פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
אבירי המינויים הפוליטיים מכים שוב
עגל הזהב / דוד סיון (יום שישי, 05/03/2004 שעה 22:15)


אבירי המינויים הפוליטיים מכים שוב


ד''ר דוד סיון




לפני כחודש, בעקבות הדו''ח של הממונה על השכר כתבתי כאן (חריגות שכר במגזר הציבורי?) שהגורם לחריגות היא תעשיית המינויים הפוליטיים. התעשייה הזאת היא גם המכשול לביטול החריגות, לאי היכולת לקצץ באופן משמעותי במספר המשרות בשירות הציבורי, לפרק את המונופלים הציבוריים, להפרטה ולפיתוח תחרות חופשית במשק הישראלי. הצלחה בכל אחת מהמטרות הללו היא בעלת חשיבות ויכולת תרומה לתהליך הצמיחה הכלכלית. אשר על כן, צריך לצפות שנבחרי הציבור ינסו, ויותר מכך, יצליחו לעזור לשר האוצר להשיג מטרות חשובות אלו או לפחות ימנעו שהמטרות יתרחקו. אבל החיים מלאים ''הפתעות''.

גלעד ארדןגדעון סער
בימים אלו מתברר כי אבירי המינויים הפוליטיים, באמצעות שני חברי כנסת, מתכוונים ''לחבל'' במאמצי שר האוצר לקדם את המשק הישראלי לקראת המטרות שציינו. השנים, גדעון סער וגלעד ארדן מהליכוד, פרסמו הצעת חוק פרטית שמיועדת לחזק ולהעשיר את תעשיית המינויים הפוליטיים. ההצעה מכוונת לאפשר את הרחבת מספר המינויים הפוליטיים ולהקל מאד בתנאי הקבלה לחיקה של התעשייה (אברהם טל, בנפתולי הצעת חוק הג'ובים). הצעת החוק שואפת להסיר או להרחיק מאד את המגבלות על:
  1. מספר משרות אמון מקצועיות ואחרות,
  2. כישורי המועמדים,
  3. חובת המכרזים,
  4. מי רשאי למנות למשרות כאלו (התוספת היא הממשלה ועובדי ציבור...).
פעם המפלגות היו מכשיר לקידום רעיונות לטובת הציבור ולצורך זאת הן העמידו עצמן לבחירה. בעשורים האחרונים נוספה מטרה נוספת – סידור עבודה לפעילים מרכזיים שלא נבחרו לעמדות פוליטיות. עדיין היה מדובר באנשים עם לא מעט כישורים ועדיין נשארה פעילות ערכית במפלגות. עם הזמן התחזק מאד במערכת הפוליטית העיסוק במטרת סידור העבודה על חשבון העיסוק ברעיונות וערכים.

כעת מבקשים שני אבירי המינויים הפוליטיים להקפיץ את תהליך השינוי לרמה חדשה וגם להאיץ את קצבו. אם הצעתם תתקבל ותהפוך לחוק, הפעילות הפוליטית תתמקד בסידור עבודה וניצול תקציבי ציבור למען האינטרסים הפרטיים של הפוליטיקאים במקום להקניית ערכים. אם ההצעה תהפוך לחוק תיפגע באופן אנוש היכולת לשמור על איכותו, יעילותו וגודלו של השרות הציבורי. במיוחד תיפגע היכולת של שרי האוצר לקבוע מדיניות כלכלית לפי הנדרש ובגמישות הראויה ומשום כך יפגע כושר הצמיחה של המשק. זאת משום שחלק ניכר מן ההוצאה הציבורית, שהיום כבר מגיע לכדי 30% ממנה, יהיה משועבד לתשלומי שכר.



מחסור במזון שנגרם מהתרבות חסרת מעצורים של עכברושי הלמינג הסקנדינביים, גורמים להם לצאת בדהירה חד כיוונית דרך יערות, אגמים וערים בחיפוש אחר מזון תוך סיכון חייהם. אבירי המינויים הפוליטיים (ארדן וסער) מבקשים שנדהר, בצורה דומה אל פי התהום...



התנצלות

בגירסה הראשונה של המאמר הוכנס שמו של ח''כ רשף חן כאחד מיוזמי ההצעה בהסתמך על מה שנכתב בעתון הארץ. לאחר הערת חבר הכנסת רשף חן התברר לנו שהמידע שגוי. דוד סיון ומערכת הפורום מתנצלים מכל הלב.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


תמיד, אבל תמיד היתה הפוליטיקה
סוחר נדל''ן (שבת, 06/03/2004 שעה 0:07) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משרד עבודה לפעילים הפוליטיים. ובודאי שככל שאנחנו הולכים אחורה בזמן, התופעה היתה מקיפה ובלתי פשרנית יותר. פעם, איש ימין לא יכול היה לכהן במשרות ציבוריות והקשו עליו להקים משק או מפעל פרטי.

והינה כיום באים שלושה חברי כנסת שרוצים לייצב את המצב ולהגדיר ע''פ חוק מהן המשרות הראויות לאמון פוליטי ומה לא. הצעתם אינה גורפת וניתנת לשינויים, להרחבה או לצמצום, תוך כדי תהליך החקיקה. זהו דווקא הליך חשוב ונורמלי וצריך לברך עליו.
_new_ הוספת תגובה



דוקא מישהו כמוך צריך להתריע, מר נדל''ן
דוד סיון (שבת, 06/03/2004 שעה 9:07)
בתשובה לסוחר נדל''ן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שני המשפטים הראשונים שלך אומרים היטב שהחשש שלי די מבוסס. האם אני צריך, בגלל העבר, לחדש את המגמה השלילית?
התשובה שלי היא לא. אם אתה צודק ואין בהצעת החוק כוונה ויכולת להרחיב את החלק ''הפוליטי'' בשרות הציבורי ואת השרות הציבורי בכלל אשמח מאד.

אני מוסיף כאן את הקישור להצעת החוק: ''הצעת חוק שירות המדינה (מינויים)
(תיקון - משרות אמון), התשס''ד-‏2004'' (http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/16/1873.rt...). אולי זה יקל על המשך הדיון.
_new_ הוספת תגובה



דויד, אני חושב שאתה שוב מנסה להתעלם מהמציאות
ישראל בר-ניר (שבת, 06/03/2004 שעה 6:33) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה תמיד מתעלם מכך שבחיים הציבוריים - ואין זה משנה כלל באיזו צורת מישטר מדובר - הדברים מנוהלים בידי בני אדם, ושבני אדם רחוקים מלהיות יצורים מושלמים (זה בלשון המעטה).

למנוע פוליטיזציה פשוט לא ניתן, וכל נסיון לעשות את זה הוא בבחינת טמינת הראש בחול (מדיניות של בת יענה).

כאן בארה''ב, זה מובן מאליו שהמימשל דואג ל''פרנסתם'' של אנשי שלומו ואף אחד לא רואה בזה חריג. ישנו תהליך שימוע המתנהל בדלתיים פתוחות בו הסנאט יכול להוציא לכל מועמד את הנשמה לפני שהמינוי מאושר ואפילו למנוע את המינוי, מה שמאפשר למנוע (לא תמיד בהצלחה) מינוי של אנשים למישרות להן הם לא מתאימים. לדוגמא, למעט מיספר בירות מפתח, כל השגרירים של ארה''ב הם מינויים של אנשים שתרמו למערכת הבחירות של הנשיא - כגובה התרומה, ה''יוקרה'' של הבירה. היו לא מעט שערוריות שאנשים מונו כשגרירים בארצות שהם אפילו לא ידעו היכן הן נמצאות (עם קרוב ל 200 חברות באו''ם, זה לא קשה).

זה גם מובן מאליו כאן שכאשר מתחלף מימשל כל הפקידות הבינונית והבכירה, למעט מינויים לתקופות קצובות (ראש ה FBI, או נגיד הבנק המרכזי למשל) או לכל החיים (שופטים פדרליים), מגישים את התפטרותם. הנשיא יכול לקבל או לא לקבל את ההתפטרות - זה נתון לשיקול דעתו בלבד ואף אחד לא רואה את זה כ''הדחה''. בכל םעם שמתחלף מימשל כאן לציידי הגולגלות (Head Hunters) יש תעסוקה מלאה.

כל זה לא מונע שחיתות באופן מוחלט, וזה גם לא מבטיח שרק האנשים המתאימים ביותר יגיעו לתפקיד. אבל מי שמאמין שוועדה של שופטים, או וועדה של מומחים ממין אחר, או שאיזה מיטבחון יפעלו ללא שיקולים פוליטיים ושאין שם שחיתות בצורה כזאת או אחרת, הוא פשוט מנותק מכל קשר עם המציאות.

האדם יישאר אדם עם כל החולשות שלו, וללא כל קשר עם האיצטלא בה הוא מתעטף, הוא אף פעם לא יהיה מסוגל להתנתק לחלוטין משיקולים של יום יום. דווקא הצורה בה הדברים נעשים בארץ, עם היומרה של ''חוסר משוא פנים'' או ''מינויים חופשיים משיקולים פוליטיים'' או כל שטות אחרת ממין זה, היא המקור הכי בטוח לשחיתות וריקבון. מספיק להסתכל במה שמתרחש במערכת המישפט כשבשם העיקרון של ''לא לערבב פוליטיקה'' במינויים של שופטים השאירו את התהליך בידי השופטים עצמם.
_new_ הוספת תגובה



ישראל, אני לא מנסה להתעלם
דוד סיון (שבת, 06/03/2004 שעה 8:43)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מכיר את המציאות הזאת לא רע - מספיק טוב לראות את הדברים שאותם אתה מוסיף כאן. דוקא משום כך אני נגד הצעת החוק שלפי הבנתי מרחיבה את הבעיה ואת הנזקים האפשריים לחברה. נראה לי שהצעת החוק תרחיב את מספר העובדים ''הציבוריים'' על חשבון המשק הפרטי ובכך תפגע ביכולת של המשק לצמוח ולפרוח. בקיצור זוהי יריה ברגל למדיניות של שר האוצר ש''שואפת'' לתהליך הפוך.

אני לא ממש מעודכן על הנעשה בתחום הזה בארה''ב אבל זוכר את הדברים בערך כמו שאתה מתאר. אני גם יודע שמילטון פרידמן התלונן לא מעט על כך. מה שכן, מן המאמרים שאני מקבל דרכך, ומאמרים אחרים, אני מקבל תחושה די רעה של הדרדרות בנושא הזה גם שם.

המשמעות של המאמר שלי היא שאני רואה סכנה להדרדרות והתרחבות המשק הציבורי בזמן שדרוש צימצום דרסטי.
_new_ הוספת תגובה



ישראל, אני לא מנסה להתעלם
אליצור סגל (שבת, 06/03/2004 שעה 22:02)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
הפתרון שלי -
הקטנה דרסטית של השרות הציבורי. אולי כדאי לקבוע בחוק שמספר עובדי המדינה לא יעלה בשום מצב על כך וכך.
אבל אלו שכן ישארו בו יתחלפו כל פעם שממשלה מתחלפת.
הסמכות להחליף תהחיה נתונה בידי השר הממונה.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



אתה מגזים בנושא של החלפת העובדים
דוד סיון (שבת, 06/03/2004 שעה 22:16)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא צריך להחליף את כל העובדים אלא מספר קטן מסויים של אלו שמשתתפים בקביעת המדיניות של המשרד. נדמה לי שזה כבר קבוע בחוק.
_new_ הוספת תגובה



דויד, אני חושב שאתה שוב מנסה להתעלם מהמציאות
פנחס (יום ראשון, 07/03/2004 שעה 0:11)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השאירו את התהליך בידי השופטים עצמם בשיטת חבר מביא חבר אז בבית המשפט העליון שולטת מילייה מאוד קטנה ומאוד מסויימת ומאוד פוליטית מבחינת השקפת עולמה
_new_ הוספת תגובה



דויד, אני חושב שאתה שוב מנסה להתעלם מהמציאות
אלון בירן (יום שלישי, 15/03/2005 שעה 20:10)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מבלי לחוות דעה על המינויים בארה''ב, ישנה בעייה בהשוואה עימה. כל מערכת השלטון בארה''ב בנוייה אחרת - שם המערכת היא נשיאותית-אישית, וכאן המערכת היא פרלמנטרית. בארה''ב בוחרים בנפרד בנשיא, שעומד בראש הממשלה, ובוחרים בנפרד ובאופן אישי בנציגים לגוף המחוקק. כאשר הגוף המחוקק מבקר את הממשלה ואת מינוייה, הוא אמור להיות עצמאי יותר, ולכן יותר ביקורתי. בארץ, כאמור, המערכת היא פרלמנטרית - הממשלה מתמנה מתוך הכנסת, וראש הממשלה הוא גם ראש הקואליציה. לפיכך, הסיכוי שהכנסת תמנע מינוי ממשלתי הוא מועט.

לכל התגובות לגבי מפא''י/ליכוד וכו' - השחיתות לא קשורה למפלגה כלשהי. השחיתות היא תוצר לוואי של כח.

המטרה של חוק ''שירות המדינה'' היא למנוע ככל שניתן מבעלי הכח לנצל אותו למטרות שאינן ענייניות ולטובת הציבור. חוק ''שירות המדינה'' המקורי מונה תפקידים שהינם תפקידי אמון - ויש בכך משום הסביר. אולם הוספת התפקידים הנוספים, לדעתי, אינה אלא ניסיון ציני להגדיל את כח הממשלה, וכנראה גם את כוחם של מקורביהם.

אני מסכים עמך ישראל ש ''האדם יישאר אדם עם כל החולשות שלו, וללא כל קשר עם האיצטלא בה הוא מתעטף, הוא אף פעם לא יהיה מסוגל להתנתק לחלוטין משיקולים של יום יום.'' אולם מסקנתי שונה משלך. כאשר האדם התאגד בתור חברה, כנראה שעשה זאת משום שידע שהחברה תוכל לתת לו יותר הגנה מאשר אם כל פרט יהיה בודד במערכה. לפיכך, המשטר צריך למנוע מחולשותיו של הפרט לפגוע בפרטים אחרים. לדעתי, ככל שתהיה יותר שקיפות וביקורתיות במינויים, כן ייטב. כמובן, שמשרות מסויימות דורשות נאמנות למי שמעליהם בהיררכיה, אולם החוק כבר מפרט מספיק משרות הנהנות כבר מהיותן תפקידי אימון.
_new_ הוספת תגובה



כולכם טועים בהבנת הנקרא והכוונה
רמי נוידרפר (יום ראשון, 07/03/2004 שעה 15:21) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכל משרד ממשלתי יש ''משרות אימון'' שאלה הם זה מכבר מינויים פוליטיים. אלה הם תפקידי מנכ''ל , יועצי השר , ותפקידים בכירים אחרים. לשאר התפקידים יש לעמוד למכרז לענות על דרישות מינימום מבחינת השכלה וכישורים ף ולעמוד לבחינה אוביקטיבית של ועדת מכרזים.

מלבד זאת אסור למנות חברי מרכז של מפלגות לתפקידים בכירים בשרות המדינה.
אלא מאי? בעיני חברי מרכז הליכוד הסידור הזה לא מוצא חן. הם מעונינים שלשלרת החינות תהיה סמכות למנות מנהלי בתי ספר על פי שיקול מפלגתי, ששר האוצר יוכל למנות פקידי מכב ופקידי שומה לפי השתייכותם המפלגתית , ששר השיכון יוכל למנות פקיגים אנשי מפלגתו, ובהמשך מי יודע - אולי חלילה גם מפגדי גדודים וקציני שלישות

אם כיום יש לנו שרות מדינה די א-פןךיטי ומאד מקצועי , ולא מושחת במיוחד - כל המצב הזה ישתנה באופן דרסטי אם חלילה תתקבל הצעת החוק
_new_ הוספת תגובה



כולכם טועים בהבנת הנקרא ?
בננה ספליט (יום ראשון, 07/03/2004 שעה 16:39)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. ממתי הליכוד מינה וממנה מנהלי בתי ספר? התפקיד שמור עדיין למפא''י.

ב. שרות המדינה די א-פוליטי ומאד מקצועי? האמנם?!

הצעת החוק באה להסדיר את בנק משרות האמון במשרדי הממשלה וגופים ציבוריים. בעצם הוא בא להפוך לחוקי את מה שמפא''י-עבודה נוהגת לעשות מזה כ-‏50 שנה.
_new_ הוספת תגובה



אתה ממש אומלל ספליט
רמי נוידרפר (יום שלישי, 09/03/2004 שעה 17:04)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שכחת שהליכוד בשלטון מזה 27 שנים?? איזה מפא''י בראש שלך??? אתם הימניים האומללים מפנטזים של שלטון מפא''י שנעלמה מן העולם הרבה לפני שרוב תושבי המדינה נולדו.

העבודה נוהגת לעשות חמישים שנה???? לך מתצא מישהו במשרד הפנים שאינו דתי
לך תמצא מישהו באוצר שאינו ימני קיצוני (כלכלית)
חפש קצין בכיר בצה''ל היום שאינו ימני

שולטים ובוכים - כל משרדי הממשלה בידי הימין והימנים בוכים על מפא''י...
_new_ הוספת תגובה



אתה ממש אומלל ספליט
בננה ספליט (יום שלישי, 09/03/2004 שעה 17:52)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה זורק לאחרונה סיסמאות ללא כיסוי. ישראל פתחה במלחמה נגד סוריה .... ספליט אומלל ..... הסורי חייך אלינו אז בטח הוא רוצה שלום ..... מה קורה לך רמי?

דפוסי השלטון בישראל פועלים לפי השיטה המפא''יניקית ולא משנה שמתוך 57 שנות המדינה, שלטה מפא''י רק 50 שנה. המנהל הציבורי עדיין לא שקוף לציבור והוא מקבל תכתיבים מן המפלגות שבשלטון. כן, גם ממפא''י או איך שבחרו לקרוא לה היום.

אפילו מבנה התקציב ואופן בנייתו נשען עדיין על כללים מפא''יניקים. במקום לזרוק את כל הפתקאות והפנקסנות לפח, זה נוח לעבודה, לליכוד, למפד''ל, לש''ס ולאחרות, כל עוד הן בין הנהנתנות. אבל, לשמשל כאשר העבודה בחוץ או 'תצא בחוץ' בחוץ, אז הם פתאום מייללים.
_new_ הוספת תגובה



מ77 עד עכשיו ? 7 שנים?
רמי נוידרפר (יום שלישי, 09/03/2004 שעה 18:13)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הו אתה אומלל עם תסביך המפאי שלך
_new_ הוספת תגובה



מ77 עד עכשיו ? 7 שנים?
ישראל אחת (יום שלישי, 09/03/2004 שעה 20:02)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ספליט ידידי צודק. מ-‏77 עד עכשיו שלטה מפא''י כ-‏20 שנה - ממשלות אחדות ולאומי, שמיר רוה''מ ופרס שר החוץ, שמיר רוה''מ ופרס שר האוצר, פרס רוה''מ ושמיר שר החוץ, פרס רוה''מ ורבין שר הבטחון, רבין רוה''מ ופרס שר החוץ, פרס רוה''מ וברק שר החוץ, ברק רוה''מ ודוד לוי שר החוץ, שרון רוה''מ ופרס שר ''תשב בצד'', ועוד כמה ורסיות.

איפה הליכוד היה לכל הרוחות? אפילו כשהיה בגין רוה''מ דיין כבש את הכיסא של שר החוץ חצי מהזמן. רק השנתיים של שמיר 90-92 ושל ביבי היו שנים של ליכוד נטו. אבל אני קצת זקנה ויכולה לשכוח קצת שנים לפה או לשם. בכל מקרה המסר של בננה די מדוייק.
_new_ הוספת תגובה



כלומר הליכוד הוא גם סוג של מפא''י?
רמי נוידרפר (יום שלישי, 09/03/2004 שעה 18:16)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תמיד המפא''י יהיה אשם בעיניך
אומלל
_new_ הוספת תגובה



יש משהו בדברי ספליט
דוד סיון (יום שלישי, 09/03/2004 שעה 19:18)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הימין עלה לשלטון על ההבטחה לשנות את השיטה ולנקות את האורוות. אבל בסופו של דבר ויתר על המטרות הללו כי הם הבינו שיהיה הרבה יותר קשה לשמור על השלטון ללא השיטה והאורוות המלוכלכות. גורם שהשפיע היה, כמובן, מפא''י או מה שהחליף ששמרה על חלק ניכר מכוחה הפוליטי, לא מעט שנים אחר כך.

אריק שרון (גם הוא צמח על ברכי השמאל המפאיניק) נתן לזה ביטוי, די בוטה, כאשר חזר ממשפטו נגד הטיימס. על הפרק היו מינויים בחברה הממשלתית כימיקלים לישראל. ועוד לפני שהספיק לרדת מהמטוס בתשובה לשאלה הוא ענה לעיתונאי: משהו בסגנון אתם עשיתם את זה עד עכשיו מעכשיו אנחנו עשה את זה. היו לזהגם ביטויים פחות בולטים בדברים של צחי הנגבי משנות השמונים. בעצם מבחינות רבות המלחמה על השלטון הפכה להיות מי ישב מעל מי לא מה יהיה הדגל.

כאן אני נזכר בסיפור על הילד שברגע של כעס אמר לאמא שלו (מפא''י), אני הולך לחפש לי אמא לגמרי אחרת (ליכוד או גח''ל כפי שזה היה נקרא אז). האמא ''המודאגת'' שאלה את הילד: איזה אמא בדיוק אתה מחפש? התשובה היתה אינני יודע אבל אחת בדיוק בדיוק כמוך.....

בשביל מה לחפש אלטרנטיבה אם יש כבר משהו מוכן שעובד לא רע וכעת לטובת קבוצת אינטרסנטים אחרת. זוהי מבחינתי המשמעות של האמירה מפא''י עדין בשלטון. שים לב, רמי, שמרבית האומרים זאת מתכוונים בעיקר לעיניני פנים.
_new_ הוספת תגובה



נו, מה יהיה רמי?
בננה ספליט (יום רביעי, 10/03/2004 שעה 18:55)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה לא תופס?
_new_ הוספת תגובה



כנראה שנוסיף לא להבין איש את רעהו
רמי נוידרפר (יום רביעי, 10/03/2004 שעה 19:28)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי תנסה לשכנע אותי בקרני טלפתיה?? כמה מחבריך כאן אומרים שזה עובד...
_new_ הוספת תגובה



לכל אחד הקרניים שלו והטלפטיה שלו, רמי
בננה ספליט (יום רביעי, 10/03/2004 שעה 20:03)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה רק צריך להתעמק במה שאתה כותב ולראות.
_new_ הוספת תגובה



פעם בן אדם פגש למינג ושאל אותו
מושה (יום ראשון, 07/03/2004 שעה 18:13) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תגיד לי, למה אתם קופצים בהמוניכם לתהום?
גירד הלצימג בראש, הרהר והרהר ובסוף ענה: ''אני לא מבין למה אתם לא''.
_new_ הוספת תגובה



לפעמים יש למינגים
מישה (יום ראשון, 07/03/2004 שעה 18:38)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שהם חכמים מבן לאדנים.
_new_ הוספת תגובה



מידע חשוב ותיקון טעות
רמי נוידרפר (יום רביעי, 10/03/2004 שעה 7:30) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חבר הכנסת רשף חן מ''שינוי'' אומר היום במכתב ל''הארץ'', שלא רק שאינו נמנה עם מגישי החוק, אלא הוא אף מתנגד לו בתקיפות.
מסתבר שהעוזרת של אחד המגישים האחרים , העבירה לעיתונאי אברהם טל טיוטה של הצעת החוק ששמו שך חבר הכנסת משינוי מתנוסס עליה, ללא ידיעתו או הסכמתו, זאת כדי להעניק לגיטימציה כביכול להצעת חוק , שנראה כי רק מרכז הליכוד מאחוריה
_new_ הוספת תגובה



תודה, הערתך נרשמה
דוד סיון (יום רביעי, 10/03/2004 שעה 7:49)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



שינוי תמיד יודעים להתפתל
ישראל אחת (יום רביעי, 10/03/2004 שעה 16:07)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בזמן מבחן. שמעתם את לפיד היום מעל דוכן הכנסת?
בעד... נגד... בעד.... נגד.....
_new_ הוספת תגובה



האם בדקת את העובדות לפני שכתבת?
ח''כ רשף חן (יום רביעי, 10/03/2004 שעה 18:31) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוד שלום

תשומת ליבי הופנת למאמרך. האם יפתיע אותך לדעת שאני מסכים איתך ? האם יפתיע אותך לדעת שמעולם לא חתמתי על הצעת החוק הנדונה אלא דווקא סרבתי לחתום עליה ? האם אינך חושב שכמו שידעת למצוא את תמונתי באתר הכנסת יכולת לבדוק באותו אתר מי באמת חתום על ההצעה ? האם יפתיע אותך לדעת שעיתון הארץ פירסם התנצלות.

אודה עבור התנצלותך והסרת תמונתי ושמי מהכתבה.

לתשובתך ופעולתך המהירה אצפה.

בברכה

ח''כ רשף חן
_new_ הוספת תגובה



אכן דרישה הוגנת של ח''כ רשף חן
בננה ספליט (יום רביעי, 10/03/2004 שעה 18:51)
בתשובה לח''כ רשף חן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קלונו של דוד סיוון נתגלה, לאחר שהוא לא הפסיק לדרוש מאחרים להיצמד לאמת ולעובדות. הביקורת צריכה להתחיל מן הבית, מר ד''ר דוד סיוון ידידי. נאה דורש ונאה מקיים, אם שכחת.

גם אני אשמח דוד אם תביא את עמדתו של ח''כ רשף חן כלשונה וכמהותה ולא לזרוק עלינו גיצים.
_new_ הוספת תגובה



ותודה לרמי
בננה ספליט (יום רביעי, 10/03/2004 שעה 18:53)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שבטח הוא שהפנה את תשומת ליבו של הח''כ לאי האמת שפורסמה עליו.
_new_ הוספת תגובה



צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים
רמי נוידרפר (יום רביעי, 10/03/2004 שעה 19:29)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לא להגזים
בננה ספליט (יום רביעי, 10/03/2004 שעה 20:04)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עם כל הכבוד לרשף חן, ויש לו כבוד, הוא לא צדיק כל כך גדול.
_new_ הוספת תגובה



הצדיק זה אני לא הוא
רמי נוידרפר (יום רביעי, 10/03/2004 שעה 20:06)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מימי לא שמעתי על חבר הכנסת הזה מטוב ועד רע עד המאמר של אברהם טל מהארץ
_new_ הוספת תגובה



אין האדם מעיד על עיסתו
בננה ספליט (יום רביעי, 10/03/2004 שעה 20:18)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אלא אם עיסתו לעוסה מדי (-:

ובכל מקרה ברכות. הפעם העניין היה חשוב. חייבים לשמור על דיווחי אמת ושמירת כבודם של האחרים.
_new_ הוספת תגובה



עמדתו של רשף חן אכן מופיעה כלשונה
דוד סיון (יום רביעי, 10/03/2004 שעה 20:18)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא שכחתי כלום וכבר פירסמתי התנצלות על טעות בעבר. לכן אין לי בעיה לעשות זאת שוב כפי שעשיתי בדוא''ל ישר לח''כ רשף חן.

הערה קטנה לך מר ספליט: השם שלי הוא סיון לא סיוון.
נאה דורש נאה מקיים.
_new_ הוספת תגובה



יפה מר סיון
בננה ספליט (יום רביעי, 10/03/2004 שעה 20:23)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



שום קלון
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 10/03/2004 שעה 23:06)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוד סיון אמנם כתב במאמר משהו שהתברר כשגוי, ולא היסס להתנצל על כך. גם מה שנכתב נעשה בתום לב ונתלה באילנות גבוהים: אתר ''וואלה'' ועיתון ''הארץ''. דומני שעד לרגע זה הם לא התנצלו.

הכתבה באתר ''וואלה'': http://news.walla.co.il/?w=//512457
הכתבה בעיתון ''הארץ'': http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
תגובתו של רשף חן בעיתון ''הארץ'', בה מוסברת השתלשלות העניינים: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...
_new_ הוספת תגובה



מודה ועוזב
ח''כ רשף חן (יום שני, 15/03/2004 שעה 8:50) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוד שלום

תודה עבור ההתנצלות אשר ברור ממנה כי נעשתה בכנות.
סלח לי על הסרקזם בפנייתי הקודמת אליך זה פשוט קצת מעצבן להשיב לעשרות אי מיילים רק כדי לספר שאין לך אחות.

בברכה

רשף חן
_new_ הוספת תגובה



תודה!
דוד סיון (יום שני, 15/03/2004 שעה 9:10)
בתשובה לח''כ רשף חן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי