פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(ויקהל-פקודי סו) לאן את/ה מצביע/ה
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שישי, 24/03/2006 שעה 3:16)


(ויקהל-פקודי סו) לאן את/ה מצביע/ה

נסים ישעיהו



אמנם נותרו עוד ימים ספורים עד לבחירות, אבל דומה כי אפשר כבר לסכם. נתחיל בכך שלא בטוח בכלל כי השם הזה 'בחירות' מתאים למה שמוטל עלינו לעשות ביום הזה; דומה כי מונח זה שאול משפה זרה ועם הלשון העברית הוא לא ממש מסתדר.

גם המונח 'להצביע' הוא מחודש. הפועל הזה נגזר מן השם 'אצבע' והפועל 'אצבע' בא משורש צ.ב.ע. שפירושו ידוע לכולם מן הסתם.

הביטוי 'מראה באצבעו' בלשון חז''ל, קוּצר ל'מצביע' בעברית החדשה ועם זה נשארנו לעת עתה; לאו דוקא לטובה.

בתחילת שירת הים, ששרנו לאחר קריעת ים סוף (שמות ט''ו), אמרנו זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ; על כך אומרים לנו חז''ל (במדרש רבה) שבאותו מעמד היה כל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ.

כלומר, 'להצביע' זה קיצור של 'להראות באצבע'. ידוע גם הביטוי 'האצבע המורה'; את הכיוון או את החפץ, לא משנה, העיקר שהצבעה פירושה להראות באצבע.

בספר יצירה, אצבע ימין היא המנחה את חוש הראיה; היא המצביעה. על מה מצביעה האצבע המראה? היא מצביעה על אצב''ע; אור, צבע, בהירות, עוצמה; או עומק אם תרצו.

כלומר, כאשר משתמשים בחוש הראיה, בהכוונת האצבע המראה, מבקשים לזהות בחפץ (או ברעיון) שרואים, את כל אותם מרכיבים הרמוזים במלה 'אצבע'; אור, צבע, בהירות, עוצמה או עומק.

ועל מה אנחנו הולכים להצביע ביום הבחירות? מה רואים באלה שעבורם נצביע?

אור? לפעמים מזהים איזה נצנוץ של אור, אבל הוא דומה לאור שמקרינה הגחלילית; משהו כמו 'אור המאיר לעצמו'; לא משהו שניתן להיעזר בו להארת הסביבה.

צבע? כולם מנסים לשכנע אותנו שהצבע המועדף עלינו הוא הצבע שלהם, בעוד את צבעם האמיתי הם מסתירים משום מה.

בהירות? האפור מטושטש שולט בַּכֹּל וכמה שפחות בהיר כך יותר טוב, לפחות אצל אלה שרואים עצמם מועמדים רציניים לנצח בבחירות. יש כמה נצנצים שנועדו להעניק אשליה של בהירות, אבל זה עניין קוסמטי בלבד.

עוצמה? כל אחד מנסה להנמיך לגובה אפס את יריבו בהנחה שכך נתפתה לחשוב שיש בו עוצמה, אבל אנחנו כבר למדנו שהנמכת הזולת אינה מגביהה איש; לכל היותר היא מלמדת שקומתם שווה, או אף שהמנמיך נמוך הרבה יותר מהמונמך.

עומק? הרי מה שיותר רדוד יותר טוב, כי צריכים להתאים את המסרים למכנה המשותף הנמוך ביותר כידוע.

בשבת הקרובה נקרא, בנוסף לפרשיות השבוע, 'ויקהל-פקודי' גם את פרשת החודש; כתבנו על כך לפני כשנתיים בהקשר של 'התחדשות'; הלבנה המתחדשת מדי חודש, היא משל לעם ישראל המתחדש תמיד.

כדי לקיים את מצוות קידוש לבנה, אנחנו נדרשים לראות את הלבנה המתחדשת, דוקא כאשר היא נראית בבהירות רבה, ולהזכיר לעצמנו שעלינו להתחדש כמו הלבנה. גם לקידוש החודש בזמן שבית המקדש היה קיים, נדרשו אנשים שיעידו כי ראו את הלבנה בהתחדשותה.

מן הסתם הם גם הראו באצבע על הלבנה שזה עתה נולדה, ואמרו 'הנה המולד' או משהו דומה.

בשתי הפרשות שנקרא בשבת שלפני הבחירות, אנחנו למדים על התגייסות כללית של עם ישראל לבניית המשכן, המרכז הרוחני שלנו. התגייסות זו נראית כניגוד מוחלט לרעיון הבחירות כפי שהוא מתבצע אצלנו, עד שמתעוררת תהיה האם הניגוד הזה הוא מכוון?
(שמות לה) א וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר-צִוָּה ה', לַעֲשֹׂת אֹתָם.
וכבר עמדנו בכמה הזדמנויות על משמעות הלשון: אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר-צִוָּה ה'; אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אלה ולא אחרים. וגם הדברים אֲשֶׁר-צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם, יש להם ערך רק כאשר הם באים בעקבות וכתוצאה של וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. שכולם יהיו שותפים באחדות מלאה.

הכלל והפרטים

כאשר מראים באצבע כנ''ל, לפעמים מצביעים על עצם כלשהו אבל לעתים די קרובות מצביעים על כיוון.

הבחירות אמורות לקבוע את הכיוון לשנים הבאות, והצבעתנו אמורה להראות את הכיוון המועדף עלינו. אולם דא עקא, עד עתה איש לא הציע כיוון ברור, או כיוון בכלל; לכל היותר נאמרו כמה דברים בתחום כזה או אחר, בפרטים; אבל כיוון – על זה עוד לא ראינו מי שמצביע.

העובדה היא, שפרטים בלי כלל אינם שווים הרבה. גם כלל בלי פרטים יתקשה להחזיק מעמד, אבל ממנו עוד ניתן לגזור פרטים. מפרטים ליצור כלל – זה מה שהמדינה הזאת מנסה לעשות כבר למעלה משנות יובל, ומה שהתקבל זה מדינת קומבינות.

שתי הפרשות שנקרא השבת, הן בגדר כלל ופרט; את פרשת וַיַּקְהֵל הזכרנו כבר, ומהפסוק הראשון נראה ברור העניין של הכלל; הכינוס של כלל בני ישראל, והכלל היסודי שציווי ה' מפי משה הוא המנחה אותנו.

הפרשה השניה שנקרא השבת, והיא החותמת את ספר שמות, מתחילה בפסוק:
(שמות לח) כא אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי מֹשֶׁה: עֲבֹדַת, הַלְוִיִּם, בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.
כאן בא הפירוט של העוסקים במלאכת המשכן, וגם של הפריטים ששימשו לבניית המשכן וכליו. הוא אשר אמרנו, הכלל והפרטים.

לא בכל שנה קוראים את שתי הפרשות ברצף; ברוב השנים פרשות אלו נקראות בשתי שבתות, כל אחת לחוד. הפעם, בהשגחה פרטית נקבעו הבחירות למועד סמוך לקריאתן ברצף.

כאמור, שום מפלגה אינה מציעה לנו כלל, כיוון. כיוון כזה יכול להיות אופיה של המדינה; למשל, האם רוצים מדינה יהודית או שמא מדינת כל אזרחיה?

כן, יש כאלה שאומרים כי הם רוצים מדינה יהודית ויש האומרים שהם רוצים מדינת כל אזרחיה. הראשונים אינם מסבירים מה זה בדיוק 'מדינה יהודית' והאחרונים אינם מסבירים למה דוקא בארץ ישראל?

והמצביע הפוטנציאלי נותר עם תהיותיו ועם התלבטותו, האם לטרוח בכלל להגיע לקלפי.

האמת, כתוצאה מהניסיון המר, גם אילו הציעו לנו דברים ברורים, לא בטוח שהיינו מאמינים להם. אולי לכן הם לא מציעים ורק מנסים לפתות אותנו בכל מיני זיקוקין דינור.

ואחרי כל המלל הארוך הזה, כנראה בכ''ז צריכים ללכת לקלפי ולשים שם איזה פתק; אז מה עושים?

נראה שכל אחד צריך להחליט, איזה פרט מבין הפרטים שמציעות המפלגות השונות הוא הכי עקרוני עבורו, ועם זה ללכת.

הח''מ כבר החליט שהיחס לארץ ישראל הוא הקובע. לא משום קדושת הארץ ולא משום נחלת אבות עם כל חשיבותם של מונחים אלו. רק משום פיקוח נפש. כל ויתור על חלק מן הארץ, ואפילו דיבורים על ויתור גורמים לפיקוח נפש של יהודים ה' ישמור, ואת זה חייבים למנוע. הרי רק בשבת האחרונה קראנו וציטטנו במאמר הקודם כמו גם בשנים קודמות:
(שמות לד) יב הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה, בָּא עָלֶיהָ: פֶּן-יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ, בְּקִרְבֶּךָ.
לח''מ נמאס מהמוקשים המתפוצצים בקרבנו ובטוח שהוא אינו בודד בתחושה זו; רק שלא כולם מודעים לקשר שבין הויתורים לשכנים לבין המוקשים החותרים להלך ולפוצץ עצמם בקרבנו.

אז נכון, זה רק פרט אחד ואפשר להעלות הרבה טענות ונימוקים בעד פרטים אחרים; אלא שזהו הפרט היחיד הנוגע ישירות בפיקוח נפש של יהודים ועל כן זהו, לענ''ד, הפרט היחיד שהוא עקרוני מתוך בליל הפרטים המציף אותנו זה כמה חודשים.

זה גם פרט שמציע כלל: ''פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה''. ואם יבוא מישהו ויטען שפיקוח נפש דוחה גם שטחים, אסכים עמו, רק אציע לו את הפסוק המצוטט לעיל; התורה אומרת שדוקא ויתור על שטחים הוא הגורם פיקוח נפש ר''ל.

ובע''ה, גם בבחירות אלו תשלוט הסגולה של חודש אדר 'ונהפוך הוא' ומיד נזכה לגאולה האמיתית והשלמה בדרך של כלל ופרט, ופרט וכלל.

ואז יהיה רק טוב ליהודים, וגם לכל האחרים.

נסים ישעיהו, תנועת 'אור ישראל'.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


חידה
רום הראל (שבת, 25/03/2006 שעה 9:48) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כעץ שתול על פלגי מים.
למה פלגי ולא מעיין או אגם?
למה ברבים ולא ביחיד?
שבזמן ההצבעה למפלגות השונות אתה מצביע על אחדות ישראל.
אחדות ישראל אינה תלויה בדעה אחת והתלמוד אינו בנוי מדיעה אחת [ולא בכדי]. שכן מי שדוגל בדיעה אחת מפחד מהפלגים, ולא הגיע לדרגת כעץ שתול על פלגי מים. ומי ששותה מהפלגים מגיע לאחדות העץ ומכיר את עומק הבריאה ואת יופיה שבעושר גיוונה משתקפת אחדותה.
_new_ הוספת תגובה



חידה
נסים ישעיהו (שבת, 25/03/2006 שעה 19:46)
בתשובה לרום הראל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

ובלבד שכל הפלגים מקורם במעיין שמימיו טובים.
_new_ הוספת תגובה



חידה
רום הראל (יום ראשון, 26/03/2006 שעה 7:26)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ומה לעץ למקורות פלגיו? האם יש לו בזה ידיעה?
לא.
האם העץ ביקורתי כלפי מקור פלגיו?
האם כל פלג חייב להתחיל ממקור טהור כדי שיהיה טהור?
לא ולא.
לכן פלגי מים.
לכן מפלגות.
ולכן כשיהודים יתאחדו סביב השאלות ולא סביב התשובות יהיה טוב ליהודים וגם לכל האחרים.
_new_ הוספת תגובה



חידה, מיהו העץ?
נסים ישעיהו (יום ראשון, 26/03/2006 שעה 20:16)
בתשובה לרום הראל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

אכן כאשר מדובר בעץ השדה, יש מקום לשאלותיך וגם למסקנות.

אלא שכמו כל התורה, גם זה משל לאדם, ופה זה אפילו הפשט.

הנה על קצה המזלג: http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-e...
_new_ הוספת תגובה



חידה
רום הראל (יום ראשון, 26/03/2006 שעה 7:39)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וזה לא עונה למה פלגים ולא מעין [למה לא ''ישר מהמקור''].
_new_ הוספת תגובה



ליקוי חמה ביום שלאחר הבחירות
רום הראל (שבת, 25/03/2006 שעה 10:01) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תיזכורת לאחדות ישראל.
שכן רק באור רואים את ההבדל שבין הפלגים [המפלגות]. ומסעו הנצחי של עם ישראל הוא פנימי ולפי קצב אחר לגמרי.
ליקוי השמש נותן לנו אתנחתא ברצף, זמן חשבון נפש....

ככתוב בפרשת השבוע...

לד וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד ה’, מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן. לה וְלֹא-יָכֹל מֹשֶׁה, לָבוֹא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--כִּי-שָׁכַן עָלָיו, הֶעָנָן; וּכְבוֹד ה’, מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן. לו וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן, יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּכֹל, מַסְעֵיהֶם. לז וְאִם-לֹא יֵעָלֶה, הֶעָנָן--וְלֹא יִסְעוּ, עַד-יוֹם הֵעָלֹתוֹ. לח כִּי עֲנַן ה’ עַל-הַמִּשְׁכָּן, יוֹמָם, וְאֵשׁ, תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ--לְעֵינֵי כָל-בֵּית-יִשְׂרָאֵל, בְּכָל-מַסְעֵיהֶם. {ש}
_new_ הוספת תגובה



לעניין ההצבעה
רום הראל (שבת, 25/03/2006 שעה 10:02) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חכמי הזן היפנים אמרו שמודעות תלויה בהצבעה ''האצבע שמצביעה על הירח''. שלא חשובה האצבע ולא חשוב הירח אבל ההצבעה אומרת מודעות....
והרחבת יפה בענין זה.
_new_ הוספת תגובה



השמר לך.. מהפשט שאתה מטיף...
רום הראל (יום ראשון, 26/03/2006 שעה 7:38) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

(שמות לד) יב הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה, בָּא עָלֶיהָ: פֶּן-יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ, בְּקִרְבֶּךָ.

כִּי אֶת-מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן, וְאֶת-מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן; וְאֶת-אֲשֵׁרָיו, תִּכְרֹתוּן

זאת אומרת שאתה ח''ו בעד ניתוץ מסגדים וכנסיות?

אל תשכח שמדובר במשה כועס הפוסל [במומו האנושי והמוגבל] לוחות שניים, אחרי ששיבר בכעסו את הראשונים.

אל קנא זה יפה אבל לא הייתי מציע להתייחס לכך בימנו כפשט אלא בתהיה [אפילו אם זה מתאים לדעותיך ולכעסך].
_new_ הוספת תגובה



השמר לך.. מהפשט שאתה מטיף...
נסים ישעיהו (יום ראשון, 26/03/2006 שעה 20:18)
בתשובה לרום הראל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

הנה קישור לפשט: http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-e...
_new_ הוספת תגובה



השמר לך.. כי...
מהנדס אזרחי (יום רביעי, 29/03/2006 שעה 6:40)
בתשובה לרום הראל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה, בָּא עָלֶיהָ: פֶּן-יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ, בְּקִרְבֶּךָ.

כִּי אֶת-מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן, וְאֶת-מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן; וְאֶת-אֲשֵׁרָיו, תִּכְרֹתוּן

זאת אומרת שאתה בעד ניתוץ מסגדים וכנסיות?

כן כן כן גם בפשט ובמיוחד ברוחניות.

והלא עינך רואות את התגשמות הפסוק ''..פֶּן-יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ..''
_new_ הוספת תגובה



תגובה למאמר
עדי חסיד (שבת, 22/04/2006 שעה 10:39) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לנסים שלום רב לך
מזמן לא התראינו.

אני רוצה להגיב על המאמר הזה.

לגבי הקביעה שויתור על שטח הינו בכל מקרה יוצר סכנה לעם ישראל.

והשאלה שלי הינה

מה המטרה של הקמת מאחז של מספר קרוואנים באיזור מאוכלס מאוד בערבים ומרוחק מישובים יהודיים?

הרי מצב כזה יוצר סכנה מוחשית למתגוררים ולשומרים עליהם.

אני חושב שההסתכלות שלנו כעם ישראל הינה להחליט על פתרונות שיתאימו לשעה הזו. כי כל פתרון אמור להתאים לנסיבות.

ייתכן ובעוד עשרות שנים ואולי יותר, יתדלדל הישוב הערבי בארץ ואפשר יהיה ליישב מקומות אלה עם פחות סכנות לנפש.

בתחושה שלי זה חשש של חוגים ימניים שכל פינוי מקום הינו ויתור על מקום וכל פעולה כזו הינה סופית ובלתי ניתנת לשינוי בעתיד.
ולדעתי זה לא נכון. כל ההחלטות המתקבלות בתקופה שלנו אמורות לשקף את היכולות המקסימליות שלנו כעם שרוצה להגן על עצמו ושאינו מעוניין להתערות יתר על המידה עם עם אחר וגם לא לשלוט בומ וגם לא לפרנס ולכלכל אותו.

בכבוד רב וברכה

ודרישת שלום לכולם

עדי חסיד
_new_ הוספת תגובה



את הסיכון יוצרת החולשה לא המאחז
צדק (שבת, 22/04/2006 שעה 23:26)
בתשובה לעדי חסיד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם היינו חזקים באמת ובעלי כוח הרתעה לא היינו זקוקים לשמירה.
אני זוכר כיצד הסתובבתי לבדי בחברון ובשכם
ללא נשק בתוך אוכלוסיה ערבית, ללא כל חשש.
מי שחשש, זה הערבים ממני ולא ההיפך.

2 פלוגות החזיקו את כל יש''ע.
כאשר אין הרתעה, 2 חטיבות לא מספיקות.

כאשר הטורקים שלטו בארץ, הפקידים שלהם עברו מישוב לישוב
כדי לגבות מיסים ולפתור בעיות.
פעם או פעמיים פגעו בהם,
הטורקים הגיבו בהוצאות להורג ובקנסות גבוהים.
ומאז אף אחד לא נגע בפקיד טורקי.
כל פקיד טורקי היה מלך.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי