פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
אלצהיימר חברתי-כלכלי
צבי גיל (שבת, 30/10/2010 שעה 8:00)


אלצהיימר חברתי-כלכלי

שמירת מורשת העבר וטיפוח קשריה בהווה

צבי גיל



בתל אביב העשירה, התוססת, המשופעת עשייה והזדמנויות, מתהווים כיסים וקצוות של ניוון אטי בקרב אוכלוסייה של אנשים צעירים, רובם בעלי השכלה, שחיים בעיר הזאת על תנאי ועל חבל קצרי מועד ואורך. ''חוק האברכים'' לא חל עליהם.תורתם אינה אומנותם. אומנותם היא תורתם. הם לא יודעים מה יילד יום ויש מהם ש''מחכים לגודו''. מקומון ''העיר תל אביב'' מביא סיפורם.

• • •

בדרך כלל אני אלרגי לסוג החדש של ז'ורנליזם מקומי''- המקומונים, שאף קראתי להם פעם מקוממונים, ראשיתם בצרוף המוצלח של יוזמה עסקית וצורך חברתי. זה התחיל כאשר ההוצאה לאור של עיתון ''הארץ'', הוצאת שוקן, הקימה רשת מקומונים כמעט בכול מרכזי האוכלוסייה בארץ. מקומונים אלה במשך תקופה ארוכה קיימו כלכלית את עיתון האֵם. הופעתם התבקשה משום שעם התפתחות הפריפריה לא ניתן ביטוי נאות לצרכיה, החברתיים,כלכליים,תרבותיים בידוריים וכיו''ב. אלה מלאו את התפקיד לא רק ברמה המקומית אלא גם במישור הארצי. כערך מוסף, העיתונאים שכתבו במקומונים, שמשו עתודה לכתבים ולעורכים של ''הארץ'' וגם של עיתונים אחרים, והם היו אנשי מקצוע טובים שעשו את ה''סטאז'' בפריפריה. בין היתר ראיינתי לסרט תיעודי על המקומונים, מי שסיים את תפקידו כערוך המקומון הירושלמי ''כול העיר'' חנוך מרמרי, לימים עורך ''הארץ''.

זה היה, דומני, בסוף שנות השמונים או בראשית ה-‏90, שעשיתי סרט תיעודי ל''מבט שני'' בערוץ הראשון על המקומונים בשם ''זכות הציבור לדעת-מה?'' כי ה-מה, התובנה ולעתים התוכנה, הם שעניינו אותי, וכידוע, אני חקרן של ה-מָה. בשל כך גם זכיתי לגשם נדבות של השמצה מאדם ברוך, איקון התקופה, אדם, עם קבלות, עם יותר משמץ של גאונות, שנטל על עצמו להיות מורה ההלכה והפרשן המוסמך של הז'ורנליזם התקופתי.

לב דיזינגוף ככה או אחרת, מקומונים אלה, הפונקציה שלהם, הפורמט שלהם, השפה שלהם שייכים כאילו לעידן אחר. היום, בדרך כלל אם אלה לא באים כחלק מחבילה כבדה של עיתון - מקומָם בפח הסמוך לתיבת הדואר או אצל המהדרין בסל מיחזור. אם אלה חלק מן החבילה של נייר שאתה ממיין אותו לפי העניין, אני - בפרסומי הכיס כמו ''העיר תל אביב'', בדרך כלל מעלעל. גם אז יש ודווקא איזו כותרת מעניינת של נושא כתוב בצורה קומפקטית לעיכול קיבה צעירה, נשמטת מעיניי. כול זאת בשל גישה סטריאוטיפית לפרסום המודפס הזה. אולם גיליון מס 1568 מתאריך 22.10.2010 משך מאוד את תשומת לבי. לא הז'ורנליזם שבו. אלא כרוניקה יבשה, ללא כחל וסרק וללא צעצועי ותעתועי ז'רגון עכשווי, הביאה לי גלריה של 25 אנשים, רובם צעירים שאין להם עבודה קבוע או עבודה כלל . גרוע מזה לרבים אין אופק.

משכו את תשומת לבי הלשון המאופקת (להערכתי העריכה הייתה מינימאלית) מעין תת השלמה עם מציאות וגורל, איזה חוסר אונים ותושייה כיצד להתיר את הפקעת. בקיצור גלריה של אנשים שרוצים ולא יכולים. אכן זה לא מוסף ה''גלריה'' הנוצץ של עיתון האֵם. כאן זאת שורת מקהלה שמדברת בפרוזה מאוד קשה על עבודה מזדמנת, על הפסקתה, על לשכת העבודה והתסכול הנוראי שזאת גורמת.על השקעה בחינוך אקדמי לצורך שטיפת כלים בבָר.

לי זה נראה כאילו טנדר של המקומון ''העיר תל אביב'' הגיע לכיכר רבין והשליך 25 צדודיות בבחינת זה מה שאספנו. נראה אתכם מה אתם עושים עם זה. בכך המקומון הזה מילא את תפקידו. כמיטב כללי השוק בימינו, הוא הטיל את הסחורה בכיכר ועלינו להתבונן בה ולהחליט מה עושים איתה. זה לא חינם. אולי זה עניין יקר מאוד, ואם כבר, אז זאת רכישה מאוד בעייתית. אבל הגורמים שירימו את הפריטים אלה - בני אדם, במציאות עצובה ומצב רוח עגום, יעשו חסד לא רק עם האנשים עצמם אלא כהשקעה לטווח ארוך לחברה כולה.

קמצוץ מן הסיכומים – פסיכולוגית ויועצת טיפולית נפשית, תואר שני בפסיכולוגיה: ''זה מאוד מטריף אותי, גם כלכלית וגם כי משעמם לי. אני יודעת אמנם להעסיק את עצמי. אבל אי הוודאות הכלכלית והייאוש שבחיפוש קשים לי''.

סיים תואר בספרות ובבלשנות: אני עורך כתב עת לשירה. זה הרבה עבודה אבל לא בתשלום.רוב העשייה שלי לא נחשבת לעבודה.
הערה שלי: ואנו מתפלאים שהפקולטות למדעי הרוח הולכות ומתרוקנות.
משפטן: ''קם בבוקר, נכנס לאתרי האינטרנט של דרושים,יוצא לראיונות ולחברות לכוח אדם,בערב יוצא עם חברים... אני חושב שבזכות הרקע המיוחד שלי והכישורים שלי, יש לי מה לתרום ומשרד שיקלוט אותי ירוויח המון.

צבר מאות שעות הוראה בתחומי המתמטיקה, האנגלית והלשון: ''מה שקפקא קרא לו הבנאליות של הרוע מתקיים בעולם חיפוש העבודה. הרוע פה אינו אישי, ואתה יכול להירמס מדי יום על ידי פקיד או טופס ארור מבלי שזה יהיה אישי לרגע''.

מוזיקאי בעל תואר בביולוגיה: ''אין לי בעיה עם עבודה פיסית.הייתי הולך לעבוד בבניין אם זה לא היה עשרה שקלים לשעה.סינים בלבד''.

למדה מדעי התנהגות ותקשורת: ''המצב הזה בסה''כ מטריף.המשכרות מהמדינה כלומר מלשכת האבטלה די נמוכה וצריך לחיות איכשהו. אני גרה בתל אביב ומוציאים פה הרבה כסף. אז זה יושב מאחורה כול הזמן''.

מדריכת אירובי: ''למדתי אמון גופני בווינגייט אבל מעולם לא עבדתי בזה. העבודה האחרונה שלי הייתה בהוניגמן בקניון רמת אביב...''
ועוד ועוד.

הכתבה והתמונות הן של עופר מתן, חגי מטר ונטע הלפרין. מקבָץ התמונות שמופיע בפתח המסע-משא הזה משדר אלי תוגה, גם אם פה ושם מסתתר איזה חיוך,לעתים תהייה ולרוב מבט בגובה העיניים שלי- הקורא. קראת, אז מה יש לך להגיד. נכון יותר- מה תעשה כדי לעזור לנו.

זאת חבילה שהוטלה לפתחנו אשר שייכת לא רק למדינה, כממסד, אלא לחברה כולה. לא רק לעושי חסד ולפילנתרופים, אלא גם לסופרים, במגדלי השן, ועל הקרקע, לחוקרים, לאקדמאים, לאמנים, לאנשי היי טק, ולכול אחד מאיתנו. לא רק כעניין נקודתי אלא כסימפטום למחלת ניוון של הרקמה החברתית. זה של כולנו, כמו החינוך, הביטחון וכול אותם דברים חשובים שאנו במעשים ובמחדלים הפקענו מעצמנו והענקנו אותם לממסד ביורוקראטי שאיבד את סדר העדיפות ולצמרת אוליגרכית שלא איבדה אותו.

אינני יודע אם בתל אביב יש עמותות שפועלות למען האוכלוסייה הצעירה בעיר כמו בירושלים ששם קיימות העמותות ''התעוררות, ו''רוח חדשה'', שהגיעו להישגים בין היתר בתחום הדיור לצעירים. בכול מקרה חייב להיות גוף שיעזור לאנשים אלה לעזור לעצמם,גם אם מי מהם הוא מעופף לשמו. אולם ביסודו של דבר כול המוקדים המקומיים הללו הם פגע ברקמה החברתית שלנו,שאם לא יימצא לו מזור, במישור הלאומי הוא יהיה מסוכן למדינה ולעתידה. נגמר העידן שבו קיבלנו כוח אדם מיומן ומשכיל שמומן על ידי ממשלת ברה''מ ובא אלינו. מן המערב באים אלינו מעטים מאוד. ומה שיש לנו חייבים לשמור עליו לבל יברח לנו.

כאן לא מדובר בנתוני עוני שמפרסם הלמ''ס, ולא באנשים שתורתם אומנותם אלא אומנותם תורתם. אף אחד מהם לא עמד על גג מגדל לב דיזנגוף ואיים לקפוץ, לא ערך מבצע עם יחצנים, לא הופיע בערום, ולכן לא היו אצלם צוותי טלוויזיה. אך מסתבר שאפשר לתת ביטוי חזק מאוד באלם הזה, באיפוק, בלשון המעטה, לכאב ותסכול, שלכאורה הוא לא מעורר אזעקה. אבל זה טבעו של סרטן.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


כן .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (שבת, 30/10/2010 שעה 9:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תסביר את זה לאנשים אדישים היהירים בעבודתם ובמקצועם .
דוברי עברית טובה שאינם חוששים מפיליפינים ותאילנדים .
מקצועות אקדמיים רבים מייצרים חילוניים עצלנים .
בספרד בצרפת ובאיטליה מלצרות למשל היא מקצוע לכל החיים . בישראל זה עיסוק של סטודנטיות בזמן הלימודים . ניקוי הרחובות ואיסוף הזבל הם תעסוקה לערבים . סיעוד זה לפיליפינים וחקלאןת לתאילנדים .

''קמצוץ מן הסיכומים –

פסיכולוגית ויועצת טיפולית נפשית, תואר שני בפסיכולוגיה: . . .

סיים תואר בספרות ובבלשנות: . . .

משפטן: . . .

צבר מאות שעות הוראה בתחומי המתמטיקה, האנגלית והלשון: . . .

מוזיקאי בעל תואר בביולוגיה: . . . ''אין לי בעיה עם עבודה פיסית.הייתי הולך לעבוד בבניין אם זה לא היה עשרה שקלים לשעה.סינים בלבד''.

למדה מדעי התנהגות ותקשורת: . . . ''המצב הזה בסה''כ מטריף.המשכרות מהמדינה כלומר מלשכת האבטלה די נמוכה וצריך לחיות איכשהו.

מדריכת אירובי: . . .
ועוד ועוד.''

נכתבה כאן האמת כפשוטה ולכן אחזור על כך .

''קמצוץ מן הסיכומים

זה הרבה עבודה אבל לא בתשלום.רוב העשייה שלי לא נחשבת לעבודה.
הערה שלי: ואנו מתפלאים שהפקולטות למדעי הרוח הולכות ומתרוקנות.

''מה שקפקא קרא לו הבנאליות של הרוע מתקיים בעולם חיפוש העבודה. הרוע פה אינו אישי, ואתה יכול להירמס מדי יום על ידי פקיד או טופס ארור מבלי שזה יהיה אישי לרגע''.

''אין לי בעיה עם עבודה פיסית.הייתי הולך לעבוד בבניין אם זה לא היה עשרה שקלים לשעה.סינים בלבד''.

''המצב הזה בסה''כ מטריף.המשכרות מהמדינה כלומר מלשכת האבטלה די נמוכה וצריך לחיות איכשהו.''

כתב גיל ''הערה שלי: ואנו מתפלאים שהפקולטות למדעי הרוח הולכות ומתרוקנות.''

ולמה מתפלאים על לימודי דת של החרדים ? דברי המרואיינים מהעיתון נובעים מאותו מקור ==> אי רצון לעבוד בעבודות קשות משעממות מלוכלכות וחסרות זוהר או תמורה כספית ראויה .
_new_ הוספת תגובה



היתכן
ע.צופיה (שבת, 30/10/2010 שעה 14:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שמישהו ''קצת'' המציא או שייף או ''עיגל פינות'' בסיפורים האלה?
או אולי מישהו ליקט 100 סיפורים ובחר מתוכם 25 כדי, בדרך זו, להביע את השקפת עולמו על החיים?
מה לך להגיד, מר גיל?
_new_ הוספת תגובה



היתכן
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (שבת, 30/10/2010 שעה 17:45)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בשנה האחרונה סיימו המוני אדם את לימודי עורכות-הדין .
כשזה היה בזמן המתאים הרחיבו בכתבות על עודף לומדים במקצוע זה ועל עודף מסיימים משנים קודמות .

במה לדעתך עוסקים בוגריןם עודפים אלו ?
במה עוסקים בוגרים עודפים במקצועות אקדמיים אחרים ?
מדוע לומדים מקצועות אקדמיים שהביקוש להם מועט וההיצע גדול ?
_new_ הוספת תגובה



היתכן
ע.צופיה (שבת, 30/10/2010 שעה 19:51)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רבים (ואני מכיר כמה) אינם עוסקים בעריכת דין ולימוד המקצוע העשיר את עיסוקם היומ-יומי(למשל, בבנקאות).
יש לימודים אקדמאיים שהם להשכלה כללית בלבד כגון: פסיכולוגיה תואר ראשון, מדעי החברה ועוד. מעשית הבוגרים לומדים עבודה מעשית ומפרנסת במקומות העבודה שנתקבלו בהם.
רבים לומדים כדי לספק סקרנות אישית.
_new_ הוספת תגובה



היתכן
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום ראשון, 31/10/2010 שעה 7:21)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבעיה אחרי ההשכלה הכללית שהם עדין בורים . אחרי שהם מספקים את סקרנותם האישית הם למעשה חסרי מקצוע ורק בעלי סקרנות מסופקת .
כשהם הולכים לעבוד במלצרות או ניקוי אסלות הם שוקעים במרה שחורה הבאה מחוסר מיצוי היכולות שלהם . יכולות שאינן נחוצות לכלכלה באופן כללי .
כמו כן הם דומים לבוגרי ישיבה , משכילים בתחום שאינו נחוץ . אנשי סרק .
_new_ הוספת תגובה



היתכן
ע.צופיה (יום ראשון, 31/10/2010 שעה 7:44)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה בהחלט טועה.
לימודים אוניברסיטאיים מעניקים הכשרה לצורך חשיבה וניתוח של ארועים ומשימות שונות. גם כאשר נושא הלימוד הספציפי אינו מקצוע מעשי ,הרי שיטת הלימוד מעניקה ללומד כלים חשובים מאוד להמשך חייו המקצועיים.
זה,כמובן יהיה ביזבוז להעסיק אקדמאיים בעבו7דות מלצרות ואינסטלציה,אך, יתכן שבצוק העיתים לא תהיה ברירה.
אילו בוגרי הישיבה היו מעשירים את לימודיהם שם גם ב''מקצועות הליבה'' היית בהחלט צודק.
אך אם לימודיהם מצטמצמים לימודי דת בלבד ,הרי יש להם בעיה גדולה כאשר הם יוצאים מתחומם הצר.
_new_ הוספת תגובה



היתכן
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום ראשון, 31/10/2010 שעה 11:27)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינך רואה כי מה שכתבת על בוגרי אוניברסיטאות ''גם כאשר נושא הלימוד הספציפי אינו מקצוע מעשי ,הרי שיטת הלימוד מעניקה ללומד כלים חשובים מאוד להמשך חייו המקצועיים'' וזה בדיוק הטעיעון של הדתיים-חרדים ''הרי שיטת הלימוד מעניקה ללומד כלים חשובים מאוד להמשך חייו המקצועיים''

בלימודי הליבה יש קטע צר מאד שהוא ליבה באמת . לדעתי זו השפה האנגלית אותה אפשר ללמוד ברמה מספקת תוך ששה חודשים וברמה מצויינת תוך שנתיים . לזה יש להוסיף לימודי חשבון . הרמה הנדרשת ניתנת ללימוד תוך ששה חודשים .
השאר אינו ליבה ואינו נחוץ לעבודה שנעשית במשרד . לא ספרות , לא היסטוריה , לא טבע , לא ידיעת הארץ .תנך הם יודעים ממילא .
_new_ הוספת תגובה



היתכן
ע.צופיה (יום ראשון, 31/10/2010 שעה 13:31)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בסדר. שהחרדים ילמדו אנגלית ומתמטיקה וגיאומטריה ויתר מקצועות הליבה ולא יהיה הבדל ביניהם לבין בוגר בפילוסופיה או היסטוריה.
_new_ הוספת תגובה



היתכן
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום ראשון, 31/10/2010 שעה 16:10)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל בוגר ישיבה שרוצה משתלט על החומר הנחוץ בקלות .
אין מקצועות הנחוצים לו לתעסוקה מעבר לאנגלית וחשבון בסיסי . אולי גם זה לא .
_new_ הוספת תגובה



היתכן
ע.צופיה (יום ראשון, 31/10/2010 שעה 17:23)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איני מסכים איתך.
צריך ידע במחשבים,במתמטיקה,קצת כלכלה,מושגי יסוד בפינסים ועוד.
_new_ הוספת תגובה



היתכן
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 01/11/2010 שעה 6:16)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ידידי אתה טועה .
''ידע במחשבים'' נהוא רק התמצאות ברשת . גם אני וגם אתה לא יודעים דבר במחשבים . כלכלה יודעים בישיבה יותר ממך . מתמיטיקה לא צריך בכלל , מספיק ידע בחשבון .

אני למדתי בטכניון מתמטיקה ובחיים המקצועיים שלי השתמשתי 99% בארבע פעולות החשבון שלמדתי בכיתה ו' עממי .
ספר לי מתי השתמשת בשורש ריבועי , בסינוס או טנגנס , באינטרגל או נגזרת ?
_new_ הוספת תגובה



זו בעמת הבעיה השורשית של הלימוד בארץ.
ימני גאה (יום שני, 01/11/2010 שעה 7:16)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה נכון שרוב רובו של החומר הנלמד אינו מוצא את ביטויו בשימוש, אחרי שנלמד.

זה בזבוז משווע של משאבים,
וצריך לתת את הדעת איך לצמצם למינימום את הבזבוז הזה.
_new_ הוספת תגובה



היתכן
ע.צופיה (יום שני, 01/11/2010 שעה 7:44)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לטעמי אתה רואה את הדברים לא נכון.
ידע במתמטיקה זו גם צורת חשיבה ודרך לניתוח ארועים. ידע במחשבים זה הרבה יותר מה שאני לפחות יודע. רוב החרדים אין להם מושג בכלכלה ומי שמכיר אותם ומבין בכלכלה יודע זאת מיד.
אני לפחות יכול להגיד לך שבמקצוע הנוכחי שלי, תיווך, הידע במתמתיקה חשוב למרות שאין צורך לחשב שורש ריבועי.אני רואה חברים שאין להם את הרקע הזה כיצד הם מתקשים בחישוב דברים מסוימים במקצוע.
_new_ הוספת תגובה



היתכן
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 01/11/2010 שעה 8:47)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעבודה שלי עסקתי הרבה גם בתיכנון חלקים , גם בביקורת וגם בפיקוח על הייצור .
אולי עשיתי 50 חישובי סינוס-קוסינוס בכל עבודתי . מעט אחוזים והרוב חשבון פשוט . אני מכיר המון מהנדסים שמעולם לא השתמשו במתמטיקה שלמדו .
בוגרי ישיבה שלמדו חשבון שולטים בזה כמו כל אחד אחר .
נסה לחשוב על מקום כמו עירית תלאביב או עירית ירושלים .
מבין האלפים שם לכמה לדעתך נחוץ לדעת חשבון אלמנטארי , שלא לדבר על מתמטיקה ? לדעתי אפילו לא 2% .
_new_ הוספת תגובה



היתכן
ימני גאה (יום שני, 01/11/2010 שעה 9:02)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צודק במאה אחוז.

מערכת החינוך אינה מלמדת דברים בסיסיים שחייבים ללמד בבתי-הספר כולם.

למשל : יחסים בין בני-האדם, פסיכולוגיה בסיסית, תפקוד גוף האדם,
וכיוצא בזה, שנדרשים בחיי היום-יום.
_new_ הוספת תגובה



היתכן
ע.צופיה (יום שני, 01/11/2010 שעה 15:34)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

2% הוא,כנראה, מספר האקדמאים במוסדןת הנ''ל.
_new_ הוספת תגובה



היתכן
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 01/11/2010 שעה 15:44)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא .
_new_ הוספת תגובה



זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים.
ימני גאה (יום ראשון, 31/10/2010 שעה 8:55) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא התלונן שאינו מוצא עבודה.

שאלתי אותו: בהודו מצאתה עבודה בקלות ?

ענה לי : שם אין כל בעיה למצוא עבודה.

שאלתי : כמה קיבלתה שם עבור העבודה ?

הוא לא היה מסוגל לענות...

פה הוא לא מוכן לעשות את העבודה שעשה בהודו.
_new_ הוספת תגובה



זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים.
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום ראשון, 31/10/2010 שעה 11:29)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הודו ?

ישראלים שירדו לארצות הברית עושים שם עבודות שלא היו מוכנים לעשות בישראל . הם אינם חוזרים בגלל הבושה !
_new_ הוספת תגובה



זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים.
אריק פורסטר (יום ראשון, 31/10/2010 שעה 20:39)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בושה ממה? המשפחה והחברים בארץ יודעים מה הבחורצ'יק עושה בארה''ב, כי פעם בשנה-שנתיים הם מבקרים אותו שם. הבחור אינו חוזר כנראה בגלל סיבות אחרות.
_new_ הוספת תגובה



זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים.
ימני גאה (יום ראשון, 31/10/2010 שעה 21:32)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי לא חוזר בגלל חיי התרבות והחברה התוססים בארה''ב ?
_new_ הוספת תגובה



זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים.
אריק פורסטר (יום ראשון, 31/10/2010 שעה 21:54)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם הוא מחפש תרבות - תיאטרון, אופרה, מוזיאונים וספריות - הערים הגדולות בארה''ב מציעות יותר ממה שתמצא ברוב הערים הגדולות באירופה. אם הוא מחפש חיי חברה תוססים, כמו חברים שמופיעים בדירתו מבלי לצלצל מראש, כדאי שיחזור לארץ.
_new_ הוספת תגובה



זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים.
ימני גאה (יום שני, 01/11/2010 שעה 5:27)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מדבר על איכות ולא על כמות.

תאטרון ?
אופרה ?
ספריות ?

זה מזכיר לי את זמר האופרה האיטלקי המפורסם שנפטר לפני כשנה,
הוא לא מגיע בקולו לקרסוליים של חזן יהודי ממוצע...
_new_ הוספת תגובה



זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים.
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 01/11/2010 שעה 6:19)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא נכון .
_new_ הוספת תגובה



זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים.
ימני גאה (יום שני, 01/11/2010 שעה 7:12)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה לא נכון ?

אתה מבין במוזיקה ?
_new_ הוספת תגובה



זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים.
אריק פורסטר (יום שני, 01/11/2010 שעה 17:18)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מבין בחזנות?
_new_ הוספת תגובה



זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים.
ימני גאה (יום שני, 01/11/2010 שעה 19:54)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מבין במוזיקה, גם חזנות היא מוזיקה.

אתה ?
_new_ הוספת תגובה



זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים.
אריק פורסטר (יום שני, 01/11/2010 שעה 20:00)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מבין קצת בחזנים, היות ואני מכיר מספר מהם. כולם מקווים לפרוץ, אם יצליחו, לעולם האופרה, אך מעטים מאד מצליחים. החזן היחיד שהצליח לעבור בגדול לאופרה היה יאן פירס.
_new_ הוספת תגובה



זה מזכיר לי צעיר שחזר מהודו אחרי שנתיים.
ימני גאה (יום שני, 01/11/2010 שעה 22:14)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא מספיק להכיר חזנים.

צריך שמיעה מוזיקלית טובה בשביל להבחין ביכולת הקולית שלהם.

יש שני קריטריונים בסיסיים חשובים:

א- צלילות הקול.

ב- יכולת תמרון בין צלילים גבוהים לנמוכים, וכמובן ברוחב ''התמרון''.

כדי לעבור מחזנות (בבתי כנסת) לאופרה,
צריך פרסום ויחסי ציבור.

זה כבר לא קשור ליכולת מוזיקלית.
_new_ הוספת תגובה



אגב ארה''ב, כיון שאתה חי שם
ימני גאה (יום שלישי, 02/11/2010 שעה 4:59)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני צופה די הרבה בערוץ FOX
ונדהם מהזמן הרב שמקדיש הערוץ לנשיא אובמה.

מה הוא אמר, לאן הוא הלך, את מי הוא פגש.
שלא לדבר על הבחירות הקרובות והשפעתן על הנשיא.

זה היה גם בזמנו של בוש.

ידוע שהאמריקאים הם עם רדוד.
למה לייחס תופעה חולנית זאת ?
_new_ הוספת תגובה



אגב ארה''ב, כיון שאתה חי שם
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 02/11/2010 שעה 5:13)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האמריקאים רדודים כמו Mariana Trench . הם ממוקדים במה שנחוץ . עושים מה שנחוץ ולא מברברים על דברים מיותרים . הם מהווים מודל לחיקוי אצל חצי עולם ויעד לשינאה אצל החצי השני .
_new_ הוספת תגובה



ועוד על רדידות–
אריק פורסטר (יום שלישי, 02/11/2010 שעה 7:08)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חי בקליפורניה, מדינה שלו היתה עצמאית, כלכלתה היתה השביעית בגודלה בעולם. יש לה הרבה סיבות להיות מעונינת רק בפופיק שלה, אך למרות זאת מקדיש העתון המקומי - הלוס אנג'לס טיימס - את רוב החלק הראשון לידיעות על אירועים שהתרחשו מחוץ למדינה ומחוץ לארה''ב.
_new_ הוספת תגובה



ועוד על רדידות–
ע.צופיה (יום שלישי, 02/11/2010 שעה 7:11)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יעני, נאורים.
_new_ הוספת תגובה



ועוד על רדידות–
אריק פורסטר (יום שלישי, 02/11/2010 שעה 18:31)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה לא נאורות וזה לא רדידות. אתה חי בסיר לחץ שהוא תמיד שניה אחת לפני התפוצצות. לו העתון המקומי כאן היה מתרכז אך ורק בפשיעה המקומית ומה שקורה למיעוטים בשכונות העוני, גם אני הייתי מרגיש כך.
_new_ הוספת תגובה



ועוד על רדידות–
ימני גאה (יום שלישי, 02/11/2010 שעה 7:49)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נראה לי שההבחנה אינה נכונה.

זה להיות מעוניין בפופיק של עצמך.

זה חוסר יכולת למחשבה עצמאית.

מה שמאפשר לאמצעי התקשורת לעשות מניפולציות עם הדעות של התושבים.

במיוחד בולט הדבר בבחירות.

אגב,
זה גם מה שמאפשר את שטיפת המוח של התושבים להכרח ''לקנות'' כדי להיות מאושר.

לדעתי, זה סוד ההצלחה של הכלכלה האמריקאית.
_new_ הוספת תגובה



ועוד על רדידות–
אריק פורסטר (יום שלישי, 02/11/2010 שעה 18:34)
בתשובה לימני גאה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש גם מודל הפוך, שבו התושבים מעדיפים לחסוך מאשר לקנות, ובמודל כזה הכלכלה היא על הפנים.
_new_ הוספת תגובה



ועוד על רדידות–
ימני גאה (יום רביעי, 03/11/2010 שעה 4:50)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חסכון של תושבים אינו מזיק לכלכלה.

היו כלכלנים שטענו שדוקא חסכון של תושבים מחזק את הכלכלה.

אם ניקח את כלכלת סין לדוגמה, ניווכח כי חסכון של התושבים היה מנוף לפיתוח כלכלי,
בכלל הכספים שהתפנו ושהושקעו בפיתוח.

מה שבטוח,
שקניות של תושבים מקטינות את האבטלה.
_new_ הוספת תגובה



ועוד על רדידות–
ימני גאה (יום רביעי, 03/11/2010 שעה 4:50)
בתשובה לאריק פורסטר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חסכון של תושבים אינו מזיק לכלכלה.

היו כלכלנים שטענו שדוקא חסכון של תושבים מחזק את הכלכלה.

אם ניקח את כלכלת סין לדוגמה, ניווכח כי חסכון של התושבים היה מנוף לפיתוח כלכלי,
בכלל הכספים שהתפנו ושהושקעו בפיתוח.

מה שבטוח,
שקניות של תושבים מקטינות את האבטלה.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי