אנו מקיצים כרגע מחלום בלהות מוזר שהדביר והימם את תודעתנו, ולרגע, רק לרגע, התחלנו גם אנו להאמין אולי שחושינו הטבעיים היטעו אותנו ויש אולי מידה של ממשות בלהג השמאל הקיצוני שניחת על אוזנינו מכל כוון אפשרי: זאת עם הצטרפות האיחוד האירופי לעמדת ארה''ב, גרמניה ובריטניה, לפיה אין כלל מקום לדיון בבית הדין הבינלאומי בהאג בנושא גדר ההפרדה, הדבר מופרך עד לאבסורד וגובל בהונאה פשוטה וחצופה, שכן מדובר בסכסוך מדיני-פוליטי ולא פלילי ובניסיון נואל מצד אויבי ישראל לנגח את המדינה, וזאת תוך התעלמות מפיגועי טרור אכזריים וזוועתיים נגד נשים, זקנים וילדים. והרי אין מדובר איפוא בעניין פלילי, אלא במניע פסול לפגוע בישראל (
סיפוק מהתנגדות ארה''ב ואירופה להאג).
הדבר בא בבחינת הרגע האחרון ממש, בבחינת הזרקת חיסון של שפיות, לאחר שדומה שטרוף הגינוי הפך למציאות הבלעדית שערפלה בהמון הנאצה והלמה כקורנס בתודעתנו: ''דרום אפריקה; אפרטהייד; רצח עם ודיכוי; העולם כולו מגנה ומאיץ לסגת לגבולות 67 מייד''.
מסע מצד אוייבי ישראל, אמרנו? והרי המסע הוא גם קרוב קרוב, מצד ישראלים דוברי עברית רהוטה, להג הנאצה הינו כל העת סמוך לאוזנינו, ולא בא ''משם''. סרבני הגיוס, אנרכיסטים כנגד הגדר, ישראלים מובהקים שנהנו מכל טוב הארץ ממאיר גרוסמן ומאיר שלו ועד עמוס עוז. משהו לא שפוי קורה כאן, ואולי רגע, אנו הם אלה שנמצאנו במין טעות מחרידה, ומה שנדמה כמלל רווי שנאה היא האמת והממשות? האם סדרי העולם התהפכו או שדווקא חושינו והשכל הישר שבנו הטעו אותנו, ומה שנידמה כעקמומיות ממאירה אינו אלא טבע הדברים והממשות האמיתית?
והנה, עולם כמנהגו נוהג, וזריקת השפיות באה מבחוץ, מכיוון העולם הגדול, לאחר שכאן הציף אותנו המלל מדביר התודעה עד כלות (
74 אחוזים מאזרחי ארה''ב תומכים בבניית גדר ההפרדה).
וגם, בעיצומה של הפיכת סדרי עולם הזאת, את ראש ממשלתנו הפכו ל''פושע ועבריין'', וזאת בעיתוי מוזר ביותר - בעיצומו של מסע בהנהגתו כנגד הפשע המאורגן האמיתי, זה הפוגע באמת בבטחונם ורווחתם של אזרחי המדינה, ולא זה המדומיין הנותן מקום להאזנות סתר ופריעה טוטליטרית כנגד מנהיגי האומה וכלפי רבים וטובים, שעדיין שומרים על רוח התנגדות ועמידה בפרץ. במעברים חלקלקים ממשמעות אחת של המילים למשמעות אחרת יצרו מעין משוואה ביזרית וזרה עד לזרא ''אריאל שרון = גנב'' , כלפי אדם שמעולם לא עשה לביתו, וכל מעייניו היו בשרות האומה, בשם השליחות לה הקדיש את חייו.
שוחד? האם דוד אפל, איש חם, דור שני לתנועת החירות הינו כאן בבחינת נותן שלמונים לפקיד מדינה מושחת? אם כך, מדוע לא ''שיחד'' את הגורמים הישירים שבתחומי ענינו? זה שוחד, אני מבין. אבל מסירות נפש לתנועה הלאומית ולקידומה?
האם זה שוחד? האם יש כאן גניבת כספים מתורמים עלומים ובעלי עניין, הקמה מסיבית של אגודות-עמותות סתר והטיית בחירות מסיבית באמצעות גורמי פשע מאורגן אמיתיים וטרור פסיכולוגי בכלי התקשורת שהובילו אולי בחשבון אחרון להקמת וילת פאר בכפר שמריהו?
וכאן, האם לא מדובר באדם שאף משכן את חוותו לטובת העניין הלאומי, ודאג מכיסו להחזיר כספי מימון בחירות, בניגוד לכל פוליטיקאי קודם לו בישראל?
והאם האקלים הכללי היה זה של קומבינות עכרוריות בין חבורות זאבים, או אקלים בריא של יזמות ופיתוח אופקים כלכליים חדשים? האי היווני? מה כאן אם לא מבצע במיטב הרוח היזמית להקמת אתרי נופש באיי יוון בעלי החול הבתולי וטוהר הים התכול, ולא גיוס כספים למטרות נלוזות בעיקרן באמצעות שנוררי של קבצנים מתבכיינים הפונים בקריצת עין לגבירים בחו''ל; או ''יזמות'' של מילוי עיירות הנגב בבתי קאזינו כפי שששקלה לעשות ממשלת ברק.
האם שרון פנה לנוכלי כספים בילאומיים, בדומה למרק ריץ', הארכי-נוכל האמריקני ואיש חסדו של ברק אותו טרח לשחרר מקלבוש לשנים רבות בהתערבות אצל קלינטון?
וכי ממשלת יפן וממשלות אחרות לא חתרו לקדם פרוייקטים בחו''ל של אנשי עסקים מקומיים? מה כה פסול, נניח, בהלהבת שר החוץ היווני מסביב לפרוייקט פיתוח ישראלי, כשליוון מדיניות עויינת כלפי ישראל מזה שנים? אני מבין, היה כאן טעם לפגם, אילו ניתנה העדפה לפרוייקט של אפל על פני יזמים ישראלים אחרים, אבל לא היו כל יזמים חילופיים כאלה וזה היה פרוייקט הפיתוח היחיד בשטח. וכשאיש עסקים, חבר משפחה חם, אומר לאב כי ''הבן ירוויח אצלי הרבה כסף'', במה זה שונה מכל ידיד מסור אחר המבשר במחווה של רצון טוב אופטימי לאב כי לבנו ניתנות אפשרויות שגשוג וקידום רבות תחת חסותו? וזהו הנידבך המרכזי במסע עיוועים של הצבעה על שוחד וגניבה כביכול, בבחינת נבל מושחת המרמז לפקיד מדינה מושחת בחיוך עקמומי ''יהיה בסדר, הקומבינה תעבוד''? איזה עיוות, למען השם? הרי הפכו כאן תועמלני עוולה את היום ללילה והלילה ליום. ואנו כולנו היינו שבויים בהיפנוזה הקולקטיבית הזאת בבחינת האמת הנוקבת שאין בלתה, בדומה למסע להימום התודעה של אויבי המדינה מבית.
האם כל עיקרו של מסע העיוועים כנגד ראש הממשלה הינו לשם חיפוש הצדק הטהור, וזאת בעיתוי המוזר של עיצומה של מדינאות מופת, כמותה לא ראינו מאז תקופת בן גוריון: מסע נרחב, לראשונה אי פעם, לחיסול הפשע המאורגן האמיתי והפורע באמת; מהפך כלכלי מרחיק לכת ונועז המתבצע בנחישות מופלאה, כנגד הכבלים שניחשלו במשך דורות את המשק; מהפכה אמיתית בחינוך שהלך וכשל, הלך וניחשל וסגר על עתידה של המדינה מאז ''הרפורמות'' בחינוך של יגאל אלון בשנות ה-70; חנק הטרור הפלשתינאי הננקט כלפינו מזה 90 שנה, ולאחרונה הפך מתועב ורצחני במיוחד, וזאת תוך מבצע לאומי של בניית מערך קיר מגן משוכלל, בדומה לחומה הסינית שנועדה לתת מגן בפני הברבריות לפני אלפי שנים; הישגים מרחיקי לכת של מדיניות החוץ הישראלית – הודו, פקיסטן, תמיכה גורפת של ארה''ב, ולראשונה מזה זמן רב – בעלי ברית חמים וחזקים באירופה כגון איטליה, גרמניה, בריטניה ורוסיה – הכל מתחיל איפוא לזוז אחרי קבעון מדביר מאז 1973. האם מסע העיוועים המאיים באיבה על תנופת הבנייה וניצני החיוניות המחודשת של האומה, נעשה אכן בשם חיפוש הצדק והאמת ללא מיצרים, או שכל עיקרו הינו תרועת הגימדות של מסע הרמייה וההימום להדברת התודעה החופשית המתחילה להתעורר - אולי ההזדמנות האחרונה, דחף החיים הנמרץ האחרון של המפעל הציוני?
והרי לכם טיבה האמיתי של ''האמת הטהורה וחסרת הפשרות'':
הזלת הריר לנוכח אפשרות סיומה של קריירת שרון... אותה להיטות, שמשהו ממנה ניכר אפילו אצל ארבל...
המסע הטוטליטרי (אף שהנוקטים בו מתכסים תכופות באיצטלה של נאורות) להימום התודעה והדברתה והשבת פני הדברים לאחור, כלפי נחשלות ההולכת ומעמיקה בכל תחום והטלת המדינה חסרת אונים בפני אויביה, מסע זה עדיין בעיצומו, כשם שההתקדמות ורוח הקידמה והפיתוח לעולם אינם בבחינת מובנים מאליהם, אלא מחייבים גם ראייה עין בעין במלוא הצלילות של תנועת-הנגד הקמה להדביר, ובראש וראשונה להדביר ולהמם את התודעה.
הקרב על התודעה
מלים של טעם
