פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
ההתנחלויות
רוני קליין (יום רביעי, 16/04/2003 שעה 3:19)


ההתנחלויות


רוני קליין




המלחמה בעיראק הולכת להסתיים ומייד לאחריה הממשל האמריקני הולך להפעיל מכבש לחצים על ישראל והפלשתינאים כדי לנסות לפתור סוף סוף את הסיכסוך.
זה הזמן לחשבון נפש בכל בנוגע לנושא ההתנחלויות.
ההתנחלויות יכנסו להיסטוריה של מדינת ישראל כשגיאה פוליטית גדולה של ממשלות ישראל אשר גרמה נזקים גדולים מבחינה כלכלית, מדינית ובטחונית ותסתיים בטרגדיה אנושית.
אני בכוונה מדלג על הטיעונים המוסריים של השמאל בדבר הסיאוב המוסרי שהכיבוש הביא עלינו. לא בגלל שאני לא מסכים לכך אלא שבנקודה זאת נתקעים רבים, מסומנים מייד כשמאלנים יפי נפש, ומחמיצים טיעונים כבדי משקל נוספים המשפיעים על דעת הקהל.

המטרה הדתית של ההתנחלויות
התיישבות בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים כחלק מאידאולוגיה בקרב גורמים בציבור הדתי לאומי, שיישוב ארץ ישראל הוא ''אתחלתא דגאולה''. זרז להופעתו של המשיח. לא פחות.
על בסיס הזיה זו והתלהבות יתר מקריאת ספר יהושע, הופעלו משנת 1975 לחצים גדולים על ממשלת רבין הראשונה להקים התנחלויות במאחזים צבאיים ומשם העניין הלך והתרחב.

המטרה הפוליטית של ההתנחלויות
שליטה ישראלית על שטחים השייכים היסטורית לעם ישראל כדי לוודא שבכל הסדר מדיני שיהיה באזורנו ישראל תהיה ריבונית על שטחים אלו.
כיון שתמיד היתה סכנה שייכפה על ישראל הסדר מדיני, או שהשלטון יתחלף ויחזור למערך, ניתן להבין את תחושת הדחיפות הן בשטח והן בדרג המדיני להקים כמה שיותר יישובים וליישב כמה שיותר מתיישבים עד שההתנחלויות תגענה למסה קריטית שתהפוך את עקירתן ללא מעשית.
לצורך זה ננקטו פעולות שונות ונמרצות.
החל מהזרמת משאבי מדינה באופן חסר תקדים לבנייה וכלה בשיעור ילודה גבוה במיוחד בהתנחלויות (גבוה אף משיעור הילודה אצל הפלשתינאים).
עם חילופי השלטון ב- 1977 צבר הנושא תאוצה כיון שהיתה גם קירבה אידיאולוגית בין חסידי ארץ ישראל השלמה בליכוד למתנחלים. סיבות שונות אך מסקנה דומה.
בעיניו של בגין המתנחלים היו התשובה הימנית לזכויות ההתיישבות של מפא''י ומפ''ם על הקמת יישובים רבים ובמיוחד יישובי חומה ומגדל בשנות ה- 30 אשר סייעו בקביעת גבולות המדינה בתוכנית החלוקה של האו''ם ב- 1947.
אם תוסיפו לזה את תחושת הנחיתות של יוצאי בית''ר לעובדה, שבמילים הם תמיד היו יותר מיליטנטיים (''שתי גדות לירדן'') אך בתכל'ס חבריהם התיישבו בערים הגדולות ולא הקימו כמעט יישובים - ונבין את הסמפטיה שלהם להתלהבות של חובשי הכיפות הסרוגות להתיישב בנחלת האבות. למרות כל זאת עד היום אף ממשלה בישראל לא העיזה להחיל את הריבונות הישראלית ביהודה, שומרון ורצועת עזה. משקיעים ומשקיעים אך לא מגיעים ליעד הסופי.

ההיבט הבטחוני - דיבורים מול מציאות
גם כאן שלפו המתנחלים והקברניטים מהבוידעם אירועים מתקופת טרום המדינה ומלחמת השחרור בדבר הלחימה ההרואית של ישובים כנגד צבא פולש.
כמו כן הועלו נימוקים צבאיים על הצורך בשליטה ישראלית על גב ההר.
כאן אנו מדברים על בדיחה עצובה שהיא כבר עלבון לאינטליגנציה. פשוט בבל''ת.
למפקפקים בצורך הבטחוני של ההתנחלויות העלו מספר אנשי צבא את תרחיש החזית המזרחית של צבאות ירדן ועיראק המסתערים עם המוני טנקים לעבר המותניים הצרות של המדינה.
ומה במציאות?
א. מלחמה עושים עם צבא ולא עם יישובים.
ב. כבר מזמן אין חזית מזרחית.
ג. גם כשהיתה חזית כזאת על הנייר לא היה לה סיכוי להעלות טנקים לגב ההר מבקעת הירדן מבלי שהם יושמדו 200 פעמים ע''י חיל האויר הישראלי, הנחשב לטוב בעולם.

אז במה תרמו המתנחלים לבטחון המדינה?
בזבוז משאבים כספיים ואנשי מילואים שישמרו על בטחונם של ההתנחלויות והמתנחלים.
בואו נזכור כי גם השב''כ נאלץ להפנות חלק ממשאביו המוגבלים כדי לעקוב אחרי גורמים הנחשבים קיצוניים אפילו בעיני רוב המתנחלים. גורמים אלה עלולים לבצע פעולות ''פטריוטיות'' החל מנסיון לפוצץ את הר הבית וכלה ברצח ראשי ממשלה העלולים למסור חלקים מארץ ישראל, ולהכשיל בכך את בואו המובטח של המשיח.
באינתיפדה האחרונה (שפרצה למרות ''ההרתעה'' הבטחונית שסיפקו לנו ההתנחלויות) תרמו המתנחלים את תרומתם לבטחוננו בכך שהפעילו לחץ נגד הקמת גדר ההפרדה בינינו לבין הפלשתינאים כדי שלא ישארו מחוץ לגדר, תרתי משמע, ובכך עיכבו את הקמתה.
מישהו זוכר דוגמא אחת שבה מתנחלים מנעו פיגוע בגבולות הקו הירוק?
טוב. זה מה שלא קורה. אז מה כן קורה?
המתנחלים, או שהם עסוקים בהתגרויות עד שיש פיגוע, או שהם עסוקים בפעולות נקמה אחרי שיש פיגוע.
בשני המקרים מדובר בפגיעה שיטתית באנשים לא חמושים. בזה הם טובים ואת זה אנו מממנים ובגדול. עם פלשתינאים חמושים הם לא מתעסקים.

היקף מפעל ההתנחלות
בהעדר מכוון של נתונים רשמיים ניתן להעזר רק במקורות מהצד השני של המתרס העוקבים אחרי ההתנחלויות, ובמציאות הסוריאליסטית הופכים ל''מלשינים'' בכך שהם מדווחים למשלמי המיסים על מה ממשלתם מוציאה כספים.
לפני כשנה פורסם דו''ח ''בצלם'' שלפיו:
א. שטח הבנייה בפועל של ההתנחלויות הוא 1%.7 אבל השטח שבשליטת ההתנחלויות מגיע ל- 41%.9. במילים אחרות: העקרון הוא שכל מה שאינו מיושב בפועל ע''י ערבים עומד לרשות המתנחלים.
ב. בשנת 2000 תקציבן של המועצות המקומיות של ההתנחלויות היה גבוה ב-‏65% ממועצות
מקומיות בתוך הקו הירוק.
ג. עד מאי 2002 הוקמו 152 התנחלויות המוכרות ע''י משרד הפנים ועוד עשרות שעדיין לא
מוכרות על ידיו.
מספר היהודים המתגוררים מעבר לקו הירוק (כולל מזרח ירושלים) עומד על 382,000.

אז כמה זה עולה לנו?
מדובר בסוד מדינה גדול השמור מסיבות פוליטיות של בעלי עניין.
למתנחלים יש קשרים גלויים וסמויים במרכזי השלטון בישראל. הכל נעשה בחדרי חדרים.
לצורך מאמר זה עיינתי בתקציבי המדינה בשנים האחרונות.
אין זכר לתקציבים כלשהם להתנחלויות. הכסף מתחלק בין משרדי הממשלה השונים.
מעבר לסכום הכולל לכל משרד כל הדוגמאות המובאות בתקציב הם בכוונה בתוך הקו הירוק או ירושלים רבתי.
מי שיודע באמת את הסכומים הם נותני הכסף ומקבלי הכסף.
כלומר, מי שצריך לדעת יודע. משלמי המיסים לא צריכים לדעת.
גם האמריקנים לא צריכים לדעת.
כיון שהאמריקנים כבר שנים רבות מקזזים מתקציב הסיוע האזרחי לישראל את הסכום שהושקע בהתנחלויות אנו, למעשה, משלמים פעמיים. פעם בכסף שנשפך ופעם בכסף שנגרע מהסיוע.
אז מה אתם מהמרים? כמה מיליארדי שקלים הושקעו לדעתכם עד היום?
מה חלקם היחסי של ההוצאה מסך התל''ג של המשק?
10%? , 30%?, 40%? מי יודע? לא אומרים לנו אז הכל אפשרי.
ההשקעה בהתנחלויות מתפזרת בין תקציבי משרדי הממשלה השונים:
משרד הבינוי והשיכון - גם בונה וגם נותן הלוואות נדיבות לרוכשי דירות לאזורי עדיפות לאומית.
מנהל מקרקעי ישראל - הנחות גדולות בהחכרת קרקע.
משרד החינוך - תמריצים למורים, הסעות חינם לבתי ספר, פטור משכר לימוד בגני ילדים.
משרד התעשייה והמסחר - מענקים למשקיעים, תשתיות לאזורי תעשיה.
משרד העבודה והרווחה - תמריצים לעובדים סוציאליים.
משרד האוצר - הטבות מס ליחידים וחברות.
עלויות של משרד הבטחון - סוד צבאי. ששששש.
הרשויות המקומיות מעבר לקו הירוק מופלות לטובה ביחס למועצות המקומיות בתחומי הקו הירוק גם באמצעות הזרמת כספים דרך החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית (המתוקצבת בעצמה ע''י המדינה אך אינה כפופה לכללי התיקצוב של משרדי הממשלה).

כולנו מכירים את הריטואל הידוע במאבקים סביב התקציב השנתי ואיך קבוצות לחץ פועלות עד הרגע האחרון לפני ההצבעה בכנסת.
מתי פעם האחרונה ראיתם הפגנה של מתנחלים ערב הצבעה על התקציב?
תארו לעצמכם עד כמה קשרים ובעלי ברית יש למתנחלים בצמרת השלטונית.

עוד סיבות להתנגד להתנחלויות
ישראל איבדה הרבה נקודות בדעת הקהל העולמית כהוכחה שאינה שוחרת שלום בזמן שהערבים כלל לא מכירים בזכות קיומה של ישראל.

טענות בדבר הזכויות ההיסטוריות על המקום נכונות עובדתית אבל זאת לא השאלה הנכונה.
השאלה הנכונה היא:
מי קבע שמדינת ישראל חייבת לשחזר את הגבולות ההסטוריים שהיו לעם ישראל בתקופות מסויימות בהיסטוריה.
זה אומנם נחמד, מרגש ורומנטי - אבל האם זה הכרחי?
השלום הוא הכרחי.
האם החלת הריבונות הישראלית בכל שטח ארץ ישראל שממערב לירדן הכרחית באותה מידה?

טענה דמגוגית לתפארת אומרת כך: האם זה צודק שליהודים מותר לגור בכל מקום בעולם ודווקא בארץ ישראל אסור להם?
אז אם התרגשתם עד דמעות מהעוול והאבסורד אני יכול להביא לכם טישיו - אבל שימו לב:
נכון, ליהודים מותר לגור בכל מקום, בניו-יורק, או אפילו באנטארטיקה, בלי שמישהו יאסור זאת עליהם - אבל זה בגלל שהיהודים שם:
א. לא תובעים החלת ריבונות ישראלית על השטח.
ב. לא מתנהגים כאדוני השטח ומתייחסים למקומיים (שחורים, או פינגווינים) כאל הגבעונים שלהם.
לכשיעשו כך גם שם תהיה להם אותה בעיה.
עדיין רוצים שאביא לכם טישיו?

תסבירו לי מה היתה התבונה להקים יישובים ישראלים בתוך רצועת עזה?
אני לא מצליח להבין את הטימטום הזה. מישהו כנראה חשב שהערבים יהיו תמיד שקטים וכנועים.
נימוקים היסטוריים אין כאן. אז מהם הנימוקים הבטחוניים?
שהיישובים ישמשו ככרית ספיגה לאש הפלשתינאית עד שתיגמר להם התחמושת?

מדוע בכלל לדבר על ההתנחלויות כאשר הפלשתינאים עדיין לא הכירו
בזכות קיומה של מדינת ישראל?
לא יהיה הסכם שלום עם הפלשתינאים אם הם לא יוותרו על זכות השיבה!
אני לא אופטימי בנקודה הזאת אבל מכבש הלחצים שארה''ב תפעיל על הצדדים יעבוד במקביל.
באופן עקרוני רבים מהמתנחלים ותומכיהם מאמינים שהשטחים חשובים יותר מהשלום, כך שצפויה התנגדות מצידם לכל הסדר מדיני.
לכן ההכרעה של הציבור הישראלי בסוגיית ההתנחלויות צריכה להתבצע כעת.

מה צפוי לקרות בסופו של דבר?
קיימות 2 אפשרויות סבירות :
א. נכשלים כל הנסיונות להגיע לשלום. המצב ממשיך כפי שהיה עד עכשיו.
- הרע במיעוטו מבחינת המתנחלים. רע מאד מבחינתנו.
ב. ישראל מוותרת על רוב/כל השטחים כדי להגיע להסכם שלום.
- הסיוט של המתנחלים. על פחות מזה נרצח אצלנו ראש ממשלה.
עצם קיומו של פרוייקט ההתנחלויות נועד בדיוק כדי למנוע תרחיש כזה.
בכוונה של ממשלות ישראל (כולל במצב שבו מפלגת העבודה בשלטון) לנסות לשמור בריבונות ישראל את האזור שבין ירושלים המורחבת וגוש עציון. מעבר לכך כמעט כל ההתנחלויות יתפנו בסבירות גבוהה מאד.
שימו לב, למשל, כיצד בתקופת שלטון מפלגת העבודה ברק הציע לערפאת ויתורים מדהימים בירושלים ובהר הבית כדי לסיים את הסיכסוך - אך לא ויתור על בית-אל , למשל.
מי שחושב שבקמפ דייויד נאמרה המילה האחרונה בנושא - טועה.

המתנחלים מפנטזים על עוד שתי אפשרויות הלקוחות היישר מסיפורי עלי-בבא ו- 40 שודדי הקרקעות:
א. ישראל מצליחה להגיע להסכם שלום ללא פינוי ההתנחלויות. מה, לא? קצת אמונה, חבר'ה.
ב. ישראל מנצלת מהומה אזורית כדי לגרש את כל הפלשתינאים למדינות ערב.
זה מעשי? וגם אם כן ואז מה יקרה? ''ואז הפלשתינאים מבינים, סוף סוף, שלא כדאי להם להתעסק איתנו והולכים, בשירה וריקודים, להתיישב במדינות ערב כי שם יש הרבה שטח פנוי''.

האינתיפדה הוכיחה לרבים שההתנחלויות הן נכס מפוקפק שאינו מצדיק את ההשקעה בו.
למתנחלים יש אומנם קשרים עמוקים ורחבים בלב הממסד השלטוני בישראל אך את הקרב על דעת הקהל הם, כנראה, כבר הפסידו.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


''כמה זה עולה לנו?'' = דמגוגיה
דוד סיון (יום רביעי, 16/04/2003 שעה 7:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התנחלויות והתנחלות עושים (עשו) או לא בהתאם לאינטרסים של העם והמדינה. לא יהיה אינטרס (לא תהיה לו תמיכה ציבורית) לא תימשך ההתנחלות.

בהקשר זה בולט התרגיל הדמגוגי שלך (ושל רבים אחרים) לגבי העלות האמיתית של ההתנחלויות:
1. אפילו מהמאמר שלך, לפי השטח שאתה מקדיש לכל נושא, ניתן להבין שהנושא הכספי הוא שולי.
2. אם אין לך נתונים או שאתה לא יכול להביא ניחוש אינטיליגנטי תפסיק לנפנף בעלות ההתנחלויות.
3. אם עם ישראל חושב שפריסת צה''ל עם עדיפות להתנחלויות היא נחוצה היתרון התקציבי עקב כך כלל לא רלוונטי. אם באזור מסויים לא רואים (או יודעים שאינם) כוחות ביטחון ובאחר כן זה לא אומר כלום על רמת הביטחון היחסית. לכן גם המשמעות התקציבית לא רלוונטית.

הדמגוגיה כאן ברורה: הסטת הויכוח לנושא העלות למרות שההבדלים והיתרונות הכספיים לא ברורים וגם לא רלוונטיים.

התרגיל שקשור בהרחבת השטחים הרבה מעבר לגודל הישובים בפועל ידוע ואתה לא מחדש

אין ספק שהרבה דמגוגיה מעורבת בנושא ההתנחלויות - כמו בכל נושא מהותי לעם ו/או למדינה. רק טבעי, בשיטת המשטר שלנו, שבעלי אינטרס ישקיעו מאמצים, קשרים ותרגילים בכדי לקדם את עניינם. זה במיוחד נכון כאשר אותם אנשים מאמינים, כמו המתנחלים, באמת שהם פועלים לקידום אינטרסים של העם היהודי.

אף לא יאמר לך שאני תומך בתהליך ההתנחלות אבל אני מבין שדמגוגיה לא תפתור את הדילמות והבעיות הקשורות בנושא. למשל נושא המוסריות של הכיבוש, שאתה מתחמק ממנו בגלל שהוא כאילו שמאלי, הוא הרבה יותר מהותי מנושא ''העלות הלא ידועה''.
_new_ הוספת תגובה



לסיון - חפותך מדמגוגיה
דוד פלד (יום רביעי, 16/04/2003 שעה 13:55)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מדבריך:
''3. אם עם ישראל חושב שפריסת צה''ל...נחוצה..''

א. מי זה ''עם ישראל''?
ב. האם ''עם ישראל'' ניחן במחשבה קולקטיבית?
ג. האם תיאוריות כלכליות חפות מאינטרסים?

מצטער סיון, המאמרים שלך בנושאים המקצועיים שלך נוסחו ביתר זהירות.
_new_ הוספת תגובה



אכן יש כאן קצת ''חוסר זהירות''
דוד סיון (יום חמישי, 17/04/2003 שעה 15:52)
בתשובה לדוד פלד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה נכון שאני פחות זהיר מחוץ למגרש המקצועי שלי.

במושג ''העם חושב'' שהשתמשתי בו, התכוונתי לרוב פוליטי או רוב שלטוני. במקרה הספציפי מדובר על מי שהם האחראים על מערכת הביטחון שגם מוסמכים לקבוע את פריסת הכוחות.

אני כן חושב שיש עלות למעשיו של השלטון/רוב פוליטי או של מיעוט נחוש. הנימוק הכספי הוא חלק מזה אבל המושג מיליארדים כאשר לא יודעים לספור במדוייק הוא לא רציני ולא מועיל.
_new_ הוספת תגובה



רוני קליין ומלחמתו בכולם
אריה פרלמן (יום רביעי, 16/04/2003 שעה 12:17) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רוני קליין אוהב לירות לכל הכיוונים: פעם הוא נגד השמאל; פעם הוא נגד הימין. פעם הוא נגד המזרח; פעם הוא נגד המערב.

לפחות דבר אחד מובטח לנו מהגישה הזאת: לעולם לא יהיה רוני קליין משעמם.

ולגופו של עניין:

1) ''המטרה הדתית של ההתנחלויות''.

מטרה דתית - כלשהי - חייבת להיבחן - לטוב ולרע - על-פי יעדיה, אמצעיה ותוצאותיה - כמו כל מטרה אחרת, ולא על-פי הדחף המניע אותה. קליין פוסל את ה''מטרה הדתית'' - עקב היותה ''הזיה והתלהבות-יתר''.

אך כאן אנו מוצאים עצמנו במילכוד. לפי גישה זו, עלינו לפסול כל ''מטרה דתית'' שמקורה ב''הזיה והתלהבות-יתר''. עלינו לגנות דתיים שמחלקים במרץ אוכל ובגדים לעניים - מכיוון שהם עושים זאת על-מנת להרבות במצוות / לזרז את ביאת המשיח / להרים את קרן ה' בעולם ושאר מיני דברים איומים; עלינו להוקיע אירגונים כגון ''רבנים למען זכויות אדם'' ודומיהם - כיוון שהם לוקים ב''הזיה ובהתלהבות-יתר'' - לקיים את צווי המוסר האוניברסליים של נביאי ישראל, לקדש שם שמיים ולגאול את נפשו של עם ישראל; עלינו להחרים ולפטר קצינים קרביים מצטיינים בצה''ל - מכיוון שהם מתגייסים לצה''ל - שאותו הם רואים כמעין ''צבא ישועה לישראל'', צבא המגן למדינה שהיא ''אתחלתא דגאולה'', שליחות אלוהית על-פני הארץ; עלינו לגרש עולים דתיים המגיעים לארץ (ואין נפקא מינה לאיזה צד של הקו הירוק) - אם חלילה וחס יודו בחקירת שלטונות ההגירה שהם באו כיוון ש''אווירא דארץ-ישראל מחכים'', ושחובה על כל יהודי ''לחונן את עפרות ארץ הקודש'' על-מנת לזרז את הגאולה - ובמיוחד לקיים את מצוות ישיבת ארץ-ישראל - שהיא כידוע ''שקולה כנגד כל מצוות שבתורה'' - ואיך לא - להיקבר באדמת ארץ הקודש - שזו זכות גדולה וחשובה לכל יהודי. אלה ואלה ועד רבים אחרים - כולם לוקים ב''הזיות ובהתלהבות-יתר'' - ולכן חובה עלינו להוקיע; להחרים; לפסול; לגנות; לקלל; לחסום; להיאבק ולמחות - עד שייבש מעיין-הרעל של ה''הזיה והתלהבות היתר''.

2) ''המטרה הפוליטית של ההתנחלויות''

המטרה הפוליטית של ההתנחלויות - היא מימוש האידיאולוגיה של תנועת העבודה הציונית והמגשימה, של המחנות העולים והקיבוץ המאוחד. המטרה הפוליטית של ההתנחלויות היא מימוש הצו הפוליטי, המדיני והמוסרי של יצחק טבנקין - שהלך יד ביד עם הרב משה לוינגר ליישב את חברון; של נתן אלתרמן שצידד בכל ליבו בארץ-ישראל השלמה; של יגאל אלון אשר הקים את קרית-ארבע; של יצחק בן-אהרון שהתמלא אושר על שסיפחנו את מזרח ירושלים ו''תקענו את מחרשתנו בהר-חברון''; של יעקב חזן אשר התנפל בחמת-זעם על שבח וייס כאשר זה האחרון העז לפקפק בריבונותה של ישראל על רמת הגולן לנצח; אפילו של שמעון פרס אשר לא התבייש להכריז ב-‏1975: ''ההתנחלות ביהודה ושומרון היא גאולת אדמת-טרשים''; של מפלגת העבודה שבבחירות 1973 עוד נהגה להתפאר בכך שהיא-היא ולא ה''ימין הדברן'' מקימה יותר התנחלויות מעבר לקו הירוק - ושעוד בבחירות 1981 הזכירה לציבור שהיא-היא ייסדה את אריאל, ועוד ועוד.

אין זו אשמתם של המתנחלים שתנועת העבודה נטשה את מורשתה והאידיאולוגיה שלה - וסטתה לדרך רעה, שגויה ומסוכנת. אמת - כיום המתנחלים ותומכיהם בתוך הקו הירוק הם הנושאים היחידים של הלפיד הציוני - אך זוהי צביעות ודמגוגיה לטעון - בעקיפין אמנם - שזהו 'שיגעון בלעדי' שהם בראו אותו יש מאין - עקב 'הזיות משיחיות' וגו'.

נכון שמנחם בגין וחלק נכבד מאנשי הימין חשים וחשו נחיתות עקב ''אי הקמת יישובים'' על-ידי תנועות הימין - אך כפי שנאמר בצדק - זהו ''רגש'' נחיתות שאיננו מבוסס על העובדות. 27 יישובים הוקמו על-ידי משקי חירות-בית''ר מאז ייסוד התנועה ועד היום, ובהתחשב בעמדה האופוזיציונית שאליה נקלע הימין במשך עשרות שנים - אין זה דבר של מה-בכך.

3) ''ההיבט הביטחוני'' - דיבורים מול מציאות''

רוני קליין חובש כאן כובע של מומחה ביטחוני - וקובע כי כל הטיעונים הביטחוניים בזכות החזקת יהודה ושומרון הם ''בבל''ת''.

ובכן - אם עליי לבחור בין הסתופפות בצילו הענק של קליין לבין חבורת הקשקשנים - דומני שלא תהיה לי התלבטות רבה:

מיד לאחר מלחמת ששת הימים - שלח נשיא ארצות-הברית לינדון ג'ונסון את הרמטכ''ל האמריקני ואת בכירי המטה שלו, על-מנת לבחון מהם הגבולות המינימליים של ישראל הנחוצים לצורך הישרדותה. ההוראה של הנשיא היתה חד-משמעית: ניתוח צבאי טהור, נקי משיקולים פוליטיים. מבחינתו של הנשיא זהו צעד נכון בהחלט, כיוון שיש לו שיקולים שאינם רק צבאיים. תשובתו של המטכ''ל האמריקני היתה ברורה: על ישראל להחזיק בכל רמת הגולן (עוד לפני הנסיגה החלקית ב- 1974); בכל יהודה ושומרון מלבד בקעת הירדן; בכל רצועת עזה, ברצועה מדרום לאילת ובשארם א-שייח'.

מסקנתו זו של הרמטכ''ל האמריקני חוזקה כעבור 21 שנה, באוקטובר 1988 - על-ידי 100 גנרלים ואדמירלים בדימוס, אשר הרחיקו לכת ואף קבעו שנהר הירדן הוא הקו שעד אליו חייבת ישראל להשתרע למען שמירת קיומה; וכן לאחר מלחמת המפרץ, קבע לוטננט-ג'נרל (מקביל לרב-אלוף) תומס קלי בדיוק את אותו הדבר, וכן הלאה והלאה ותקצר היריעה מלפרט.

מעניינת עמדתו של הרמטכ''ל האמריקני (ארל ווילר) - אשר ''ויתר'' על בקעת הירדן. מעניינת - אך מדוייקת יותר מבחינה צבאית טהורה: הרי כל התכנסות של טנקים בבקעת הירדן תהפוך לשירת הברבור שלהם - לא רק בגלל חיל האוויר (''הטוב בעולם'') - אלא בגלל היתרון הטופוגרפי המכריע של מי שיושב על הרי יהודה ושומרון וצופה ומטווח כלפי מטה.

''מלחמה עושים עם צבא ולא עם יישובים'' - מציין קליין. אך זוהי הצהרה נכונה אך ורק לימי מלחמה. המאבק על הקרקע שעליה צריכים אנו לשלוט - הוא מאבק יומיומי - שדווקא כאשר הוא נוגע לנגב ולגליל יודעים טובי שמאלנינו להדגיש את חשיבותו. ואם נמשיך עם אותו ההיגיון - ונצא מתוך הנחה שעלינו לשלוט ביהודה ושומרון אך ורק לצרכים צבאיים - וגם אם נניח לצורך הדיון שכל ההתנחלויות מיותרות - הרי שאז אנו נותרים עדיין עם הצורך לשלוט - באמצעות הצבא - על יהודה ושומרון... ואם כבר מכירים בצורך למנוע נסיגה - איזה היגיון יש במניעת מגורים?...

4) ''במה תרמו המתנחלים לביטחון המדינה''?

תשאלו את פרופ' דן זסלבסקי, נציב המים לשעבר - והוא יגיד לכם שאם חלילה וחס ישלטו הפלשתינאים על אקוויפר ההר - שהוא אחד ממקורות המים העיקריים של ארץ-ישראל - לא ירחק היום וכל תושבי גוש דן יעמדו בפני סכנה סובייקטיבית או אובייקטיבית של ייבוש.

במה תרמו המתנחלים לביטחון המדינה - שואל קליין - אך השאלה כלל איננה במקומה. זכותם הבלתי-מעורערת של כל היהודים להתנחל בכל ארץ-ישראל איננה כלל שאלת ביטחון - אלא שאלת זכויות וצדק.

כאן מציע לנו קליין ''טישיו'' (ממחטות ומפיות כנראה נגמרו לו) כאשר הוא מדבר על הטענה (ה''דמגוגית'' - איך לא) - שאם מותר ליהודים להתיישב בניו-יורק - חזקה עליהם שיותר להם להתיישב גם ביהודה ובשומרון.
והנה מביא קליין שתי ''טענות מחץ'':

א) היהודים בניו-יורק אינם תובעים החלת ריבונות עליה;
ב) היהודים בניו-יורק אינם מתייחסים אל תושבי המקום הלא-יהודים כאל ''גיבעונים''.

ובכן:

א) אם יהודים יכולים לגור בנחת בניו-יורק ובכל מקום - לשם מה להם בכלל ''ריבונות על השטח'' - על איזשהו שטח? בכלל - איזה רעיון מטופש ומוזר הוא זה, רעיון הריבונות! סתם איזו התעקשות של כמה מתנחלים, לא? מכיוון שאם רעיון הריבונות הוא פסול - הוא פסול בכל זמן ובכל מקום ולגבי כל עם; ואם רעיון הריבונות הוא לגיטימי - הוא לגיטימי כלפי כל עם ובכל זמן - ועל אחת כמה וכמה כלפי העם היהודי בארץ-ישראל. ואם רוני קליין איננו רואה הבדל בין בית-אל, ענתות, שילה, חברון והגילגל לבין בוסטון, אנטארקטיקה וניו-יורק - כי אז באמת אינני מבין מה הוא עושה דווקא בחבל-ארץ מיוסר זה.

ב) רובם המכריע של המתנחלים מתייחסים יפה מאוד לעצמם ולסביבתם, ואפילו הקטיגור הראשי מודה שהגורמים הקיצוניים שמנה ברשימתו פסולים אפילו על רוב המתנחלים עצמם. אך שוב: זאת איננה השאלה. על התנהגות רעה צריך להיענש - אבל לאו דווקא להיגרש. האם ערבים שמיידים אבנים על רח' יפת ביפו - ובכך גורמים ל''דן'' להסיט קווי אוטובוס מן המסלול - צריכים לקבל הפלגה חד-כיוונית לאיי-סיישל?

בשעתו קראתי מאמר מאת השמאלן הקיצוני ב. מיכאל - שבו הוא דווקא הכיר (לשם הדיון, כמובן) בזכותם הבלתי-מעורערת של היהודים לגור בעיר האבות חברון - אבל הוא הציע להחליף את היהודים הקיצוניים שנמצאים שם כרגע - ביהודים הגונים ופרועים פחות.
אני מוכן - לצורך הדיון - להמשיך באותו ההיגיון: בכל פעם שמתנחל ייתפס פורע או מתנכל לערבים - הוא ייענש על-ידי כך שיאולץ להחליף את מקום מגוריו עם יהודי מנומס ותומך ארץ-ישראל השלמה שבתוך הקו הירוק - עם קיזוז הדדי של שווי הדירה.

מישהו צריך עוד ממחטה...?

''מה היתה התבונה להקים יישובים ישראליים בתוך רצועת עזה. אני לא מצליח להבין את הטימטום הזה''.
ובכן - כאן נפל קליין למלכודת... מכיוון שה''טימטום הזה'' - שאותו הוא חשב להדביק כמנצח על ראשם המצורע של המתנחלים המשוגעים - הוא המצאה של יגאל אלון וישראל גלילי וממשלות העבודה. זוהי תכנית ''חמש האצבעות'' (היום כבר ארבע בגלל הנסיגה מפתחת רפיח) - שנועדה לבתר את רצועת עזה לחמישה חלקים ולהקל על השליטה הצבאית בה. אם חפץ קליין בניתוח אסטרטגי של התכנית - יואיל ויפנה לד''ר אריה יצחקי מגוש קטיף. אך מסופקני אם יעשה כן. הרי יש לו שלוש תשובות מן המוכן, וחכמינו נתנו בהן סימנין:

בבל''ת - בלבול ביצים ללא תכלית;

בבל''ת - בילבול ביצים ללא תוכן;

בבל''ט - בילבול ביצים ללא טעם.

5) ''כמה זה עולה לנו''?

כאן כבר מגיע תורי להציע לקליין ''טישיו'': אויי ויי - כספי מדינה הולכים לריק.

ובכן, כמה נחסך לנו בזכות פיזור האוכלוסין ודילול הצפיפות באזור המרכז? מה היה קורה אילו רבע מיליון מתנחלים היו זורמים (ברובם, יש להניח) אל גוש דן? כמה תשתיות היו קורסות? כמה זיהום אוויר היה נוסף? כמה שכונות בתל-אביב היו מוצפות בכל חורף? כמה כסף היה צריך להשקיע בשביל להתגבר על הדחיסות?

אבל ניחא, אני מתחיל כמעט להיעלב מעצמי על שכך אני מדבר.

נתמקד ב''כמה זה עולה לנו'':

''הטבות מס ליישובים הוא אחד האמצעים לפיזור אוכלוסין וצמצום פערים כלכליים-חברתיים אזוריים.
הכוונה לזיכוי במס הניתן לנישומים המתגוררים ביישובים מסוימים באזורי עדיפות לאומית.

בשנת 2001 זכו להטבות מס 478 ישובים בהם התגוררו כ1.2- מיליון תושבים, כאשר רק כ61%-
מהנישומים היו מעל סף המס ועל כן נהנו מהטבה. העלות הכוללת הסתכמה ב2.03- מיליארדי ש''ח,
תוך שונות אזורית רבה: הטבת המס במחוז הדרום במסגרת חוק הנגב עמדה על כ1.2- מיליארדי ש''ח
(1,988 ש''ח לתושב), על כ0.6- מיליארד ש''ח במחוז הצפון (1,504 ש''ח) ועל כ0.2- מיליארד ש''ח
ביש''ע (997 ש''ח).''

[מתוך: נועם זוסמן - הטבות מס ליישובים - כלכלה ופוליטיקה בדגש על חוק הנגב - פרסומי בנק ישראל]

ועוד מתוך המחקר:

''למשתנים פוליטיים הייתה השפעה מובהקת אך לא משמעותית על שיעורי הזיכוי במס שנקבעו בחוק
הנגב - מפלגות אחדות הצליחו כפי הנראה להעלות את שיעורי הזיכוי במס של בוחריהם המסורתיים
ביישובי חוק הנגב, מעבר למתבקש מהמאפיינים הא-פוליטיים של היישובים.''

מישהו עוד צריך ''טישיו''? או שמא להביא למישהו גרזן??

מוות לנגב! מוות לצפון! הלאה בזבזני ישראל - ביגון שאולה השליכום!!!

ולסיום חלק זה - קצת על התרומה של המתנחלים, ובמיוחד אלה המושמצים ביותר - מתנחלי גוש קטיף:

''כ-‏350 משפחות חקלאיות המעבדות משקים מודרניים ביותר. כל הגידולים הינם בחממות ובתי צמיחה. שטח החממות הוא כ- 3,500 דונאם. בין השאר מגדלים ב- 650 דונאם ירקות עלים ללא חרקים, הזוכים להצלחה רבה במגזר החרדי. הגוש הוא חלוץ ענף זה בארץ. גוש קטיף מייצא לחו''ל כל שנה ירקות ב- 40 מיליון דולר. מתוך זה 40 אחוז מכלל היצוא הישראלי של עגבניות שרי, 30 אחוז מכלל היצוא של פלפל איכותי, 70 אחוז מכלל היצוא של תוצרת אורגאנית מחממות. כן מגדלים בגוש קטיף צמחי תבלין, פרחים (60% מכלל היצוא של פרחי פלרגיניום) וצמחי עציץ ליצוא. גוש קטיף מספק כ- 30 אחוז מצריכת צמחי העציץ בשוק המקומי, כשהמובילות הן משתלות עצמונה וקטיף. בעצמונה מצויות החממות הגדולות במזה''ת לצמחי עציץ. במושב קטיף מצויה רפת גדולה של 5,000 פרות חולבות ובכמה משקים מגדלים דגני נוי ליצוא.''

[מתוך: אריה יצחקי, ''האומה'', גיליון מס' 144 - 2001]

6) ''עוד סיבות להתנגד להתנחלויות''

ולהשמיץ ולגדף.

''עלי-בבא ושודדי הקרקעות''... מי הם ''שודדי הקרקעות''? קיבוצים שיושבים עד היום על קרקעות ערביות? ''ההתיישבות העובדת'' שקיבלה קרקעות כמעט בחינם? ''שודדי המים'' שכבר דור אחד לפחות אינם עוסקים בחקלאות ומשתמשים במים מסובסדים בשביל לשפוך במגלשות ובריכות ובחדרי השירותים של הקניונים הגדולים? מתנחלי שייח'-מוניס ושייח' באדר שמטיפים ארס ושנאה באוניברסיטת תל-אביב ובכנסת ישראל? מגדולי שמאלני ארצנו אשר יושבים להם בטח בבתים ערביים מפוארים? וכי מישהו מהם שילם פיצויים לבעלים הקודמים של הבתים?

מי הם שודדי הקרקעות - אם לא המתנחלים אשר לא נישלו ולו ערבי אחד מביתו על-מנת להקים התנחלות?

''הכסף שנגרע מהסיוע''.

על אודות ה''סיוע'' כתבתי לא פעם בעבר - ותבורך היד אשר תקצץ מה''סיוע'' הזה. אחד מהדברים הטובים שעשה נתניהו בתקופת כהונתו כראש ממשלה הוא לקצץ מרצונו החופשי ב- 600 מיליון דולר ''סיוע'' - ולא ראיתי ולא שמעתי אז אף ''רוני קליין'' זועק בראש חוצות, לבוש בלואים וקרעים - על ה'התמוטטות הכלכלית של ישראל' רחמנא ליצלן. אדרבא - תיקרע המסיכה מעל ה''סיוע'' - שאיננו עולה על 1% מהתל''ג במקרה הטוב - ותובע מאיתנו 100% ויתורים מדיניים כלפי חוץ ודמגוגיה מרושעת מבית.

עוד מקונן קליין על המשאבים שיש על השב''כ להשקיע - על-מנת לרסן קיצוניים שונים ומשונים בקרב המתנחלים. אכן בעיה קשה ביותר... כמה כסף הושקע (לחינם) על-מנת לרסן את ה''מתנחל'' עמי פופר, שרצח שבעה פועלים ערבים בדם קר; ואת ה''מתנחל'' מהרצליה יגאל עמיר, שרצח את ראש הממשלה. כמה חבל שלא הושקע כסף בדיכוי ה''מתנחלים'' מיפו, נצרת-עילית וטבריה - שעלו בהמוניהם על ריכוזים ערביים כנקמה על מרד אוקטובר 2000. איך לא ידענו שישנם קיצוניים בין המתנחלים הללו???

אך אני מוכן להגיע לפשרה: קיזוז הכסף שמושקע בחשיפת בוגדים ומרגלים משמאל - תמורת הכסף המושקע במרדף אחר פורעים ובעיקר ''פורעים'' מימין.

עם כל האמור לעיל, נגע רוני קליין בדבר אמיתי אחד: הקשרים של קבוצות שונות עם השלטון. אכן, מדינת ישראל צריכה ללכת כברת דרך רבה בתחום זה, ממצב שבו ניתנות הטבות בלתי-נחוצות לגורמים שונים (ובנושא זה המתנחלים משתרכים בסוף התור אחרי גד זאבי, עמירם סיוון ושאר שועי ארץ, שקשריהם עם השלטון יכולים לממן 1,000 מאחזים חוקיים ובלתי חוקיים). אם יושיטו רוני קליין ושאר הצדיקים יד אמיתית לשידוד-מערכות כלכלי וחברתי בארצנו - גם ידי (ואני מסתכן ומנחש: ידו של אליצור סגל) תהיה מושטת לרווחה.

אך אם הזעקה נגד ''ביזבוז'' ו''חוסר תרומה'' היא אך מסווה לשנאת-מתנחלים - לא יהי חלקי עם כל זאת.

לסיכום אומר זאת: האינתיפאדה הוכיחה לרבים שההתנחלויות אינן הבעיה - כי אם התירוץ, וברגע שהוגשה הצעה רצינית על השולחן לפנות את רוב יש''ע - צצו ''פתאום'' בעיות זכות השיבה והשליטה המוחלטת על הר-הבית ו''כותל אל-בוראק'' ופוצצו את הכל.

המתנחלים הם החלוץ שלפני המחנה, גיבורי הדור הנוכחי של התנועה הציונית - וגם אם הכרת התודה תתמהמה - בוא תבוא.

קישורים:
כמה מתנחלים משרתים בצבא הישועה לאמריקה?!: http://216.239.33.100/search?q=cache:ZfEbsiBduogC:ma...
_new_ הוספת תגובה



אריה יצחקי אינו ד''ר - תיקון חשוב!
יוסף יוסיפון (יום ראשון, 16/01/2005 שעה 20:41)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האיש אמנם בעל ידע, אך מעולם לא למד באוניברסיטה!
לא סיים תואר ראשון (למעשה לא סיים תיכון)! ודאי שאינו ד''ר!
הוא גם אינו סא''ל אלא מתחזה - אפילו לא קצין - רב''ט בלבד!
_new_ הוספת תגובה



רוני קליין: גם אם העובדות נכונות-המסקנה הפוכה -
רפי אשכנזי (יום רביעי, 16/04/2003 שעה 13:39) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

--בדיוק. היום, כן היום, אנחנו נמצאים למגינת ליבם של רבים ושל אילו המסרבים להכיר במציאות, ביום שלאחר מיצוי הסכוי לשלום ומצוי המשא ומתן.
לא יעזור כלום גם כשהמציאות טופחת על הפנים, רבים לא רואים כי סיכויי השלום נגמרו בתקופת ממשלת ברק בקמפ-דיוויד. לאחר זאת פתחו הפלשתינאים במלחמה בדיוק כמו ב 1948. אילו הם תנאי המשחק. לסובב את הרולטה עוד פעם ולהאמין שהפעם כן יבוא שלום וכן תהיה סופיות לקונפליקט זה יותר מבריחה מהמציאות הקשה זאת היתממות שבצידה סכנה רבה.
פעם, עוד חשבו חלק מאיתנו שתמורת שטחים נקבל שלום. היום על שלום כבר לא מדברים אפילו בשמאל, אלא על ''שקט'' תמורת שטחים. לכל בעל הגיון בריא מובן שמהלך זה יביא להחמרת המלחמה ולא לצינונה בדיוק כמו ש''אוסלו'' הביא להגברת הציפיות בצד הערבי, ולהעלאת זכות השיבה מכמיהה נסתרת ללב הויכוח הפוליטי. גם האמריקאים ואפילו טוני בלייר הנחמד, מעבר לפוליטיקה, לא ידרשו מישראל להתאבד, אפילו בעזרת אנשים מהצד הזה של החומה.
קליין, כיהודי חכם ומשכיל, הייתי מצפה ממך להיות יותר מפוכח ומפוקח בהצגת נתונים. להגידו לשאול
''כמה עולה מפעל ההתנחלות''? זה כמו להגיד ולשאול ''כמה עולה הקמת הישוב בגליל או בנגב''? אין הבדל, בשני המקומות מצאו הממשלות שיש צורך להתיישב. ההנהגה בממשלה זאת שזה דגלה, קבלה רק לאחרונה 40 מנדטים והחברה' שחושבים אחרת קבלו ''קצת '' פחות...
לא תמיד התשובה מצויה בצידנו, במקרה שלנו התשובה מצויה בצד הערבי ולא מעכשיו כי אם מ 1880...
_new_ הוספת תגובה



ההתנחלויות הוקמו בתקופה שכל העולם הערבי
טרה 011 (יום רביעי, 16/04/2003 שעה 16:04) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דגל בשלשת הלאווים שכדי לקצר לא אמנה אותם.
רק אוסיף שמאז התחנכו על כך דורות על דורות-וזו אחת הסיבות העיקריות- למצב הנוכחי. החינוך. מנגד אצלנו חינכו לדברים אחרים- שגם הם בין הגורמים שהגענו עד הלום.
ואילו- השאלה שעלינו להשיב עליה כעת ובכל דיון על הנושא אינו מי צודק- אלא אם המצב השתה ואם יש סיכוי שהמצב ישתנה ?
שים לב שלא התייחסתי לסיבות לשלשת הלאווים אלא אך ורק לסיבה ולתוצאה.
_new_ הוספת תגובה



הקיבוצים
מנשביק (יום רביעי, 16/04/2003 שעה 18:46) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המטרה הדתית של הקיבוצים:
התיישבות בשטחים, שנלקחו בחלקם מפלאחים ערבים, כדי ליישם בהם את ''דת העבודה'' הסוציאליסטית ולהגשים ערכים קומונליים.

המטרה הפוליטית של הקיבוצים:
שתילת מאחזים של מפא''י בכל חלקי הארץ, תוך הקניית עדיפות כלכלית-תרבותית לתושביהם וטיפוח קאדרים של פעילים פוליטיים.

ההיבט הבטחוני - דיבורים מול מציאות:
הקלישאה כי שיעורם של בני הקיבוצים בקרב החיילים הקרביים בצה''ל גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסייה, מתגמדת מול הנטל הבטחוני שגורמים קיבוצים כמו מצר, שמיר ומשגב-עם, שאליהם חדרו מחבלים והקפיצו את כוחות הביטחון.

אז במה תרמו הקיבוצים לבטחון המדינה?
בזכות חינוך סוציאליסטי משובח, שיעור סרבני השירות הצבאי הקיבוצניקים גבוה כיום בהרבה משיעור הקיבוצניקים באוכלוסייה.

אז כמה זה עולה לנו?
תלוי איך מחשבים את זה. לגבי פריסת חובות הקיבוצים -גילינו שאנחנו מסבסדים את הקיבוצים הרבה יותר מאשר את תלמידי הישיבות. ולגבי הפשרת קרקעות חקלאיות - רב הגלוי על הנסתר. בקיבוץ שפיים כבר חיים כמה מיליונרים בפוטנציה, ובקיבוצים אחרים - אולי אפילו יותר מכמה.
_new_ הוספת תגובה



כאשר החלה ההתיישבות העובדת-
טרה 011 (יום חמישי, 17/04/2003 שעה 5:47)
בתשובה למנשביק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לעבד את האדמה, העמקים-נראו כמו כל ארץ ערבית באימפריה העות'מאנית. את היתר תקרא בספר העליה הראשונה.רק אציין שלאחר עשר שנים- המושבות הראשונות עמדו בפני פשיטת רגל. מי שהציל כאן את ההתיישבות היה הבארון רוטשילד. אנשי העליה השניה שהקימו בין השאר את הקיבוצים ואת מפא''י-וגם את..היתר לא היו להם מגמות אלא תקוות להקמת המדינה
תקוה שהתגשמה. בעבודה קשה- ולחם בריבה- בארוחת ארבע-זה מה שהיה בקיבוץ ב- 47. וכל אחד ודרכו לראות דרך העיניים שלו. בסביון למשל- הוילות יותר מפוארות- מאשר במנרה. וגם בערד- אגב. ואני לא לקחתי מאף בדואי את המגרש שלי. לו היינו שומעים ורואים דרך העיניים שלך- היום הארץ היתה נראית כמו ירדן- בערך. מאוד דומה למדבר יהודה..הייתי שם.
_new_ הוספת תגובה



השנה היא 2050
מנשביק (יום חמישי, 17/04/2003 שעה 13:11)
בתשובה לטרה 011
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לו היו רואים ושומעים בתחילת המילניום השלישי את הדברים דרך העיניים של אויבי ההתנחלויות, לא היתה לנו ארץ נפלאה ומיושבת, המסוגלת לקלוט עלייה ולקיים מסה קריטית של יהודים במרחב הערבי, השקוע עדיין בפנטזיות החרב של מוחמד.
טרה, תן לי 50 שנה וגם אני אוכל לדבר בערגה על חזון ההתנחלות והגשמתו כמו שאתה מדבר על חזון ההתיישבות הקיבוצית. תפסיק לחיות בעבר ותתחיל להטות שכם בהגשמת הדור הבא של החזון.
חג אביב שמח לכל המתיישבים - במצר, בערד, בעפרה, בסביון, במשגב-עם ובכל רחבי ארץ הצבי.
_new_ הוספת תגובה



ומחבלים גם חדרו לנתניה- מה זה שייך ?
טרה 011 (יום חמישי, 17/04/2003 שעה 5:48)
בתשובה למנשביק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הקיבוצים •
רן (שבת, 04/12/2004 שעה 18:22)
בתשובה למנשביק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

[• הוסר ביטוי לא ראוי. המערכת]

כמה שטיות בנאדם אחד יכול להוציא ?
אפשר להסתכל על הכתיבה המגוחכת של הבנאדם הזה.
נכתבו פה שטיות מדהימות בבורותם והדביליות נשפכת פה על הדף בכמו עצומה.

1. מקימי הקיבוצים שפכו הרבה דם וזיעה בשביל להפוך את האדמות ''החקלאיות'' שלך לאדמות חקלאיות באמת!
2.עדיפות כלכלית חברתית ? אתה מוכן להסביר מאיפה את חושב דבר שכזה ? הקיבוצים האמינו בסוציאליזם ובעזרה לכל הפועלים בארץ ושיוויון בין התושבים.
3.איזה שטיות! כל כך הרבה בני קיבוצים קיפחו את חייהם לטובת המדינה וככה אתה מעיז לדבר ? יש בקיבוץ שלי 7 משפחות שכולות ובערך 15 נכי צה''ל וזה רק בקיבוץ אחד ?
תרומת הקיבוצים לבטחון המדינה היא אדירה ואתה מדבר על חדירות מחבלים! מה הקשר בכלל? לגוש קטיף כל שבוע חודר מחבל ! בלבנון חדרו מחבלים 20 שנה ולמרכז הארץ גם חודרים מחבלים אז מה הקשר בכלל ?
5. מאיפה בדיוק אתה יודע את האחוזים ? לא מספיק שאתה בטוח לא יודע אותם ואתה חושב שאתה איזה פרופסור אז אתה גם טועה בני הקיבוצים ממש לא מהווים אחוז גדול מהסרבנים ובטח שלדבר על השוואות לגודל האוכלוסיה הוא מטומטמם ! הקיבוצים מהווים 1.7 אחוז מהאוכלוסיה אז זה שטות להשוות לסרבנים שמהווים אולי 0.1 אחוז
_new_ הוספת תגובה



תגובה למגיבים על המאמר
רוני קליין (יום חמישי, 17/04/2003 שעה 10:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא ''ימני'' ולא ''שמאלני'' (יפה ששמת לב, אריה פרלמן). הקו המנחה אותי:
א. אין תחליף לתבונה.
ב. חייבים לראות את המציאות על כל היבטיה.
ג. צריך תמיד למצוא את הפשרה האפשרית הטובה ביותר
שניתנת ליישום במציאות.
ד. אידאולוגיה מוכנה מראש היא האוייב לשלושת הסעיפים הקודמים שציינתי.

בעיית ההתנחלויות היא דוגמא מצויינת לכך.
יש לחסידי ההתנחלויות קייס חזק מבחינה של ''צדק הסטורי''(בכל הנודע ליהודה ושומרון).
אך הכל מתנפץ ויתנפץ כנגד הבעייתיות הפוליטית של התיישבות בשטחים שאין להם הכרה בינלאומית, וכל מי שעיניו בראשו יבין, במוקדם או במאוחר, שבכל הסכם שלום שיפתור את הסיכסוך הישראלי-פלשתינאי היישובים האלה לא ישארו.
כל הטענות ההגיוניות והצודקות שאנשים מעלים לא ישנו את השורה התחתונה הזאת.
מכאן נובעים כל הטענות שמועלות בפורום:
*מה לגבי קיבוצים היושבים על אדמה של פליטים
פלשתינאים?
*מה לגבי התקציבים שהם מקבלים? וכו' וכו'.
- הקיבוצים בגבולות הקו הירוק לא יפורקו כשיהיה הסכם שלום. זה ההבדל. מכאן יוצא שכל שקל המושקע ביישובים שיירדו בעתיד הוא בזבוז עקרוני.
*מה לגבי תמיכתם של מנהיגי מפלגת העבודה עצמם ברעיון ההתיישבות מעבר לקו הירוק? גלילי, אלון, פרס?
- טוב, לכל אחד יש מגבלות. אני לא מציע לאף אחד לעצור את שיקול הדעת שלו בכוונה במקום ששיקול הדעת של מישהו אחר נעצר... גם ככה אף אחד לא מושלם.

תאורטית, ניתן לשלב בין פשרה לבין צדק בהסכם שלום עם הפלשתינאים עם העקרון הבא:
כמו שבריבונות ישראלית ישנם יישובים ערביים יהיו בריבונות פלשתינאית יישובים יהודיים.
הלוואי ששני הצדדים היו מסכימים לכך.
אבל אין לי אשליות: בעיית ה''צדק'' חלשה מדי מול הבעייה הפוליטית של הריבונות והנוקשות המחשבתית שיש לרוב האנשים.
העניין, בסופו של דבר, יחתך.
_new_ הוספת תגובה



לרוני מספר הערות.
טרה 011 (יום חמישי, 17/04/2003 שעה 12:11)
בתשובה לרוני קליין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א.מה שנמשך שלשים שנה יכול להימשך גם שלש מאות. הפלשתינאים נמצאים כאן משהו כמו חמש מאות שנה..ואולי יותר. הצלבנים היו כאן למעלה ממאתיים.
ב. אין דבר כזה אמת- כמעט. הכל יחסי.
ג.כרגע המגמה היא לטובת ישראל..ראה מקרה עיראק.
ד.אם תיקח את דברי שרון שהבטחון של ישראל מעל לכל- כפשוטם- אין שום סיבה בעולם שישראל תתכווץ בחזרה ולו רק בגלל הבעיה הדמוגרפית.
רוצה לאמר זו לא שאלה של מי צודק- מי כבש ומי ייסוג. אלא של הבדלים בחינוך-בתרבות בגיאוגרפיה ובדמוגרפיה.
ה.ובאמון.אף פעם אל תאמין לאף אחד.
_new_ הוספת תגובה



הערות לתגובה על המגיבים
אריה פרלמן (יום חמישי, 17/04/2003 שעה 12:28)
בתשובה לרוני קליין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מתקשה לקבל - אובייקטיבית - את אפשרות קיומו של ''לא ימני ולא שמאלני''. בעיניי זוהי רחפנות לשמה. אבל אני כן מבין את הצורך הנפשי הלגיטימי להיות ''משוחרר מכבלים אידיאולוגיים'' ו''לשמור על גמישות מחשבתית'' וגו' וגו'.

אבל לשם כך דווקא כדאי שיהיה בסיס אידיאולוגי מוצק. אין שום מניעה משמאלן או ימני הגון לתמוך במהלך זה או בעמדה כזו של הצד השני - כאשר הדבר נראה נכון וצודק, וגם אין שום מניעה להבין היטב את המציאות. כך, למשל - אני מוצא את עצמי בהרמוניה מלאה עם גדעון ספירו או אורי אבנרי בנוגע להבנת קטע זו או אחר של המציאות - אלא שאז אנחנו מתייחסים לאותה המציאות באופנים מנוגדים: אסון - מול תקווה, או להיפך.

רוני קליין מוכן - במשתמע אמנם - לקבל שקיומם של הקיבוצים כרוך בביזבוז כספי ציבור - אך הוא טוען להגנתו (ולהגנתם) שהקיבוצים בתוך הקו הירוק לא יפונו לעולם - ולכן ההשקעה בהם לא תרד לטימיון. כל זה נכון והגיוני - אם יוצאים מנקודת הנחה שההתנחלויות דווקא כן תפונינה - וכאן אנחנו חלוקים.

''התיישבות בשטחים שאין להם הכרה בינלאומית''.

מבלי להתעכב יותר מדי על מורכבות העניין - הקביעה הזאת נכונה, בעיקרה.

אך הצרה היא שאותה הקביעה תקפה גם לגבי חלקים נכבדים של ''בתוך הקו הירוק'' - דהיינו - כל מה שנכבש על-ידי ישראל מעבר לגבולות החלטת החלוקה של 1947.

הדוגמא הטובה ביותר לכך היא מערב ירושלים: אין כמעט אף מדינה אחת בעולם - כולל ארצות-הברית, שמכירה במערב ירושלים כבירת ישראל - וגם לא כשטח ישראל סתם-כך.

אין אף מדינה (כמעט) בעולם שמכירה בנמל התעופה בן-גוריון כשטח ריבוני של ישראל.

נכון - אמנם - שבמישור ה*מעשי* (''תכלס' בשטח'') - העניין כמעט שלא מוזכר. החלטה 181 היא כרגע רדומה למדי, כמו דב הקוטב בשנתו החורפית.
לכן ישנה נטיה לזלזל בכך - ולחשוב ש''העניין סגור''.

אך במישור התיאורטי - אין הבדל בין כרמיאל לבין בית-אל.

אני מודע היטב לכך שההצהרה לעיל נראית כניסיון מאולץ לאנוס את המציאות אל תוך סד של פילפול משפטי. אך לא זאת הנקודה. הנקודה היא, שאם נשארים נאמנים לגישה לפיה כל מה שהוא בלתי-חוקי על-פי המשפט הבינלאומי דינו להיעלם/להתפנות - אי אפשר לעשות איפה ואיפה עם המציאות.

אי אפשר לטעון שבניין הכנסת הוא חוקי בגלל שעצרת האו''ם לא מחליטה כל שבוע שהוא לא חוקי. אין צורך בכך - החוק קיים ועומד.

כמו-כן, אי אפשר לטעון שבית-אל איננה חוקית - ולכן דינה להתפנות - ולעומת זאת בניין הכנסת גם הוא לא חוקי - אך דינו להישאר.

על סמך מה?

אם על סמך ''תחושה'', ''אופטימיות'', ''חתירה לפשרה ריאלית'' - אין בעיה. אני מסכים. אך קריטריונים אלה תקפים גם לגבי ''תחושה'' שבית אל תישאר למרות שאיננה חוקית - בזכות חתירה עיקשת ל''פשרה ריאלית''.

לעומת זאת - אם מכירים בכך שאין לעשות אפליה ''פרגמטית'' בין פסול לפסול - צריך להעמיד את בית אל וכרמיאל על אותו מישור.

לסיכום - אני דווקא לא בטוח שהעניין ייחתך. אולי כן. אבל אולי גם יוכרע בתהליך איטי, במאבק שיימשך עוד דורות רבים.

איך אמר המת לעיוור?

נחיה ונראה.
_new_ הוספת תגובה



תשובה לאריה פרלמן
רוני קליין (יום חמישי, 17/04/2003 שעה 14:55)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למרות שאתה מנסה לשכנע אותי להצטרף לאחד מהמחנות ימין/שמאל בנימוק שעדיין ישאר לי מרחב שיקול דעת - אני מוותר. לא רואה שום סיבה ממשית מלבד שיהיה לאחרים יותר נוח לקטלג אותי. להם יש בעיה. לא לי.

בכותבי ''הכרה בינלאומית'' אני לא מקבל את הפירוש הטוטלי שלך למושג הזה.
לעומת זאת, אי-ההכרה בהתנחלויות היא באמת טוטלית.לכן אנחנו בבעיה.
לעולם לא נוכל למצוא-חן בעיני כולם ולכן לא מציאותי לפעול לצורך כך.
באופן מעשי: מספיק הכרה אמריקנית.
באופן רצוי: הכרה אמריקנית + ''מישהו'' מאירופה.
באופן אידאלי: הכרה של העולם המערבי.
באופן שיביא יום אחד שלום: הכרה של העולם הערבי.
זה, במשתמע, מלמד עד כמה אני אופטימי...
_new_ הוספת תגובה



תשובה לתשובה
אריה פרלמן (יום חמישי, 17/04/2003 שעה 22:01)
בתשובה לרוני קליין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מסכים איתך בהחלט בעניין ההכרה הבינלאומית. גם אני לא מקבל שום ''פירוש טוטאלי'' למושג הזה. כל שרציתי להדגיש הוא שמי שכן מקבל ''פירוש טוטאלי'' למושג הזה - חייב לנהוג באופן טוטאלי - ולא באופן פרגמטי.

אך אני רואה - בסיפוק - שהגישה שלך בנידון זה היא פרגמטית.

אני בהחלט שותף לקביעתך - במישור המעשי די בהכרה אמריקנית במעשה או במצב קיים - על-מנת להתגבר על רעשי-רקע צורמניים בנוסח ''אי-חוקיות בינלאומית''.

אך אני חולק - באופן פרגמטי כמובן - על קביעתך שאי-ההכרה בהתנחלויות היא ''טוטאלית''.

רק לפני חודשים ספורים - תקף דונלד ראמספלד את המינוח והפילוסופיה של ''שטחים כבושים'' - ואף ליגלג על השואל שכך הציג את המינוח - תוך כדי הערה: ''ככה לימדו אותך?'' הוא התייחס להתנחלויות כאל תוצאה סבירה מן התוקפנות הערבית - וסירב כמובן לקרוא לפינויין או להקפאתן.

כמו כן, להלן קטע מכתבה של נדב שרגאי ב''הארץ'', 29/05/2002 - בנוגע לשגריר ארצות-הברית בישראל, דן קרצר:

''בשלב מסויים הואשם קרצר, כי התנגדות ארצו להתנחלויות היא למעשה תמיכה בטרנספר. קרצר התקומם. אנחנו לא מתנגדים להתנחלויות מבחינה מוסרית, הוא אמר. ההתנגדות שלנו להתנחלויות היא פוליטית. וואשינגטון, אמר השגריר, ''סבורה שישראל תוכל להיות מוגנת יותר ומקובלת יותר בגבולות שאין בהם התנחלויות, ולפיכך ההחלטה על עתידן צריכה להתקבל לפי קריטריונים של כדאיות''.

מתוך הכתבה אין שום רמז ושום סימן להתנגדות על-סמך ''חוקיות'' כלשהיא - ואף מודגש שההתנגדות איננה על רקע מוסרי (והרי הפרת החוקיות הבינלאומית היא עניין מוסרי). המחלוקת עם ישראל - כך הבהיר - היא פרגמטית לחלוטין.

עמדה זו - דרך אגב - תואמת לחלוטין את עמדת הממשל האמריקני ב- 23 השנים האחרונות מלבד 4 שנות בוש האב. נשיא ארצות-הברית רונלד רייגן אף טרח להכריז בלשון מפורשת - במסיבת עיתונאים: ''ההתנחלויות אינן בלתי-חוקיות'', ומזכירת המדינה אולברייט אף הרחיקה לכת והגדירה אותן (ב-‏1997) כ''חוקיות'' אך בלתי-רצויות וגו'.

מובן שישנן גם התבטאויות אחרות - כולל אלה של בוש אשר התאהב במנטרה ''כיבוש'' - אך עמדתה של ארצות-הברית כלל איננה ''טוטאלית'' כפי שנהוג לחשוב, וכל זאת מבלי להתייחס כלל לשתי סוגיות נפרדות:

1) יחסו של הקונגרס האמריקני לשאלת ההתנחלויות ושליטת ישראל ביש''ע;

2) יחסם של הקונגרס והממשל לסוגיית ירושלים המאוחדת תחת ריבונות ישראל.

כפי שאכן אמרת - אחזור לנקודת ההתחלה: ה''אופן המעשי'' הוא הקובע לעניין זה, ולאו דווקא ה''חוקיות הבינלאומית''.
_new_ הוספת תגובה



לקליין: כרגיל אתה רואה בהפוך: בעית ''הצדק הערבי''=
רפי אשכנזי (יום חמישי, 17/04/2003 שעה 12:50)
בתשובה לרוני קליין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

--היא היא הבעיה הבלתי נתנת לפיתרון ולא הבעיות הפראקטיות. הצדק הפלשתינאי אינו ניתן לחלוקה ואת זאת יונק כל ערבי מלידתו. הבעיה שאנו'' החכמים'', לא העמדנו ''צדק יהודי'' ממול אלא כל מיני התחכמויות של פשרות למיניהן. אין פשרה מול צדק.
_new_ הוספת תגובה



על איזה צדק ערבי או פלשתינאי- אתה מדבר ?.
טרה 011 (יום חמישי, 17/04/2003 שעה 14:45)
בתשובה לרפי אשכנזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בן גוריון היה בשלטון מ- 1933 וב-‏1948 קצר את פרי המאמץ הציוני בן ה- 60. לפרי הזה מתנגדים אותם צודקים שמנסים מזה למעלה מ- 50 שנה לעקור את העץ שנתן את הפרי.קרי המדינה. עראפת אגב עומד בראש אש''ף משנת 64 וגם הוא מנסה בדרכו שלו לעשות אותו דבר בתקווה לבוא במקום ישראל. לנו בכלל אין ברירה- אלא להגן נגד עקירת אותו עץ שנטעו אבות הציונות ועל הפרדס שנטע אבי בעמק חפר ב- 1933. כל מה שהמתנחלים טוענים הוא שבאמת אין הבדל בין אז להיום. בינתיים הם צודקים. רק שהורגים אותם- ונגד זה שוב אין לנו ברירה אלא להגן עליהם. או לברוח משם. ואז יגידו שברחנו כמו מלבנון. ומי טוען את זה- גם אלה שדרשו לסגת משם. מי יבטיח לנו שלאחר הנסיגה לגבולות הקו הירוק- לא יחזור שלשת הלאווים מועידת חרטום.וחוזר חלילה.וראה לבנון ששבה לעצמה.
_new_ הוספת תגובה



לטרה 101: אתה מפתיע: הצדק הערבי הוא החזרת- -
רפי אשכנזי (שבת, 19/04/2003 שעה 12:37)
בתשובה לטרה 011
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

--הגלגל לאחור לראשית הציונות, משמע החזרת אותם 1 מיליון פליטים מ 1948-9 שהיום הם ע''פ דעתם כ 5 מיליון ערבים. זה הצדק החד מימדי שלהם ואותו הם טורחים לשמר ולתחזק כבר 55 שנים, צדק ששום פתרון פוליטי לא יוכל לספקו מה לא ברור כאן?
המתנחלים של ''היום'' ,לא הביאו למנוסת ערבים ולא נשלו איש, ולא תדלקו את בעית הפליטים, היא כולה שייכת לשיטחי הקוו הירוק משביתת הנשק של 1949.
כל אנשי השמאל כהכללה אינם יכולים להתמודד עם בעיית הפליטים שלפתחם ומציעים כל מיני פתיונות נוסח ''התנחלויות תמורת זכות שיבה''. בתור ''ערבי מיקצועי'' הייתי אומר שפתרון זה אינו לוקח את הערבים ברצינות, תשאל את הזקנה מעיין-א' חילווה שבלבנון ומהמחנות שבסוריה. אצלם בית בפלשתין הוא הית בפלשתין ולא בשום מקום אחר. זה הצדק שלהם.
צדק אינו עומד מול פתרון פוליטי אלא רק מול צדק ובזה היהודים לא מאמינים כבר, שלהם יש צדק גדול יותר בארץ ישראל. -לצערי...
_new_ הוספת תגובה



אתה השתמשת במושג צדק..לא אני.
טרה 011 (שבת, 19/04/2003 שעה 13:43)
בתשובה לרפי אשכנזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המושגים שלי הם-לאומיות.טריטוריה.דמוגרפיה. השלישי הוא משתנה ושני הראשונים קבועים. כשנבסים לשנות אותם- קורות טרגדיות. זה באופן כללי ואפשר גם על זה לדון. מאידך כל הנסיונות לצייר את ההתנחלות הנוכחית כהמשך-אינו מקובל על יותר מדי אנשים ומדינות מכדי שיסכימו להן. ואין כאן ענין של צדק אלא של מציאות שבה הפלשתניאים.מצויים במצב טעון שרק הולך ונטען מחדש. ישראל יכולה ולא יכולה לתת למצב להימשך-אבל היא תלויה לא רק בעצמה והיא תקועה כבר הרבה שנים- באותו מצב. השאלה היא כפי שציינתי למעלה אם ננסה או אחרים ינסו לשנותו- מה יקרה !.ולהזכירך כשעם ישראל מימש את 'קיבוץ הגלויות' שלו-לאחר אלפיים שנה..עברה הזקנה מעין חילווה-דירה. ואכן עוזי ברעם אמר שעכשיו- חור הפלשתינאים לחכות אלפיים שנה. אבל הוא לא נוסטרדמוס.
_new_ הוספת תגובה



לטרה: אין לי בעיה איתך, הערבים הם הטוענים ל''צדק''!
רפי אשכנזי (יום ראשון, 20/04/2003 שעה 22:05)
בתשובה לטרה 011
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי