פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
שובו של הפנקס?
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 08/03/2005 שעה 19:00)


שובו של הפנקס?

ד''ר דוד סיון



פעם המפלגות היו מכשיר לקידום רעיונות לטובת הציבור ולצורך זאת הן העמידו עצמן לבחירה. בעשורים האחרונים נוספה מטרה נוספת – סידור עבודה לפעילים מרכזיים שלא נבחרו לעמדות פוליטיות. עדיין היה מדובר באנשים עם לא מעט כישורים ועדיין נשארה פעילות ערכית במפלגות.
כך כתבתי לפני כשנה, כאשר הוצגה לציבור הצעת חוק הג'ובים, ולא ממש דייקתי. ''האגדה'' מספרת (אפילו החותן שלי סיפר...) שבימיה הראשונים של המדינה היה על האזרח להצטרף ''למפלגה'', לרכוש את ''הפנקס האדום'', כדי שיוכל למצוא עבודה-פרנסה. אז, חלק גדול – אם לא רוב המשרות הקיימות במשק – היו במפעלי ההסתדרות או בשירות המדינה עליהם ''שלטה'' מפא''י. לכן מנהיגי המפלגה היו יכולים להחליט מי לשבט ומי לחסד - מי יעבוד ומי לא.

עם הזמן ירדה חשיבותו של פנקס חבר המפלגה בשוק העבודה, אבל עדין נשארה מכת המינויים הפוליטיים בשרות המדינה. בהמשך, לפני כ-‏30 שנה, הועפה מפלגת העבודה. ההנהגה האלטרנטיבית, הליכוד, הבטיחה לנו את ניקוי האורוות. מאז זרמו הרבה מים בירדן...



גלעד ארדןגדעון סער
בתום אותה מערכת בחירות התחיל תהליך לניקוי המערכת הציבורית ממכת המינויים הפוליטיים. נכון, התהליך לא היה חד כיווני; היו גם נסיגות, אבל נוצרה מגמה חיובית של הנהגת מגבלות על תהליך המינויים הפוליטיים. היום, בדיעבד, אפשר להגיד שהמגמה התהפכה. תהליך היפוך המגמה החל לפני יותר משנה, כאשר במרכז הליכוד התחילו לדבר על שינוי החוק כדי ''לטהר'' את שיטת המינויים הפוליטיים. בהמשך, חה''כ גדעון סער וגלעד ארדן יזמו תיקון לחוק כדי שיהיה אפשר למנות בלי מכרז יותר חברי מרכז במערכת הציבורית – להרחיב מאד את תחולתו של המושג משרות אמון (פוליטיות).

בתחילת מושב החורף שוב הכריזו השניים על כוונתם לקדם את הצעת החוק. אלא שאז מפלגת העבודה עוד היתה באופוזיציה ושינוי בקואליציה, מציאות שכנראה מנעה את קידום החוק. זאת ועוד, חה''כ יוסי שריד הצליח להעביר, בקריאה טרומית, הצעת חוק שמשמעותה היתה 5 שנים בכלא לחבר מרכז שמתנה תמיכה במועמד בתמורה לטובות הנאה. על פי רשימת המתנגדים, שכללה את ראש הממשלה, שר האוצר ויו''ר הכנסת, היה די ברור שזו רק הצלחה מקרית וזמנית (אברהם הירשזון כמשל). כמו מלחמתו של דון קישוט בתחנות הרוח, כך גם מעשהו של שריד לא ממש השפיע על המחוקקים.


מני מזוזהשבוע עלתה הצעת החוק של חה''כ סער וארדן לדיון בועדת השרים לענייני חקיקה, שאישורה הוא תנאי לתמיכת הקואליציה. למרות מחאת היועץ המשפטי, שהצעת החוק אינה מתיישבת עם תפיסת היסוד של שרות המדינה כפי שהוא במדינת ישראל, אישרה ועדת השרים את הצעת החוק ''לטהר'' את המינויים הפוליטיים (מזוז תוקף). כעת זה רק עניין של זמן לפני שהכנסת תהפוך את הצעת החוק לחוק. תיאור המשרה של ''הנבחרים'' יעבור שינוי מהותי – יורחב מאד החלק המטפל במעמד ''סדרן העבודה'' על חשבון החלקים החשובים כמו קביעת מדיניות תקציבית ומדיניות החוץ.

הנימוק ''הרציונאלי'' העיקרי של יוזמי החוק הוא שצריך להפוך משרות בכירות בשרות הציבורי למשרות אמון. אלו הן אותן משרות שבעזרת המחזיקים בהן מממשים השרים את המדיניות שלהם. יוזמי החוק, סער וארדן, בחרו לכלול ברשימת משרות האמון את זו של מנהל רשות החברות הממשלתיות. זה תפקיד שאמון על ניהול יעיל של החברות הממשלתיות והכנתן להפרטה כפי שקבעה הממשלה. לכאורה אין כאן צורך במשרת אמון, אלא שהמחזיק במשרה אחראי על הכנת הרשימות של המועמדים לדירקטורים עבור ועדת רביבי ולכן זו משרה מאד נחשקת וחשובה לעסקנים הפוליטיים.

אבל לרשימה של יוזמי החוק נכנסו גם משרות שהמחזיקים בהן אמורים לעסוק בפיקוח ובאכיפה בהתאם לחוקים ספציפיים. אלו המשרות של יו''ר הרשות לניירות ערך, הממונה על ההגבלים העסקיים והממונה על שוק ההון והביטוח באוצר. לא סביר שבעלי תפקידי פיקוח ואכיפה יוחלפו כל פעם ששר מתחלף. דומה הדבר שמפכ''ל המשטרה או הרמטכ''ל יוחלפו אם וכאשר מתחלף השר הנוגע בדבר. גלישת הרשימה לתחומים הללו היא הוכחה שמטרת החוק היא לטפל ב''מחסור בג'ובים'' עבור המקורבים ולא שום אינטרס ציבורי (גדעון סער רוצה לשלוט ברגולטורים).



אם פעם עוד היתה לשיטת המינויים הפוליטיים מראית עין של טובת הציבור, הרי כעת ברור שהסיבה, המוטיבציה, היא שיפור אמצעי הפרנסה עבור המקורבים, חברי המרכז, למפלגות שבשלטון. הבחירה ''הדמוקרטית'' תהיה מעתה תלויה בכמות הג'ובים שמועמד סידר לבעלי ''הפנקס הנכון''; משמעות ניצחון בבחירות תהיה מעתה השתלטות על מנגנון ''סידור העבודה''.

המפלגה שעלתה לשלטון על גבי ההבטחה לנקות את האורוות, הליכוד, מצליחה להשלים את תהליך שכלולן של האורוות. צחוק הגורל הוא שמפלגת העבודה ששילמה מחיר יקר על ניהול האורוות בעבר מצטרפת כעת למובילי השינוי בתרבות השלטון מהליכוד.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אז למה לא לעשות ע''פ חוק
ישראל (יום רביעי, 09/03/2005 שעה 4:04) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שפעם עשו ע''פ פנקס?

הרי בלאוו הכי, עם חוק או בלעדיו, אנשי מפלגות יעדיפו לאייש מקורבים אליהם ב''משרות אמון''. מכאן שיש טעם לסייג זאת בחוק, כדי שהמנהג לא יתפשט ויתעצם ויהרוס את השירות הציבורי.
_new_ הוספת תגובה



ישראל, טעות בידך
סתם אחד (יום רביעי, 09/03/2005 שעה 5:51)
בתשובה לישראל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אחד השיפורים שהוכנסו במהלך 30 השנים האחרונות היה שקבעו מגבלות וגבולות למינויים פוליטיים באמצעות החוק. אלא שהתיאבון של ''הנבחרים'' אין לו גבול. לכן הם עובדים כעת על פריצת אותם גבולות על ידי ריקון החוק הקיים ממגבלותיו - התקדמות אחורה......

לקח שנים לבנות את החוק שגם יתחשב בצרכים של ''הנבחרים'' וגם בצרכי הציבור כולו. כעת עובדים לחרב זאת.....איך שגלגל מסתובב?
_new_ הוספת תגובה



נדמה לי שעד היום אין חוק
ישראל (יום רביעי, 09/03/2005 שעה 8:11)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שמגדיר מהי משרת אמון ואת מי מותר לאייש במשרות הבכירות. ישנה רק ועדת מינויים שבודקת את כשירותו של כל מועמד. לעיתים מועמד כשר עם תג של מפלגה לא מקבל משרה בכירה, וזו אפלייה הפוכה. איך אתה רוצה שהטובים באמת כן יצטרפו לעשייה הפוליטית אם מנתקים להם אופציה של אלפי משרות לעתיד?

צריך ללכת על איזונים ולהגדיר מהי משרה שבעליה ראוי שיתחלף עם השר שלו, ולמסד זאת בחקיקה, תוך דרישה לעמידה בתנאים מקצועיים.
_new_ הוספת תגובה



הנה פרטים על הצעת החוק
דוד סיון (יום רביעי, 09/03/2005 שעה 9:19)
בתשובה לישראל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפי ההסבר להצעת החוק משתמע שיש שימוש בביטוי ''משרות אמון''. הנה ציטוט מהצעת החוק שמבהיר זאת:

''לפי המצוי היום בחוק, קיימים שלושה סוגי משרות שאינן חייבות במכרז אותן מבקש המציע לעגן בחוק אחד, ולהפכן למשרות אמון..... כמו-כן, מבקש המציע להוסיף מספר מצומצם של משרות בכירות שאליהן יתבצע המינוי על-ידי השר הממונה, מבלי שתחול עליהן חובת המכרזים. רשימת משרות זו מופיעה בתוספת'' (http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/16/2986.rt...).

דבר נוסף הצעת החוק מרחיבה את מספר הזכאים למנות אנשים לתפקידים, וגם את מספר המשרות שבשליטתם, ללא מכרז.

דבר אחרון: המשרות עליהן כתבתי במאמר לא צריכות להיות משרות אמון תחת שום חוק. במקרה הזה אני מקבל את עמדת היועץ המשפטי.
_new_ הוספת תגובה



הרשימה מראה דווקא
ישראל (יום חמישי, 10/03/2005 שעה 17:54)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על מגבלות עצמיות שנוטל המחוקק, והיא מקיפה פחות משרות אמון ממה שהיה נהוג בעשור האחרון.
_new_ הוספת תגובה



גם מזוז הוא מינוי פוליטי
יהונתן (יום רביעי, 09/03/2005 שעה 11:37) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מזוז הוא מינוי פוליטי של ביילין, וזה ידוע.
מזוז העביר את העניין עם קרקעות קקל בשביל לרצות את ביילין.

ביילין, הרי, הוא המפא''יניק הפנקסאי האוליטמטיבי, זה לא משנה מאיזה מפלגה אתה, תמיד תרצה יותר כח.

הרי בעצם כל מה שחשוב זה להחזיק את עמדות המפתח.

לא בימין ולא בשמאל מצויים כיום הרבה אנשים הגונים, אולי למעט רן כהן ויוסי שריד.
_new_ הוספת תגובה



יוסי שריד
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 09/03/2005 שעה 20:52)
בתשובה ליהונתן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על פי ספרו של דן מרגלית ''ראיתי אותם'', יוסי שריד שימש כבלדר השוחד של מפא''י.

על מה אתה מבסס את היושרה שאתה מייחס לו?
_new_ הוספת תגובה



אבל לפי התאור של דן מרגלית
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 10/03/2005 שעה 2:30)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יוסי שריד לבש כפפות בשעת מעשה, ולכן הוא נותר ''נקי כפים''.

זה תרוץ שאפילו דרעי לא חשב עליו.
_new_ הוספת תגובה



כנראה שלשמאל מותר
ישראל (יום חמישי, 10/03/2005 שעה 17:51)
בתשובה ליהונתן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שלימין אסור. לכן השמאל מתנגד להצעת החוק המיישרת את המגרש, ונותנת עידוד שווה לשני הצדדים.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי