פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(משפטים סו) עבד עברי או עבד כנעני?
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שישי, 24/02/2006 שעה 1:23)


(משפטים סו) עבד עברי או עבד כנעני?

נסים ישעיהו



תנאי הכרחי לחיותה של חברה, כל חברה, גם הקטנה ביותר ואפילו הגרעינית, הוא קיומה של מערכת חוקים המסדירה את היחסים בין חבריה. מערכת חוקים מוסכמת או כפויה, זה לא משנה; העיקר שהכללים יהיו ברורים לכולם.

האמור לעיל כל כך מובן מאליו, עד שלכאורה לא מובן מדוע צריך הריבונו של עולם להכתיב לנו באמצעות משה רבנו, סדרה של חוקים חברתיים. הרי כמו שכל חברה קובעת לעצמה את החוקים שלה, יכולנו גם אנחנו לעשות זאת, לא?!

עובדה היא שאצלנו במדינת היהודים, אפילו מתעקשים לעשות זאת; יש לנו בית מחוקקים, ויש אצלנו אנשים שפסגת השאיפות שלהם היא לכהן כמחוקקים בבית המחוקקים הישראלי. מדי פעם אפילו מתפרסמות סקירות אודות פעלם החקיקתי של נבחרינו המחוקקים, וכל המרבה ביוזמות חקיקה, הרי זה משובח.

מה לא טוב בשיטה הנוהגת אצלנו? מדוע הקב''ה מורה למשה רבנו: (שמות כ''א) א וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם, ורש''י עוד מדגיש כי הַמִּשְׁפָּטִים האלה, גם הם נאמרו במעמד הר סיני?

נשים נא לב לדיוק הלשון: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים; ו' החיבור כדי לומר שזהו המשך ופירוט לעשרת הדברות ששמענו כבר. דיוק נוסף: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, אלה ולא אחרים. כלומר, מה שאנשים מחוקקים – פסול.

אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם; הציווי הוא למשה, שילמד אותנו את המשפטים; מה, בלעדיו לא נוכל ללמוד וליישם משפטים אלו?

מעניין שגם הפסוק הבא, המשפט הראשון שלומדים, גם הוא פונה אל משה רבנו, בגוף שני יחיד:
ב כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת–יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם.
במשפטים הבאים, הניסוח הוא בגוף שלישי נסתר, ואז ברור שהכוונה לכל אחד מאיתנו; מדוע כאן הפניה היא למשה רבנו בלבד? וגם מדוע מתחילים את סדרת המשפטים בדיני עבד עברי?
(ראב''ע) כִּי תִקְנֶה, אומר לך כלל לפני שאחל לפרש. כי כל משפט או מצוה, כל אחד עומד בפני עצמו. ואם יכולנו למצוא טעם למה דבק זה המשפט אל זה, או זאת המצוה אל זאת, נדבק בכל יכולתנו; ואם לא יכולנו, נחשוב כי החסרון בא מחוסר דעתנו. ואין לאדם בעולם יותר קשה עליו, מהיותו ברשות אדם כמוהו. על כן החל משפט העבד.
כלומר, האבן עזרא מתקשה להסביר מדוע הפרשה פותחת בדיני עבד עברי; עם זאת הוא מציע הסבר, לאחר הקדמה בה הוא מדגיש את הענווה שאנו חייבים בה בבואנו לפרש את התורה. לדבריו, הפרשה מתחילה בדיני עבד עברי בגלל יחודיותו השלילית, היות האדם עבד לאדם כמוהו; לעומת זאת, כל הדינים הבאים בפרשה אח''כ, הנחת היסוד שלהם היא שאנחנו עבדים לרבש''ע.

ועדיין לא ברור מדוע הפניה היא אל משה ולא אל כל פרט מישראל, כביתר המצוות והמשפטים.

בחסידות מבואר כי פניה זו היא בדווקא; כאשר אתה, משה, תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי; והעבד העברי זה כל אחד ואחד מאתנו, שאמור להגיע למדרגת עבד ה' ע''י דבקותו במשה ובתורתו.

עניינו של משה הוא להחדיר בנו את המודעות כי ה' הוא האלוקים; להפוך את האמונה, שהיא עניין על שכלי, למודעות. לכן כינויו של משה הוא 'רעיא מהימנא' שפירושו 'הרועה הנאמן' וגם הרועה (ומפרנס) את האמונה.

שבת זו היא הסמוכה לחודש אדר ועל כן קוראים גם את פרשת שקלים, בספר תורה שני. מזכירים לעצמנו שצריכים לתת מחצית השקל כל אחד, כדי ''לכפר על נפשותיכם'' מחטא העגל.

חטא העגל התחיל בזה שאמרו (שמות ל''ב) כִּי-זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ:

הפרשה שלנו נאמרה כארבעים יום קודם חטא העגל, וכבר בפתיחה, בדיני עבד עברי, אומר הקב''ה כי קיום המשפטים מותנה בכך שמשה הוא אשר ישים אותם לפנינו, והוא אשר ידריך אותנו ויעניק לנו כוחות לקיים אותם כראוי.

חיצוניות או פנימיות?

את המלה לִפְנֵיהֶם מפרשים בחסידות 'לפנימיותם'; כאמור לעיל, שזה לא ישאר ברמת האמונה הבלתי מחייבת, אלא יהפוך למודעות בעזרתו האדיבה של משה. בלעדיו, זה לא אפשרי. אבל למה לא בעצם?

מציאות חיינו בשנים האחרונות, כולל התחזית לעתיד, כמו מייתרת את התשובה לשאלה ששאלנו. הנה יש לנו חוקים שאמורים להיות מתאימים למאה העשרים ואחת, בשונה מאותם חוקים מיושנים של משה רבנו, שאותם אנו למדים בפרשת השבוע, ועל מרכבת החוקים המודרניים אנחנו דוהרים אל התהום, ועוד עושים זאת בגאון.

אחד המאפיינים הבולטים של ספר החוקים אצלנו, היא העובדה שמחוקקינו מנסים לכסות כל דבר בחוק. למעשה, לאזרח הפשוט נותרה רק האחריות הפלילית; על כל היתר, המדינה לקחה אחריות.

אפילו על חינוך ילדיו, אין האדם אחראי במדינת היהודים. יש חוק חינוך חובה; כלומר, המדינה לקחה אחריות על חינוך הילדים עד גיל מסוים לפחות. להורים נותרה רק האחריות הפלילית; אבוי להם אם יעברו על חוק החינוך.

ועוד לא דיברנו על התערבותו של החוק בתחומים של אמונה ודרך חיים, כגון חוק הנישואין והגירושין, מיהו יהודי ועוד חוקים שעצם מציאותם בספר החוקים, מכריזה בקול גדול שאין זו מדינה דמוקרטית.

הגישה של משפטי התורה היא הפוכה בדיוק; לאדם יש אחריות אישית על כל צעד שהוא עושה או לא עושה. הנה למשל:
(שמות כ''א) לג וְכִי-יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִּי-יִכְרֶה אִישׁ בֹּר–וְלֹא יְכַסֶּנּוּ; וְנָפַל-שָׁמָּה שּׁוֹר, אוֹ חֲמוֹר. לד בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם, כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו; וְהַמֵּת, יִהְיֶה-לּוֹ.
בּוֹר, זה כל מכשול שאדם הניח ברשות הרבים, כולל עצירת רכב בנתיב שמיועד לתנועה במהירות גבוהה. אם רכב אחר התנגש ברכב כזה, בעל הרכב שעצר, חייב בנזקי רכושו של הפוגע בו. הרכב הפוגע שניזוק כמובן, עובר לבעלותו של מניח המכשול, האיש שעצר את רכבו על נתיב לתנועה מהירה, והוא חייב לשלם לבעל הרכב הפוגע את מחירו המלא של רכבו.

דוגמא נוספת; גנב שנתפס, משלם את הגנבה לפחות; במקרים מסויימים הוא גם נקנס, מעבר לתשלום הקרן.
לז כִּי יִגְנב-אִישׁ שׁוֹר אוֹ-שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע-צאן תַּחַת הַשֶּׂה:
וכך בכל חוקי התורה, אחריות אישית של האדם למעשיו. עד כדי כך שאדם מוּעָד לעולם, בין ער בין ישן (בבא קמא, ג/ב).

בדיני התורה, יתכן מצב של עבד עברי; אבל מנטליות של עבד, כזה שאין לו אחריות אישית ואם הזיק – זו בעיה של אדוניו, אינה קיימת אצל עבד עברי. מנטליות כזאת קיימת אצל עבד כנעני.

(להבנת הרעיון דלהלן, רצוי לעיין במאמרנו לפרשת בראשית ש.ז.). עבד עברי נקרא כך, כי גם לאחר שירד לשפל המדרגה (שמות כב) וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ, לא התנתק הקשר העצמי שלו עם עבר הנהר, מדרגה שהיא למעלה מן הנהר היוצא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן; במדרגה זו, כל יהודי קשור עם בורא העולם ומנהיגו באמצעות משה, צדיק הדור, גם אם אינו מודע לכך.

כלומר, גם אם מבחינה טכנית העבד העברי משועבד לאדוניו, הרי שמבחינה מהותית גם אדוניו וגם הוא משועבדים לרבש''ע.

לעומת זאת עבד כנעני, הוא משועבד לאדוניו שיעבוד מוחלט; הוא כנוע בפני המציאות הגלויה של העולם, מציאות בה החלשים משועבדים לחזקים, והוא מקבל שיעבוד זה כנתון שאינו ניתן לשינוי.

הנטיה הטבעית של האדם היא להשלים עם היותו עבד כנעני, ואף למצוא צידוקים אידיאולוגיים לעבדותו; כן, הוא שואף להיות המשעבד ולא המשועבד, אבל לא מצאנו הבדל מהותי ביניהם. שניהם, גם המשעבד וגם המשועבד, מניחים כי שיעבוד של האדם את האדם הוא תקין, וזה בדיוק הפוך מהוראת התורה בפרשת השבוע.

משפטי התורה, תורת חיים – חיים לעולם ומעניקים חיים לעולם; משפטי האדם, גוועים ביחד אתו. מתחלפים המחוקקים, מוחלפים החוקים. שום דבר אינו בטוח, וכך בדיוק נראים חיינו בבית הלאומי שמבוסס על חוקים נזילים; אדם אינו בטוח ברכושו, בחייו, בחירותו. בכל רגע עלול לקרות משהו שישבש הכל, כל עוד לא חזרנו לחיות על פי החוקים המעניקים חיים.

וכבר הגיע הזמן שנעשה זאת, שנשוב לנהל את חיינו על פי משפטי התורה.

ואז יהיה רק טוב ליהודים, וגם לכל האחרים.

נסים ישעיהו, תנועת 'אור ישראל'.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


יש זמנים מוצקים ויש זמנים נזילים
רום הראל (יום שישי, 24/02/2006 שעה 8:51) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המעבר לעולם נזיל הוא חלק מדרך הבריאה לשכלל את עצמה [אם תרצה הדרך מגשמיות אלילית לרוחניות צרופה עוברת דרך המצב הנזיל והזמני].

הרעיון של עבד דורשת ראיה הירארכית. אין עבד בלי אדון, ואין אדון בלי עבד. המעבר ממוצקות לנזילות המציאות מצוי כבר בתורה עצמה שכן מצב של עבד עברי אינו מצב קבוע אלא מצב זמני שמראה שהכל יחסי ויפה תיארת את המצב שלמעשה גם העבד וגם האדון נמצאים במצב זמני.

אלא מה? חונכנו על ברכי ''המוצקות'' כדבר טוב [יציבות]. והנה זמננו מחנך אותנו מחדש שנזילות היא דבר טוב [ראה נזילות וקיפאון כערכים אירגוניים]. ואנחנו שעברנו בעבר בים בחורבה חייבים לעשות זאת שוב [להתייחס לנזילות כאילו היא מוצקה]. וזאת בדרך למצב הבא.

עד אז החוקים זמניים ומרכזו של אדם בזמניותו ובזמניות מבטו. ויש מי שידבק להרגלי העבר וינסה להקים משהו מוצק להיאחז בו [עגל הזהב] ויש מי שיעבוד משהו חיצוני רק בגלל שהוא נראה לו קבוע [עבודה זרה].

רציתי קצר ויצא לי ארוך, שבת שלום.
_new_ הוספת תגובה



יש רכיבים מוצקים ויש רכיבים נזילים
נסים ישעיהו (שבת, 25/02/2006 שעה 19:41)
בתשובה לרום הראל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

יסודותיו של כל מבנה חייבים להיות מוצקים ובלתי ניתנים לשינויים אקראיים.

המבנה עצמו, יכול לפשוט צורה וללבוש צורה בהתאם לנסיבות.
האדם הוא זמני בעולם הזה אבל נשמתו נצחית. זו הנחת היסוד של התורה הנצחית, ולכן גם של משפטי התורה.

את מה שקורה אצלנו ניתן להבין על בסיס ההנחה כי נוכחותנו בעולם הזה היא נתון קבוע.

התייחסות כזאת מובילה לחורבן.

כדי לעלות על נתיב של בנין, צריכים להחליף את הנחת היסוד.
מי שמודע לזמניותו בעולם הזה,
לא ינקוט מהלכים תוך אילוץ המציאות, ויחייב את הדורות להתמודד עם תוצאות העכשוויזם שלו.

שבוע טוב ומבורך.
_new_ הוספת תגובה



על יסודות מוצקות ואמת
רום הראל (יום ראשון, 26/02/2006 שעה 1:07)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יסודותיו של כל מבנה חייבים להיות מוצקים ובלתי ניתנים לשינויים אקראיים.

כשבונים בנינים גבוהים באזורים מוכי רעידות אדמה, המשפט הזה אינו נכון. ומספיקה דוגמה אחת כדי להוכיח שקריותו של משפט.

דווקא יסודות הניתנים לתזוזה אקראית [דרגת חופש] עמידה יותר ברעידות אדמה. סתירה למחשבה הקווית.
_new_ הוספת תגובה



על יסודות מוצקות ואמת
נסים ישעיהו (יום ראשון, 26/02/2006 שעה 21:59)
בתשובה לרום הראל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

אז לפי דבריך כדאי שהיסודות יהיו מורכבים מאיזשהו ג'ל חצי נוזלי...

אולי הניסוח שלי לא מוצלח, אבל בינתיים לא מצאתי יותר טוב.

דרגת חופש ליסודות או ביסודות, אינה מבטלת את ההכרח ביסודות מוצקים ובלתי ניתנים לשינויים אקראיים.
לא שמענו על שיטה מוצלחת לבניית מגדלים הפורחים באויר, כמקובל במקומותינו.
בכל מקרה, המגדל אמור להיות מעוגן בקרקע (המציאות).
גם אם יש ליסודותיו דרגת חופש, זה בתוך הקרקע ולא מחוצה לה.

גם בדוגמא שלך מדובר בחופש מוגבל, כזה הקיים בכל דין מדיני התורה כידוע.
יש גמישות בגבולות השבת ובכל מצווה אחרת, אבל היסוד נותר איתן על מקומו, והגמישות עוד מעניקה לו עוצמה.
הגמישות ביסוד נועדה לאפשר את שרידותו של המבנה.

היסוד הוא הקשר של יהודי עם הרבש''ע; לכן פיקוח נפש דוחה שבת ולכן הקם להרגך השכם להרגו.
כדי לעבוד את ה' צריכים לחיות, ודוקא בעולם הזה, הגשמי.
_new_ הוספת תגובה



על יסודות מוצקות ואמת
נסים ישעיהו (יום ראשון, 26/02/2006 שעה 22:01)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

ושכחתי משהו; הנושא הזה נדון כבר במקום אחר. הנה קישור:

_new_ הוספת תגובה



היה קשה /רך כמו אורז
רום הראל (יום שני, 27/02/2006 שעה 10:22)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שקשיותו של האורז מראה על ''אי בשלותו'' להיות מזון ראוי לאנשים וענין ריכוכו הוא ענין של בשלות וענין של אמונה וענין של זמן.
_new_ הוספת תגובה



תודה על הקישור, אהבתי אותו מאד.
רום הראל (יום שני, 27/02/2006 שעה 10:27)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



על יסודות מוצקות ואמת
רום הראל (יום שני, 27/02/2006 שעה 10:19)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שנינו דיברנו ברמת העיקרון:
1. שעדיף למוצקות של בינינים [בתנאי רעידת אדמה] שיהיה להם חופש כלשהו ביסודותיהם.
2. שעדיף שתנועת החופש הזאת תהיה אקראית.

לגבי ''כמות החופש הרצויה'' אינני יודע מספיק כדי לחשב אותה. אבל...

בתחומי ההתנהגות ועבודת האלוהים, בוודאי שתנועה של חופש ואקראיות מסויימת רק עוזרת.

הרבה קורה ש''אש פנימית של חזון'' מעכלת לנו את הסובלנות ואת ההגיון כשאחר כלשהו חולק עלינו. ואם נבטא זאת במסגרת שיטת החשיבה הקווית שגורסת ''עשה לך עיקר'' [וגזור לך טפל], הרי שיש סכנה שלא לראות את עמדתו של האחר ממך [אולי מקביל למעמד הגר במקרא].

הסינים הקדמונים כבר עמדו על כך שכדי לשפות סיר מים טוב שהאש תהיה ביחס לסיר. לא נר, ולא שריפת קוצים. ולא מפני שהאש אינה אמיתית.

לימדו אותנו על טבעה של ודאות ועל מעלתה בעולם האמוני. לימדו אותנו שספק משמעו עמלק.

לפי עניות ניסיוני הספק הוא בדיוק אותו ''חופשי אקראי'' שמקנה לנו את ''אמת המידה הודאית'' הרצויה לכל מצב ומצב. שכן השאלה פותחת [ראה ארבעת הבנים בהגדה].

יתרה מזו, ב''דור האחרון'' עלינו לעמוד בניסיונות משונים. אחד מאלה הוא המעבר ממציאות מקובעת [מוצקה] למציאות זורמת [שאין לה מרכז ועיקר ושעיקריה נקבעים כל רגע מחדש].

מה שמעניין שתקופת המדבר גם היא כזאת. אין ''בירה'', אין ''תחום מושב''. אין ''גדר''. יש רק תנועה לקראת הארץ המובטחת.

והמדבר עני במים.
_new_ הוספת תגובה



על יסודות מוצקות ואמת
מהנדס אזרחי (יום שלישי, 28/02/2006 שעה 0:15)
בתשובה לרום הראל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראה בעולם העליון אין שום שינוי חס וחלילה
_new_ הוספת תגובה



על יסודות מוצקות ואמת
רום הראל (יום שלישי, 28/02/2006 שעה 8:18)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. אף אחד לא טען כך, אלא על שינוי מודעות כתוצאה מאבולוציה [או הידרדרות] של מעשה הבריאה [ע''ע דור אחרון]. שינויים אלו הם חלק מתוכנית הבריאה.
ב. ואני חשבתי שבעולמות עליונים אין לנו השגה כלל.וכל מה שאנחנו רואים מבולבל לנו, אפילו אם רואים נכון.
_new_ הוספת תגובה



סוד המציאות סוד אחד גדול
מהנדס אזרחי (יום שלישי, 28/02/2006 שעה 18:19)
בתשובה לרום הראל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואנני מורשה לכתוב כאן על כך כל שכן להרחיב על הנושא

אבל בעולם העליון אין שום שנוי חס ושלום

דרך אגב כל התורה כולה קדושה היא ורק על עולמות עליונים היא מספרת ולכן יש לנו היהודים השגה.
_new_ הוספת תגובה



סוד המציאות סוד אחד גדול
רום הראל (יום חמישי, 02/03/2006 שעה 6:43)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם יכול להיות שאתה טועה [במשהו]?

אם כן, איך יראו סממניה של טעות [אצלך]?
_new_ הוספת תגובה



עבד ושפלות מדרגה
רום הראל (יום שישי, 24/02/2006 שעה 11:45) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי שחדור ''תודעת אלוהים'', שאין קנין ואין אדון, אלא הכל ''מושכר'', עבורו עבדות אינה שפלות מדרגה. שכן אדנות כמו עבדות הינה ערך פנימי שאינו תלוי בדבר.

ולפיכך יש עבדים שכל ימיהם חרדים לדבר [שבו הם תלויים] ויש עבדים שאינם עבדים שיודעים שהכל זמני [והרשות נתונה].

וכך גם יוסף [מהשבוע הקודם] שעבורו ירידה לבור אינה שונה [עקרונית] מלהיות משנה למלך מצרים, שהרי זו דרכו. ואם יש דרך שעולים בה הר וההולך בה יצהל כי זו עליה ויבכה כשהדרך תוביל לעמק, הרי שיחשב כמשוגע.

שהרי דרך היא דרך ומפסגה יש רק ירידה עם רוצים ללכת הלאה ואחרי יום בא לילה.

יוצא שעבדות ואדנות תלויים במודעות שלנו ולא בשום דבר אחר, ולכן יוסף ששהה בבור פעמים בחייויכול לרדת ליסודו של דבר ואף להיות משנה למלך מצרים.
_new_ הוספת תגובה



עבד ושפלות מדרגה
נסים ישעיהו (שבת, 25/02/2006 שעה 19:44)
בתשובה לרום הראל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

זהו בדיוק הרעיון; יוסף הוא עבד ה' ולכן אינו מתרשם ממשעבד אנושי.

שבוע טוב ומבורך.
_new_ הוספת תגובה



נוטריקונים
צדק (יום שישי, 24/02/2006 שעה 13:41) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם''

ת - תשמע
ש - שניהם
י - יחד
ם - מדברים

יש לשמוע את שני הצדדים למשפט.

-------

מצוות מַחֲצִית השקל

מַחֲצִית

צ באמצע - צדקה
ח,י (חי) - צמודים לצדקה משני צדדיה.
מ,ת (מת) - משני צידי המילה, רחוקים מהצדקה.
_new_ הוספת תגובה



נוטריקונים
יובל רבינוביץ (יום שישי, 24/02/2006 שעה 15:29)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם''

ת – תחליט
ש – שהמשלם
י – יותר
ם – מנצח

מחצית:
נכון, אבל באות 'צ' הכוונה לא לצדקה, אלא לציונות, שנואת נפשך.
_new_ הוספת תגובה



נוטריקונים, כל אחד והצ' שלו
נסים ישעיהו (שבת, 25/02/2006 שעה 19:48)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

מפרשת השבוע עולה כי ה-צ' זה צדיק, משה רבנו של התורה וממלא מקומו שבכל דור.

שבוע טוב ומבורך.
_new_ הוספת תגובה



חכם מימון
צדק (שבת, 25/02/2006 שעה 19:58)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איך היגעת למסקנה שהציונות היא שנואת נפשי?
ממוחך הקודח........

הרי היהודים הם הציוניים האמיתיים.

השמאלנים הם אנטי ציוניים וערביסטים במהותם.
_new_ הוספת תגובה



חכם באשי
יובל רבינוביץ (שבת, 25/02/2006 שעה 22:21)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כשם שאינך יודע מהי יהדות, אינך בקי גם בציונות.
_new_ הוספת תגובה



יכול להיות
צדק (שבת, 25/02/2006 שעה 22:50)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם יצורים כמו יוסי שריד וביילין נקראים ציונים,
כנראה שאנו מדברים על מושגים שונים.

אני לא מכיר אדם שאוהב את אשתו ומחלק אותה לאחרים.
כנראה שאצל שמאלנים זה דבר מקובל,
אם ציוני בעבורם זה אחד שמחלק את ציון לאחרים.
_new_ הוספת תגובה



ל''ו צדיקים
מהנדס אזרחי (יום ראשון, 26/02/2006 שעה 8:58) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נשים נא לב לדיוק הלשון: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים; ו' החיבור כנגד:

אות ו' כנגד שש פעמים ''אלה''

כאשר בכל יום (מששת הימים) יש ל''ו צדיקים כנגד אותיות א-ל-ה
וכל זאת כנגד סוד המילה א-להים שאותיות אלה שיכות לה!

ויבא לציון גואל
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי