פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
משפט צדק לפי הרלב''ג
אברהם בן-עזרא (יום שני, 30/05/2005 שעה 10:45)


משפט צדק לפי הרלב''ג

ד''ר אברהם בן עזרא



דומה שלשאלה זו יש תשובות רבות, וההתייחסות של הרלב''ג לשאלה לפי פרשת קדושים היא כלהלן:

''לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט'' [ויקרא י''ט ט''ו] – לפי פירוש הרלב''ג לתורה עוול במשפט היא אחת מהפעולות הבאות:

א. שפיטה שלא לפי כללי הצדק [כגון: זיכוי החייב]. משמע, מי שעשה עבירה, זיכויו ואי הענשתו מהווה עוול במשפט ועיוות הדין. בימינו יש במשפט הפלילי דרכים בהתאם לחוק לחסוך מנאשם שהורשע בדין ענישה ולהמירה בפעולות שיקומיות. ראה לדוגמא סמכותו של בית המשפט לפי סעיף 82 לחוק העונשין תשל''ז 1977, הדן בטיפול בעברייני סמים:
82. טיפול במשתמשים בסמים
הורשע אדם ונוכח בית המשפט כי הוא משתמש בסמים מסוכנים, כמשמעותם בפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל''ג-‏1973, רשאי בית המשפט להטיל עליו בצו - מבחן שבמסגרתו יעבור הנידון טיפול בקהילה, בתקופה ובהתאם לתכנית שיורה בית המשפט; ורשאי בית המשפט לתת צו כאמור בלא להרשיע את הנאשם אף אם תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי שניתן לצוות על הפעלתו.
מיותר לציין כי במקום עונש מדובר כאן בהטבה בה זוכה הפושע, שכן הוא מקבל שירות רפואי מיוחד חינם על ידי החברה במקום להיכלא או להיענש בכל דרך אחרת. זאת ועוד, יש לבית המשפט לעשות זאת ללא הרשעה, אף כשמדובר בעבריין מועד שכבר עבר עבירות בעברו – ועל זה אומר הרלב''ג דברים ברורים:
ראוי שתדע כי עשיית העוול במשפט יהיה משני צדדין. אם שישפוט שלא כדין, שיזכה את החייב...
ב. הארכת הדיון המשפטי, ובלשון הרלב''ג – בהמשך לציטוט הקודם –
...או כשיהיה ראוי לשפוט ולגמור הדין – ולא יגמור הדין, לחמוס על דין הזכאי ולהאריכו, כי זהו גם כן עוול בעניין המשפט.
מיותר לציין עד כמה בית המשפט הישראלי בימינו יוצר דרך קבע עוולות מסוג זה, עד כדי כך שבמקרים רבים פסק הדין הטוב והחכם שניתן, כבר אינו רלוונטי.
[כך קרה בסדרת פסקי דין ביניהם ע''א 2299/99 שפייר אברהם ואח' נ' דיור לעולה בע''מ, בית המשפט העליון, בהם עד לגמר הליכי המשפט, שארכו שנים רבות – חברת הבנייה כבר הייתה חדלת פירעון וזכתה להגנה של בית המשפט מול נושיה, או במקרה הבא, בו הוראת בית המשפט לתקן ליקוי בטיחותי שהיה ידוע כבר בעת בדיקת המבנה בשנת 1994, נכללה בפסק הדין משנת 2000 אך הביצוע של פסק הדין התעכב בגלל מנגנון כמעט בלתי אפשרי, שניתן על ידי ביהמ''ש כדי לבצע התיקונים – דבר שגרם למעידה ולמוות של אישה, באותו אלמנט בטיחותי לאחר שנת 2000. עד כתיבת שורות אלו, סאגה זו טרם הסתיימה: מדובר בע''א 1208/96 אוחיון ואח' נ' חממי, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופט: מ' טלגם, והתיקים הנמשכים בעניין הנדון – לרבות ערעור בבית המשפט העליון, עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין המחוזי, וניסיונות תיקונים בחסות ביהמ''ש המחוזי].
''לֹא-תִשָּׂא פְנֵי-דָל'' [ויקרא, י''ט ט''ו] – אין בית המשפט אמור בפסק דינו לפתור את בעיות החברה, אלא לשפוט בהתאם לכללי הצדק ולא להיטיב עם האביון. החברה היא זו אשר צריכה לדאוג למחסורו של העני שלא דרך בית המשפט אלא בדרך של גמילות חסדים שהיא מצווה ברורה ונוהג מושרש. השופט לא אמור להעביר נכסים וכסף מהעשיר לעני.

''וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל'' [ויקרא, י''ט ט''ו] – בעלי הדין יהיו שווים זה לזה במשפט, בכבודם ובמעמדם לפני השופט. בלשון הרלב''ג שם –
''ולא תהדר פני גדול, רוצה לומר, בבואו לדין. ועניין ההידור שלא יכבדהו השופט, בבואו לפניו לדין, יותר מבעל דינו, כטעם ''והדרת פני זקן''. והטעם בזה שאם יראה בעל דינו שהגדול מכובד בעיני השופט, יראה שתהיה דעת השופט קרובה לו ויצטער מזה ויכאב לבו, עד שלא יוכל לסדר טענותיו כראוי לפני השופט''.
והפסוק בויקרא מסתיים במלים – ''בְּצֶדֶק, תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ''.

נושאי משפט הצדק וסדרי הדין לא מרוכזים כאן, אלא פרושים על פני מקומות רבים בכתבי הרלב''ג, כי הנושא כאן בפירוש הרלב''ג לתורה אינו משפט צדק, אלא פרשנות וביאור התורה.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


ספר לנו על הרלב''ג?
רמי נוי (יום שני, 30/05/2005 שעה 23:16) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



בתחום הקרוב לעיסוקי יש לרלב''ג מקום של כבוד
ישרא-טק (יום שלישי, 31/05/2005 שעה 20:55)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואני למד זאת גם מעמיתים שלי, גויים נחמדים מאירופה ומארה''ב, שמעת לעת בכינוסים, בשיחות ובאי מיילים עולים נושאים אליהם התייחס הרלב''ג כבר לפני כ-‏700 שנים והקדים רבים וטובים בהגיונו המדעי הצלול ובראייה מקיפה של מציאות החיים. מסתבר שיש תיעוד אקדמאי בלטינית מהתקופה ההיא שמספר על מורכבות ורצינות הדיונים האקדמאים שהתנהלו בין משכילים בעת ההיא. חבל שמסמכים אלה לא מתורגמים לעברית.

הינה לינק המספר מעט עליו:
_new_ הוספת תגובה



מַאֲמָר קָצָר וּבָרוּר.
אריה פרלמן (יום שני, 30/05/2005 שעה 23:49) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וּמְעַנְיֵן. אַךְ רָאוּי הָיָה שֶׁתִּתֵּן לָנוּ הַקְדָּמָה עַל הָרַלְבָּ''ג.
_new_ הוספת תגובה



מעט על הרלב''ג
משה (יום רביעי, 01/06/2005 שעה 13:12) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מקור: אנציקלופדיה לגדולי ישראל, מוסד הרב קוק.
רבי לוי בן גרשון. קראו לו גם ''הגרשוני''.

ושמו הלטיני היה מאגיסטר ליאו הבראוס. (ליאו העברי).

פילוסוף, מהנדס, רופא, מפרש המקרא.

נולד בבאניול שבצרפת ב-‏1288, נפטר ב-‏1344.

מראשוני העוסקים בטריגונומטריה. עסק גם בחוכמת התכונה ועשה לוחות אסטרונומיים ''לבקשת רבים ונכבדים מגדולי הנוצרים''. חיבור זה התפרסם בעולם המדע, וגם קפלר השתמש בו.

קופרניקוס למד את חיבוריו האסטרונומיים, והאפיפיור קלמנט הששי הורה לתרגם חלק מחיבוריו אלה ללטינית.

ויותר ממה שהבאתי כאן כתוב שם.
_new_ הוספת תגובה



על מנת להבין את הפירוש יש ראשית להבין את המקור
והדורים אושר (שבת, 04/06/2005 שעה 14:28) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט'' - האסוציאציה שלי לעול היא עול. לא תעשו עול = משפט. אסור למשפט להיות לעול על האנשים או החברה. הצדק, בהיותו מטרתו של המשפט - מוגדר כהמנעות מהוספת עול על היחיד והחברה.
המכור לסמים הינו עול על משפחתו ועל החברה. חובה על מערכת המאמינה בקיומה של נטיה מולדת להתמכרות, לעזור לאותם חלשי אופי המתמכרים לסמים.
עזרה למכורים מקילה על החברה והקלה בדין אינה מוסיפה עול - ולכן היא עשיית צדק.
_new_ הוספת תגובה



על מנת להבין את הפירוש יש ראשית להבין את המקור
טל רבינוביץ' (שבת, 04/06/2005 שעה 17:01)
בתשובה לוהדורים אושר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עזרה למכורים מקילה על החברה בכך שהיא מספקת להם (למשקמי המכורים כמובן) מקומות עבודה ואפשרויות לתעסוקה - זו הכוונה מאחורי אלטרנטיבת השיקום (= הצדק לשיטתך).

המכורים הם עבריינים וכדי למנוע עבריינות יש להכביד בענישה כדי שתהיה מרתיעה ולא כדי שתעודד אנשים להגיע דרכה אל כלא חרמון למשל (בית מלון לכל דבר) או למסלולי שיקום שמקנים פריוילגיות על חשבון הנפגעים והקורבנות האמיתיים (שלרוב אינם זוכים לאותה התחשבות לה זוכים העבריינים).

רק השבוע נרצחה ילדה תמימה על ידי עבריין מהסוג שהוחלט להתחשב בו... ויש עוד דוגמאות מהשבוע הזה בלבד.
טל.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי