מה זה?

הגבלות במסגרת החוק

רועי בלום (יום שלישי, 24/09/2002 שעה 2:58)

הגבלות במסגרת החוק

רועי בלום

מדוע החוק מגביל את האדם? החוק אמור לייצר סדר במערכת, ותוך כדי כך הוא מגביל אותנו במקרים רבים על מנת שלא נפריע לסדר. הסדר הוא הכרח במערכות גדולות על מנת שלא לפגוע במערכת עצמה, ובסופו של דבר המערכת היא אנחנו כמכלול ולא כפרט.
החוק פוגע בנו כפרטים, אולם אמור להגן עלינו כמכלול במספר גדול של מקרים. מה הן ההגבלות שהחוק רשאי להגביל את הפרט? האם כל הגבלה אכן נובעת מתוך רצון להגן על החברה והסדר בה? החוק אינו בא לתת צדק. יתכן כי ראוי שיעשה כן אולם, כמו שנאמר לא פעם בבג''ץ, בית המשפט לא נועד לתת צדק כי אם סדר צודק. יתכן שהמקום היחיד בו יכול לבקש אדם צדק ולא רק את הסדר הוא אכן בית המשפט העליון, אם כי מאז נחקקו חוקי היסוד כבוד האדם חרותו וחופש העיסוק, נוטים גם בתי משפט נמוכי-ערכאות לקבל יותר ויותר את הטענה להגנה מן הצדק.

מספר החוקים המגבילים את הפרט הוא גדול ואני אגע בחלק קטן מהם:

חוק המהירות

חוק המהירות בנסיעה מגביל את הפרט מלנהוג במהירות שבה הוא חפץ לנסוע. החוק משתנה בהתאם לאיזור. הוא שונה בין איזורים עירוניים לבין איזורים חוץ עירוניים, וגם בהתאם לתנאי הדרך; המהירות המותרת עולה ויורדת על פי החלטות אילו ואחרות.

המהירות הגבוהה ביותר המותרת כיום היא בכביש חוצה ישראל. 110 קמ''ש. בכביש בין עירוני כמו ירושלים-תל אביב מותר לנסוע עד 100 קמ''ש, ואילו בכביש רגיל, כל עוד יש מחסום הפרדה בין שני כיווני הנסיעה, מותר לנסוע 90 קמ''ש (בכביש שאין בו מחסום כזה המהירות המותרת היא 80 קמ''ש בלבד). בעיר המהירות המותרת נמוכה בהרבה.

למה? על סמך מה נקבעו המהירויות הללו? מדוע בגרמניה יכול לנהוג אדם מחוץ לעיר בכל מהירות שבה הוא רוצה ואילו בארץ מחליטים בשביל הנהג כמה מותר לו? רוב האנשים שינסו לתת דעתם על הסוגיה יצביעו, ככל הנראה, על תאונות הדרכים כהצדקה להגבלת המהירות. ואכן נראה כי על תאונות הדרכים חשב המחוקק, יבוא המתחכם ויציע לנסוע, אם כך, במהירות שלא עולה על 20 קמ''ש ולא יהיו עוד תאונות דרכים. יענה לו המחוקק כי מאחורי החוק מסתובב האופטימום המאזן בין רצונו של הפרט להגיע במהירות הגבוהה ביותר למחוז חפצו לבין כלל הציבור, שאינו מעוניין להיפגע. אם כך, ימשיך המתחכם וישאל, מדוע דווקא 90? מדוע לא 100 או 80? על סמך מה נקבע כי המהירות האופטימלית היא אכן 90 במקום בו ישנה גדר הפרדה, ומדוע 80 במקום בו אין גדר כזו? יתרה מכך, ימשיך המתחכם, מדוע אם כך אין כבישים כמו בגרמניה, בהם יכול הפרט לנסוע במהירות שבה ירצה?

ועוד יוסיף כי ניתן לראות כי גם כך עוברים מרבית הנהגים על החוק המגביל ונוסעים במהירויות גבוהות מהמותר, כולל נציגי החוק והמופקדים על אכיפתו.

יש צדק מסויים בשאלות אלה. נראה כרגע כי החוק בעצמו מביט בצורה שונה על אלו שעברו על המהירות המותרת ב- 10 קמ''ש, 20 קמ''ש או 30 ומעלה. במלים אחרות, מותר לעבור על החוק, אבל לא יותר מדי. עברת? שלם כופר כסף. עברת הרבה? שלם יותר. עברת הרבה יותר? עמוד למשפט. אבל נחזור לשאלה למה 90 ולא 80 או 100 קמ''ש. החוק אינו כולל הסבר של הרציונל העומד מאחורי המספרים. נראה כי לא מדובר בהחלטת מומחים לנושא, אלא פשרה בין שני אנשים שכל אחד מהם הציע מהירות כלשהי.

שאלה אחרת שמן הראוי לשאול היא מדוע לא חוזר הכסף הרב הנגבה מנהגים, הן בדלק והן בקניית הרכב, בצורת השקעה בתשתית הכבישים? במקום שיושקע בעוד שוטר ניתן להשקיע בכביש יותר איכותי, במסלולים רבים יותר, תאורה טובה יותר וכדומה. בעצם, מדוע יש צורך בסדר הזה של החוק? עונה לנו המחוקק בנתונים של תאונות דרכים, הנגרמות, ברובן הגדול, מטעויות אנוש או כביש שאינו איכותי מספיק. האם הנהג הישראלי עושה טעויות יותר מהנהג הגרמני, ואם כן האם לא רצוי לפתור בעיה זו בצורה אחרת ולא בהגבלת מהירות?

חוק גיל המינימום

החוק מגדיר גילאי מינימום למספר גדול של זכויות של הפרט. גיל מינימום לבחירות, גיל מינימום לאלכוהול, גיל מינימום לקיום יחסי מין ועוד מקרים רבים שהוזכרו. החוק מגביל את הפרט להשפיע במקרה של בחירות או לעשות כרצונו במקרים האחרים.
כמו בחוק המהירות, גם בחוק הזה לא מוצג רציונל. החוק קובע כי יש צורך ברף כל שהוא, החוק אומר כי עד גיל מסויים האדם אינו אחראי מספיק למעשיו ועל כן מגביל את חירותו האישית. למעשה, עד גיל מסויים האחריות למעשה הפרט הצעיר שייכת למישהו מתוך קבוצת הגיל שהמחוקק החליט, בדרך כלל הורה או חונך כל שהוא. גם הענישה משתנה בהתאם לגיל ולעיתים יש צורך להמתין שאדם יגיע לגיל בוגר כדי שניתן יהיה לשפוט אותו בהתאם לרוח החוק.

ושוב יבוא אותו המתחכם וישאל שאלותיו. מדוע הגיל 18 הפך במדינות רבות לגיל כה קדוש? היהדות עצמה החליטה כי גבר בן 13 נחשב בוגר, אולם החוק מונע מאותו ילד/נער/גבר לשתות אלכוהול, להצביע בבחירות ואפילו לקיים יחסי-מין. בארצות הברית יש מקומות בהם החוק לגבי שתיה דורש גיל מינימום של 18, ובמקומות אחרים - 21. שואל שוב המתחכם ולמה 18 ולא 17 או 16 ומדוע לא 19, מדוע 21 ולא 22 או 30?

התשובה, כמו בחוק המהירות, היא האופטימום. החוק מעוניין לעזור לחברה שלא להיפגע מהפרט ולכן קובע הגבלות של גיל לכל נושא. מצד שני אין לנו הוכחות כי החוק צודק. יתכן שהוא אף סותר את חוקי היסוד. הלא יש רבים שגילם שנה אחת מתחת להוראת החוק והם כבר בוגרים בנפשם, כשם שאחרים עברו את גיל המינימום בשנה או בחמש שנים ועדיין אינם בוגרים. אומר החוק כי לעיתים יש לפגוע במיעוט על מנת להגן על הרוב. אך האם מדובר במיעוט? האם בני ה- 18-21 השותים אלכוהול הם מיעוט במדינה אחת ואינם מיעוט במדינה אחרת?

מחוקקים יקרים, הרי אתם הייתם שם ואינכם נפגעים אולם אתם מונעים מאחרים לממש את זכותם. נכון ששרדתם, אך האם העובדה שהצלחתם לשרוד פירושה הוא שאתם רשאים להמשיך לפגוע ברבים אחרים? איפה הרציונל שלכם? מדוע גיל זה ולא אחר, מדוע אדם שבעוד יומיים הוא בן 18 לא יוכל לבחור היום בבחירות ואילו חברו לכיתה שנולד יומיים לפניו כן יוכל?

בציניות ניתן לומר שהאפליה שווה לכולם על בסיס גיל כרונולוגי. אך אותה אפליה מונעת מבני זוג ללכת יחדיו לשתות אלכוהול. יחזור המחוקק וינסה להסביר כי יש צורך לעשות סדר ולא צדק. סדר בשביל מי? האם החברה לא בנויה מפרטים בסופו של דבר? האם לחברה יש זכות לפגוע במיעוט הקיים בה מבלי שהיא מוכיחה כי אכן יש סיבה כבדת משקל וצודקת לפגוע במיעוט על ידי יצירת מנגנונים חותכים סטטיסטיים? האם אין המטרה של החברה בסופו של דבר לעזור לפרט על ידי יצירת חברה צודקת ולא למנוע ממנו את זכויותיו? האם אין על החברה להגביל את עצמה ככל שתוכל על מנת שלא לפגוע בפרט, מכיוון שבסופו של דבר הפרטים הם החברה ובלי הפרטים לא תהיה קיימת כלל חברה?

מי הם אלו שקובעים ומחליטים ועל פי אילו נתונים הם מחליטים? עד כמה, אם בכלל, מותר לפגוע במיעוט על מנת ליצור סדר? האם הסדר גובר על הצדק? אלה הן שאלות של מתחכמים ''לסדר'' לחוק, ואולי ראוי שאת השאלות הללו נשאל כל יום גם אנחנו.

את המחוקקים המנהלים את רכבות חיינו אנו פוגשים בשבילי החיים. אני מאמין שרובם, לו נאלצו לעמוד במבחן אובייקטיבי, לא היו מצליחים לקבל ''רשיון נהיגה'' להוביל את קטר חיינו על מסילת ניהול החברה והמדינה.

הצגת המאמר בלבד

הצדק הוא יחסי

אבנר בן בסט (יום שלישי, 24/09/2002 שעה 11:32)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

ולא קבוע. והחוק בא לפשר בין אדם לרעהו, בין אדם לחברתו.

חוק המהירות לדוגמה לא בא לדכא את חופש הפרט להחליט באיזו מהירות הוא יסע, אלא בא להנהיג מקדם התנהגות מוסכם בין כל הגורמים הנעים על גבי הכבישים. ההתעקשות למגבלות המהירות השונות היא התעקשות שלא במקום, כי בכל מערכת משפטית מדינתית נקבעים מגבלות ע''פ הנסיון המשפטי-היסטורי באותם מקומות.
החוקים באים להגן על ערך גבוה (חיי אדם) אל מול הגבלת ערך נמוך יותר (למשל: חופש נהיגה ונהיגה חופשית), והפרמטרים נקבעים ע''פ סבירות - התנהגות האדם הסביר בנהיגה סבירה אל מול תנועת מכוניות סבירה. איכות הפרמטרים הנלקחים בחשבון הם: הנהג הממוצע, הרכב הממוצע והכביש הממוצע. שיפור באחד הרכיבים האלה, יוכל להוריד מגבלות הכובלות את הנהג הממוצע (למשל מהירות הנסיעה). אלא שאנחנו רואים שבעשרים-שלושים השנים האחרונות חלו שיפורים מדהימית בנושא הרכב, שיפורים מינוריים בנושא הכבישים ונסיגה בנושא רמת הנהיגה.

_new_

צדק יחסי

רועי בלום (יום רביעי, 25/09/2002 שעה 16:54)
בתשובה לאבנר בן בסט

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

כאשר אתה טוען כי הוא צריך לתת מקדם מוסכם נשאלת השאלה מוסכם על מי? ועל סמך מה?

הטיעונים שלך נכונים שדבר לא השנה השאלה היא למה, מה הוא הגורם שגורם לקפיאה של המערכת כאשר יש סיבות לשינוי כמו שציינת.

מה הם הגורמים שקבעו מראש , את התנאים ועל סמך מה הם ניקבעו? ואם לא ראוי לשנות במידה והתנאים השתנו כמו שציינת.

לכל מקרה אני מסכים אם זה שיש צורך בהגבלות, אני לא חושב שההגבלות הקיימות היום נכונות או צודקות.
אני גם לא רואה כי הדבר משתנה או שיש כלל רצון לשנות אותו.
או שלא מתייחסים לחוק (מהירות) או שלא מתייחסים לניפגעים ממנו, (מי שמתחת לגיל מסויים).

_new_

רועי- לטעמי החוקים הקיימים אינם מספיקים

רפי גטניו (יום רביעי, 25/09/2002 שעה 0:31)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

ויש להגביל ביותר דברים, כי הגבולות שהחברה מציבה הם השומרים עליה מפני התפרקות.

קח לדוגמא את נושא נהיגת צעירים. מכל המחקרים והסטטיסטיקות שנעשו בארץ עולה כי שעור הצעירים המעורב בתאונות דרכים גבוה משיעורם באוכלוסיה. לדעתי,הגבלות נוספות על אלו הקיימות כיום בנושא היו חוסכות הרבה דמעות ושברון לב.

מדוע אתה מתקומם נגד זה ? האם לגיל ולנסיון שרוכש אדם עם השנים אין משמעות ?
האם שקול הדעת של נער בן 13 או 16 דומה לשקול הדעת של מבוגר ? האם יש לדעתך לתת לשניהם את אותו והחופש לטעות ? האם נער בן 13 או 16 יכול לשאת בתוצאות מעשיו ? או שבסופו של דבר תוצאות מעשיו ייפלו על סביבתו הבוגרת ?

מאחר והנוער הוא עתידנו, אבל לא ההווה שלנו, אז עד לאותו עתיד בו יוכשר הנער לשאת באחריוות כמבוגר, צריכות לחול עליו מגבלות שיכוונו את התנהגותו.

רפי

_new_

הגבלות

רועי בלום (יום רביעי, 25/09/2002 שעה 16:46)
בתשובה לרפי גטניו

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

שים לב שאני לא טוען שאין להגביל אלא שההגבלה צריכה להגיע רק לאחר סיבה ולא כהגנה מראש.

טיעון שיקול הדעת הוא נושא שנגעתי בו.
ציינת שני גיליים 13 ו16 , אשאל אותך איפה יש לשים את הקו ואם שם למה? האם שיקול הדעת של נער בן 18 שונה משל דודו שבין שלושה ימים פחות? או של חברו ששלוןשה ימים יותר ? מדוע זה ראשי לשתות אלכוהול ולשני אסור?
מי קובע את הגיל ועל סמך אילו נתוניים?
האם אי פעם ראית בעינייך מחקר שמראה שבגיל 18 יש איזה יתרונות על 17 או על 20?

אני אשמח לקחת את נהיגת צעירים.
האם לאדם בגיל 40 שרק למד נהיגה יש יתרונות על בין 15 שלמד נהיגה? אילו יתרונות? האינסטינקט שלו גבוהה יותר או נמוך יותר, איזה חלק מניסיון החיים נותן לו יתרון ואולי בכלל יש לו חיסרון על הצעיר?

מתי אדם גומר להיות צעיר? האם לאחר שנה נהיגה או לאחר 10 שנים? וגם זה על סמך מה?

מדוע נסיעה מהירה יותר תגרום להתפרקות החברה? מדוע בגרמניה החברה לא מתפרקת? האם יתכן ולא תתפרק החברה אם יקטינו את ההגבלות ועל סמך אילו מחקרים אתה מסתמך כאשר אתה טוען זאת? (או אולי זו תחושת בטן?)

שים לב שלא טענתי שאין לשים מגבלות אלא טענתי שעל המיגבלות להיות צודקות ראשית ומגובות במחקרים קודם כל.

_new_

למה 18

רפי גטניו (יום רביעי, 25/09/2002 שעה 19:55)
בתשובה לרועי בלום

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

כי גיל 18 הוא הגיל בו בד''כ מתחיל גיל הבגרות בישראל עם הגיוס לצבא. מאחר והחוק צריך להיות אחיד ולא ניתן לעשות בחינת בגרות אישי לכל אחד, יש לקחת את הגיל בו מירב הנערים הופכים לבוגרים, עוזבים את רשות הוריהם, ומתחילים את דרכם העצמאית.
זה שיש כאלה שמתחילים מוקדם יותר או מאוחר יותר לא מוסיף ולא מפחית.

בעניין נהיגת הצעירים, המחקר הכי מדוייק הוא מבחן התוצאה. יותר צעירים מעורבים בתאונות דרכים ממבוגרים (באופן יחסי לחלקם באוכלוסיית הנהגים) , האין זה מספיק ?

_new_

רועי בלום (יום רביעי, 25/09/2002 שעה 23:59)
בתשובה לרפי גטניו

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

זאת אומרת שלפי מה שאתה כותב במידה ויגיעו ימים בהם לא יהיה צורך בצבא גיל 18 יפסיק להיות מה שהוא היום?

נשאלת השאלה אם כך מדוע בכלל מגייסים בגיל 18?
מה קורה לאדם לאחר 18 שנים? האם יש מחקרים שבהם ניתן להראות כי ההתפתחות האופטימלית היא בגיל 18 ולא בגיל 21? או 16?
האם זה בגלל שאז מסיימים מספר שנות לימוד?
מה קורה במידה ומבחינת המחקרים הגיל המתאים ביותר הוא גיל שונה? למשל 17 האם הפגיעה בכל מי שגילו הוא 17 מעלה עד 18 רצויה או ראויה?

השלה הנשאלת היא האם הצבא עושה אדם בוגר? האם הוא בכלל מבגר את האדם? ואם כן כמה הוא מבגר תוך כמה זמן ?

המאמר שלי התייחס לשאלה בצורה הכללית שלה ולא רק בארץ? מה קורה בארצות אחרות בהן אין צבא האם שם הגיל צריך להשנות? למעשה האם גיל לקיחת האחריות קבוע בצורה כל שהיא האם הוא משתנה?
האם מי שחי לפני 200 שנה ומי שחיי היום בגיל 18 הן בעלי אותה בגרות נפשית.

המאמר עסק בעיקר בשאלה למה גיל זה ולא אחר? מי קובע ועל סמך מה? ולא האם יש או אין גיל כזה?

מבחן התוצאה מראה כי לצעירים יש פי שניים תאונות מבוגרים? הוא שוכח לציין כי צעירים הם בעלי פחות ניסיון בנהיגה ועל כן יש להםם סיכוי גבוה יותר להיפדע מתאונות? מכך יוצא שאם תוריד את גיל הרשיון , זמן הנהיגה של האדם יגדל (כמות שנות הנהיגה שלו) וכך תוריד באופן יחסי את הסיכוי שלו לתאונות.
זאת אומרת שאם הסיכוי שנהג יהיה מעורב בתאונה כשנתיים לאחר שקיבל רשיון הרי שככל שהגיל יהיה מוקדם יותר כמות השנים שאותו נהג ינהג אחר כך תגדל בכל מקרה.

המחקרים שוכחים גם נתון נוסף שאומר שאכן רוב האנשים שלומדים נהיגה הם צעירים כך שהסיכוי שאדם מבוגר יהיה חסר ניסיון נמוך ועל כן הסיכוי שלו להיות מעורב בתאונה קטן.
האם ניתן להבין מתוך מבחן התוצעה מה הוא הגיל הראוי הרצוי ללימוד נהיגה?
האם נערך מחקר זה או אחר בנושא?
אם כן אשמח לקרוא ואם לא אז כמו כל החלטה פוליטית זה עוד דבר שנגמר בין אנשים שכנראה לא מבינים מספיק אבל בהחלט יכולים להשפיע על חיי כולנו אם נרצה בכך ואם לא נירצה בכך.

_new_

המחשב קרס

רועי בלום (יום רביעי, 25/09/2002 שעה 16:35)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אני מתנצל שאני לא עונה המחשב שלי בבית קרס ויקח מעט זמן עד שיתוקן.

_new_

חזר לחיים

רועי בלום (יום חמישי, 26/09/2002 שעה 0:00)
בתשובה לרועי בלום

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מה שמאוורר אחד קטן שלא עובד יכול לעשות.

_new_

שר הדתות

רועי בלום (יום חמישי, 26/09/2002 שעה 10:48)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מסתבר ששר הדתות מסכים איתי

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2138375,00.h...

קישורים:
שר הדתות: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2138375,00.h...

_new_

רועי - הספור שהבאת רק מדגים כי ברפובליקת הבננות

רפי גטניו (יום חמישי, 26/09/2002 שעה 11:23)
בתשובה לרועי בלום

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

בה אנו חיים, יש דברים הרבה יותר חמורים מפגיעה קטנה יחסית בזכויותיו של האזרח ע''י הגבלות שונות.

התנהגותו המבישה של השר , של מאבטחו, ושל המערכת המגבה אותו, צריכה לחייב אותנו האזרחים הנשמרים לנפשותיהם בכביש, להתרחק ת''ק פרסאות מכל מכונית וולוו החשודה כרכב שרד. מסתבר שעל הכביש,(שם כמות הנפגעים להזכירך גדולה מכמות הנפגעים מאשר בסכסוך עם הפלשתינאים) לרכב שרד יש פוטנציאל של מכונית תופת.

ראו, הוזהרנו.

_new_

מעניין שגם בתאונות הדרכים לערבים יש אמביציות

מנשביק (יום חמישי, 26/09/2002 שעה 17:54)
בתשובה לרפי גטניו

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

וניתן לקרוא על כך כאן:

קישורים:
קישור: http://192.115.80.200/articles/1,7340,L-2006355,00.h...

_new_

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.