|
אלצהיימר חברתי-כלכלי | |||||
צבי גיל (שבת, 30/10/2010 שעה 8:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
כן . | |||
|
|||
תסביר את זה לאנשים אדישים היהירים בעבודתם ובמקצועם . דוברי עברית טובה שאינם חוששים מפיליפינים ותאילנדים . מקצועות אקדמיים רבים מייצרים חילוניים עצלנים . בספרד בצרפת ובאיטליה מלצרות למשל היא מקצוע לכל החיים . בישראל זה עיסוק של סטודנטיות בזמן הלימודים . ניקוי הרחובות ואיסוף הזבל הם תעסוקה לערבים . סיעוד זה לפיליפינים וחקלאןת לתאילנדים . ''קמצוץ מן הסיכומים – פסיכולוגית ויועצת טיפולית נפשית, תואר שני בפסיכולוגיה: . . . סיים תואר בספרות ובבלשנות: . . . משפטן: . . . צבר מאות שעות הוראה בתחומי המתמטיקה, האנגלית והלשון: . . . מוזיקאי בעל תואר בביולוגיה: . . . ''אין לי בעיה עם עבודה פיסית.הייתי הולך לעבוד בבניין אם זה לא היה עשרה שקלים לשעה.סינים בלבד''. למדה מדעי התנהגות ותקשורת: . . . ''המצב הזה בסה''כ מטריף.המשכרות מהמדינה כלומר מלשכת האבטלה די נמוכה וצריך לחיות איכשהו. מדריכת אירובי: . . . ועוד ועוד.'' נכתבה כאן האמת כפשוטה ולכן אחזור על כך . ''קמצוץ מן הסיכומים זה הרבה עבודה אבל לא בתשלום.רוב העשייה שלי לא נחשבת לעבודה. הערה שלי: ואנו מתפלאים שהפקולטות למדעי הרוח הולכות ומתרוקנות. ''מה שקפקא קרא לו הבנאליות של הרוע מתקיים בעולם חיפוש העבודה. הרוע פה אינו אישי, ואתה יכול להירמס מדי יום על ידי פקיד או טופס ארור מבלי שזה יהיה אישי לרגע''. ''אין לי בעיה עם עבודה פיסית.הייתי הולך לעבוד בבניין אם זה לא היה עשרה שקלים לשעה.סינים בלבד''. ''המצב הזה בסה''כ מטריף.המשכרות מהמדינה כלומר מלשכת האבטלה די נמוכה וצריך לחיות איכשהו.'' כתב גיל ''הערה שלי: ואנו מתפלאים שהפקולטות למדעי הרוח הולכות ומתרוקנות.'' ולמה מתפלאים על לימודי דת של החרדים ? דברי המרואיינים מהעיתון נובעים מאותו מקור ==> אי רצון לעבוד בעבודות קשות משעממות מלוכלכות וחסרות זוהר או תמורה כספית ראויה . | |||
_new_ |
היתכן | |||
|
|||
שמישהו ''קצת'' המציא או שייף או ''עיגל פינות'' בסיפורים האלה? או אולי מישהו ליקט 100 סיפורים ובחר מתוכם 25 כדי, בדרך זו, להביע את השקפת עולמו על החיים? מה לך להגיד, מר גיל? | |||
_new_ |
היתכן | |||
|
|||
בשנה האחרונה סיימו המוני אדם את לימודי עורכות-הדין . כשזה היה בזמן המתאים הרחיבו בכתבות על עודף לומדים במקצוע זה ועל עודף מסיימים משנים קודמות . במה לדעתך עוסקים בוגריןם עודפים אלו ? במה עוסקים בוגרים עודפים במקצועות אקדמיים אחרים ? מדוע לומדים מקצועות אקדמיים שהביקוש להם מועט וההיצע גדול ? | |||
_new_ |
היתכן | |||
|
|||
רבים (ואני מכיר כמה) אינם עוסקים בעריכת דין ולימוד המקצוע העשיר את עיסוקם היומ-יומי(למשל, בבנקאות). יש לימודים אקדמאיים שהם להשכלה כללית בלבד כגון: פסיכולוגיה תואר ראשון, מדעי החברה ועוד. מעשית הבוגרים לומדים עבודה מעשית ומפרנסת במקומות העבודה שנתקבלו בהם. רבים לומדים כדי לספק סקרנות אישית. | |||
_new_ |
היתכן | |||
|
|||
הבעיה אחרי ההשכלה הכללית שהם עדין בורים . אחרי שהם מספקים את סקרנותם האישית הם למעשה חסרי מקצוע ורק בעלי סקרנות מסופקת . כשהם הולכים לעבוד במלצרות או ניקוי אסלות הם שוקעים במרה שחורה הבאה מחוסר מיצוי היכולות שלהם . יכולות שאינן נחוצות לכלכלה באופן כללי . כמו כן הם דומים לבוגרי ישיבה , משכילים בתחום שאינו נחוץ . אנשי סרק . | |||
_new_ |
היתכן | |||
|
|||
אתה בהחלט טועה. לימודים אוניברסיטאיים מעניקים הכשרה לצורך חשיבה וניתוח של ארועים ומשימות שונות. גם כאשר נושא הלימוד הספציפי אינו מקצוע מעשי ,הרי שיטת הלימוד מעניקה ללומד כלים חשובים מאוד להמשך חייו המקצועיים. זה,כמובן יהיה ביזבוז להעסיק אקדמאיים בעבו7דות מלצרות ואינסטלציה,אך, יתכן שבצוק העיתים לא תהיה ברירה. אילו בוגרי הישיבה היו מעשירים את לימודיהם שם גם ב''מקצועות הליבה'' היית בהחלט צודק. אך אם לימודיהם מצטמצמים לימודי דת בלבד ,הרי יש להם בעיה גדולה כאשר הם יוצאים מתחומם הצר. | |||
_new_ |
היתכן | |||
|
|||
אינך רואה כי מה שכתבת על בוגרי אוניברסיטאות ''גם כאשר נושא הלימוד הספציפי אינו מקצוע מעשי ,הרי שיטת הלימוד מעניקה ללומד כלים חשובים מאוד להמשך חייו המקצועיים'' וזה בדיוק הטעיעון של הדתיים-חרדים ''הרי שיטת הלימוד מעניקה ללומד כלים חשובים מאוד להמשך חייו המקצועיים'' בלימודי הליבה יש קטע צר מאד שהוא ליבה באמת . לדעתי זו השפה האנגלית אותה אפשר ללמוד ברמה מספקת תוך ששה חודשים וברמה מצויינת תוך שנתיים . לזה יש להוסיף לימודי חשבון . הרמה הנדרשת ניתנת ללימוד תוך ששה חודשים . השאר אינו ליבה ואינו נחוץ לעבודה שנעשית במשרד . לא ספרות , לא היסטוריה , לא טבע , לא ידיעת הארץ .תנך הם יודעים ממילא . | |||
_new_ |
היתכן | |||
|
|||
בסדר. שהחרדים ילמדו אנגלית ומתמטיקה וגיאומטריה ויתר מקצועות הליבה ולא יהיה הבדל ביניהם לבין בוגר בפילוסופיה או היסטוריה. | |||
_new_ |
היתכן | |||
|
|||
כל בוגר ישיבה שרוצה משתלט על החומר הנחוץ בקלות . אין מקצועות הנחוצים לו לתעסוקה מעבר לאנגלית וחשבון בסיסי . אולי גם זה לא . | |||
_new_ |
היתכן | |||
|
|||
איני מסכים איתך. צריך ידע במחשבים,במתמטיקה,קצת כלכלה,מושגי יסוד בפינסים ועוד. | |||
_new_ |
היתכן | |||
|
|||
ידידי אתה טועה . ''ידע במחשבים'' נהוא רק התמצאות ברשת . גם אני וגם אתה לא יודעים דבר במחשבים . כלכלה יודעים בישיבה יותר ממך . מתמיטיקה לא צריך בכלל , מספיק ידע בחשבון . אני למדתי בטכניון מתמטיקה ובחיים המקצועיים שלי השתמשתי 99% בארבע פעולות החשבון שלמדתי בכיתה ו' עממי . ספר לי מתי השתמשת בשורש ריבועי , בסינוס או טנגנס , באינטרגל או נגזרת ? | |||
_new_ |
זו בעמת הבעיה השורשית של הלימוד בארץ. | |||
|
|||
זה נכון שרוב רובו של החומר הנלמד אינו מוצא את ביטויו בשימוש, אחרי שנלמד. זה בזבוז משווע של משאבים, וצריך לתת את הדעת איך לצמצם למינימום את הבזבוז הזה. | |||
_new_ |
היתכן | |||
|
|||
לטעמי אתה רואה את הדברים לא נכון. ידע במתמטיקה זו גם צורת חשיבה ודרך לניתוח ארועים. ידע במחשבים זה הרבה יותר מה שאני לפחות יודע. רוב החרדים אין להם מושג בכלכלה ומי שמכיר אותם ומבין בכלכלה יודע זאת מיד. אני לפחות יכול להגיד לך שבמקצוע הנוכחי שלי, תיווך, הידע במתמתיקה חשוב למרות שאין צורך לחשב שורש ריבועי.אני רואה חברים שאין להם את הרקע הזה כיצד הם מתקשים בחישוב דברים מסוימים במקצוע. | |||
_new_ |
היתכן | |||
|
|||
בעבודה שלי עסקתי הרבה גם בתיכנון חלקים , גם בביקורת וגם בפיקוח על הייצור . אולי עשיתי 50 חישובי סינוס-קוסינוס בכל עבודתי . מעט אחוזים והרוב חשבון פשוט . אני מכיר המון מהנדסים שמעולם לא השתמשו במתמטיקה שלמדו . בוגרי ישיבה שלמדו חשבון שולטים בזה כמו כל אחד אחר . נסה לחשוב על מקום כמו עירית תלאביב או עירית ירושלים . מבין האלפים שם לכמה לדעתך נחוץ לדעת חשבון אלמנטארי , שלא לדבר על מתמטיקה ? לדעתי אפילו לא 2% . | |||
_new_ |
היתכן | |||
|
|||
צודק במאה אחוז. מערכת החינוך אינה מלמדת דברים בסיסיים שחייבים ללמד בבתי-הספר כולם. למשל : יחסים בין בני-האדם, פסיכולוגיה בסיסית, תפקוד גוף האדם, וכיוצא בזה, שנדרשים בחיי היום-יום. | |||
_new_ |
היתכן | |||
|
|||
2% הוא,כנראה, מספר האקדמאים במוסדןת הנ''ל. | |||
_new_ |
היתכן | |||
|
|||
לא . | |||
_new_ |
זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים. | |||
|
|||
הוא התלונן שאינו מוצא עבודה. שאלתי אותו: בהודו מצאתה עבודה בקלות ? ענה לי : שם אין כל בעיה למצוא עבודה. שאלתי : כמה קיבלתה שם עבור העבודה ? הוא לא היה מסוגל לענות... פה הוא לא מוכן לעשות את העבודה שעשה בהודו. | |||
_new_ |
זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים. | |||
|
|||
הודו ? ישראלים שירדו לארצות הברית עושים שם עבודות שלא היו מוכנים לעשות בישראל . הם אינם חוזרים בגלל הבושה ! | |||
_new_ |
זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים. | |||
|
|||
בושה ממה? המשפחה והחברים בארץ יודעים מה הבחורצ'יק עושה בארה''ב, כי פעם בשנה-שנתיים הם מבקרים אותו שם. הבחור אינו חוזר כנראה בגלל סיבות אחרות. | |||
_new_ |
זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים. | |||
|
|||
אולי לא חוזר בגלל חיי התרבות והחברה התוססים בארה''ב ? | |||
_new_ |
זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים. | |||
|
|||
אם הוא מחפש תרבות - תיאטרון, אופרה, מוזיאונים וספריות - הערים הגדולות בארה''ב מציעות יותר ממה שתמצא ברוב הערים הגדולות באירופה. אם הוא מחפש חיי חברה תוססים, כמו חברים שמופיעים בדירתו מבלי לצלצל מראש, כדאי שיחזור לארץ. | |||
_new_ |
זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים. | |||
|
|||
אני מדבר על איכות ולא על כמות. תאטרון ? אופרה ? ספריות ? זה מזכיר לי את זמר האופרה האיטלקי המפורסם שנפטר לפני כשנה, הוא לא מגיע בקולו לקרסוליים של חזן יהודי ממוצע... | |||
_new_ |
זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים. | |||
|
|||
לא נכון . | |||
_new_ |
זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים. | |||
|
|||
מה לא נכון ? אתה מבין במוזיקה ? | |||
_new_ |
זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים. | |||
|
|||
אתה מבין בחזנות? | |||
_new_ |
זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים. | |||
|
|||
אני מבין במוזיקה, גם חזנות היא מוזיקה. אתה ? | |||
_new_ |
זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים. | |||
|
|||
אני מבין קצת בחזנים, היות ואני מכיר מספר מהם. כולם מקווים לפרוץ, אם יצליחו, לעולם האופרה, אך מעטים מאד מצליחים. החזן היחיד שהצליח לעבור בגדול לאופרה היה יאן פירס. | |||
_new_ |
זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים. | |||
|
|||
לא מספיק להכיר חזנים. צריך שמיעה מוזיקלית טובה בשביל להבחין ביכולת הקולית שלהם. יש שני קריטריונים בסיסיים חשובים: א- צלילות הקול. ב- יכולת תמרון בין צלילים גבוהים לנמוכים, וכמובן ברוחב ''התמרון''. כדי לעבור מחזנות (בבתי כנסת) לאופרה, צריך פרסום ויחסי ציבור. זה כבר לא קשור ליכולת מוזיקלית. | |||
_new_ |
אגב ארה''ב, כיון שאתה חי שם | |||
|
|||
אני צופה די הרבה בערוץ FOX ונדהם מהזמן הרב שמקדיש הערוץ לנשיא אובמה. מה הוא אמר, לאן הוא הלך, את מי הוא פגש. שלא לדבר על הבחירות הקרובות והשפעתן על הנשיא. זה היה גם בזמנו של בוש. ידוע שהאמריקאים הם עם רדוד. למה לייחס תופעה חולנית זאת ? | |||
_new_ |
אגב ארה''ב, כיון שאתה חי שם | |||
|
|||
האמריקאים רדודים כמו Mariana Trench . הם ממוקדים במה שנחוץ . עושים מה שנחוץ ולא מברברים על דברים מיותרים . הם מהווים מודל לחיקוי אצל חצי עולם ויעד לשינאה אצל החצי השני . | |||
_new_ |
ועוד על רדידות– | |||
|
|||
אני חי בקליפורניה, מדינה שלו היתה עצמאית, כלכלתה היתה השביעית בגודלה בעולם. יש לה הרבה סיבות להיות מעונינת רק בפופיק שלה, אך למרות זאת מקדיש העתון המקומי - הלוס אנג'לס טיימס - את רוב החלק הראשון לידיעות על אירועים שהתרחשו מחוץ למדינה ומחוץ לארה''ב. | |||
_new_ |
ועוד על רדידות– | |||
|
|||
יעני, נאורים. | |||
_new_ |
ועוד על רדידות– | |||
|
|||
זה לא נאורות וזה לא רדידות. אתה חי בסיר לחץ שהוא תמיד שניה אחת לפני התפוצצות. לו העתון המקומי כאן היה מתרכז אך ורק בפשיעה המקומית ומה שקורה למיעוטים בשכונות העוני, גם אני הייתי מרגיש כך. | |||
_new_ |
ועוד על רדידות– | |||
|
|||
נראה לי שההבחנה אינה נכונה. זה להיות מעוניין בפופיק של עצמך. זה חוסר יכולת למחשבה עצמאית. מה שמאפשר לאמצעי התקשורת לעשות מניפולציות עם הדעות של התושבים. במיוחד בולט הדבר בבחירות. אגב, זה גם מה שמאפשר את שטיפת המוח של התושבים להכרח ''לקנות'' כדי להיות מאושר. לדעתי, זה סוד ההצלחה של הכלכלה האמריקאית. | |||
_new_ |
ועוד על רדידות– | |||
|
|||
יש גם מודל הפוך, שבו התושבים מעדיפים לחסוך מאשר לקנות, ובמודל כזה הכלכלה היא על הפנים. | |||
_new_ |
ועוד על רדידות– | |||
|
|||
חסכון של תושבים אינו מזיק לכלכלה. היו כלכלנים שטענו שדוקא חסכון של תושבים מחזק את הכלכלה. אם ניקח את כלכלת סין לדוגמה, ניווכח כי חסכון של התושבים היה מנוף לפיתוח כלכלי, בכלל הכספים שהתפנו ושהושקעו בפיתוח. מה שבטוח, שקניות של תושבים מקטינות את האבטלה. | |||
_new_ |
ועוד על רדידות– | |||
|
|||
חסכון של תושבים אינו מזיק לכלכלה. היו כלכלנים שטענו שדוקא חסכון של תושבים מחזק את הכלכלה. אם ניקח את כלכלת סין לדוגמה, ניווכח כי חסכון של התושבים היה מנוף לפיתוח כלכלי, בכלל הכספים שהתפנו ושהושקעו בפיתוח. מה שבטוח, שקניות של תושבים מקטינות את האבטלה. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |