פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
האם דיברה אתונו של בלעם?
אברהם בן-עזרא (יום שישי, 03/07/2009 שעה 15:00)


האם דיברה אתונו של בלעם?

ד''ר אינג' אברהם בן-עזרא



ידועה עמדתו של הרמב''ם ביחס לדיבור, ומתאים לצטט בעניין זה מתוך האמור בספר ''על הנסים'' מאת א' בן עזרא בהוצאת ''נמרוד'' עמ' 23 - 24 כלהלן:
בעניין זה ראוי לבחון את גישת הרמב''ם ביחס לנפש, המוגדרת כחלק שמעבר לדומם. יש שלוש רמות של הנפש – הראשונה היא החלק הזן, שאינו קיים בדומם אך קיים בצומח, בבעלי חיים ובאדם. הרמה השנייה היא החלק המרגיש – הנפעל על ידי החושים. חלק זה של הנפש לא מתקיים בדומם ולא מתקיים בצומח, אלא מתקיים רק בבעלי חיים ובאדם. החלק השלישי של הנפש הוא החלק המדבר או החושב, המתקיים רק אצל האדם. הדיבור אינו בא בהכרח לידי ביטוי באמצעות קול, אלא יכול שיתבטא באמצעות כתיבה או סימנים, ובלבד שיהיה זה דיבור חשיבתי, והוא ייחודי לאדם. מכאן מובנת ההתנגדות להאציל תכונת דיבור לנחש ולאתון, שמלכתחילה נבראו כבעלי חיים. (על פי שיחות על שמונה פרקים לרמב''ם מאת ישעיהו ליבוביץ ותלמידים-חברים).
ואכן, במורה נבוכים חלק שני פרק מ''א מסביר הרמב''ם כי אין לפרש את האמירה בתורה כפשוטה וכולל בדוגמאותיו גם אם פרשת בלעם ואתונו, אלא יש לפרש כי הקשר נעשה בדרכים אחרות (כגון – חלום), ולהלן דבריו שם:
והצורה הרביעית, שיאמר הנביא דבר מוחלט כי ה' דיבר עמו או אמר לו: פעל או עשה או אמור כך, מבלי לפרש לא הזכרת מלאך ולא הזכרת חלום, מתוך הסתמכות על מה שכבר נודע באופן עקרוני שאין נבואה ולא חזון באים כי אם בחלום או במראה ועל ידי מלאך.
ובמקום אחר מסביר הרמב''ם הסבר שאינו יכול להשתמע לשתי פנים כי גם המלאך – אין בו גשם, אין בו ממש.

והדוגמאות אותן מביא שם הרמב''ם לכך הן – בין היתר –

וַיָּבֹא אֱלֹהִים, אֶל-בִּלְעָם (במדבר כ''ב, ט') ווַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-בִּלְעָם (במדבר, כ''ב, י''ב), וברור כי אם כך הם פני הדברים, אזי רק בחלום דיברה האתון. ראה גם פרק ג' בספר על הנסים הנזכר לעיל (''האם דיבר הנחש? האם דיברה האתון?'').

בספר בראשית פרק ג' פסוק ד' נאמר לראשונה כי דיבר הנחש:
וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ, אֶל-הָאִשָּׁה: לֹא-מוֹת, תְּמֻתוּן.
רס''ג (רב סעדיה גאון) בפירושו הקצר לתורה אינו מתייחס לפסוק הנזכר כלל, אך דעתו בעניין זה ידועה לנו מפיו של הראב''ע, אשר כתב בפירושו לתורה:
ויאמר רב סעדיה גאון, אחר שהתברר לנו, שאין דיבור ודעת כי אם באדם לבדו, נצטרך לומר כי הנחש גם האתון לא דיברו, רק מלאך דיבר בשבילם.
ובפירוש הראב''ע לפרשת בלק – שוב מביא הוא את גרסת רס''ג (וחולק עליה) – וזהו פירושו של הראב''ע על פירושו של רס''ג בעניין דיבורה של אתונו של בלעם:
ויאמר הגאון, כי לא דיברה האתון. ורב שמואל בן חפני תפסו. ורבי שלמה הספרדי בעל השירים, חשב להציל הנתפס.
לאמור, לפי רס''ג הנחש בפרשת בראשית, ומאוחר יותר גם אתונו של בלעם, בהיותם בעלי חיים חסרי בינה מלכתחילה, לא דיברו כלל. ידוע כי הפרשנות הרווחת היא שבדרך נס הנחש דיבר, ובאותה הדרך, בנסיבות אחרות, גם אתונו של בלעם פצתה את פיה ודיברה, כפשוטו של מקרא, אולם עינינו הרואות כי אחד מבכירי פרשני המקרא – רב סעדיה גאון, המכונה ''ראש המפרשים'' ו''אבי הפשט'' – חרג כאן מפשוטו של מקרא וסבר אחרת, בדחותו את הפירוש בדבר דיבור החיות (המלאך שדיבר בשבילם, זה עניין אחר לענות בו).

בנוסף, להלן דברי הרלב''ג (ר' לוי בן גרשום) בעניין הנדון, הפורש לפנינו קו מחשבה אחר – לפיו סיפור הנחש רק משל היה, וטעמו עמו:
וראוי שתדע בעניין הנחש, שהוא מחויב שנודה שהוא משל. לפי שהוא מגוּנה מאד שנאמר שיהיה הבעל חיים ההוא מתחילת הבריאה מדבר, ואחר כך הושם לו טבע שני, ישוב בו בזאת המדרגה הפחותה אשר הוא בה. וזה מבואר מאד, עד שהאריכות בביאורו מותר. ואולם בעניין חוה, אין בכאן סיבה תחייב שיהיה לפי המשל... ואולם הרב המורה (הרמב''ם במורה נבוכים חלק ב' פרק ל') נראה שהבין שעניין חוה הוא גם כן משל לכוח אחד מכוחות הנפש האנושי.
לפי רלב''ג, כאמור, הנחש לא דיבר, וכל סיפור הנחש אינו אלא משל הבא ללמדנו מוסר. ועוד, הרלב''ג סובר כי הרמב''ם ב''מורה נבוכים'' גורס שכל סיפור חוה כולו הוא רק משל, אף שבעניין חוה חולק הרלב''ג על הרמב''ם.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אתונו של בלעם והחמור המצרי המודרני
שמעון מנדס (יום שישי, 03/07/2009 שעה 17:26) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לעניות דעתי, יש לראות האתון הדוברת של בלעם על אותה הסקאלה של החמור של הסופר המצרי תאופיק אל-חכים. אינני מוציא מכלל האפשרות, שהסופר המצרי לקח את הרעיון מאת הסופר המקראי.

כידוע שבמצרים של נאצר (לא שזה עכשו שונה) אסור היה למתוח בקורת על המשטר. הסופר המצרי החליט בכל זאת לא לשתוק. ואז הוא היה כותב מערכונים, ספורים ומחזות, שהחמור כיכב בתפקיד המבקר. הוא פשוא שם את דברי הבקורת בפי החמור. וכאשר שאלו אותו מדוע הוא אומר כדברים האלה? הוא היה משיב: זה לא אני. זה החמור.
_new_ הוספת תגובה



אתונו של בלעם והחמור המצרי המודרני
סתם אחד (יום שישי, 03/07/2009 שעה 19:10)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המאמר נדרש כי יש פרשנים לא מעטים שלדעתם האתון דיברה
א' בן עזרא
_new_ הוספת תגובה



אתונו של בלעם והחמור המצרי המודרני
שמעון מנדס (שבת, 04/07/2009 שעה 1:55)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האתון דברה ממש כמו שהעצמות היבשות של הנביא יחזקאל קמו לתחיה.

הרי יש וויכוח על אמיתות הארועים בתנ''ך, בין אנשי דת המאמינים שכל מה שנאמר בספר הספרים קרה באמת, לבין הפילוסופים שטוענים שלרוב הספורים הם דברי חכמה שבאה ללמדנו. כמו למשל בספר איוב. הדתיים טוענים שכל האסונות שקרו לאיוב - היו ונבראו. ואילו הפילוסופים טוענים ש''איוב לא היה ולא נברא, אלא משל היה''.

בסך הכל ספר איוב בא ללמדנו, שכאשר צרה מתרגשת ובאה על האדם, שישווה את עצמו לאיוב, ואז לפתע צרתו מתגמדת.
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (שבת, 04/07/2009 שעה 0:24) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

; וַיֵּלֶךְ, עִם שָׂרֵי מוֹאָב. וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים, כִּי הוֹלֵךְ הוּא, וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ ה' בַּדֶּרֶךְ, לְשָׂטָן לוֹ; וְהוּא רֹכֵב עַל אֲתֹנוֹ, וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ. וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ, וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ, וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה; וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן, לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ. וַיַּעֲמֹד מַלְאַךְ ה', בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים - גָּדֵר מִזֶּה, וְגָדֵר מִזֶּה. וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה', וַתִּלָּחֵץ אֶל הַקִּיר, וַתִּלְחַץ אֶת רֶגֶל בִּלְעָם, אֶל הַקִּיר; וַיֹּסֶף, לְהַכֹּתָהּ. וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ ה', עֲבוֹר; וַיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם צָר, אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאול. וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה', וַתִּרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם; וַיִּחַר אַף בִּלְעָם, וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל. ; וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם, מֶה עָשִׂיתִי לְךָ, כִּי הִכִּיתַנִי, זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים. וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן, כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי; לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי, כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ. וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן אֶל בִּלְעָם, הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה - הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי, לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה; וַיֹּאמֶר, לֹא.
– במדבר, כב, כא-ל

מהכתוב ברור שבלעם ער היה - וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ.

כמו-כן ברור שבלעם לא הבחין במלאך ה',
בעוד שהאתון כן הבחינה במלאך שוב ושוב.

והאלמנט השלישי המובחן הוא שהאתון אמנם דיברה
בלשון בני אדם, אך ה' הוא זה שפתח את פיה - וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן.

ולכן השימוש של האתון בשפת אדם הוא חלק שולי מהאירוע,
היות וה' יכול להפוך גם מקל לנחש, על אחת כמה וכמה יכול
הוא לפתוח את פי האתון.

נדמה לי שמוסר ההשכל מהאירוע הוא שכאשר לאדם כדוגמת
בלעם אין אימון אפילו באתון ששירתה אותו בנאמנות כל השנים
והוא מוכן להרגה בשל מה שנראה לו כסירוב לבצע שרות מסוים,
הרי נכשל הוא במבחן הפשוט ביותר. אם באתונו הנאמנה לא ישים
מבטחו, כיצד ישים מבטחו בה' הכל יכול? קטני האמונה והאמון
נכשלים בקטן כבגדול. ואימון מתחיל בדברים הקטנים.

האדם אינו יצור רוחש אימון מטבעו, וכדי להמחיש לו את
משמעות האמונה ה' נאלץ לנקוט באמצעים דרסטיים - נסים.
אך תעודת עניות היא לבני אנוש שזקוקים הם להוקוס פוקוס
במקום לתת אמון מלכתחילה בכל יכול ובנאמנותה של האתון
המסורה. הרגע של ביצוע ה'נס' כבר מייצג את 'לאחר המעשה'
ובמובן הזה את כשלון מבחן האמונה. כך היה במעמד הר סיני,
וכך קורה במקרה בלעם והאתון. קיום ה'נס' בא רק לציין את הכשלון
האנושי, לא את התעלות האדם. ובמובן הזה ה' 'זורק' לבלעם את
הנס הקטן בשאט נפש כמעט.

גם העם היושב הציון כיום קטן אמונה הוא.
עושק הוא את תושבי הארץ ורוצח בהם, בציפיה
הזויה לגמול נס מצד בורא עולם.

אך בבוא הנס לו משתוקקים הגנבים היהודים, יהא זה
כלאחר יד ולאחר המעשה, כאשר כשלון הפרוייקט היהודי
החדש כבר יהיה עובדה. משיח לא בא כגמול על האמונה
והאמון בקטן כבגדול (אין כאן מקח וממכר). משיח בא כאשר
היהודים ליבם נקי וידיהם נקיות, - אז כחטף באה הגאולה,
- לא כנס חס וחלילה (מתנת אלוהים לעניים ולנכשלים) אלא
כהמשך ישיר והגיוני של האמונה והאמון ללא תנאי. היהודים
של היום החוטאים נגד אדם ומקום אינם מבינים אפילו את
מושג האמונה הפועל כאן.

כאשר אתונו של בלעם תדבר,
דעו שקצו כל הקצין. אז כבר מאוחר מדי.
_new_ הוספת תגובה



הבלעמצ'יק גנב לבלעם את המילים מהפה.
סתם אחד (שבת, 04/07/2009 שעה 3:43)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכותב שלמעלה ממש מכוון לדעת הכתוב, כמו בלעם, שהחליט לקלל את בני ישאל ב''שפה מתוקה ויפה'', וערמומיות מחליאה, כך גם ה''פרשן'' סתם אחד מתנהג.
ממש בלעם קטן, בלעמצ'יק.
הוא מדבר על ''הנס'' האופי האנושי, האמונה, עוטף את מרכולתו במילות חיבה שמאחוריהם כלום , מלבד שנאה תהומית לעם ישראל התובע את זכויותיו בארצו.
כמו אצל בלעם האורגינאלי גם אצל בלעמצ'יק שלנו מתהפכים היוצרות.
הכובש הערבי הרצחני הופך להיות ''תושב הארץ'' .
בלעמצ'יק מפציר ביהודים להאמין לעם הרוצחים שתפס את ארצו ומולדתו, וקורא להם לא להיות ''קטני אמנה''.
כן, ולהאמין לו, לבלעמצ'יק הקטן, סוכנם של העם המתקרא פלשטיני.
כשקוראים את ספור בלעם המקורי, אוחזת את הקורא תחושת קבס
מאישיותו של בלעם הרשע.
על רקע קריאת המאמר של הבלעמצ'יק, ברור גם למה.
בלעמצ'יק עוזר לקורא מימד נוסף להבין את מסכתו הערמומית נוטףפת השומן ונופת הצופים העוטפת את מהותו המחליאה של הבלעם המקורי.
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (שבת, 04/07/2009 שעה 12:24)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כפי שהצעתי, בפרשנות תמימה אולי לסיפור בלעם,
הנס - האתון עם האייפון - אינו בגדר 'תגלית' מדעית
מרעישה, אלא אחד מקטעי המופע האלוהי שבמסגרתו
הנסים השונים נועדו להמחיש לבני האדם את אפסותם
ואת בוגדנותם (כמו במקרה בלעם) ואינם אמורים להפוך
לנושא הדיון. נושא הדיון הוא האמונה והנאמנות.

העיסוק בלא מוגדר - בנשגב מבינת אנוש - בנס, אופייני
לתקופות בחיי העם שבהן הרוח חסרה, והעיסוק בסנסציה
העל טבעית ממלא את מקום האמונה והנאמנות.

עם ישראל של פעם, העם היהודי של היום (אם נאמין לכל
מדעני השושלות למיניהם) פשוט ירד מהפסים. מה שנחשב
כיום בתחום המיעוט היהודי האמוני שומר המסורת כ'אמונה
ונאמנות' מתקיים כדוגמה ריקה מתוכן המשמשת כיסוי ערווה
דק לפשעים מסמרי שיער שהישוב היהודי מבצע נגד תושבי
הארץ הפלסטינים מדי יום ובעדוד מלא של עדת רבנים סוררים
כדוגמת הרב אליצור סגל המשתתף באתר שדתם בפיהם ולא
במעשיהם (הם עצמם שותפים לפשעים נגד האוכלוסיה הפלסטינית).

דוגמאות לא חסרות כמובן כי יש רבנים ווקליים עוד יותר המטיפים
באופן ישיר לגירוש ולחיסול האוכלוסיה המקומית ביהודה ושומרון.
ואם יהיה נס אלוהי במעמד זה או בתקופה שכזו, הרי יהא זה על מנת,
כמו במקרה בלעם, להראות לעם היהודי החי בישראל שדרכו
בוגדנית. הסצנריו מוכר: יהיה אירוע 'נסי' מדהים ובכל העולם, גם
הלא-יהודי, יחסירו הלבבות פעימה - אלוהים דיבר - האתון דיבר -
או שסתם הקרקע פערה פיה ובלעה משהו לא כשר. ובשוך ההתפעמות
וקשקושי ה'גאולה עכשיו' של חסידי ארץ ישראל השמנה, יתברר לכל
שהנס קרה גם הפעם כציון אוזלת ידם, כסימן, לאחר המעשה, לקשיחות
ליבם ולפשעים נגד אדם ומקום שביצעו כדרך שיגרה מדי יום בארבעים
השנה האחרונות. הנס רק בא לחתום את אטימות לב האדם. ובדיוק
כמו במקרה בלעם אין בו כדי לבשר את הגאולה. וכפי שכל אדם שקרא
את כתבי הקודש יודע, גאולת האדם מבפנים באה - מהאמונה ומהנאמנות -
ומי שלא עשה שיעורי בית ועדיין חי בעפרה ותקוע ופסגות ושאר מרעי בישין
של ישוב 'יהודי' שתחילתו בגנבה ועושק, שיתאמץ קצת.
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (שבת, 04/07/2009 שעה 12:34)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכותב האלמוני נאחז בהטפת המוסר בתורה לעם ישראל לפי נוחיותו .
אם נאחז בכתבי הקודש אז למה בחר במקרה בלעם ואתונו ?
הרי ספר יהושוע מצוי לפניו . יאחז בספר יהושוע .
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (שבת, 04/07/2009 שעה 13:11)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם אתה מתעקש
להפוך גם את הסיפור
הזה לסיפור עליך,

אפשר לקרוא לזה
הסיפור על אריה עירן
ואתונו.

לפחות בסיפור המקראי
היה ברור מי האתון.
_new_ הוספת תגובה



אתון זו אתון - אך זו של בלעם היא פי הקב''ה
סתם אחד (שבת, 04/07/2009 שעה 17:17)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בספר במדבר ברור מי עמלק , מי קורח ומי דתן ואבירם . בספר יהושוע ברור את מי יש להשריש ואת מי לשרש בארץ ישראל .
_new_ הוספת תגובה



סתם אחד (שבת, 04/07/2009 שעה 18:11)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אילו היית אתון היודעת לשוחח בשפת בני האדם,
מה היית אומר?
_new_ הוספת תגובה



ושוב בלעמצ'יק פוער את פיו.
סתם אחד (שבת, 04/07/2009 שעה 19:41)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאז כן היום,הפרשנות ה''תמימה'' של יוסלה בדיוק כמו תשובתו הפרשנית התמימה של בלעם למלאך.. ''לא ידעתי ואם רע בעיניך אשובה לי...''
מלך מואב, בלק, רואה את בני ישראל העולים מן המדבר ונפשו כלתה בו.
לאחר שראה כי בני עמון, והאמורי מובסים לפני בני ישראל החליט להשתמש בשירותיו הטובים של בלעם , כדי שיכה אותם בפיו, יקללם, ויעלה דיבתם רעה לפני ה' ואז יוכל להשמידם.
בלעם, טפוס מיוחד, נביא, נביא אמיתי, עם יכולות רציניות.
בניגוד למשה איש האלוהים, שרק טוב מוקרן ממנו, היה בלעם איש כוחני, ערמומי, איש שיודע לגרום נזק, מנצל את כוחו להרע.
בלעם מסתער על המשימה, בונה מזבחות, מקריב פרים, מתחיל לקלל אולם אופס.. הפך להיות רובוט... השתלט לו המלאך על המחשב השולט על הפה, והנה מהלוע הבלעמי יוצאת ברכה גדולה לעם ישראל.
בסופו של ענין מגורש בלעם וחוזר לארצו אבל וחפוי ראש.

כמו בלעם, גם הבלעמצ'יק שלנו, יוסלה, בור וחסר כל ידע בספור בלעם מתחיל לקלל את עם ישראל שחוזר לארצו, ולמולדתו העתיקה.
הבלעמצ'יק מקלל, אונס את השפה, את השחור הופך ללבן, ואת עם הגנבים המהרסים הופך בהבל פה למסכנים שמנושלים על ידי היהודים.
הבלעמצ'יק שלנו כמו בלעם הרשע, יודע שאת עם ישראל ניתן להסיט מדרכו על ידי פגיעה במורשתו במסורתו ובחוקין, הוא מגן על חבורת המרצחים הפלסטינאצים, אולם ככל שמלהג, וככל שמדבר, ניכרים דברי ההבל, הכזב והבורות שלו ודרך הווייתו הבלעמית, פורץ הבלעמצ'יק הקטן, שיחזור אבל וחפוי ראש לפתורה עירו.
וכמו הקללה שנהפכת לברכה בפיו של בלעם- ''הן עם כלביא יקום, וכארי יתנשא, ולא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה''
זהו סופו של עם הפולשים הפלסטינאצים שיוסלה הבלעמצ'יק נשכר ליחצנו.
ולא יעזורו לבלעמצ'יק שבעה מזבחות, עליהם יקריב שבעה פרים, בסופו של עניין מכל קללותיו תישאר הברכה שבאופן לא רצוני נפלטה מפיו של בלעם. שכל יהודי פותח בה את יומו
''מה טובו אהלך יעקב משכנותך ישראל''.
יענקלה
_new_ הוספת תגובה



גם החמור של בלעם אמר שהיהודים רוצחים ערבים
סתם אחד (יום ראשון, 05/07/2009 שעה 13:16)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שום דבר לא השתנה בהיסטריה הארוכה הזאתי.
_new_ הוספת תגובה



מ.ש. רבותי, זה פשוט. כשהנביא מקבל פקודות מהמלך
סתם אחד (יום רביעי, 08/07/2009 שעה 13:44)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז החמור הופך לנביא. מנדס היקר הוא היחיד שקלע למה שהולך פה, בהזכירו את הביקורת במצרים העריצה של נאצר, שגם אני כתבתי עליה בשנת 1969-70
_new_ הוספת תגובה



מ.ש. הנס קיים להכניס מורא בלבבות שליטי-רשע ועריצות
סתם אחד (יום רביעי, 08/07/2009 שעה 13:55) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולהראות להם שאין הם יכולים לסתום את הפה לדבר ה'.

כך היה בימי שילטון הרשע של הפרושים, בזמן ישוע, כך היה בהתגלויותיה של הבתולה מרים בלורד ובפטימה
http://www.scribd.com/doc/395934/The-Virgin-Mary-App...

Hail mary full of Grace, the Lord is with thee. blessed art thou among women, and blessed is the fruit of thy womb, Jesus. Holy Mary, Mother of God, pray for us sinners, now and at the hour of our death, Amen
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי