פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
המכתב
סמרטוט אדום / גדעון ספירו (יום חמישי, 07/08/2014 שעה 19:00)


המכתב

גדעון ספירו



6 באוגוסט 2014
לכבוד
רב אלוף בני גנץ
הרמטכ''ל
צה''ל

שלום רב,
צניחה לפני כ-‏8 שנים, קיץ 2006, נפגשנו במחנה תל נוף לקראת הצניחה לים סמוך לחוף תל אביב לציון 50 שנים לצניחה במיתלה, הצניחה הקרבית היחידה בתולדות מלחמות ישראל. נמניתי עם עשרת הותיקים שצנחו במיתלה במלחמת סיני 1956, וצורפו לצניחה החגיגית. (לאחר שהביאו אישורים רפואיים כי הם כשרים לצניחה). למיטב זכרוני כמעט כל אלופי המטכ''ל השתתפו בצניחה. ח''כ איתן כבל, שכיהן כשר בלי תיק, השתתף אף הוא בצניחה, הגם שלא צנח במיתלה.

השתתפותי בצניחה החגיגית לא נבעה מטעמי נוסטלגיה, אלא הייתה בעלת מטרה פוליטית. כעיתונאי היה ברור לי כי הצניחה תזכה לכיסוי תקשורתי ניכר וראיתי כאן הזדמנות להעביר מסר אותו גיבשתי עם השנים כתוצאה מלימודים, קריאת מסמכים היסטוריים ואימוץ השקפת עולם השמה דגש על שלום וזכויות אדם ומגלה חשדנות כלפי בעלי שררה בכלל, ולקראת יציאה למלחמה בפרט.
ומה גיליתי עם השנים? שבצניחה במיתלה בכלל לא הגנתי על ישראל אלא הייתי פיון בקנוניה שרקחו מעצמות קולוניאליות מתפוררות, צרפת ואנגליה, עם ישראל, במטרה לבטל את הלאמת תעלת סואץ עליה הכריזה ממשלת מצרים. במלים אחרות, מבלי שביקשו את הסכמתי הייתי חייל בשירות הוד מלכותה מלכת בריטניה ומה שנותר מהאימפריות הבריטית והצרפתית.

חבריי שנהרגו במלחמת סיני 1956 הקריבו את חייהם לשווא, למטרה לא ראויה. הם לא הפנימו את הרעיון כי החיים הם מתנה חד פעמית, ואין הזדמנות שנייה לאחר המוות. המסר שלי לבני ה-‏18 שמתגייסים לצבא ורצים כגלמים למוות, לעצור, לחשוב ולברר היטב מה מטרות המלחמה, לא להסתפק בפתפותי ביצים של מפקדים על הגנת המולדת, אלא ללכת ולקרוא מה אומרים החולקים על הממשלה. אם הגעתם למסקנה כי מדובר במלחמת שולל כמו בלבנון, בדיכוי עם אחר כמו בשטחים הכבושים, אל תלכו, אתם בעלי הבית על חייכם ואל לכם לתת לצבא להחליט מי לחיים ומי למוות. מול תכונת העדר לרוץ ל''אקשן'', תחשבו מה אתם מפסידים כאשר חייכם נקטלים בגיל כה צעיר ואלו חוויות מסעירות מצפות לכם בחיים אם תסרבו לסכנם על מלחמות שווא. ותמיד תזכרו: הגנרלים השולחים אתכם למלחמות לעולם לא מסכנים את עצמם. הם תמיד מחוץ לשדה הלחימה. מחשבות אלו היו המצפן שהוביל אותי להימנות עם מייסדי תנועת ''יש גבול''.

המסר כפי שצפיתי, המסר שלי קיבל הד תקשורתי, הן בעיתונות הכתובה (פרסום במעריב מצורף) והן באלקטרונית.
כאשר מונית לרמטכ''ל היית באופן טבעי אישיות מסוקרת, וצוין בהבלטה שאתה בן לניצולת שואה. נתון זה נטע בי תקווה שמא אנו מקבלים רמטכ''ל מדגם חדש, כזה שידו לא קלה על ההדק ורוח המפקד תכלול הנחייה להקפיד שלא לפגוע באוכלוסיה אזרחית, שהרי אתה בוודאי מודע לתמונות מתקופת השואה המראות יהודים עם תינוקות בידיהם נמלטים מהפצצות כשאימה נסוכה על פניהם. לא תרצה, כך קיוויתי, שכהונתך תוכתם בתמונות כאלו.

כגודל התקווה עומק האכזבה. לא עמדת בפני הפיתוי ותסיים את כהונתך כאשר אתה מוריש לבאים אחריך מלחמה על שמך, מלחמת גנץ הראשונה, לתפארת מדינת ישראל. לתפארת? קצת מוגזם. אין לי ספק כי כמו כל גנרל אתה רוצה להשאיר אחריך ''בובה של מלחמה'', שהכל דופק כמו שעון, שכל המטרות מומשו, שהצבא וחייליו גילו תושייה ומחשבה מקורית, שתהיה הסכמה מקיר לקיר בדבר צדקתה, שישבחו ויהללו את הגאון הצבאי שפיקד על הצבא, והחשוב מכל, האויב הובס, נכנע וביקש סליחה.

מלחמות כאלו יש בעיקר באגדות. מלחמת עזה השלישית שקיבלה את השם ''צוק איתן'' לא השיגה את יעדיה. מטרת המלחמה המוצהרת הייתה להפסיק את ירי הרקטות לישראל. היעד הזה לא הושג. תוך כדי לחימה שונתה המטרה והיא התרכזה בחיסול המנהרות שחודרות לישראל. בשביל זה לא היה צריך להחזיר את עזה לתקופת האבן וניתן היה לפתור את הבעיה בלי מלחמה כלל. המכון הגיאולוגי הציע לצבא ציוד אמין לגילוי מנהרות. היה צריך ללכת עם הציוד לאורך הגדר, לגלות את המנהרות ולסתום בבטון מזוין את פתחי היציאה ושום חמאסניק לא היה יכול לעבור. הצבא דחה את ההצעה.

אתה מרבה לשבח את תפקודי הצבא ופיקודיך חוזרים ומשננים את הטקסט. לא השתכנעתי. זה מזכיר לי אדם הולך בחושך, מפחד פחד מוות וצועק כל הזמן אני לא מפחד. ראיתי תמונה שונה של מאבק בין השמן והרזה. צבא הפלישה הישראלי, שמן, פלגמטי, נע בכבדות, מצויד בכלי נשק חדישים עם כוח אש אדיר. מולו ניצבים לוחמי החמאס, דלי אמצעים, רזים ועל כן יותר גמישים. על מנת לשרוד את להבות האש שהכלים של צבא הפלישה פולטים, הם נאלצו בעל כורחם לאמץ את הכלל המופיע במקורותינו בתחבולות תעשה לך מלחמה. הבסת החמאס נראית לי מטרה ראויה, כפי שאני רואה מטרה ראויה בהבסת המקבילה הישראלית ''הבית היהודי'', ובהבסת ליברמן ומפלגתו, ובהבסת המתנחלים וכל תומכי משטר הכיבוש והאפרטהייד, ובהבסת החילוני המזויף לפיד שהמליך לתפקיד שר החינוך רב מתנחל מפגר (במובן של נותר מאחור), אבל לא בשיטות שהדגל השחור של פשעי מלחמה מתנוסס מעליהן.

עתה מגיע הגרוע מכל. מבצע ''צוק איתן'' ייזכר לדיראון עולם בגלל מעשי הטבח באוכלוסייה אזרחית. שדה הקטל מונה לפי שעה כאלפיים הרוגים ועשרת אלפים פצועים. לא מספר סופי. כל יום מתגלות עוד גופות מתחת להריסות. אחוז הילדים בקרב הקורבנות הוא מבהיל. שכונות נמחקו, משפחות שלמות הושמדו, מתקני האו''ם, עמוסים בפליטים שנסו מההרג הברוטלי, הופצצו.
המקרה החמור מכולם היה ברפיח. לוחמי חמאס שבו חייל מצבא הפלישה. במלחמות נופלים לוחמים בשבי ולאחר סיומן, מתנהל מו''מ לחילופי שבויים. האם השבוי חי או מת, את זאת לא ידעו. מפקדי צבא הפלישה החליטו להפעיל את נוהל חניבעל שעוסק במקרה של חטיפת חייל. אש תופת נורתה מכל הכלים, תותחים, מרגמות, טילים נגד אוכלוסייה אזרחית. החוטפים כבר מזמן נעלמו במנהרות אבל ההפצצות ללא אבחנה נגד אוכלוסייה חפה מפשע נמשכו.

אני מצטט מעיתון הארץ:
תושבי רפיח דיווחו שהם נקלעו למלכודת אש שלא ידעו קודם; צה''ל הפגיז והפציץ בתים על יושביהם ללא כל אבחנה, וכשניסו להימלט מהבתים הפגזים והפצצות השיגו אותם ברחובות, גם כן ללא אבחנה. ''כל הבתים רעדו, כמו ברעידת אדמה'' סיפרו תושבים ל''הארץ''. הצבא השתגע'' הגדירה את המצב אחת מתושבות העיר, ''הוא השתמש במטוסי אף-‏16, במסוקי אפאצ'י, במל''טים, בירי תותחים ובירי מספינות קרב. רצנו והפגזים אחרינו, לא היה מקום להסתתר
''הארץ'', 3 באוגוסט 2014
בהמשך הידיעה של עמירה הס מסופר שהם ירו על בתי חולים, אמבולנסים, תוצאות הטרוף הזה: לפחות 123 הרוגים בהם 30 ילדים וחמש מאות פצועים.

אם כך נראה נוהל חניבעל, הרי שמדובר בנוהל נפשע שיש להסירו מפקודות הצבא. התופעה של צבא כובש המאבד כל רסן וטובח כנקמה באוכלוסיה מקומית מוכרת גם ממקומות אחרים. הכובש הגרמני עשה זאת במלחמת העולם השנייה בכפר לידיצ'ה בצ'כוסלובקיה ובכפר אוראדור בצרפת.

לאט לאט דולפים סיפורים נוספים שלא משפרים את דימויו של הצבא. חיילים לקו בביזה וגנבו כספים ממשפחות פלסטיניות. אם מישהו עדיין משתעשע באמירה שהצבא הישראלי הוא המוסרי בעולם, הרי מלחמת עזה השלישית שמה קץ לתעלול הזה.

חדשות
המכתב לחריש, ''חדשות'', 1988
בעת שרותי הצבאי הייתי בין שאר תפקידי גם המ''כ של דן שומרון, לימים רמטכ''ל שבכהונתו פרצה האינתיפאדה הראשונה. ב-‏19 באוקטובר 1988 פורסמה תמונת גופתו של זיאד פאיז חאג' מוחמד ילד בן ארבע וחצי משכם, שנהרג מאש חייל ישראלי שעה ששיחק ליד ביתו. הוא צוין כצעיר הרוגי האינתיפאדה. תבעתי מהיועץ המשפטי דאז, יוסף חריש, לפתוח בהליכי חקירה נגד שר הביטחון יצחק רבין, הרמטכ''ל דן שומרון, האלופים עמרם מצנע ויצחק מרדכי, בגין הפרות חמורות של זכויות אדם.

יוסף חריש, כמה מפתיע, לא נענה לתביעתי אבל היא הולידה חליפת מכתבים נוקבת ביני לבין עליזה מצנע, אשתו של האלוף, שפורסמה במלואה בשבועון ''העולם הזה'' (21 בינואר 1989). בשעת כתיבת שורות אלו, קראתי שוב את מכתבי לעליזה מצנע (מיום 1 בינואר, 1989), ולצערי הוא רלבנטי עד כאב גם כיום. (חליפת המכתבים מצורפת). כתבתי לדן מכתב מחאה אישי ובו אני מציין, בין השאר, שכמפקדו לשעבר לא לימדתי אותו לירות על ילדים. הצעתי לו להתפטר, להצטרף ליש גבול ולהטות כתף במאבק נגד הכיבוש, המדרדר את ישראל לחברה אלימה וגזענית. הוא לא קיבל את הצעתי. מאז ועד היום נהרגו למעלה מאלף ילדים פלסטינים מאש צבא הכיבוש, כולל תינוקות בני יומם ונשים בהריון שהיו על סף הלידה. איש מצמרת צבא הכיבוש לא הועמד לדין. בדיוק בשל כך הוקם בית הדין הפלילי הבינלאומי.

בישראל אתה נהנה מחסינות, אולם בחו''ל יש ליוזמה פרטית יותר מרחב. אם פעילי זכויות אדם יזהו אותך בחו''ל הם יעשו כל מה שהחוק מתיר להם כדי להסגירך לבית הדין הפלילי הבינלאומי, שיחליט האם מלחמת גנץ הראשונה חרגה מדיני המלחמה לעבר פשעי מלחמה.

הפטפטת הבלתי נגמרת בטלוויזיה וברדיו הייתה לי לזרא. נושא אחד לא החמצתי, והוא הדיווחים על ההלוויות. שמעתי בקפידה את ההספדים של הורים, אחים ואחיות, חברות וחברים. הלב נקרע והעיניים דומעות, ולא היו לי דברי נחמה זולת הצער על חיים צעירים שנקטעו טרם זמנם. לא שכחתי כי גם לאלפיים ההרוגים בעזה יש לכל אדם שם, ובושתי בשידור הציבורי שסירב לשדר תשדיר של ''בצלם'' המקריא את שמות הילדים בעזה שנהרגו. איזו אטימות.

העיתונות מרבה לעסוק בסוגיית גיבורי המלחמה. מחפשים גיבורים והסיפורים זורמים: חייל א' קפץ כאן, חייל ב' קפץ שם, חייל ג' הרג מטווח אפס וחייל ד' ראה את המוות בעיניים ויכול לו, וכך הלאה. אבל הגיבורים האמיתיים הם אלה שסירבו להשתתף באורגיית ההרס וההרג.

גדעון ספירו





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


השוואות לא שוות של ספירו
בצלאל פאר (שבת, 16/08/2014 שעה 18:31) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינני ''מודע לתמונות מתקופת השואה המראות יהודים עם תינוקות בידיהם נמלטים מהפצצות כשאימה נסוכה על פניהם''. למישהו יש לינק לתמונה אחת כזאת, אף שמדובר בכמה תמונות?

הלוואי והיו תמונות כאלה, שהרי זו היתה עדות שיותר יהודים נותרו בחיים. אבל התמונות הידועות הם של רכבות המסיעות מיליוני יהודים להשמדה, ובחלק מאזורי הנסיעה שלהן, ביוגוסלביה ובהונגריה, הם אובטחו ע''י חייליו המוסלמים של צבא הנאצי הקרואטי (''הדיביזיה ההררית ה-‏13 של הוואפן-אס.אס'' - הדיביזיה הקרואטית) והבוסני שתוגברו באלפי ערבים מארץ ישראל, סוריה, לבנון, מצרים ועיראק, ועזרו לנאצים לאתר, לתפוס ולשלוח יהודים ברכבות לאושוויץ. זה היה פרוייקט הדגל של חאג' אמין אל-חוסייני הנאצי, המנהיג הראשון של כנופיות הטרור הערביים בארץ ישראל, שגם בביקור עבודה שלו ביוני 1943 עם היינריך הימלר באושוויץ ובקרימטוריום http://atlasshrugs2000.typepad.com/.a/6a00d8341c60bf... שם והוא דחק במפקד המחנה רודולף הס ''העצל'' לשפר את יעילות השמדת היהודים ולהגיע לתפוקות גבוהות יותר.

חיבתו המפורסמת של ספירו לגרמניה הנאצית פולטת ממנו עוד השוואה מופרכת בין התקיפה ברפיח בעקבות חטיפת קצין הנח''ל ובין ''בא כובש המאבד כל רסן וטובח כנקמה באוכלוסיה מקומית מוכרת גם ממקומות אחרים.... בכפר לידיצ'ה בצ'כוסלובקיה ובכפר אוראדור בצרפת''.
היכן היתה נקמה? מה שהופצץ היו מטרות מסומנות ששימשו את החמאס לאורך מנהרות הנסיגה של החוטפים. לא נתקפו אזורים בהם הונחו האזרחים להישאר.
אבל נניח שצה''ל ''איבד עשתונות'' (מה שלא היה), אז למה להשוות את זה למעשי הנאצים? למה לא יותר נכון להשוות את זה להחלטה המושכלת של צ'רצ'יל לכתוש את דרזדן בפברואר 1945, כשנצחון בעלות הברית כבר היה ברור – כ-‏50,000 גרמנים חוסלו בהפצצה שארכה כחצי יום ואף מנהיג או מפקד בריטיים לא הועמד לדין לאחר המלחמה.

או בלגרד שהופצצה מספר פעמים ע''י בעלות הברית במלחמת העולם השניה, באפריל-מאי 1944. כ-‏1160 אזרחים סרבים נהרגו ורק 18 חיילים נאצים בהפצצה של ה-‏16-17 באפריל 1944.

במהלך מלחמת העולם השניה תקפו מטוסי הברית ערים וישובים בשוויץ, כולל באזל, ציריך וג'נבה, לעיתים בגלל טעות בניווט וא טעות בזיהוי המטרות וגרמו לאלפי שוויצרים הרוגים.

במרץ 1945 תקפו מטוסי ה-RAF לפי בקשת המחתרת הדנית את מטה הנאצי במרכז קופנהאגן, ''מבצע קרתגו'', שבעקבותיו שוחררו 18 עצורים. אבל חלק מהמבנה התוקף כיוון בטעות לעבר בי''ס סמוך ושם נהרגו 125 אזרחים דנים (86 תלמידים, 18 מורים והיתר בגירים, מרביתן נזירות, ששהו בביה''ס).

בשנת 1999 הפציצו כוחות נאט''ו את סרביה על עיר בירתה בלגרד באופן אכזרי שגרם לקורבנות (הערכות שונות מדברות על בין 1,000 קורבנות ל-‏1500 הרוגים) ולנזק ברכוש
והיווה מכה לכלכלה הסרבית, זאת למרות שסרביה לא איימה על מדינות אירופה שנטלו חלק בכוחות המפציצים, ובוודאי שלא על אמריקה.

ואינני נכנס עכשיו לתוך המספרי הקורבנות האזרחיים של האמריקאים ונאט''ו רק במלחמות בעיראק ובאפגניסטאן, שהרי יש מספר גרסאות (תלוי בסופר), אבל בכל מקרה מדובר בכמה מאות אלפי אזרחים הרוגים בין 2003 ל-‏2011 בעיראק ועד היום באפגניסטאן. היכן היה ספירו כשכל זה קרה? האם הוא כתב ולו מאמר אחד על העוולה של אמריקה וברית נאט''ו?

רק כדי לסבר עיניים אני מביא לכאן את אחד הצילומים האיומים ביותר בו צוות מסוק קרב אמריקאי משתעשע בירי ישיר על אזרחים בלתי מוגנים והריגת לפחות כ-‏15 מהם, כולל ילדים. האם גדעון ספירו כתב מאמר על העוולה הזאת? אולי משהו באנגלית לניו-יורק טיימס?
https://www.youtube.com/watch?v=35ZDvH_CA20 דברים כאלה אין בצה''ל, לחרדתו של ספירו. בצה''ל מבטלים תקיפה ואפילו מסיטים טיל ממסלולו באם מסתבר שבמטרה יש אזרח או ילד. המקרים בהם נהרגו ילדים, הימצאותם של ילדים לא היתה ידועה על בסיס המודיעין האחרון. ולכן אין לראות בתקיפות של צה''ל לא סוריות (החוק מתיר ירי לעבר מטרת אוייב גם אם נמצאים בה אזרחים).

במהלך 14 השנים האחרונות שיגר הטרור האסלאמי למיניו יותר מ-‏15,000 רקטות לעבר ישראל. כל כוונתם היא להרוג כמה שיותר יהודים ולשבש את החיים במדינה. האם הדבר הזה אינו פשע נגד האנושות שעל גדעון ספירו לגנות ולכתוב מאמר מסביר?
האם לישראל אסור להשיב במלחמה על כל פצמ''ר או רקטה שנורית מעזה לישראל?
במה ישראל שונה מכל מדינת חוק אחרת?
_new_ הוספת תגובה



ספירו קופץ ראש וקובע שישראל הפסידה במלחמה
בצלאל פאר (שבת, 16/08/2014 שעה 18:34)
בתשובה לבצלאל פאר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גדעון ספירו ממהר לסכם את הישגי המלחמה... כלומר אי הישגים המלחמה וקובע ש''יעד הפסקת ירי הרקטות לישראל. היעד הזה לא הושג'', כאשר המלחמה הזאת עדיין לא נגמרה פורמלית (הוייסה, ספירו, אנחנו רק באמצע עוד הפסקת אש שהחמאס תמיד הקפיד להפר), והחמאס מקפיד עד כה לעצור את הירי. כיצד קובע ספירו עתידות?

אבל אם נניח החמאס יחדש את שיגור הרקטות האם ספירו ישמח כי החמאס מנסה להגשים את מטרותיו? מה הטענה הזאת המאשימה את ישראל בירי החמאס עליה? איזה עיוות הדעת ושיבוש המצפון צריך ספירו כדי לטעות טענות איוולת?

סיפוריו של ספירו על מה יכול היה צה''ל לעשות בקשר למנהרות הן אגדה אורבנית תלושה שאין לה קשר למציאות.

''ניתוחיו'' הצבאיים של ספירו ילדותיים ולא מקצועיים ולא נעזרים במציאות. צה''ל אינו צבא שמן ומגושם, אלא להיפך – צבא נייד, בעל עוצמת אש רבה, יכולת מיגון גדולה. אלא שספירו לא מבין מהם היו מטרות הכניסה לעזה – אף אחד לא דיבר על לחימה נגד ''גיבורי'' החמאס ש-‏150 לוחמים שלהם הסגירו את עצמם ברפיח כאשר הופתעו מכניסתו המהירה של צה''ל ולהם לא נותרה ברירה אחרת להישאר בחיים אלא להפיל את עצמם בשבי.

החמאס לא הציג אפילו תחבולה אחת הראויה לציון. גיחת טרוריסטים בודדים מגומחות קרקע נלקחו בחשבון ע''י צה''ל. החמאס כמעט ולא פגע בחיילי צה''ל בדרך הזאת. הפגיעות הגדולות היו בגלל כשלים אחרים של ניוד חיילים ברכב לא ממוגן ובשאננות בשטחי פריסה של צה''ל בסמוך לגבול עם עזה. בסך הכל צה''ל הרג כ-‏900 טרוריסטים מתוך כ-‏1300 ההרוגים הפלסטינים (יתר ה-‏400 מכונים ''ילדים'', חלקם עבדו במשימות טרור או נהרגו מכשלי שיגור של החמאס - כ-‏200 פצמ''רי נפל שנפלו בשטח עזה ויותר מ-‏60 רקטות שהתפוצצו בעת שיגור וגרמו לעשרות נפגעים כשתעמולת החמאס מנסה להדביקם לצה''ל). יתר 460~ המתים הם בעצם אלו שמתו במוות טיבעי בחודש המלחמה.

להזכיר לספירו, ישראל יכולה להכריז שאין לה כל עניין להגיע להבנות עם החמאס ולהמשיך לנהוג כמו עד עתה. ואם החמאס ישגר רקטה אחת היא תחדש את המלחמה בהיקפה המלא.
_new_ הוספת תגובה



האם ארגוני הטרור פועלים לפי קוד מוסרי?
בצלאל פאר (שבת, 16/08/2014 שעה 18:37)
בתשובה לבצלאל פאר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בסך הכל צה''ל התחשב באזרחים, טרח להודיע מראש על כל תקיפה לעיתים יומיים שלושה מראש. אזרח שלא התפנה מכל סיבה שהיא, דמו בראשו והאחריות על כך על החמאס. אלה חוקי המלחמה, מר גדעון ספירו. אתה לא צריך להמציא חוקים מיוחדים לצה''ל רק כי הוא צבא יהודי שנלחם נגד בני בליעל מוסלמים. השימוש שעושים ארגוני הטרור בילדים ובנשים כמגן אנושי מצמרר, בואש ומבזה את המתעלמים מהתופעה. הצד שמפעיל את אנשיו בכוונה תחילה בתוך מרחב אזרחי הוא זה שאחראי לכל הרוג בו.
למשל, אם החמאס יכוון למחנה הקריה בתל אביב הדבר ייחשב במוצדק בתנאי מלחמה. לצערם החמאס עדיין לא יכול לכוון כי אין לו רקטות מדוייקות כלל. לכן כל שיגור רקטה לכיוון תל היא פשע נגד האונושות. מנגד, לצה''ל פצצות חכמות שחודרות גרך חלון שהתכוונו לשגר דרכו, ולכן זה חוקי לשגר פצצה כזאת לכיוון דירת מסתור של מנהיג טרור השוהה בו. ע''פ החוק גם אם נמצאים בדירה אזרחים וילדים, רשאי הצד התוקף לממש את הפעולה. שאלת ''המידתיות'' היא עמומה ואינה ברור וחד משמעית מבחינה משפטית, שכן אפשר היה להניח שאם מדובר בטרוריסט-רקק הרי שאפשר היה אולי אפילו לוותר על התקיפה או להתנותה במספר מוגבל וקטן של אזרחים. אלא אם היתה ידיעה שהטרוריסט-רקק הזה בדרכו לבצע פעולת טרור, כי אז היה ''ערכו'' עולה. באותו אופן ''מפקד חטיבה'' או מנהיג טרור מחירם גבוה יותר, כי הסכנה המיידית בפעולתם גבוהה יותר.

לתשומת ליבו של ספירו מותר לצבא לירות על בית חולים ואמבולנס שמשרת צבא אוייב או ארגון טרור. למוסלמים אין כבוד לעצמם והם ניצלו מסגדים, בתי ספר (הגם שלא למדו בהם מפאת החופש הגדול), מחנות אונר''א ו'הצלב האדום' כמחסני נשק ושיטחי הערכות של טרוריסטים. מסתבר ש'הצלב האדום' ידע על הסלקת רקטות במשרדיו ולא עשה דבר עד שישראל התריע כנגדם. וגם אז ה''צלב האדום'' פינה ומסר את הרקטות לחמאס, דבר שהוא הפרת חוק בוטה.

לטעמי ישראל צריכה להגיש כתב תביעה כנג האו''ם, אונר''א ו''הצלב האדום'' על עזרה פעילה לטרור האסלאמי בעזה, מסירת מתקניו לשימוש הטרוריסטים כנגד מדינה החברה באו''ם. ראוי שתביעה כזאת תוגש לביהמ''ש בניו יורק.

גם הפצת שמועות על חיילים שעסקו בביזה מבזה את ספירו. מדובר על חייל אחד שלקח פריט מסויים ואחר כך מסרו בחטה למפקדו. המפקד מילא טופס תלונה נגד החייל לאחר שהיחידה עברה את הגבול בחזרה ארצה. הדבר רק מעיד על כך שצה''ל מוסרי ויודע היטב לטפל באחד שחרג מהמצופה ממנו.

המוסר של ארגוני הטרור הוא אסלאמי, לפיו מותר למוסלמים לשפוך את דם הלא-מאמינים. כל המרבה הרי יזכה לבתולות בגהנום. מכאן שהמוסר שלהם מעוות, כשמאן דהוא לא מוסלמי בוחן את ערכיהם לעומק.
_new_ הוספת תגובה



ספירו קופץ ראש וקובע שישראל הפסידה במלחמה
גדעון ספירו (יום חמישי, 21/08/2014 שעה 1:36)
בתשובה לבצלאל פאר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ספירו קופץ ראש וקובע שישראל הפסידה במלחמה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 25/08/2014 שעה 2:25)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עד כה לא הסתיימה המלחמה .
אבל
מה שנראה באופק זה הפסד של ישראל .
הבריחה מעוטף עזה .
המימון אותו מנעו וכעת ישלמו .
פתיחת מעברים .
הרחבת איזור הדיג .
הכפשה עולמית של ישראל המתגוננת .

וזה עוד לא נגמר ..........................
_new_ הוספת תגובה



ספירו, אין לך דיעה משלך?
בצלאל פאר (שבת, 06/09/2014 שעה 13:20)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפחות היית עורך מחדש כמה לינקים שדחפת.
1. בוחבוט אפילו לא יודע להגדיר את מטרות המבצע (ולא המלחמה) והוא מרחיב ומדבר על דברים דימיוניים, שאין להם קשר לשאלה אם ניצחנו או לא.
רציתי פשוט להדביק את המשפט הראשון של כתבתו ''צה''ל לא ניצח את חמאס. מלכתחילה, לא הייתה זו מטרת מבצע ''צוק איתן''.'' - מכאן שאפילו לשיטתו של בוחבוט אם זו לא היתה מטרת המבצע, אז מה כן היתה המטרה?

כל שאר התגדשויותיו המילויות לא מדברות על מטרורת המלחמה והאם הן הושגו, אלא על דברים שאירעו במבצע, בין אם הם משקפים דילמות אמיתיות או לא.

2. עמנואל גרטר מ''רוטר' קובע ''טרם הסתיים מבצע ''צוק איתן'' ניתן כבר לקבוע ביום ה-‏22 של הלחימה שמבחינת מדינת ישראל המבצע הוא כישלון מערכתי –רוחבי''. מעניין איזה איש אשכולות יודע לקבוע בטרם השתיים דבר מסויים כיצד הוא יסתיים ומה יקרה לאחריו? יכול להיות שרק ימנמנים יודעים והשמאלנים הולכים אחריהם?

3. ויוליה שבצ'נקו בכלל מדברת על ש''הממשלה מעדיפה הון על פני עבודה, לנצל כוח עבודה זול, חלש וחסר ביטחון תעסוקתי גם בתקופות של איום ממשי על חיי העובדים''. .
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי