סמרטוט אדום

גדעון ספירו

יום שבת 8 ביוני 2002

* החלטת צה''ל לחלק צל''שים לחיילים על פעילותם הטרוריסטית במחנה הפליטים ג'נין, הוא חלק מתסמונת איבוד הצפון שמציינת את ישראל מאז החלה תקופת הכיבוש לפני 35 שנים. תסמונת זו הולכת ומחריפה, ובאה לידי מיצוייה הזמני בהחלטה לחלק אותות הצטיינות לחיילים על פעילות קולוניאליסטית רודנית. למה הדבר דומה? לחיילים גרמנים שקיבלו אותות הצטיינות על דיכוי מרד גיטו ורשה. מדכאים חרותו של עם, הורגים בילדיו, נשיו וזקניו, הורסים את בתיו, מרעיבים אותו בסגרים ובמצור, ואחר כך נותנים על כך אותות הצטיינות. בישראל איבדו את הבושה.

* ראש ממשלת ניו זילנד הלן קלארק התארחה לפני מספר ימים בסמואה, לרגל מלאת 40 שנה לעצמאותה.
סמואה היתה במשך עשרות שנים תחת שלטונה הקולוניאלי של ניו זילנד, עד לקבלת עצמאותה ב- 1962.
בביקורה הנוכחי בסמואה התנצלה הלן קלארק בפני ממשלת סמואה על מעשי אי הצדק והעוולות שניו זילנד ביצעה בשנות שלטונה הקולויאלי.
מעשיה של ראש ממשלת ניו זילנד מבטאים את חזון העתיד שלי בסכסוך הישראלי פלסטיני. בעיני רוחי אני רואה בעוד 40 שנים (הלוואי מוקדם יותר) את ראש ממשלת ישראל מבקר/ת במדינת פלסטין לרגל חגיגות העצמאות, ומתנצל/ת בפני ממשלת פלסטין ועמה על מעשי העוולות והפשעים שישראל ביצעה במשך עשרות שנות הכיבוש והדיכוי. אמן במהרה בימינו.

* יום ראשון ה- 9 ביוני 2002 הוא יום חידוש משפטו של ח''כ ד''ר עזמי בשארה, לאחר הפסקה של מספר שבועות. זהו אחד המשפטים המבישים שמערכת השלטון הישראלי יזמה נגד אזרח ערבי, מה עוד חבר כנסת. אין ספק בליבי כי היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין לא פעל כאן על פי שיקולים משפטיים היאים למדינה דמוקרטית (חופש ביטוי וכאלה דברים מצחיקים), אלא תיפקד כזרוע פוליטית של הממשלה והשב''כ במטרה לחסל את המנהיגות הפוליטית העצמאית של הפלסטינים אזרחי ישראל.

זו לא הפעם הראשונה שר' אליקים נוהג כגזען ומתנכל לחופש הביטוי של חברי כנסת ערבים, אולם בהעמדתו של ח''כ ד''ר עזמי בשארה לדין, הוא העלה את רף הרדיפה הפוליטית גזענית לשלב חדש.
הסעיפים שבגינם הועמד ח''כ בשארה לדין, כמו ''תמיכה בארגון טרור'', הם חסרי שחר. ראוי להזכיר מה אמר בשארה באותם נאומים: (א) החיזבאללה ניהל מאבק מוצלח וצודק נגד הפולש הישראלי עד שכפה עליו נסיגה; (ב) שהעם הפלסטיני רשאי להתקומם נגד הכיבוש, זכות אוניברסלית השמורה על פי החוק הבינלאומי לכל עם הנתון לכיבוש ולדיכוי.
דברים אלה, לא זו בלבד שהם נכונים וצודקים, הם גם עולים בקנה אחד עם חוק חסינות חברי הכנסת לפיו אין להעמיד חברי כנסת לדין על דברים שאמרו בתוקף תפקידם ולמען מילוי שליחותם הפרלמנטרית. שהרי, אל לנו לשכוח, בשארה נבחר, בין השאר, כדי לתת ביטוי להשקפותיו נגד מדיניותה של ממשלת ישראל בסכסוך הישראלי פלסטיני.
היועץ רובינשטיין, בפועלו כגזען כנוע של ממשלת ישראל ושרותי הביטחון שלה, בחר לפעול בניגוד לחוק שעה שהעמיד את בשארה לדין.
מדוע נושאת הרדיפה הפוליטית של רובינשטיין גם אופי גזעני? כי דברים דומים, זהים, ואף חריפים מאלו שבגינם הועמד ח''כ בשארה לדין, נאמרו על ידי מאות יהודים, ואיש מהם לא הועמד לדין. אני למשל כתבתי עשרות פעמים כי במלחמתה נגד נגד הפולש הישראלי בלבנון, מממשת תנועת החיזבאללה זכות לגיטימית ופועלת על פי נורמות בינלאומיות מוכרות, וכי דווקא הפולש הישראלי, הוא הוא המבצע פשעי מלחמה במלחמתו האווילית והלא צודקת. כמוני כתבו זאת עוד מאות ישראלים.
כך גם בסוגייה הפלסטינית. שנים אני חוזר וטוען, כי מאבקו של העם הפלסטיני נגד הכיבוש ובעד עצמאות לאומית, הוא צודק וראוי לתמיכה של כל שוחר חרות (גם אם אני חולק על כמה משיטות הטרור הנגדי כתשובה לטרור הממלכתי הישראלי), וכמוני עושים עוד אלפי יהודים בישראל, ואיש לא הועמד לדין על כך.
כאשר אנו חוזים במסלול ההתדרדרות של נורמות דמוקרטיות בישראל, אזי בהחלט ייתכן שזה עוד יגיע, אולם עד כה נהנינו, היהודים, מחופש ביטוי.

בראשות הרכב בית משפט השלום בנצרת, שם מתנהל משפטו של ח''כ בשארה, יושב נשיא בית משפט השלום, השופט תאופיק כתילי. אינני יודע אם השב''כ חמד לו כאן לצון, ויזם מאחורי הקלעים הרכב בראשו יעמוד שופט ערבי, כך זה נחזה. החישוב הוא פשוט. אם יורשע ח''כ בשארה, יוכלו ממשלת ישראל ושרותי הביטחון להעמיד פנים מיתממות, ולומר, מה אתם רוצים, אפילו שופט ערבי לא מצא לנכון לזכות את בשארה.
אני מקווה שהשופט כתילי, וכך גם כתבתי לו, לא ישחק את התפקיד שייעדו לו השב''כ ומערכת התביעה הממשלתית, ישבש את חישוביהם, ישפוט כאדם חושב, דמוקרט ועצמאי ויזכה את בשארה מכתב האישום הניבזי שרובינשטיין ושרותי הביטחון רקחו.

* מצב חירום צבאי מהווה תמיד עילה טובה לממשלה להכניס לציבור גזירות כלכליות מן הגורן ומן היקב, שבימים כתיקונם היתה מתקשה להעביר. כך קרה גם עתה. הממשלה הגדולה, המסורבלת והמושחתת, נהגה על פי המתכון המוכר הזה, והורידה עלינו סידרה של מכות כלכליות ''בגלל המצב''. לא די שהיא מוציאה מליארדים על מטרות שווא וכזב כמו הכיבוש וההתנחלויות, היא גוזלת מאיתנו, מהאזרחים שגם כך מתקשים לגמור את החודש, סכומי עתק נוספים כדי להמשיך ולממן את פשעיה. הצבא השמן והפלגמטי, קיבל עתה עוד מיליארדים.
במסגרת התכנית הכלכלית שאושרה בשבוע החולף בכנסת, החזירה הממשלה את אחד החוקים הגזעניים שנהגו כאן בעבר, גירסה ישראלית מרוככת לחוקי נירנברג, תשלום קיצבת ילדים על פי השרות הצבאי של ההורים.
השיטה פשוטה: כדי לא לשלם קיצבה שווה לילדים יהודים וערבים, החליטו להתחכם ולהתנות את גודל הקיצבה בשירות צבאי של מי מההורים או בן משפחה קרוב. כך נוצר מצב שהילדים היהודים קיבלו קיצבה גדולה והילדים הערבים קיצבה נמוכה. ילדים יהודים מבני משפחות חרדיות שלא נימצא בקירבן איש משפחה ששירת בצבא, פוצו באמצעות משרד הדתות. אפלייה גזענית בוטה זו בוטלה על ידי ממשלת רבין. עתה החזירה ממשלת שרון את האפלייה. שרון הבטיח לחרדים תמיכה בהצעת חוק פרטית שתפצה אותם ותשאיר את הילדים הערבים בודדים במעגל האפלייה, כפי שהתכוונה הממשלה.
אימוץ התכנית הכלכלת בנקודה זו, נוסף על אי הצדק החברתי הגלום בה, פגיעה במשפחות הערביות שממילא נימצאות בתחתית הסולם הכלכלי, מיישמת מחדש גזענות מהמכוערות שאנו מכירים, פגיעה בילדים שלא חטאו, אך ורק משום שהם שייכים ללאום הלא נכון (העובדה שגם מספר משפחות דרוזיות או בדואיות לא נפגעות, לא משנה את משמעות המהלך הגדול, שהוא גזעני ביסודו).
הילדים הערבים יקבלו עתה קיצבה מוקטנת, אך ורק משום שהוריהם לא השתתפו ולא משתתפים במכונת הרצח הצבאית הישראלית. המסר הוא פשוט: לא הרגת, לא רצחת? ילדיך יסבלו. אם זו לא רוח נירנברג, אינני יודע מהי.

* לא הכל שחור במדינה. בסוף השבוע החולף התקיים בירושלים מצעד הגאוווה של הקהילה ההומולסבית. מארגני המצעד לא ניבהלו מאיומי כמה חרדים כי לא יאפשרו את קיום הארוע, והמצעד האזרחי והססגוני צעד.
היתה זו אלומת אור של פתיחות אל השונה והאחר בתוך עיר אפופת חשיכה קנאית דתית לאומנית.

הצגת המאמר בלבד

המרד בגטו ג'נין

אסתי וולש (שבת, 08/06/2002 שעה 17:28)