המפגשים הידידותיים והמתוקשרים בין יו''ר מרצ יוסי ביילין, כולל ארוחת בוקר בביתו של ביילין, לבין יו''ר ''ישראל בעליה'' אביגדור ליברמן, בהם העתירו איש על רעהו מחמאות לרוב, הביכו לא מעט אנשי שמאל הנמצאים במרחב ההתלבטות שבין מרצ לחד''ש.
ביילין לא מסתיר את שאיפתו להיכלל בממשלה הבאה בראשות אהוד אולמרט, והוא מכין כבר את הקרקע לשבת בה יחד עם אביר טרנספר אזרחי ישראל הפלסטינים אביגדור ליברמן.
ביילין פעל, אולי לא בכוונת מכוון, כאיש יחסי ציבור של ליברמן. ''איש ארגון וביצוע מעולה'' אמר עליו.
יש לא מעט ישראלים, שהבעיות הגדולות של ישראל, כמו מלחמה ושלום, לא כל כך מציקות להם. ''שהגדולים יחליטו'' זהו ביטוי שגור בפי ישראלים רבים. אותם ישראלים מוטרדים מאד מבעיות היום יום, כמו למשל הפשיעה ''הקטנה'', זו ההופכת את חיי רבים מאיתנו לגיהנום, אותן פריצות לבתים ולמכוניות שגורמות נזק לרכוש. המשטרה לא מקדישה לכך תשומת לב, ''כי אין כוח אדם'', אלא אם פריצה כזו הסתיימה לא עלינו ברצח בני הבית. והנה בא ליברמן וניכס לעצמו סיסמה מאד קליטה: ''מלחמה ללא פשרות בפשיעה''. ליברמן לא מתכוון לפשיעה החובקת זרועות עולם של אוליגרכים ובני בריתם, שהרי הוא עצמו מתחכך עם רבים מהם, ומהווה יעד לחקירה משטרתית בתחום העבירות הכלכליות. אבל אם הוא יחסל את המטרד של פשיעת הרחובות, הסכינאות והפריצות, גם אם ישתמש בכמה שיטות סובייטיות שלא עולות בקנה אחד עם עקרונות דמוקרטיים של ''יפי הנפש השמאלנים'', הוא יהיה גיבור תרבות ישראלי.
ביילין יוצר קונסנסוס סביב ליברמן, שהרי בימין יודעים מזמן שמדובר באיש ארגון וביצוע מעולים, עכשיו ''גם השמאל מצטרף'' והנה לנו הסכמה לאומית שבוודאי תוסיף לליברמן אי אלו מנדטים.
תמיכתו של ליברמן בטרנספר הפלסטינים הישראלים, אינה נתפשת בישראל של 2006 כחטוטרת. להיפך. מה עוד וליברמן עושה זאת בהבעה תמימה, כמעט מעמיד פני נעלב בבחינת ''אני מטרנספר''? בסך הכל הוא מציע לשנות את תוואי הגבול כך, שכפרי וערי המשולש בעלי אוכלוסיה ערבית יהיו בתחומי הרשות הפלסטינית, שהרי כך אף פלסטיני לא מגורש מביתו. לא זאת אף זאת, הפלסטינים אזרחי ישראל צריכים בכלל להודות לליברמן שהוא עוזר להם להתאחד עם בני עמם.
ביילין, באדיבות מופלאה, אמנם חולק על ליברמן בנושא זה, אבל מדובר בלא יותר מאשר בחילוקי דעות ידידותיים שלא יפריעו לשבת אחים גם יחד בממשלה הבאה.
האחווה הביילינית ליברמנית, מקשה מאד על אנשי שמאל מסוגי להושיט מאחורי הפרגוד את ידי לעבר הפתק מרצ ולשלשלו לקלפי.
הודעתי לעוזרת של ביילין על ההתלבטות שלי, וביקשתי ממנה ליצור בינינו קשר טלפוני כדי לשמוע ממנו הבהרות, אולי אני בכלל מייחס לו כוונות מרושעות ללא הצדקה. הוא אדם עסוק, היא אמרה. גם אני, עניתי לה. הוא מבקש ממני להצביע עבורו, ולכן יתכבד נא ויקדיש לי מספר דקות לשיחה אישית. אם ביילין, שמפלגתו מתנדנדת בכמה סקרים סביב אחוז החסימה (אם לוקחים בחשבון את טעויות הדגימה), לא יקדיש זמן לשיחות אישיות עם מתלבטים שכל אחד מהם יכול להכריע האם תעבור מפלגתו את משוכת אחוז החסימה ותכנס לכנסת, אז כנראה שלא מגיע לו כי אצביע עבורו.
אני עדיין מחכה.
תשדירי ומצעי הבחירות
הקדשתי שעה מחיי לצפייה בתשדירי הבחירות של המפלגות ולא ראיתי ברכה בעמלי.
הבוחר המשכיל והנבון לא למד דבר חדש. גם מהבחינה הויזואלית לא ראיתי יצירתיות יוצאת דופן. מספר ''צופים מקצועיים'' שישבו באולפני הטלוויזיה וחיוו דעתם על איכות התשדירים עם תום ערב השידורים הראשון, נתנו מחמאה למרצ על תשדיר הכותל. הפרסומאים של מרצ חשבו כי אם יבנו קיר תואם כותל ויביאו אליו כמה מצביעי מרצ חילוניים עם כיסוי ראש שידחפו פתקים לכותל ויביעו משאלות, הם ''ישברו את השוק''. אני לא התפעלתי מכך. רק זה חסר לנו, שגם מרצ החילונית מצטרפת לפולחן האבנים של הכותל, מה שפרופסור ישעיהו ליבוביץ המנוח כינה ''דיסכותל''. בקיצור, הגימיק לא תפש אותי. בבל''ד החליטו כנראה שאין להם עניין בקולות של יהודים, לכן התשדירים לא תורגמו לעברית.
היה בכל זאת תשדיר אחד שזכור לי לטובה, זה של מפלגת הפועלים דע''ם. דווקא משום שמדובר במפלגה ענייה שאין לה כסף לשכור משרדי יחסי ציבור וצוותי טלוויזיה מהשורה הראשונה, הסתפקו חבריה בתשדיר פשוט שהעביר את המסר העיקרי שלהם: עבודה מאורגנת של פועלים. אי אפשר שלא להעריך את העובדה שבראשות המפלגה עומדת אסמא אגברייה. בחד''ש האשה הראשונה היא במקום שישי, בבל''ד דומני במקום שביעי. כל הכבוד לדע''ם.
מאחר והתשדירים לא נתנו לי מידע רב, הלכתי למצעי המפלגות. אינני יודע כמה אנשים עושים את המאמץ לקרוא את מצעי המפלגות. מאחר ואני מתייחס ברצינות למלה הכתובה, הלכתי אל אותן מפלגות שבתחומים רבים משיקות לדעותיי, והן גם טרחו להקים אתרי אינטרנט בהם ניתן למצוא את המצע.
עיינתי במצעים של חד''ש, הירוקים, מרצ, עלה ירוק ובל''ד. דע''ם, לצערי, לא הקימה אתר כך שאת מצעה לא יכלו עיני לשזוף.
אכן, בכל מצעי המפלגות הנ''ל יש דברים נאים שמרחיבים דעתו של אדם, כמו צדק חברתי, שלום, זכויות אדם, מעמד האשה, שוויון לאזרחים הערבים, חינוך חינם לכל, שיפור שרותי הבריאות, דאגה לסביבה ועוד.
יחד עם זאת, לא מצאתי כמה דברים שבעיניי מאד חשובים. אף אחת ממפלגות אלה, גם לא חד''ש, לא מצאה לנכון להכריז על הפסקת ריצת האמוק להפרטות. אצל אף אחת לא מצאתי סעיף המדבר על ביטול הפרטות שכבר נעשו, כמו בזק, בנק הפועלים, חברת אל על, צי''ם והחזרת הרכוש לבעלות הציבור. לא מצאתי סעיף הדורש, כי ליד שכר מינימום יש לקבוע שכר מקסימום, גם בחברות פרטיות, כדי למנוע את הפער הבלתי נסבל לפיו אדם אחד מרוויח מיליון ש''ח לחודש והשני 3500 ש''ח.
אף אחת מהמפלגות הנ''ל לא הכניסה במצעה הכלכלי סעיף בדבר העלאה דרסטית במיסוי העשירון העליון. כולן בצורה זו או אחרת נותרו מחויבות לכלכלת השוק.
לאכזבתי, הירוקים ועלה ירוק, שבמצעיהן יש דגש חזק על איכות הסביבה, לא מצאתי כל התייחסות לכור בדימונה, גם לא מההיבט האקולוגי, כמו הפסולת הגרעינית, שמהווה סכנה נוראה לקרקע ולמים. מרצ התעלמה מנושא החימוש הגרעיני הישראלי, אפילו לא הבעת תקווה להפיכת המזרח התיכון לאזור חופשי מנשק השמדה המוני.
חד''ש היתה היחידה שהקדישה פרק נפרד לנושא נשק השמדה המוני. בבל''ד הנושא נכלל בסעיף קצר בתוך פרק מדיני כללי.
בל''ד וחד''ש אינן מקדישות פרק להומוסקסואלים, לסביות וטראנס ג'נדרס, קטגוריות אלו כלל לא מוזכרות, והן מסתפקות בסעיף כללי השולל אפליה על רקע מיני. שתי המפלגות מתבדלות מהאחרות גם בהכללת סעיף המכיר בזכותם של הפליטים הפלסטינים במחנות הפליטים בלבנון, ירדן וסוריה לחזור לבתיהם או לקבל פיצויים.
אם הייתי לוקח את הצוף ממצעי כל המפלגות הנ''ל ומוסיף את מה שלא מצאתי, ניתן היה להציג מצע מושלם.
משה יעלון – TRIGGER HAPPY
בעוד בעולם מנסים לפתור את המחלוקת בסוגיית התחמשותה הגרעינית של איראן בדרכים דיפלומטיות, בא השור הישראלי בדמות הרמטכ''ל הפורש משה יעלון, ומזכיר לאמריקנים כי יש אופציה צבאית זמינה, ויותר מרומז כי לישראל האמצעים הצבאיים לתקוף את איראן. הוא מבטל את הסכנות לישראל. טילי שיהאב? לא נורא, יש לישראל הגנה, החיזבאללה יפציץ עם הקטיושות את אזור התעשייה הרעיל במפרץ חיפה, יעלה אותו באש ויהפוך את חיפה ובנותיה לבלתי ראויות למגורי אדם? לא נורא, אפשר להתגבר, הרי יש לנו נשק השמדה המוני, 200 פצצות אטום, 30 מימן, מוקשים גרעיניים, שלוש צוללות מצוידות בטילים גרעיניים, ויש גם נשק כימי וביולוגי, בקיצור, מכל טוב הארץ.
תמיד יש איזה משוגע תורן ישראלי שמאיים להחריב את האזור, ושוכח כי הוא יחריב גם את ישראל.
האם ההסתייגות של ראשי הממשל בישראל מדברי יעלון היא אמיתית או מסך עשן בלבד? כמי שאינו סומך על אלה שיש להם נשק גרעיני (ולכן אני רוצה בפירוקו), אני חושש שבתחתית הבור במטכ''ל יושבת לה חבורה הרפתקנית המורכבת מאישי ממשל וצבא ומתכננת מתקפה צבאית על איראן ימים ספורים בטרם ה-28 במרס, בתקווה כי זה יבטיח את הניצחון בבחירות. מעין שידור חוזר על הפצצת הכור בעיראק. אלא שאיראן אינה עיראק, לא במתקניה הגרעיניים הפזורים ברחבי המדינה, ולא ביכולתה הצבאית, ומבצע כזה יכול להיגמר בכישלון נורא ובמחיר שיצית את ישראל והמזרח התיכון.
אנו זקוקים באופן דחוף למציל מסוגו של מרדכי ואנונו, שיגלה לנו מתוך הבור מה קורה וכך יסכל פעולה הרפתקנית אם זו אכן נרקמת בימים אלה.
מותו של קצב
סלובודן מילושביץ, נשיא יוגוסלביה לשעבר מת בכלאו בהאג, בעיצומו של משפטו בפני בית הדין הבינלאומי בהאג, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום על ביצוע פשעים נגד האנושות.
הוא קיבל את הכינוי ''הקצב מהבלקן'' ובצדק. בטירופו הלאומני הוא יזם מלחמות, היה אחראי לפשעי מלחמה מהחמורים שידע העולם לאחר מלחמת העולם השנייה, מאות אלפים נהרגו ומיליונים נעקרו מבתיהם. הוא רצה את ''סרביה השלמה''. מקביליו הישראלים, חסידי ''ארץ ישראל השלמה'' הם בעלי הזיות דומות לאלו של מילושביץ, והם מובילים אותנו במסלול דמים, שטרם הגיע למימדי הבלקן, אבל אם לא תשתלט כאן התבונה והשפיות, תהיה אחריתנו מרה.
ישראל היא בשלב זה דוגמה לפיה לא כל קצב מגיע לבית הדין הבינלאומי בהאג. בישראל יש לא מעט קצבים, והמוביל שבהם נם עתה בבית החולים הדסה. הוא עבר תהליך הפוך מזה של מילושביץ. מאדם שנוא, משוקץ ומתועב, בעיני רבים בישראל, בוודאי בעולם, שהורשע בהליך מעין שיפוטי בעקבות הטבח במחנות הפליטים סברה ושאתילה, הפך ליקיר הקהילה הבינלאומית, והכל במחיר פעוט של פינוי גוש קטיף.
השדרוג שהתרחש במעמדו של שרון, טומן בחובו סכנה, שמישהו בצמרת הישראלית יפרש זאת כהיתר לבצע פשעי מלחמה. עובדה ששרון יצא מזה בשלום. אני מקווה שבקהילה הבינלאומית יש מי שֶמגלים ערנות ודואגים שהעסק כאן לא יצא לחלוטין מכלל שליטה.
יום האשה הבינלאומי
ב-8 במרס צוין יום האשה הבינלאומי. יש מקומות בעולם, שנשים הגיעו בהם להישגים נאים בתחומי הייצוג בפרלמנט ובממשלה, בשכר, בהשכלה, בזכויות סוציאליות.
אולם במרבית ארצות העולם המצב הוא קשה מנשוא. באזור שלנו התמונה מאד מדכאת. בארצות ערב הסובבות אותנו האשה היא עדיין חפץ, רכוש, מכונת רביה, קורבן לאלימות. בחלק מהארצות מותרת הביגמיה.
בישראל יש לתנועה הפמיניסטית הישגים, אולם המצב בכללו רחוק מלהיות תקין. סחר הנשים המתועב עדיין מתקיים. אלפי נשים בישראל מוחזקות כשפחות מין בתנאי עבדות. למרבה הבושה דווקא בנושא זה מתקיים שיתוף פעולה בין סוחרי נשים במצרים וישראל.
מונופול הנישואים הדתיים מותיר את האשה במצב נחות. האשה היא עדיין קניינו של הגבר. יש מפלגות כמו ש''ס ואגודת ישראל האוסרות על נשים להיות מיוצגות בכנסת. אין חוק המונע זאת.
ייצוג הנשים בכנסת ובממשלה הוא תת ייצוג, אחוזים בודדים בהשוואה להיותן 50 אחוזים באוכלוסיה. אלימות נגד נשים רווחת בשכבות ציבור מגוונות. התופעה המגונה של מה שקרוי ''רצח על כבוד המשפחה'' לא נעקרה.
נשים מרוויחות פחות מגברים לאורך כל שדרת התפקידים.
ישראל מדשדשת במי אפסיים.
לעומת זאת יש בישראל סוג ייחודי של פמיניזם, אכנה אותו פמיניזם מיליטריסטי. כוונתי לנשים הרואות בהשתלבות בכוחות הלוחמים הישג. נשים המתברכות בכך שהן יכולות להרוג כמו גברים, מהקרקע, מהטנק ומהמטוס. זהו פמיניזם שאימץ לעצמו את האתוס הרצחני בשם השוויון, שלטעמי הוא סירוס מוחלט של רעיון נעלה.
עוד המלאכה רבה, עד שנתקן את שני צדי המתרס.
ביילין פועל במרץ ימינה
פעם ביילין היה שמאל
