פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
לַילָה מוֹראד, עוד ריקוד אחד
הרצל חקק (יום רביעי, 04/11/2015 שעה 11:00)


לַילָה מוֹראד, עוד ריקוד אחד

הרצל חקק



הריקוד של הזמרת לַילָה מוֹראד בין הזהויות, הריקוד הזה תמיד שבה את לבּן של אמא, של אחיותיה. שמענו בבית את השירים, סיפרו לנו על אותה מלכּת שיר שצמחה מתוך העם היהודי. הערצנו את כושר המעוף שלה, כמה המריאה גבוֹה, ותָהינו כיצד טופפה בין המעגלים, בין זהותָה הלאומית, זהותה הקיומית, זהותה כשחקנית וזמרת...

תמונות שראינו על המסך בשחור-לבן נשארו חקוקות בלב לנצח. סיפורה נראה לנו כסיפור טראגי, כמחול, שבו הכוכבת הגדולה נראית זוהֶרת, אך מאחורי הכול יש עֶצב גדול, הַסתָּרת זהויות, נשף מסכות.
כולנו נשבֵּינו בריקוד שלה בסרט עם אנואר וג'די (עם מסֵכה על פניו):

כתבתי שיר בעקבות אותו מחוֹל, אותו ריקוּד מהפנט של לילה מוראד.
לילה מוראד כיהודיה זכתה לשם ליליאן מרדכי, ואביה איבּרהים זכּי מרדכי (שהיה יהודי עירקי שהיגר עם משפחתו למצרים) לא שיער שבִּתו, נֵצר למשפחת רבנים, תִּבחר בַּשירה ובַמשחק כדרך-חייה.

בבית הקולנוע ראינו אותה בסרט ''תְּחי האהבה''. לב הנשים במשפחה נקרע, כאשר סיפרו להן, שלַילה מוראד הגיבורה היהודיה שלהן נישאה לשחקן המוסלמי אנוור וַג'די. סיפור עלילותיה נשאר תמיד סיפור שלא נגמר... ולעולם לא שכחנו את רגעי המחול שלה, קטעי הואלס... כך רקדה לילה מוראד את חיֶיה ושָׁבתה את לבּנו. זה מחזור השירים, שכתבתי על לילה מוראד, מחול של מילים בעקבות ריקוד שנשאר לָעַד...

לַילָה מוֹראד, עוד ריקוד אחד
זהות בשחור לבן

הָעוֹלָם הִפְסִיק לִצְחֹק
אֵין בּוֹ עוֹד
מַנְגִּינוֹת זַכּוֹת,
רַק אַתְּ לַיְלָה, שְׁמֵךְ מִתְחַלֵּף,
בְּחֹשֶׁךְ מוּאָר
שֶׁל נֶשֶׁף מַסֵּכוֹת.

כָּל הַסְּרָטִים הָאִלְּמִים
הִתְחִילוּ לְדַבֵּר
אַתְּ עֲדַיִן קֶסֶם תָּמִים:
נֵצַח מְטֹרָף, עַד רֶדֶת.
רוֹקֶדֶת.
רוֹעֶדֶת.
בְּשָׁחֹר לָבָן.
לְשֹׁבֶל שִׂמְלָתֵךְ זֶהוּת
בְּנֶגָטִיב.
נִסְתֶּרֶת.



זהות בחשיכה

זֶה הַוַּלְס שֶׁלָּךְ, לַיְלָה,
הוּא לֹא נִגְמַר, לֹא יִגָּמֵר לְעוֹלָם.

עוֹד צַעַד בָּרִקּוּד,
כָּל רַעַד בִּשְׂפָתַיִךְ
הוּא לִשְׂפָתַי. דְּבֵקוּת.

יְהוּדִיָּה שֶׁנֶּעֶלְמָה לִי לְאָן.
צֵל וְשׁוּב צֵל. וְעוֹד
סְחוֹר סְחוֹר עֲבוּר
אַהֲבָה אַחֶרֶת.
אֵין לָךְ צֹרֶךְ בִּמְצִיאוּת,
בְּדַרְכֵּךְ. אֵלֶּה הָרְגָעִים
שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ
בּוֹטַחַת בְּלִבֵּךְ, לְבַד נוֹגַהַת
בְּתַעְתּוּעֵי זֶהוּת.
זֶה הַצַּעַד שֶׁלּוֹ. הַלַּהַט.
אוּלַי עֵינָיו צוֹלְחוֹת חֲשֵׁכָה.

אֲהוּב לִבֵּךְ רוֹאֶה
לְתוֹכֵךְ
מִתַּחַת לַמַּסֵּכָה.
וּבַעֲלוֹת הַמָּסָךְ, מִי
יִרְאֶה צֹפֶן לִבֵּךְ הַזַּךְ.
אור וגם צל

לַיְלָה שֶׁלִּי,
נִשְׁאַרְתְּ חִידָה
לְעוֹלְמֵי עוֹלָם, לֹא פְּתוּרָה.
נֶעֱלַמְתְּ בְּצֶלֶלוֹיְד שֶׁל סֶרֶט
שֶׁרָאִינוּ וְזָכַרְנוּ וּמָחַקְנוּ.
וְלֹא נִמְחָה.

הָיִית צֵל שֶׁל שִׁכְחָה.
שְׁבוּיָה בְּחַבְלֵי קֶסֶם
בְּאָנוּאַר.
כִּי שׁוֹבֵר, כִּי מִסְתּוֹבֶבֶת.
בְּרִקּוּד מְסַחְרֵר. וְהָיָה
עוֹלָם נִדְהָם צוֹפֶה מֻקְסָם:

אֲפֵלָה וְהֶסְתֵּר
שֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהּ.
פֻּלְחָן, מַלְכַּת קָרוּסֶלָּה
חִוֶּרֶת. אֵין רֶוַח.
זֶה כָּתוּב כִּמְגִלָּה אַחֶרֶת.

מַלְכָּה יְהוּדִיָּה עֲצוּבָה, בּוֹדֵדָה,
מְיֻסֶּרֶת. אֵין הַצָּלָה.
וּלְמוּד הִיסְטוֹרְיָה הַלֵּב הוֹזֶה:
כְּבָר הָיִינוּ בַּסֶּרֶט הַזֶּה.



הקסם והאשליה

הָעוֹלָם הוּא גַּן עֵדֶן,
וְאַתְּ בְּשָׁחוֹר לָבָן.

הַכֹּל, הוֹלֵךְ וְנִמְחַק.
וּכְאֵבֵךְ נוֹתַר
נִשְׁכָּח. בַּמֶּרְחָק.
פְּרִיחָתֵךְ
מַחְשִׁיכָה. קוֹלֵךְ נִשָּׂא
מֵעֵבֶר לַגּוּף:
הַכֹּל שָׁקוּף.

כְּאִלּוּ בִּיַּמְתְּ חַיִּים, כְּאִלּוּ
הָיִית רַק סֶרֶט.
אֲבָל אַתְּ נֶצַח שָׂרוּט. פִילְם
אֻמְלָל. הַחְמָצָה.
רִקּוּד נִצְחִי.
לֹא נִרְצָה.

וְרֶגַע שֶׁל אַגָּדָה זוֹהֶרֶת.
וּבְמַחְבַּרְתִּי נִשְׁאַרְתְּ.
יְפֵהפִיָּה, זֶהוּת בַּמַּחְתֶּרֶת, וְנֹגַהּ,
צֵל קָסוּם. הַקְרָבָה
שֶׁלֹּא נִגְמֶרֶת
עיצוב

לילה מוראד, עיצבה תפארת חקק
 
תמונה

לילה מוראד צילום מתוך הסרט
''אנא אלבי דלילי'', צילמה תפארת חקק




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


הרצל חקק: החזרת אותי 30 ומשהו שנה אחורה
אלברט שבות (יום שישי, 20/11/2015 שעה 18:16) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ושלא תחשוב שאני קשיש... אני בחור צעיר רק בן 54. למען האמת לא תיארתי לעצמי שאקרא מאמר ושירי אהבה על לילה מוראד בפורום ישראלי אינטלקטואלי פוליטי. וכן אדוני החזרת אותי באחת שלושים ומשהו שנים אחורה, אם תרצה- לשנים הטובות.

נולדתי בחלב- סוריה ואל דאגה אין לי שום קשר לדאעש! ברחתי משם עם משפחתי בגיל 19, נחתנו בבן-גוריון ב-‏10/10/80 ומשם התגלגלתי לארץ הצבי.

אבי ז''ל היה מורה למוסיקה בבית הספר היהודי בחלב, הוא היה מנגן מקצועי על כלי ''העוד'' והיה נכנס לכיתה מצויד בעוד שלו ומעביר את השיעור עם ניגונו העדין. אני זוכר את שיעוריו היטב, הייתי אחד מתלמידיו. אבא נפטר ונקבר בחלב בדיוק חצי שנה אחרי שחגג לי את הבר מיצווה.

ולעניינינו. העוד של אבא היה שייך לאימו, לא היכרתי אותה אבל אומרים שהיתה אחת המנגנות המקצועיות על העוד והיתה מוזמנת לנגן רק בחאפלות של רמי הדרג והמעלה של הממשלה והאליטה... אבא נפטר והשאיר אחריו עוד ישן שלשוויו אין ערך... ובהשוואה ליין גם את העוד מעריכים לפי גילו, ונשאלה השאלה לאחר שקמנו מהשבעה: מה נעשה בעוד? למכור לא נמכור אותו כי זה הדבר היחיד שנותר מאבא, והקושיה בעינה: מה נעשה בעוד! או אז עלה לאימא רעיון ומשום מה פנתה דווקא אלי: למה שלא תלמד לנגן על העוד ובאופן הזה יהיה שימוש לעוד של אבא.

וכך היה. למדתי אצל מורה מקצועית שבמקרה גם היתה שכינתנו, וכעבור שנה נהייתי למנגן מקצועי על עוד לכל דבר ועיקר. התואר מחייב והתחלתי להיות הכוכב של כל החפלות של משפחת שבות, לא פעם נקראתי לדגל גם באמצע הלילה- יען הוזמן אלינו פלוני, התחלנו לשתות קצת ערק ובא לנו לשמוע משהו יפה...

אבל, וכאן אני מגיע ללילה מוראד, את עיקר השימוש בעוד עשיתי בחברת אימא ז''ל שהיה לה קול שיכל להתחרות בלילה מוראד ואף באסמהאן. הייתי יושב איתה שעות על גבי שעות, אני מנגן והיא מלווה אותי עם שיריה שברובם המוחלט היו של לילה מוראד. אני מסופק אם יש איזשהו שיר של מוראד שפסחתי עליו, את כולם אני מכיר בעל-פה ובמיוחד את המנגינה שלהן. חלק מהישיבות האינסופיות הללו עם אימא- הקלטתי בטייפ ויש לי עדיין חלק מהקסטות האלה; כן לא שכחתי להבריח בכיסיי מסוריה חלק מהקסטות, כדברים בעלי ערך לכל דבר ועיקר. אבל העוד נשאר בחלב.

לא תיארתי לעצמי שאחזור, דווקא כאן בארץ הצבי, אל הימים הטובים ההם, אל הימים האיכותיים באמת. תודה לכותב המאמר על ההזדמנות הזו. אגב, מצאתי לא מזמן ביוטוב שיר בעברית בקולה של לילה מוראד, הוא השיר שמקדמים בו את תפילת הנעילה ביום הכיפור, ''אל נורא עלילה'': https://youtu.be/sN3_wp-qeq8

שבת שלום / אלברט החלבי!
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי