פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
עגל הזהב / טור שבועי
דוד סיון (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 10:35)




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


דוד - הבעיה העיקרית היא שמי שרוצה ליטול קיסם
רפי גטניו (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 12:34) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מבין שינינו עומדת קורה עבה מול עיניו.

אתה אומר שהפתרון לדילמה המוצגת יתכן ונמצא במחקרו של ד''ר מישל סטרבצ'ינסקי מבנק ישארל. לפי מה שהתפרסם, הקלדנית שהדפיסה את עבודתו (או חברתה- אין זה משנה פרסונלית) משתכרת כ 14,000 ש''ח בחודש. במצב המשק כיום, קשה לי לקבל הצעות יעול ממי שמייצג את חוסר היעילות, ואת הפזרנות של ההוצאה התקציבית.

תבין, עיני לא צרה בשכרה של אותה קלדנית. לו היתה עובדת בעסק רווחי, גם שכר כפול עבור עבודתה היה ראוי בעיני. אולם היא עובדת בגוף שכל המלצותיו הן לחנוק את המשק, ואת הוצאותיו, אולם בביתו פנימה נוהג כאילו הוא חי במקום אחר, ולא כגוף האמור לשרת משק העומד בפני קריסה.

אני רוצה להחזיר אותך לדיון קודם ביננו, בו טענתי ואני עדיין טוען שהפתרון לכלכלת ישראל הוא מנהיגות כלכלית אמיתית, שתבחר את אחת הדרכים הכלכליות, (יש כמה, וכבר לא משנה באיזו דרך תבחר) ומה שחשוב, שיהיה לה את הכח הפוליטי והמוסרי לבצע אותה.

בלשון פשוטה, הבעיה היא בעיית ''שמיכה קצרה''. משוך אותה לראש, הרגלים ייחשפו. משוך אותה לרגליים, הראש ייחשף.

צריך לקבוע סדר עדיפויות ולעמוד בו. והמקור התקציבי העיקרי צריך להיות תקציב הבטחון, המנוהל היום כממלכה פזרנית ונפרדת ללא בקרה, אבל לא רק הוא. כל ההוצאה הממשלתית לצורך תפעולה השוטף צריכה לעבור רוויזיה.

במצב הפוליטי הנוכחי, איני רואה סיכוי גדול שמישהו יעשה את זה, ויתכן שיש לקרוא לאיזו ועדה קרואה מחוץ למדינה שתעזור לנו לעשות סדר. (כמו שיודעים לקחת את פרנקל לעשות סדר במקומות אחרים, כי אין נביא בעירו)

בברכה

רפי
_new_ הוספת תגובה



רפי, כנראה ואינך קורא עיתונים
מרדכי צימרמן (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 14:57)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תקציב הביטחון קוצץ בצורה דראסטית והוא גובל במחדל.

לנוכח האיום המתעצם מולנו יש להערך בהתאם אחרת לא נהיה כאן. במקום לקצץ בתקציב הביטחון ולהפקיר את תושבי יש''ע וקו התפר היה ראוי לקצץ את ההטבות למובטלים וחסרי העבודה ולשלוח אותם למשימות לאומיות עבור מערכת הביטחון, לדוגמא הקמת גדר ההפרדה או שרות מילואים. כל זאת במשכורת סבירה, ובמקום לקרוא אנשים עובדים לשרות מילואים שעולה לא מעט כסף.
_new_ הוספת תגובה



התרופה לאבטלה
ארץ הבצ (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 15:10)
בתשובה למרדכי צימרמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לגיס ילדים של מובטלים ל25 שנה לצבא
שיוכלו לספק בטחון לעם ישראל וקצבה להוריהם

לאלה שיסרבו להשתתף במאמץ הלאומי יש לשלול את הקצבאות
_new_ הוספת תגובה



רפי, יתכן וזה לא בסדר שבבנק ישראל השכר גבוה מידי
דוד סיון (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 15:21)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל זה רק מוסיף עוד נימוק לשכנע אותנו שגופים מתוקצבים צריכים להתייעל. אני אומר זאת למרות שאני חושב שבנק ישראל הוא גוף שמשיא רווחים.

כאשר אני קור ביקורת, בדרך כלל, אני מתייחס לגופה של הביקורת ולא לגופו של המבקר. מה עוד שכאן אני גם מסכים עם המיתווה שהוא מציע. אבל בשורה התחתונה גם גובה שכר בבנק ישראל הוא חלק מתהליך התייעלות.

לגבי הביקורת שלך על מדיניות בנק ישראל אני חושש שאתה טועה זאת במיוחד לאור המציאות לגבי שיעור החוב הציבורי ועלותו. הורדת ריבית ו/או הזרמות לא יועילו בכיוון של צמיחה ותעסוקה כאשר באותו הזמן נתחיל לצמצ את מספר עובדי המערכת הציבורית.

צימצום מספר עובדים בשרות הציבורי ביחד עם התייעלות התהליך התקציבי יפנו מקורות להשקעות בתשתית ועוד שיעודדו צמיחה.

בברכה,
דוד
_new_ הוספת תגובה



דוד - אני חושש שאתה טועה בגישה שלך כאשר אתה מאמץ
רפי גטניו (יום שישי, 20/12/2002 שעה 21:17)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רעיונות בלי קשר למקורם.

מאחר והבעיה העיקרית שאני מזהה היא מנהיגות כלכלית, ובנק ישראל אמור להיות חלק מאותה מנהיגות, ונכשל בצורה קולוסלית, יש טעם לחפש את הפתרונות במקומות אחרים.

מי שאינו יודע לעשות סדר בביתו, לא יצליח לעשות סדר במסגרות רחבות יותר.

אני יכול להסכים איתך לגבי הניתוח הכלכלי של הענייןוגם יכול להציע מתווה הפוך בכיוונו, אך אני לא חושב שכאן מצוי הפתרון. לעניות דעתי, גם מדיניות מרחיבה אם היא נעשיית כמו שצריך, יכולה להוביל לצמיחה, וגם מדיניות מצמצמת יכולה להוביל לאותה מטרה (בפשטות, בכל אחת מהדרכים קבוצות אחרות תשלמנה את המחיר עבור המעבר לצמיחה).

השאלה העיקרית והקובעת היא : מי עושה את זה ואיך.

בברכה

רפי
_new_ הוספת תגובה



אכן בעית המנהיגות של המשק היא קרדינלית לכן
דוד סיון (שבת, 21/12/2002 שעה 21:19)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ברמה תאורתית, מנותקת מן המציאות, אתה צודק.

אבל אני ניסיתי להיות יותר קרוב למציאות, כולל קריאת הנתונים בפועל. זה מוביל אותי להמליץ על דרך של צמצום הגרעון ולא הרחבתו. כאן הסיבה האמיתית, כך אני חושב, היא העובדה שהחוב הציבורי הוא גבוה מאד. במקרה כזה כאשר המדינה בוחרת בדרך של הרחבת הגרעון עולה מחיר האשראי לציבור הרחב (בעלי העסקים) ופועל לצימצום הפעילות הכלכלית (בגלל מחנק אשראי).

מצד שני אם נבחרת הדרך של הדפסת כסף (הורדת הריבית של בנק ישראל) כמו שקרה לפני שנה האינפלציה מתחילה לרוץ. לכן בנק ישראל, שתפקידו הוא למנוע אינפלציה (כך מבינים הכלכלנים את תפקיד הבנק המרכזי וגם החוק) לא ירצה, בדרך כלל, לנהוג כך. בדצמבר שעבר נהג קליין ההפך ולכן נכשל בתפקידו. מצד שני הוא עשה זאת בגלל הבטחה של הממשלה לצעדים מסויימים שלא בוצעו ולכן הכשלון הוא לא רק שלו.

לעומת זאת אם היה ברור שכל גרוש/שקל של הרחבת הגרעון ילך להשקעות בתשתיות, במפעלים מודרניים ובקצב מהיר יתכן שהייתי גם אני תומך בהרחבת הגרעון. אבל שנינו יודעים שזה לא המצב ולכן בעצם ישנה רק דרך אחת - צמצום הגרעון. במקביל צריך להתחיל לייעל את התהליך התקציבי - תהליך שיפנה מקורות למגזר הפרטי.

לגבי ההמלצה המקצועית של סגן מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל אני אומר שוב: הצעתו טובה וכדאי ליישמה. רמת השכר בבנק ישראל לא רלוונטית להחלטה שלי אם לקבל את ההצעה או לא. האם שכרו שופט/ראש ממשלה צריך להשפיע עליך אם לתמוך בדרכו או לא?

אני חושב שלא.

בברכה
_new_ הוספת תגובה



דוד - רמת שכרו של הנגיד או ראש הממשלה, לא הם
רפי גטניו (שבת, 21/12/2002 שעה 21:53)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שיקבעו אם נתמוך בהם או לא.
אבל רמת תפקודם והדרך בה הם מנהלים את עניינהם, בהחלט שכן.

נכון אתה מזכיר את דצמבר 2001 בו רומה הנגיד על ידי המערכת הפוליטית בהבטחות שוא שלא מומשו. אבל כאן בדיוק הייתה צריכה להתגלות מנהיגותו. מייד כאשר התברר שאין לממשלה כוונה לעמוד בחלקה בעיסקה שנתפרה, היה עליו להעלות בחדות את הריבית, ולא לחכות מס' חודשים מיותרים כפי שעשה. זו דוגמא ברורה לחוסר מנהיגות.

ובעניין הרחבה או צמצום.

קח בחשבון שגם במצב המשק כיום, יש מגזרים שמאד נהנים ממנו, ובעיקר המעסיקים, שעבורם זהו גן עדן, בו הם יכולים להשיג עובדים כרצונם ובמחירים מאד נמוכים. מצב זה מתאפשר רק כתוצאה מהמיתון הכבד בו המשק נמצא.
מדיניות מרחיבה, תעמיס יותר על כתי המעסיקים, כמו שאמרת בגלל ייקור האשראי, מדיניוות מצמצמת תפגע בעיקר בשכבות החלשות, כי אותן תמיד הכי קל להכות.

בין שתי הברירות האלה, אני לא בטוח שמדיניות מצמצמת היא הפתרון הטוב.

להזכירך, כאשר בוטל המס המקביל לפני מספר שנים, הייתה ציפייה שהמעסיקים ישקיעו את המס שנחסך מהם בפתוח וכתוצאה מכך התעסוקה במשק תגדל. לדעתי לא כך קרה, ומה שבעצם קרה היה הקטנת עלות המעביד לשכר, שהגדילה את רווחיו.

בברכה

רפי
_new_ הוספת תגובה



ממה שהספקתי לקלוט מדבריהם של אנשים מלומדים
ישראלי פזיז (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 12:52) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא שהבעיה טמונה לא ב''שומנים'' שיש בתקציב, אלא מכך שחלק גדל והולך של התקציבים המרכזיים אותם ציינת (קרי חינוך ובטחון אבל לא רק) הולכים למימון פנסיות נדיבות. כך שצודק שר הבטחון (או החינוך) כשהוא אומר שאין הוא יכול לספק בטחון בתקציב הקים מאחר ולפני שהוא יכול להשתמש בתקציב לצרכי ביטחון הוא צריך להפריש סכומי עתק לפנסיות. אני סבור שזהו סוד המשבר הכלכלי במערב בכלל ולא רק בארץ. לא ברור לי מה הפתרון יתכן ולא יהיה פתרון עד לקריסת מערכות שיש החוזים אותה.
וגם כל הצעדים הננקטים היום הם בגדר כוסות רוח למת ביחס לגודל המשבר (אשר אצלנו האשמים העיקריים בו הם מפלגת העבודה וההסתדרות). כל קיצוץ שנעשה בא על חשבון הבטחון באופן אקספוננציאלי מאחר וגידול מקבלי הפנסיות הוא גם כזה. על רקע זה ניתן להסביר גם את תהליך השלום שהוא נובע מהצורך להתפרק מהצבא מאחר ואיננו יכולים לממן אותו יותר ולקיים את שיטת הפנסיה הנוכחית.
ושיהיה רק טוב ליהודים!
_new_ הוספת תגובה



אין כמו האסקימוסים באופק כלכלי
ארץ הבצ (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 13:01)
בתשובה לישראלי פזיז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ישראל אני חושב שלהאשים את מפלגת העבודה זה
דוד סיון (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 13:22)
בתשובה לישראלי פזיז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פתרון קל מידי כי כבר הרבה זמן היא לא בשלטון והיה מספיק זמן לתקן את מה שהם סידרו/קיקלו. שנתיים זה זמן מספיק ארוך להתחיל לתקן ולקבוע כיוונים. באופן כללי זה לא נעשה משום שרוב הפוליטיקאים רואים רק את הכיסא.

הייתי רוצה שתחזור לקרוא את המאמר הראשון שלי פה על תרומתו של סילבן שלום.... לא רק שבשנתים הוא עשה יותר נזקים מאשר אחרים בתקופות יותר ארוכות, הוא גם לא משלם מחיר פוליטי על כך. זהו שורש הבעיה המודגש בחלק מן המאמרים שהמאמר שלי מזכיר.

כמו שרפי גטניו מציין הבעיה העיקרית היא בעיה של מנהיגות במערכת הממסדית ועיקביות. אחר כך יש מספיק דרכים לפתור את בעית המיתון ולצערי מרבית נבחרינו לא חושבים שזה זקוק לתשומת לב.
_new_ הוספת תגובה



התייעלות היא מהלך תלוי-תרבות
מילשטיין א. (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 13:12) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התייעלות אינה מהלך טכני, אפילו לא קוגניטיבי, אלא תרבותי. באין תרבות-תומכת התיעלות, כל התיאוריות והפרסומים על התיעלות עוזרים למחברים למימון מחקריהם ופרסומיהם, אך לא למשק.

כדי שניתן יהיה ליעל את המשק הישראל ובייחוד את תפקוד הממשלה והמשק הממלכתי, צריך לשנות את התרבות הקלוקלת שהביאו האבות המיסדים, ''הנפילים'', ממזרח אירופה ועצבו באמצעותה את המשק הישראל. שינוי תרבותי הוא תהליך קשה וארוך אך כפי ש אמר מאו: מסע אלף הקילומטרים מתחיל בצעד קטן אחד. הצעד הראשון הוא להבין שאנחנו חיים בתרבות כלכלית-ממלכתית של העולם השלישי. הצעד הקטן הזה עד כה לא נעשה.
_new_ הוספת תגובה



אורי - לעיתים יש לי הרגשה שאתה שוכח שב 25 השנים
רפי גטניו (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 13:23)
בתשובה למילשטיין א.
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האחרונות מאז 77 , התרבות השלטונית כבר אינה שואבת את מקורותיה מקבוצת כנרת או קבוצת ביתניה,אלא ממקורות אחרים לגמרי.

עד מתי ?

בברכה

רפי
_new_ הוספת תגובה



ומה כל-כך רע בזה ?
מרדכי צימרמן (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 15:00)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שוב מתגלה מר גטניו כמתעב את שלטון הימין ומסיבות לא ענייניות. מה שקרה מ- 77 עד היום בתחום הכלכלה הוא בעיקר תודות לממשלות הימין והמחנה הלאומי שהשכילו לפתוח את המשק לתחרות בריאה.

עד מתי ישלטו בנו המונופולים ?
_new_ הוספת תגובה



אכן מאז 1977 הרבה ממה ישי לנו זה בזכות/אשמת הימין
דוד סיון (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 15:36)
בתשובה למרדכי צימרמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מבחינתי, כלכלן לפי השכלתי, לא יתכן שכל הטוב זה בזכות ממשלות הימין והמונופולים לא נכללים. מאז 1977 היה להם הרבה זמן לפרק כל מונופול מספר פעמים.

איך שאני מבין את המציאות סביבי תוך שימוש במושגיו של מילשטיין, ממשלות הימין חיות יותר מידי תחת השפעת ''הנפילים'' שכבר פסו מן העולם. מצד שני אולי מנהיגי הימין רוצים לשמור על כוחם על ידי שימוש בשיטות דומות לדור הנפילים. הם כנראה הבינו שלהמציא שיטה חדשה כדי לשמור על כוחם קשה מידי בגלל שיקולי הטווח הקצר ולכן המשיכו בתרבות הניהול של דור הנפילים.
_new_ הוספת תגובה



לדוד: ההסבר של פרופ' כהנמן
א. מילשטיין (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 16:51)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''הנפילים'' בנו בארץ ישראל מערכת כלכלית מסואבת בגלל היותה נוחה לבעלי השררה. הממשיכים מימין, מהאמצע ומשמאל דבקים באותה מערכת בגלל אותן סיבות. אחד משורשי הרע בתנועה הציונית מראשיתה ועד היום הוא זה:

היו ויש בה אנשי חזון מדהימים והיו ויש בה אנשי ביצוע מעולים. לא היו ואין בה מתכננים. הטעם לכך אינו העדר אנשים מתאימים אלא תרבות מיתולוגית שכפו עלינו ''הנפילים''.

התיאוריה הכלכלית פסיכולוגית של בעל פרס נובל, הישראל-אמריקאי פרופ' כהנמן, קצת מסבירה את התופעה הזאת: עודף אופטימיות, בקבלת החלטות, בכל הרמות, אפילו בחוגים לכלכלה באוניברסיטאות.

(אגב, למדתי כלכלה אצל פרופ' דן פטנקין בשנות השישים, ופעלתי יחד איתו בועידה הבינלאומית לבעיות פיסקליות ומונטריות שהתקיימה בישראל בשנות השישים).
_new_ הוספת תגובה



רפי: המושג ''רגישות לתנאים התחליים'' פועל תמיד
א. מילשטיין (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 16:37)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בין אם השמאל בשלטון ובין אם הימין. מרוע הגזרה של המושג הזהשום איש ושום מערכת אינם יכולים להתחמק.
_new_ הוספת תגובה



אכן כמו כל מה שבני האדם עושים גם התייעלות
דוד סיון (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 14:59)
בתשובה למילשטיין א.
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תלויה בשינוי תרבותי. יחד עם זאת אני לתומי חשבתי שכבר זמן מה שהתרבות, באופן כללי השתנתה מאד ובעיקר ביחס למה שדור הנפילים חשב כנכסים ובעוד הרבה מובנים. למה אם כן לא ביחס לניהול נכסי הציבור לא קרה דבר למרות שהיה שינוי מהותי במי שמוביל את המדינה?

זה נראה מאד לא סביר שדוקא בנושא המישקי- כלכלי שום דבר לא השתנה. האם אני טועה?
_new_ הוספת תגובה



לדוד: טעות בידך! גלגול נלעג של תרבות ''הנפילים''
א. מילשטיין (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 16:56)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משתולל בארץ הקודש בכל עוזו. ראה את ההתפתחות מאז חשבון הדולרים של רבין בארה''ב ועד מערכות הבחירות האחרונות גם בליכוד וגם בעבודה. יותר חשוב מקניית קולות לזוטרים בפריימריס חשוב נושא עמותות המנהיגים. כי השפעת הזוטרים שולית והמסה של המנהיגים מתגלגלת לאנרגיה אדירה האוכלת כל חלקה טובה.
_new_ הוספת תגובה



הפעם ההתנחלויות לא אשמות
מיה (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 13:31) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כן לעלות ריבית, לא לעלות ריבית .זו לא לוז הבעיה ,אלא שהממשלה במקום לקצץ בשומן אצלה, שולחת איזה תקציב שמישהו אחר יתעסק עם העיזים..למה בבנק פועלים אפשר לפטר 900עובדים? אבל במנגנון הממשלתי המנופח אי אפשר לנגוע? 75% מהתקציב הולכים למשכורות של עובדי מדינה! זה פשוט הפקרות שאין בשום מדינה מערבית! כבר שנתיים שאין תיירים בארץ למה צריך להחזיק את משרד התיירות? מה עושים העובדים שם עכשו בדיוק? ומשרד הדתות?מה זה הדבר הנורא הזה עם בתי הדין הרבניים שאף אחד לא צריך! כמה עובדי מדינה באים בבוקר מחתימים שעון והולכים לעיסוקים אחרים? מישהו בדק את זה אי פעם?
_new_ הוספת תגובה



לעתים אני מתקשה קצת להבין את התאווה לפיטורי
מי שזוכר (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 16:02) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עובדים במסווה של התייעלות.

האם העברתם של אלפי אנשים למעגל המובטלים תשפר את מצב הרוח הלאומי או את המצב הכלכלי?

עובדי הציבור במדינה כוללים את כל המורים, הרופאים, החיילים, השוטרים ואנשי כוחות הבטחון האחרים.

את מי הייתם מפטרים ראשון?
_new_ הוספת תגובה



אין שום תאוה
מיה (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 17:53)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפטר את מי שלא צריך,אבל לא ייתכן שיקצצו בקצבאות ילדים,פנסיונרים,עולים חדשים,מעונות מצוקה למינהם,כל אותן שכבות שכל כך כיף להתעלל בהן ראשונות וכל שכבת השומן של עובדי מדינה מוגנות לעד?

יש הרבה משרדי ממשלה שהבטלנות שם חוגגת אשכרה,כל מיני תארים אקדמיים מפוקפקים של עובדי מדינה שמעלים את התקציב כי צריך להעלות את המשכורת.זה יוצר בעייה לתקציב ולא צריך לסבסד אותם מכספי המיסים.כל מי שעובד במשרד ממשלתי יודע על מה אני מדברת.וכן יש יותר מדי אנשי קבע אפשר לחתוך גם שם כדי שנוכל להתפנות לדברים שעושים מדינה לנורמלית ולא למשהו שמתדרדר לתהום בדרך אין חזור!
_new_ הוספת תגובה



מאחר ואחוז גבוה מעובדי המדינה נזקק להשלמת
מי שזוכר (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 19:00)
בתשובה למיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכנסה אני לא בטוח שיש שם הרבה שומן.
אז את מי את מציעה לפטר?
מורים מתחילים עם שכר של 3000 ש''ח?
רופאים צעירים?
אחיות?
עובדים סוציאליים?

תני לי את הרשימה שלך מיה, אני מת מסקרנות.
_new_ הוספת תגובה



אז מה אתה
מיה (יום חמישי, 19/12/2002 שעה 22:37)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עובד מדינה? בקיצור התכוונתי לפקידים מיותרים במשרדי הממשלה השונים.יש מורים שהם לא עובדי מדינה,רופאים צעירים עובדים על חוזה מיוחד ומעטים זוכים לתקן של עובד מדינה עקב המצב החמור בבתי החולים.אני לא אומרת לזרוק אנשים לרחוב, ח''וח אבל יש הרבה תפקידים מיותרים במשרדי הממשלה וברבים מהם יש אבטלה גלויה לא סמויה!
_new_ הוספת תגובה



ואת מה?
מי שזוכר (יום שישי, 20/12/2002 שעה 8:14)
בתשובה למיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא קבלו אותך להיות עובדת מדינה?
מה יצא לך מזה שהם יהיו מובטלים?
_new_ הוספת תגובה



מה עשית בשביל מדינה?
מיה (יום שישי, 20/12/2002 שעה 9:51)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא מתגוררת בארץ ומעולם לא ניסיתי להיות עובדת מדינה אך עבדתי במקום מאד ציבורי וראיתי איזה בזבוז נורא היה שם.אני בטוחה שזה לא השתנה גם היום. לפטר זו האפשרות האחרונה אך במקומות שהם על חשבון משלמי המיסים צריך לעשות תכנון לטווח ארוך ויעיל כי היום הרבה אנשיים באים לעבודה אך לא לעבוד! אתה מגן על כל משרדי הממשלה במין חרוף נפש כזה כאילו הכל מושלם שם ואני ממציאה את הדברים ממוחי הקודח,תמהני...
_new_ הוספת תגובה



אני סתם סמולן טפיל ובטלן
מי שזוכר (יום שישי, 20/12/2002 שעה 11:31)
בתשובה למיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל ההטפה לפיטורים המוניים לא נראית לי נכונה, או מוצדקת וכמובן לא מועילה.
_new_ הוספת תגובה



תלוש מהמציאות הכלכלית
יעקב נפתלי (יום שישי, 20/12/2002 שעה 22:30) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מכל תילי תילים של הספרות המקצועית בחר הכותב לצטט
ספר משנת 1936 ועוד מוסיף שמאז ...מקובל..
בונה תזה מערער אותה מעט מצד לצד ואומר את דעתו המלומדת

הגינות כלכלית בכל משק היא תנאי הכרחי להתפתחותו

ופחות מודלים ותזות יחודיות שבספו של דבר
אינם מוכיחות את עצמן, אפילו פחות מהשערה אקראית.
_new_ הוספת תגובה



מר נפתלי, מי תלוש מהמציאות הכלכלית?
דוד סיון (שבת, 21/12/2002 שעה 20:40)
בתשובה ליעקב נפתלי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם אתה חי במציאות שלנו?

הגינות חשובה גם בביקורת במסגרת הפורום ולא רק בעסקים. אם היית הגון היית שם לב שיש גם דברי על חומרים מהשבועות האחרונים.

מעבר לזה צריך לומר שלשיגשוג ופיתוח כלכלי נחוצים עוד מספר תנאים חוץ מהגינות.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי