|
האם יש גיל לאימהות? | |||||
טל רבינוביץ' (יום רביעי, 10/01/2007 שעה 20:30) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
טל, את מסתכלת על הנושא רק מנקודת מבטה של האם | |||
|
|||
מה לגבי הרך הנולד? זאת עובדה שככל שגיל היולדת מבוגר יותר הסיכוי לילד עם מום כזה או אחר גדל. ייתכן שבמקרה הספציפי הזה הכל עבר בשלום, אבל ישנם מומים שמתגלים רק לאחר זמן. אינני חושב שצריך לאסור על אימהות בשל גיל, אבל צריך לבדוק טוב מאוד כל מקרה לגופו. אינני יודע עד כמה מדע הרפואה מסוגל לתת תשובות מלאות עם הידע שיש היום. מי שיצטרך לשלם את המחיר של ילד מפגר שלא מסוגל לטפל בעצמו זאת לא האם שכבר לא תהיה בין החיים כשהוא יגיע לבגרות. | |||
_new_ |
ילד מסכן | |||
|
|||
אמא בת 68 לא תספיק לרדוף אחריו כשהוא זוחל במהירות בבית ולא תגן עליו מלקבל מכה או מלהתגלגל במרדגות. אמא בת 70 לא תצליח להרים אותו על הידיים כשהוא בוכה כי הוא שוקל 12 קילו ולה יש עצמות פריכות. אמא בת 77 לא תצליח לעזור לו בבעיות בחשבון כי היא לא זוכרת או לא מצליחה להתרכז. אמא בת 80 לא תעזור לו להתמודד עם תחילת גיל ההתבגרות. אמא בת 82 תלך לעולמה בשיבה טובה ותשאיר אותו בן 15 ולבד. | |||
_new_ |
ילד מסכן | |||
|
|||
שכחת עוד פרט-איפה האבא? | |||
_new_ |
יובב, חבל מאוד שאתה רואה בזה נושא לבדיחות | |||
|
|||
הבעיה של תינוקות שנולדים עם מומים גופניים או פיגור שכלי, היא אמיתית והיא נפוצה הרבה יותר אצלך הורים בגילים מבוגרים מאשר אצל הורים צעירים. אמנע מלהגיב כאן על צורת חשיבה כזאת ומה דעתי על בעליה, אבל זה מסביר לי די טוב את הרציונל של עמדותיך בנושאים אחרים. | |||
_new_ |
או שלא ירדת לסוף דעתי, או שאני לא מבין אותך | |||
|
|||
כשאדם מביא ילד לעולם מתוך ידיעה שלא יוכל לספק את צרכיו, לדעתי נעשה עוול לילד. הדברים נאמרו ברצינות והתכוונתי לכל מילה. וזאת ללא שהתייחסתי לנושא מומים מולדים. | |||
_new_ |
אמהות, הורות וקביעת רף עליון לגיל יולדת | |||
|
|||
הבחנה נכונה עשתה הכותבת בין אמהות להורות ככלל ובהקשר זה של קביעת רף עליון לגיל יולדת (רף ולא סף, מבחינה לשונית) הערתך אתה נוגעת, לתפיסתי, לסוגית האמהות - החשש מלידת ילוד עם מום כתוצאה מגיל האם ואולם - קיימות קבוצות סיכון נוספות/אחרות בכל חתך גילאים שהוא - האם משום כך נמנע מאמהות (ו/או אבות) אלה את הזכות ללדת? התשובה לכך היא, כמובן, שלילית. כל שיש לעשות (וגם נעשה) הוא להבטיח מעקב אינטנסיבי אחרי התפתחות ההריון, בריאות האם והעובר והפסקת ההריון(או התערבות רפואית אחרת) במקרים של סיכון שלומם. ההיבט היחיד שיש אולי לבחון בהקשר זה הוא מידת יכולתם/כשירותם של ההורים בקבוצות הסיכון השונות לקבל החלטה מודעת ובכפוף לסיכונים. זאת, לא כקביעה גורפת לגבי כלל קבוצה שהיא אלא בבחינת כל מקרה לכשעצמו. דומה כי עיקר המחלוקת בנושא זה נוגעת דווקא להורות - כשירותה של אם בגיל זה לשמש הורה (ולאורך זמן) ומתוך שיקולים של טובת הילד. גם בהיבט זה, לדעתי, אין לחטוא בשלילת הורות. שהרי מגבלות לכאורה (!) העלולות לאפיין הורים בגיל מבוגר יחסית (כגון מגבלות תנועה, ידע וכדומה) אינן, בהכרח, פונקציה של קבוצת גיל ואינן, בהכרח, נחלתה בלבד. בהקשר זה עולה גם שאלת תוחלת החיים של ההורה. שאלה זו הייתה להיות בעלת תוקף אך ורק לו יכולנו להבטיח, ומלכתחילה, את תוחלת חייו של כל הורה בכל גיל. | |||
_new_ |
''הזכות ללדת'' איננה מקודשת | |||
|
|||
היתה לי תלמידה שאמה חלתה באדמת בתקופת ההריון. למרות שכל הבדיקות הצביעו שהתינוקת תיוולד מפגרת ועם מומים פיסיים האם התעקשה על ''זכותה ללדת''. הילדה היתה מסכנה ונידונה לחיי סבל בל ישוער. האם באמת סיפוק רצונה של האם מוצדק כשהוא בא על חשבון הנולד? ישנם הרבה מקרים בהם לא יודעים מה יצא, אבל מדוע לקחת סיכונים מיותרים? בסך הכל את אומרת שכשמי שהוא אחר ישלם את החשבון את תתעקשי על מיצוי זכויותיך. | |||
_new_ |
''הזכות ללדת'' איננה מקודשת | |||
|
|||
פרשנותך לדברי מוטעית. כבר בדברי הקודמים סייגתי ואמרתי ש''ההיבט היחיד שיש אולי לבחון בהקשר זה הוא מידת יכולתם/כשירותם של ההורים בקבוצות הסיכון השונות לקבל החלטה מודעת ובכפוף לסיכונים. זאת, לא כקביעה גורפת לגבי כלל קבוצה שהיא אלא בבחינת כל מקרה לכשעצמו''. עם זאת ובתגובה לדבריך, סייג זה לכשעצמו מעורר את השאלה: מי אמון (או אמור) לקבוע באלו מקרים מותר לנו לשלול המשך הריון/קיומם של חיים, למי הזכות להחליט עבורנו (או עבור הילוד) מהם הלקויות (או לחילופין התכונות?) שיש בהם לפגום באיכות חיי הילוד עד כדי הצדקת מניעת לידתו?... תאמר ודאי שהפסקת ההריון תהא מוצדקת ב''מקרים קיצוניים'' ותצדק... אולם מה יהיו הקריטריונים על-פיהם יוגדר מקרה כקיצוני?... האם יהיו אלה קריטריונים רפואיים בלבד או שאולי איכות חיים אינה פונקציה של כשירות/מוגבלות פיסית בלבד (אם בכלל) ויהיה מי שיבקש לכלול בהם גם הסתברויות אחרות כפונקציה של, כדוגמה בלבד ומוקצנת במכוון, נתונים דמוגרפיים או תנאים סביבתיים? יתרה מזאת ולצורך הדיון - נניח שהקריטריונים יהיו רפואיים בלבד - האם בהכרח איכות חייו של ילוד הסובל משיתוק, כדוגמה, תהא ירודה מזו של ילוד כשיר פיסית אך נדון לגדול בסביבה שאינה תומכת או מסוגלת לספק את צרכיו ואפילו הבסיסיים ביותר? ו/או, כדוגמה נוספת, האם איכות חייו של ילוד שמלכתחילה ברור כי מנת המשכל שלו תהיה גבולית תהא בהכרח ירודה יותר מזו של ילוד עם מנת משכל ממוצעת/נורמאלית אשר יהיה נדון לגדול בסביבה שאינה מאפשרת התפתחות או מיצוי יכולות קוגנטיביות? הזכות ללדת, כמו גם הזכות להורות, אכן אינה מקודשת... השאלה שנותרת פתוחה היא: את מי נקדש אנחנו עד כדי לקבוע עבורנו באילו מקרים מותר לנו, כחברה, לשלול אותה. אישית, אם יותר לי, אוסיף שהסיפא של דבריך המייחסת לי אמירה בנוסח ''שכשמי שהוא אחר ישלם את החשבון את תתעקשי על מיצוי זכויותיך'' מקוממת, שלא לאמר כמעט מעליבה. | |||
_new_ |
אני מתנצל אם נפגעת, זו לא היתה כוונתי | |||
|
|||
כשהתייחסתי לכך ש''מי שהוא אחר ישלם את החשבון'', כוונתי היתה לכך שההורים לא יחיו לנצח, וילד עם פיגור שכלי או מום פיסי שאיננו מסוגל לדאוג לעצמו יהיה למעמסה על החברה או שיתגלגל באשפתות. הורים פוטנציאליים צריכים לחשוב לא רק על עצמם, אלא גם על מה שיהיה כאשר הם לא יהיו בחיים והילד/ילדה ישארו לפתע ללא משען. | |||
_new_ |
אני מתנצל אם נפגעת, זו לא היתה כוונתי | |||
|
|||
ההתנצלות התקבלה. תודה. באשר להבהרה של דבריך - אין בינינו חילוקי דיעות. השיקול שהעלית ראוי שיהיה אחד מהשיקולים של הורים בהחלטתם ללדת. | |||
_new_ |
לא מדובר בחופש | |||
|
|||
את ההוצאות של השגעונות הללו מטילים על הציבור. ומי שהוצאותיו על הציבור איננו חופשי להשתגע. מי שרוצה ילד בגיל 90 שתוציא את הפנסיה שלה, תלך לבית חולים פרטי ותשלם עבור הטיפולים. עוד מעט נממן גם משוגעים שרוצים לקפוץ ממטוס באמצע הלילה..... | |||
_new_ |
פחחחחחחחחחחח | |||
|
|||
לך תודיע את זה בבית הכנסת כשתגיעו לחיי שרה... | |||
_new_ |
פחחחחחחחחחחח | |||
|
|||
אין צורך להודיע, כל יהודי יודע זאת בעל פה. כדאי שאתה תודיע למישתגעים במחנה שלך, שבקרוב נפסיק לממן להם את הוצאות הגמילה מסמים, אלכוהול, וכל מיני מרעין בישין שהם דוחפים לכל חור בגופם. | |||
_new_ |
לא מדובר בחופש | |||
|
|||
''עוד מעט נממן גם משוגעים שרוצים לקפוץ ממטוס באמצע הלילה'' או מאות אלפי 'תלמידי חכמים' שיושבים בישיבה כל היום. | |||
_new_ |
חיים קלים. | |||
|
|||
אני עושה לעצמי חיים קלים ואומר: אשה ראויה ללדת כל עוד גופה מסוגל להעמיד ולדות הולדות וגברים חושקים בה. | |||
_new_ |
התיאבון הציוני לולדנות לא יודע גבול | |||
|
|||
נשים ציוניות מולידות ציונים קטנים בלי חשבון וללא מורא. | |||
_new_ |
לתפארת הסמנטיקה | |||
|
|||
אני בטוחה שהתכוונת לולדנות כנגזרת של הגברת/עידוד/ריבוי ילודה ולא אחר. נכון? | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |