  
  
  
|
  לימור לבנת אושפזה | |||||
| פא''צ / חדשות (יום שלישי, 25/11/2003 שעה 17:49) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  האם זה הספד חו''ח? |
|||
|
|||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ודאי שלא |
|||
|
|||
אבל אם כבר עולה השאלה - הרי מובן שלבית החולים אסור על פי החוק למסור שום פרטים רפואיים על מצבו של אדם, אלא אם האדם שבו מדובר אישר זאת. במקרה של פוליטיקאי או ידוען אחר יש לעתים הודעות רשמיות וחצי רשמיות על מצבו. וכאן נשאלת השאלה אם כאשר מדובר בדמות ציבורית - במקרה זה שר/ה - האם יש מקום לשינוי החוק? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין צורך לשנות את החוק |
|||
|
|||
הציבור יכול להמתין ולשמוע את התוצאות בזמן נכון. בינתיים צריך לאחל לה הבראה שלמה. והיא בטח תתנקם בביבי שעושה לה צרות בתקציב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין צורך לשנות את החוק |
|||
|
|||
אני מאחל לה רפואה שלמה. ושואל אם מן הדין היה לדווח על מחלת הסרטן של גולדה מאיר, על התקף הלב של מנחם בגין ועוד. היו מספר מדינאים ישראליים בכירים שנפטרו במהלך כהונתם, כמו לוי אשכול וזלמן שז''ר, והציבור לא היה מודע למחלה כלשהי (האמת היא שגם כיום אינני יודע אם היו חולים או נפטרו בפתאומיות). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין צורך לשנות את החוק |
|||
|
|||
דומני כי שז''ר נפטר זמן קצר לאחר שסיים את כהונתו השניה. אם אינני טועה הוא לא הציג מועמדות לתקופת כהונה נוספת וזמן קצר אח''כ נפטר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין צורך לשנות את החוק |
|||
|
|||
בארה''ב נהוג, אם כי אינני יודע אם על פי חוק, שתוצאות הבדיקות הרפואיות התקופתיות של הנשיא מתפרסמות. זה אכן מאפשר למנוע מצב שבו ראש המדינה מחזיק לאורך זמן בתפקיד שאינו יכול למלא כהלכה מפאת מצבו הרפואי. מצד שני, מסופקני אם לחברי דירקטוריון בחברה ציבורית יש זכות חוקית (לפי הדין ולפי תקנון טיפוסי) לקבל מידע רפואי על המנכ''ל -- לכן אולי די בשיפוט תיפקודו של נושא-המשרה. למען האמת, הופתעתי לראות עכשיו שלמרות שחוק יסוד: הממשלה מתייחס למצב בו נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו, אין שם התייחסות לסיבה רפואית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יובל, מה המשמעות של הידיעה המצ''ב? |
|||
|
|||
הדסה עין כרם: מצבה של לימור לבנת ''טוב'' (http://www.aonline.co.il/site/news/showReport.jhtml?...). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כנראה שלא הרבה |
|||
|
|||
הידיעה בנוסח הזה הועתקה מעיתון ''הארץ'', ומזה מספר שעות לא השתנה הנוסח: מבית החולים נמסר כי מצבה כעת ''טוב''. שים לב שלא מדובר בהודעה של דובר בית החולים, מנהל בית החולים או מנהל חדר המיון. על הידיעה חתומים יהונתן ליס ורן רזניק. אינני מכיר את יהונתן ליס, אך רן רזניק הוא עיתונאי ביבים ידוע, ששיכנע איש צוות רפואי לעבור על החוק כדי לצאת עם הידיעה הסנסציונית על מחלת האיידס של עופרה חזה. אם אוכל הפגרים הזה אינו יודע יותר, כנראה שגם אנחנו לא נדע בשלב זה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רזניק |
|||
|
|||
איך אתה יודע שהעגל הוא ששיכנע את הפרה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רזניק |
|||
|
|||
הספק שלך הוא מוצדק. ובכל זאת: לרזניק היה אינטרס לצאת עם הסקופ הזה. קשה לחשוב על אינטרס של איש צוות רפואי לחשוף את מחלתה של עופרה חזה (אולי מישהו שילם לו על המידע, אבל זו באמת רק ספקולציה טהורה). מה שאינו ספקולטיווי הוא שעופרה חזה ביקשה במפורש להסתיר מהציבור את מחלתה. היות שהיא לא נבחרה לשום תפקיד רשמי, היה על העיתונאי לכבד את בקשתה של המנוחה, גם אם המידע הגיע אליו במקרה. רזניק לא כתב שום מלה של צער, שאולי היה לו שיקול מוטעה וכדומה. הוא השתמש בקלישאה של ''זכות הציבור לדעת''. ובכן, על פי החוק *אסור* לציבור לדעת על כך, ורזניק השתמש במידע לקידומו האישי. האם יש לציבור זכות לחזות בתמונות אינטימיות של רזניק? אם לא - למה לא? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רזניק |
|||
|
|||
אני מסכים שהפרסום היה בלתי-מוצדק, ולפי התרשמותי גם בלתי-חוקי (החוק הרלוונטי הוא חוק הגנת הפרטיות, וזו התשובה לשאלה ''למה לא'', גם במקרה של רזניק וגם במקרה של חזה). לגבי האינטרס של איש-הצוות, ראשית למרבה הצער לא ניתן לשלול מניעים בלתי-רציונליים ''נקמניים'', ושנית אפשר שהוא חשב שהפרסום ישרת את בריאות הציבור ע''י דיון נוסף באיידס. אגב, אני מניח שהגדרתך ל''איש צוות רפואי'' רחבה דיה כדי לכלול את כל מי שבמסגרת תפקידו צריך ורשאי להיחשף למידע על מצבו הרפואי של מטופל (זה כולל, אני מניח, גם פקידים). היא ודאי לא כוללת מקורות אפשריים אחרים להדלפה (גם אם שוללים את האפשרות שהכתב או מי מטעמו קראו מסמכים סודיים או ביצעו האזנת-סתר לא חוקית), כגון עובדי מערכות-מידע שיכולים לגשת למידע אך אינם רשאים לעשות כן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רזניק |
|||
|
|||
אתה צודק, כמובן, בכל מה שכתבת. כל עובד במערכת הבריאות מחוייב על פי חוק לאותה שמירת סודיות רפואית המחייבת את הרופא. הדבר הזה נקבע בחוק, ואני מאמין שכל מעסיק של מערכת הבריאות דואג להכניס את זה כסעיף מתאים גם להסכם העבודה. אני מאמין שעובד שיש לו גישה למידע למרות שאינו רשאי לגשת אליו מוחתם גם הוא על הצהרה דומה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אלדר |
|||
|
|||
ב''תיק תקשורת'' השבוע סיפר עקיבא אלדר מ''הארץ'' כי רופאו של שר בממשלה הקודמת הביא לידיעתו פרטים על מצב בריאותו של אותו שר. לדבריו של אלדר, יצא לו לראות את התיק הרפואי של השר (הוא הקפיד על ניסוח שיפליל את הרופא לכל היותר ברשלנות). מצד אחד, אלדר אמנם לא פרסם את הדברים, אך מצד שני, הוא גם לא חשף את הרופא שהפר את חובת הסודיות (וזאת למרות שבאין פרסום, לא ברור אם הרופא זכאי להגנות הנורמטיביות של ''מקור עיתונאי''). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אלדר |
|||
|
|||
האם העובדה שעיתונאי אינו מפרסם את מה שנאמר לו אמורה לחייב אותו להסגיר את המקור? הרי כשמישהו מחליט למסור מידע לעיתונאי, הוא לא יכול להיות משוכנע שהחומר יפורסם. נראה לי שהחוק צריך להגן על העיתונאי מחשיפת מקורותיו גם במקרה שיש החלטה (של העיתונאי או של העורך) שלא לפרסם. מובן שכל זה לא מצדיק חשיפת פרטים רפואיים על ידי רופא. רופא המגלה פרטים על מטופל שלא בהסכמת המטופל חייב לעמוד לדין. בשולי הדיון הזה, ראוי לדון פעם מה דינו של מי שיוצא לתקשורת בטענות על רשלנות בטיפול בו. המצב הקיים מאפשר למטופל לומר פרטים על המקרה שלו ולהאשים את המערכת בטיפול לא נכון. למטפלים אסור לומר את גירסתם לאירוע. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם הפרטים שנכתבו שם לא עוזרים לזהות את הבעיה? |
|||
|
|||
הרי נכתב שם שהחזיקו רגליה למעלה ומשהו על מיחושים בבטן ועוד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא בהכרח. |
|||
|
|||
החזקת הרגליים למעלה היא תמרון סטנדרטי לאבדן הכרה, גם כשאין אבחנה. אמנם נכתב שהיא אחזה בביטנה לפני שהתמוטטה, אך אין שום ציון מקור לעניין זה, ולא נראה לי שיש לייחס לכך אמינות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ודאי שלא |
|||
|
|||
[הדבקה אקראית-למחצה] אהוד אשרי כתב בסוף השבוע ב''הארץ'' http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... על אמירות בלתי-מבוססות על מצב בריאותו של ראש הממשלה המתפרסמות ב''מקור ראשון''. טוב ויפה. חבל רק שאשרי לא כתב את הדברים האלה במערכת הבחירות האחרונה, כשחברתו למערכת, חנה קים, פרסמה רשמים (אף ללא ציון מקורות) על כשירותו של שרון. | |||
| _new_ |
|
| | ||
  לבנת: שלומי בסדר גמור. | |||
| |||
| במגזין ''נענע'' פורסם שלימור לבנת התראיינה לערוץ 2 ואמרה: ''שלומי בסדר גמור, הסירו דאגה מליבכם. לא קרה שום דבר, כנראה עבדתי קצת יותר מדי''. עם זאת, היא עדיין לא שוחררה מבית החולים ולא נמסר שהצוות הרפואי הגיע לאבחנה כלשהי. מקור: http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=89245&... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איחולי בריאות והחלמה לשרת החינוך! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''כנראה שעבדתי קשה מדי'' |
|||
|
|||
קודם כל, אני מאחל ללימור ליבנת בריאות וחיים ארוכים. כעת, שימו לב איך שיקול יחצ''ני מזלזל באינטליגנציה שלנו. גם אני עובד קשה. לפעמים גם קשה מדי. עקב כך, מדי פעם, אני מתמוטט על המדרכה באמצע הרחוב ללא נשימה ודופק, ועובר טיפול החייאה (טוב שיש עוזרים ושומרי ראש) ואח''כ חוזר לענייני. חבר'ה, הכל בסדר. רק רגע, אני צריך להתעטש. שלמה, תביא מהר את בלון החמצן!!! אמרחי חמצן. לא יחצ''ן. | |||
| _new_ |
|
| | ||
| לימור לבנת שוחררה לביתה בערך בחצות | |||
| |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אז מה קרה שם? |
|||
|
|||
במעריב נכתב היום: ח''כ קולט אביטל שנכחה באירוע סיפרה: ''היינו באירוע של כל מוסדות התרבות בירושלים, היא יצאה מהאירוע מחוייכת ודיברנו למשך כמה דקות וחמישה צעדים אח''כ היא צעקה 'אוי', התמוטטה ונפלה. היא הייתה מחוסרת הכרה במשך כמה דקות, היו חובשים במקום שממש ביצעו בה החייאה והנשימו אותה''. גם הכותרת ב''ידיעות אחרונות'' סיפרה על כך שחובש שהיה במקום ביצע בה הנשמה. אני יכול לומר בוודאות שהעובדה שלבנת שוחררה לביתה מחדר המיון מעידה על אחד משני דברים: 1. רופאי חדר המיון לא חושבים שהסיפור הזה אמין, כלומר - הם לא מאמינים שהיא נזקקה לפעולת הנשמה. 2. לימור לבנת סירבה להתאשפז. שום תרחיש אחר אינו נראה לי אפשרי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם סירוב להתאשפז יכול להתקבל ? |
|||
|
|||
כלומר, האם רופא רשאי לשחרר אותה מבית החולים, אם יש חשש סביר שהיא עשויה להתמוטט שוב, לפני שיודעים את סיכת התמוטטותה הראשונה ? אני משער שבמקרה כזה היא חייבת לחתום על הצהרה מתאימה !! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם סירוב להתאשפז יכול להתקבל ? |
|||
|
|||
אם היא נזקקה להחייאה היא לא תשוחרר עד שהרופא יהיה משוכנע במידה סבירה שזה לא יקרה שוב. לצורך כך יש להגיע לאבחנה מדוייקת. אם מדובר, למשל, בהתקף לב, היממה הראשונה היא קריטית להישרדות. אם מדובר בתסחיף ריאתי, יש צורך בטיפול נמרץ למספר ימים וכן הלאה. אם הרושם הוא שמדובר בנפילה רגעית של לחץ הדם (בשל התרגשות, חרדה, לחץ בשלפוחית השתן וכדומה), אין שום צורך בהחייאה. לכן - אם הרופא חשב שהיא באמת עברה החייאה, אין שום סיכוי שהוא היה משחרר אותה מבית החולים. מובן שלא ניתן לאשפז אדם בניגוד לרצונו. מכאן שלדעת הרופא היא לא עברה החייאה או שהיא סירבה להתאשפז. מקובל להחתים אדם על הצהרת סירוב אישפוז, אך אין דרך להחזיק אותו באישפוז בניגוד לרצונו אפילו אם הוא מסרב לחתום (במקרה זה יש נוהל אחר, שאינו ממש חשוב לענייננו). הסיכוי שהעיתון צודק ורופא חדר המיון טעה הוא נמוך. | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי