|
בחלקו השני של המאמר -
מתוך ''דמדומי האלים'' (בניצוח Bernard Haitink, התזמורת הסימפונית של ראדיו בוואריה)
קטע א':
מבעד לערפילים, העכרוריות והאנטרופיה, ומתוך האין, הולכת ומפציעה, הולכת ואוכפת אירגון ובהירות גואלת, הרוח האנושית הגבוהה. בשלב כלשהו הרוח האנושית נושאת הטוב והממשות הראוייה מגיחה בניצחון במלוא זוהרה ומפזרת באחת את החושך ואידי הערפל, כהפצע השמש מבעד לערפילי בוקר. במקביל, שורה נימה מהורהרת, המוכוונת למטפיזיקה של משמעות חיי אנוש בפריסתם כלפי הרוח והאירגון מהסדר הגבוה. במידה שיש כאן מעין הרואיות, הרי שהיא מינורית, טיבעית ואנושית מאד חרף גדולתה, ושרוייה בהגות בבסיסה. לבסוף, הסדר הגבוה מתמזג עם האין סוף שבאוקיינוס הטבע הניצחי ומרחב היקום ונמוג לכאורה כישות עצמאית וניבדלת (פרושו של המחבר מ.ש.).
קטע ב' – סיום היצירה
הקטע הרלוונטי במאמר:
אם אכן התאור כאן נכון, הרי יתכן שיש כאן משקעים של החלק האחרון ב''טבעת'' - Gotterdammerung - דמדומי האלים, או למעשה, ''שקיעת העולם''. בפרק זה מופיעה ברינהילדה, עלמה (ואלה לשעבר) שנבגדה על ידי האהבה. זאת בעולם בו דומיננטיים רצונות-כוח ותאוות-כוח פטריארכליים, ושוררת הבוגדנות. ברינהילדה, ההופכת שוב למעין אלת נקמות, מביאה על העולם הרע הזה את אובדנו, לקראת סדר חדש ורחום יותר. הדבר בולט בקטע האחרון, בעל מוזיקה מדהימה ומהממת באקורדים מוזרים, חזקים, מהממים, ומלאי פלא שכמוהם לא נישמעו מעולם עד אז. זאת כאשר מול הלהבות הבולעות את הנבלים ואת העולם הישן, ולנוכח כביכול, האנושות כולה, יש רמזים לאותה הגחת עולם חדש המשוחרר מהכוחניות והשטניות. ולבסוף המוזיקה הזאת הופכת לרוך רחום ונפלא הנושא לאופקים חדשים ומזוככים. האם העלמה בשחור היא איפוא גלגול של ברינהילדה? |
להלן 3 שירי חנוכה ניפלאים במיוחד לקוראים - תוספת הכרחית למאמר
