פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
תרבות הפורנו
עידו הרטוגזון (שבת, 15/06/2002 שעה 21:55)


תרבות הפורנו

עידו הרטוגזון


'הדבר שאני הכי לא אוהבת זה שאומרים שסרטי פורנו נראים כולם אותו הדבר. תאמין לי, לסיטקומים בטלוויזיה, מותחנים של האריסון פורד וסרטים אומנותיים מיופייפים יותר זהים אחד לשני מאשר לסרטי פורנו' (סוזי ברייט, 'Sexual state of the union').

'איזה ספריית וידאו מספקת ללקוחותיה קלסרים עם תקצירים כוללים לכל אחד מהסרטים, מאפשר לרוכשי הקלטות לעיין בסרטים אלו שעות לפני רכישת קלטת מול שולחנות וכסאות נוחים, עורכת קלסרים מיוחדים לבמאים המאפשרים לבצע להם רטרוספקטיבה, מאפשרת לקנות סרטים ולהחליף אותם תמורת סכומים מועטים יחסית ומכילה כמות עצומה של סרטים אמריקאים כמו גם סרטים זרים מכל קצוות העולם ומארגנת פגישות עם אישיות עם כוכבות הסרטים?' שואל אותי בתוכחה תיאורטיקן הקולנוע אורי בן עזרא ולבסוף עונה בתרועת ניצחון: 'בספריית פורנו כמובן'. ואכן כשנקלע אדם לאחת מחנויות הפורנו ובוחן את האנשים הישובים שעות על כסאותיהם על מנת לבחור לערב את סרט הפורנו המושלם, נדמה לו שעולם הפורנו הוא אחת האופוזיציות התרבותיות האחרונות שנותרו בקרב מול ההגמוניה.

קולנוע הפורנו

'Porno movie lovers, Help us!' (חבורת ססיל ב. דמנטד לחבורת מאוננים וצופים בסרט פורנוגרפי בסרטו של ג'ון ווטרס, ססיל ב. דמנטד).

בסרטו המבריק ססיל ב. דמנטד, מספר בימאי הקולנוע הקמפי/הומואי ג'ון ווטרס על חבורת קולנוענים מהפכנים החוטפת כוכבת קולנוע מצליחה (מלני גריפית) על מנת לצלם איתה סרט אינדי ומבצעים פעולות טרור נגד הקולנוע ההוליוודי והדיסנאי. באחת מהסצינות בסרט בורחים חבורת הקולנוענים מכוחות המשטרה ומפיקיה המדושנים של הוליווד. בסיום המרדף פורצים הקולנוענים לאולם קולנוע פורנו ופונים בתחינה אל הקהל: 'Porno movie lovers, Help us!'. קהל הצופים השקוע מתעורר מרביצתו ויוצא באיטיות תוך כדי המשך בעינוג עצמי לעבר המשטרה והמפיקים שנרתעים בגועל ובורחים במה שנראה כציטוט ישיר מסרטי הזומבים של רומרו. בסאטירה מופלאה זו על היחסים בעולם הקולנוע מבסס ווטרס את קולנוע הפורנו יחד עם קולנוע הפעולה (המופיע בסרט בסצינה אחרת) כאחת האופוזיציות העיקריות של קולנוע המחתרת מול ההגמוניה הדיסנאית-שפילברגית.

ג'ון ווטרס
ג'ון ווטרס הוא רק אחד מקבוצה נכבדת של בימאים שהושפעו מהקאנונים הפורנוגרפיים של כל הזמנים. ווטרס שהיה צופה אדוק של סרטי 'Sexeploitation' סרטי הסקס היחידים שהיה ניתן למצוא בתקופת הצניעות של שנות הארבעים והחמישים, שמשתמשים באיצטלה רפואית של לידה או הסבר דידקטי על מנת להצדיק את צילומי הפטיש שלהם המתמקדים באיברי מין נשיים וגבריים. אולם מלבד ווטרס היו גם אחרים. לארס פון טרייר לדוגמה שילב ב'האידיוטים' סצינה פורנוגרפית של מספר דקות הכוללת תצלומי תקריב על חדירה וגינאלית ואנאלית (סצינה שקוצצה, למרבה הצער, בגרסאות רבות של הסרט), הבמאי ווס קרייבן מצטט מעולם הערכים הפורנוגרפי בסרטים כמו הבית האחרון משמאל, טרנטינו מבצע בג'קי בראון הומאג' קטן לקולנוע הפורנו, האחים כהן מבצעים בביג לבובסקי הומאז' לדמות השחקנית הפורנוגרפית ודיוויד לינץ' הופכת אותה לדמות נשית מיסטית ומאיימת בסרט 'כביש אבוד'. מעבר לכך, מחוץ לגבולות התרבות המערבית השמרנית מתקיים ביפן ובמזרח ז'אנר שלם של סרטי אוואנגארד איכותיים סמי פורנוגרפיים הכוללים סצנות מרהיבות עם איברים מין מוקצנים ומעוותים (ע.ע. 'Tetsu' של הבימאי הנפלא שיניה צ'וקאמוטו). הסרטים האלה שמבויימים על ידי כמה מגדולי הבמאים היפנים של דורינו (Takashi Miike לדוגמה, שהגדיר את המושג פורנו כולו מחדש בסרט Citizen Q) אומרים מזה זמן רב בקול גדול את מה שבמערב עדיין מנסים להדחיק: פורנו הוא חלק משמעותי וחשוב מהתרבות שלנו.

סוזי ברייט
סוזי ברייט שחברה סדרת ספרים בנושא מיניות בעידן הפורנו מספרת לנו שפעם צפתה באחד מסרטי הפורנו האהובים עליה '3 AM' ונדהמה לגלות שצלם הסרט הינו לא אחר מאשר הצלם הקבוע של אורסון וולס שעבד עם הבמאי המפורסם 15 שנה. שחקנים ובעיקר שחקניות מרובות ומצויינות גם הגיעו לעולם הקולנעו הממוסד ולעיתים אף ניהלו קריירה מקבילה ופוריה של סרטי קולנוע וסרטי פורנו (בידיעתם ולעיתים בניגוד לרצונם): פמלה לי אנדרסון, אנה ניקול סמית', רוב לאו, סילבסטר סטלונה, מורגן פרצ'ייל, מט לה-בלאנק, מדונה, או באירוטים שאנון דוהרטי. אפילו אייג'נט סקאלי הפריגידית בחשיכה החלה את דרכה בסרט אירוטי הרודף את דמותה הצדקנית עד עצם היום הזה.
אכן לעולם הקולנוע המהוגן יש יותר במשותף עם הקולנוע הפורנוגרפי משהיה רוצה להודות. במקרים רבים, למעשה, עולם הקולנוע הפורנוגרפי על הקולנוע ההוליוודי והקולנוע בכלל במספר רמות.

טביעת האצבע של הפורנוגרף

'לא היה לנו מושג מה אנחנו עושות' מספרת סוזי ברייט בספרה על התקופה שבה התחילה ליצור סרטים פורנוגרפיים תוצרת בית עם חברותיה השונות, 'אבל אתה יודע מה? בדמיון הפורנוגרפי לא לדעת מה אתה עושה מביא אותך לנקודה הכי קרובה לאמת' בהערה שכמו לקוחה מפיו של חכם הזן ג'ושו.

'הקולנוע הפורנוגרפי הוא למעשה מקביל לקולנוע הזר והאינדי, כאשר הקולנוע האירוטי עתיר התקציב של פלייבוי ועמיתיהם מקביל לקולנוע ההוליוודי הדיסנאי', אומר אמיר וודקה שניהל עד לאחרונה יחדיו עם רע עמית את קהילת ביקורת תרבות של איי.או.אל.

'הקולנוע האירוטי מנסה בד''כ לקדם ערכים הגמוניים הכוללים את אידאל היופי ההגמוני המערבי ולעיתים גם המזרחי, האמונה במונוגמיה וביחסים, תפיסה רומנטית של המין ותרבות קיטש חסרת מודעות. לעומתו הקולנוע הפורנוגרפי ממוטט את סדר העולם ההגמוני. יש לך שחורים דפוקים ועניים שדופקים לבנות זקנות ועשירות, צעירים שדופקים זקנות, מין חופשי ברבוי שותפים, יחסי נכויות, הכל נחשף למצלמה. התערבות בדר''כ מינימלית של איפור, ביגוד או זוויות צילום שמנסות לחסום בפנינו את מרכזי ההתרחשות האמיתיים. יש הרגשה שהקולנוע הפורנוגרפי מספר לנו בצורה הישירה ביותר את האמת שהקולנוע האירוטי וההגמוניה כולה מנסים להסתיר מאיתנו בהרבה שקרים, אפקטים ותעלולים זולים. במובן מסויים זהו, לפי דעתי, המקום הכי קרוב שהצליחו להגיע אל קולנוע האמת שדז'יגה ורטוב דיבר עליו בשנות ה- 20. הדרמה בסרטים האלו היא אמיתית. אלו הדרמה והקונפליקט של הגופות. זהו קולנוע אתאיסטי שמציב את הקדושה במקום הכי חשוף שלה, רגע היווצרות האדם ומסיר את הלוט מאחורי הרגע הלא קסום הזה. זה קולנוע שמראה את הגוף בלי הרומנטיקה, אנשים שמזדיינים בלי אלוהים מעליהם (בלי עין האלוהים הכל נמצאת מפניה מזהירה אותנו דת המוסר הפוריטני), אנשים שבהתנהגות שלהם מצפצפים על אלוהים של הדתות המונותאיסטיות הגדולות.'

'באיזה סרט אתה תראה כל כך הרבה טביעת אצבע של בימאי, כל כך הרבה מתיאורית האוטר. בשום סרט חוץ מבקולנוע הפורנוגרפי!' מתנפל מנהלה השני של קהילת ביקורת תרבות מר רע עמית המגדיר עצמו כצופה סרטי פורנו חובב, חסיד, מתנגד וזניסט מושבע. 'בימאי פורנו מקבל תקציב ונשלח לעשות את הסרט הטוב ביותר שהוא יכול. אף אחד לא עומד לו על הראש לסיים את הסרט, להתעסק בעלילה מטופשת, להכניס סיפור אהבה, ילדה יתומה או האפי אנד.'

'נראה הרבה פעמים שהסרטים הללו די מונוטוניים דווקא…'

'מה פתאום!' מזדעזע עמית, 'נכון שלבימאים האלה יש רשימת תנוחות שהם צריכים לעשות והם ממלאים אותה בקפידה (פחות או יותר), אבל חוץ מזה הם הבימאים הכי חופשיים בקולנוע. בימאי פורנו יכול לבחור לעצמו איזה שחקנים שהוא רוצה. השחקנים שהוא בוחר הם בד''כ לא דווקא הסטריאוטיפ ההגמוני של אידאל היופי אלא הרבה פעמים קריקטורות על האידאל הזה, ביקורת עליו ולפעמים סתם בלי קשר אליו. לבימאים האלה יש סגנון והם ממשיכים בו מסרט לסרט. אחד אוהב בחורות רזות בלי שדיים, השני שמנות ומקומטות, הרביעי זקנות, החמישי גמדות עם שדיים גדולים החמישי גברים בנויי היטב. אין פה את השקר ההוליוודי של קולנוע האנשים היפים. אין פה גופות מושלמים. יש פה את היופי האוניברסלי ביותר של הגוף הפשוט, המצורף בתפיסה ליברלית עד אנארכיסטית של קבלה טוטאלית של כל גווני האחר על כל סטיותיו ונטיותיו. רק קולנוע הפורנו מקבל את האחר על כל גווניו. לא כקוריוז, אלא כמושא תשוקה אמיתי. בכל אחד נמצא צלם אלוהים. צלמו של אלוהים לא שייך עוד לאלוהים, הוא שייך לנו והוא התשוקה המינית. פעם ראית בסרט סקס שמישהו לא נדלק מבחורה?! לא משנה איך הבחורה נראית, כוכבי הפורנו נדלקים ממנה ומחמיאים לה. לא משנה איך הגבר נראה, הבחורה תשכב איתו. יש פה אחווה עולמית של מין. אנחנו מי שאנחנו ואנחנו יודעים מה אנחנו רוצים לעשות עם הגוף שלנו, בלי שום התחשבות במה שהדת רוצה להכתיב לנו. כל אחד יכול להיות כוכב או כוכבת פורנו. כל אחד מוזמן להיות כוכב פורנו. ואכן ברבים מהסרטים האלה, כמו של Elegant Angel Video לדוגמה, מופיעים בסוף מספרי טלפון הקוראים לצופים להתקשר ולהפוך לכוכבים בעצמם. זו לא תעשייה קולנועית המנסה לגדר את עצמה מהקהל הרחב. זהו קולנוע השואף להיות אחד עם הקהל שלו. קולנוע מוסרי היוצא מן העם וחוזר אל העם. יש לך מיליון בחורות וזוגות שהם מה שנקרא Amatures. האנשים האלה מצלמים את עצמם ומביאים את זה להמון. יש פה אקט של נתינה לספירה הציבורית. כל אחד לוקח חלק בקהילה, כל אחד נותן ממה שיש לו. יש פה התרסה מול הדת המדכאת. לא רק שאיננו מתביישים במיניותנו, אלא שאנו אף מתגאים בה. צלם אלוקים!' עמית מנופף בידו בלהט. 'כל אחד יכול לקום יום אחד ולהגיד, גם אני רוצה להיות חלק מזה. ובמאי הפורנו לא סלקטיביים בקטע הזה. תתפלא! יש לי חבר שהיה מדוכא. לא מצא אף בחורה שתתאים לו ולשגעונות שלו ותקופה ארוכה היה בדיכאון קיומי וחשב מחשבות עצובות על החיים עד שראיתי שזה לא ייגמר בטוב. בקיצור, נתתי לאדם טלפון של חבר שלי בימאי פורנו שתוך שבוע הטיס אותו לבולגריה ורומניה לככב בסדרת סרטים שהם הפיקו שם בטירה ימי ביניימית על טעם היופי המזרח אירופאי. אחרי שבועיים הבן אדם חוזר עם חיוך מרוח על הפנים. ''עזוב את הזיונים!'' הוא אמר לי ''אבל האווירה על הסט. שמחת יצירה כזו!'''

'אבל יש פה גם מסרים מעבר למיניות? מה בעצם הסרטים האלה רוצים להגיד לנו מעבר לקבלה המוחלטת שלהם את הסטיות האנושיות?'
'בוודאי שיש!' מתלהט עכשיו וודקה 'הקולנוע הפורנוגרפי גם נותן לבימאי תמטי מלא. יש במאים שמנצלים את הסרטים שלהם כדי להעביר מסרים שחורים ואנטי הגמוניים, בז'אנר הנפוץ של סרטי הגאנג-באנג הכוללים גברים שחורים ונשים לבנות, הבאות פעמים רבות ממקומות בממסד כגון משרד העבודה (בסרט Gangbang in the Hood חבורת שחורים שוכבים עם העובדת הסוציאלית במשרד העבודה). הסרטים האלה הם סרטי ה-Blacksploitation החדשים. במאים כג.ה. שבסרט שלו 'Nastiest Fuck Sluts 5' מסרים אנארכיסטים אנטי ליבראליים, בסצינות בהן גברים חסרי בית דופקים נשים מלוקקות שפתחו ארגון רווחה. זה סרט שלוקח את רעיון מדינת הרווחה, את התנועה של 68 ואת אסכולת פרנקפורט, ומפרק אותם בהנאה לחתיכות. יש בימאים שאוהבים יותר עיבודים היסטוריים. בסרט Medieval Times, לדוגמה, יש מעין עיבוד לרומן של דה סאד, שמנסה להתרכז ביחסי הכוח בין המינים, או כאלה שמעבירים מיתוסים לימינו כגון רוי אלכסנדר, שבסרט BoobTown Brats מעביר את מיתוס סינדרלה לזמננו, והופך את נעל הזכוכית לחזיה עצומת מימדים שאף אחת לא מצליחה למלא את מימדיה, ובזה הוא מותח אלגוריה מבריקה וחתרנית על תעשיות הטלויזיה והקולנוע האמריקאיות כמו גם על תעשיית הפורנו בכלל ועל הסרט שלו בפרט. בסרט 'Fucking Prom Nights' ישנה גם למשל גרסה פורנוגרפית לאמריקן גרפיטי של ג'ורג לוקאס, שבה מסופר לנו מה באמת קורה בערבי נשף הסיום האמריקאים האלה. בכלל, הסרטים האלו לא מתעסקים יותר מדי בד''כ עם עלילה מיותרת והוליוודית על מנת לרתק את דעתו של הצופה. הסרטים האלה הם תיאוריה טהורה. הדבר הכי קרוב לטקסט תיאורטי קולנועי.'

'זה כמו ההבדל בין ספרות האגדה לבין ספרות המדרש.' מוסיף רע מעולמו האמוני 'לאגדה יש אולי פנים צוחקות כמו שאמר ביאליק, אבל אני רואה את עצמי כשייך לאסכולה שמעדיפה תיאוריה טהורה ופנים רטובות וזועפות.' שניהם צוחקים.

'ומה לגבי הטענה שהקולנוע הזה מבזה את הנשים או לגופניות בלבד?'
'זה באמת לא נכון.' אומר רע. 'קודם כל, דווקא בקולנוע הפורנו, בניגוד לקולנוע האירוטי וההוליוודי שבו רק הנשים נחשפות, נחשפים גם הגברים. חוץ מזה, השפלת הנשים היא בד''כ פמיניזם במסווה רפלקסיבי. זוהי ביקורת חריפה. כמובן שזה כמו העניין של ה-Mirror Vs. Lamp Q במסורת של ביקורת הטלוויזיה, והשאלה האם הטלוויזיה פועלת לחיזוק סטריאוטיפים או לבקר אותם. אני טוען שגם אם תעשיית הפורנו מחזקת סטריאוטיפים הרי היא באותו הזמן גם מבקרת אותם, שזה החלק הקובע בעניין. מעבר לזה, איזה תעשית קולנוע היא סוציאלית כמו תעשיית הפורנו? בהוליווד שחקנית שעוברת גיל מסויים לא תמצא עבודה בשום מקום. בתעשיית הפורנו לא זורקים נשים באכזריות כזו. בתעשייה יש ז'אנרים לנשים מבוגרות, לקשישים וכן הלאה'.

'וכיצד האהבה שלך לסרטים האלה מתחברת עם אמונתך היהודית?' אני שואל את עמית.

עמית נע בכיסאו בחוסר נוחות. 'אני מבקש לא לענות על השאלה הזו.' הוא עונה.

'ובכל זאת?'

'בוא נסתפק בכך שאני רואה בפורנו סוג של תיקון וחלק מתהליך הבירור בראי אמונת הפרדוקס הקיצונית של קבלת השבתאיזם המאוחר. משהו בסגנון 'ביטולה של תורה זהו קיומה.' כחלק מתהליך הגאולה המתאחר. (מנחות צט' ע''א-ע''ב').

וודקה מהנהן בהסכמה ושניהם נראים נחושים שלא להגיד עוד דבר בעניין הקשר שבין יהדות לפורנו. אני מחליט שלא להקשות בנושא הזה ושואל אותם לסיכום על המלצה לצפיה.

'אני ממליץ במיוחד על הסרט 'סקסורמה' אומר וודקה בלי להרהר רגע על העניין 'זה סרט קמפי מטורף המתרחש באווירת הדקדנס של שנות ה- 70, במאורת אהבה שגעונית ומלאה בפוסטרים צבעוניים, פסלים מזרחיים, מוסיקה סינית ויפנית וגיישות המסתובבות ומפקחות על התנהלות העניינים.' רע ממהר להצטרף להמלצה.

פסקול הפורנו

'למוזיקה בסרטי פורנו יש תפקיד חשוב הרבה יותר מאשר בסרטים רגילים' אומר תיאורטיקן הקולנוע אורי בן עזרא. 'הקולנוע ההוליוודי עושה בד''כ תהליך טפטיזציה למוזיקה, כלומר הופך אותה לפסקול רקע של ההתרחשות האמיתית שהיא טקסטואלית ועלילתית. בסרט הוליוודי למוזיקה יש תפקיד של סחטן רגשי שתפקידו לפעול על הצופה בלי שיהיה מודע לכך ולהפעיל עליו מניפולציות לא מודעות.
דיווין
זוהי מוסיקה של שלושה תווים החוזרים על עצמם שוב ושוב בגרסאות שונות, כפי שמוכר לנו מסדרות טלוויזיה. את הקטעים המחרידים האלה כותבים כל מיני מוסיקאי חצר של הוליווד. הפורנו לעומת זאת מביא את המוזיקה לקדמת הבמה. בסרטי פורנו יש מוזיקה מצויינת, החל ממוסיקת גיטרות כמו בסרטים של רוי אלכסנדר, המשך ברוק כבד כמו בסרטיו של רוברט בלאק (Shooting Gallery - שמטפל גם בצורה לא שיגרתית בנושאים כסמים, שליטה, עוני וחטא), והמשך בג'ז ומוסיקת פאנק בסרטים של שנפוצים בחברת הסרטים Pleasure ועוד. מלבד זאת יש כמובן ז'אנר שלם של מוזיקה פורנוגרפית, שירים כגון 'Shoot your shot' של דיווין (כוכבו הטרנסווסטיט של הסרטים המוקדמים של ג'ון ווטרס), אלבומים של כוכבניות פורנו, או גם שירים שמתכתבים עם הסצינה הפורנוגרפית כגון להקה Blood hound gang ששרים על הרצון שלהם לאכול את ישבנה של כוכבת הסרטים הכחולים Chasie Lane ולהכיר אותה לבני משפחתם. את המוזיקה בסרטי פורנו' מסכם בן עזרא 'יוצרים אנשים אמיתיים ולא כל מיני כלבי אשמורת הוליוודים שטורפים אחד את השני לגבי כסף. אחד מביא לשני קסטה של מוזיקה שהוא ניגן היום עם חברים שלו בגראג' והשלישי שם אותה בסרט שלו. וזה ההבדל בין קולנוע מוסרי שאינו צורך הרבה כסף ובא מהעם, לפי ההגדרה של הניאו-ריאליזם האיטלקי, לבין קולנוע מזוייף ודקדנטי המייצג ערכים שיקריים ובאותו הזמן עושק ומרמה. בשבילי הקולנוע הפורנוגרפי מהווה את קריאת התיגר החשובה ביותר שנותרה בזממנו הניהיליסטי כלפי הזיוף ההוליוודי.'

הילד המאונן של האומנות

אז האם סרטי פורנו הם אומנות או ניצול של מגזרים חלשים למטרות רווח כלכלי? נדמה שהפוליטיקה הישראלית כבר החליטה בנושא כאשר בקואליציה לא שגרתית חברו חברי הכנסת הדתיים וחברות הכנסת הפמיניסטיות להכשיל את שידורי הפורנוגרפיה בכבלים ובערוצי הלווין. על השאלה האם ההחלטה הזו נכונה עונים הנשאלים בדרך כלל בהתאמה נמרצת לשייכותם המגזרית והמגדרית (דתיים/חילוניים, נשים/גברים) כאשר הראשונים נוטים לבקר בנמרצות את תעשיית הפורנוגרפיה והאחרונים מעוניינים בה, אם כי בדר''כ לא מהסיבות שפורטו לעיל.

בינתיים הפורנו ישאר כמו כל אומנות אמיתית וחופשיה עדיין, הרחק מתחומי המוזיאונים והקונצנזוס. אם תשאלו רבים מאוהדיו, זה גם עדיף ככה. אחרי הכל הסיבה הראשונה לאוננות הילד, היא כדי לא להתפס.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אז ככה
אייל (שבת, 15/06/2002 שעה 23:21) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמו שאמרת סרטי פורנו הם נטולי כל יומרות. הכתבה שלך לעומת זאת מתיימרת למצוא בתופעה נטולת יומרות זו משמעויות אקסיסטנציאליסטיות.
אפשר למצוא משמעויות בכל דבר. אבל לא מוכרחים.
למה שלא תהנה מהפורנו בצורה פשוטה, ובלי העמדת פנים אינטלקטואלית. מותר לך.
_new_ הוספת תגובה



והפאנץ' ליין
אייל (שבת, 15/06/2002 שעה 23:30)
בתשובה לאייל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זיונים זה טוב. זיוני שכל- לא.
_new_ הוספת תגובה



מה בדיוק כתבת הפורנו
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 16/06/2002 שעה 11:03)
בתשובה לאייל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אמורה לספר לנו?
_new_ הוספת תגובה



תשובה אפשרית
יובל רבינוביץ (יום ראשון, 16/06/2002 שעה 11:21)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כדאי לשאול את כותב המאמר המקורי.

מה שאני הפקתי מהמאמר הוא זה:
אל הקולנוע הפורנוגרפי מתייחסים בדרך כלל כאל מוצר נחות, שמטרתו לספק את היצרים המבחילים של הצופים. כשבודקים אותו לעומק מתגלים רבדים חדשים: אנרכיה, ביטוי אמנותי, סאטירה חברתית חריפה, ועוד מרכיבים שנעלמו - אם היו אי פעם - בקולנוע הממוסד.

אבל זה אני. יתכן שהכותב רצה לומר משהו אחר לחלוטין. מה אתה הבנת מהמאמר?
_new_ הוספת תגובה



האמנם רק שם?
טל כהן (יום ראשון, 16/06/2002 שעה 14:00)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני בספק אם קולנוע הפורנו הוא המקום לחפש בו את האיכויות שאבדו לקולנוע המסחרי (''אם היו [בו] אי פעם'', כדבריך). נכון, אפשר אולי למצוא איכויות כאלה בקולנוע פורנוגרפי - אבל אני בדעה שמדובר בחלק זניח יחסית מתעשיית הפורנו. רובה ממוסחרת הרבה יותר מהקולנוע ה''מסחרי'', למעט אולי נושא ה-merchendaizing.

עדיין ישנו קולנוע אומנותי, סרטי סטודנטים, ובאופן כללי קולנוע שלא הגיע מהוליווד.
_new_ הוספת תגובה



אז ככה
אייל לוי (יום ראשון, 08/07/2007 שעה 0:34)
בתשובה לאייל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה ממש לא בן אדם טוב
_new_ הוספת תגובה



מין ללא דיכוי וללא שחרור
א. וודקה (יום ראשון, 16/06/2002 שעה 13:41) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש בעיה אחת במאמר, כפי שאמרתי לידידי הרטוגזון, ''ההיפותזה הדכאנית''. רק במסגרת האמת של הסובייקט ניתן לדבר על דיכוי ושחרור של המין. בשדה הכוח-ידע שכופים עלינו השיח המשפטי והשיח הפסיכיאטרי המין בנוי כסוד- אמת שיש ''לשחרר'' ולחלץ
מנבכי הסובייקט. אך עצם ההשחה והדיבור על המין -גם בשם שחרורו- משכפלת את הדיכוי, לא של המין, אלא של הסובייקט עצמו שהופך אז לבעל מין מסוים (הטרו, הומו וכו'). כשהמין נתון כאמת של הסובייקט, אמת מדוכאת שצריך לשחרר, נוצרת ההבחנה המגוחכת בין פורנו ל''קולנוע'', בין מין גלוי ומשוחרר למין כמוס וכלוא.
האמת של המין היא שאין מין, או שהכל הוא מין.

האמת של הסובייקט - המצאה של המאה ה18. מה שנחשב היום כטיפוס מיני (הומוהטרו) היה נחשב בעבר כטעם מיני. לאדם לא הוצמדה ''נטייה'' מינית כאמת של הגוף, אלא בעקרון הוא נחשב רב מיני. אם למשל אדם ביצע אקט אנאלי באשה היה זה שווה ערך לאקט אנאלי בגבר - לאדם כזה היה טעם אנאלי. בימינו הפוריטנים המין הוא עניין של אמת - התשוקה למין כזה או אחר אינה מעידה רק על טעמו של אדם, אלא על זהותו, על נפשו ממש (וכאן נכנסת ''משתלת הסטיות'' - הטיפוסים המיניים:
הומואים, פדופילים, אקסהיביציוניסטים, פטישיסטים,
זואופילים, פרסביופילים ונשים דיספראוניות). הדיון בפורנו כעניין של דיכוי או שחרור הוא בסך הכל שכפול שיח האמת של המין בקווים של המאה ה20. המצדדים בשחרור המין מניחים שהמין דוכא ודורשים לפיכך את השחתו, את ''יציאתו מן הארון''. באופן זה הם משכפלים את האמת של הסובייקט כטיפוס מיני וכשדה של אמת, כוח וידע. אין הבדל גדול בינם ובין הכנסייה הקתולית למעט בשם מה הם דורשים את האמת הנסתרת של מיניותך - בשם דיכוי המין או בשם שחרורו.
_new_ הוספת תגובה



הראיתם פעם שחיה אחת מציצה על אחרת בעת משגל?
ראובן גרפיט (יום ראשון, 16/06/2002 שעה 21:28) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראיתם פעם חיה מציצה על חיה אחרת כאשר היא משתגלת?
האם ראיתם שור מזיל ריר כשהוא רואה שדיים של פרה?
הקוף מתחמם כשהוא רואה טוסיק אדום ואנו ?
והמומחים טוענים שמקורנו מהקוף או לפחות מאב משותף?
זו ההוכחה שאנו בני מלאכים שירדו מכוכב אחר הנקרא פורנוסטאר בשביל הנחש (הוא סמל המין כי יש לו שני פינים, אחד מכל צד - אך הוא משתמש רק באחד, והוא לא נוהג לאונן).
_new_ הוספת תגובה



הסטת התפקוד המיני באדם -עיצבוב נוסף, עילאי
מיכאל שרון (יום ראשון, 16/06/2002 שעה 21:51)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האדם עמל להקים ציויליזציה, וגם בעל צרכים עילאיים נוספים, מעבר לצורכי קיום גרידה (שהרי לכך מספיקים חופן גרגירים, מערה, והזדווגויות אינסטינקטיביות למטרות התרבות).
המרכזים המיניים במוח אצל האדם עברו עצבוב נוסף המחבר אותם למרכזי עיבוד אינפורמצייה גבוהים/עילאיים. הפעילות המינית אצל האדם מתחברת תכופות עם רגשות רומנטיים עילאיים, ומשמשת כגורם מוטיבציוני רב כוח להקמת מפעלים אנושיים. זאת במנותק מפונקציית הרבייה. לכן, פעילותו המינית של האדם אינה נחלשת על ידי מעגלים הורמונליים כאצל בעלי חיים, אלא על ידי פונקציות גבוהות המפעילות בין היתר את הדמיון. זוהי נקודת המוצא האנושית. גם הנטייה האנושית להסתאב ולגלוש לרגרסיה קיימת. זאת מבצעת דהגנרציה של המין לסטיות ופטישיזמים למיניהם. כאן דומיננטית גלישה ממערכים גבוהים למערכים מחפשי גרייה ריגושית חיצונית Sensation-seeking /
_new_ הוספת תגובה



לעידו: חלק מהפילוסופים הצרפתיים אותם קראת
מיכאל שרון (יום ראשון, 16/06/2002 שעה 21:55)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עוסקים בפילפול וקשקשת, במנותק משיקול רב-גורמי עמוק. זה טוב לכל היותר בתור good time של ''סיפור מעניין'' - סהרורי אמנם, הנראה כריאליזם מפוקח. זאת ממש כגבבה מילולית אסטרולוגית. השלם עם הזמן שבזבזת בקריאתם, לא נורא, אך תמיד כדאי להתפתח בכוון רציני ומעמיק.
_new_ הוספת תגובה



לעידו: פילסופים נהנתנים אלה גם מתעצלים לכתוב בעצמם
מיכאל שרון (יום ראשון, 16/06/2002 שעה 22:07)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

העבודה נמסרת לביצוע לתלמידים, התופסים את הפרינציפ הפשוט של דרך הפילפול. הם מנחמים עצמם על חוסר התגמול הממשי ועבודת העבדים, בחשיש בשפע והזיות על הכוח שיפול בחלקם בעתיד. רובם אגב אינם זוכים לכך, ונשארים אלמוניים. המורים, אנשי הבלופריי, מאידך מעבירים את זמנם בזיונים עם כל מה שזז בשטח.
_new_ הוספת תגובה



(ללא נושא)
עידו הרטוגזון (יום שני, 17/06/2002 שעה 0:29)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למיכאל שלום,

קודם כל איני חושב שאתה צודק ברמיזותיך למי שהם ממקורות ההשראה שלי. מקורות ההשראה שלי למען האמת די שונים אם כי נובעים גם בין השאר מאותם פילוסופים אליהם אתה מתייחס.
שנית איני בטוח גם ששיפוטך הפסקני לגביהם מדויק כל כך. אני חושש שכנראה החמצת חלקים רבים מהגותם, או שאינך מסוגל (ולכל אחד יש בקטע הזה פשוט טעמים אחרים) להעריך את טעמה או איכותה של הגותם (ואיני אומר שאינך יודע להעריך טעמה או איכותה של הגות אחרת וטובה).

בברכה,
עידו הרטוגזון
_new_ הוספת תגובה



ניתקלתי בעודפות וארכנות מיותרת
מיכאל שרון (יום שני, 17/06/2002 שעה 1:21)
בתשובה לעידו הרטוגזון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאשר רעיון יחיד מגולגל תכופות על פני עמודים רבים מאד, ותוך ווריאציות דלות.
_new_ הוספת תגובה



אין לראות בדברי ביקורת, רק הלך רוח תוקפני משהו
מיכאל שרון (יום שני, 17/06/2002 שעה 1:27)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולפעמים יש לי סיבות טובות להלך רוח קסחיסטי. מכל מקום, אני מעריך את תגובתך השקולה והאדיבה לתגובתי הדומה הפעם לזו של שוחר כדורגל בריטי מובטל, המחפש קצת קסח.
_new_ הוספת תגובה



העניין האישי מתייחס רק להיעדר ניתוח התומך בדברי
מיכאל שרון (יום שני, 17/06/2002 שעה 1:30)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לעידו: חלק ניכר מהמגיבים כאן, סובלים מפיגור שיכלי!
רע (יום שני, 17/06/2002 שעה 12:01)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

[ הערת המערכת: קובץ פורנוגרפי שצורף להודעה זו הוסר.]

אחרת אני לא יודע למה הם כותבים כמו שהם כותבים.
לגביהם, האומנות כבר נגמרה עם מותו של ברנר או משהו, אין טעם לדבר על אומנות עכשווית.
קשה לי לומר שאני מופתע, במדינה שבה עולות בטלביזיה פרסומות בעד רפורמות המס ושלטי החוצות צועקים ''ציונות זה להתגייס לצהל'' וכדומה.
והנה אתה ומר מאן, מגיבים באופן שונה, מבלי לצעוק 'אנטשמי' על כל צורת ביטוי שהממסד הציוני (עדין) לא הפך לתעמולה נאצית.
מגוייסי ההסתדרות הציונית שהגיבו כאן עד כה, לא מעונינים כלל בשיח ענייני, הם רוצים אך ורק בשיח הצדקת הציונות, הצנזורה ושאר הצורות הפאשיסטיות האנארכוניסטיות של קיבוע ידע במקומו. אני בספק אם הם כלל מסוגלים לקרוא בלי משקפי ה''הם או אנחנו'' שלהם.
בפעם הבאה, טוב יותר יהיה אם תפרסם את מאמריך בשפה אחרת, שכן העיברית הציונית דלה מכדי להכיל ביקורת בתוכה.
שלך
ידיד מהגולה
_new_ הוספת תגובה



פיגור הוא עניין יחסי
אלכסנדר מאן (יום שלישי, 18/06/2002 שעה 21:39)
בתשובה לרע
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רע שלום,

אכן אני ועידו מסרבים בפירוש לראות בכל תופעה שאינה עולה בקני מידה אחד עם ה'הסברה' הישראלית בישראל ובחו''ל תופעה אנטישמית, וככלל מסרבים לקבל את מגמת 'התקרבנותה' (מלשון קורבן) הסזיפית של מדינה זו. רצון תמידי זה להחזיק בקרנות מזבח הקורבן הנו חולני לשיטתי, ומקיים בקרבו את הדבר עליו אמר לייבוביץ בסרט התעודה של הבמאי אייל סיוון 'עבדי הזכרון': ''אנחנו עושים ומבצעים דברים ללא לקיחת כל אחריות, משום מה שעוללו לנו, ומשום כך כביכול מותר לנו לבצע דברים מחרידים'' (ציטוט חופשי).

מעבר לכך אציין כי אינני חושב שהכותבים בפורום זה סובלים מפיגור שכלי כלשונך, או מכל דבר אחר. ישנם בפורום תגובות מעניינות לכוונים מסויימים, הגם שברובן הם מעידות לעיתים על צורה מסויימת קיבעון מחשבתי. אני ממליץ לך לבוא ולקחת חלק פעיל בפורום זה, תוך נסיון להסביר היכן האנשים השונים מקובעים מחשבתית לשיטתך.

שלך בברכה

אלכס
_new_ הוספת תגובה



שרון - קרא את הספר my kenya', של ג'ומו קנייטה
ראובן גרפיט (יום רביעי, 19/06/2002 שעה 20:34)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קראתי לא מעט ספרות אנתרופולוגית וצפיתי בסרטי מדע לגבי שבטים לפני בוא האדם המערבי. חובה לקרוא את ספרו של ג'ומו קניאטה, באנגלית, MY KENYA.

הוא, למשל, מספר על חינוך הילדים למין ועל מנהג שאורח המגיע ממסע רחוק, נותנים לו אוכל, שתיה וכן גם לשכב עם אשת המארח, אבל הוא יודע לקיים מין ללא חדירה. וכן מתאר את התגובות האלימות של המסיונרים והבריטים.

כן גם אצל הילידים באוסטרליה, אינדונזיה, האינדיאנים באמריקה הדרומית, המרכזית (אצטקים, אינקא ואחרים), בארצות הברית, באלסקה, וכן גם במזרח כמו בסין, יפן, תאילנד לפני בוא האדם המערבי.

מין היה חלק אינטגרלי אבל לא היו האלימות, ההצצה הגסה וכל יתר הסטיות.
_new_ הוספת תגובה



כל מה שרצית לדעת על המין, ולא העזת להסריט
אלכסנדר מאן (יום ראשון, 16/06/2002 שעה 21:31) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בין אם הפורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה או לא, קיימים סרטים לא מעטים אשר שאבו רעיונות מסויימים מעלילות סרטי פורנוגרפיה שונים, אשר אמנם צולמו והוסרטו בצורה צנועה יותר, בסופו של דבר. היה זה המו''ל של הירחון הפורנוגרפי 'האסלר', לארי פלינט, אשר פירסם בירחונו מדור כמעט קבוע שכלל נקודות השמצה נגד דברים ממסדיים, ובין היתר הצביע מדי פעם על פלאגיאט זה או אחר מצד תעשיית הקולנוע הרשמית בארה''ב, אשר לא הססה לקחת ולאמץ רעיונות טובים לסרטים בכלל של יוצרים פורנוגרפיים.

קיימים גם סרטי איכות פורנוגרפיים, אך מספרם מצומצם מאוד, ועל פי רוב הם נעשו בהפקה פרטית של משוגע לדבר: המו''ל של הירחון הפורנוגרפי 'פנטהאוס', בוב גוצ'יאונה, השתתף בזמנו במימון סרט מונומנטלי היסטורי ארוך ומרתק על האיש קליגולה, בהשתתפותו של השחקן מלקולם מקדואל, אשר במהלכו מתקיימות סצינות מין פורנוגרפי לכל דבר. הפקת הסרט עלתה מליוני דולר רבים, אשר שולמו מכיסו הפרטי של גוצ'יאונה, שלא זכה לראות ולקטוף כל רווח מהשקעה זו, אולם הוא ידע זאת מראש, והתייחס לכל העניין כאל פיתוח תחביב היסטורי מודחק מצידו.
תופעה דומה אנו רואים עכשיו אצל המפיקות הפורנוגרפיות אורלובסקי ודולי באסטר, אשר מנסות להכנס להשקעות רציניות בסרטי פורנו ארוכים ואיכותיים, בהם המין יהיה אירוטי ורגשי, לצד תצלומי תקריב ישירים. דבר זה אינו כה פשוט כפי שנדמה, היות ולצורך זה זקוקה תעשיית הפורנו לכוכבות קולנוע משל עצמה, דבר אשר עדיין מצוי בחיתוליו, היות וסרטי פורנו ישירים וזריזים מביאים בסכומם הכולל יותר כסף מאשר סרט אירוטי-פורנוגרפי בעל עלילה של ממש.

תעשיית הפורנו בגרמניה, למשל, טוענת כי גם אם היו מוציאים סרט אירוטי פורנוגרפי איכותי מסוג זה, היו בתי הקולנוע הרגילים בגרמניה מתקשים להקרינו, אולם גם בתחום זה הדעות חלוקות. ישנם בתי קולנוע קטנים ופרטיים שהודיעו כי יקרינו דבר שכזה בכל זאת, אם שלטונות העיר לא יגרמו לבעיות של ממש בנושא זה על ידי צווים ותחיקות אחרות.
_new_ הוספת תגובה



מאן - פונוגרפיה היא ענין של גאוגרפיה מערבית
ראובן גרפיט (יום ראשון, 16/06/2002 שעה 21:41)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאן, באפריקה וכן גם בין האינדיאנים של יערות האמזונס, מין היה טבעי, שגרתי וללא פנטזיות וארוטיקה. גם ביוון מתקופת אפלטון, המין המועדף היו גברים ולא דנו הרבה בעירום הנשי.
גם במזרח, בהודו, יפן, סין: המין הינו חלק אינטגרלי אבל לא מתיחסים אליו כדבר גס, אלא כצורך טבעי.
המין כמוצר גס, אירוטי וכדומה - נוצר עקב גישתה של הכנסיה הקתולית באירופה ואחר מהפכת הנגד במסגרת המאבק לחופש אמנות, דעות, נגד הצנזורה. אירוטיקה יפה לא מחייבת לראות אברי מין או משגלים או אורגיה.
ארוטיקה היא בדמיון, במוח ואמנות יפה ומתוכמת מצליחה להפעיל את הדמיון ברמזים.
_new_ הוספת תגובה



על ייצוגי מין ותרבויות-פורנו כסממן לכלכלה מפותחת
עידו הרטוגזון (יום שני, 17/06/2002 שעה 0:46)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מסכים לגבי הקשר בין דכאניות למיניות מנופחת אבל אני לא בטוח שאתה יכול למתוח קשר כזה פשוט בין דכאנות למיניות. קודם כל ביוון התעסקו הרבה מאוד בערום הנשי, אולי בעיקר מאספקטים אחרים אבל גם לא רק.

שנית פורנו הוא תופעה טכנולוגית והפצתו קשורה יד ביד בתפוצת הטכנולוגיה: הדפוס, הצילום, מכשירי ההקלטה, תעשיית הוידאו האינטרט וכן הלאה.
ככל הידוע לי אין בעולם אף ארץ מפותחת, ללא קשר לתרבות (חוץ מדווקא התרבויות המוסלמיות הדכאניות) שלא צורכת פורנו.
דווקא ארצות צפון אירופה הלותראניות-פגאניות ובעלות היחס הבריא לערום פיתחו תעשיית פורנו ענפה.
דרך אגב תעשיית הפורנו והזנות במזרח הרחוק היא כמובן הענפה ביותר בעולם - ואני מבטיח לך שזה לא בגלל התיירים והמערב, אם כי הם כמובן עוד הגדילו את העסק.
דרך אגב, כאן בדיוק הוויכוח, שאתה רואה אומנות יפה באירוטיקה ואילו אחרים רואים אומנות יפה דווקא בפורנוגרפיה, ואינם רוצים לראות רמזים אלא את הדבר עצמו ומעוניינים לראות אלימות גסה ורואים בזה אומנות.
זה כמו שתגיד לי שהמילים של ששיר של אוסקר ווילד על מין הומוסקסואלי הוא טוב יותר משיר של אמינם על מין הומוסקסואלי. אתה יכול להגיד את זה ואני עדיין אהיה משוכנע שהשירה של אמינם לא נופלת בגרוש מזו של אוסקר ויילד. או לחלופין שתגיד שצייד הצבאים הוא סרט מלחמה על ויאטנם ו- 3 חברים יותר טוב מ- Bullet in the head של ג'ון וו. גם כאן אני לא אשתכנע.
זה כמו שתנסה לשכנע אותי להפסיק לאכול חמוצים.

אבל פה נפסיק את קו הטיעון הזה. המסקנה המבדחת היא שפורנו הוא סממן של תרבויות מפותחות כלכלית.

בברכה,
עידו הרטוגזון
_new_ הוספת תגובה



מים לדוד המלך, וגם מכנסיים בבקשה
אלכסנדר מאן (יום שני, 17/06/2002 שעה 2:53)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראובן שלום,

אינני מתמצא יתר על המידה בתרבויות המזרח הרחוק, אך ברשותי ספרי אומנות המביאים ציורים יפניים פורנוגרפיים חודרניים וברורים, ואם תתעקש ייתר על המידה אבדוק בדיוק מה היה שמו של זרם זה באומנות יפן.
גם בתרבות יוון ניתן לפגוש אלפי איורים פורנוגרפיים על כדים, גביעים וכלים אחרים, בהם מתוארת פעילות מינית הומו והטרו-סקסואלית לכל דבר.

ואם תסתובב באירופה הקתולית של ימי הביניים תגלה אלפי ציורים ופסלים במיטב הקומות הפומביים בהם מוצגים שדי אישה ללא כל רמזים מיניים בעניין, דבר המרחיב את הדעת והטעם האסתטי.
אמנם הכנסיה הקתולית הוותה ללא כל צל של ספק בעייה בתחום זה, אך יחד עם זאת קיומה תרם באופן עקיף לפריחת זרם הרנסאנס ובעיקבותיו התמונות והפסלים שתיארתי.

רק ביהדות אנו ערים למצב בו פיסלו היפהיפה של מיכאל אנג'לו, דוד, אינו יכול לעמוד במרכז ירושלים, וזאת לקראת סוף המאה העשרים.
את שאר התייחסותיה המלבבות של היהדות למין אפרוש ואגלגל אולי בתגובה אחרת, אך אני מקווה שבתגובה זו קיבלת חומר ראשוני למחשבה נוספת.
_new_ הוספת תגובה



מאן היקר - אתה בדיוק מוכיח את טענתי!
ראובן גרפיט (יום רביעי, 19/06/2002 שעה 23:04)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הציורים, האמנות, טכניקות המשגל, שיאצו באברי המין ,בדגדגן. טכניקות לקיום סקס ללא גמירה, אלא באופן מתמשך ועוד, הינם חלק טבעי של החיים, ללא בושה, ללא ''גסות במובן המערבי'' זו התפיסה המזרחית. עירום הינו דבר טבעי. סקס הינו כורח המציאות, טכניקות מין - דומים לטכניקות קרב, או ריקוד. זה ל אפונוגרפיה במובן המערבי. ראה, בהודו ישנה כת, שהגברים המגיעים לדרגת קדושה מסוימת, משילים מעצמם את הבגדים ומסתובים בעירום. ביפן - היה מקובל רחצה משותפת בברכות (נוסח המקווה שלנו) , אך לא היו מציצים, לא נוגעים ולא צובטים ולא מציעים הצעות מגונות.
_new_ הוספת תגובה



המאמר ב'בננות'
יובל רבינוביץ (יום שני, 17/06/2002 שעה 0:51) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המאמר פורסם, במקביל, גם באתר 'בננות'.
מטבע הדברים נושא שם הדיון אופי מעט שונה מאשר כאן.

קישורים:
המאמר והדיון ב'בננות': http://bananot.com/articles/488
_new_ הוספת תגובה



אידיאלים והרבה כסף גדול
אסף ברטוב (יום שני, 17/06/2002 שעה 15:54) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מר הרטוגזון, אני מופתע. הצלחת לכתוב כתבה שלמה על סרטי הפורנו, ולנכס ליוצריהם שלל אידאלים נעלים וסדרי-יום חברתיים, מבלי להזכיר ולו במלה את כמויות הכסף הגדולות שמגלגלת תעשייה זו.

מדי פעם מזכירים את המחזור השנתי של תעשיית הפורנו בארה''ב או בעולם, ומדובר במיליארדי דולרים. מעט מיופי [מנוקד miopi - המערכת], שלא לומר חד-צדדי, מצדך להציג את יוצרי הפורנו כאידאליסטים מסורים ותו לא.
_new_ הוספת תגובה



זה מאד מפתיע..
רינת פלד (יום שני, 17/06/2002 שעה 16:12)
בתשובה לאסף ברטוב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואולי לא,שכל התגובות על מאמרו של עידו הן תגובות של גברים.מעניין איפוא הן אחיותי! האם זה בגלל שנשים וגברים מתיחסים באופן שונה למין, ולכן כמובן גם לפורנוגרפיה או האם זה בגלל שהפורנוגרפיה היא עוד צורה של דיכוי וניצול של נשים ושהגברים בשום אופן לא מוכנים לקבל הבחנה זאת..?
_new_ הוספת תגובה



זה בגלל שרוב הכותבים בפורום הם גברים
רפי גטניו (יום שני, 17/06/2002 שעה 16:19)
בתשובה לרינת פלד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



פורנוגרפיה כחול-לבן?
אלכסנדר מאן (יום שני, 17/06/2002 שעה 17:30) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם נצא מנקודת ההנחה שעסקי הפורנוגרפיה בעולם מגלגלים מיליארדי דולרים, עדיין לא ברור כיצד נתון זה טרם השפיע על התבססותו של ענף פורנוגרפיה ישראלי-מקומי, אשר ללא כל ספק היה יכול אף הוא לגלגל עשרות מליוני שקלים.

האם הקהל הישראלי חסוד מדיי, או שמא חקיקות דתיות שונות מונעות השקתו של ערוץ פורנוגרפי בתשלום? האם המדובר במאבק פמינסטי מוצלח נגד הכנסת ענף הפורנוגרפיה לישראל כבארצות המערב, או שמא נמצא תחום זה בישראל עדיין בחיתוליו?
או אולי מוסריותם של היהודים בנקודה זו גבוהה ממוסריות ה'ערלים', ועל כן הם דוחים כל נסיון פיתוי פורנוגרפי כמתוך אינסטינקט?

אציין בהערת אגב ואוסיף, כי במערב אירופה מחוייבות כל חנויות המין ובתי הקולנוע המתמחים בהצגת סרטים פורנוגרפיים במיסים נוספים, אשר הם משלמים ללא כל טרוניה. המדינה מבקשת להרוויח גם בתחום מוסרי מפוקפק זה, ממש כפי שהיא מרוויחה מהמס הנגבה על עישון סיגריות ומכירת אלכוהול.
אינני מומחה לחישובים ולעלויות, אך אולי בנקודה אחרונה זו יוכל מר גטניו, שהנו כלכלן במקצועו, להרחיב היריעה על מתח הרווחים ממיסים ישירים על מוצרים אמורים אלו, או לפחות על פוטנציאל הרווח האפשרי לצד הפגיעה במוסר ובטעם הטוב לשיטת הממסד במדינת ישראל.
_new_ הוספת תגובה



בקשר לפורנוגרפיה כחול-לבן
רינת פלד (יום שני, 17/06/2002 שעה 18:09)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושבת שבישראל מודעים היטב לפוטנציאל הכלכלי
ולרוחים העצומים שיש בפורנוגרפיה.אבל,ישראל היא מקום קטן והסיכויים להיות מזוהה הם גבוהים.למרות
שיר ההלל לקולנוע הפורנו, אני חושבת שבמקומותינו
זה עדיין נחשב לעיסוק בזוי שיש בו קלון(לפחות בקשר
לנשים העוסקות בו...), ממש כמו הזנות.
_new_ הוספת תגובה



כסף זה לא הכל בחיים
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 18/06/2002 שעה 3:13)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ודאי שנגד הפורנוגרפיה חברו גורמים דתיים בני כל הדתות וגורמים פמיניסטיים שונים. הגישה הרואה בכל אקט מיני מצב שבו הגבר מנצל את האשה עדיין מושרשת בחוזקה.

עדיף, מנקודת המבט של כל הפוריטנים שהוזכרו, להימנע מפגיעה בתפקיד המסורתי של האשה כגורם פאסיבי בכל הקשור למין, גם במחיר פגיעה בחופש העיסוק ובחופש המידע.

אבל אמור לי, מהי ההצדקה לכך שבתי קולנוע המציגים פורנוגרפיה מחוייבים במיסים מיוחדים באירופה? האם אין בכך פגיעה בחופש העיסוק? הרי בכך מנסים להפעיל לחץ מסויים מה מותר להם להקרין ומה 'לא רצוי'.

בכלל מדינת ישראל מתנהגת כעשיר מפונק. לא רק מעסקי פורנוגרפיה ניתן היה להרויח. גם מעסקי קאזינו.

אבל כל זה די קשקושי. פורנוגרפיה והימורים יכול כל אדם להשיג, אז המדינה מחוץ לעסק. לא נורא.
ההחמצה הכלכלית הגדולה של המדינה היא הזנחת המקומות הקדושים לנצרות וההתעלמות מהם. כאן המקום היחיד בעולם בו צליינים יכולים ללכת בעקבות ישוע. במקום שנהיה מומחים לתרבות הנוצרית העשירה, החליטו לטפח כאן בורות. אין לי ספק שהפסדנו מיליארדים רבים של תיירות נוצרית דתית שהיתה יכולה לקבל כאן חוויות שאין להן תחליף.
_new_ הוספת תגובה



האם הפורנוגרפיה פוגעת בעלילת הסרט?
יובל רבינוביץ (יום שני, 17/06/2002 שעה 18:36) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם יתכן שפורנוגרפיה תתרום לעלילה?

לכאורה - תלוי מהי העלילה.
כדאי לקרוא את המאמר שקישור אליו מובא להלן. המחבר בודק מדוע האלמנט הפורנוגרפי אינו מצליח לקדם את העלילה, אפילו כשיש בו היגיון.

קישורים:
הפורנוגרפיה כמסר - יאיר הוכנר, מונטריאול: http://www.hacabinet.co.il/html/middle_html/yair/rap...
_new_ הוספת תגובה



ההיסטוריה של הפורנוגרפיה - קישור
יובל רבינוביץ (יום ראשון, 17/11/2002 שעה 0:03) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קישורים:
ההיסטוריה של הפורנוגרפיה: http://www.goleshet.com/porn_history-report.html
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי