיזה מחיר ובאיזו כמות של בזיונות.תודה לכותבים אני מבקש עוד! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לסלמן: אקדמיה בלתי תלויה לביטחון לאומי |
|||
|
|||
המעבר מרב סרן לסגן אלוף ומכל דרגה לכל דרגה אחרת לא צריך להיות קשור ללימודים באוניברסיטה כי ללימודים אלה אין קשר עם הבנת הוויית הצבא והמלחמה. על מדינת ישראל להקים אקדמיה לביטחון לאומי, שתהיה בלתי תלויה במפקדי צה''ל, וברמה אקדמית גבוהה מאוד, ושם צריכים ללמוד המפקדים לפני קבלת תפקידים בכירים יותר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עקרון השרידות פועל בכל מלחמה |
|||
|
|||
אין ספק שכל ניתוח של ד''ר מילשטיין על מלחמות ישראל מצטיין והוא הרבה מעל לרוב הניתוחים שנעשים. מניתוחו על מלחמת של''ג, בולט ציטוט אחד, מפיו של תת-אלוף שגיא: ''המקצוע של אלוף זה קידום''! משפט זה, לא רק נכון עובדתי אלא מוסבר היטב בספרו של ד''ר מילשטיין ''עקרון השרידות'': השרידות האישית קודמת לשרידות הכלל! זה העקרון שמונע ביקורת בכל מערכת ובכך, קובע בנחרצות שאותה מערכת תתחסל במוקדם או במאוחר. הבנת ''תורת הביטחון הכללי'' אשר פותחה ע''י ד''ר מילשטיין (המבוססת לא במעט, על תורת השרידות של ניקולו מקיאוולי מלפני יותר מ- 500 שנה) - הוא המפתח להצלחת צה''ל. ללא הבנה בסיסית זו, כל המהלכים הצבאיים והמדיניים של מדינת ישראל, סופם להביא להכחדת המדינה. ד''ר משה רוזנבלט. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הערונת - קריאת פני השטח ואפשרויותיו - הרמה הטקטית |
|||
|
|||
אורי, נא לשים לב, שהבעיות, רובן ככולן בקרב ג'נין, וכמובן, במלחמת ''שלום הגליל'' כולן היו ברמה הטקטית, של היעדר יכולת פיקוד ברמות נמוכות ובינוניות, לקרוא את פני השטח, ולהבין ולבלום איומים פוטנציאליים. דהיינו, לחשוב, בהבזק שנייה, כיצד היה הטקטיקן היריב מנצל את הטופוגרפייה, תוך הקצאת כוחות לבלימת אפשרויות אלה. תחת זה ''חיכו למודיעין'' שיבוא, ויצביע בזמן אמיתי על מה שקורה. מדובר ביכולת אלמנטרית בצבא האמריקני, הנעדרת כמעט לחלוטין בצה''ל. לא אמשיך עוד בעניין זה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הכשרה לקויה של קציני צה''ל שאין דומה לה בעולם |
|||
|
|||
מיכאל, אתה צודק והדוגמא הבולטת ביותר במלחמת לבנון היתה קרב עין זחלתא שבו כוח סורי הקדים להגיע למעבר הכרחי לפני אוגדה של צה''ל שהתנהלה בכבדות. הסורים חסמו מעבר זה. מפקדי הכוח הישראלי לא קראו את הקרב, נכנסו למלכודת והקרב הפך להיות לקרב חילוץ נפגעים ישראליים (בדומה לקרב המיתלה במבצע קדש בשנת 1956). מטעם זה צה''ל לא השיג את המשימה העיקרית של המלחמה: להגיע לכביש בירות דמשק לפני הפסקת האש. הטעם ליכולת הירודה של המפקד הישראלי הוא ההכשרה הלקויה שאין דומה לה ברמתה הנמוכה בעולם כולו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הרמה הכי נמוכה בעולם?! |
|||
|
|||
אתמהה.....אתה יכול לבקר כאוות נפשך אבל לא במקום בו אין לך נתוני השוואה.על פי מה אתה קובע שההכשרה היא הנמוכ בעולם? סתם ביקורת היוצאת מגדרה? מה קורה כאן לדעתך בכלל אין לנו צבא ואין מגן וצהל אף פעם לא השיג שום דבר.ובכלל מה היתה מטרת קרב המיתלה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא רמה הכי נמוכה, אלא הכשרה הכי נמוכה! |
|||
|
|||
ההכשרה בצה''ל היא הכי נמוכה בעולם משום שאין שום צבא אחר שבו אחרי קורס של חצי שנה מקבלים קצונה. הרמה לעומת זאת לא הכי נמוכה, אם גם נמוכה למדי, בגלל הנסיון הקרבי הרב ובגלל הרמה הטכולוגית הגבוהה, יחסית, של החברה הישראלית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לנזהר מקביעת עובדות מוחלטות |
|||
|
|||
ישבתי עים שנתון אמריקאי משנת 2000 קראתי על תכנית הot שמופעלת בקולג'ים ואוניברסיטאות משם באים רוב קציני הרזרווה והמשמר הלאומי,שבשעת חירום הם רוב הקצונה.הרמה מצחיקה והאימונים דומים לקרוס מכי''ם גדנ''ע של פע''ם. גנרל שוורצקופ הביע דעה נגד התכנית.משמע שהיא לא טובה.אני מסכימה עם הביקורת ורוצה שאצלנו יהיה הכי טוב שאפשר- אבל לקבוע סתם כך הכי נמוכה בעולם-זו לא הערה אקדמאית אלא פליטת פה לא זהירה.יש הרבה מה לתקן אבל צריך לעשות את ההשוואות עם סרגל מדוייק ופלס מים.ואז תראה שהתמונה אינה נוראה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ההכשרה של הגרעין המוביל של צה''ל - הגרועה בעולם |
|||
|
|||
בצבא ארצות הברית פועלות 25 אקדמיות צבאיות שהמפורסמת שבהם היא ''וסט פוינט''. באקדמיות אלה מכשירים קצינים בין שלוש לארבע שנים. קצינים אלה מהווים תשתית שממנה באים הקצינים הבכירים של כל זרועות הצבא. לצה''ל יש בה''ד 1 אחד, שבו מכשירים את הקצינים חצי שנה וכל המפקדים הבכירים של צה''ל קבלו את הכשרתם הבסיסית באותו בית ספר לקצינים. לכל צבא יש גם תוכניות אחדות להכשיר מפקדים לשעת חרום. בצבא ברית המועצות, לדוגמא, במלחמת העולם השנייה, הכשירו קצינים תוך ימים אחדים. אבל הקצינים הבכירים של אותו צבא הוכשרו במשך שנים אחדות. ואם לא - גרמניה הנאצית היתה מנצחת במלחמה. לא הגנרל פטון האמריקאי ולא הגנרל ז'וקוב הרוסי הוכשרו לקצונה בתוכניות חרום. הבעיה של צה''ל אינו איכות נמוכה של מפקדי כיתות, מפקדי מחלקות ומפקדי פלוגות. בתחום זה אנחנו אולי בין המובילים בעולם ברמת הפיקוד הטקטי, כי בתחום זה הניסיון והסביבה התרבותית חשובים מן ההכשרה התיאורטית. הבעיה של צה''ל מאז הקמתו ועד היום היא בתחום הפיקוד הבינוני והבכיר הממונה על הצדדים האופרטיביים והאסטרטגיים של פעילות הצבא - ממפקדי חטיבות ואוגדות ועד הרמטכ''ל. על כך כבר עמד הקולונל דוד מרכוס בפברואר 1948. ניתוח תפקודם של המפקדים הבכירים של צה''ל במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון מלמד שרובם היו מנותקים מן המציאות, בקרבות הבלימה, במהלך ההכרעה כושל ב- 8 באוקטובר ובקרבות החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים; בקרבות עין זחלתא, סולטן יעקב, צור, צידון, דמור וכפר סיל במלחמת לבנון. הסבה שאיכות הממוצעת של הפיקוד הבינוני והבכיר של צה''ל נמוכה היא הכשרת היסוד חסרת הערך שלהם. בעניין זה אין וויתורים ואין הנחות. מה שטענתי בתגובה הקודמת אינה פליטת פה: הכשרה של חצי שנה איננה הכשרה. וכיוון שזאת ההכשרה היחידה לקצינים בצה''ל (ולא בארצות הברית שעליה את הסתמכת)ניתן לומר שההכשרה של הגרעין הקשה, האיכותי, והמוביל של צה''ל היא הגרועה בעולם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ד''ר מישלטיין,אנא,השאר באקדמיה ! |
|||
|
|||
כקורא די קבוע של דבריך ברור שאין לך נסיון אישי ברמה טקטקית או הכשרתית.השתתפתי בקורס מ.פ של המארינס ונדהמתי מהרדידות בהשוואה לקורס שלנו.כעבור שלוש שנים הייתי בבית הספר לפיקוד ומטה של הצבא הבריטי,עם קצינים משבע מדינות בנוסף לאנגלים.לא היה לי במה להתבייש! האמירה ''הכי נמוכה בעולם'' מצחיקה.אז מה? בצבא הרומני יותר טוב?! בעיית תפקוד של ''גנרלים'' היתה ''מוקש'' אתה מזכיר את פטון ושוכח שהוא החליף מפקד קורפוס,מאותו בית-ספר,שנכשל בגדול בצפון-אפריקה.ראה רק מלחמת קוריאה וסבב המפקדים שם או הכשלון הגדול של מערכת הפיקוד בוויאטנם.יש המון-ממש המון!!!! מה לתקן. אתה צודק בשאלת ''האינטלקט'' אבל להשפיל ללא חומר מקביל -זה אפילו לא כל כך מדעי.....(אגב,אני מקווה שהצעותיך בתחום האקדמיות יעוררו הד,מפני שבאמת אין לנו ''אוניברסיטאת על'' צבאית והחסרון מורגש בהרבה תחומים.אבל מישהיא כבר הציעה לך להזהר בהכרזות.) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאל''מ: על איזה קרבות מוצלחים פיקדת? |
|||
|
|||
מכיוון שלך יש, לכאורה, נסיון טקטי, הזדהה נא, בשמך המלא, ספר על איזה קרב פיקדת ואז ניתן יהיה לבדוק על פי הנתונים ולא על פי הצהרותיך את האיכויות הטקטיות שלך. בדיקת קרבות שבהם פיקדו אנשים שהיו לימים רמטכ''לים ואלופי פיקוד בצה''ל מלמדים שלאותם אנשים לא היה מושג ולא היה כושר בפיקוד טקטי: קרב גבעת התחמושת, פעולת כראמה, קרבות הבלימה ב-73', קרב ה- 8 באוקטובר 73', קרבות החווה הסינית, קרבות החרמון, קרב עין זחלתא, קרב סולטן יעקוב, כל מלחמת דרום לבנון. הבנת, אל''מ?! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מילשטיין כבר מאבד שלוותו |
|||
|
|||
לצערי אינני רשאי למסור שם ללא רשות מדו''צ או ממפקדי. אתה אינך מבין דבר או חצי דבר בטקטיקה.גבעת התחמושת למשל.....זה לא מושג או מושא למלחמה או מערכה.מדובר בהתקפה מוגבלת ביעד -הכרחי תוך תא זמן קצר מאד מהתארגנות לפעולה.חטיבה 55 היתה מסומנת לקרב אחר בזירה אחרת כשהועלתה לירושלים ובשעות עברה מנסיעה באוטובוסים להתקפה שהסתיימה בתוך פחות מ 72 שעות בהצלחה כוללת.גבעת התחמושת היא רק חלק מהתמונה הרחבה ההיא.בהיבט הטקטי אולי יש לך רעיון מחדש ומהפכני איך לכבוש יעד מבוצר וחפור? ידוע לי שלא למדתה בבית ספר צבאי ולא השתלמת בניהול קרב.אינני פוסל מיכולתך האנאליטית להבין תמונה גדולה,אך אתה פוסל באמינותך כשאתה מטפל בדברים בהם אין לך שום נסיון.אז אנא,השאר בתחום האקדמי בו אתה מצטיין האר בכוון נכון ואולי תסתלק מעט חשכה אך בהשתוללותך כמבין במה שאינך מבין אתה מוריד מערכך וחבל מבין דוקטור? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למיכאל דווקא לא אצל האמריקאים.... |
|||
|
|||
מתוך הכרות עם כוחות שונים של צבא ארצות-הברית ובעיקר הצבא (army) אני יודע שדווקא רמת הפיקוד הזוטר שלהם נמוכה להחריד! לקחים טריים,פחות או יותר,ממלחמת המפרץ,התנהגות הצבא בסומליה ואפגניסטן ובעיקר,נא לא לשכוח ויאטנאם - מלמדים שבעיית הבעיות של האמריקאים היא תמיד ברמת תפקוד מפקדי מחלקות ומפקדי פלוגות. למרות כל הביקורת שאתה קורא כאן (כולל דברים שכתבתי) לא צריך להתרגש עד כדי פסילה כוללת! אנחנו רוצים ומקווים שיהיה טוב יותר,מצביעים על בעיות וקשיים,אך צ.ה.ל היה ונשאר צבא טוב בהשוואה לצבאות מערביים לא מעטים. ------------------- בכמה מאמרים שפורסמו על רמת הקצונה המקצועית האמריקאית בולט הבדל בין סוגי קצינים זוטרים לפי מוצא,חנוך חנוך צבאי (אקדמיות) וכיו''ב. בעניין זה חתך חברתי של צ.ה.ל,שהוא צבא מגוייס (לעומת הצבא האמריקאי שהוא מקצועי) מוכיח שרמת הפרט בצ.ה.ל גבוהה מזו של הפרט המתנדב לצבא ארצות-הברית. ----------------------- ניתוח כמה קרבות כושלים של האמריקאים,למשל בתכנון וביצוע משימות ''פשוטות'' בסומליה - לא מחמיא אפילו לכוחות המיוחדים שלהם! מה שקרה בג'נין הוא ארוע אפשרי בכל זירת לחימה בשטח בנוי.יתכן שהקרב לא נוהל נכון אבל התוצאה הסופית היתה מניחה את הדעת.לעומת זאת מהווה ההסתבכות האמריקאית במוגדישו למשל- בזיון ''איימים'' בכל הרמות - ממפקד הזירה ועד מפקדי השדה,למעט יחידים שבסופו של דבר ''הצילו את המצב'' ----------------------------- אני מסכים עם אורי בכל לב שיש לשדד מערכות,לשפר,לתקן להעלות רמה אך אינני מקבל את אווירת ''המרה השחורה הכללית'' מי שמכיר מלחמות,חקר אותן ובדק מה קרה בהן -יודע שאין הרבה מקרים של תכנון מבריק שלווה בביצוע מבריק ותוצאה סופר- מעולה. כל קרב מהווה מעין ''מסלול מכשולים''.....על טעויות הדוקטרינה שליוותה את קרב עין זחלתא -כתבתי במקום אחר אך אינני מתרגש מהעובדה ''שגדודי קומנדו'' סורים הצליחו לפקוק מעברים הכרכיים.הכשל היה בעיקרו מודיעיני ונלווה אליו אחד החששות היותר כבדים בצ.ה.ל....שהוא רעה חולה בפני עצמה ''אבדן פנים'' כתוצאה מרבוי קרבנות. ---------------------------- ד''ר ראובן ארליך,מי שהיה קמ''נ צפון כתב על לוחמת ההר הסורית ועקב אחריה עוד מימי הפלישה הסורית ללבנון 1977 וממחחקארו אפשר ללמוד די הרבה. אני די מודע למה שהתרחש אז ואמן לי -לסורים אין סיבות לגאווה מיוחדת.....להיפך....כוחות של המחבלים והשמאל הלבנוני הצליחו לבלום יחידות שריון סוריות שנעו לכוון צידון ובמבואותיה,גזרה שדווקא בה הם נכשלו מול צ.ה.ל. ---------------------------- במוסיאון המלחמה הבריטי בלונדון,ראיתי חומר מרתק על המלחמה בפוקלנד למשל (1981) וגם לבריטים אין הרבה סיבות לגאווה.... בוודאי שלא ברמת התכנון העליון וקבלת החלטות זירתיות. ולסיום....בימים אלה ננזף והודח מפקד הכח הבריטי באפגניסטן,מםפקד שדה ידוע מחיל הנחתים. הסיבה?! בעיקרה תפקוד לקוי.....אגב,אותו קצין לחם כזוטר גם בעירק שאז,התבזתה יחידת העילית הבריטית ''אס.אי.אס'' בשורת פשיטות וסיורי נפל עלובים נגד העירקים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| השוואה עם הרמה המינימלית שמתחתיה נושמד |
|||
|
|||
יורם, 1. בן גוריון אמר שאם לא נהיה ''עם סגולה'' לא נהיה בכלל. ברוח הדברים האלה, הבעיה שלנו איננה השוואה עם צבאות אחרים אלא השוואה עם הרמה המינימלית שמתחתיה נושמד. 2. אחנו נמצאים היום מתחת לרמה המינימלית ואם לא נבצע רפורמה יסודית במערכת הביטחון, מלמעלה עד למטה, ולכל רוחב המערכת, לא נוכל להמשיך להתקיים. 3. כל הצבאות בכל ההיסטוריה היו חלק מ''מצעד האיוולת'' שעליו כתבה ברברה טוכמן. הטעם לכך: מבנה אנטי-אינטלקטואלי של מערכות הביטחון. לפיכך כאותו קטו הזקן מרומא, גם אני חוזר וטוען שעלינו לחולל אינטלקטאליזציה של מערכת הביטחון אחרת לא נוכל להמשיך להתקיים, לא בגלל שלערבים יהיו צבאות טובים יותר, אלא יהיו להם צבאות מספיק יעילים כדי להשמידנו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הכרה מהירה של סגנון פעולת האויב |
|||
|
|||
במגע ראשון עם אויב לא מוכר, יחסית, אינך מכיר את סגנון פעולותיו, ואתה עשוי להתקל ב''הפתעות''. השאלה הבסיסית היא עד כמה מוקדמת הכרת סגנון חשיבת האויב, לעיתים במהלך הקרב עצמו, באם אתה מתעשת, ומחזיק מעמד. כך, בעניין ההתערבות במוגדישו. הנקודה הבולטת כאן היא בדיוק זו שהזכרת - אותה יוזמה של יחידים שהבינו את דרך פעולתו של האויב מוקדם והיצילו את המצב. זאת, בניגוד לגופים בהם נמשך קו מונוליטי של תגובה בכל הדרגים, הנעשה יותר ויותר נוקשה עם גבור המשבר. אכן, לעיתים בדרגים נמוכים בפיקוד בצבא האמריקני עשוייה להיות שגורה בעייה שאתה מבחין בה רבות באירגונים בארה''ב: נוקשות ועבודה by the book תוך צייתנות מלאה להנחיות, לעומת גמישות מותאמת ליחידותיות הבעייה בדרגים גבוהים. בעייתנו הפוכה בדיוק: תכופות ''כל טר''ש גנרל'' -דבר הפוגע בתאום וביצוע מאורגן. התיחסתי, מכל מקום, למארינס ולכוחות המיוחדים, שאימונם משובח. צה''ל רכש נסיון קרבי רב והכרות עם האויב ודרך חשיבתו הן בלבנון והן בגדה. בעניין זה, אני בספק אם הצבא האמריקני, אילו נלחם במקומנו בחיזבאללה, היה מופתע פעמים כה רבות, והאם העניין לא היה מוכרע תוך פרק זמן קצר יחסית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למיכאל שרון |
|||
|
|||
שלום לכוחות המזויינים של ארצות-הברית אין דמיון.אינני צריך להיות ''נביא בשער'' כדי להוכיח זאת....די לקרוא את פירסומיהם הימ-יומיים ולהבין עד כמה הם מקובעים וכמה הם מתייסרים בשאלה..... ראה למשל את חוסר הדמיון שלהם בכשל-ביירות,לשם נכנסו בתרועה גדולה וקיפלו זב (עם יותר ממאתיים הרוגים!) בעקבות פיגוע חבלני אחד. כאשר היה להם ''דין ודברים עם הסורים'' ירתה אוניית המערכה מיסורי פגזים כבדים (לדברי האמריקאים אז-''יותר כבדים מפולקס-ואגן''...) על המערכים הסורים ולא השיגה דבר,אח''כ בוצעו גיחות הפצצה שיצאו מנושאת מטוסים התוצאה.....שני נפגעים.....ג'סי ג'קסון יצא אז לדמשק להשיג שחרור הנפגעים..... ------------------------ במוגדישו,אם לנקוט לשון המעטה (ולא רק הוליווד...) החרבון היה מדהים בהשוואה לצבא ''סופר מודרני'' שהפעיל בשטח יחידות עילית (ריינג'רס ודתלא).... ----------------------------- באפגניסטן לא הוכח דבר או חצי דבר על יעילות או עליונות החיל האמריקאי...למעט הפצצות כבדות עם נזק סביבתי ניכר,גדול בהרבה מכל מה שעשה צ.ה.ל באיזור ג'נין למשל (ראה גיחות בי- 52 והפצצות ''דייזי'') ומה שהוכח שם,בינתיים,היא היכולת הלוגיסטית המרשימה שלהם. ------------------------------- כוחות אמריקאים מיוחדים פועלים מזה שלושה חודשים בדרום-הפילפינים,לצד כוחות מקומיים במשימות ''אימון והדרכה''/כך החלה צרת וויאטנאם. למקרא חומר גלוי מהפילפינים נראה שגם שם אין תוצאות מרשימות. לפחות לפי שעה. ------------------------------- מסוכן מאד להתפס לתעמולה העצמית של האמריקאים,שכמו טרזן הידוע,הולמים על חזה עצמם כדי להוכיח שהם גיבורים.במשך השנים למדתי שבתחום הצבאי יש ''שתי אמריקות'' השובניסטית-הוליודית-מצועצעת והכל יכולה (עם חלומות רמבו) ואמריקה די בינונית,עשירה,אך עם צבא מאד שגרתי המבוסס כיום על ''מתנדבי פרנסה'' או מילואים מסוג ''צבא סוף שבוע'' שרמתם נמוכה. הרמה הנמוכה מדאיגה את רבי הביטחון האמריקאים המזכירים שבתקופות גיוס החובה -היתה רמת הפרט מעט יותר גבוהה. הכרתי מקרוב כמה מבנים של ''המשמר-הלאומי'' בתחום הח''יר ובתחום ''משמר האויר הלאומי'' מה שראתי הרשים מאד מבחינת העושר והאמצעים.אינני ''מבין'' בנושא האוירי,אך בפגישה שנערכה לפני כחודש וחצי,אמר לי מפקד כנף שהוא קרא דברים שאמר מי שפיקד על ח.א הישראלי,אלוף מיל.ע לפידות,על דיוק ההפצצות בעירק וכי....לפידות צדק . ועודף בתחרויות שונות של נאט''ו קורה לא פעם שאת הבכורה,בתחומים שונים,נוטלים לאו דווקא אמריקאים.... --------------- המסקנה היא שיש מה ללמוד מהם (בעיקר משמעת!) יישום אמצעים מתוחכמים ולוגיסטיקה -אך אסור להתפס לתאוריה שהם טובים יותר מאחרים.זה פשוט לא נכון! | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי