  
  
  
|
  מיהו ערבי טוב? דת עיברו-איסלאמית | |||||
| מיכאל שרון ז''ל (יום שישי, 19/04/2002 שעה 0:26) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  מין סוג של המרה בכוח? |
|||
|
|||
תגיד, לא נשאר *שום* דבר מהסיפורים של היהודים על מוראות הגלות שאתה *לא* רוצה לנסות על פלשתינאים? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| תהליך גורף מול תור האלימות והאכיפה הברוטלית |
|||
|
|||
המרות הדת ואכיפה דתית, אלימה (האינקוויזיציה הדומיניקנית באירופה ודרום אמריקה) או אלימה פחות, נעשתה לאחר שדת כלשהי כבר נתגבשה. בלשונו של מאקס וובר, כפייה דתית נעשתה לאחר שהדת עברה את השלב הכריזמתי שלה, והתייצבה בשלבה המוסדי/ביורוקרטי. כאשר היסוד המתסיס, הספונטני והיוצר מקונסטרוקציה גדולה של הרוח נעלם, הרי שבא תורה של הפעולה הכוחנית והמשמימה של תאבי השררה, המגלומנים למיניהם, וכל שאר הנוברים בציציותיו של האינדיוידואל (להלן -הנברנים הכוחניים). ואילו כאן אני מדבר על תהליך, על מפעל ענק, תהליך סוחף של הווצרות יצירה חדשה וכוללת של הרוח האנושית, על עשייה יוצרת בקנה מידה ענק שיסחוף לתוכו ספונטנית את הטובים שבאנשים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ותהליך אשר יהיה, כמובן, חלק מהיהדות... |
|||
|
|||
...משום שאחרת, ישראל לא תהיה מדינה יהודית. ונדמה לי שזה שורש הבעיה שיש לישראל עם החזרת הפליטים שהיא גירשה מתוך שטחה בשנים 1947-1948 | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| התקדמות מתוך זיקות קיימות |
|||
|
|||
ישראל הוקמה במולדתו העתיקה של העם היהודי, שם התגבשו ערכי רוח בעלי השפעה מעצבת גבוהה על התפתחות הציוויליזציה כפי שהי מוכרת כיום. מפעל זה הוכר על ידי הקהילייה הבינלאומית עוד בשנות ה- 20. מאידך, האומות הערביות יכולות לממש את ריבונותן שמדינות רבות. אין פה שאלה של נישול זכויות, אלא שאלה של ריבונות. ברור שאיני מציע משהו רדיקלי עד כדי כך שיאופסו 3000 שנים של התפתחות המונוטאיזם. ניתן, יחד עם זאת לגבש כאן מפעל מטפיזי/תרבותי וערכי שלא ינגוד בהכרח את ריבונות הלאום היהודי במדינת הלאום הזו, ממש כשם שמפעל כזה יכול להיעשות על ידי איטלקים קתולים במדינת הלאום האיטלקי כפי שהתגבשה על ידי גריבלדי (למה הרצל נופל ממנו?) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בוא נבדוק אפשרות אחרת, קלה יותר: |
|||
|
|||
במקום להמיר את דתם של כל האוכלוסיה, אולי נגדיר מדינת כל תושביה, מנותקת מדתם. לכל איש -- קול אחד. מוסדות המדינה מושתתים על עקרון של הפרדת רשויות, איזונים ובלמים. שמעתי שהרעיון עובד די טוב בצפון אמריקה ובאירופה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מדינכלזרחיה וקלדוניה הדמיוניות |
|||
|
|||
קהיליות העמים האנגלו אמריקניות גיבשו במאות השנים האחרונות אוריינטציה פרגמטית ודגש חזק על האינדיוידואל. זאת, בין השאר כתגובה בונה והתנערות מרדיפות דתיות באירופה במאות ה- 13-15 או אף נוסח הנסיון העקוב מדם לרסטורציה של הקתוליות באנגליה בימי מרי טיודור (BLOODY MARY ). מאידך דומה כי ההיסטוריה של האיזור ב- 40 השנה האחרונות מצביעות על מגמות פאן ערביות חזקות, שאף ערביי הארץ, בהיותן אזרחי מדינה זערורית הקטנה מבלגייה, בתוך מרחב ערבי גדול, הושפעו מהן. דומה שבסיס איתן זה של סולידריות פאן ערבית יהפוך את ה''קול הערבי'' במציאות האיזורית, לקול הניתן אוטומטית לאומה הערבית הגדולה. דומני שבכך תופר הסימטריה בין האזרח ממוצא יהודי לאזרח הערבי: היהודי יהיה אזרח של מדינכלאזרחיה הדמיונית, בעוד הערבי יהיה בן הלאום הערבית ובעל זהות וסולידריות מוגדרת היטב. הדבר עתיד להעתים מגמות דוחקניות ולא סובלניות כלפי הלא ערבים כאן (אולי למעט נוצרים שלהם יש גיבוי של מדינות חזקות באירופה או באמריקה). לא זו הדרך, ושפיכות הדמים הבין אתנית כאן מוכיחה זאת. אין זו רק נחלת האיזור: יריבויות אתניות הינן גורם עוינות חזק בן מאות שנים באירלנד, יוגוסלביה, ספרד ובשורה של מדינות. ההיבט הריאליסטי מחייב בסיסי זהות פוזיטיביים חדשים, בניגוד לוואקום השורר בדמיונו של צד אחד של ''מדינכלזרחיה'' הדמיונית (בדומה לקלדוניה של גרוצ'ו מרקס) | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי