|
(משפטים סו) עבד עברי או עבד כנעני? | |||||
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שישי, 24/02/2006 שעה 1:23) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
יש זמנים מוצקים ויש זמנים נזילים | |||
|
|||
המעבר לעולם נזיל הוא חלק מדרך הבריאה לשכלל את עצמה [אם תרצה הדרך מגשמיות אלילית לרוחניות צרופה עוברת דרך המצב הנזיל והזמני]. הרעיון של עבד דורשת ראיה הירארכית. אין עבד בלי אדון, ואין אדון בלי עבד. המעבר ממוצקות לנזילות המציאות מצוי כבר בתורה עצמה שכן מצב של עבד עברי אינו מצב קבוע אלא מצב זמני שמראה שהכל יחסי ויפה תיארת את המצב שלמעשה גם העבד וגם האדון נמצאים במצב זמני. אלא מה? חונכנו על ברכי ''המוצקות'' כדבר טוב [יציבות]. והנה זמננו מחנך אותנו מחדש שנזילות היא דבר טוב [ראה נזילות וקיפאון כערכים אירגוניים]. ואנחנו שעברנו בעבר בים בחורבה חייבים לעשות זאת שוב [להתייחס לנזילות כאילו היא מוצקה]. וזאת בדרך למצב הבא. עד אז החוקים זמניים ומרכזו של אדם בזמניותו ובזמניות מבטו. ויש מי שידבק להרגלי העבר וינסה להקים משהו מוצק להיאחז בו [עגל הזהב] ויש מי שיעבוד משהו חיצוני רק בגלל שהוא נראה לו קבוע [עבודה זרה]. רציתי קצר ויצא לי ארוך, שבת שלום. | |||
_new_ |
יש רכיבים מוצקים ויש רכיבים נזילים | |||
|
|||
בס''ד. יסודותיו של כל מבנה חייבים להיות מוצקים ובלתי ניתנים לשינויים אקראיים. המבנה עצמו, יכול לפשוט צורה וללבוש צורה בהתאם לנסיבות. האדם הוא זמני בעולם הזה אבל נשמתו נצחית. זו הנחת היסוד של התורה הנצחית, ולכן גם של משפטי התורה. את מה שקורה אצלנו ניתן להבין על בסיס ההנחה כי נוכחותנו בעולם הזה היא נתון קבוע. התייחסות כזאת מובילה לחורבן. כדי לעלות על נתיב של בנין, צריכים להחליף את הנחת היסוד. מי שמודע לזמניותו בעולם הזה, לא ינקוט מהלכים תוך אילוץ המציאות, ויחייב את הדורות להתמודד עם תוצאות העכשוויזם שלו. שבוע טוב ומבורך. | |||
_new_ |
על יסודות מוצקות ואמת | |||
|
|||
יסודותיו של כל מבנה חייבים להיות מוצקים ובלתי ניתנים לשינויים אקראיים. כשבונים בנינים גבוהים באזורים מוכי רעידות אדמה, המשפט הזה אינו נכון. ומספיקה דוגמה אחת כדי להוכיח שקריותו של משפט. דווקא יסודות הניתנים לתזוזה אקראית [דרגת חופש] עמידה יותר ברעידות אדמה. סתירה למחשבה הקווית. | |||
_new_ |
על יסודות מוצקות ואמת | |||
|
|||
בס''ד. אז לפי דבריך כדאי שהיסודות יהיו מורכבים מאיזשהו ג'ל חצי נוזלי... אולי הניסוח שלי לא מוצלח, אבל בינתיים לא מצאתי יותר טוב. דרגת חופש ליסודות או ביסודות, אינה מבטלת את ההכרח ביסודות מוצקים ובלתי ניתנים לשינויים אקראיים. לא שמענו על שיטה מוצלחת לבניית מגדלים הפורחים באויר, כמקובל במקומותינו. בכל מקרה, המגדל אמור להיות מעוגן בקרקע (המציאות). גם אם יש ליסודותיו דרגת חופש, זה בתוך הקרקע ולא מחוצה לה. גם בדוגמא שלך מדובר בחופש מוגבל, כזה הקיים בכל דין מדיני התורה כידוע. יש גמישות בגבולות השבת ובכל מצווה אחרת, אבל היסוד נותר איתן על מקומו, והגמישות עוד מעניקה לו עוצמה. הגמישות ביסוד נועדה לאפשר את שרידותו של המבנה. היסוד הוא הקשר של יהודי עם הרבש''ע; לכן פיקוח נפש דוחה שבת ולכן הקם להרגך השכם להרגו. כדי לעבוד את ה' צריכים לחיות, ודוקא בעולם הזה, הגשמי. | |||
_new_ |
על יסודות מוצקות ואמת | |||
|
|||
בס''ד. ושכחתי משהו; הנושא הזה נדון כבר במקום אחר. הנה קישור: | |||
_new_ |
היה קשה /רך כמו אורז | |||
|
|||
שקשיותו של האורז מראה על ''אי בשלותו'' להיות מזון ראוי לאנשים וענין ריכוכו הוא ענין של בשלות וענין של אמונה וענין של זמן. | |||
_new_ |
תודה על הקישור, אהבתי אותו מאד. | |||
|
|||
_new_ |
על יסודות מוצקות ואמת | |||
|
|||
שנינו דיברנו ברמת העיקרון: 1. שעדיף למוצקות של בינינים [בתנאי רעידת אדמה] שיהיה להם חופש כלשהו ביסודותיהם. 2. שעדיף שתנועת החופש הזאת תהיה אקראית. לגבי ''כמות החופש הרצויה'' אינני יודע מספיק כדי לחשב אותה. אבל... בתחומי ההתנהגות ועבודת האלוהים, בוודאי שתנועה של חופש ואקראיות מסויימת רק עוזרת. הרבה קורה ש''אש פנימית של חזון'' מעכלת לנו את הסובלנות ואת ההגיון כשאחר כלשהו חולק עלינו. ואם נבטא זאת במסגרת שיטת החשיבה הקווית שגורסת ''עשה לך עיקר'' [וגזור לך טפל], הרי שיש סכנה שלא לראות את עמדתו של האחר ממך [אולי מקביל למעמד הגר במקרא]. הסינים הקדמונים כבר עמדו על כך שכדי לשפות סיר מים טוב שהאש תהיה ביחס לסיר. לא נר, ולא שריפת קוצים. ולא מפני שהאש אינה אמיתית. לימדו אותנו על טבעה של ודאות ועל מעלתה בעולם האמוני. לימדו אותנו שספק משמעו עמלק. לפי עניות ניסיוני הספק הוא בדיוק אותו ''חופשי אקראי'' שמקנה לנו את ''אמת המידה הודאית'' הרצויה לכל מצב ומצב. שכן השאלה פותחת [ראה ארבעת הבנים בהגדה]. יתרה מזו, ב''דור האחרון'' עלינו לעמוד בניסיונות משונים. אחד מאלה הוא המעבר ממציאות מקובעת [מוצקה] למציאות זורמת [שאין לה מרכז ועיקר ושעיקריה נקבעים כל רגע מחדש]. מה שמעניין שתקופת המדבר גם היא כזאת. אין ''בירה'', אין ''תחום מושב''. אין ''גדר''. יש רק תנועה לקראת הארץ המובטחת. והמדבר עני במים. | |||
_new_ |
על יסודות מוצקות ואמת | |||
|
|||
ראה בעולם העליון אין שום שינוי חס וחלילה | |||
_new_ |
על יסודות מוצקות ואמת | |||
|
|||
א. אף אחד לא טען כך, אלא על שינוי מודעות כתוצאה מאבולוציה [או הידרדרות] של מעשה הבריאה [ע''ע דור אחרון]. שינויים אלו הם חלק מתוכנית הבריאה. ב. ואני חשבתי שבעולמות עליונים אין לנו השגה כלל.וכל מה שאנחנו רואים מבולבל לנו, אפילו אם רואים נכון. | |||
_new_ |
סוד המציאות סוד אחד גדול | |||
|
|||
ואנני מורשה לכתוב כאן על כך כל שכן להרחיב על הנושא אבל בעולם העליון אין שום שנוי חס ושלום דרך אגב כל התורה כולה קדושה היא ורק על עולמות עליונים היא מספרת ולכן יש לנו היהודים השגה. | |||
_new_ |
סוד המציאות סוד אחד גדול | |||
|
|||
האם יכול להיות שאתה טועה [במשהו]? אם כן, איך יראו סממניה של טעות [אצלך]? | |||
_new_ |
עבד ושפלות מדרגה | |||
|
|||
מי שחדור ''תודעת אלוהים'', שאין קנין ואין אדון, אלא הכל ''מושכר'', עבורו עבדות אינה שפלות מדרגה. שכן אדנות כמו עבדות הינה ערך פנימי שאינו תלוי בדבר. ולפיכך יש עבדים שכל ימיהם חרדים לדבר [שבו הם תלויים] ויש עבדים שאינם עבדים שיודעים שהכל זמני [והרשות נתונה]. וכך גם יוסף [מהשבוע הקודם] שעבורו ירידה לבור אינה שונה [עקרונית] מלהיות משנה למלך מצרים, שהרי זו דרכו. ואם יש דרך שעולים בה הר וההולך בה יצהל כי זו עליה ויבכה כשהדרך תוביל לעמק, הרי שיחשב כמשוגע. שהרי דרך היא דרך ומפסגה יש רק ירידה עם רוצים ללכת הלאה ואחרי יום בא לילה. יוצא שעבדות ואדנות תלויים במודעות שלנו ולא בשום דבר אחר, ולכן יוסף ששהה בבור פעמים בחייויכול לרדת ליסודו של דבר ואף להיות משנה למלך מצרים. | |||
_new_ |
עבד ושפלות מדרגה | |||
|
|||
בס''ד. זהו בדיוק הרעיון; יוסף הוא עבד ה' ולכן אינו מתרשם ממשעבד אנושי. שבוע טוב ומבורך. | |||
_new_ |
נוטריקונים | |||
|
|||
''וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם'' ת - תשמע ש - שניהם י - יחד ם - מדברים יש לשמוע את שני הצדדים למשפט. ------- מצוות מַחֲצִית השקל מַחֲצִית צ באמצע - צדקה ח,י (חי) - צמודים לצדקה משני צדדיה. מ,ת (מת) - משני צידי המילה, רחוקים מהצדקה. | |||
_new_ |
נוטריקונים | |||
|
|||
''וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם'' ת – תחליט ש – שהמשלם י – יותר ם – מנצח מחצית: נכון, אבל באות 'צ' הכוונה לא לצדקה, אלא לציונות, שנואת נפשך. | |||
_new_ |
נוטריקונים, כל אחד והצ' שלו | |||
|
|||
בס''ד. מפרשת השבוע עולה כי ה-צ' זה צדיק, משה רבנו של התורה וממלא מקומו שבכל דור. שבוע טוב ומבורך. | |||
_new_ |
חכם מימון | |||
|
|||
איך היגעת למסקנה שהציונות היא שנואת נפשי? ממוחך הקודח........ הרי היהודים הם הציוניים האמיתיים. השמאלנים הם אנטי ציוניים וערביסטים במהותם. | |||
_new_ |
חכם באשי | |||
|
|||
כשם שאינך יודע מהי יהדות, אינך בקי גם בציונות. | |||
_new_ |
יכול להיות | |||
|
|||
אם יצורים כמו יוסי שריד וביילין נקראים ציונים, כנראה שאנו מדברים על מושגים שונים. אני לא מכיר אדם שאוהב את אשתו ומחלק אותה לאחרים. כנראה שאצל שמאלנים זה דבר מקובל, אם ציוני בעבורם זה אחד שמחלק את ציון לאחרים. | |||
_new_ |
ל''ו צדיקים | |||
|
|||
נשים נא לב לדיוק הלשון: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים; ו' החיבור כנגד: אות ו' כנגד שש פעמים ''אלה'' כאשר בכל יום (מששת הימים) יש ל''ו צדיקים כנגד אותיות א-ל-ה וכל זאת כנגד סוד המילה א-להים שאותיות אלה שיכות לה! ויבא לציון גואל | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |