פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
פינת האנקדוטה - זו דמוקרטיה? זה...
ישראל בר-ניר (יום שישי, 25/11/2005 שעה 19:19)


זו דמוקרטיה? זה...

ד''ר ישראל בר-ניר



למען הנימוס אני נמנע מלהשלים את המשפט בנוסח המיוחס לזקן השומרים, אברהם שפירא ז''ל. כולנו גדלנו והתחנכנו בחממה הדמוקרטית, ולמרות שיש אין ספור מאפיינים למשטר דמוקרטי, מקובל לראות בבחירות חופשיות של מוסדות השלטון בידי האזרחים את מהותה של הדמוקרטיה. מאמר שהתפרסם לאחרונה בניו יורק טיימס, הנושא את הכותרת ''למה להצביע'' (Why Vote?, New York Times, Nov. 6, 2005) מעמיד בסימן שאלה את ההנחה הזאת, ומטיל ספקות בחשיבות שאנחנו נוהגים לייחס לזכות ההצבעה.

השאלה, כפי שמציג אותה המאמר איננה בעד מי להצביע, אלא מדוע בכלל להצביע. אם בוחנים את תהליך ההצבעה מפרספקטיבה של עיסקה כלכלית, אין לפרט שום סיבה שבעולם להצביע. ההצבעה כרוכה בהשקעה (זמן, מאמץ, אובדן שעות עבודה) והתמורה אותה הפרט אמור לקבל היא השפעה על תוצאות הבחירות. המציאות היא שזה לא כך. הסיכוי שלהצבעת הפרט תהיה השפעה כל שהיא על תוצאות הבחירות הוא מיזערי ואינו מצדיק את ההשקעה הכרוכה בהצבעה, כמה שלא תהיה קטנה.

שני כלכלנים, קייסי מוליגן (Casey Mulligan) וצ'רלס הנטר (Charles Hunter), ניתחו את התוצאות של 56,000 מערכות בחירות לקונגרס ולבתי המחוקקים של המדינות בארה''ב, מ-‏1898 ועד היום. מסתבר שלמרות הרעש התקשורתי הרב, ''מרוץ צמוד'' הוא תופעה מאוד נדירה. למעלה ממחצית מערכות הבחירות לקונגרס הוכרעו בפער של 22 אחוזים או יותר. למעלה ממחצית מערכות הבחירות לבתי המחוקקים של המדינות הוכרעו בפער של 25 אחוזים או יותר. מרוצים שהוגדרו כ''צמודים'', גם בהם ההכרעה לא היתה בדרך כלל על חודו של קול. מתוך 40,000 מערכות בחירות לבתי המחוקקים של המדינות, עם ציבור בוחרים של למעלה ממיליון מצביעים, רק שבע הוכרעו בפער של קול בודד (שתיים הסתיימו בתיקו). מתוך 16,000 מערכות בחירות לקונגרס, בהן השתתפו הרבה יותר מצביעים, רק מערכה אחת במאה השנים האחרונות (בבופאלו ב-‏1910) הוכרעה בפער של קול אחד.

גורם נוסף, לא פחות חשוב, המקטין עוד יותר את יכולת ההשפעה של הקול הבודד, היא האפשרות שבמערכות בחירות בהן המרוץ צמוד ההכרעה תינטל מידי המצביעים ותימסר לידי גורם שלישי – בית המשפט (כפי שקרה במערכת הבחירות הנשיאותית של שנת 2,000). ככל שהמרוץ יותר צמוד, הסיכוי שזה יקרה גדל.

אז למה בכל זאת אנשים הולכים להצביע? ובמספרים גדולים (גם כשאחוז ההשתתפות הוא נמוך, עדיין מיליונים של בוחרים טורחים ומגיעים לקלפיות על מנת להצביע). כותבי המאמר מונים שלוש סיבות אפשריות:
  1. רוב הציבור איננו חכם במיוחד, ואנשים נוטים להאמין שהקול שלהם בכל זאת משנה.
  2. עבור רוב הציבור ההצבעה בבחירות היא כמו ההשתתפות בלוטו. הסיכוי של הפרט לזכות בלוטו אינו שונה מהסיכוי שקולו ישפיע על תוצאות הבחירות. מנקודת מבט כלכלית טהורה רכישת כרטיס לוטו היא השקעה גרועה מאוד. התמורה שבהנאה הזמנית (החלומות אודות ''מה שאעשה בכספי הפרס אם אזכה'') דיה כדי לספק את רוב הציבור וגם המחיר הוא זול.
  3. כולנו התחנכנו על כך שלהצביע זאת ''אזרחות טובה''.
אם אין כל ערך להצבעתו של הפרט, מתעוררת השאלה מה יקרה אם כולם יחשבו כך? הרי אין הרבה אנשים שבאמת מאמינים שהקול האישי שלהם ישנה את תוצאות הבחירות. אם כתוצאה מחשיבה רציונלית אף אחד לא ילך להצביע לא תהיינה בחירות, ומה יהיה גורלה של הדמוקרטיה במקרה כזה? אנו ניצבים כאן בפני מצב מעניין. בעוד שפעולתו של הפרט [אי הצבעה] היא לכאורה חסרת משמעות לחלוטין, אותה הפעולה, אם ציבור שלם ינקוט בה, מקבלת משמעות עמוקה ביותר.

לא פעם בשנים האחרונות מתעורר דיון בנושא אחוזי ההצבעה הנמוכים במערכות הבחירות השונות (רק קצת יותר ממחצית הזכאים לבחור הצביעו בבחירות האחרונות לנשיאות כאן), ואנשים מחפשים סיבות לתופעה. לאור מה שנאמר לעיל, השאלה צריכה להיות הפוכה – מדוע, למרות כל מה שנאמר לעיל, כל כך הרבה אנשים בכל זאת טורחים להצביע.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


ועם זאת...
עמיש (יום שישי, 25/11/2005 שעה 19:43) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בנוסף לכל ההנמקות המוסריות והערכיות (אם יש כאלו) הרי שבשיטת הבחירות הישראלית, עם השפעת חוק חוק באדר עופר, המנדטים האחרונים מוכרעים לעתים על חודו של קול, ממש על חודו של קול.
ואולי זה הקול שלך?
_new_ הוספת תגובה



זה באמת היה הקול שלי . . .
ישראל בר-ניר (יום שישי, 25/11/2005 שעה 20:16)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נצחונו של נתניהו ב 1996, היה ''על חודו של קול'' --- כך דווח בתיקשורת. מאחר ובאתי במיוחד לארץ (על חשבוני!) כדי להשתתף בבחירות, אין לי ספק שזה היה הקול שלי.
_new_ הוספת תגובה



על אותו משקל
ע.צופיה (יום שישי, 25/11/2005 שעה 19:44) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ניתן לשאול בשביל מה לחיות, הרי בסוף מתים.
בשביל לסבול כמה עשרות שנים?
ובכל זאת כולם נלחמים לחיות כמה שיותר.
אני חושב שהפסיכולוג בפורום צריך לענות על זה.
_new_ הוספת תגובה



צודק בר ניר ומדגים בכך
רמי נוי (יום שישי, 25/11/2005 שעה 20:21) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את חסרונותיה הגדולים מאד של שיטת הבחירות האזורית. בבחירות לנשיאות למשל, יורדים לטמיון עשרות מיליוני קולות שך מצביעים. כך זה פועל: להצבעה של מישהו בעד המועמד הרפובליקני לנשיאות במסצ'וסטס למשל, או להצבעה של מישהו בעד המועמד הדמוקרטי באחת ממדינו הדרום השמרני, אין שום השפעה, וקולו בעצם לא נספר
_new_ הוספת תגובה



יש באמת חסרונות לשיטת הבחירות האזורית
ישראל בר-ניר (שבת, 26/11/2005 שעה 1:10)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל גם לא חסרים חסרונות בשיטה היחסית הנהוגה בישראל. אין שיטה מושלמת.
שיטת הבחירות האזורית מבטיחה מימשל יציב עם כושר ביצוע. המחיר הוא מניעת ייצוג מלא של כל קבוצות האוכלוסיה.
שיטה הבחירות היחסית מבטיחה ייצוג הוגן לכל חלקי האוכלוסיה (גם זה לא תמיד, כי יש אחוז חסימה), אבל המחיר הוא חוסר יציבות וחוסר יכולת של הנבחרים לבצע את המדיניות לה התחייבו במצעם.
מה עדיף? זו שאלה שאפשר להתווכח עליה בלי סוף.
זו גם שאלה טובה אם מבחינת המשקל האלקטוראלי של קולו של הפרט יש עדיפות לאחת משתי השיטות.

רמי מצביע על העיוות שנגרם בגלל קולות ש''יורדים לטמיון'' בשיטה האמריקאית. לדעתי השיטה הישראלית שאיננה מאפשרת Absentee votes - אדם חייב להתייצב פיסית בתחנת ההצבעה שנקבעה לו (למעט חיילים ואנשים הנמצאים בשליחות המדינה בחו''ל), כדי שקולו יילקח בחשבון, גורמת לעוול הרבה יותר גדול.
השתתפתי כאן כבר בלמעלה מתריסר מערכות בחירות, ועדיין לא זכיתי לראות תחנת הצבעה מבפנים. גם האפשרות להצביע (באמצעות Absentee vote) לפני המועד, מאפשרת גמישות ונוחיות בכך שאין צורך לשנות תוכניות אישיות כדי להצביע.

כדי לא להיכנס לוויכוח מיותר, ב Absentee vote אינני מתכוון להצבעה של ישראלים החיים דרך קבע בחו''ל. זה נושא לדיון בפני עצמו, וקשור לשאלות כמו איך מבינים את המושג ''אזרח'' והאם הזכות להצביע היא ''זכות'' או ''פריבילגיה''.
_new_ הוספת תגובה



ישראל היא מדינה מספיק קטנה בשטחה
רמי נוי (שבת, 26/11/2005 שעה 2:18)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כדי לדרוש הצבעה פיזית. בתרבות הבחירות בישראל, Absentee Votes היו מבטיחים הצבעת רמיה, כפויה או קנויה של חלק גדול מהמצביעים.
_new_ הוספת תגובה



כוחו של הפתק
יובל רבינוביץ (יום שישי, 25/11/2005 שעה 20:35) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תגובה 18565
_new_ הוספת תגובה



לחם ו(בחירת) שעשועים
אלכסנדר מאן (יום שישי, 25/11/2005 שעה 21:00) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינני יודע על מה מסתמכים שני כלכלנים אלה, אך כבר בבחירות לכהונה הראשונה של בוש נגד אל גור (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2985990,00.h...) ושאלת קולות שנספרו בפלורידה, ובבחירות האחרונות נגד קרי וכל אי הסדרים שהתגלו בהן (http://mann.journal.lab.co.il/story_36) – היה די ברור שיש לכל קול השפעה, ככל שקביעה זו נשמעת מוזרה.

אזרחות טובה? זו כבר שאלה אחרת, אולם מובן שצריכים לספק איזו ציפוי טיח של כבוד והוקרה עבור אלה המטריחים עצמם לקלפי, ולו כדי לתת להם הרגשה סמוייה שהם ''עשו את המעשה הנכון''.

השליטים עושים כמעט תמיד את מה שהם רוצים לבצע.
_new_ הוספת תגובה



ממש לא נכון
רמי נוי (יום שישי, 25/11/2005 שעה 21:44)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בשיטה האמריקנית קובעים רק הקולות במדינות הספורות בהן לא הוכרעה הבחירה מראש עקב המבנה הדמוגרפי והסוציו אקונומי
_new_ הוספת תגובה



ממש לא נכון
פרקש (שבת, 26/11/2005 שעה 21:13)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שיטת הבחירות האמריקאית לנשיאות היא שיטה ייצוגית בה הזוכה במדינה מסויימת זוכה בכל האלקטורים שלה. לכל מדינה מספר אלקטורים השווה לגודל אוכלוסייתה היחסי של המדינה. לפיכך אין שום משמעות לאופן הטכני של ההצבעה וזמן ספירת הקולות.

בשום מדינה לא מוכרעות הבחירות לפני יום הבחירות, כי הספירה מתחילה תמיד עם הסיום הפורמלי של יום הבחירות. פריסת האופציה לבחריה למשך תקופה ארוכה לפני הבחירות היא רק אמצעי נוח להקל על אנשים לבחור בזמנם החופשי ולהקל על הלחץ ביום הבחירות.
_new_ הוספת תגובה



הסטטיסטיקה באה בעיקבות אחוזי ההצבעה
צדק (שבת, 26/11/2005 שעה 19:11) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואולי הסטטיסטיקה היתה שונה אם כל האזרחים היו מצביעים ??

ההצבעה היא בהחלט זכות וחובה חשובים מאד,
אבל כדי שהיא תהיה יעילה ואמיתית דרושים תנאים.

1. משטר דמוקרטי אמיתי ולא סיסמאות דמוקרטיות.
2. עיתונות דמוקרטית חופשית ולא בולשביקית, נטולת אתרוגים והסתה.
3. חקיקה שתחייב מפלגות לעמוד בעיקרים חשובים של המצע שהמפלגה תודיע עליהן מראש !,
כל שינוי יחייב הליכה לבחירות, ואי עמידה תהווה עבירה פלילית שאין עליה חסינות.
חקיקה כזו גם תמנע מעבר בין מפלגות תמורת שוחד.
4. תעמולת בחירות קצרה וענינית, ללא שלטים גדולים ברחובות וללא הצפת המדינה בנירות,
שכל מטרתם לצוד את הטיפשים שמחליטים 5 דקות לפני שמניחים את הפתק.
_new_ הוספת תגובה



יש ערך לכל קול
פרקש (שבת, 26/11/2005 שעה 21:09) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעיקר במקומות בהם אחוז ההצבעה הוא יחסית נמוך, כמו גם בישראל. הצד שמגייס את רוב אוהדיו ומביאם לקלפי, לוקח תמיד במצבים של מרוץ צמוד. אנחנו ראינו זאת גם את עמיר פרץ שהיה עם מנגנון מאורגן שתפס את פרס בהפתעה.

גם מאו טסה טונג אמר שמסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד, כל קול חיוני כדי להשלים מנדאט. משקל הקול משקף את חלקו היחסי של האזרח בתוך החברה. מבחינה פסיכולוגית כל אחד רוצה להרגיש כאילו הוא הכריע, כאילו הוא החשוב (והודעתו של בר ניר ממחישה את התחושה הזו) אבל היא רק אשלייה בטרם בחירות ואמת לאחריהן.
_new_ הוספת תגובה



דמוקרטיה ליום אחד- יום הבחירות
מהנדס אזרחי (יום ראשון, 27/11/2005 שעה 7:30) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אחר כך 4 שנים של דיקטטורה
_new_ הוספת תגובה



אותה מסקנה מזווית אחרת
רוני קליין (יום רביעי, 30/11/2005 שעה 18:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעיית המשקל האפסי של קול בודד במאגר הקולות הוא החלק הקל בסיפור.

הבעיה יותר גדולה:

_new_ הוספת תגובה



אותה מסקנה מזווית אחרת
רוני קליין (יום רביעי, 30/11/2005 שעה 18:20)
בתשובה לרוני קליין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המאמר נכתב לפני פרישת שרון מהליכוד - אך זה לא משנה.
_new_ הוספת תגובה



אז אל תצביע (גם פתק לבן היא כעין אי הצבעה) ותשפיע
פרקש (יום רביעי, 30/11/2005 שעה 21:31)
בתשובה לרוני קליין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למה לכתת רגליך לשווא ולבזבז זמן יקר?
_new_ הוספת תגובה



אז אל תצביע (גם פתק לבן היא כעין אי הצבעה) ותשפיע
רוני קליין (יום חמישי, 01/12/2005 שעה 0:57)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חוסר הצבעה מראה על אדישות כאשר אתה בחבורה עם אנשים שסתם התעצלו, או, כמו במאמר הנוכחי, חושבים שהקול ממילא אינו משפיע.

הצבעה בפתק לבן אינה ניתנת לכמה פרשנויות.
טורחים ללכת להצביע רק כדי להביע אי-אמון: אין למי להצביע.
_new_ הוספת תגובה



הצבעה בפתק לבן היא מחאה לבטלה.
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 01/12/2005 שעה 3:07)
בתשובה לרוני קליין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את המחאה אף אחד איננו שומע, ובפועל זו הצבעה בעד הזוכה (מי שזה לא יהיה).
_new_ הוספת תגובה



האם קולי משנה משהו?
אורה רובינשטיין (יום רביעי, 14/12/2005 שעה 18:56) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מבחינה כמותית, לקולי אין ערך רב והוא בטל בשישים בים הפתקים.
איכותית? בודאי שיש לי השפעה,בחזקת טיפה לטיפה מצטרפת.טיפות רבות שכמותי,עלולות ליצור שיטפון.

עם כל הביקורת נגד השיטה, האם יש למישהו רעיון טוב יותר מבחירות?

לא הייתי רוצה לאבד את זכות הבחירה ולו גם מהסיבה הפשוטה,שאחת לארבע שנים הופכת אני לדמות מחוזרת מאוד. יודעים אתם כמה זה תורם לדימוי העצמי שלי??
_new_ הוספת תגובה



אורה, תודה על התגובה.
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 14/12/2005 שעה 19:02)
בתשובה לאורה רובינשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני גאה בך.

את יודעת שאצלי לפחות אין לך ממה לחשוש בכל מה שקשור לתדמית.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי