פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מלחמת אוסלו במיספרים
ישראל בר-ניר (יום שני, 22/07/2002 שעה 0:29)



מלחמת אוסלו במספרים - חזית ההסברה

ד''ר ישראל בר-ניר






מישקלה של חזית ההסברה במילחמה הנוכחית הוא מעבר לכל מה שידענו בעבר. ההסברה אף פעם לא היתה הצד החזק של מדיניות ישראל, אבל מאז שניהול מדיניות החוץ של ישראל הופקד בידיו של אדם שלדעתו ''מדיניות טובה אינה זקוקה להסברה'' הדברים הגיעו ממש לידי פשיטת רגל. אפשר להיתווכח מכאן ועד להודעה חדשה אם מדיניותה של ישראל, או זו של פרס, היא אכן ''מדיניות טובה'', אבל הטימטום של קו החשיבה הזה אינו טעון הוכחה. זה כמו לאמר ש''מוצר טוב איננו זקוק לשיווק'' כי הוא ימכור את עצמו. לך תספר את זה לביל גייטס. ביל גייטס הוא הדוגמא הקלאסית איך שמוצר מחורבן כבש את השוק בזכות מערכת שיווק אגרסיבית ויעילה.

לזכותו של פרס ניתן רק לאמר שבנושא הזה הוא איננו היחיד. שמיר התבטא בצורה דומה וגם רבין המנוח וברק הפגינו זילזול בוטה בתחום הזה. החריגים היחידים הם נתניהו ואבא אבן.

בחזית ההסברה ידם של הערבים היתה עד עכשיו על העליונה. למעט מספר חריגים (בעיקר בארה''ב), מרבית אמצעי התיקשורת המובילים מציגים באופן קבוע את ישראל באור שלילי. יש מיגוון רב של צורות בהן זה נעשה, החל משקרים בוטים, דרך השוואה מוסרית (moral equivalency) בין פיגועי הטרור לבין הגבלות תנועה בדרכים (למשל), וכלה ב''הימנעות מנקיטת עמדות'' לשם שמירה על איזון (even handedness).
לאחרונה חלה תזוזה מסויימת, ובעיקבות גל מסיבי של ביטולי מינויים (הניו יורק טיימס למשל), או ירידה דרסטית באחוזי הצפיה (ה CNN למשל) החלו להופיע פה ושם מאמרים ותוכניות המתיימרים להראות יותר אובייקטיביות ואפילו כאלה בהם (שומו שמיים) ישראל מוצגת באור חיובי.

אבל פטור בלא כלום אי אפשר. גם בכתבות הכי חיוביות מנקודת מבטה של ישראל עדיין נתקלים בשימוש במונחים סטריליים המטשטשים את חומרת מעשי הפשע הגרועים ביותר, וכן ניתן כמעט תמיד למצוא התבטאויות תמימות לכאורה, שנועדו ל''אזן'' את הכתבה. השימוש הציני במספרים ובסטטיסטיקה הוא הכלי העיקרי בתחום זה. כאן לא צריך לשקר. כאן מספיק לא לאמר את האמת.
דיווח של סוכנות אסושייטד פרס על הפיגוע בתחנה המרכזית בשבוע שעבר, הוא דוגמא אופיינית. גוף הכתבה מתאר את פרטי הארוע, ומגנה את המעשה ללא כל היסתייגות. הם אפילו קוראים לזה ''מעשה זוועה'' (atrocity), מה שכמעט ולא היה בעבר. אין גם שום ניסיון ל''הבין'' או ל''הסביר'' מה דחף את אותם מחבלים לעשות את מה שעשו. אבל הנה משפט הסיום: ''1761 פלשתינאים מצאו את מותם במשך יותר מ 21 חודשי הלוחמה, לעומת 577 הרוגים בצד הישראלי''. במקור האנגלי:

In more than 21 months of fighting
1,761 people had been killed on the Palestinian
side and 577 on the Israeli side


כך סתם. סטטיסטיקה יבשה. לא מי, לא מה, לא איך. לא צריך לחזור כאן על כך שהמישפט הזה הוא פשוט אידיוטי ונועד אך ורק ל''הזכיר'' לקורא מי הוא באמת ה''צד הרע''. אבל מה שבאמת מעניין הוא איך בונים את הסטטיסטיקה הזאת. ונתחיל בכך שהמיספרים כשלעצמם נכונים. אין פה שום שקר. יש כאן רק, כפי שאמרתי למעלה, אי אמירת אמת.
אין כל התייחסות לנסיבות בהן הקורבנות מצאו את מותם. וכך המיספר של ה''קורבנות'' מהצד הפלשתינאי כולל את כל המחבלים המתאבדים שנהרגו בעת ביצוע הפשע, את כל המחבלים המתאבדים שנהרגו ב''תאונות עבודה'', מחבלים שנהרגו בעת שתקפו מטרות אזרחיות (ארוע הבת מיצווה למשל), פלשתינאים שנרצחו ע''י אחיהם בשל חשד שהיו ''משתפי פעולה'' עם ישראל, ואפילו שנים או שלושה מקרים של תאונות דרכים שלדברי הפלשתינאים נגרמו ע''י ישראל. זה לבד כולל כ 200 הרוגים הניזקפים ל''זכותה'' של ישראל במאזן הסטטיסטי.
מחקר יסודי שהתפרסם לאחרונה ע''י ה International Policy Institute for Counter Terrorism, של המכון הבין תחומי בהרצליה (מעודכן לסוף יוני 2002), זורה אור קצת שונה על הסטטיסטיקה הזאת.
כ 70% מבין הקורבנות בצד הישראלי הינם ''לא לוחמים'' (Non combatants), נשים ילדים זקנים וסתם אזרחים. בצד הפלשתינאי לעומת זאת, גם כשכוללים בין ה''לא לוחמים'' סתם מפגינים זורקי אבנים או בקבוקי מולוטוב, בקושי 20% מהקורבנות נכללים בקטגוריה הזאת. וזה מבלי להתייחס לעובדה שבעוד שבמיקרה של ישראל הניפגעים ה''לא לוחמים'' הם תוצאה של טעויות או של העובדה שהפלשתינאים משתמשים בהם כ''מגן אנושי'' (human shields), הרי שהפלשתינאים פועלים במכוון נגד מטרות אזרחיות על מנת לפגוע בלא לוחמים.

אין כל היתייחסות למיבנה הדמוגרפי של אוכלוסיות הקורבנות משני הצדדים. בעוד שהתיקשורת מנפחת מעבר לכל פרופורציה כל מיקרה בו בצד הפלשתינאי נפגעו נשים ו/או קטינים, בדיקת המיספרים מציירת תמונה שונה לחלוטין. בקושי 3% מבין הקורבנות הפלשתינאים היו נשים (וזה כולל את המחבלות המתאבדות!), לעומת כ 30% נשים בין הקורבנות בצד הישראלי (וזה לא כולל חיילות, גם כשהן ניפגעו בדיסקוטק או בפיצריה). המחקר הגדיר באופן שרירותי כ''קטין'' כל מי שגילו מתחת ל 14, למרות שידוע על מיספר רב של בני 12 ו 13 בצד הפלשתינאי שנטלו חלק פעיל בהפגנות אלימות, ולא היו סתם קורבנות ''תמימים'' שנקלעו לאזור הארוע ב''טעות''. ובכל זאת, למרות שכאן התוצאות נוטות קצת יותר ל''טובת'' הצד הפלשתינאי, אין כמעט הבדל: 6.7% מבין הקורבנות בצד הפלשתינאי היו קטינים לעומת 7.7% בצד הישראלי. זה נשמע מאוזן (בייחוד אם מתעלמים מהנסיבות), אבל זה רחוק מאוד ממה שניתן היה לצפות למיקרא הדיווחים על ארועים בודדים בהם כל פגיעה באישה ו/או בקטין פלשתינאים זוכה לאותיות של קידוש לבנה.

הבאתי כאן כדוגמא את הידיעה של האסושייטד פרס, אבל כמעט ולא ניתן למצוא מאמר בעיתונות או דיווח בטלוויזיה בהם הסטטיסטיקה הזאת אינה משחקת תפקיד מרכזי.

וההסברה הישראלית? קול ענות חלושה. יש בקושי היתייחסות לנושא מבודדים המפעילים יוזמה פרטית ללא כל סיוע או גיבוי מאיזה שהוא גוף רשמי.
המחקר אליו התייחסתי כאן (למטה הבאתי את הכתובת בה ניתן למוצאו באינטרנט), הוא עבודה מצויינת. אבל זה מיסמך של למעלה מ 30 עמודים עם הרבה גרפים ודיאגרמות. לכמה אנשים יש הזמן והסבלנות לקרוא את זה?

קישורים:
המחקר האמור מטעם המכון הבין תחומי בהרצליה


חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


בר ניר- תועמלן בנוסח בולשביקי- מעט פרימיטיבי
גדעון ספירו (יום שני, 22/07/2002 שעה 2:10) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המספרים מדברים בעד עצמם, למעלה מאלף שבע מאות חללים פלסטינים מול למעלה מחמש מאות ישראלים, מאז החלה אינתיפאדת אל אקצה. על אף המתאבדים הפלסטינים, קציר הדמים של צבא הכיבוש הישראלי הרבה יותר אכזרי. בר ניר מנסה להסיט את הרושם העגום של המספרים והוא מזכיר לי את קציני התעמולה של המפלגות הקומוניסטיות במזרח אירופה שעה שהן היו בשלטון, שאחת השיטות שלהם לשכנע את הקהל, היה לשחק במספרים ואחוזים. (תוך הסתמכות על מקורות ידידותיים להם).
מה עושה בר ניר? הוא משתמש במה שהוא מכנה ''מחקר'' של המכון לטרור שפועל במרכז הבינתחומי בהרצליה, שעושה כל מיני מניפולציות במספרים.
המכון הזה, זאת לדעת, הוא למעשה זרוע תעמולה מוארכת של דובר צה''ל. אנשי המכון לא שלחו חוקרים לשטח כדי לבדוק את הנושא מקרוב, כפי שעושים תחקירני ''בצלם'', אלא לקח את הסתמך על הנתונים שנופקו על ידי דובר צה''ל והתחיל ללוש בהם כך, שיצמצם את המימדים האמיתיים של קרבנות אזרחיים השייכים לאוכלוסיה לא לוחמת.
הנה דוגמא. לפי בר ניר והמכון בהרצליה, אחוז הילדים שניפגעו אצל הפלסטינים והישראלים דומה מאד, כ- 7 אחוזים אצל שניהם. זו כמובן הטעייה. במקום לדבר באחוזים צריך לנקוב במספר ההרוגים, שהרי כל ילד הוא עולם ומלואו. או אז מתקבלת תמונה לגמרי שונה: מספר הילדים הפלסטינים שנהרגו על ידי חיילי הכיבוש הישראלי הוא למיטב זכרוני כ- 180 בעוד מספר הילדים היהודים שנהרגו היה בסביבות ה- 40. זה כבר נישמע לגמרי אחרת.

בר ניר מנסה להטעות את הקוראים באומרו שהילדים הפלסטינים לא ניקלעו למקום בטעות, כלומר ילדים פלסטינים שנהרגו בדרכם לבית הספר, אשמים במותם, בעוד ילדי המתנחלים שנהרגו, היו כולם ''קרבנות
תמימים''.
שוב הצגה מוטה. אכן, ילדי המתנחלים הם קרבנות תמימים שהובאו לשטחים במסגרת פלישה אידיאולוגית של קנאים דתיים יהודים, שהיו מוכנים לסכן את חיי ילדיהם למען ''הארץ שהבטיח לנו הקב'ה''. ואילו הילדים הפלסטינים באמת גרים בשטחים, זהו ביתם האמיתי ולא המזוייף, כמו זה של המתנחלים.
מי שרוצה לדעת את האמת על המתרחש בשטחים, על אכזריות צבא הכיבוש בביצוע ירי על אזרחים, על שימוש בנשק אסור לפי החוק הבינלאומי נגד אזרחים(פגזי הפלאשט), מן הדין שיקרא את דוח''ות ''בצלם'' ושאר ארגוני זכויות האדם בישראל, כמו ארגון רופאים למען זכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח (פרקי משנה מהדו''ח האחרון של האגודה שפורסם בימים אלה:''שימוש בכוח מופרז; מניעת גישה לטיפול רפואי; מניעת אספקת מים, מזון ותרופות; עוצר, סגר והגבלות על חופש התנועה; התעמרות בעצורים; ביזה).
_new_ הוספת תגובה



אתה לא ''אין'' גידעון
ישראל בר-ניר (יום שני, 22/07/2002 שעה 4:45)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היום אומרים ''סימפליסטי''. ''פרימיטיבי'' זו מילה שעבר עליה הכלח.
דוח''ות ''בצלם'' אינם שווים את הנייר עליו הם כתובים, ומידת האמת בהם אינה עולה על זו המצוייה בסמרטוט שלך.
_new_ הוספת תגובה



הבעיות של ההסברה ....
נתן גפן (יום שני, 22/07/2002 שעה 9:30)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ישראל שלום.

אחד הבעיות של ההסברה ישראלית היא העובדה שממשלות כמו גם רוב הציבור והעיתונות בישראל משמשים במושג ''מלחמה'' רק בהיבט השימוש הנשק שבה.

מדינות שנמצאות במלחמה משתמשים גם בכלים כלכליים, מדיניים, תעמולתיים ואחרים.
במלחמת עולם השניה בצבאות הלוחמים היו יחידות שלמות שהתעסקו רק בלהפעיל אמצעים תעמולתיים על החיילים שכנגד. להזכירך, בעת ההתקפות של כוחות NATO בקוסובו אחד מהמטרות של ההפצצות היו תחנות טלוויזיה והרדיו של סרביה.

גם הערבים מפעילים תוכניות טלוויזיה ורדיו במטרה לפורר את רוחו של העם בישראל.
בישראל קיימות קבוצות גדולות של תעמלנים, שפועלים למען הצד הערבי על בסיס התנדבותי (גדעון ספירו בתוכם) כמו ''גוש שלום'', ''יש גבול'', קומוניסטים, כל המפלגות הערביות בישראל ועוד.
בפעולתם הם נותנים סיוע תעמולתי על מנת לעודד את אלה שבעיקר טובחים באזרחינו וגם לוחמים (מעט) בחיילנו.

אולי ימצא מישהו, שיבדוק האם דומה הכתיבה של גדעון והצהרות של דוברים אחרים של ארגונים, אותם הזכרתי לעיל, למה שלורד האו-האו היה אומר על בריטניה במלחמת העולם השניה.

נתן גפן

קישורים:
מסמכים וקטעי עיתונות: http://n.jemix.co.il
_new_ הוספת תגובה



מעניין שד''וח של אמנסטי
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 23/07/2002 שעה 2:21)
בתשובה לנתן גפן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שוודאי אינו ''זרוע של דובר צה''ל'' {אני נעזר כאן בהגדרה הספירומנית של המכון הבין תחומי בהרצליה), שהתפרסם לפני כשבוע, מאשש את מרבית המסקנות של הדו''ח של המכון מהרצליה.
אני בכוונה לא התייחסתי לדו''ח של אמנסטי במאמרי מהסיבה שזה אירגון עויין לישראל, ורמת האמינות של דיווחיו בדרך כלל אינה עולה על זו של דו''חות ''בצלם''. ואם פעם אחת במיקרה יצא להם מה שהוא נכון, זה לא שווה התייחסות.
''לא מעוקצו ולא מדיבשו''.
_new_ הוספת תגובה



ספירו. דם יהודי אינו שווה לדם ערבי !
מרדכי צימרמן (יום שני, 22/07/2002 שעה 11:22)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חברה פרימיטיבית כמו החברה הפלשתינית, המעודדת שהידים למות למען הג'יהאד אינה ברת השוואה לחברה הישראלית. אי לכך השוואתך מקוממת ואינה במקום.
השוואה עושים בין תפוחים לתפוחים בלבד.
_new_ הוספת תגובה



יש ילדים שנהרגו
אבנר בן בסט (יום שני, 22/07/2002 שעה 12:28)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כי הוריהם, מנהיגיהם וחבריהם שלחו אותם עם רוגטקות להגן על אנשי המדים הפלסטינים (משטרה פלסטינית? תנזים? חמאס? - הכל מעורבב).

ויש ילדים שנהרגו רק בגלל שנולדו יהודים.

וזה כל ההבדל.

אסור לבלבל ואסור להקל ראש. וחברה מתלהמת ורקובה כמו החברה הערבית הפלסטינית, ולא מעניין אותי שהם נלחמים את מלחמת השחרור שלהם בעינהם, צריכה לקחת אחריות על מעשיה ועל יישום ערכיה.

ביננו, עדיף שהיו ממשיכים מבחינתם בדרך הפתלתלה של אוסלו. באופן זה היו מקדמים את עניינם הרבה יותר רחוק והרבה יותר מהר.
_new_ הוספת תגובה



מאזני הצדק
ישראל בר-ניר (יום שני, 22/07/2002 שעה 8:35) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בספר החוקים הישראלי מופיעה עבירה מגוחכת בשם ''העלבת עובד ציבור''. זו כמובן בדיחה שעבר זמנה, ושמזמן היו צריכים למחוק אותה, אבל זה לא מנע מיועצנו הנאור, אלייקים רובינשטיין, לדרוש הסרת חסינותו של חבר כנסת (אביגדור ליברמן) כדאי שניתן יהיה להגיש תביעה נגדו, בגין סעיף זה, על שהתבטא בצורה לא יפה על קצין מישטרה בכיר בחוג בית פרטי.
ב''הארץ'' מהיום מופיעה ידיעה על כינוס בינלאומי בנושאי המיזרח התיכון שהתקיים בימים אלה בדנמרק (''סוף עונת הדיאלוג'', מאת ג. לוי, ''הארץ'', 21 ליולי). בכתבה הזאת מדווח שרון פונדק, אחד מהחבורה שהביאו עלינו את אסון אוסלו, השתתף בכינוס למרות שמסיבות מוצדקות ממשלת ישראל החליטה להחרים אותו. בהופעתו הוא הצהיר ש''ערפאת הוא מיכשול לשלום, אבל שרון עוד יותר''. זה לא רק עלבון, זו ממש הסתה.
האם יש סיכוי שנראה איזו שהיא תגובה ממר רובינשטיין?
_new_ הוספת תגובה



זה לא עלבון וזו לא הסתה
אבנר בן בסט (יום שני, 22/07/2002 שעה 12:45)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה סתם טימטום.

אז למה אנחנו מופתעים מבשלן אוסלו הזה?
הוא פשוט שרף לנו את האוכל שבסיר.
_new_ הוספת תגובה



סתם קוריוז?
ישראל בר-ניר (יום שני, 22/07/2002 שעה 8:36) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

להלן סיפור מעניין שמי שהוא היפנה את תשומת לבי אליו.
התקיפה על מגדלי התאומים התרחשה ב 11 לספטמבר, ומאז מרבים בארה''ב להיתייחס למועד ה 911. רבים גם רואים בזה משמעות סימלית כי זה המיספר אותו יש לחייג בארה''ב על מנת להזעיק את המישטרה או שרותי חרום אחרים.
אבל הנוהג של כתיבת התאריך בצורה זו, קודם החודש ואח''כ היום, הוא בלבדי לארה''ב. בשאר ארצות העולם, כולל בישראל, מקובל לכתוב קודם את היום ואח''כ את החודש. אם נכתוב את התאריך העברי במיספרים, אזי 911 הוא היום ה 9 בחודש ה 11, שזה יוצא תישעה באב.
מיקריות מעניינת.
_new_ הוספת תגובה



לישראל: תנאים הכרחיים להסברה יעילה
אורי מילשטיין (יום שני, 22/07/2002 שעה 8:58) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במאמרי בטור ''אביר לבן'' משבוע שעבר התייחסתי לאמת הצבאית לעומת האמת האינטלקטואלית וזה נוגע לנושא שהעלhת.

הסברה היא מניפולציה. כמו המלחמה גם ההסברה מיועדת לפעול על הרצון. ניתן להצליח בהסברה בשני תנאים הכרחיים:

1.הבנת התופעה שאותה מסבירים.
2. אמונה בצדקת הדרך.

הישראלים העוסקים בהסברה והבכירים הממונים עליהם אינם מבינים את התופעה שאותה הם אמורים להסביר, ואין הם מאמינים בצדקת דרכה של ישראל במלחמה זאת. אז מדוע שההסברה של ישראל תהיה יעילה?
_new_ הוספת תגובה



אורי, אתה צודק לגבי הצורך
ישראל בר-ניר (יום שני, 22/07/2002 שעה 11:07)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שבהסברה יעסקו אנשים שמאמינים בצידקת הדרך, אבל תנאי הכרחי קודם הוא שהעומדים בראש יכירו בחשיבות הנושא.
אם קובעי המדיניות חושבים שאין צורך בהסברה, וזו בפרוש עמדתו של שר החוץ, אז זה לא משנה מי עוסק בהסברה, כי הם לא יזכו לגיבוי או לתמיכה במאמציהם.
_new_ הוספת תגובה



ישראל: גם פרס סבור שצריך הסברה אבל הוא מעריך
אורי מילשטיין (יום רביעי, 24/07/2002 שעה 9:25)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שהוא יכול לנהל אותה בעצמו ולבדו.
_new_ הוספת תגובה



אבל לפני הכל
אבנר בן בסט (יום שני, 22/07/2002 שעה 12:57)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צריכים להסכים שיש ערך להסברה. ונדמה לי, משום מה, שכל ממשלות ישראל לדורותיהן, זילזלו בה. תמיד אמרו שאין לנו מה להסביר כי אנחנו צודקים, אנחנו יפים ואנחנו חכמים. כנראה שעוד איננו מכירים את עצמנו מספיק.
_new_ הוספת תגובה



לאבנר: מעולם לא זלזלו בהסברה, פשוט לא הבינו מהי
אורי מילשטיין (יום רביעי, 24/07/2002 שעה 9:26)
בתשובה לאבנר בן בסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ישראל- מה דעתך על כך שההסברה לוקה משום
רפי גטניו (יום שני, 22/07/2002 שעה 15:09) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שלא ניתן לרבע את המעגל, ולהסביר את מלחמת שלום השטחים כמלחמת אוסלו ?
מה דעתך שהטיעון שקונה לו אחיזה אצל אחדים מבינננו, פשוט מצחיק את המשקיף האובייקטיבי כאשר הוא רואה בו טיעון מקביל לפרופגנדה הפלשתינאית ? ואולי זה באמת כך ?
הרי ברור שאם הפלשתינאים היו עושים מבחינתם את את המעשה החכם, והיו פועלים להרגעת הרוחות אצלם ולהפסקת הפיגועים, ממשלת ישראל הייתה מוצגת במלוא מערומיה.

לסיכום. מזלו של שרון שמולו עומד ערפאת.ואם הוא לא היה , היה עליו להמציא אותו.
_new_ הוספת תגובה



אין צורך לרבע את המלבן
אריה פרלמן (יום שלישי, 23/07/2002 שעה 0:48)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המלחמה שמנהלים הפלשתינאים נגדנו, היא מלחמת השמדה מוחלטת. אם לא גופנית - לפחות מדינית.

הם אינם מסתירים כלל ששאיפתם היא לחסל את מדינת ישראל, וגם את האמנה הארורה שלהם לא ביטלו (ותמים מי שציפה שאי פעם יבטלו).

הבעיה, כפי שמתבטאת בהודעתו של רפי, מתחילה מבפנים. חלקנו עדיין אינם מבינים, או מסרבים להבין את האמת הפשוטה.

בנוגע לספירו, גם כאן העניין מאוד פשוט: תעמולה או לא תעמולה, בולשביזם או לא בולשביזם, האדון פשוט משווה בין רוצח לנרצח, בין קורבן לתוקפן.

ואחר כך זועם על עיוותים מוסריים.

לא משעמם בעולמנו, במיוחד לא באזורנו, לא כל שכן בארצנו...
_new_ הוספת תגובה



אריה- אכן אני מסרב לראות את האור לפי משנתך
רפי גטניו (יום שלישי, 23/07/2002 שעה 16:43)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאחר ולדעתי זהו האור של פנסי הרכבת הבאה ממול בתוך המנהרה.
דבר נוסף. לא תנצח במאבק אם תייחס תכונות דמוניות לאוייבך או למטרותיו. אמירה כמו ''הפלשתינאים מנהלים נגדנו מלחמת השמדה'' לדעתי אינה נכונה, והסכנה הגדולה בהפחדה עצמית מסוג זה היא שבסוף גם תשתכנע ותגיב בהתאם , וכמובן שבסופו של דבר תפסיד כי תלחם את המלחמה הלא נכונה.
בשאר הדברים ראה תשובתי לבר ניר בהמשך.
_new_ הוספת תגובה



יש לך זיכרון קצת קצר
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 23/07/2002 שעה 2:10)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההסברה הישראלית היתה דפוקה כבר קודם. למעשה לאורך כל תהליך אוסלו ישראל זכתה לאותו כיסוי ואותה תדמית שמנסים ליצור לה היום. לא אנסה לשכנע אותך כאן, אבל אתה פשוט טועה. מילחמת אוסלו לא פרצה בחלל הריק, והעובדה שאתה ואחרים נוטים לראות אותה כך זו אולי ההצלחה הגדולה ביותר של ההסברה הערבית (כמובן שהיה להם המון סיוע מגורמים ישראליים).
_new_ הוספת תגובה



לרפי, בנושא של ריבוע העיגול
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 23/07/2002 שעה 2:32)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בתחום ההסברה הכל אפשרי. ציינתי במאמרי דוגמא מעולם הכלכלה, בה ביל גייטס בעזרת מערכת שיווק הצליח להישתלט על השוק עם סחורה מחורבנת כשהיו (ועדיין יש) בשוק מוצרים טובים לאין שיעור.
אבל קח דוגמא יותר טובה, קוסובו. במשך כחצי שנה האמריקאים הפציצו ללא אבחנה וללא תכלית מטרות אזרחיות (כשהם פגעו במטרה צבאית זה היה במיקרה) וגרמו לאלפי קורבנות חפים מפשע בקרב האוכלוסיה האזרחית. ואיך זה הישתקף בתיקשורת? ומה שהולך עכשיו באפגניסטן?
הם למדו את הלקח של מילחמת וויטנאם אותה הם הפסידו רק בשל כישלונם בחזית ההסברה.
הסברה טובה ויעילה איננה בחזקת ריבוע העיגול. כל מה שדרוש זה קצת שכל ואמונה בצידקת דרכך. הגורם האחרון הוא כנראה מה שחסר לך.
_new_ הוספת תגובה



יש לי אמונה בצידקת דרכי
רפי גטניו (יום שלישי, 23/07/2002 שעה 16:33)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רק שדרכי אינה דרכך. ואת צידקת דרכך קשה עד בלתי אפשרי להסביר.
ב 94 טיילתי בצרפת ובספרד, וכישראלי הרגשתי רצוי ומקובל. אני משוכנע שכיום ישראלים זוכים במקרה הטוב לכתף קרה. אז אל תגיד שאין הבדל בין תקופת אוסלו לעכשיו.

הצלחתה של ארה''ב כיום אינה נובעת ממדיניות הסברה אלא משינוי בתנאים הגלובליים. בתקופת וויטנאם הייתה ארה''ב מרכיב אחד בתוך משוואת כוחות ולכן לא יכלה לעשות ככל העולה על רוחה, ולשמור על שקט תקשורתי. היו כוחות גלובליים חזקים שהיה להם אינטרס להתעמת עם אר''הב , ולכן הייתה עוצמה לקולות ההתנגדות למדיניותה. כיום אר''הב היא שחקן בלעדי כמעט על המגרש, והיא יכולה לעשות ככל העולה על רוחה. באין כוח אחר שיעמוד מולה, כל התנגדות או רעש תקשורתי למעשיה תהיה תופעה עקרה, ויתכן ובשל כך אין התנגדות ממשית למעשיה באפגניסטן או בקוסובו.

ודבר אחרון , והוא אולי הכי חשוב. אנחנו לא ארה''ב, ומה שארה''ב יכולה להרשות לעצמה, אנחנו לא יכולים. כך שכדאי שננהל את מדיניותינו בהתאם לגודלנו ויכולתנו, על פי האינטרסים הבסיסיים שלנו, עליהם יש קונצנזוס רחב, ועליהם כולנו נעמוד שכם אחד. מלחמת שלום השטחים אינה כלולה בקונצנזוס זה , גם אם נדמה שכך הוא מתוך קריאה בפורום זה.
_new_ הוספת תגובה



לא דיברתי על אור, רפי.
אריה פרלמן (יום רביעי, 24/07/2002 שעה 2:06)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דיברתי על אמת פשוטה.
הפלשתינאים מעבירים בכל דרך אפשרית את המסר הברור, שמטרת מלחמתם היא השמדת מדינת ישראל.

אני מסכים שקשה לקבוע לחלוטין, האם יושמדו כל היהודים בעקבות הניצחון, או ש''רק'' יסבלו מפרעות ודיכוי חמורים. כאן ניתן עדיין להחזיק בהערכות שונות.

ושוב: אנא קרא את הפיסקה הראשונה בתגובתי זו.
_new_ הוספת תגובה



קראתי שוב ושוב, והאמת אינה ''פשוטה''
רפי גטניו (יום רביעי, 24/07/2002 שעה 10:36)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני טוען שטענתך בעניין רצונם של הפלשתינאים להשמידנו, דרושה הוכחה. ועל כל מובאה או קישור או ציטוט שתביא, אוכל להביא קישורים אחרים המראים את ההיפך, כמו פרסומים שונים של הרשות , או נאומים של דובריה.
_new_ הוספת תגובה



רפי, אתה צודק רק בדבר אחד
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 24/07/2002 שעה 3:28)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ישראל איננה ארה''ב וכתוצאה מכך ייתכן שתאלץ לבלוע כל מיני צפרדעים. אבל זה אינו משנה את העובדה שדרכי צודקת (אגב, מאיפה לקחת שאני מתנגד למסירת שטחים במיסגרת של הסדר סופי של הסיכסוך? אתה יכול להצביע איפה יש רמז לכך בדברי? אתה מסיק מסקנות שאין להן אחיזה במציאות).
שום אלסטיקה רטורית לא תשנה את המציאות שהמילחמה המתנהלת כעת איננה על מסירת או אי מסירת שטחים, ולא על היתנחלויות. זו גם איננה ''מילחמתו של שרון'' כפי שהספירומנים מנסים למכור לנו.
זו מילחמה שנכפתה על ישראל בשל הסיבה היחידה שאצל הערבים נוצרה התחושה שהינה בא הרגע בו יוכלו לתקן את ''עוולות העבר'', ולבצע את מה שניכשלו מלעשות
ב 1948. זאת הסיבה שבציבור שרבים בו אינם שלמים עם מדיניותו של שרון בנושאי השטחים וההיתנחלויות, יש תמיכה בדרך בה שרון מנהל את המדינה, מאחר והם מכירים בכך שאין כל קשר בין הנושאים.
_new_ הוספת תגובה



ישראל- בתגובתי לא קבעתי בעד מה אתה או נגד מה
רפי גטניו (יום רביעי, 24/07/2002 שעה 10:22)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חידדתי את חילוקי הדעות ביננו לגבי סיבת הסיכסוך הבאים לידי ביטוי בשם שכל אחד מאיתנו קורא לו. אני רואה את הסיבה לפרוץ הסכסוך הנוכחי, חוסר יכולת להגיע לפשרה טריטוריאלית ולכן אני קורא למלחמה מלחמת שלום השטחים.
הסר גורם זה מתוך הסכסוך, ותראה שניתן יהיה לפתור את שאר הבעיות (כולל תביעתם לזכות השיבה). הכיבוש הוא הדלק שמחזיק את הסכסוך על אש גבוהה.
מכאן שמסקנתך כי מלחמה זו נכפתה על ישראל, שגויה לשיטתי. לישראל חלק לא מבוטל בה עקב חוסר רצונה להפרד מהשטחים. (ואל תחזור כמו מנטרה שברק כבר הציע להם הכל, כי הוא לא).

תמיכתם של חלק מאזרחי ישראל בשרון, על אף שאינם שלמים עם מדיניותו,יותר משהיא מצביעה על הסכמה לטענך, היא מצביעה על השיממון הקיים בתחום האלטרנטיבות השפויות, והחשש מפני האלטרנטיבות הבלתי שפויות , (מבחינת הרע במיעוטו)
_new_ הוספת תגובה



רפי, אתה טועה בגדול.
ישראל בר-ניר (יום שישי, 26/07/2002 שעה 9:50)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דווקא הנושא הטריטוריאלי הוא הנושא בו הכי קל היה להגיע להסדר, אם זה באמת היה נושא הסיכסוך. הנושא היחיד בו אין מקום לשום פשרה או מחווה הוא ''זכות השיבה''. זה לב הסיכסוך. כל עוד זה על סדר היום אין שום סיכוי לאיזה שהוא הסדר. לא הסדרכפוי, לא הסדר מרצון ולא הסדר חד צדדי. אפילו הנכונות ''רק לדבר'' היא סם מוות. כל עוד הם לא יכירו שזו בעיה שהם חייבים לפתור אותה במלואה אצלם, הסיכסוך לא ייגמר. השלב הבא יוכל להתבטא בעזרה כספית (שלא ברור לי למה הם זקוקים לה עם כל המשאבים שעומדים לרשותם), אבל קודם הם צריכים להיתחייב להוריד את הנושא הזה מסדר היום.
נושא השטחים, כמו ההיתנחלויות הוא, כפי שהגדרתי במאמרי מהיום, דג מלוח אדום ותו לא. זה עובד טוב בתיקשורת (וכנראה גם עליך).
_new_ הוספת תגובה



ישראל- מה דעתך על זה שבמסגרת הסדר קבע
רפי גטניו (יום שישי, 26/07/2002 שעה 11:13)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תתאפשר זכות שיבה מוגבלת במספר האנשים של פלשתינאים לתוך תחומי הקו הירוק, שיקבלו אזרחות ישראלית, תמורת אותו מס' של יהודים שיוכלו להשאר בהתנחלויותיהם ויהיו אזרחי המדינה הפלשתינאית לכשתקום. (כמובן רק עבור אותם אלה שירצו בכך ולא יעדיפו לחזור לתחום מדינת ישראל) ?
אם הסדר מסוג זה ימצה את זכות השיבה, האם לדעתך הוא פסול ולא בר דיון בכלל ?

בברכה

רפי
_new_ הוספת תגובה



לדעתי יש כאן עיניין עקרוני.
ישראל בר-ניר (שבת, 27/07/2002 שעה 1:14)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''זכות השיבה'' אינה אלא מונח כיסוי Euphemism לחיסולה של מדינת ישראל. זו כלל איננה שאלה של כמות. הם צריכים להתנער מהעיקרון, ולהסכים במוצהר להורדת הנושא מעל סדר היום.
אחרי שיהיה הסדר סופי, במיסגרת של יחסים תקינים בין מדינות ניתן יהיה לקבוע כללים ומיסגרות של תנועת אזרחים (כולל הגירה) בין שתי המדינות. זה יכול גם לכסות מחוות כמו ''איחוד מישפחות''.
כל צעד של ישראל שניתן לפרשו ולו רק בעקיפין כהכרה בכך שיש להם ''זכות'' לחזור למגוריהם בישראל, הינו מוקש זמן.
אפשר להתפשר על הכל, כולל ריבונות משותפת בירושלים, אבל לא על הנושא הזה.
_new_ הוספת תגובה



לרפי גטניו , מה אתה מנסה לומר במשפט האחרון?
אלברט שבות (יום רביעי, 24/07/2002 שעה 7:06)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שהפורום, להערכתך, נוטה ימינה? (או שלא הבנתי אותך)
_new_ הוספת תגובה



הפורום אינו גוף שנוטה לכאן או לכאן
רפי גטניו (יום רביעי, 24/07/2002 שעה 10:40)
בתשובה לאלברט שבות
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא במה להבעת דעות , ואכן,בנקודת זמן זו, דוברי צידה השמאלי של המפה הפוליטית נמצאים בו במיעוט.
_new_ הוספת תגובה



לפי דבריך, הפורום ובנקודת זמן זו,
אלברט שבות (יום רביעי, 24/07/2002 שעה 17:28)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מייצג את המפה הארצית, וזוהי נקודה חייובית וראוייה לציון, שתיזקף לטובת משתתפי הפורום.
_new_ הוספת תגובה



זאת לא אמרתי, ואני לא מחלק ציונים
רפי גטניו (יום רביעי, 24/07/2002 שעה 21:04)
בתשובה לאלברט שבות
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי