פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
חרב מוחמד
אורי אבנרי (יום שני, 25/09/2006 שעה 9:28)


חרב מוחמד

אורי אבנרי



מאז שקיסרי רומא השליכו את הנוצרים לתוך הזירה, טרף לאריות, עברו היחסים בין הקיסרים וראשי הכנסייה תהפוכות רבות.

הקיסר קונסטנטין הגדול, שהגיע לשלטון בשנת 306 - בדיוק לפני 1700 שנים - הפך את הנצרות לדת האימפריה, שכללה גם את ארץ-ישראל. לימים התפלגה הכנסייה בין הענף המזרחי (''האורתודוכסי'') והמערבי (''הקתולי''). במערב דרש הבישוף של רומא, שהפך לאפיפיור, שהקיסר יכיר בעליונותו.

המאבקים בין הקיסר והאפיפיור עמדו פעמים רבות במרכז ההיסטוריה של אירופה ופילגו את העמים. הם ידעו עליות ומורדות. היו קיסרים שפיטרו או גירשו את האפיפיור, והיו אפיפיורים שפיטרו או נידו את הקיסר. אחד הקיסרים, היינריך ה-‏4, ''הלך לקאנוסה'', כשהוא עומד יחף בשלג במשך שלושה ימים רצופים מול משכן האפיפיור, עד שזה נאות לבטל את הנידוי שהטיל עליו.

אך היו תקופות ארוכות שבהן חיו הקיסרים והאפיפיורים בשלום זה עם זה. עכשיו אנחנו עדים לתקופה כזאת. בין האפיפיור הנוכחי, בנדיקטוס ה-‏16, לבין הקיסר הנוכחי, בוש ה-‏2, שוררת הרמוניה מופלאה. את נאומו של האפיפיור, שעורר בימים האחרונים סערה עולמית, צריך לראות על רקע זה: הוא משתלב היטב במסע-הצלב של בוש נגד ''הפאשיזם האיסלאמי'', במסגרת ''ההתנגשות בין התרבויות''.

בנאומו באוניברסיטה גרמנית ביקש האפיפיור, ה-‏265 במספר, להוכיח שיש הבדל תהומי בין הנצרות לבין האיסלאם: בעוד שהנצרות מבוססת על ההיגיון, האיסלאם שולל אותו. בעוד שהנוצרים רואים הגיון במעשי האל, המוסלמים שוללים כל הגיון במעשי אללה.

כאתיאיסט יהודי אינני מתכוון להכניס את ראשי לוויכוח הזה. קטונתי מלעקוב אחרי היגיון האפיפיור. אך אינני יכול לעבור בשתיקה על קטע אחד של דבריו, הנוגע גם לי, כישראלי החי ליד קו-החזית של ''מלחמת הציוויליזציות''.

כדי להוכיח את חוסר-ההיגיון של האיסלאם, טען האפיפיור כי הנביא מוחמד ציווה על אנשיו להפיץ את דתו בכוח החרב. והרי זה דבר בלתי-הגיוני, לדברי האפיפיור - מפני שהאמונה באה מן הנפש, ולא מן הגוף, ואיך יכולה החרב להשפיע על הנפש?

לביסוס דבריו הביא האפיפיור דברים שנאמרו דווקא על-ידי קיסר ביזנטי, איש הכנסייה המזרחית, המתחרה. בסוף המאה ה-‏14 סיפר הקיסר מנואל ה-‏2 על ויכוח שניהל, כביכול (הדבר מוטל בספק), עם מלומד מוסלמי פרסי עלום-שם. בלהט הוויכוח הטיח הקיסר (לדבריו) את הדברים הבאים בפני בן-שיחו:

''תראה לי משהו חדש שהביא מוחמד, ותמצא רק דברים רעים ובלתי-אנושיים, כמו ההוראה להפיץ את דתו בחרב.''

הדברים האלה מעוררים שלוש שאלות:
(א) מדוע הם נאמרו על-ידי הקיסר?

(ב) האם הם נכונים?

(ג) מדוע חזר עליהם האפיפיור הנוכחי?
כאשר רשם מנואל ה-‏2 את הדברים, הוא מלך על אימפריה גוועת. הוא הגיע לשלטון בשנת 1391, כאשר נותרו מהאימפריה המפוארת רק כמה מחוזות קטנים. גם אותם איימו התורכים העות'מאנים לכבוש בכל רגע.

באותם ימים כבר הגיעו התורכים אל גדת הדנובה. הם כבשו את בולגריה וצפון יוון והביסו פעמיים את הצבאות ששלחה אירופה להצלת הקיסרות המזרחית. ב-‏29 במאי 1453, כמה שנים בלבד אחרי מות מנואל, כבשו התורכים את בירתו, קונסטנטינופוליס (איסטנבול של ימינו) ושמו קץ לאימפריה שהתקיימה יותר מאלף שנים.

בימי שלטונו סייר הקיסר מנואל בבירות אירופה כדי לבקש עזרה. הוא הבטיח לאחד מחדש את הכנסיות. אין ספק שהוא כתב את הסיפורים על הוויכוחים הדתיים שלו כדי לקומם את אירופה כולה נגד התורכים ולשכנע אותה לצאת למסע-צלב חדש. הכוונה הייתה מדינית, התיאולוגיה שימשה את הפוליטיקה.

מבחינה זו מתאימים הדברים בדיוק לצרכיו של הקיסר הנוכחי, ג'ורג' בוש. גם הוא מבקש לאחד את העולם הנוצרי נגד ''ציר הרשע'' המוסלמי. יתר על כן, התורכים מתדפקים שוב על שערי אירופה, הפעם בדרכי שלום. ידוע שהאפיפיור תומך בכוחות המתנגדים לכניסתם לאיחוד האירופי.

האם יש אמת בטענת הקיסר מנואל?

האפיפיור עצמו סייג את דבריו. כתיאולוג רציני ובעל-מוניטין, אין הוא יכול הרשות לעצמו לזייף את הכתוב. לכן הוא מזכיר שבקוראן אסר מוחמד בפירוש את הפצת הדת בחרב. הוא ציטט את הפרק השני, פסוק 256 (אמנם, האפיפיור אינו יכול לטעות, אך כאן הוא טעה: הוא התכוון לפסוק 257.) נאמר שם: ''אין לנהוג בכפייה בענייני דת!''

איך מעלימים עין מאמירה כל-כך פשוטה וחד-משמעית? האפיפיור פשוט טוען שהפסוק הזה נכתב בראשית דרכו של מוחמד, כשהיה עדיין חסר-כוח, אך שברבות הימים הוא ציווה להשתמש בחרב למען הדת. לציווי כזה אין זכר בקוראן. נכון, מוחמד קרא להשתמש בחרב במלחמותיו נגד שבטים יריבים - נוצרים ויהודים - בחצי-האי ערב, כאשר הקים את מדינתו. אבל זה היה מעשה פוליטי, לא דתי, קרב על שטח, לא על השלטת הדת.

ישו הנוצרי אמר: ''בפירותיהם תכירו אותם.'' את יחסו של האיסלאם אל הדתות האחרות צריך לשפוט על פי מבחן פשוט: איך נהגו מנהיגיו במשך יותר מאלף שנים, כאשר הכוח היה בידם, והם יכלו ''להפיץ את דתם בחרב''. הם לא עשו זאת.

במשך מאות שנים שלטו המוסלמים ביוון. האם היוונים התאסלמו? האם מישהו ניסה בכלל לאסלם אותם? להיפך, יוונים מילאו תפקידים בכירים ביותר בממשל העות'מאני. גם הבולגרים, הסרבים, הרומנים, ההונגרים ושאר העמים האירופיים, שחיו תקופות ארוכות תחת שלטון התורכים, דבקו בדתם הנוצרית. איש לא הכריח אותם להתאסלם, וכולם נשארו נוצרים אדוקים.

אכן, האלבנים התאסלמו, וכך גם הבוסניאקים. אבל איש אינו טוען שהדבר נכפה עליהם. הם אימצו לעצמם את דת האיסלאם כדי להתחבב על השלטון וליהנות ממנעמיו.

בשנת 1099 כבשו הצלבנים את ירושלים וטבחו ללא אבחנה את תושביה המוסלמים והיהודים, הכל בשם ישו עדין-הנפש. באותה עת, 400 שנה אחרי שהמוסלמים כבשו את הארץ, היו עדיין רוב תושבי הארץ נוצרים. במשך כל אותה תקופה ארוכה לא נעשה שום ניסיון לכפות את דת מוחמד על התושבים. רק אחרי שהצלבנים גורשו מהארץ, החלו רוב התושבים לאמץ לעצמם את השפה הערבית ודת האיסלאם - ואלה הם אבותיהם של רוב הפלסטינים של ימינו.

לא ידוע על ניסיון כלשהו לכפות את דת מוחמד על היהודים. תחת שלטון המוסלמים הייתה, כידוע, ליהדות ספרד פריחה שלא חזרה כדוגמתה בחיי היהודים כמעט עד ימינו. משוררים כמו יהודה הלוי כתבו בערבית, וכן גם הרמב''ם. בספרד המוסלמית היו היהודים שרים, משוררים, מדענים. בטולדו המוסלמית עבדו מוסלמים, יהודים ונוצרים ביחד בתרגום ספרי הפילוסופיה והמדע של יוון העתיקה. זה היה אכן ''תור הזהב''.

איך היה כל זה אפשרי, אילו ציווה מוחמד על המאמינים ''להפיץ את האמונה בחרב''?

אבל חשוב יותר מה שקרה לאחר מכן. כאשר כבשו הקתולים את ספרד מידי המוסלמים, הם הנהיגו בה משטר של טרור דתי. היהודים והמוסלמים הועמדו בפני הברירה האכזרית: להתנצר, להירצח או לברוח. ולאן נמלטו מאות אלפי היהודים, שסירבו להמיר את דתם? כמעט כולם התקבלו בזרועות פתוחות בארצות האיסלאם. ''יהודי ספרד'' התיישבו ממרוקו במערב עד עיראק במזרח, מבולגריה (אז תחת שלטון התורכים) בצפון עד סודאן בדרום. בשום מקום לא נרדפו. הם לא ידעו שם שום דבר שדמה לעינויי האינקוויזיציה, ללהבות המוקד, לפוגרומים, לגירושים הנוראים שהיו כמעט בכל ארצות הנוצריות, עד לשואה.

מדוע? מפני שמוחמד אסר בפירוש על רדיפת ''עמי הספר''. בחברה המוסלמית הוקצה מקום מיוחד ליהודים ולנוצרים. הם לא היו שווי-מעמד לגמרי, אבל כמעט. היה עליהם לשלם מס-גולגולת מיוחד, אך תמורתו הם שוחררו מהשרות הצבאי - עסק שהיה כדאי מאוד ליהודים. אומרים שהשליטים המוסלמים התנגדו לניסיונות לאסלם יהודים גם בדרכי נועם, מפני שהדבר היה כרוך בהפסד ההכנסות מהמס.

כל יהודי ישר, היודע את ההיסטוריה של עמו, אינו יכול אלא לחוש הכרת תודה לאיסלאם, שהגן על היהודים במשך חמישים דורות, בשעה שהעולם הנוצרי רדף אותם וניסה פעמים רבות להעביר אותם על דתם ''בחרב''.

הסיפור על ''הפצת דת מוחמד בחרב'' הוא אגדה מגמתית, חלק מן המיתוסים שצמחו באירופה בימי המלחמות הגדולות במוסלמים - הכיבוש מחדש של ספרד בידי הנוצרים, מסעי-הצלב והדיפת התורכים, שכמעט כבשו את וינה. אני חושד בו באפיפיור הגרמני שגם הוא מאמין באגדות האלה באמת ובתמים. משמע שמנהיג העולם הקתולי, שהוא גם תיאולוג נוצרי חשוב בזכות עצמו, לא טרח להתעמק יותר מדי בהיסטוריה של דתות אחרות.

מדוע השמיע את הדברים האלה בפומבי? ומדוע דווקא עכשיו?

אין מנוס מלראות את הדברים על רקע מסע-הצלב החדש של בוש ותומכיו האוונגליסטים, ודיבוריו על ''פאשיזם איסלאמי ו''מלחמה עולמית בטרוריזם'', כשהמילה ''טרוריזם'' מכוונת למוסלמים. מצד מפעיליו של בוש זהו ניסיון ציני להצדיק את ההשתלטות על אוצרות הנפט. לא בפעם הראשונה בהיסטוריה נפרשת אדרת דתית על אינטרסים כלכליים עירומים, לא בפעם הראשונה הופך מסע-שוד למסע-צלב.

נאום האפיפיור משתלב היטב במאמץ הזה. והתוצאות האפשריות - מי ישורן.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אורי אבנרי, אתה עיתונאי מכור
חזי (יום שני, 25/09/2006 שעה 18:21) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אצלכה הערבים והמוסלמים ללא רבב.
אף פעם אין דברי ביקורת נגדם.

כתבתה:
''נכון, מוחמד קרא להשתמש בחרב במלחמותיו נגד שבטים יריבים - נוצרים ויהודים - בחצי-האי ערב, כאשר הקים את מדינתו. אבל זה היה מעשה פוליטי, לא דתי, קרב על שטח, לא על השלטת הדת.''

מעשה פוליטי ? תראה את מפת ההתפשטות של האיסלאם בעולם.
הכל היה קרב על שטח. כאשר השטח נכבש, האזרחים הוכרחו להתאסלם...

אתה אומר ''מסע צלב חדש'' ? אולי זה מסע התגוננות מפני האיסלם ?
_new_ הוספת תגובה



המוסלמים של היום אינם המוסלמים של הלילה
א. פרקש (יום שלישי, 26/09/2006 שעה 0:53) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ובודאי כל האמור לעיל מתייחס גם ובעיקר לערבים שבין המוסלמים. אבל אחבתו הנחרצת לכל מה שערבי הוא מותיר לו לפרש את ההיסטוריה באופן שירגיע את רוחו ואפילו אם הוא טורח להפוך בא כל אמת שניה לשקר גם.

בפועל הערבים של היום מתנהגים כך בכל העולם והם סוחפים אליהם גם מוסלמים שאינם ערבים. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3304603,00.h... .אלו עובדות שאפילו אבנרי לא יכול להכחיש אותן, אלא רק לתרץ אותן. הריב בתיאולוגי בין הנוצרים למוסלמים לא היה מעניין אותי ממש אילו הייתי בטוח שבסוף היהודים הם שלא ישלמו את מחיר המלחמה. מאחר שאני חושב שיהודי תמיד אשם בעיני הגויים (ד''א, המילה גויים במשנה לא מתייחסת לבני נוח אלא רק לעובדי האלילים שבינהם. מכאן כל נסיון אנטישמי להפלות יהודי בגלל שנאמר בתלמוד שהוא מתעמר בגויים הוא נכון כי האנטישמים הם בד''כ פגאנים. אנטישמי שהוא נניח נוצרי מאמין או מוסלמי מאמין אינם גוי בלשון התלמוד, אלא מבני נוח). לכאורה גם לא איכפת לי מה התירוץ של הפאשיזם המוסלמי לכבוש את כל ירושלים http://news.msn.co.il/news/StatePoliticalMilitary/Po... אבל באמת נדמה לי שקשה לקשר זאת למאווייים לאומיים של ממש, אלא הטיקט הדתי פה הוא השולט בכיפה (או בכאפיה).

צריך לזכור שהמצווה הראשונה בחמשת מצוות האסלאם היא ה''שאהאדה'', כלומר העדות, החובה להצהיר על דבקות בעיקרי האמונה הבסיסיים של האיסלאם. ה''שאהאדה'' הפכה אצל הערבים לתאוות מוות לשם אללה, להיות ''שאהיד'' כדרך להראות על דבקותו של המאמין באלוהיו. קידום האסלאם נעשה ע''י ''ג'יהאד'' שפירושים רבים לו מהמובן הרוחני והנפשי ועד השימוש בחרב ובהתאבדות. זהו המאמץ העליון לתיקון העצמי תוך הפצת אמונת הקוראן לכל בני האדם. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%99%D7%94%D... .

לכן התשובות לשלוש שאלות אבנרי הן:
(א) מדוע הם נאמרו על-ידי הקיסר? – כי הקיסר לחם נגד התפשטות האסלאם באירופה (ואפילו אבנרי מעיד על כך ומספר לנו על כיבושי העותמנים ''שואפי השלום'', בלי שהוא מבין שעדותו מפלילה את טיעונו).

(ב) האם הם נכונים? – כן.

ג) מדוע חזר עליהם האפיפיור הנוכחי? – כי המצב של היום מתחיל להיות דומה למצב של אז.

מוחמד קרא למלחמה בבני החושך, ב''דאר אל חרב'', שהם כל העולם שאינו מוסלמי. רק עם בעלי האמונה בחד-אל הוא הגיע למודוס ויוונדי, שיחיו כאזרחים מדרגה שניה בממלכת האסלאם. אכן פשרה נחמדה, אבל משום מה גם בתנאים אלה לא עמדו המוסלמים לאורך זמן (ראו איך הפר הפירר את ה''הודנה'' בשעת מבחן עם יהודי כינוקא אשר ישבו בשבט קורייש שבחודייבה ואחר כך ביהודי קורייצא ואח''כ ביהודי חייבר). עד היום מזכירים לנו ערבים את יהודי חודייבה האלה.

בקוראן ישנם כמה משפטים המדברים על הבנה וחיים עם היהודים. ואפילו פסוק המגדיר את ארץ ישראל כביתם של היהודים. האם המוסלמים מקיימים את המשפטים האלה? אבל יש הרבה יותר פסוקי שטן שמדברים על רצח וגזל האחר שאינו מוסלמי וכל זאת בשל אמונת האסלאם והקוראן.

הינה כמה פסיקות קוראן אקטואליות:
1.
Egyptian Cleric Safwat Higazi Explains His Fatwa Sanctioning the Killing of Israelis Visiting Egypt
http://switch5.castup.net/frames/20041020_MemriTV_Po...

http://memritv.org/Transcript.asp?P1=1276

לא כדאי לאבנרי שהוא יפגוש אותו ברחוב קהירי כלשהו.... כולל תנאים נדרשים להריגת יהודי ישראלי ...... וחוץ מזה עוד דוגמה לדוד סיון: הדובר הראשון חולם על מדינה ערבית אסלאמית אחת גדולה ובתנאי שקהיר היא בירתה. כמו שאמרתי, חלום הפאן ערביזם עדיין קיים ואפילו מתחיל לפרוח.......

2.
Syrian Cleric Muhammad Said Ramadhan Al-Bouti on Hizbullah TV: I Support Blowing Up American and Israeli Targets around the World
http://switch5.castup.net/frames/20041020_MemriTV_Po...

http://memritv.org/Transcript.asp?P1=1230

3. בשבח המחבלים המתאבדים
Palestinian Foreign Minister Mahmoud Al-Zahar Defends ''Martyrdom-Seeking Operations''
http://memritv.org/Transcript.asp?P1=1107

וגם Palestinian Minister of Religious Endowment Speaks in Praise of Martyrdom at Friday Sermon in the Presence of Abu Mazen
4. פסוקי אסלאם – פסוקי מלחמה ושנאה (מילא אם זה רק היה כתוב. אבל זה גם מוצא לפועל כיום).

האסלאם היה אגרסיבי ואימפריאליסטי מתקומתו במאה ה-‏7 ועד כיבושיו הראשוניים והגדולים של מערב אסיה, צפון אפריקה והמרחב הים תיכוני בספרד, צרפת והבלקנים עד שערי וינה. אז הפיצו המוסלמים את דתם באמצעות החרב. מרגע ששלטו על שטח או עם, הם הניחו את החרב לידם וקידמו את המקום ככל יכולתם, כאשר בני המקום מתאסלמים בהמוניהם. ואלה שלא, ה''דיהימני'', הוצבו כנחותים בזכויות החברתיות שלהם. הדוגמאות שמביא אבנרי לכיבוש האסלאם ביוון והבלקן הן יוצאות מהכלל, משום שמדובר במקרה חריג שבו העותמנים התורכים נהגו בשונה מהכלל הערבי. תארו לכם אם הערבים מסעודיה היו מותירים לעמי המזרח הקדום את ההחלטה אם להתאסלם או להיות נוצרים. הרי היום לא היינו בבעיה כזו שכל המרחב השמי הזה מלא במוסלמים קיצונים, ובודאי היה פתח לשלום.

אבנרי צריך להבין, והנהגות המערב חייבות להבין, שהיכן שחל מפגש בין תרבויות אסלאמיות ללא אסלאמיות החל מהמאה ה-‏19, המפגש הוביל לבניית ארגוני טרור והתנגדות. המניעים שלהם מעולם לא הוגדרו ע''י המוסלמים בהסברים מדיניים אלא במניעים ובציוויים דתיים. קרוב לודאי שהקולוניאליזם הבריטי הוא שעורר את תנועות הטרור במזרח התיכון ובהודו, והקולוניאליזם הצרפתי באלג'יריה ובאפריקה בכלל. אבל המומנטום לא נגמר עם ביטול הקולוניות, ואפילו לא כאשר המדינות הקולוניאליות ניסו לפצות את העמים המדוכאים. מה שקרה הוא תהליך הפוך של הגירת המדוכאים לשעבר אל הקולוניות החדשות שלהם באירופה. בשלושים השנים האחרונות אירופה מוצפת במוסלמים. הים מדברים על כ-‏40 מיליון מוסלמים שנמצאים פורמלית ע''פ חוק באירופה, רובם אזרחים של מדינה מסויימת. לכך צריך להוסיף עוד 15-20 מיליון מוסלמים שנמצאים שם באופן בלתי חוקי.

במספרים הטוטליים אבנרי צודק. הנוצרים רצחו הרבה יותר יהודים במהלך ההיסטוריה. המוסלמים, עד למאבקם נגד הציונים, הרגו הרבה פחות יהודים. וגם המירו החרב הרבה פחות. אבל גם למוסלמים היו ''נפילות'' פה ושם בהם קהילות יהודיות נרדפו ונרצחו במרוקו, בסוריה, בעיראק ובמצרים.

בקיצור גם העמים המוסלמים וגם העמים הנוצרים היו חרא של עמים. בינתיים נכון להיום, רק המוסלמים מהווים איום לשלום העולם.
_new_ הוספת תגובה



כאתיאיסט יהודי !!?
Israeli101 (יום רביעי, 27/09/2006 שעה 1:42) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הלמוט ''כאתיאיסט יהודי ''

צמד הפכים זירותולוגי!!
_new_ הוספת תגובה



''הפצת דת מוחמד בחרב''
Israeli101 (יום רביעי, 27/09/2006 שעה 2:21) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הלמוט(אבינרי לכל מען דיכפין!)

''לא ידוע על ניסיון כלשהו לכפות את דת מוחמד על
היהודים''
''Fight against those who believe not in Allah, nor in the Last Day, nor forbid that which has been forbidden by Allah and His Messenger (Mohammed) and those who acknowledge not the religion of truth (Islam) among the people of the Scripture (Jews and Christians) Sura 9:29.

**************************************
''הפצת דת מוחמד בחרב'' הוא אגדה מגמתית''
''slay the idolaters wheresoever you find them'' (Sura 9, Verse 5)
**************************************

''שמוחמד אסר בפירוש על רדיפת ''עמי הספר''.
''''Fight against ..........the people of the Scripture (Jews and Christians) until they pay the Jizyah (a special high tax to be paid only by Jews and Christians who do not renounce their faith and convert to Islam) with willing submission, and feel themselves subdued.'' — Sura 9:29.

_new_ הוספת תגובה



הבורות חוגגת
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 27/09/2006 שעה 5:45) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חבל להשקיע אפילו מינימום של מאמץ במתן תשובה לכותב (בכל מקרה ספק אם הוא מסוגל היה להבין אותה גם אם היה טורח לקרוא את התגובות למאמריו). עבור אלה מבין הקוראים שמעוניינים להרחיב את ידיעותיהם, להלן קישורים למספר מאמרים שהתפרסמו בעיתונות הבינלאומית על הנושא.:

Rushdie, Hirsi Ali, the Pope -- Who's Next? Der Spiegel – Sep. 18, 2006
http://www.spiegel.de/international/0,1518,437684,00...

Pope Benedict's Long Mission to Confront Radical Islam - The Guardian, Sep 17, 2006

http://www.guardian.co.uk/pope/story/0,,1874385,00.h...

Why the Pope was right - The Times. Sep 17, 2006

http://www.timesonline.co.uk/article/0,,6-2362630,00...

Western civilization really is at risk from Muslim extremists (Head-in-the-Sand Liberals)
Los Angeles Times, Sep 18,2006

http://www.latimes.com/news/opinion/la-oe-harris18se...
_new_ הוספת תגובה



היהודים בחצי האי ערב
אליצור סגל (יום רביעי, 27/09/2006 שעה 21:22)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
כדאי מאוד שהקוראים יעיינו במאמרי היהודים בחצי האי ערב בפא''צ כאן
דיון 1106
האם הוא ילמד משהו את אבנרי עצמו?
אינני חושב שיש לכך סיכוי
אליצור
_new_ הוספת תגובה



מוצרט כתב אופרה בשם אידומניאו
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 27/09/2006 שעה 23:49) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש באופרה הזאת קטע שעלול להעליב את העולם המוסלמי.

הצגה פומבית של האופרה הזאת שהיתה מיועדת לימים אלה בוטלה מחשש למהומות הדומות לאלו שפרצו בעיקבות הקריקטורות הדניות או נאום האפיפיור. הציבור בגרמניה סוער.

להלן מה שמחבר המאמר היה אומר לו ידע על המיקרה:

אני חושד במוצרט שגם הוא מאמין באגדות האלה באמת ובתמים. משמע שמוצרט, שהיה קומפוזיטור גדול, נציג אמיתי של תרבות המערב, לא טרח להתעמק יותר מדי בהיסטוריה של דתות אחרות.

מדוע מוצרט כתב את האופרה הזאת? מדוע בית האופרה בגרמניה רוצה להעלות אותה בפומבי? ומדוע דווקא עכשיו?

אין מנוס מלראות את הדברים על רקע מסע-הצלב החדש של בוש ותומכיו האוונגליסטים, ודיבוריו על ''פאשיזם איסלאמי ו''מלחמה עולמית בטרוריזם'', כשהמילה ''טרוריזם'' מכוונת למוסלמים. מצד מפעיליו של בוש זהו ניסיון ציני להצדיק את ההשתלטות על אוצרות הנפט. לא בפעם הראשונה בהיסטוריה נפרשת אדרת מוסיקלית על אינטרסים כלכליים עירומים, לא בפעם הראשונה הופך מסע-שוד למסע-צלב.

האופרה של מוצרט, והעלאתה להצגה בימים אלה משתלבות היטב במאמץ הזה. והתוצאות האפשריות - מי ישורן.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי