פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מרכיבים בתועמלנות ''סמרטוט אדום''
מיכאל שרון ז''ל (יום שני, 13/05/2002 שעה 22:11)



מרכיבים בתועמלנות ''סמרטוט אדום''


מיכאל שרון




כשצילצל הטלפון בשעת שחר מוקדמת בביתו של איינשטיין ליד אוניברסיטת פרינסטון, ונאמר לו כי הירושימה הופצצה במתקן גרעיני, תגובתו היתה ''אוי ביי''. סביר שלא חלפה לנגד עיניו סידרת סיסמאות הומניסטיות/אוניברסליות עטויות שגב. היתה פה תחושה אנושית פשוטה של בן אנוש חם ורגיש, ולא שיגרת תועמלנות הניזונה בבסיסה משנאה או מהנאת שירשור שגור של ביטויים סנסציוניים, המהממים בכוח האפקט הרטורי שלהם. איינשטיין היה רחוק קוטבית מהפקת סוג הפעלולנות הרטורית השוטחת סדרת מילים המסממות את השיפוט התקין (וכבר אריסטו כתב על אפקט זה ב''רטוריקה) ומהפנטת את הבריות, מעשה להטוטן שפנים-בכובע.
איינשטיין היה אדם אנושי בעל אינטואיציות מפותחות מאד, מרחביות/מתימטיות ברובן, שאהב בלהט את עבודתו המדעית - ב- 1950 היה שקוד על תורת השדות המאוחדת שלו - ומשום כך דחה את ההצעה להיות נשיא מדינת ישראל. לא משום רוח נבואה פתאומית ש''ידעה כבר אז'' שתשרור פה ''מדינת דיכוי רצחני בעלת אוליגרכיה של חנרליסימוס וממסד פאשיסטי''.

הגימיקים התועמלניים מבוססים לעיתים קרובות על הטעייה לוגית מביכה בפשטותה: כל אובייקט בעולם דומה לכל אובייקט אחר מבחינות מסויימות. כך, הפילוסוף ברטננד ראסל דמה להיפופוטם בבחינה המסויימת שלשניהם יש לפחות אוזן אחת. אך לא נובע מכאן שברטננד ראסל הוא היפוטוטם.

הסקת ''זהות'' על בסיס דמיון לא מהותי
ואסוסיאציה רחוקה:

הינה כך העסק עובד: מוסטפה אל עזיז יושב ליד מכתבתו בדיסלדורף, שמח וטוב לב, פניו סמוקים באדרנלין של תאוות פעולה, משום שאדוניו בסעודיה, שבעי רצון מרעיונותיו כתועמלן בהשמצת ישראל, העלו את שכרו ב- 1500 אירו זה עתה. הג'נטלמן הפלשתינאי (בעל הדרכון הסעודי) דק השפם וצר הכתפיים, שחליפת ההדר האירופאי נראית מושלמת לגזרתו הגבוהה, אוחז בידיו תמונה מוגדלת בשחור לבן משנת 44 בה נראה משה שרתוק (שרת) מצדיע ביד פשוטה למצעד חיילי הבריגדה היהודית החולפים על פניו, לפני יציאתם לאירופה להלחם בצורר הנאצי, ולסייע לשארית הפליטה של העם היהודי.

- ''נפלא'', ממלמל מר אל-עזיז למוסא חליל, עבדקן משופם ורחב גרם, כשהוא מצביע על שפמו המלבני של שרתוק. ''דמיון מושלם להיטלר. והמיליטריזם הצבאי, ושים לב לדמיון למועל יד נאצי. ממש כשם שהצדיעו גיבורינו מהרשות הפלשתינאית בסיום קורסי ההכשרה הצבאית. הנה, תמונה אחת מדברת יותר מאלף מילים. כבר אז, הפשיזם הישראלי בפעולה, המזימה היודונאצית להשמיד בפגזי אורניום והרעלת מקורות מים את ערביי פלשתין. עד עכשו הפצנו את הססמא שנאמרה בהטעמה מיוחדת, תוך התזת המילים: Zionism is Fa-scism . הם עוד יתגעגעו לזה. מעכשו: ''Isra-nazism worse than Nazism'' . פעמיים נאציזם עדיף על פעם אחת פאשיזם.

- ואתה אבו-עמאר מספר 2 , מתעקל שפמו הרחב של מוסא חליל בחיוך נדיב, אבל למה יא-אחי, למה ''גרוע מנאציזם''? לא מספיק ''כמו נאציזם''?

- מה, לא ברור, לאחר כל מה שהדבקנו להם, שהצעד הבא יהיה ''גרועים מנאצים''? וביננו, הרי ברור לנו שהם גרועים מנאצים. בשבילנו, הם השטן, ודווקא הוא, המופתי הקדוש חג' אמין אל חוסייני, היה חבר של היטלר. אהב ערבים היטלר, שנא יהודים ואינגליזים. האויב של אויבי הוא חברי, ואויבי - רע מהשטן. לא ככה?

באופן דומה, הדמיון של הציונות לקולוניאליזם הינו פרי אסוסיאציה רחוקה: אמנם היתה השתלטות על טריטוריה של עם אחר. אך כאן נגמר הדמיון. דווקא התכונות המצביעות על שוני של הציונות מקולוניאליזם, שהינן הרבה יותר מהותיות, אותן משום מה שוכח התועמלן:

1) השתלטות זאת היתה בעקבות מלחמה (48, 67 ) כשהצד השני יזם אותה. אין זה המצב הקולוניאליסטי. כך, פולין, בעקבות המלחמה שהוכרזה עליה על ידי גרמנייה, סיפחה שטחים מגרמנייה תוך גרוש של מליונים רבים. האם ניתן לדבר על ''הקולוניאליזם הפולני''?

2) לצד השני הוצעה דרך הפשרה המדינית ב- 47 וב- 2000 והוא בחר בדרך המלחמה. במלחמה כמו במלחמה. אין לבחור בדרך מסויימת ולא לשאת בתוצאות בחירתך. אין זה המצב הקולוניאליסטי, שהינו לחלוטין פרי יוזמת הגורם הקולוניאליסטי.

3) הקולוניאליזם גובה על ידי מעצמת אם מיישבת, והקולוניאליסטים, כגון ססיל רודס, עסקו ביישוב אוכלוסייה שהינה ברובה מאותה מעצמת-אם (כגון אנגליה, או הצרפתים באלג'יר ומרוקו).
האם בהקשר חזרת היהודים לארצם, ניתן לדבר (בדומה למקרה של ססיל רודס) על הקולוניאליזם של הגרף פוטוצ'קי הפולני, או על ה''פלונסק קולוניאליסטען''?

4) ובנוסף לאי גיבוי של מעצמת-אם המיישבת את אזרחיה, הרי האוכלוסייה היהודית הינה הטרוגנית, מה שמצביע על לאום השב לארצו מארצות פזורה רבות, בדומה למשל לארמנים. שוב, אין זה המצב של קולוניאליזם.

5) הקולוניאליזם היה מבוסס ברובו על השתלטות על אוצרות טבע ומשאבים של האוכלוסייה המקומית, והיה אגרארי במהותו. היהודים הקימו מלכתחילה תשתית תעשייתית, כשגורמי הייצור מושתתים בעיקר על טכנולוגיה וידע, הבולטים במקרה של תעשייה עטירת ידע. לא על אוצרות טבע ועמל כפיים של ה''ילידים'' בחוות ענק. הערבים זקוקים למשאבנו יותר משאנו זקוקים למשאביהם. שוב, אין זה המצב הקולוניאליסטי.

6) הקולוניאליזם מבוסס על עבודת עבדים בקנה מידה גדול בחוות ענק, כאשר המתיישבים גרים בחווילות מפוארות רבות משרתים, כמו בדרום אפריקה או ברודזייה. מאידך, היישוב היהודי לפני קום המדינה היה יישוב עני.

7) בנוסף, וזו עובדה חשובה בהקשר תועמלנות הסחי העויינת, הדגש הציוני היה על עבודה עברית. שוב, סתירה בוטה למצב הקולוניאליסטי. במדה והיתה עבודה ערבית זולה בקיבוצים או מושבים למשל, הרי שאין זה שונה מתעסוקת עובדים זרים בשוויץ, גרמנייה או צרפת. שוב, אסוסיאצייה רחוקה הפכה פה בהבל פה למאפיין מהותי, על מנת להוכיח בכל מחיר באמצעות פעלול רטורי מה שהשכל הישר דוחה.

בורות כמקור ידע

יש לשים לב: בזיהוי תופעה א' (העלייה הציונית) עם תופעה ב' (קולוניאליזם) הושם מרכיב דמיון רחוק
במעמד של מאפיין מרכזי, ואילו המאפיינים המרכזיים, המצביעים דווקא על שוני או אף ניגוד, ''נישכחו'' ולא נלקחו בחשבון. כך הועלם במשוואה זאת ידע חשוב ומרכזי. הבורות הפכה למקור ידע, ועוד ''ידע'' המתיימר לגלות לנו דברים חדשים שלא ידענו אודות מהות הציונות ולחלצנו מהתמימות המטמטמת והמשתקת אלינו הכניסונו ''החונטות הציוניות השולטות כאן''. בורות היא ידע - ממש 1984 (''שלום הוא מלחמה'' ושאר היפוכים) של אורוול בהתגלמותה.

איזולציה מושגית (בידוד)

כאן ניתן להצביע על מרכיב נוסף בשורת הגימיקים המשמשים את התועמלן: איזולצייה מושגית (או בידוד). אלמנט יחיד נלקח מקבוצה של אלמנטים המהווים את התופעה, בעוד שאר האלמנטים, כולל הקשר הדברים ההיסטורי או העכשווי, מנופנפים הצידה.

- כך הפלשתינאים מוצגים כעם קטן הניצב בבידודו ומוקף מכל עבריו בעם מדכא חזק. נשכח כאן ההקשר האיזורי של מדינה הקטנה מבלגייה, המוקפת במרחב ערבי ענק על כ- 150 מליון תושביו, התומכים בפלשתינאים ונוקטים בפעולה אקטיבית לסלק את היהודים מהאדמה הערבית, בטווח זמן זה או אחר, כדברי הנרי קיסינג'ר בספרו האחרון אודות מדיניות החוץ האמריקנית.

- אחיזת היהודים בטריטוריה הקטנה בשטחה משטח העיר בואנס איירס (לצורכי הגנה עצמית בעיקר), מתוארת כ''כיבוש'' המזכיר מייד את כיבוש עשרות אלפי הקילומטרים המרובעים באירופה על ידי גרמנייה הנאצית.

- פרופסורית לבלשנות היזכירה לא מכבר ב''פופוליטיקה'' את רשת הכבישים אותם סללה ישראל בגדה לאורך ולרוחב על מנת לבסס בהסתר ובערמה את הכיבוש והדיכוי. רק שנשכחה ממנה משום מה העובדה שהשטחים האלה על כל כבישיהם הוצעו לעראפת בספטמבר 2000 ולפני כן, וההנהגה הפלשתינית דחתה אפשרות הסדר זה, ופנתה לדרך המלחמה נגדנו.

ודוגמאות נוספות לשיטת האיזולציה התועמלנית:

מר גדעון ספירו מאזכר את אי הפיכת ה- 8 במאי, יום הנצחון על גרמנייה הנאצית, לחג בישראל, כהוכחה לאנוכיות היהודית/ישראלית, והיעדר ערכים אוניברסליים. רק שעובדה זאת מובאת במנותק מהידע הנוסף שגם בשוודייה, שוויצריה, פינלנד, הודו, פורטוגל סין, ספרד, ומדינות רבות נוספות לא חוגגים את ה- 8 במאי. האם ערכים אוניברסליים לא מעניינים גם את שוודיה, שוויץ והודו? או שפשוט, חג זה נחגג על ידי בנות הברית לציון ניצחון צבאי, כשם שחוגגים באנגלייה גם את יום הנצחון במלחמת העולם הראשונה, וכשם שאנו חוגגים את מלחמת השחרור.

הטענה שהיהודים אנוכיים, מרוכזים בעצמם ואינם חושבים על הזולת, היא אגב טענה אנטישמית וותיקה ורווחת. זיגמונד פרויד מאזכר נסיעה ברכבת, בה ביקש רשות מהיושב לידו לפתוח מעט את החלון להכניס אוויר נקי, וזה, אף ששוחח עם פרויד הצעיר קודם לכן, פצח מייד באופן אגרסיבי בשורת טענות על כך שהיהודים חושבים רק על עצמם, והזולת אינו מעניין אותם.


אי ניתנות עקרונית להפרכה:

טרונייה זאת, אינה ניתנת אגב להפרכה באופן עקרוני. שכן אילו פעולות עליך לבצע כדי להוכיח שאינך מרוכז רק בעצמך, למשל? הרי בעל הטרונייה יצביע על כל טענת נגד שתביא (כגון, אני נותן גמ''ח, או ישראל סייעה לקורבנות רעש בהודו וטורקייה), שנכון, אמנם נעשה כך וכך, אך אין מעשים אלו מאפיינים את מהותו הבסיסית של בעל הדבר, אותה מהות ''המוכרת לנו היטב'', וזאת תוך המלצה שמוטב לנו לחדול מתמימותנו הטפשית. כאן, יש לשים לב שטענות תועמלניות מנוסחות לעיתים באופן שהינו חסין לסתירות, ושום עובדה במציאות לא תוכל להפריך אותן. אבל מי מעוניין כאן בעובדות?

מר גדעון ספירו מציע מעין תאוריית קונספירצייה סביב פיגוע ההתאבדות בבאר-שבע, שכן הדבר גרר לדעתו השגת יתרון מסויים במדיניות הבטחון והחוץ הישראלית. אילו היתה כאן פעולה יחידה מסוגה, הנדירה בהסתברותה, אולי היה כאן מקום לתיאוריית קונספירציה, מוזרה ככל שתהיה. שכן תיאוריות אלה ממוקדות בדרך כלל סביב ארוע יחודי וגדול מימדים.
ברם, הפיגוע בבאר שבע היה חלק מסדרה ארוכה של פיגועים דומים המתרחשים זה למעלה משנה. אילו לרצח קנדי למשל, היתה קודמת סדרה ארוכה, וותיקה וצפופה של התנקשויות הנשיאים ואנשי ממשל, ספק אם היה דבר מה יחודי דווקא ברצח המסויים הזה, על מנת להציג דווקא סביבו, במבודד מהיתר, תורת קונספירצייה חורגת מהידוע.

שוב רואים אנו את מנגנון האיזולציה בפעולה, תוך התמקדות בארוע מסויים תוך ניתוק מסדרת ארועים דומה, על מנת להצדיק גישה קבועה מראש.

עודפות-יתר של הנאצה

אכן, מנגנוני הכחשה מלווים תכופות אקטים של ארכי-פורעים, כגון הכחשת שימוש מסיבי בעינויים ורציחות מצד ממשל הקולונלים הקודם בארגנטינה, וכמובן, הכחשת השואה היהודית, או אף מידה של הכחשה וטיוח סביב השואה הארמנית. אבל כלפי יהודים, שגור הנסיון האנטישמי לטעון כי במידת מה היהודים עצמם אשמים במצבם, שכן הם פעלו לעורר כלפיהם זעם שהינו מוצדק בחלקו.

אבל מה אנו רואים כאן? לא הטענה כי היהודים אשמים במצבם ובפרעות שניחתו עליהם, אלא מעבר לכך, הטענה כי היהודים הם שפורעים בעצמם במו ידיהם.
משל לשלב חדש מעבר לשלב הכחשת השואה, דהיינו טענות ''הסבת השואה'', לפיהן גורסים גורמים אנטישמיים קיצוניים ושוליים כי במדה שהיתה השמדת יהודים בגז, הרי שהדבר ''בוצע בפועל על ידי יהודים בשיתוף עם חוגים נאצים, על מנת לעורר כלפיהם את אהדת העולם ולזכות בתמיכתו בהקמת מדינת רצח גזענית בפלשתינה''. האם על יהודים מסויימים להיות ''יותר צדיקים מהחג' אבו-עמאר (עראפת)'' או מתועמלנים אנטישמיים ארסיים במיוחד?

כך, בהתאם לתועמלנות עודפות-יתר זאת, שרון הוא ''פושע מלחמה גרוע ממילושביץ''; המיליטריזם וה''נציונליזם'' הישראלי גרוע מהפשיזם של מוסוליני; הדיכוי מצד הקולוניאליזם הישראלי גרוע מהדיכוי בדרום אפריקה או באלג'יר (שכן הוא גם ''רצחני'' והרסני במיוחד באופיו, אם הבנתי נכון את מר ספירו וחבריו לדעה) ; ופשעי המלחמה הישראלים אף גרועים מאלו הנאצים (כמובן, מבחינות מסויימות ו''ממוקדות'' בלבד...)

מהות ידועה מראש

תגובה אופיינית להבאת עובדות סותרות לדעות מהסוג המסויים הזה, הינה האמירה: ''אל תהיה תמים'' או משהו בדומה לכך (ראה למשל את תגובתו של מר ספירו ''תמימות קדושה----''). שכן לדוברים ברור כי עובדות אלה מחטיאות את הנקודה ואינן למעשה רלוונטיות לטרונייתם. השאלה המעניינת כאן הינה מה מקור ברירות זאת, משל לאותה ברירות ''בהירה ומובחנת'' בה רואה הפילוסוף דקרט את משפטי הגאומטרייה האויקלידית. מה רואה מבטו החד כתער של מר ספירו, שהאדם הממוצע והסביר אינו רואה?

לא סביר שיש כאן רק הנחות יסוד השונות משלנו, שכן אין הוא מציג פלקט בו מוצגות הנחות אלו תוך הפגנת ''כך אני גורס, ואתה, זכותך לדעותיך שלך''. לא זה המצב. שכן שומא עלינו לראות את הדברים הקיימים בתשתית הדברים, אותם יסודי מציאות חבויים שבקלות נוכל להבחין בהם בבהירות של ברק המפלח את הלילה, אם רק נסיר קורה מבין עיננו. זאת בדומה למאיה ההינדואיסטית שבתשתית התופעות, כשהתופעות עצמן אינן הדבר הממשי, אלא רק אותה תשתית.

אבל בכל גישה מדעית סבירה, בכל תאורייה תשתיתית המוכוונת למציאות הפיזית והרוחנית בעולמנו, קיים קשר ברור וחד משמעי בין הנתונים העובדתיים והתאורייה התשתיתית: הנתונים והתופעות מתיישבים עם התשתית התיאורטית הזאת, ואינם אמורים לסתור אותה. תאורייה או טענה שהעובדות והנתונים סותרים אותה, זרוק לפח. ואילו בגישה שלפנינו, רוב העובדות הנוגעות בדבר כלל אינן רלוונטיות.

מהו הדבר הנראה לאנשים רבים בבהירות, אף שעובדות רבות סותרות את מציאותו?
ובכן, זו הדעה הקדומה, הסטראוטיפ הגזעני, האתני, הסקסיסטי, האנטישמי, כל סטראוטיפ מיקדמי שהוא.
כך, אם תאמר לאנטישמי, היהודי יענקל הינו יצירתי, נדיב, ישר כסרגל ואציל נפש, הוא יאמר מייד, ''חכה, אין זו מהותו האמיתית. זו תתגלה בסופו של דבר ובאורח סטיכי, הכרחי, שכן אנו יודעים היטב מי הוא היהודי ומה טבעו. כן, אנשים ניתן לרמות, אך לא את בני המעיים והחושים הבריאים של האנטישמי, הנוטל קורה מבין עיניך''.

כך, תחושות אודות מהות בנויות כך שהן מתעלמות לחלוטין מעובדות סותרות, שכן מובנית בתוכם ההנחה שהן קולעות למהות ה''אמיתית'' שבתשתית הדברים (ראה הצגת תופעה נפוצה, ניזקית וקשה זאת בספרי החלוצי ''חלוקת קשב, גומא - סדרת ספרי מדע ומחקר, צ'ריקובר, 1997, בפרק האחרון אודות חשיבה מערכתית-אינטגרטיבית ואינטליגנציית סימולטניות מבנית).

ובכן, מדובר פה במידה רבה באיוש מרחב הכרתנו בשורה של ישויות דמיוניות המנותקות ואף נוגדות את המציאות האמפירית (המציאות והנתונים ''בשטח'', אם להתבטא בפשטנות), המוצבות בכוח להטוטנות המילים והסנסציוניזם (היי, דברים כאלה לא שומעים בכל יום, אני לא מסכים אבל זה מגוון את שממון חיי). זאת בבחינת ''בראשית היה הדבר'' בבשורה על פי יוחנן, כשבדבר הכוונה ביוונית ל''לוגוס'', או בלשוננו, למילה, לדבר ה', אותה מילה הבוראת את המציאות. אבל זהו מעשה של האל הטוב, ואילו בריאות אחרות באמצעות המילה עשויות להיות מרושעות, להפיץ ולהרבות בעולמינו עשבים שוטים, דרדרים ופירות באושים המדללים את הנפש ואת החיוניות האנושית הטבעית. זאת כמובן בצד הרהב שבאנטי-עשייה כזאת מצד פעלולני המילים המעלים את מפלס הסחי והגבבה. ובדומה לסיפור פיגמליון, הם אף עשויים להתאהב במעשה ידיהם, כך שהפחת רוח החיים באנטי-מימטיקה הכוזבנית והכעורה ההיא, מרכינה את שיעור חיותנו וחדוות רצוננו ויוזמתנו, וממאיסה עלינו את עולמנו במקסם הפרוורסיה והדקדנטיות.

קישורים:
קולוניאליזם, רשלנות בעבודה ואליטות נובו-רישיות
בפרץ (''זו גם כן'' - פסידונים של עבדכם הנאמן)
עזבת וגם ניאצת? (''באבלה'' - פסידונים של עבדכם הנאמן)


חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


ניתוח מפוקח לא ברמת התועמלן
דנדוש א (יום שני, 13/05/2002 שעה 22:36) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תודה רבה עבור הניתוח ובעצם גם התשובה לסמרטוט האדום.
אני חושב שתעמולנים הם פסולים מפני שקריאת עבודתם ''תעמולן'' היא בעצם הגדרה שלהם כבלופרים...
קראתי מאמרים של כמה כותבים מאד לעניין ובאופן בהיר וגם שטויות. הסמרטוט של גדעון ס. הוא בסה''כ סמרטוט, ואני לא מבין ממה מתרגשים?

שינגב או יתנגב שיעשה מה הוא רוצה וחבל להתייחס יותר מדי להתנפלות שלו על מי שלא בדיוק מסכים עם דעתו.
_new_ הוספת תגובה



לעניין סעיף 5 במאמרך
רפי גטניו (יום שני, 13/05/2002 שעה 23:49) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבקר דיברו ברדיו (רשת ב ' כמדומני) על כך שהמתנחלים יושבים על 1.7% מהשטחים , ומחזיקים בצורה זו או אחרת 37% מהשטח (כולל עתודות קרקע מיועדות ). כאשר התבקש מי מהם (לצערי לא זוכר מי) לעניין , אמר שרק חבל לו שהם לא הספיקו להגשים את הציונות ולתפוס עוד קרקעות.
אז הציונות שלהם לא נחשבת ?
האם זה לא לא קולוניאליזם?
_new_ הוספת תגובה



מדובר כאן בהתייחסות כללית לביקורת השמאל
מיכאל שרון (יום שלישי, 14/05/2002 שעה 3:33) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למעשה מדובר כאן בהתייחסות כללית לביקורת השמאל הרדיקאלי/הומניסטי כלפי ישראל.
מדובר בקווים בולטים של תרבות ביקורת זאת, הרווחת אצל השמאל הרדיקאלי במערב אירופה ובארצות הברית, וכמובן, תכופות בגילויים מוקצנים יותר, אצל דוברים פלשתיניים וערבים. כך, הטקסט ב''סמרטוט אדום'', וטקסטים אחרים של מר גדעון ספירו, משמשים יותר לצורך הדגמה של ז'אנר זה.

ראה בעניין זה טקסט ביקורתי הנוקט בגישה דומה במהות, של פרופ' נועם חומסקי, בקישורים למטה.

קישורים:
קטע ארסי של ביקורת על ישראל של חומסקי מתוך מאמר: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=964&rep=68266&...
כל מאמר הביקורת על ישראל ותמיכת ארה''ב במדיניותה: http://palestinechronicle.com/article.php?story=2002...
_new_ הוספת תגובה



קולוניאליזם בפורים
איתי (יום שלישי, 14/05/2002 שעה 20:59)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רוב הטיעונים בנוגע לקולוניאליזם מופנה כלפי מדיניות ההתנחלויות של ישראל, ולא כלפי התנועה הציונית כולה. כמו כן שים לב שמרבית האפיונים שנתת לקולוניאליזם נכונים גם לשטחים הכבושים.
אני לא זוכר ששמעתי את ספירו אומר שהציונות היא קולוניאליזם, הוא תמיד התיחס לכיבוש הנוכחי. כמו כן למרות שהוא מגזים מדי פעם, הוא בהחלט פותח את המחשבה לכיוונים שלא תמיד מגיעים אליהם.
_new_ הוספת תגובה



Crito-Israelism as repressed antisemitism
Michael Sharon (יום חמישי, 16/05/2002 שעה 19:25)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

Poisonous anti-Israeli ''criticism'' (which may be termed ''crito-Israelism'') may be, by and large repressed antisemitism bursting out in due circumstances.
See also recent State Department attitudes concerning that issue.

קישורים:
Crito-Israelism and repressed antisemitism: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...

_new_ הוספת תגובה



סובבים במעגל
גדעון ספירו (יום רביעי, 15/05/2002 שעה 1:22) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דומני שמיציתי את הויכוח עם שרון בשתי רשימות קודמות בפורום זה בהן חלקתי עליו. הוא חוזר בעיקרם של דברים על אותם טעונים, ובכדי להימנע מריקוד מעגלי לא אחזור על מה שהקוראים יכולים לקרוא במהדורה הראשונה של המחלוקת.
אשר על כן אסתפק במספר הערות קצרות.
שרון הינו שבוי וקרבן בידי הדימוי שיצר על אנשי שמאל.
איש שמאל לדידו חייב להיות אנטי ציוני עוד מימי חובבי ציון ולכן הוא עושה מאמצים כה הרואיים לשכנע אותי בצידקתה של הציונות מאז ימי העליות הראשונות. אלא שמעולם לא הייתי אנטי ציוני היסטורי, מהדגם הקומוניסטי לשעבר, וגם כיום אינני מגדיר עצמי ככזה. בוודאי שאינני יכול להיות אנטי ציוני אל מול הציונות ההומניסטית בנוסח הפרופסורים מרטין בובר, עקיבא ארנסט סימון או אלברט איינשטיין, כולם זכרונם לברכה. מעולם לא עירערתי על הקמת המדינה על פי החלטת האומות המאוחדות מ- 1947.
לעומת זאת, כאשר מדובר בציונות השלטת כיום בכיפה, זו של גוש אמונים, של המפד''ל, של מולדת, של ישראל ביתינו, של הליכוד, של תנועת כך, ציונות שהיא גזענית, טרנספריסטית וקולוניאליסטית. אזי אני האמא והאבא של האנטי ציונים.
אין לה דבר עם הציונות הסוציאליסטית, ההומניסטית והליברלית שהיתה בית גידולי.
עד יוני 1967 נהניתי הנאה מרובה מחיים בירושלים הקטנה והסימפטית שהיתה התחנה הסופית של מדינת ישראל.
כיום אני מגדיר עצמי כפוסט ציוני, או א-ציוני.
הביקורת שאני מותח על הקולוניאליזם והכיבוש הישראלים, נעשית על סמך מה שמתרחש כאן מאז תום מלחמת יוני 1967 (ששת הימים, בשמה הישראלי), כאשר הפבה ישראל לכוח שולט על עם אחר, שמדכא באכזריות את שאיפתו לעצמאות לאומית.
מיכאל שרון יכול לעשות כל סלטה באויר שהוא רוצה, כולל פליק פלקים לפנים ולאחור, הוא רשאי להשתמש בכל מכבסות המלים שיצר הכיבוש הישראלי, בסופו של יום הוא לא יינצל מהמילכוד והמלכודת: מה שקורה כאן הוא קולוניאליזם על פי מירב סימני ההיכר.
שרון צודק בדבר אחד, (להלן הדוגמה המוזרה שהוא נתן) - העובדה שלפילוסוף ברטרנד ראסל ז''ל ולהיפופוטם יש אוזן אחת, לא הופכת את ראסל (ההומניסט והסוציאליסט - ג.ס.) להיפופוטם. אם אמשיך במסלול זה של מיכאל שרון, אומר כך: כאשר שתי חיות ניראות כמו היפופוטם ומתנהגות כמו היפופוטם אז הן כנראה היפופוטם. כאשר שרון מדבר כמו קולוניאליסט אזי הוא כנראה קולוניאליסט. כאשר הקולוניאליזם הישראלי נראה ומתנהג בדומה לקולוניאליזמים אחרים, הוא כנראה באמת קולוניאליזם, ואין אבקת כביסה שיכולה להסיר את הכתם הזה.
_new_ הוספת תגובה



העירום נראה - ככה אומר אבו האווה
אבו האווה (יום רביעי, 15/05/2002 שעה 22:59)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין דבר כזה כמו פרה-ציוני, פוסט ציוני, ציוני עתידני או ציוני לא קולניאלי וחאנטאריש!!
ישראל יושבת על חורבות כפולות: של העם היהודי באירופה ומאות כפרים, מאהלים ועיירות ערביות מוסלמיות ונוצריות ואפילו של מוסלמים יוצאי הבלקן. זאת המשוואה אומללה מאד שאולי כבר אי אפשר לשנות?

מה ההבדל בין חורבות בית-מזמיל שמה קמה קרית היובל ואלון מורה? להיפך צריך להודות שבשביל אלון מורה אפילו לא הרסו בתים ובכל זאת אדון צדק-אדום קורא לזה בצדק קולונאליזם.

מי שסוף סוף מבין שההתנחלויות אלה הן פעולות קולונאליסטיות - מבין שגם מילוי בית-שאן הערבית עם חדשים ממרוקו או להקים את כפרי האמנים עין הוד או עין-כרם בבתים ערביים = זה קולונאליזם וגם ציונות.
אז אדון ספירו ותומכיו יכולים באמת לעשות ''סאלטות'' בכל כוון, כמו שהם מציעים ולקרוא עצמם פוסט... או פרה... או ...בסוף החשבון הם גם כן חלק אינטגראלי של פעולה ציונית ולאף אחד לא אכפת אם מר ספירו קפץ מאווירון בסיני ואם היום הוא מתחרט, או אם מילשטיין והמזרחי צודקים או טועים על דיר-יאסין.

מה זה באמת פשע מלחמה? לפליט מדיר יאסין אכפת רק שלקחו לו הבית!! היום יש שם בית חולים לחולי-נפש לא בתים מלאי אנושיות פלסתינית. אם מר ספירו לוקח טקסי לשם, אולי לבקר או להינות מהנוף בהרי ירושלים - הוא לא אומר לנהג קח אותי לדיר-יאסין, אלא תסע בבקשה לגבעת שאול. לא להיות ציוני ולחיות יהודי בישראל זה כמו להיות יהודי ולאכול חזיר, אז אוכל החזיר הוא לא דתי אבל הוא נשאר יהודי, וככה גם זה שקופץ מאווירון בסיני ומתחרט... ומי ששרת בצבא הישראלי ונהיה פיתאום סלקטווי לפי הטעם בפה...ציונים זה מי שחי בישראל בהכרה ולא עוזב לטובת הצדק.
_new_ הוספת תגובה



רק כדי להבהיר
יוסי גורביץ (יום שישי, 17/05/2002 שעה 13:52)
בתשובה לאבו האווה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם ציוני הוא מי ''שאינו עוזב למען הצדק'', הרי שציוני הוא אדם החי בניגוד לצדק, נכון?

רק כדי להבהיר דברים.
_new_ הוספת תגובה



צדק מדומה והתאבנות הביקורת
מיכאל שרון (שבת, 18/05/2002 שעה 3:25)
בתשובה ליוסי גורביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למר יוסי גורביץ, שלום לך.

לעזוב למען הצדק?

צדק הוא מה שמגיע בדין לפרט או לקבוצה. תחושות הצדק הטבעי המצויות אצל כל אדם סביר עשויות להיות גורם שיפוט לא רע של מהו צודק (כמובן שתחושות אלה עשויות להיות מוטות על ידי דמגוגיה חד צדדית).
וכי לעם היהודי לא מגיעה זכות הגדרה עצמית, בפרט לאור תרומתו ההיסטורית והעוול האבסורדי שנעשה עימו, חרף תרומתו?
חבר הלאומים היכיר בשנות ה- 20 בזכות זאת, לשיבת העם היהודי למולדתו ההיסטורית, בפרט שזו היתה מאוכלסת בדלילות על ידי ערבים סורים. ב- 1920 היו ממערב לירדן, בסביבות כ- 300,000 ערבים.

הזכות להגדרה עצמית של ערביי האיזור הסמוך מתממשות בסוריה ובירדן. פרט לשאלת הריבונות, לא היתה כל כוונה לפגוע בזכויות קיום אזרחי של הערבים שישבו בא''י.

במשך התקופה האחרונה נעשו אקטים חסרי תקדים של סילוף ההיסטוריה (למשל נארטיב פלשתין המאוכלסת בצפיפות בתחילת המאה). סילופים שיטתיים אלה ואחרים אכן עשויים להשפיע על תחושות הצדק הטבעי, ממש כעדות שקר בבית משפט העשוייה להטות את פסיקת המושבעים.

יש הסוברים כי העיסוק הצדקתני בבעייה מדומה נועד להסיח את הדעת ממעשי עוולה רבים וקשים שנעשו במישור הפנים ישראלי/יהודי, ולחנוק ביקורת אמיתית.
אני מכנה נושא זה ''התאבנות הביקורת הפנימית והמנגנונים שסייעו לכך'' ועוד אכתוב על כך שיטתית במוקדם או במאוחר.
_new_ הוספת תגובה



אין לי בעייה עם העירום, ובלבד שעיני המסתכל תקינות
גדעון ספירו (שבת, 18/05/2002 שעה 19:19)
בתשובה לאבו האווה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האיש המסתתר מאחורי השם אבו האווה, מצהיר בנחרצות כי אין דבר כזה, פוסט ציוני. כל יהודי החי בישראל ''מתוך הכרה ולא עוזב למען הצדק'', הוא לדידו ציוני.
אינני יודע מה זה לחיות בישראל מתוך הכרה, אני חי כאן בגלל שההורים שלי הביאו אותי להנה בגיל 3, ואם אבו האווה היה קונה היום את דירתי במחיר של טרם אינתיפאדה, הייתי בהחלט מוכן לשקול עזיבה למקום שקט ושליו מעבר לים.
הקביעה הפסקנית כי אין פוסט ציוני היא מעט ילדותית. מה פירוש אין? עובדה שאני קיים, וכמוני עוד כמה אלפים טובים שמצהירים כי אינם ציונים, אזי פירוש הוא שיש חיה כזו.
הענין הזה של לא ציוני הוא פשוט מאד. מרגע שהגעתי למסקנה כי התנועה הציונית סיימה את תפקידה עם הקמת מדינת ישראל, חדלתי להיות ציוני. לפי דעתי, המשך קיום המנגנון הציוני, נועד לאפשר לממשלה לבצע פרויקטים ''ליהודים בלבד'' במסווה של גוף לא ממשלתי. התנועה הציונית היא מעין קופה ב' של הממשלה ובאמצעותה קל לה יותר לגייס כספים בחו''ל ולממש את מטרות המדינה היהודית הלא דמוקרטית. אני תומך בעקרון הדמוקרטי של מדינת כל אזרחיה.
אבו האווה, שכותב כאילו היה פוננדמנטליסט איסלמי, הוא תמונת ראי של המתנחלים היהודים הפנטים דתיים בשטחים הכבושים. כמוהם גם הוא מצהיר שמלחמת יוני 1967 היא המשך של מלחמת 1948, שאין הבדל בין קרית יובל לקרית ארבע, וכמוהם גם הוא אומר כי המתנחלים ואנוכי זה הינו הך, (''בשביל הערבים אין הבדל בינך לימני, כולם יהודים ואת כולם יש לסלק''-דברי המתנחל) שהרי מי שלא חושב להחזיר את כל הפליטים לבית מזמיל (קרית יובל) או לדיר יאסין (גבעת שאול) דינו כדין מתנחלים.
אם דיני כדין המתנחלים אזי הייתי צריך לסבור כי המלאכה ב- 1948 טרם הושלמה, וכל עוד יש כאן ''מטען עודף'' של פלסטינים, עלינו להמשיך ולפעול לגירושם מעבר לנהר (ירדן) או מעבר לגדר (לבנון).
אני מצטער לבשר לאבו האווה כי אינני מקבל את ההקבלה הזו. אינני נמצא במצוקה באשר להקמתה של מדינת ישראל. זו הוקמה לא רק מכוח מטרות הציונות כפי שנוסחו בקונגרס הציוני הראשון, אלא מכוח החלטה בינלאומית של האומות המאוחדות ב- 1947. הלגיטמיות הבינלאומית של מדינת ישראל מכוח משפט העמים, היא עבורי נדבך מרכזי ל''חוסר האשמה'' שאני חש בחיי כאן.
מלחמת 1948 גרמה לעם הפלסטיני אסון קשה. מאות אלפים גורשו, אחרים ברחו, בעקבות תבוסת הערבים במלחמה.
אבל אסור לאבו האווה לשכוח כי הנהגת העם הפלסטיני ומדינות ערב לא קיבלו את הכרעת האומות המאוחדות וניסו למנוע את מימושה. פלישת ארצות ערב למחרת ההכרזה על הקמת המדינה, מתוך כוונה לבטל את החלטת האומות המאוחדות, נושאת אף היא באחריות לאסון הפלסטיני.
באיחור של 50 שנים הכיר העולם הערבי בהחלטת האו''ם מ- 1947 על הקמת שתי מדינות, יהודית וערבית. אין זה מקרה שהצעת השלום הסעודית שאומצה על ידי הליגה הערבית כמו גם ההנהגה הפלסטינית, מכירה בגבולות ישראל כפי שנקבעו בסוף מלחמת העצמאות, שהם גבולות ה- 4 ביוני 1967 שהוא הקו הירוק. זהו קו הלגיטימיות הבינלאומי של ישראל המעיד כי העולם מכיר בהישגי מלחמת 1948, מלחמה שקבעה את קיומה של ישראל, אבל לא מקבל את כיבושי 1967, שהפכה את ישראל מדינת אפרטהייד.
מכאן יובן, כי גם על פי העולם הערבי, האנטי ציוני, אין דין בית מזמיל ועין כרם כדין קרית ארבע ובית אל. במלים אחרות: אבו האווה יצטרך להשלים עם כך, שגם בעיני העולם הערבי מותר לי לחיות בישראל של הקו הירוק בלי רגשות אשמה. מותר לי לבקש מנהג המונית ''קח אותי לגבעת שאול או לקרית יובל''. זו אכן הרגשתי. דרך אגב, גם סטודנטים פלסטינים שגרים בקרית יובל לא מבקשים מהנהג לנסוע לבית מזמיל. אני שמח שבנושא זה לפחות חברו שליטי ערב אליי. (אני מקווה שגם בנושאים אחרים כמו דמוקרטיה, זכויות אדם, מעמד האשה ועוד, יתקרבו משטרי מדינות ערב אליי).
בעניין פתרון בעיית הפליטים, אני מקבל את המינוח של ההצעה הסעודית המדבר כמוני על ''פתרון צודק ומוסכם''. גם החלטת האו''ם המפורסמת בנדון מדברת על חזרה או קבלת פיצויים. המלים ''צודק ומוסכם'' מתפרשות על ידי כי אין להציף את ישראל במיליוני פליטים פלסטינים ממורמרים וכועסים, שבואם יהפוך את החיים כאן לגיהנום של שנאה ואלימות. מימוש זכות השיבה בהקשר זה, אין פירושו החזרת כל פליט למקום מושבו הפיזי בעבר, אלא שיבה לתחומי המדינה הפלסטינית (אם תקום) או לגבולות מדינה רב לאומית, רב אתנית ורב דתית חדשה שתקום במקום ישראל ופלסטין, אם פתרון שתי המדינות ייכשל.
_new_ הוספת תגובה



to gdaan spiro
אבו האווה (יום שני, 20/05/2002 שעה 2:51)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה כל כך מבובל שזה מעורר רחמים.אז כן או לא?...לחם חצי אפוי או רק בצק?.... חצי תפוז חצי אשכולית...אין לך שום מושג מהתמדה מחשבתית.
איך אפשר לתמוך בחצי דבר? (זה הנוסח שלך לבעיית הפליטים ולצביעות הישיבה בבית- מזמיל ומשם לקרוא לצדק) יא גדען אתה שוכח שבעיית הפליטים היא לא של ''ערביי 1967'' אלא של ערביי 1948 ומלחמת השחרור של יהודי א''י!!!
איך אתה יכול להסתכל לאמת ולהשאר עוור?!
אתה מדבר כאילו לסטודנט ערבי יש ברירה להחליט בין בית מזמיל לשם קרית יובל...אתה מדבר על מדינת כל אזרחיה בלי הבדל ובכל זאת מפחד מזעמם של צאצאי הפליטים,שיבואו בהנהגת הראיס אבו עמר.אתה רוצה להתנשק ולהתמזמז בלי לעבור לשלב הבא ולזה חביבי,עיוני ,יא גדען- קוראים בעברית אוננות
אתה צועק ונאנח עם קולות של משגל אבל בסך הכל חולם.
אין באף מקום בעולם,ולא בעמי המזרח התיכון מצב של חצי הריון או חצי חי או חצי מת...אין חביבי גדען -אין! הצרה היא שטיפוסים כמוך,שמסיבות שונות,אולי טובות מהיסוד,רוצים להרביץ לעצמם כדי שהאחרים יראו שכואב להם.אתה מנסה בלי הצלחה להבין נפש הערבי ואינך מסוגל אפילו לדבר בשפתו או שכן?.אתה מנסה לעקור את עצמך מעמך היהודי ישראלי ואין לך אומץ ומספר מעשיות-חושאם שאילו הייתה מוצא קונה לדירתך וכו'....זו השטות הכי מטופשת.
תפרסם בהסמרטוט האדום שלך תן מחיר ובטח שתצליח למכור.מחירים שלפני או אחרי אינתיפאדה -זה תירוץ ריק כמו כד סדוק בלי מים.
לפי מה שאני מבין אתה בגיל בין 65-70 (זה לפי סיפורי האוירון בסיני) אז מה מנע ממך ללכת לפני כמה שנים? חוץ מזה אם אתה רוצה לתת את הדירה שלך לערבי בן הארץ שזכאי לה יותר ממך-מי מפריע לך לעשות זאת?
אתה וכאלה מסוגך ''הדו-גודר'ס'' של העם היהודי -מסוכנים יותר לקדמת פלסתין מאשר מאה מופזים.ואת זה יא חביבי גדען גדעון -לא הבנתה ולא תבין לעולם.
_new_ הוספת תגובה



דרשת אבוהאווא מס 2
יורם המזרחי (יום שלישי, 21/05/2002 שעה 1:01)
בתשובה לאבו האווה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עזיזי אבו האווה
אף אדם אינו יכול להכנס לנעלי זולתו בעוד שחברו הולך...ככה,נדמה לי, אומר משל מצרי.
אתה שופך הרבה כעס על מי שאינך יכול להלך בנעליו והוא לא יוכל לצעוד בנעליך.
האמת המעשית היא ''בפרקטיקה היומ-יומית'' שגבולות הסכמי רודוס 1949 הם סופיים,עם ובלי מימוש ''זכות השיבה'': או מקצתה.בכך צודק גדעון.
הבעיה העומדת על הפרק היום,בקונטקסט המיידי,היא שאלת עתיד הרש''פ,עם או בלי התנחלויות.
בעניין הזה הרי שלדעתי קשה למצוא פתרון צודק וכשאין אפשרות כזו- צריך לקבל את הרע במיעוטו.
לדעתי,אי אפשר ''למתוח את 1949''כדי שתכלול גם את תוצאות 1967....את החסר מבחינת אפשרות ריאלית,צריך לנסות לפתור לפי כמה עקרונות-מוסריים,יעילים,טובים לשני הצדדים.
אינני מסכים עם תאוריות ''פושעי המלחמה'' אזהרות ''שהנה מחר ישראל כבר דיקטטורה בסגנון האפרטהייד'' וכו' וכו' אך נניח שיש סכנה כזו,שאחרים רואים ועיני סומות -אז בקרב ''המשוכנעים'' החשש לבד צריך להביא את המחנה לשאיפת פתרון מהיר,שכן אחרת,במצב האוטופיה-השלילית שחוזים גדעון וחבריו -נקלע כולנו יחד למשטר בו לא יהיה לרש''פ סכוי להתפתח,לעשות שלום ואפילו ...לנשום!
_new_ הוספת תגובה



Brit Shalom in its historical context
Michael Sharon (יום חמישי, 16/05/2002 שעה 8:20)
בתשובה לגדעון ספירו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

I assume here that the coming into being of an
influencial movement of ethical and political significance, should be evaluated in view of its historical geneology
Ideas do not grow solely because someone waives them, as another perspective that ''has its place'' in some way or another in the market of human intellectual products
Rather, they often evolve in the context of confronting a specific problemm situation, and hence, their essence may be better viewed in
their specific condition and historical context

קישורים:
Brit Shalom through historical perspective: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=468&rep=20667
Brit Shalom - the link: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=468&rep=20667

_new_ הוספת תגובה



להסביר את אשר אינו ניתן להסבר
אלכסנדר מאן (יום רביעי, 15/05/2002 שעה 21:25) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מר שרון מעלה מספר נקודות חשובות בהתייחסותו לרטוריקת השמאל הישראלי בבואו לטפל בבעיות השעה, אולם בניתוחו זה חסר מבט כללי וחובק על תופעה מעניינת זו.
שמאל זה הנו לשיטתי מוטה מראש לביקורת חד צדדית בנושא הישראלי, תוך התעלמות מכוונת משורת האירועים אשר הביאה לדינמיקת ההתפתחות הנוכחית, ואשר לה גם אחראי הצד הפלסטינאי - המעדיף להתקרא כ'קורבן' בלבד לשיטתו במשוואת הסיכסוך.
גם אם הצדק הכללי מצוי עם הצד הפלסטינאי וגם אם על ישראל להתפנות לחלוטין משטחי כיבושי 67, אין אפשרות שלא להבחין בקווי אטימות ואכזריות מודגשת בצד פלסטינאי זה, אשר ברובו הגדול דוחה את דינמיקת המו''מ ל'טובת' דינמיקת האלימות העיוורת כנגד נשים וילדים כמטרה ראשונית לגיטימית.

העדר הנכונות בשמאל הישראלי לביקורת כוללת ומתן עדיפות לאינטרפרטציה חד צדדית בלבד, מרחיקות את מר ספירו ועמיתיו לדיעה מכל עמדה הומניסטית, אשר מעצם טבעה חייבת להעמיד את האדם במרכז משוואת הקיום האנושי. כל נסיון להסביר את הטרור המצמית והמשתולל משול לשיטתי לתיאולוגיית טירור קאוזלית, אשר מחברת ומסבירה את אשר אינו ניתן להסבר.
חיפוש האשמה בצד הישראלי בלבד במשוואה זו משול לחיפוש המטבע מתחת לפנס הרחוב בלבד, כבסיפור חכמי חלם, אשר לאו דווקא שם הלך מטבע זה לאיבוד.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי