פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
האבסורד וההשלמה
מיכאל שרון ז''ל (יום רביעי, 08/12/2004 שעה 16:37)


האבסורד וההשלמה

מיכאל שרון



למה אנו משלימים עם החיים הלא ראויים ומרמס אנוש בישראל ?

והרי זו השלמה עם הלא-קביל והזר לכל מה שאנושי, טבעי ובונה:
פקקי ענק בכבישים מדי יום בגלל תשתית לא ראוייה – נו, אין תמורה למיסינו, זה הרי לא חדש. ובנוסף, אוכל, רכב, דלק, מוסכי-רכב ושאר צרכנות במחירי עתק, יקר בהרבה מאשר במערב (הגם שהמשכורות כאן נמוכות בהרבה). וגם, שחיתות רבתי במוסדות המדינה וברשויות המקומיות, הסתרבלות תהליכי משפט ותת-תפקוד של מערכות רבות במדינה, וכבר דובר רבות על כך. ונוסיף גם תוקפנות עודפת, עוינות-צפה רבה free-floating hostility ויחסי-חפץ בגישת אדם לרעהו, החל בהתעמרויות ונגישות שרירותיות מאד במקום העבודה, וכלה בסתם מגעים מקריים במקומות ציבוריים או מצד נותני שירותים.

איך אמר רפול ז''ל? ''התחביב הלאומי זה לקבור איש אחיו''.

ויש גם, כמו לזרוע מלח על פצעינו, אותם הנהנים ממנעמי החיים באפס השקעה מקרב האוליגרכיה והפריפריה שלה, הגרים בדירות שרד, נוסעים במכוניות יקרות למדי, סועדים כמה פעמים בשבוע במסעדות פאר ושועטים בחמדה לטיולים יקרים לחו''ל 5 פעמים בשנה.

וזאת בעוד כה רבים משכשכים ונרקבים במדמנת המדינה. רעב ותזונה לא מאוזנת – 20 אחוז מאוכלוסיית המדינה. והרבים כל כך הנתקלים חרף, ואולי דווקא בגלל, כישרונם באפשרויות חסומות, ונאלצים להתדפק על דלתם של אפשרויות תעסוקה לא ראויות.

או להגר לחו''ל.

כמיליון ישראלים היגרו לחו''ל ורובם המכריע יכולים היו לנשום בפעם הראשונה לרווחה ולחיות חיים ראויים בניו יורק, לוס אנג'לס, עמק הסיליקון, בוסטון, אוהיו, אנגליה, אוסטרליה, צרפת וגרמניה. לחיות כראוי ליכולותיהם ולהשקעתם.

האם ישראל עברה סלקציה טבעית מנמיכה, כאשר מיטב האוכלוסייה ברחה ממנה? אנו יודעים כי פגיעה במאגר הגנטי של מדינה תיתכן הן על ידי השמדה אידאולוגית (כגון סטלין, שהשמיד את הפרטים המעולים ביותר בבריה''מ – כאלה שעוררו, למשל, קנאת סביבתם והביאו להלשנת כזב מצד שכניהם וסביבתם כסוטים אידאולוגיים, עקב אינדיבידואליות יתר וחשיבה מבריקה ותוססת). או באמצעות הגירה.

בישראל מופעלת, הייתי מניח, סלקציה שלילית כזאת הן עקב קרתנות ובינוניות מחליאים ושנאה תכופה כלפי אנשים מבריקים (''מה הוא קופץ'' – דבר המכונה, האי-פירגון הישראלי המפורסם), והן עקב חסימת ערוצי הכוח וההשפעה לאנשים שמחוץ למעגל האוליגרכיה של ''יד לוחצת יד'' וקשרים. וכאמור, קיימת סלקציה שלילית גם עקב הגירה מסיבית של האנשים מרחיקי הראות והפעילים ביותר מחשבתית, המוכנים להשקיע רבות לשנות נסיבות חיים בלתי קבילות.

עוד באמצע שנות ה-‏50 החלה הגירה מסיבית לארה''ב של בני הישוב הוותיק, כאשר נסיבות החיים כאן נראו חונקות בבירוקרטיה כבדה וסגנון חטפני שהחל להשתרש אחר קום המדינה. גל הגירה נוסף היה בשנים 65-66 בזמן המשבר הכלכלי החריף, כאשר המונים הפגינו בחוצות תל אביב תוך קריאות קצובות של ''אשכול בן-זונה, לחם, עבודה''.

וכל העת, מאז שנות ה-‏50, נימשכת ההגירה הזאת הכוללת את טובי המוחות.

בהקשר לאותה סלקציה שלילית, עלינו לזכור גם כי 6000 צעירים מהנוער המובחר ביותר נהרגו במלחמת השחרור, בעוד עשרות אלפי צעירים פחות מעולים ונטולי אידיאליזם שרדו בהמוניהם כג'ובניקים בזמן המלחמה, ואחריה הם השתלבו היטב באדמיניסטרציית המדינה, כשהם דוחקים את הטובים.

סלקציה שלילית זאת הינה דומה לארגנטינה, ממנה ברחו טובי הכשרונות עקב נסיבות לא קבילות והיגרו לספרד, והאוכלוסיה שנשארה, ירודה ברמתה. והתוצאה: אלימות וחוליגניזם, אי-יעילות, הפסקות חשמל תכופות בערים ויד איש באחיו, כפי שעושים פראים כאשר האנשים המעולים, האחראים והיוצרים מתוכם מסתלקים, והשאר מסתאבים בבהמיותם.

אלא שההשלמה המוזרה הזאת עם נסיבות בלתי קבילות, במקום להתקומם, כפי שהיו מן הסתם עושים ההמונים במדינות המערב בנסיבות דומות - ההשלמה הזאת מבוססת בדומה על שטיפת מוח מאסיבית וסמוייה, על הקהיית ושיתוק תבונתה הערה של האוכלוסיה מצד אוליגרכיה חמסנית ועריצה (חרף מצג של ליברליות) ונושאי דברה המקורנפים באקדמיה ובתקשורת.

לא במקרה הוצפה התודעה הישראלית בשנים האחרונות בגידול הממאיר של הטלנובלות בטלויזיה - שנועדו לשתק, לטמטם ולהציף את הווייתנו בשמנוניות מרדימה. גם הרטוריקה האינטלקטואלית של דמויות נחשבות בתקשורת, בסצינה האינטלקטואלית הישראלית ובאקדמיה; וגם הספרות הישראלית החדשה - דוד גרוסמן, מאיר שלו ודומיהם - עתירים באותו גבב-מילים הנושא שמנוניות מרדימה ומשתקת מחשבה, כשגבב זה עוטה על עצמו מצג של מוצר משובח.

שטיפת המוח הסמוייה והחמקנית הזאת, המיתוסים המניפולטיביים והסחת התודעה הערה והתבונה מאשיות המציאות האמיתית - כלפי גבבי הבלים חגיגיים וחדורי שגב של ממסד רומסני ומסואב, כל אלה אמורים להזעיק אותנו: התעוררו, חיזרו לעצמכם, ''מַחֲצוּ את הטינופת!'' - כפי שהיה המוטו של פילוסוף הנאורות וולטיר (1694-1778) לפני המהפכה הצרפתית e'crasez l'infame.

בישראל בקרב צעירים רבים אנו רואים התמכרות לתרבות סמים, היעדר ערכיות, עילגות מחשבתית ומילולית וצדקנות עצמית ריקה תוך היסחפות קבוצתית אחרי מלל מהיר וריק ורוחניות-אינסטנט של גורואים למיניהם שעניינם העיקרי הוא רב-שגל וכוח שרלטני.

אלא שבמידת מה עלינו להבין בחורים צעירים אלה, המנסים אחר-הכל לפלס דרך בשוק תחרותי מאד ומלא במשיגנים ושואפי מצליחנות זריזים מחשבתית, צעירים ואמביציוזיים. המעניין הוא שתכופות רבים מהם, רבים מדי, מייחסים לעצמם סגולות אמנותיות ויצירתיות והולכים ללמוד באלפיהם אמנות לסוגיה, משחק, קולנוע ותיאטרון ועוד. ומציפים בעשרות אלפיהם את אתרי הספרות והאמנות ב''יצירות'' גבבה החוזרות על עצמן והמרוכזות בעצמן בשממון מחליא.

והרי מה נעשה כאן אם כל צעיר שני הוא ''אמן ויוצר''? מהיכן ניקח את הפיזיקאים, אנשי הטכנולוגיה, הביולוגים והמתימטיקאים, או בעלי המקצוע המיומנים, כבכל מדינה מערבית?

אלא שהלקח שרבים בישראל למדו הוא שלא צריך בשביל להצליח עבודה קשה, משמעת עצמית, חשיבה מאומנת ומיומנת כמו במדעים, במחקר ובטכנולוגיה.

כל שצריך הוא איזה עיסוק בעל גוון קצת ''אמנותי'' בין היתר, או השתלבות בתקשורת וכיוצא באלה, המצריכים לדעתם רק כמה פירצי עשייה ''יצירתית'' מדי פעם ללא מחשבה רבה וללא צורך במיומנות ודיוק, והרי פרנסתך היפה מזומנת על מגש תוך התברגות באוליגרכייה. ותוכל להתחיל את יום עבודתך ב-‏11 בבוקר, לסעוד באיזו מסעדונת עם עמיתיך בהפסקת הצהרים בשעה 2, לנסוע כבר בשלב מוקדם במכונית מצוחצחת 1.6 ליטר לפחות, לגור באיזה קומפלקס ים-תיכוני חדש ומרהיב ביפו (300 אלף דולר); וכל זאת כשלכולם ברור שאינך סתם ''עובד'' אלא יוצר רב-השראה.

חלקם של צעירים אלה אמנם לא נעדר מדי פעם היבהובי כשרון יוצר ממשי. אלא שסביר שאם היה נוסף כאן גם היסוד האתי-מוסרי (כפי שמקובל אצל יוצרים, גם צעירים, בארה''ב וביחוד במערב אירופה), בנוסף ליסוד התפעולי, רבים היו חוזרים למרכזי הגרוויטציה שלהם, והופכים הבהובי כשרון למשהו בר-קיימא, חזק וטוב הרבה יותר.

אלא שביסודם של הדברים, נראה שמרבית התופעות התמוהות והשרירותיות שבחיינו, סיבתן היא שאנו חיים במדינה מתפוררת.

אנו חיים במדינה שהינה מתפוררת מבחינות רבות, זה הכל וזה הפשר.

ודברים רבים נובעים מזה. כולל דור צעיר שאינו מצליח להמריא עם כשרונו. זו לא מדינה דקדנטית (ריקבון וניהיליזם רוחני) אלא מתפוררת - האדמיניסטרציה, הפוליטיקה, מערכת המשפט - רוב המערכות כאן פועלות בתת־תיפקוד.


החיים בישראל ותפעול המשך ההשלמה של האוכלוסיה עם נסיבות לא קבילות, לעיתים אבסורדיות, תכופות גרוטסקיות, הולכים ונעשים מותנים בקבלת האבסורד השרירותי והענק הזה בכל מישור.

וההשלמה איתו.

לעתים, מגע רגעי עם חומרים במציאות או עם טקסטים החודרים באומץ מבעד למסך השלטת הנבערות והאטימות עשוי לעורר אותנו לממשות האמיתית - זו שכה טבעית למהותנו בחיים החד-פעמיים האלה שכה מוזלגים לריק בישראל ובאופן כל כך מתועב.

נחוש אז, ולו לרגע, כאדם שהתעורר מחלום בלהות ביזרי, ומוצא לידו אשה אהובה: ''אבל כמובן - זו המציאות האמיתית''.

אך עד מהרה האבסורד ושטיפת המוח הסמוייה שנועדו לטשטש ולבלבל – לבלבל בין-היתר את חוש הצדק הטבעי שלנו ואת מרכזי הגרוויטצייה והיושרה האנושיים הספונטניים - שוב חוזרים ומשתלטים. ואיתם התפזורת (האקלקטיקה) התודעתית והחרדה העמומה לפרקים מפני הזרות המנוכרת הזאת לכל מה שטבעי בחיים, לכל מה שאנושי ופשוט כל כך בחיים - טבעי כמו שיבה הביתה ממסע מפרך או התעוררות מחלום בלהות וראיית אשה אהובה לצידך.

כזו למשל היא האמנות בישראל, שהיא בדומה חלק ממערך שטיפת המוח המסמם והמשתק מצד האוליגרכיה. האמנות נועדה מטבע ברייתה לשחרר את התודעה מכבליה ולהפגיש אותנו עם רכיבים של מציאות אפשרית אחרת. מציאות ראוייה לאדם בבחינת בן-מינו, מציאות טבעית ולא זרה לכל תחושותיו הספונטניות.

אך בישראל הפכה במוקדים רבים האמנות והקשור בה, חרף, תכופות, רטוריקה רדיקלית לכאורה, לגורם נוסך כובד, עתיר עומס-מידע משחיר של טקסטים ריקים, מצמית תודעה, ומפיץ שתיקת־קבר מאחורי מצג כוזב של דיבור אמיץ. זאת הגם שבאופן לא מוצהר, לא מודע לעצמו וחמקני.

גם כאן נבין לפתע ובהבזק את האבסורד בו אנו שרויים נוכח, למשל, ה''אמנות'' בה מלעיטים אותנו, אם ניחשף לאמנות אמיתית וגבוהה והבנתה.

על כן קיראו נא אודות אמנות עילאית - זו שנועדה לשחרר ולצקת מודעות כלפי אשיות המציאות וחומריה הממשיים:


  1. אדווארד מונק - אמנות עילאית כרלוונטית לקיום
  2. האם יש פאשיזם אוליגרכי בישראל?




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אני בכלל, בכלל, בכלל
שומר החצר (יום רביעי, 08/12/2004 שעה 19:30) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא מקבל את הניתוח שלך. החולה הרבה יותר בריא ממה שאתה חושב.
_new_ הוספת תגובה



להלן 3 שירי חנוכה ניפלאים במיוחד לקוראים - תוספת הכרחית למאמר
מיכאל שרון (יום חמישי, 09/12/2004 שעה 4:06) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חג אורים שמח!!

_new_ הוספת תגובה



וניספח (בתוספת הדגמה מוסיקלית) למאמר על מונק המופיע בקישור
מיכאל שרון (יום חמישי, 09/12/2004 שעה 4:26)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בחלקו השני של המאמר -

מתוך ''דמדומי האלים'' (בניצוח Bernard Haitink, התזמורת הסימפונית של ראדיו בוואריה)

קטע א':
מבעד לערפילים, העכרוריות והאנטרופיה, ומתוך האין, הולכת ומפציעה, הולכת ואוכפת אירגון ובהירות גואלת, הרוח האנושית הגבוהה. בשלב כלשהו הרוח האנושית נושאת הטוב והממשות הראוייה מגיחה בניצחון במלוא זוהרה ומפזרת באחת את החושך ואידי הערפל, כהפצע השמש מבעד לערפילי בוקר. במקביל, שורה נימה מהורהרת, המוכוונת למטפיזיקה של משמעות חיי אנוש בפריסתם כלפי הרוח והאירגון מהסדר הגבוה. במידה שיש כאן מעין הרואיות, הרי שהיא מינורית, טיבעית ואנושית מאד חרף גדולתה, ושרוייה בהגות בבסיסה. לבסוף, הסדר הגבוה מתמזג עם האין סוף שבאוקיינוס הטבע הניצחי ומרחב היקום ונמוג לכאורה כישות עצמאית וניבדלת (פרושו של המחבר מ.ש.).

קטע ב' – סיום היצירה
הקטע הרלוונטי במאמר:

אם אכן התאור כאן נכון, הרי יתכן שיש כאן משקעים של החלק האחרון ב''טבעת'' - Gotterdammerung - דמדומי האלים, או למעשה, ''שקיעת העולם''. בפרק זה מופיעה ברינהילדה, עלמה (ואלה לשעבר) שנבגדה על ידי האהבה. זאת בעולם בו דומיננטיים רצונות-כוח ותאוות-כוח פטריארכליים, ושוררת הבוגדנות. ברינהילדה, ההופכת שוב למעין אלת נקמות, מביאה על העולם הרע הזה את אובדנו, לקראת סדר חדש ורחום יותר. הדבר בולט בקטע האחרון, בעל מוזיקה מדהימה ומהממת באקורדים מוזרים, חזקים, מהממים, ומלאי פלא שכמוהם לא נישמעו מעולם עד אז. זאת כאשר מול הלהבות הבולעות את הנבלים ואת העולם הישן, ולנוכח כביכול, האנושות כולה, יש רמזים לאותה הגחת עולם חדש המשוחרר מהכוחניות והשטניות. ולבסוף המוזיקה הזאת הופכת לרוך רחום ונפלא הנושא לאופקים חדשים ומזוככים. האם העלמה בשחור היא איפוא גלגול של ברינהילדה?
_new_ הוספת תגובה



כתבן אינטרנט זעיר
סתם אחד (יום חמישי, 09/12/2004 שעה 13:31) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



חשיבה בוגרת ונפש ערה
מיכאל שרון (יום חמישי, 09/12/2004 שעה 17:14)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכוונה בביקורת הבוטה הזאת, הכמעט חתרנית אך הקולעת (וזהו מקור הדפרסיה - לא מדובר בטענות ערטילאיות), היתה לנער מהפסיביות. מדוע הקהל הישראלי כל כך פסיבי נוכח דברים בעייתיים למדי.

אילו היה כאן קהל יותר אקטיבי וער, עניינים יגעים רבים היו מקבלים תפנית חיובית, והיינו נהנים מעט יותר מסביבה חברתית נבונה נוסח שוודיה או דנמרק. אין כאן ''קוטראי'' רגיל נוסח ערבי שבת, אלא טענות כלליות יותר, הנוגעות יותר לאשיות החיים כאן. ככל שחשיפה היא בסיסית יותר, או אז אם היא קולעת, אולי גם מתנערים ועושים. או לפחות מפתחים ראייה ביקורתית בשלה יותר, כתחליף לסתם רטינות קוטראי.

בינתיים התחליף לכך היא צדקתנות עצמית, וחבל.

לא תמיד חייבים מייד לפעול. מספיקות הארות בוגרות לגבי טיבה היסודי של המציאות. אני מנסה בעיקר לשנות מעט את התודעה. תנועות לשינוי קמות כאן חדשים לבקרים ומתנוונות. כאמור, הייתי רוצה לראות סביב אנשים יותר בוגרים וערים מחשבתית בשלב זה.

להבין לעומק - משמע להציב מחסום בפני השרירות והאבסורד.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי