פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_4109

המרוץ לנשיאות 2008, האם באמת ''יפה שעה אחת קודם''?
הרהורים בלי כחל ושרק / ישראל בר-ניר (שבת, 27/01/2007 שעה 21:46)


המרוץ לנשיאות 2008, האם באמת ''יפה שעה אחת קודם''?

ד''ר ישראל בר-ניר



תוצאות של בחירות הוא הנושא האחרון עליו ניתן להתנבא במידה כלשהי של וודאות. במיוחד כשנותרו עוד כמעט שנתיים עד למועד הבחירות. הכרזתה של הילארי קלינטון על כניסתה למרוץ אל הבית הלבן בבחירות של 2008 מקנה בכל זאת עניין לנושא. אין בכוונתי להתנבא מי ינצח בבחירות, אבל אנסה לנתח את האפשרויות. כל מה שייכתב בשורות הבאות, משקף את דעותי הפרטיות בלבד.

הילארי קלינטון
הילארי קלינטון
ראשית הרקע. צעדה של הגב' קלינטון הוא חריג מבחינת העיתוי. זה די נדיר שמועמדים הנחשבים ל''רציניים'' נכנסים למרוץ בשלב כל כך מוקדם.1 הסיבה פשוטה. כמו במרוץ למרחקים ארוכים, משתתף שרוצה לנצח זקוק בראש ובראשונה לאוויר שיאפשר לו להחזיק מעמד לאורך כל הדרך. מי שמתחיל מוקדם מדי עשוי למצוא את עצמו ללא אוויר לפני שהגיע לקו הסיום. במרוץ לנשיאות האוויר הוא הכסף. בארה''ב אין חוק מימון מפלגות,2 ועל המועמדים השונים להשיג מימון לכיסוי הוצאותיהם מכיסם הפרטי אם יש להם (כאן אין שום הגבלות) או לגייס תרומות מהציבור (כאן יש מערכת שלמה של הגבלות שהולכות ומחמירות בכל מערכת בחירות שעוברת). מדובר בסכומים לא מבוטלים. על מנת לקבל מושג על סדרי הגודל בהם מדובר, חבר בית הנבחרים, שחייב להיבחר מחדש אחת לשנתיים, צריך לגייס בממוצע כ 50,000 דולר ליום החל מהרגע בו הוא מתחיל לכהן. מערכת בחירות ממוצעת לסנאט עולה מעל 50 (לעתים אפילו מעל 100) מיליון דולר, אבל זה רק אחת לשש שנים. במערכת בחירות לנשיאות הסכומים עוברים בקלות את הסף של 100 מיליון דולר.3 כמובן שהמועמדים אינם פועלים בחלל הריק. הם נעזרים במפלגות ובמנגנוני גיוס הכספים שלהן. זאת הסיבה שיש מעט מועמדים בלתי תלויים. ככל שמערכת הבחירות נמשכת יותר זמן ההוצאות עולות, וללא רזרוות כספיות הולמות, מי שמתחיל מוקדם מדי ימצא את עצמו מחוץ למרוץ ללא כל קשר לאטרקטיביות שלו. מסיבה זו הכלל של ''יפה שעה אחת קודם'' לא עובד תמיד.

מצבה הכלכלי של משפחת קלינטון הוא כלל לא רע. אין להם שום בעיה לגמור את החודש. אבל זה רחוק מלהספיק לממן מערכת בחירות נשיאותית. זה לא הסיפור של קרי, המתחרה של בוש בבחירות של 2004, שיכול היה לכסות מכספו הפרטי (יותר נכון מהכסף של אשתו) שלוש מערכות בחירות לנשיאות בלי שתפגע רמת החיים שלו. ברק אובאמה
ברק אובאמה
צעדה של הילרי קלינטון למעשה נכפה עליה בעקבות הופעתו של ''כוכב'' חדש על הבמה, הסנאטור הכושי ברק אובאמה (Barack Obama), שבמבט ראשון נראה כמועמד בעל סיכויים של ממש. כמו שיש סיכון כשמתחילים מוקדם מדי, יש סיכון לא פחות כשמתחילים מאוחר מדי כאשר יש בתמונה מועמד אחר שכבר צבר ''מומנטום''. הילרי קלינטון חששה שאם היא תמתין יותר מדי היא עלולה לגלות שהמתחרה החדש כבר התבסס בראש המרוץ ושיהיה לה קשה לסגור את הפער. להלן אתייחס לשאלה עד כמה החשש הזה היה מוצדק. תורמים פוטנציאליים, ובעיקר התורמים הגדולים, אינם נוטים להמר בכספם על מועמדים שאין להם סיכויים של ממש. הם מעדיפים ללכת על בטוח. נכון שאף פעם אי אפשר לדעת בוודאות, אבל לא חולף זמן רב עד שהתמונה מתבהרת, לפחות בכל מה שקשור לסיכויים. מועמד שזוכה להישגים בלתי משמעותיים בלבד בסיבובים המוקדמים מאבד מהר מאד גם את מעט התמיכה שהיתה לו מלכתחילה. לעומת זאת, מועמד עם הישגים מרשימים בסיבובים המוקדמים צובר מומנטום ומשפר את יכולת גיוס הכספים שלו. זה עובד כמו כדור שלג, ואם נותנים לו להתגלגל באופן חופשי הוא יכול להגיע למימדים כאלה שלא יותירו סיכוי למתחרים. כדאי גם לזכור שהמרוץ לנשיאות מורכב משני שלבים. בשלב הראשון על המועמד להתמודד עם המועמדים האחרים מבין חברי מפלגתו, ובשלב השני עליו להתמודד עם המועמד של המפלגה היריבה.

ההצלחה של הדמוקרטים בבחירות הביניים בנובמבר האחרון העלתה להם את המוראל והם תולים תקוות רבות בסיכוייהם לחזור ולכבוש את הבית הלבן ב-‏2008 בסיוע התנופה שהם קיבלו. יש פעילות רבה בשטח, כשלפחות ארבעה מועמדים נוספים על הילארי קלינטון וברק אובאמה כבר נכנסו לזירה. בצד השני, אצל הרפובליקנים, בינתיים הכל דיבורים בלבד.

להערכתי צעדה של הילארי קלינטון היה משגה. זה אולי לא יזיק לה מעבר לייקור מיותר של מערכת הבחירות שלה, אבל זה גם לא יביא לה הרבה תועלת. החשש שלה מפני מועמדותו של אובאמה הוא לא במקום. הרעש והפרסומת הנלווים למועמדותו של אובאמה מטעים. אין לו שום סיכוי. לא במרוץ על המועמדות בתוך המפלגה הדמוקרטית ועל אחת כמה וכמה לא במרוץ לנשיאות אם במקרה הוא בכל זאת יזכה במועמדות. זו לא יותר מאשר בועת סבון תקשורתית. הוא צעיר מאוד – עדיין לא מלאו לו 46. יש לו מעט מאוד נסיון – הוא מכהן שנתיים בלבד כסנאטור ולפני כן היה שנתיים חבר בבית הנבחרים. אין לו שום נסיון בתפקיד ביצועי כלשהו. למעשה, הדבר היחיד שיש לו להציע לבוחר זה הצבע שלו. הוא כושי. הוא הכושי היחיד המכהן כסנאטור.4 הוא יודע לדבר וגם יש לו הופעה מרשימה, אבל זו סחורה שלא חסרה כאן. בקרב החוגים הליברליים הקיצוניים לשיקול הגזעי יש משקל רב, ועבורם אובאמה הוא מתנה משמיים. ג'ורג' סורוס
ג'ורג' סורוס
הוא כבר זכה לתמיכתו של מיליארדר יהודי בשם ג'ורג' סורוס (George Soros), אדם שהונו מוערך בלמעלה מ-‏8 מיליארד דולר. סורוס הוא בעל דעות שמאלניות קיצוניות, הוא השקיע בעבר הון עתק במערכת הבחירות של קרי ונרתם לכל פעילות המכוונת לפגוע בנשיא בוש.

הבעיה של אובאמה היא שהקלף הגזעי לבדו אינו מספיק כדי לזכות בבחירות. כדי לנצח בבחירות מועמד זקוק לרוב בקרב כל ציבור הבוחרים וזה אומר שעליו לזכות גם בחלק מקולות המפלגה היריבה. למנגנון המפלגה הדמוקרטית נסיון עשיר והם מכירים טוב את הלך הרוחות בציבור האמריקאי. הם מודעים לעובדה שהצגת מועמד כושי תביא להם הרבה נקודות זכות בחוגי השמאל הליברלי ובקרב המיעוטים השונים. אבל הם רוצים לזכות בבחירות. עבורם נצחון בנקודות לא תופס. הם רוצים לראות את המועמד שלהם עולה במדרגות הבית הלבן. כדי שיהיה סיכוי שזה יקרה עליהם להציב כמועמד מישהו שיש לו סיכויים ממשיים למשוך קולות מכל חלקי הציבור ולא ממגזרים בודדים. לאובאמה לא רק שאין מה להציע מעבר לקלף הגזעי, הוא גם חסר חשיפה ממשית לציבור הרחב בארה''ב. הרעש התקשורתי סביבו מטעה. העיתונים המובילים כמו הניו יורק טיימס או הוושינגטון פוסט אינם נקראים ע''י יותר מאשר שני מיליון קוראים כל אחד (זו כבר הערכה מאוד נדיבה), ואחוזי הצפיה בשידורי החדשות של הרשתות המובילות נעים בסביבות חמישה אחוזים גם בשעות השיא. האמריקאי הממוצע בכלל לא שמע עליו. נכון שיש לו שנה כדי לבנות את התדמית שלו ובעזרת השקעה מאסיבית זה בר ביצוע (גם קארטר היה אלמוני בתחילת מסע הבחירות שלו), אבל זה רק הצעד הראשון ועדיין ישארו בעינם החסרונות האחרים שמניתי. העומד בראש המנגנון של המפלגה הדמוקרטית היום, הווארד דין, שייך לאגף הרדיקאלי של המפלגה ובלבו הוא ודאי היה רוצה לראות מי שהוא כמו אובאמה בבית הלבן, אבל גם הוא לא מוכן להסתפק בנצחון בנקודות. אין לפיכך אפילו שמץ של סיכוי שהמפלגה הדמוקרטית תהמר על המועמדות של אובאמה.

הבחירות של 2008 תהיינה ייחודיות בכך שבפעם הראשונה מזה 80 שנה שהמועמדים של שתי המפלגות יהיו מועמדים ''חדשים''. במערכות הבחירות הקודמות תמיד אחד מהמועמדים היה ''מועמד חוזר'' (incumbent). לצורך העניין מקובל לראות בסגן נשיא המתמודד על הנשיאות, כאשר הנשיא אינו יכול או אינו רוצה להבחר מחדש, ''מועמד חוזר''. למועמד חוזר יש יתרון עצום מול מתמודד חדש. זה לא תמיד מבטיח את הניצחון (במאה וחמישים השנים האחרונות, רק סגן נשיא אחד הצליח להבחר ישירות לנשיאות – ג'ורג' בוש האב), אבל זה עוזר מאוד. מאחר ולסגן הנשיא הנוכחי, דיק צ'ייני, אין כל כוונה להכנס למרוץ, גם המועמד של הרפובליקנים ב-‏2008 יהיה מועמד חדש.

מערכת הבחירות הנוכחית תתנהל לפיכך מבלי שלמועמד של אחת המפלגות יהיה איזה שהוא יתרון התחלתי על יריבו. בנתונים האלה מצבה של הילארי קלינטון נראה טוב. בכל זאת, להערכתי אין לה הרבה סיכויים. גם לא הייתי מהמר על כך שהמפלגה הדמוקרטית בכלל תבחר בה כמועמדת לנשיאות. כפי שאמרתי למעלה, השיקול הראשוני של המנגנון הוא לנצח בבחירות ולא לנצח בנקודות. עם כל ההתקדמות שעברה על החברה האמריקאית בעשרות השנים האחרונות בנושא שוויון זכויות לאישה, לדעתי הציבור האמריקאי עדיין לא בשל לבחור באישה לנשיאות. החברה האמריקאית היא ביסודה חברה שמרנית. נשים מהוות כמחצית מציבור הבוחרים וזה רחוק מאוד מלבוא לידי ביטוי בייצוג שלהן בקונגרס. כמו במקרה של אובאמה, הכיסוי התקשורתי שהילארי קלינטון זוכה לו איננו משקף את הלך הרוחות בציבור שמחוץ למרכזי האוכלוסיה הגדולים. בניגוד לאובאמה, שמה של הילארי קלינטון מוכר כמעט בכל בית בארה''ב. יש לה גם תמיכה מאסיבית במדינות המובילות כמו ניו יורק וקליפורניה. כל זה עדיין לא מספיק להבטיח שהיא תזכה במרוץ לנשיאות. חסרון נוסף שיש לה היא העובדה שהסנאט איננו קרש קפיצה טוב לנשיאות. בכל המאה שעברה רק מועמד אחד הצליח להבחר לנשיאות מהסנאט – ג'ון קנדי. הציבור האמריקאי לא מתייחס באמון רב למימסד הפוליטי הוושינגטוני. האמונה שהפוליטיקאים בוושינגטון הם מושחתים ודואגים אך ורק לאינטרס של עצמם מושרשת עמוק בתודעה, ולא בלי סיבה. זה נותן יתרון למישהו מבחוץ בשל האמונה (הנאיבית) שהוא ''יעשה סדר בברדק''. ג'ון מקקיין
ג'ון מקקיין
כמובן שאם המועמד הרפובליקני יהיה ג'ון מקקיין, שגם הוא סנאטור, זה יעבוד לטובתה של הילארי קלינטון.

עדיין מוקדם להתנבא מה יקרה ב-‏2008. הדבר היחידי שעליו הייתי מהמר זה שהילארי קלינטון לא תהיה המועמדת של הדמוקרטים, למרות שכרגע לא רואים באופק מועמד דמוקרטי רציני שמסכן אותה. אצל הרפובליקנים יש כרגע שני מועמדים בולטים, הסנאטור ג'ון מקקיין, וראש עיריית ניו יורק לשעבר, רודי ג'וליאני
רודי ג'וליאני
רודי ג'וליאני. ברקע ממתין גם ניוט גינגריץ', מי שהיה יו''ר בית הנבחרים. לג'וליאני יש יתרון על מתחריו בשל הרקורד שלו – הוא נבחר לראשות עיריית ניו יורק, שבה רוב המצביעים הם דמוקרטים, למרות שהוא רפובליקני. כדי לזכות בבחירות לנשיאות מועמד חייב למשוך קולות מהמפלגה היריבה בנוסף לאלה של מפלגתו. לג'וליאני יש ''קבלות'' בתחום הזה. מצד שני לג'וליאני יש חסרון רציני. הוא שייך לאגף המתון של המפלגה הרפובליקנית. למרות שהוא קתולי, הוא איננו מתנגד להפלות (לפחות הוא לא פנאטי בנושא). זה עשוי להביא לכך שרבים במפלגה הרפובליקנית לא יהיו מאושרים לראות בו את המועמד שלהם.

החיפושים אחרי האופק האבוד



''האופק האבוד'' (Lost Horizon) הוא שמו של ספר שנכתב ב-‏1933 ע''י הסופר הבריטי ג'יימס הילטון (James Hilton). הספר מתאר קבוצה של אנשים החיה אי שם בהרי ההימליה, במקום מסתורי המכונה שנגרי-לה (Shangri-La), מין עולם בו האנשים נשארים צעירים לנצח, עולם המנותק לחלוטין מהעולם הזה. כיצירה ספרותית הספר הזה היה לא מי יודע מה. הוא זכה להכנס להיסטוריה בזכותו של הנשיא האמריקאי רוזוולט. באפריל 1942, כאשר טייסת של מפציצים אמריקאיים בהנהגתו של אלוף משנה ג'ימי דוליטל (Colonel Jimmy Doolittle) שהוזנקה בחשאי מנושאת מטוסים, הפציצה את טוקיו, התפתחה מערכת שלמה של ספקולציות איך המבצע התאפשר. המרחק של טוקיו מבסיסי הצבא האמריקאי היה מעל ומעבר לטווח של מטוסי ארה''ב באותה תקופה. בתשובה לשאלות עיתונאים בנושא, הנשיא רוזוולט הגיב בהומור ש''המטוסים המריאו משנגרי-לה''. יותר מאוחר באותה שנה, אתר הנופש הנשיאותי הידוע היום בשם קמפ דייויד, נחנך ע''י הנשיא רוזוולט שנתן לו את השם שנגרי-לה.

אחרי ההקדמה הזאת, נעבור לנושא. ראש הממשלה עבר לא מזמן ניתוח לפקיחת העיניים. השיפור בראייתו הביא אותו לכך שהוא יכול היה להצהיר בכינוס של פעילי מפלגתו ''קדימה'', שבניגוד לאופוזיציה מימין, הרואה רק את האש ואת הדם, הוא רואה את האופק המדיני (''ידיעות אחרונות'', 25 בדצמבר 2007) (ע. צופיה ידידי, קח דוגמא. אולי גם אצלך זה ישפר את כושר הראיה של עיניך הצופות למרחוק). יותר מאוחר, בהופעה לפני פורום המטכ''ל, לשם הוא הגיע כדי להסביר את הצלחות המלחמה בלבנון (כאילו שהם לא ידעו לבד), ראש הממשלה הכריז ש''דרום הלבנון נקי מחיזבאללה'' (''ידיעות אחרונות'', 26 בינואר 2007). העיתונאי שדיווח על הארוע לא מצא לנכון לפרט מה היתה תגובת השומעים על ההכרזה הזאת. ראיית האופק באה כנראה על חשבון הראיה לטווח קצר, או בפרפראזה על דברי ראש הממשלה הקודם, כשרואים את ה''שם'' לא רואים את ה''כאן''. מה חבל שאי אפשר היה לסדר לראש הממשלה ראייה בי-פוקלית.

ומראש הממשלה למשנהו (עמיש, אתה רואה? אני לוקח ברצינות את הביקורת הנוקבת שלך ומשתדל לדייק), שמסתבר שגם הוא עבר ניתוח לפקיחת העיניים. לא ברור מתי בדיוק זה התרחש (היחצ''נים של פרס לא ראו בארוע הזה דבר שיכול לשפר את התדמית שלו), אבל זה מסביר מדוע הוא היחיד שמצליח לראות את המזרח התיכון החדש, שם הוא עוסק כבר כמה שנים בחיפושים אחרי האופק.

חביאר סולאנה
חביאר סולאנה
מנהיגי ישראל אינם השחקנים היחידים המשתתפים בגירסה הדיפלומטית של ''מחפשים את המטמון''. הממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי, חביאר סולאנה (Javier Solana Madariaga), שהגיע גם הוא לאזור, ''נותר בהלם מגדר ההפרדה'' (''ידיעות אחרונות'', 22 בינואר 2007). זה כנראה מה שמנע ממנו למצוא את האופק המדיני. את ההלם החילופי שהיה חוטף ממחבל מתאבד בהעדר הגדר הוא היה קצת מתקשה לתאר במלים. מזכירת המדינה של ארה''ב, הקנצלרית הגרמניה, ראש ממשלת בריטניה ואפילו נשיא צרפת, כולם ביחד וכל אחד לחוד מנסים למצוא את דרכם אל האופק המדיני.
 
ההפתעה היחידה היא שאין כאן שום הפתעה. כולם עוסקים בחיפוש אחרי האופק האבוד תוך הסתייעות במפת דרכים המובילה לשום מקום. וכפי הגדיר זאת יוגי ברה (Yogi Berra), מאמן הבייסבול האמריקאי המפורסם, אם אתה לא יודע לאן אתה רוצה להגיע יש לך סיכוי טוב להגיע למקום אחר (If you don't know where you're going, chances are you will end up somewhere else).

בוויכוח המתמיד מי הוא ריאליסט בראייתו את המוצא מהסכסוך הערבי ישראלי, מוכרים לנו השכם והערב שזה ''לא ריאלי'' לצפות שלאורך זמן ישראל להחזיק מעמד במצב של מלחמה בלתי פוסקת, התקפות טרור חוזרות ונשנות, איום גרעיני איראני המתגבר והולך, ו''כיבוש'' המביא לדמורליזציה. לכן, כך אומרים, התחפרות במצב הקיים (Status Quo) שהוא מילכוד, מהווה סכנה לעתידה של מדינת ישראל. יש לפיכך לעשות כל מאמץ ולנקוט ביוזמות מדיניות שתבאנה לשבירת מהמילכוד. זה הרציונל של המתמידים בחיפושים אחרי האופק המדיני. הבעיה היא שנכון להיום, כל האלטרנטיבות שנוסו מאז אוגוסט 1993 הוכיחו את עצמן כיותר גרועות מאשר המשך המצב הקיים. כל עוד האלטרנטיבה לקסאמים היא שמסאמים, האופק המדיני ימשיך להיות אופק אבוד, שנגרי-לה במהדורה מזרח תיכונית.

מישהו שלח לי בדוא''ל קטע שהופק ע''י דובר צה''ל לרגל טכס הפרידה מהרמטכ''ל הקודם, משה יעלון. זה קטע לא נורמלי ואני ממליץ בכל לב לכל אחד לצפות בו כשהרמקולים פתוחים. כפי שנאמר בהודעה שהתלוותה לקטע, הפיקוד הבכיר של צה''ל אולי לא יודע להלחם כל כך טוב, אבל לפחות הם יודעים לשיר. הפינוי מגוש קטיף שחרר את צה''ל מעול שהוא לא היה מסוגל לעמוד בו. את הזמן והמשאבים שהשתחררו צמרת צה''ל מקדישה לעיסוק בשירה ובשדרות מלקקים את הפצעים.

בקרית שרמוטה רעש מהומה

שתי נשים התקוטטו בכיכר השוק. מכות, שריטות, סטירות, תלישת שערות ושאר מרעין בישין עפו לכל עבר. שתי נשים. האחת מתנחלת בשביס, כרסה בין שיניה, שערה פרוע ועיניה זורות שנאה וזעם. מולה עלמת חן תמה מבנות דודינו. האחת קצף על שפתיה, רק תתנו לה והיא תראה כבר מי ומה היא. השניה דבריה בנחת נשמעים וכל כולה ליאה ותהיה, מה כבר רוצים ממנה.

היא קראה לה שרמוטה

לא סתם קטטה היתה זאת. קטטה מתוקשרת כדבעי היתה זאת. דאג מי שדאג שבהישג יד תהיה מצלמת וידאו, דאג מי שדאג שהמתרחש יונצח על מנת שאת ''הבשורה'' ניתן יהיה להפיץ ברחבי עולם.

היא קראה לה שרמוטה

ובבוא הרגע, אל האקרנים קסטת הוידאו הגיעה. ובשעות השיא של הצפיה, לביתו של כל עם ישראל כיכר השוק מחברון הגיעה. ולמראה עיניים, ולמשמע אוזניים, שומו שמיים, געשה ורעשה ארץ וכוכבים זזו ממסילותם. אין בקסטה מכות, ואין בה שריטות, אין בה סטירות, וגם אין תלישת שערות. אבל יש בה שרמוטה.

היא קראה לה שרמוטה

עוד לא נדמו ההדים ונעו אמות הספים. עוד לא כבה האור על האקרנים וכל הארץ יצאה במחול הגינויים. שרים וסגניהם, ניצבי משטרת ישראל ומישניהם, עורכי עיתונים וקרייני חדשות, איש לא טומן ידו בצלחת. כל אחד לחוד וכולם ביחד תורמים לקלחת.

היא קראה לה שרמוטה

לא ייעשה כך במעוננו אומר האחד, כסדום ועמורה נהיינו מחרה ומחזיק אחריו שני. על קטנות מאלה חרב בית המקדש פוסק שלישי, לקפד ראשה של החוטאת או לפחות להשליכה לבור כלא דורש הרביעי. יש דבר אחד עליו ללא יוצא מן הכלל כולם מסכימים – על זה לסדר היום אין אנחנו עוברים, כי לא יהודי הוא המוסר הזה.

היא קראה לה שרמוטה

אפארטהייד שכזה

בחדשות התפרסם שבעקבות הצעה של ראש הממשלה להעביר כמה מהשכונות הערביות הסובבות את ירושלים לשליטתה של הרשות הפלשתינאית, ישנה נהירה של ערבים המנסים להעתיק את מגוריהם לשכונות שתשארנה בשליטת מדינת ישראל (אני מצטער שלא שמרתי את הידיעה, ולכן אין לי הניסוח המדוייק או הקישור. אם אינני טועה זה היה בג'רוסלם פוסט). זה נותן משמעות חדשה לתואר ''אפארטהייד'' המיוחס לישראל ויחסה למיעוט הערבי, חדשות לבקרים מפיהם או מעטם של כותבים כמו שולמית אלוני, אורי אבנרי, הסמרטוט שלנו כאן ונשיא ארה''ב לשעבר, ג'ימי קרטר, שלאחרונה הצטרף גם הוא למקהלה.

בחזית הפסקת האש אין כל חדש

הסכם הפסקת האש מחזיק מעמד – ישראל ממשיכה להקפיד על ההפסקה והערבים מקפידים לשמור על האש. במסגרת המגמה להרחיב את תחולת הפסקת האש לאזורים נוספים עליה ספרתי בשבוע שעבר, הערבים החלו בנסיונות טיווח לאשקלון (''ידיעות אחרונות'', 22 בינואר 2007). זה בנוסף למנה הרגילה של הקסאמים ע''פ המיכסה שהוקצבה לערבים ע''י רמי נוי (''ידיעות אחרונות'', 25 בינואר 2007).



  1. באופן רשמי המרוץ לנשיאות נפתח רק בחודש ינואר של שנת הבחירות, אם כי המועמדים השונים נוקטים בצעדים הראשונים כמה חודשים לפני כן. הכרזה רשמית על מועמדות שנה שלמה לפני הפתיחה הרשמית של המרוץ היא די נדירה.
  2. ישנה אפשרות לקבל מימון של מערכת הבחירות מכספי הציבור, אבל הסכומים העומדים לרשות מועמדים פוטנציאליים אינם גדולים. מועמד שנעזר בתמיכה ציבורית כזאת ''קושר לעצמו את הידיים'' מפני שעליו לקבל על עצמו מגבלות דראסטיות בכל מה שקשור לגיוס תרומות.
  3. להערכתו של יו''ר וועדת הבחירות המרכזית, ''כדי להשאר בתמונה'', על מועמד לגייס לפחות 100 מיליון דולר(!) עד לסוף שנת 2007, סכום שלדבריו יהווה ''כרטיס כניסה'' בלבד...
  4. בניגוד לבית הנבחרים, בו מכהנים וכיהנו לא מעט כושים, מעט מאוד כושים נבחרו לסנאט. בכל ההיסטוריה של ארה''ב היו רק חמישה סנאטורים כושים, כולל הנוכחי.







http://www.faz.co.il/thread?rep=92268
בתקופת אולמרט כראש עיריית ירושלים
אריה פרלמן (יום ראשון, 28/01/2007 שעה 0:19)

הופיע מאמר במקומון השמאלני ''כל העיר'', שהוא העיתון החשוב ביותר בירושלים. שם נאמר, ולצערי לא שמרתי את הידיעה, פחות או יותר כדלקמן:

''אולמרט טוען שהוא יכול להוכיח שרוב ערביי מזרח ירושלים מעוניינים בהמשך שלטון ישראל עליהם וגו'''

אני ציפיתי למצוא התגוללות שמאלנית טיפוסית על הפאשיסט התורן שמעז לטעון בקולוניאליזם המתנשא האופייני לו, שה'ילידים' רוצים בהמשך שלטון ה'לבנים' עליהם, ומה פתאום ולא יעלה על הדעת וגו' וגו' וגו'.

אבל לתדהמתי הרבה - המאמר אישר את טענתו של אולמרט...

כך או אחרת - אני במקרה זה סומך על הערכתו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92290
סורוס השמאלני?
ד''ר לי–און הדר (יום ראשון, 28/01/2007 שעה 4:20)

ברצינות: סורוס ''בעל דעות שמאלניות'' ולא סתם אלא ''קיצוניות.'' נו..באמת. אולי הוא תומך בהלאמת מערכת הכספים האמריקאית? במערב ארופה סורוס היה אולי יכול להיות חלק מחוגי הימין של מפלגה סוציאל-דמוקראטית.הוא מממן מאמץ לרפורמות פוליטיות וכלכליות ברחבי העולם. הוא אכן מתנגד לבוש ומלחמתו בעיראק. זאת דעה ששותפים לה רוב גדול של אזרחים אמריקאיים כולל סנאטורים רפובליקאניים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92294
סורוס תומך בשורה של רעיונות מופרעים
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 28/01/2007 שעה 4:47)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

שבארה''ב נחשבים ל''שמאל''. כמו בארץ, ''שמאל'' באמריקה זה לא מה שלימדו אותך בתנועת הנוער בארץ. ההתנגדות שלו היא לבוש וכתוצאת לוואי לכל דבר שבוש תומך בו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92317
שרמוטה הוא זה שסרב להיתפטר מתפקידו הנשיאותי
סוריא (יום ראשון, 28/01/2007 שעה 9:20)
בתשובה לישראל בר-ניר

בודאי יהו כאלה שישתו את דמי עקב משפט זה .אך אני כן רואה דמיון שרמוטי בין אותה מתנחלת או ערביה צווחנית או כבוד הנשיא .ובתוספת בעת שעבדתי לפני שנים רבות בשכם מספר שוטרים תושבי שכם השמיעו באוזני ''והיה ושכם תהה בפלשתין כשפלשתין תהה מדינה המה לא ישארו שם ויבקשו לעבור לישראל .כך שזה לא חדש .

http://www.faz.co.il/thread?rep=92327
סורוס השמאלני?
סתם אחד (יום ראשון, 28/01/2007 שעה 14:13)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

לשמאל תמיד היו רשימת מיליונרים, בישראל למשל רוב ההון בידי השמאל לכן לא ברורה התמיהה שלך כאילו יש סתירה בין היות אדם מיליונר להיותו ''שמאל''. חלק הם מיליונרים תמהונים וחלק אחר בדומה ל''שמאל'' הישראלי מתחזים להיות שמאל יש אירגונים שכל תפקידם לספק אליבי ''שמאלני'' כאשר בפועל הם בכלל ימניים ואולי התפקיד שלהם הוא להנות מכל העולמות להיות פטריוטי/ ושמאלני/ימני/קפיטליסטי/סוציאליסטי/ (בבחירות האחרונות רץ מטעם מפלגת העבודה איש שמקורב לפרץ והציג עצמו כסוציאליסט מיליונר ... כל תדמית משרתת מטרה פרטיקולרית כמובן , הרי התואר ''שמאל'' .. כאילו נחשב למקדם מכירות לא רע במובן החברתי הסנובי , כל אחד שרוצה ליצר לעצמו מעמד חברתי או ''אינטלקטואלי'' בקרב חוגים מסויימים מאמץ כמה ''ערכים'' שמאלניים כביכול, ואז חיש-מהר הוא מקבל תדמית ''שמאלנית'' שמאפשרת לו מיסתור ממה שהוא באמת (חזירון קפיטליסטי שמלא במרשרשים) במיוחד הדבר תמוהה אצל אלו שלא הרויחו את המיליונים מעבודה או יצור של דבר מה בעל ערך והם בסה''כ סרסורי כספים מסוגים כאלה או אחרים , שוב לא שופטים את הקפיטל של המיליונר המתחזה בעיניים מחמירות , הוא כביכול לא קפיטליסט די שיתרום לכמה קרנות ''שמאלניות'' ויקבל עקב כך את תוית ההכשר המיוחלת .

http://www.faz.co.il/thread?rep=92329
במקרה, באמת במקרה
עמיש (יום ראשון, 28/01/2007 שעה 15:36)
בתשובה לסתם אחד

אני מכיר את המיליונר השמאלני עוד מימיו שהיה תפרן למדי ועבד כמתכנת זוטר.
הוא היה פעיל פוליטי בעיר מגוריו בנתניה במפלגת העבודה והשתייך לאחד החוגים היותר יוניים של המפלגה. במסגרת זו הוא גם הכיר את עמיר פרץ שהיה ראש המועצה בשדרות. כך שהוא לא מתחפש, זו השקפתו מאז ומעולם ולא היה שום חדש באופן בו הציג את עצמו אלא רק אמת לאמיתה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92347
חנל'ה באמת במקרה כבר לא בתולה
סתם אחד (יום ראשון, 28/01/2007 שעה 19:04)
בתשובה לעמיש

ולמרות זאת שרים את השיר בתחינה ובהתחטאות ובקריצה - ''חנל'ה התבלבלה מה פתאום ברית מילה והיא עודנה בתולה!''

אפשר גם לגייס את אימו של ישוע המשיח שנותרה בתולה אבל על זה נאמר במופלא ממך אל תדרוש , לא כל שכן בסוציאליזם , לפי הביאור שלך יש לשער כי משורות הסוציאליזם ישחרר רק המוות , אדם הוא סוציאליסט ללא קשר למעשיו וליכולתו הקפטליסטית ולעיסוק המטונף שבחר לעסוק בו-די שיעידו עליו שבהיותו נער היה לו חור במכנסיים -עצם היותו סרסור כספים זה לא צריך לזעזע שום דבר , יש מדקדקים שאומרים שזו רמאות קטנה או גדולה תלוי בפרספקטיבה. סרסור כמו גבריאלי פי-כמה ישר ואין בו התחטאות מטונפת מהסוג הנכלולי הנלוז הזה.

להתנכל לאמת זו לא אמת לאמיתה,אפילו אם הכרת אותו כשהוא היה בתול או דלפון גם בני גאון היה פעם דלפון ושכיר ועמירם סיון כשהיה מנהל בנק עדין חשב שהוא סוציאליסט בקיבוץ, למרות שהוא היה כבר חלאה קפטליסטית שהחלה במלאכת השוד של אנשים ''רגילים'' בריבית ובכל מה שמאפיין אנשים שגוזרים קופונים על חשבון מסכנים.

לא מפליא שימנמן כמוך תומך בנכלולן הנלוז הזה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92354
שטויות במיץ עגבניות
עמיש (יום ראשון, 28/01/2007 שעה 22:22)
בתשובה לסתם אחד

בשום מקום לא כתוב שאדם בעל השקפות סוציאליסטיות צריך להיות עני מרוד. זה שאבי שקד הצליח במו ידיו להתעשר עד מאד וזה שהוא מוכן היום להקדיש מזמנו ומכספו לפעילות ציבורית רק מעיד לטובתו, וזאת בניגוד לרבים אחרים שנראים כאילו הצטרפו לפעילות ציבורית רק על מנת למלא את כיסיהם.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92346
לשמאל תמיד היו רשימת מיליונרים
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 28/01/2007 שעה 19:01)
בתשובה לסתם אחד

זה בהחלט נכון, מאחר וקל מאד להיות שמאלני כשיש הרבה כסף בכיס. למעשה כשיש לך הרבה כסף קל לך להיות מה שאתה רוצה. איך התבטא טוביה בכנר על הגג: ''זאת לא בושה להיות עני, אבל זה גם לא כבוד גדול''. זה מתייחס בהפוך על הפוך גם לעשירים.

בכל זאת יש דרגות שונות של שמאל --- משפוי, דרך מתון ועד רדיקאלי פנאטי. במקרה של סורוס, שאחרי מעלליו אני עוקב כבר זמן מה, הוא בהחלט שייך לקצה השמאלי של השמאל.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92409
סורוס השמאלני?
ד''ר לי–און הדר (יום שני, 29/01/2007 שעה 19:38)
בתשובה לסתם אחד

לא הזכרתי בהערה שלי שסורוס הוא ביליונר. מדובר היה בדעותיו ופעילותו הציבורית כולל תמיכה בתנועות דמוקראטית ברחבי העולם. על פי ד''ר בר ניר כל מי שלא תומך בנתניהו ובוש הוא שמאלני. אגב,תוצאות מערכת הבחירות ב-‏2008 יהיו תלויות במה שקורה בעיראק. כמו שציינתי רוב גדול של אמריקאים מתנגד למלחמה בעיראק (כולל רוב היהודים).

http://www.faz.co.il/thread?rep=92413
מה פתאום אתה נטפל לנתניהו?
ישראל בר-ניר (יום שני, 29/01/2007 שעה 20:17)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

מה הוא כבר עשה לך? אני הזכרתי אותו בכלל? התייחסתי לבוש, זה נכון, אבל לא אמרתי שכל מי שמתנגד לבוש הוא שמאלני, אצל הרבה זאת תוצאה של שנאה סתם ללא כל קשר לדעות הפוליטיות (מהמעט שהתפרסם כאן בשמך, נראה לי שאתה שייך לסוג הזה). זה נכון גם לגבי היחס לנתניהו, אבל זה לא הנושא כאן.

יש לך טעות בסיסית בקביעה ש''רוב גדול של אמריקאים מתנגד למלחמה בעיראק''. זה בפרוש לא נכון (יש מתנגדים אבל הם מיעוט שולי). מה שרוב הציבור האמריקאי מתנגד לו, או יותר נכון לא מרוצה ממנו, זה הביצוע הכושל ואי ההצלחה להשיג את היעדים (זה נשמע אולי מוזר, אבל האמריקאים לא אוהבים להפסיד). ברור שהמלחמה בעיראק תשפיע על הבחירות של 2008. אבל זה יכול לעבוד בשני הכיוונים, כי אם יווצר הרושם שאי ההצלחה היא בגלל שהדמוקרטים מכניסים מקלות בגלגלים הם יוכלו לשכוח מהבית הלבן להרבה זמן.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92414
הרהורי לב מסוכנים
רון בן-יעקב (יום שני, 29/01/2007 שעה 21:00)
בתשובה לישראל בר-ניר

נראה שהסיפא של השורה האחרונה שלך איננה מבוססת משום שחוסר שביעות הרצון מביצועיו של בוש, והתנגדות להמשך השקיעה בבוץ העירקי (לומשנה אם תקרא לזה ''התנגדות למלחמה'' או ''ביצוע כושל,'' ואגב האם יש עם שכן אוהב להפסיד, אתמהה), חוסר השביעות הזה עמוק ומקיף את מה שקרוי בעגה הרפובליקנית-פוליטית ''הבסיס,'' בכירים רפובליקנים בקונגרס, בסנט, בקצונה הגבוה, בקרב הנאו-קונסרבטיבים -למעט אולי קריסטול - וגם בקרב קונסרבטיבים כמו וויליאם פ. באקלי או ברוקס.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92434
רון, לשאלתך
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 3:00)
בתשובה לרון בן-יעקב

''האם יש עם שכן אוהב להפסיד'', אתה לא צריך ללכת רחוק כדי למצוא את התשובה.

לגבי היתר, אינני יודע מאיפה מקורות האינפורמציה שלך, אבל אני חי כאן כבר הרבה שנים. זה מאוד משנה לגבי המלחמה בעיראק אם הטענות הן נגד עצם היציאה למלחמה או נגד הביצוע הכושל. אתה יכול להיות סמוך ובטוח שאם המפקד החדש שהתמנה שם יצליח (אין הרבה סיכויים שזה יקרה, אבל זה לא אפס), לא תשמע ציוץ אחד נגד המלחמה.

אי השביעות מבוש נובעת בעיקרה מבעיות פנים שכלל לא קשורות לעיראק. בראש ובראשונה נושא ההגירה הבלתי חוקית. גורם שני, לא פחות חשוב, הוא השחיתות בוושינגטון שהפעם היתה כמעט במלואה של הרפובליקנים (זה לא שונה בהרבה מהנעשה בישראל).

מעבר לזה, זה כמעט חוק טבע שמימשל מאבד הרבה בבחירות הביניים, אפילו כשיש שביעות רצון מביצועיו של הנשיא.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92437
רון, לשאלתך
ד''ר לי–און הדר (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 4:08)
בתשובה לישראל בר-ניר

ד''ר יקר. בבקשה תפסיק להתייחס ל''מקורות אינפורמציה'' כאילו שאתה קשור לאיזו שהם מקורות רציניים. אני מתגורר ועובד כעיתונאי וחוקר בבירת האימפרייה, וואשינגטון,ובניגוד אליך,לי יש קשר להרבה מקורות. רון צודק בהחלט. אכן אלו משאלות הלב שלך. אתה פשוט מקשקש. אי השביעות בארה''ב משקפת התנגדות למלחמה בעיראק. period . זה ברור על סמך כל משאלי דעת הקהל. אתה פשוט מסרב להכיר במציאות שבה מדיניות בוש נכשלה וגרמה לחיזוק איראן.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92439
תתפלא לשמוע כמה, למרות שאני לא מתגורר בוושינגטון,
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 6:24)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

קשרים ומקורות מידע יש לי. אנשים בוושינגטון לעתים קרובות מנותקים לחלוטין מהלך הרוחות ברחוב. הראיה הכי טובה היא העובדה שישנם שם כאלה שנותנים לאובאמה סיכוי כל שהוא.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92419
מה פתאום אתה נטפל לנתניהו?
ד''ר לי–און הדר (יום שני, 29/01/2007 שעה 22:27)
בתשובה לישראל בר-ניר

נתניהו כאן היה מטאפור למדיניות ישראלית שהמתנגדים לה מואשמים ב''שמאלנות.'' ואיני חש ''שנאה'' לבוש. אני מתנגד למדיניות החוץ שלו,כולל המלחמה בעיראק על בסיס שיקולים של בטחון לאומי וגלובאלי. כל משאלי דעת הקהל משקפים התנגדות של יותר משישים אחוז של האמריקאים למלחמה בעיראק ולא לצורת הביצוע שלה,ותמיכה בנסיגה הדרגתית משם. ה''ניתוח'' שלך משקף את משאלות הלב שלך ושל ה-neocons.ובכלל רוב ה''ניתוחים'' האחרים שלך די דומים מבחינת הנחות היסוד שלהם: שילוב של ראדיקאליזם ציוני ונאו-שמרנות אמריקאית שמתיימרות לייצג עמדה ''פרו-ישראלית.'' ניתקלים כאן בארה''ב בהרבה יהודים וישראלים לשעבר כאלה שמה שמייחד אותם הוא מה שנקרא chicken hawkism.המקום היחיד שבו הם מוכיחים את ה''קרביות'' שלהם הוא בבלוג שלהם...אגב, כמי שתומך במדיניות חוץ ריאליסטית ובמדיניות כלכלית ליבראלית-לכן תמכתי ב''ביבי'' בכל מה קשור לכלכלה, אף פעם לא האשימו אותי ב''שמאלנות.''

http://www.faz.co.il/thread?rep=92421
דיון בין שני
עמיש (יום שני, 29/01/2007 שעה 22:34)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

נמושות

http://www.faz.co.il/thread?rep=92435
נמושות או עמושות?
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 3:02)
בתשובה לעמיש


http://www.faz.co.il/thread?rep=92429
מה פתאום אתה נטפל לנתניהו?
סתם אחד (יום שני, 29/01/2007 שעה 23:53)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

נתניהו הוא דגל, אייקון , שכל מיני נמוכי מצח שמאלנים וימנמנים מנפנפים בו כאילו הוא משיח מה עוד שרוב רובו של השמאל הציוני זמן רב כבר תומך במדיניות נתניהו בחברה ובכלכלה -הם כועסים עליו אולי בעניין השטחים והכיבוש אבל גם פה חלה איזו נסיגה בשמאל , אפילו ד''ר סיון כותב פה לפעמים מאמרי שבח וקלס לנתניהו, אולי בגלל שלנתניהו אין אלטרנטיבה באמת ופרץ הוא לא אלטרנטיבה נלעגת אפילו -כך שבפועל אין ממש משהו קונקרטי שיכול לעמוד מול נתניהו וזו הבעיה באמת , עובדה גם כאשר נתניהו באופוזיציה מפלגת שמאל (נניח שהעבודה היא שמאל) מישמת את הכלכלה של ביבי בצורה מדוקדקת ואף עולה ומתעלה על ביבי עצמו בכמה פרקים , נזכיר כי הפעולה הראשנה של ראש הממשלה אולמרט האולטרא נוכל היתה לעלות את מחיר הלחם , אולי ההתרשמות של הנבל הזה בבית התמחוי היתה זחוחה במידה כזו שהוא הגיע למסקנה שסבבה לעניים וכדאי לעלות את מחיר הלחם.
מנסיון החיים שלי הגעתי למסקנה כי אין באמת תאימות בין הדברים הנאמרים לבין הדברים שעושים הלכה למעשה בפועל , ברוב המיקרים הנאמר נועד לרמאות ולסמא את הנוטה להקשיב/להאמין ויש נטיה לציבור להיות מרומה כאילו חיים בפנטזיה, פשוט רמאות משוכללת ויש פה בארץ הזו רמאים כל כך מוכשרים ופתלתלים שאין פשוט דרך לומר משהו מבלי שמישהו לא יפרש בדיוק ההפך את הדברים בארץ בה כדי להיות ''שמאלני'' אדם הולך להפגנה של שלום עכשיו הימנית ואו מקלל את ביבי ומתפעל מהתותח הקדוש או סתם מנאץ את בגין הפאשיסט או סתם תומך באונס של נשים ובכך הוא מיצג את השמאל ההומני -אין סיכוי שגם יצמח אי-פעם שמאל ראוי פה ואולי יש בעיה הרבה יותר חמורה ויסודית , יש פה מסכת שקרים וכל מיני נכלולים אין יכולת ליצר פוליטיקה ראויה - השיא כמובן הם צמד הליצנים אולמרט/ופרץ שראויים לעם השוכן בציון .

לי אין עניין בפוליטיקה האמריקאית ,רק אשמח פעם להבין איך מפלגת מפא''י הסוציאליסטית כביכול קשרה את גורל העם בציון במדינה הקפיטליסטית מעבר לים , היה בעצם בהכרעה ההיא של הצווחן בן גוריון משום הצהרה כי אין הוא מאמין בסוציאליזם , ראש הממשלה אשכול אפילו אמר משהו על כך שלא משנה אם פה יש בצורת -הוא יתחיל להיות מודאג כשבארה''ב תהיה בצורת -זה הבסיס ה''סוציאליסטי'' של מפא''י ושל השמאל הישראלי הסתמכות על הקפיטליזם האמריקאי העיקר שהם מלגלגים על ניתאי ביבי היורד ו''שוכחים'' שמי שהכריע על ההסתמכות בארה''ב היה לא אחר מהצווחן על הרעמה הלבנה שאכל כל לילה גוגול מוגול שפולה הכינה,על זה בעצם נפלה היומרה לנהל פה מדינה שיויונית מראש הרי בן גוריון הנהיג פה מדינה שמבוססת על אפליה גזענית ,או פוליטית ,או מעמדית האחרון שהאמין בשויון אפילו ברמה בסיסית היה בן גוריון .

בעיני בגין היה פי-כמה יותר שיויוני בגישתו לכל האוכלוסיות בישראל מבן גוריון הצווחן.

אבל האמת היא שמי שקשר את גורל ישראל בארה''ב היה לא ה''יורד'' ביבי שתמיד קל לקלל אותו ורבין הרי המציא סלוגן ''נפולת של נמושות'' אלא שדווקא מפא''י ההיסטורית היא זו שכאמור קשרה את גרלנו לגורל אמריקה, ואידך זיל גמור.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92430
ערימה של הבלים
עמיש (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 0:16)
בתשובה לסתם אחד

ההסתייגות של ב.ג. מן הקומוניזם היתה אבן יסוד במשנתו ובמדיניותו וזאת בשל אופי המשטר שם.
הנסיונות להתקרבות לארה''ב (שנשאו פרי חלקי רק בימי לוי אשכול) היוחלק מן הנסיון הישראלי להשתייך לגוש המערבי הדמוקרטי שתאם יותר את אופיה של ישראל.
הדבר נעשה גם במחיר עוינותה של בריה''מ ונטישת הקו הסטליניסטי של תמיכה בישראל כחלק מן הגוש האנטי קולוניאליסטי כפי שקבל ביטוי במלחמה לשחרור מהעול הבריטי.
לאחר שנטש את הידידות עם הגוש הקומוניסטי חיפש בן גוריון ומצא תמיכה מסיבית לישראל אצל הצרפתים, תמיכה שהחזיקה מעמד עד 1967 ורק לאחריה התהדקו היחסים עם ארה''ב והחלו לשאת את האופי שיש להם היום.
ההתרחקות מן הדיקטטורות הסטליניסטיות של מזרח אירופה היתה מוצדקת מבחינה אידאולוגית ומעשית כאחד.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92432
תצווח ככה על החברים שלך
סתם אחד (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 0:25)
בתשובה לעמיש

אתה מוזר אתה שם כותרת ''ערימה של הבלים'' ואז מצדיק כל מה שכתבתי - אני מבין עד כמה לאנשים כמוך כואב להביט במראה אבל תשתדל לפחות .

תחליט מה אתה , או שאתה לא מסוגל לכתוב בכבוד ורק לקלל כמו ילד קטן אתה מסוגל.

אני חושב שישראל מרגע והוחלט להתקשר לארה''ב אז והיה רגע כזה היסטורית בו היתה הכרעה לנטוש את ''המהפכה הסוציאליסטית'' ומי שהכריע לא היה בגין הימני אלא דווקא הצווחן בן גוריון , כבר אז כאשר היתה ההחלטה ההיא ישראל נטשה את הסוציאליזם , ואידך זיל גמור.

אתה רוצה לקלל לך לחבר שלך אילבן .

http://www.faz.co.il/thread?rep=92447
ערימה של שטויות
עמיש (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 7:35)
בתשובה לסתם אחד

מהות הדיון היא ההתיחסות המטופשת והקנטרנית שלך לברית המועצות כאל מקדש של סוציאליזם וצדק חברתי שאליו היה בן גוריון אמור להתחבר בתוקף השקפותיו כסוציאליסט.
המציאות של הבולשביזם היתה של רשע ופגיעה חמורה בכל זכות אנושית ועל כן מהבחינה הערכית צדק בן גוריון בכך שהחליט להתנתק מהם ולפנות אל המערב הדמוקרטי. החלטה זו ראויה לכבוד ולהערכה ולא לאופן המכוער שבו אתה מתבטא כלפיה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92489
אדם אלים וימני נמוך מצח
סתם אחד (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 10:51)
בתשובה לעמיש

אתה מפגין בטחון עצמי מוגזם במיוחד כשאני יודע איזה טיפש קטן ועלוב אתה.

לעצם העניין בלי קשר לקנטרנות ולקללות הירודות ובהמיות שלך , תתפלא אני מאמין שאין תקומה ללא סולידריות ו''סוציאליזם'' המרכאות הן בגלל שהסוציאליזם הישן הפך לתועבה ותצטרך להיברא בעתיד שיטה שלהבנתי הרבה יותר קרובה לסוציאליזם מאשר לחברים של הסוציאליסטים המיליונרים שעושקים אנשים אבל דואגים לתרום לעמותות ולקרנות ''שמאלניות'' שם הם ממרקים את המצפון החלאתי שלהם בדומה לך עלוב נפש בהמי,איני רואה דרך לשרוד בעולם עם בעיות כפי שהן כיום ללא ערבות הדדית,זו השקפת עולמי ללא קשר להיותי בן לעם היהודי .

כמובן שנוכלים כמוך שמתחזים לשמאלנים ומתעבים ''ערבושים'' ו''פרענקים'' הם אוייבים טיבעיים של כל מה שאני מאמין בו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92491
חבל שאתה נאלץ לקלל כדי לנסות ולהסביר את עמדתך
א. פרקש (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 11:11)
בתשובה לסתם אחד

מן הראוי שתשבח את עמיש שסוף סוף הוא מודה ש''המציאות של הבולשביזם היתה של רשע ופגיעה חמורה בכל זכות אנושית ועל כן מהבחינה הערכית צדק בן גוריון בכך שהחליט להתנתק מהם ולפנות אל המערב הדמוקרטי... ''וגו'.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92493
חבל שאתה נאלץ לקלל כדי לנסות ולהסביר את עמדתך
סתם אחד (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 11:16)
בתשובה לא. פרקש

אתה כלל לא יודע מה שאני יודע על האיש הזה שנדחף לכל חור ומיחס לעצמו מידות שאין בו.
חוץ מזה אין בתיאור הנזירי שלי את היצור הזה משום קללה כשלהי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92501
קשקשן עלוב
עמיש (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 12:16)
בתשובה לסתם אחד

ותמיד תקח בחשבון שיש סיכוי מסויים שגם עליך יודעים פה ושם איזה דבר או שניים

http://www.faz.co.il/thread?rep=92502
ערימה של הבלים וקשקושים
עמיש (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 12:18)
בתשובה לסתם אחד

עד כה לא ראינו שיש בך משהו פרט לנטיות גראפומניות חולניות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92431
עוד משהו
סתם אחד (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 0:19)
בתשובה לסתם אחד

אחד הדברים שהכי הכי מצחיקים אותי שמי שעומד מאחורי המזימה ליצר יהודי חדש , הוא לא אחר מהיהודי הגלותי בן גוריון , או נכון יותר דויד גרין . אפילו הוא לא היה מספיק חזק בכדי להיות סוציאליסט אמיתי ,אז הוא דווקא הוא מנסה ליצור פה יהודי חדש.מה הביטוי הכי ברור לגלותיות שלו ולכך שהוא לא האמין מעולם בריבונות וביכולת ליצר משק סוציאליסטי -שהוא זה שניסח את התנאים והקשר עם ארה''ב , ה''סוציאליסט'' בן גוריון נקשר לאימ אימא של הקפטליזם בצורה הכי טיבעית וזה כבר קרה מזמן ומה נשאר בעצם מאז לראש ממשלה לעשות אולי לנסח מחדש את כתב הכניעה לארה''ב אין מי יודע דלתא לראשי ממשלה ישראלים ,אפילו כאלה שמרמים עצמם ומאמינים בריבונות הציונית.

זה מצחי'ק נורא להזכר בו ובפולה , ולהרהר על הפנטזיה הזו של עם יהודי ''חדש'' ואיך עמיר פרץ פינטז שהוא בן גוריון עאלק ''סוציאליזם'' .

http://www.faz.co.il/thread?rep=92448
פחחחחחחחחחחחח
עמיש (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 7:38)
בתשובה לסתם אחד

אם להזכר בפולה ובן גוריון מצחיק אותך אתה תמיד יכול להזכר בביבי ושרה או במושה וגילה או באהוד ונאוה ובשעת הדחק אתה יכול לפנטז קצת על גולדה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92487
מה נתקע לך?
סתם אחד (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 10:45)
בתשובה לעמיש

חוץ מזה שאתה מצדיק את היותך ימני נמוך מצח מה עוד אתה יכול לחדש לי?

http://www.faz.co.il/thread?rep=92584
מה נתקע לך?
מהנדס אזרחי (יום רביעי, 31/01/2007 שעה 8:37)
בתשובה לסתם אחד

מה זה נמוך מצח?

http://www.faz.co.il/thread?rep=92436
מה פתאום אתה נטפל לנתניהו?
ד''ר לי–און הדר (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 3:58)
בתשובה לסתם אחד

הנושא שהצגת --מערכת יחסי ישראל עם שני הגושים בזמן המלחמה הקרה -- הוא מרתק, וחוץ מאורי ביאלר מהאוניברסיטה העיברית וישראל בר (כן, המרגל) אף אחד לא חקר את הנושא בצורה עמוקה ורצינית. אני מחכה לאיזו היסטורייה ''רביזיוניסטית'' בנושא. עמיש העלה את הסיבות המקובלות כדי להסביר את השינוי במדיניות הישראלית שהיה די מהפכני אם לוקחים בחשבון (עפ''י מסמכים שהתגלו בארכיבים הסובייטים לשעבר)כי סטאלין הציע לב''ג לשלוח ''גדודי מתנדבים'' מהגוש המזרחי להלחם לצד ישראל ב-‏1948.(ב''ג דחה).לדעתי אחת הסיבות המרכזיות הייתה מסקנתו של ב''ג שיהודי אמריקה לא יעלו ארצה בהמוניהם וכי ללא קשר מבוסס עם וואשינגטון ישראל לא תוכל להשיג את התמיכה הכספית והפוליטית של יהודי ארה''ב (דרך אגב, היה בשנות השישים ויכוח רציני במפא''י על אפשרות של הסתמכות על ה''אוריינטאצייה הארופאית''). בכל מקרה, לחזור לראשית המאה שלנו: דעתי האישית כפי שהעליתי אותה בסיפרי sandstorm: policy failure in the middle east (Palgrave Macmillan, 2005) היא שהאקסיומה הנאו-שמרנית שעל פיה ה''ברית'' הישראלית-אמריקאית מחזקת את האינטרסים של שתי המדינות הי מוטעית,קרא את מאמרי Israel: America's weakest link! http://www.theglobalist.com/DBWeb/StoryId.aspx?Story... שבו אני טוען בין השאר כי ההסתמכות של ישראל על וואשינגטון ''משענת הקנה הרצוץ'' היא מסוכנת לישראל.נראה לי שתוצאות מדיניות בוש בעיראק ובמזה''ת בכלל נוטות לאשש את התיזה שלי. אשמח מאד לנהל ויכוח רציני על הנושא שלדעתי נחוץ היום.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92440
זה דווקא די מעניין
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 6:30)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

שמעתי לפני הרבה שנים הרצאה של פרופ' צבי יעבץ בה הוא עשה השוואה של היחסים בין יהודה ורומא לבין אלו שבין ישראל וארה''ב. התיזה שלו היתה שלאורך זמן ברית של מעצמה עולמית עם מדינה קטנה לא יכולה להחזיק מעמד, והוא העלה את השאלה אם גם הפעם הסיום יהיה כמו בימי בית שני.
זה מתאים לגישה שלך אודות היות ארה''ב משענת קנה רצוץ.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92446
זה דווקא די מעניין
עמיש (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 7:30)
בתשובה לישראל בר-ניר

לפחות הברית עם רומי החזיקה מעמד מימי יהודה המכבי (בערך 168 לפנה''ס) ועד מותו של אגריפס (שנת 44 לספירה) כלומר למעלה ממאתיים שנה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92480
נותרו לנו אם כך כ 150 שנה
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 9:59)
בתשובה לעמיש

בהתחשב בגיל של שנינו, אנחנו לא צריכים לדאוג.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92492
מה פתאום אתה נטפל לנתניהו?
סתם אחד (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 11:14)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

בגדול זו גם דעתי , לישראל ההישענות על ארה''ב מסוכנת , הרבה יותר טיבעי הקשר לאירופה- ישראל לא יכולה להיות מדינה קפיטליסטית חזירית , אישית אני מאד אוהב את ארה''ב בתחומי העיסוק שלי אף שהיתי שם במשך זמן מסויים ,אבל לישראל אין יכולת שרידה כחברה בהמית שמתנהלת ללא אחריות וללא מידה מסויימת לפחות של הגנה חברתית .

הטענה שלי היא די פשוטה ואין לי הזמן להרחיב -אבל אני טוען שכל הדברים שאנו כיום מכירים כהתנתקות מהערבות ההדדית או נטישת הסוציאליזם , הכיבוש ההתנחלויות הגיעו ממקור אחד - מפלגת העבודה ואת הבהמיות של החברה הישראלית והשקר הייתי קושר לאיש הצווחן שעשה הכל להפוך את המדינה הזו למקום בלתי נעים הוא היה יהודי גלותי שבוש בעצמו מין טיפוס רעשני ודי לא הגון לא מה שנהוג במיינסטרים הישראלי לחשוב עליו .
זה לא שהימין לא תרם את חלקו אבל הימין במילא לא יכול היה להיות קרן השפע של השמאל למרות שיש כאמור אבסורדים שאין להם הסבר לפי החלוקה הקלאסית ימין/שמאל , לדרוש מאנשים כמו ביבי להיות יותר סוציאליסטים מאיזה נבל שעשה את הונו ע''י שוד של אנשים פשוטים בקזינו והוא יקיר השמאל כפי שמפגין פה איזה יצור שגם מעלה את הנוכלות למעמד של ערך בפני עצמו,זה מוגזם.

כאשר בשמאל מחסלים פלסטינים אונסים ,הורסים ומנכללים את הפוליטיקה יוצרים מעמדות של בורגנים בהמיים של מיליונרים ''סוציאליסטים'' ,נוטשים כל קשר לסולידריות אין פלא שהמצב הוא כפי שהוא , מי צריך ימין כשיש בהמיות בשמאל פי כמה קפיטליסטית ורוב העוני והאנשים חסרי יכולת השרידה נשארים מחוץ למחנה מפעילים סלקציה על ציבורים שלמים שונאים כל מה וכל מי ששונה מהם , אין דבר יותר מתועב מהשמאל הישראלי הציוני במובן הפשוט של היות האדם הומני , את הביטוי לגזענות הכי הכי מצמיתה תמצא בצמתים שמוקרבים לשמאל כמו בקיבוץ ועוד ציבורים מהסוג הזה.

הקיצר השמאל הישראלי הוא ימין במהותו (מפלגת העבודה- אין פלא שהמפלגה הזו גם הסתמכה על ארה''ב) , והימין גם הוא ימין בהבדל אחד , הימין המובהק הישראלי בא בדרך כלל ממקומות עניים יותר .

http://www.faz.co.il/thread?rep=92496
שים לב כמה הצווחן אהב כסף
סתם אחד (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 11:39)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

ואיך ואיזו טאקטיקה ''סוציאליסטית'' הוא הפגין בהתנהלות שלו על מנת להתחבר לקרן השפע של יהודי ארה''ב שכמובן היו גם ''סוציאליסטים'' , הנה לך האבסורד , מדינה שחיה בשקר שראשיה טוענים שהם מיצגים חברה ''סוציאליסטית'' חיה על הכספים שקפיטליסטים יהודיים ולא יהודיים אגרו בשיטות משיטות שונות -יאמר מייד כי ארה''ב הגונה למעלה ממה שאנו מכירים בארה''ב חלאה שמתפרנסת בקזינו לא טוענת שהיא ''סוציאליסטית'' , כמובן אך תמים לחשוב שהגביר לא ידרוש תמורה עבור כספו באיזשהו שלב - והיום להיות ראש ממשלה ישראלי בלתי תלוי ,ועצמאי כלפי ארה''ב ,זו אפשרות דימיונית .

מדהים אבל עד כמה היהודי החדש בן גוריון אהב כסף בלי לדקדק בדיקדוקי עניות מיותרים, ממש יהודי ''חדש''.
גם את הסכם השילומים המתועב עם גרמניה הוא אירגן ומעט אנו יודעים לאן הלכו הכספים והגיע אולי הזמן לנהל מחקר שיחשוף לאן הופנה הכסף , איך ייתכן כי הכסף שהיה אמור להגיע לניצולי השואה לא הגיע אליהם לחלקם כמובן, ואיך חולק הכסף לדעתי רוב ענף ההיסטוריה וכל מה שאנו מכירים הוא שקר או ערימת שקרים ,לא מדובר בפוסטציונות אלא בצורך האנושי להגיע לחקר האמת.

רוב ההיסטוריה בישראל היא שיקרית ונעשתה בידי אנשים עם אינטרסים ברורים (''היסטוריונים '' שבזמנם הפנוי הם גם ''סוציאליסטים'' ) , חשוב מאד שחברה לא תהיה בנויה על שקר וכל מה שמדיף קירבה למפא''י מדיף גם שקרים ונוכלות מהסוג הגרוע ביותר.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92523
ארה''ב היא ידידת אמת לישראל. בינתיים.
א. פרקש (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 16:27)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

אתה משתמש במונחים די חריגים ותלושים כמו ,American empire greater Israel ו-crusader state שכל אחד יכול לעשות בהם שימוש כאוות נפשו, כי הם אינם מונחים שמשקפים מציאות כלשהי.
בסך הכל טענותיך שישראל מסכנת את עתידה כשהיא מקיימת יחסים ''אינטימיים'' עם ארה''ב אינם תואמים למציאות ולהגיון. משום מה אתה מפרש את היחסים האלה כתלות מלאה של ישראל בארה''ב בכל עניין, ובעיקר בתחום הכלכלי והצבאי, שהם אלה שנותנים סיבה ותאוצה לקשרים האסטרטגיים בינהם. אבל מה לעשות שלישראל יש אינטרסים וטוב לה כרגע להיות בת ברית קטנה וחשובה לארה''ב. כמו שפעם היתה לצרפת (כמובן עם כל השינויים בין מספר פקטורים ביחסים האלה ובזמן). http://www.faz.co.il/thread?rep=68657
אבל כמו שיחסי ישראל-צרפת נקטעו עם שינוי מדיניותו של דה-גול כלפי הערבים בתחילת שנות ה-‏60 וישראל לא נכנסה למשבר קיומי, אלא התמודדה איתו בכוחות עצמה וביצירת קשרים עם ארה''ב (שהחלו בזמן שלטונו של קנדי - טילי ''הוק'' ונשק הגנתי נוסף), כך תוכל ישראל להתמודד בעתיד אם יהיה משבר דומה ביחסים עם ארה''ב. רק שכיום ישראל חזקה יותר ותוכל להתמודד עם משבר אפשרי מהסוג הזה ביתר קלות.

אבל כמו שטענתי בפורום בעבר ואני חוזר ואומר זאת שוב הקשרים האלה לא ניכפו על אף צד. להיפך, האינטרסים והערכים של השתיים הם שיצרו חיבור כזה מיוחד בין שתי המדינות. אין זה אומר שהקשר הזה ימשיך לעד, אלא שכיום הקשרים האלה חזקים, יציבים ומשרתים את האינטרסים של שני הצדדים. תמיד יש 'שפיל', כמידת ''רוחב הפס'' הנהוג בין שתי המדינות והן יכולות לנוע בתוכו (כמידת סטיית התקן) ועדיין לא לשבור את היחסים בינהן. ארה''ב יכולה ''לשקול'' מחדש את עניין מכירת פצצות המצרר לישראל, אבל ישראל באותה מידה יכולה לפרוץ בצחוק גדול ולא למכור לארה''ב מפצצות המצרר שלה שכה חשובים לה בעיראק ובאפגניסטאן (מה לעשות שכיום ישראל היא יצרנית ויצואנית פצצות מצרר והפצצות שהושלכו בלבנון הושלכו מפאת עתיקותן וכמעט יצאתן משימוש מבצעי). ישראל אינה מדינה שולית ומשקלה בקשר הבין מדינתי גדול בהרבה מונים מהיחס של גודלן של שתי המדינות http://www.faz.co.il/thread?rep=81005
.

יש צדק באמירה שלעיתים חיבוק הדוב האמריקאי אינו טוב מבחינת ישראל, אבל מעולם ה''לא טוב'' הזה לא היה בעניינים מהותיים, ערכיים וקיומיים שבעבורם ישראל היתה צריכה לשלם. כשישראל חשבה שהיא צריכה לפתוח במתקפת ''אוסיראק'', ''ענבי זעם'' או 'מלחמת לבנון' היא עשתה זאת משיקולי טובתה ולא ביקשה אישור מארה''ב. מבצעי סיכול הטרור הפלסטיני נעשה ע''י ישראל וכפי הנראה לה לטובתה. שום אמריקה לא תצליח לעצור את ישראל מלהגן על עצמה. בכל מקרה, אתה לא הצלחת להוכיח שהקשרים הקרובים האלה בין המדינות הוא לרעת ישראל. וגם לא אמרת בדיוק מה אתה מציע כחלופה. יחד עם החשש לדברים ה'לא טובים' שבקשר צריך למצות את הדברים הטובים לשתי המדינות, בפתיחות הדדית ובאמינות http://www.faz.co.il/thread?rep=68941
. אסור לנו להיות מופתעים משינוי מגמה אצל האמריקאים ואנחנו צריכים לבנות את כוחנו שיקח בחשבון גם משבר קולוסאלי עתידי.

אתה גם מדבר על האינטרסים של מימשל בוש להחזיק את 'ממשלת ישראל הימנית בכיס', כאשר כבר מזמן אין ממשלת ימין בישראל. או לחילופין, האם ממשלת רבין לצורך העניין הזה גם היא היתה ימנית לפי הגדרתך? האם ממשלת רבין לפי טעמך היתה ''ציונית רדיקלית'' או היתה מ''אותם כוחות שרצו להגיע לפשרה עם הפלסטינים''? או לחילופין, האם שלטון ''ציוני רדיקלי'' לא יכול במהותו להגיע לשלום עם הפלסטינים (אם רק הפלסטינים היו באמת רוצים בשלום)?

בוש לא מחזיק שום ממשלה בכיס. לממשל בוש גם לא חשוב כל כך מה קורה לרש''פ. הם מסתכלים בזוית רחבה יותר כדי לראות איך הם ממשיכים הלאה בעיראק ובאפגניסטאן ומסיימים את המעורבות הצבאית שלהם בכבוד. ולזה יש קשר שולי אם בכלל לעניין פלסטין (כמו שדו''ח בייקר שנידחה על ידי בוש ניסה להטעות ולטעון שהקשר הוא משמעותי). מה שיהיה מתאים לישראל בסוף יהיה גם מקובל על אמריקה (רפובליקנית או דמוקרטית). ומה שאמריקה מחפשת כאן זה רק קצת שקט.

מעניין שאתה קושר את עליית האנטישמיות בעולם דווקא בקשריה של ישראל עם ארה''ב. זה מוזר. כי אנטישמיות היתה הרבה לפני שארה''ב או ישראל היו קיימות והיא תמשיך להתקיים גם אם ארה''ב תפסיק להתקיים. האנטישמיות תגווע כאשר היהודי האחרון יגווע. לאחר מכן ישארו עדויות לאנטישמיות שהיתה. בקיצור, קל למצוא קורבן (סיבה מיקרית) מיקרי ותורן לאנטישמיות. בעיקר אם זה כאילו תומך בטענתך שהקשר לאמריקה לא טוב לישראל.
ברור שקישרי ארה''ב ישראל מרגיזים את האנטישמים ממש כמו שיהודי מצליח להפוך למיליונר גם הוא מרגיז אותם. ואפילו אם היהודי אינו תומך גדול כל כך של ישראל ואפילו לא רואה את עצמו כיהודי – למשל המיליארדרר סורוס. האנטישמיות תהיה אם ישראל והיהודים יהיו על הפנים או לחילופין יפרחו ויתפסו עמדות מפתח בעולם. זו לא הסיבה למחלה האנטישמית. זה לכל היותר אחד מהמשפיעים על עוצמתה. לא פלא אם כך שגם ה''ניאו-קונס'' הופכיל באמריקה לכלי ביטוי לגיטימי לאנטישמים ''רכים'' http://www.faz.co.il/thread?rep=71059
.

מדיניות ההתנחלות בשטחים היתה מדיניות שנתמכה ע''י רוב רובם של אזרחי ישראל וארה''ב מעולם לא הביעה תמיכה במדיניות זו. ואותן התנחלויות לא היו לעילת הסכסוך עם הפלסטינים, כי הסכסוך החל עוד הרבה לפני כן (לפני כיבוש 67' ולפני כיבוש 48') וקרוב לודאי שיימשך גם אם ניסוג לגבולות 67'. כי לא התנחלות ביו''ש היא סיבת/מוקד/לב הסכסוך אלא הציונות היא לב הסכסוך. ערביי ארץ ישראל לא מקבלים את זכותם של היהודים למדינה לאומית בארץ ישראל.

ישראל הולכת ומבססת את עצמה כמדינה חזקה, עם תשתית איתנה, כלכלה מתוקנת ומוקד עניין למדינות אחרות לבסס קשרים איתה על בסיס רחב של אינטרסים. היקף המסחר שלנו עם אירופה כמעט ודומה בהיקפו למסחר שלנו עם ארה''ב. והקשרים שלנו עם המזרח הרחוק לא עומד כל כך רחוק מאחור. ישראל מטפחת קשרים אינטימיים גם עם מספר מדינות אירופאיות כמו בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה שכוללים בתוכם קישרים ביטחוניים, מודיעיניים, מדעיים וכלכליים. התפיסה הצרה שישראל רואה רק בארה''ב את הידיד היא מוטעית והרבה בגלל הסאגה של ההצבעות הבלתי חשובות בעליל באו''ם לדורותיו. הצבעות אלה אינן חשובות כלל, אלא חשוב מה שנעשה בשיתוף פעולה בין המדינות בפועל. ולכן, הקשר המיוחד הזה בין כל ממשלי ישראל (גם ה''רדיקליים'' שבינהם) ולבין כל ממשל בארה''ב (דמוקרטי כרפובליקני) הוא חשוב ומשחק גם לטובתה של ישראל.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92542
ארה''ב היא ידידת אמת לישראל. בינתיים.
ד''ר לי–און הדר (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 20:07)
בתשובה לא. פרקש

תודה על התגובות שלך ושל סתם אחד ובר ניר. תענוג לקבל הערות רציניות ומעוררות מחשבה. אגב, ד''ר סיוון הציע שארחיב את הדיבור על הנושא במאמר נפרד, כך שאולי ניתן יהיה להמשיך בויכוח. מר(ת) פרקש (צריך להיות P.C. כאן...),אתה צודק שהרבה מים זרמו בפוטומאק ובירדן מאז שפירסמתי את מאמרי בנושא ב-globalist.com.אתה יכול להציץ בבלוג האישי שלי http://globalparadigms.blogspot.com/ לקבלת ''עדכונים.'' באופן כללי הבעייה היא זאת (ואני מציג כאן רק הדילמה הישראלית מבלי לקחת בחשבון את המחיר שהאמריקאים משלמים):דוקטרינת הבטחון הישראלית הייתה מבוססת על הצורך בתמיכה של מעצמה גלובאלית כל זמן שמצב המלחמה עם הערבים נמשך -- אך לא כתחליף להסכם שלום עם העולם הערבי. נראה לי שכיום התיזה ה''ניאו-קונית'' מבוססת על תזה שונה: ישראל כחלק אינטגראלי של איסטראטגייההמבוססת על הגמונייה אמריקאית במזה''ת (או.קי. לא אימפרייה:הגמונייה ודומיננטיות.) איסטראגייה זאת לא רק שהיא יוצרת תמריצים לישראל לא לעשות וויתורים כדי להגיע להסכמים עם הערבים. הגענו למצב שבו האמריקאים לוחצים על ישראל לא לנהל מו''מ עם סורייה. בכל מקרה, הבעייה הרצינית כאן היא שהאיסטראטגייה האמריקאית עפ''י הneocons היא לא ראליסטית--היא יושבת על כרעי תרנגולת -- מהרבה סיבות, כולל חוסר יכולת ורצון אמריקאי לממש אותה,שלא לדבר על הניגוד בין סדר היום ה''דמוקראטי'' וסדה''י הההגמוני שהביאו לעליית משטר פרו-איראני בבגדד,ולחיזוק החיזבאללה וחאמס.כמו סתם אחד,אני הייתי מציע לקדם מדיניות ישראלית שמבוססת על קשר עם האיחוד הארופי,כולל חברות מלאה בו. אני אישית מעדיף כניסה ללא ויזה לפאריז ולונדון מאשר לשכם ואפילו מזרח ירושלים...לסתם אחד: יש פראדוקס מסויים בהצגת הדברים שלך:אתה מבקר את ההסתמכות של ב''ג וcompany על שנור ועזרה כספית אמריקאית. אבל הסיבה המרכזית שישראל היא יותר עצמאית מבחינה כלכלית היום היא בגלל אימוץ שיטות הקפיטליזם האמריקאי..ללא זאת, היצוא הישראלי עדיין היה מבוסס על תפוזים ויהלומים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=92563
ארה''ב היא ידידת אמת לישראל. בינתיים.
ד''ר לי–און הדר (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 23:07)
בתשובה לד''ר לי–און הדר

אופס..שכחתי להגיב לנקודה שהעלת בקשר לאנטישמיות. תאמין לי שאני מודע להיסטוריה של הנושא ולא טענתי שהיחסים עם ארה''ב או מימשל בוש ''אחראים'' לעליית האנטישמיות(ובכלל הגדרה של המונח תמיד מועילה).מה שכן טענתי הוא שארה''ב כיום היא מוקד להתנגדות מצד כוחות האנטי סטאטום-קוו הגלובאליים ובו בזמן הזהוי של ישראל עם ארה''ב מחזקים תחושות אנטי-ישראליות שמתפשטות למשל לארופה ואפילו אסייה ודרום אמריקה והשתמשתי באנאלוגייה של עליית האנטי-שמיות הפוליטית בארופה על בסיס התיזה של חנה ארנדט. זהו חלק מהמחיר שמשלמים שהופכים למדינה קליינטית של וואשינגטון. ואפרופו אנטישמיות וכו'.הייתי מציע שתתייחס למדיניות של ישראל לא כמשהו ''תגובתי'' אלא אקטיבי שבסופו של דבר משפיע על מעמדה של ישראל בעולם (בניגוד לאנטישמיות כאשר היהודי הינו אכן קורבן).למשל,מבצע סיני ומלחמת לבנון היו מלחמות ''ברירה'' עם תוצאות שהן בבחינת ''בכייה לדורות.''זה אמור גם לגבי מלחמת עיראק הנוכחית והשפעתה על ארה''ב וישראל. הציונות וישראל הפכו את היהודים (בישראל לפחות) לאובייקט פעיל בהיסטורייה.אי אפשר לאכול את העוגה (להשתמש בכוח צבאי להשגת מטרות פוליטיות-- שבהכרח גורם להרס ולהרג וכתוצאה מכך יוצר התנגדות ושנאה) ולהשאיר אותה שלמה (לטעון שכולם שונאים אותנו בגלל שאנחנו יהודים).

http://www.faz.co.il/thread?rep=92426
ישראל
מהנדס אזרחי (יום שני, 29/01/2007 שעה 22:53)

אז במי לבחור?

http://www.faz.co.il/thread?rep=92844
ישראל
אליצור סגל (שבת, 03/02/2007 שעה 22:03)
בתשובה למהנדס אזרחי

לק''י
אם הייתי בעל זכות בחירה הייתי בוחר בג'ליאני - כידוע הוא זכה בתמיכה של כמעט תשעים אחוז מהיהודים האוטוקסים.
הספרו הוא מספר שהזעיקו אותו בדחיפות במערכת המחירות הראשונה של בוש לפלוריד כדי לדבר בבית כנסת לאחר התפילה בשבת בבוקר.
בהתחשב בתוצאות הבחירות אז יתכן והנאום ההוא העלה את בוש לשלטון.
אליצור

http://www.faz.co.il/thread?rep=92956
ישראל
מהנדס אזרחי (יום שני, 05/02/2007 שעה 4:49)
בתשובה לאליצור סגל

יש לי זכות בחירה.

אז אתה אומר: ג'ליאני?

ד''א הורי רוצים את הרפובליקנים


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.