  
  
  
|
  דיון היסטורי צבאי ב...קנדה | |||||
| יורם המזרחי (שבת, 23/03/2002 שעה 2:05) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  צה''ל הוא מיליציה פוליטית |
|||
|
|||
צה''ל הוא ביסודו מיליציה פוליטית כפי שהיה ארגון ה''הגנה''. כמיליציה פוליטית מתמקד צה''ל בדאגה לאינטרסים של ראשי המערכת הפוליטית ושל ראשי מערכת הביטחון. להלן קטע מתוך ספרי על תרבות הביטחון שיתפרסם בקרוב והעוסק בין היתר בתפקודה של מחלקת היסטוריה של צה''ל שאותה יורם ביקרת בהיהוריך: באוקטובר 1995 הודה לורך, בראיון עיתונאי, שמחקרו על מלחמת העצמאות היה פגום ושספרו לקוי: ''אני הייתי שלישו של הרמטכ''ל יגאל ידין. בשנת 1951 ביקשתי לפרוש מהתפקיד. הוא נתן לי לבחור את התפקיד הבא. היתה משבצת לא מאוישת במדור לקח קרבות, כלומר, המדור כולו לא היה מאויש. אמרתי שאינני מקבל על עצמי ללמוד וללמד את הלקח, את זה יעשה כל אחד על-פי שיטתו. אני מקבל על עצמי לכתוב את ההיסטוריה באובייקטיביות עד כמה שניתן''. לדבריו לא נעשו תחקירים ולא ניגבו עדויות בשנתיים שחלפו בין מלחמת העצמאות ובין מינויו, וגם הוא לא גבה עדויות, משום שלא היה לו מנגנון לכך. הוא קיבץ סביבו אנשים ונבר בארכיונים הבלתי מסודרים של צה''ל. לורך: ''בארכיון צה''ל מצאתי בלגן שלא ייאמן. לא היה אפשר למצוא דבר... התברר שאנשים השתחררו ולקחו חומר ארכיוני הביתה''. הוטל עליו לכתוב את תולדות מלחמת העצמאות ל''ספר המדינה'', שהיה אמור להופיע לקראת יום העצמאות החמישי. הוא טען, לדבריו, שאין לו די זמן לכך, אך קיבל את הדין. ''התחלתי לכתוב לפי החומר שהיה בידי, מתוך ידיעה ברורה שיש לאקונות ומיספרופורציות גדולות''. היו עליו לחצים מכל הכיוונים. ''אנשי הפלמ''ח כנראה החליטו לא לשתף אתי פעולה כי הייתי מזוהה עם הצבא (משוחררי הצבא הבריטי), ואפילו הממונה הישיר עלי, ראש מחלקת ההדרכה, יצחק רבין, לא הגיב'' כשביקש ממנו הערות על טיוטת ספרו. שר הביטחון דוד בן-גוריון מינה את רב-אלוף (מיל.) יעקב דורי (הרמטכ''ל החולה של מלחמת העצמאות) ואת סגן אלוף ישראל בר (אז מקורבו של בן-גוריון; אחרי שנים אחדות נמצא אשם בריגול ומת בכלא) להשגיח על לורך. מובן ממילא שעם השגחה כזאת לא היה לורך יכול לכתוב היסטוריה אובייקטיבית או כנה של מלחמת העצמאות. מסתבר שלורך לא רק השלים עם הנסיבות האנטי-מחקריות בענף היסטוריה בצה''ל, אלא אף העלה אותן לדרגת עיקרון. ממשיכיו בצה''ל הלכו בעקבותיו. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| משווייק ועד מדחת יוסף |
|||
|
|||
בספר 'החייל האמיץ שווייק' ממונה אחד החיילים לכתוב את קורות הבטליון, כדי להאדיר את שמו, כמו שמקובל. הוא יושב וכותב בחריצות היסטוריה מפורטת מאד, עוד לפני התרחשותה. הוא מתעד בפרוטרוט את הקרבות, את ההרוגים, וכיצד נלחמו בחירוף נפש כביר עד שמתו מות-גיבורים. כל ההיסטוריה הזו נכתבת עוד לפני הקרב הראשון, והקרב אינו מגיע. נראה לי שהאשק תיאר כאן מצב שיש בו גרעין מציאות: תיעוד ההיסטוריה הצבאית נעשה מסיבות של יחסי ציבור, ולא כדי ללמוד משהו. אבל האמת נמצאת בפרטים, והפרטים לא חסרים. יש תחקירים רבים ומפורטים על אירועים גדולים, על אירועים קטנים, על תאונות אימונים ותאונות אחרות. דווקא בתחקירים הקטנים, מנהל את התחקיר בדרך כלל איש מקצוע בלתי תלוי, ומטרתו אכן לחתור לאמת. הוא אינו היסטוריון צבאי, אך נראה שמתחקירים כאלה שיצורפו יחדיו, ניתן יהיה לבנות תמונת מצב שלמה. דא עקא שהתחקירים האלה הם חסויים במידה זו או אחרת. כאשר יש אירוע גדול במיוחד - רב הסיכוי לטיוח. עדיין לא פגשתי קצין אחד שמאמין שבהפקרת החייל מדחת יוסף בקבר יוסף לא היתה רשלנות קשה של הדרגים הפיקודיים בכל הרמות, למרות שבכך בדיוק מצפים שנאמין. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ליגאל- תודה על איזכורו של שווויק הגדול מיוסריאן |
|||
|
|||
שמחתי לקרוא ולמצוא עוד חובב ירוסלאב האשק ושוויק!מייד חשתי למדפי הספרים ולא מצאתי את העותק הישן,בכריכה קשה,עם האיור המפורסם. לפני זמן מה חיפשתי עותק מתורגם לאנגלית,להמליץ לתלמידי אך גם אז נכשלתי.... כעת עוררת בי ''יצר רכישה'' וכבר אגש לאתרי אמזון,ברנס אנד נובל ואחרים וגם לאתר הישראלי....האם אתה יכול לאיית בלועזית את השמות האשק ושוויק?! תודה...אני מחייך אפילו כרגע,זוכר את הציטוט ''שוטה שיצאו לו מוניטין'' ו...סיפורי החוקן במרפאה הצבאית..... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יובל, לא יגאל |
|||
|
|||
Jaroslav Hašek יוסריאן ושווייק קורצו מחומרים דומים, אך פער הזמנים (25 שנה בין תחילת המלחמה האחת לתחילתה של השניה), פער הגילאים (יוסריאן היה בחור צעיר עם תחילת המלחמה שלו, שווייק לא) והפער הגאוגרפי/תרבותי (ארה''ב/צ'כיה) ניכרים.The Good Soldier Schweik למרות ששווייק מהנה מאד, קל לי יותר להתחבר ליצירותיו של הלר מאשר לאלה של האשק, מן הסתם בשל הקרבה התרבותית והכרונולוגית. ביסודו של דבר, אם שווייק היה מהגר לארה''ב בגיל צעיר, אני בטוח שהיה משנה את שמו ליוסריאן. קישורים: עוד על האשק: http://www.kirjasto.sci.fi/hasek.htm | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תגובה/תוספת לאורי |
|||
|
|||
דברי נתנאל לורך מעידים על מציאות בהחלט לא בריאה,המעידה על נטיית ''שרי- צבא'' להקים לעצמם גלי- עד,כמעט פסל- ככר בלתי נראים,כמו אלה המוחשיים של נפוליון הדוהר על סוסו,נלסון בככר טרפלגר ועוד.... ולעניין: חברי שמואל אוחנה ז''ל מלוחמי תש''ח ומקימי חטיבת- גולני, היה מפקד הפלוגה המסייעת של אחד הגדודים,כשמשה דיין ז''ל היה אלוף פיקוד הצפון. דיין הורה להרוס את בירעם והמשימה הוטלה על שכמו של שמואל.הוא היסס ודרש פקודה בכתב ולהפתעתו קיבל אותה. פעמים רבות ראיתי במו עיני את המסמך הקצרצר בחתימת דיין....שמואל שהשתחרר והיה סא''ל במילואים וממקימי קרית-שמונה,סגן ראש העיר וכיו''ב,סרב למסור לי העתק או לפרסם את המסמך ובכך לסיים ''עם הוכחות'' לפחות חלק מהויכוח ההיסטורי סביב עקירת-הריסת בירעם ואיקרית. בשלב מסויים ניסיתי לבדוק אם לפקודה,המודפסת במכונת כתיבה,יש העתקי ארכיון,בחזקת דואר-יוצא ,או רישומת כל שהיא ונתקלתי בחומה. כאשר השתחררתי מצבא הקבע נותרו בידי מאות מסמכים לבנונים ואחרים מדרום-לבנון שאספתי ביזמתי בגלל ''שגעון ההסיטוריה'' וכן יומנים ועוד ועוד...הצעתי החומר לצבא ללא תגובה ולבסוף לפני שעזבתי לחו''ל העברתי ארגז גדול וגדוש לאוניברסיטאת תל-אביב לפרופ' רבינוביץ. יומני מבצעים שתיעדו את תולדות מעורבתנו בדרום-לבנון נשארו מוטלים במפקדה, כי בפיקוד הצפון לא רצו אותם (מסיבות כמעט מובנות...) והמתינו למישהוא מארכיון צ.ה.ל ''שיזוז''..... אינני יודע אם יורשי בתפקיד,אל''מ מאיר דגן טיפל בחומר, או אם היה מודע לקיומו?אך מה שבטוח הוא שחומר רב ערך על תולדות יחסינו עם דרום לבנון, חלקו עוד משנות החמישים והשישים,שקבלתי מלבנונים- לא טופל וספק עם הועבר לארכיון! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין בצה''ל מחקר היסטורי ואת המחיר כולנו משלמים |
|||
|
|||
אלוף מישנה (מיל.) ניסים סלומון, בעבר סגן קצין חינוך ראשי, היה ראש מחלקת היסטוריה בצה''ל במשך חודש וחצי בלבד. ב- 1981 הציע לו ראש מחלקת ההדרכה במטכ''ל, האלוף אמיר דרורי, לקבל את ראשות מחלקת היסטוריה ''כדי להציל את מחקר מלחמת יום-הכיפורים'', כדבריו. סלומון סיפר שעל מכתב ההמלצה של דרורי כתב מישהו: ''שמאלן'', ואריאל שרון (שהיה אז שר החקלאות) רץ מיד אל ראש הממשלה ושר הביטחון מנחם בגין ולחץ עליו לבטל את המינוי הזה. בגין ביטל. בתקופה הקצרה של שהותו במחלקת היסטוריה עיין סלומון בחומר על מלחמת יום-הכיפורים ונוכח לדעת שאי-אפשר לקיים מחקר רציני על-פיו. בסופו של דבר כתב ד''ר אלחנן אורן, איש המחלקה, מה שכתב על מלחמת יום-הכיפורים, וספרו נגנז לא בגלל רמתו הירודה אלא בגלל רגישויות של בעלי עניין. במיוחד דרשו לגנוז אותו חבריו של הרמטכ''ל דוד אלעזר, מפני שכתוב בו כי הוא, ולא האלוף שמואל גונן, היה אשם בפריסה הדלילה של כוחות צה''ל סמוך לתעלת סואץ כשפרצה המלחמה. אחרי מלחמת יום-הכיפורים העסיקו את הציבור, בין היתר, שתי שאלות: מדוע רק אחת משלוש האוגדות שחנו בסיני היתה ערוכה מול האויב בפרוץ המלחמה? ומדוע ההיערכות של האוגדה הזאת היתה לקויה? ''ועדת אגרנט'' הטילה את האחריות על גונן והמליצה להדיחו מתפקידו. אורן כתב ש''וועדת אגרנט'' טעתה. ספרו נגנז. בתודעה הציבורית ממשיך גונן להצטייר כ''איש הרע'' של המלחמה (ותודעה זאת התעצמה בעזרת מחזה מצליח), ואלעזר כקורבן שלה. עדות זו של אל''מ (מיל.) ניסים סלומון מחזקת את טענתי, שבמחקר היסטורי במסגרת צה''ל, אמפיריות ואובייקטיביות הן מצרכים שאינם בנמצא, ואילו שיפוטים ערכיים והעדפות סובייקטיביות הם נורמה מובנית. מחקר היסטורי בצה''ל אינו אלא סדרת פרשנויות של בעלי שררה, שהתיאוריות המדעיות, ומתודות המחקר ושהיושר האינטלקטואלי, מהם והלאה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ראשי גויים |
|||
|
|||
קטע מעניין מ''מקור ראשון'' קישורים: מה לא מספרים לנו: http://img.tapuz.co.il/forums/3329338.jpg מסמכים וקטעי עיתונות: http://n.jemix.co.il | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ועוד פעם היסטוריה צבאית....... |
|||
|
|||
בימים האחרונים שהיתי בארץ אחרת ובשובי -מצאתי ספרים שנשלחו אלי מישראל,בהם ''הספר השחור'' שערך אהרון אמיר. כמי שהיה מעורב בדרום-לבנון ''התנפלתי'' בשקיקה על הספר שכוונתו להשפיע על דעת קהל,בבחינת ''הכאה על חטא'' (בסגנון יום כיפור..)..או בלטינית של הכנסיה mea culpa אינני יודע עד כמה הצליחו אמיר וחבריו לעניין ולהעיר את הציבור הישראלי? (אני מקווה שהצליחו לפחות להביא למעשים ולא רק עניין וחרטה) בגורל אנשי צ.ד.ל,אך למקרא ''עדויות'' שמסרו ללא מעט אנשי צבא ישראלים (כולם מיל.)נחרדתי כעיתונאי,סופר והיסטוריון......לא מעט מהדברים, כפי שדווחו לאמיר- מצוצים מהאצבע,סובלים ''שיפוצים'' היסטוריים שמטרתם האדרה אישית וכוללים ''חלונות גבינה שוויצרית'' המתעלמים מפרקים בתולדות קשרי ישראל עם לבנון בכלל והדרום בפרט. יתכן מאד שאהרון אמיר,שלא נמנה על ידידי ובמהלך שרותי בפיקוד- הצפון ניסה לשווא ''לאמץ'' את נושא לבנון ''להנאתו- האידאולגית'' (ככנעני,כך הגדיר עצמו פעם) עסק בעצמו ''בשיפוץ'' ובחר להשמיט עובדות,תאריכים ושמות -אף שקשה לייחס לו יותר מעוורון חלקי ובוודאי שאינו רשע במתכוון. העניין הוא שמסמך מסוג ''הספר השחור'' מחטיא אמת היסטורית וכמו במקרים דומים,אופינים לכתיבה היסטורית צ.ה.לי'ת - הוא מצייר תמונה לא מושלמת ובהחלט לא נכונה! אינני רוצה להתווכח עם ''תורמי החומר'' שדאגו ליפהיוף עצמי, אלא עם העקרון השגוי העובר בספר כחוט שני ובין השאר לא כלל עדויות חשובות של לבנונים,יוצאי צ.ד.ל ואחרים,שקרוב לוודאי היו מציירים תמונה אחרת,קרובה לאמת ולמציאות בה לא נותרו באבק הזמן ''עקבות'' שהותירו מספרי הסיפורים,שחלק מדבריהם נקרא כמעשיות שחמקו מעטי סנילים חולי שיכחה..... הספר הזכיר לי,בין השאר,מאמר שהודפס בשעתו ''במערכות'' בו מתאר תא''ל מיל.סנה את ''תולדות איזור דרום לבנון'' כל זה ב...כיכובו כמובן,או אגדות ליקוק עצמי של תא''ל בנימין בן-אליעזר שבשנים האחרונות התמחה במתן ''עדויות עצמיות'' שונות ומשונות כך גם חומרים שהוסיפו אחרים..... סגנון הכתיבה והכוונתה מצביעים בברור על העדר מחקר היסטורי אמין ופתיחת במה,לאלה הנהנים לקרוא את עצמם.....(אני,בעוונותי,כעיתונאי וותיק ,סופר וחוקר- אינני זקוק לאורגסמאת קריאת חומר עצמי...) התדהמה שהלמה בי למקרא הספר הביאה לפנות לאחרים,חברים ששרתו בדרום-לבנון ומפיהם שמעתי תגובות דומות.....''להד''מ'' אמר אחד וחברו הוסיף ושאל בפליאה''מאיפוא יש להם את החוצפה?''....וכו' וכו' ... תגובות שפגמו בערך דברי מעט דוברי האמת שהתנדבו לספר...למשל מפקד לשעבר ביחידה 504,או קצין ששרת ''בגדר- הטובה'' מיום שנפתחה ועברה מאחריות הממשל הצבאי בגולן ליחידת סיוע ייחודית,או קצין מודיעין מסויים וכמה אחרים שניסו לתאר מצב ולא את ''תרומתם האישית'' מעבר להכרח שבתמצית קורות חיים פותחת או מסיימת.... לקח קריאת הספר(מעבר לתחושת מבוכה ועלבון) הביא אותי לכתוב,פעם נוספת,אל רמטכ''ל בתפקיד והפעם...רא''ל שאול מופז ( שבאותם ימים היה מג''ד 890 ועשה גם בדרום לבנון)בבקשה שישתדל לעשות,אולי ''כצוואה מורלית'' לחיזוק ענף היסטוריה,למיסוד שיטות ''גביית עדויות'' בזמן אמיתי פחות או יותר ורישום נכון ומדוייק של ארועים. חבר ששרת במטכ''ל - לעג והעיר '' הוא יתעלם ויחצוב לעצמו פסל היסטורי משלו'' ובתגובה ''לנבואה'' זו- עמדתי על צורך לעסוק,גם בעצם ''ימים נוראים'' אלה ברישום היסטוריה-קוגנטיווית,שכן בסופו של דבר עשויים מבצעי המדיניות הצבאית והמדינית של מאורעות2002 להיות אלה שיוזעקו,שנים אחרי שיעזבו את תפקידיהם,לשכתב היסטוריה לצורך מילוי עמודי ספר כזה או אחר... | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי