פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הַסַּרְבָנוּת, הַהִשְׁתַּמְּטוּת, וְהַקֶּשֶׁר הַגּוֹרְדִי
אריה פרלמן (יום ראשון, 03/01/2010 שעה 8:00)


הַסַּרְבָנוּת, הַהִשְׁתַּמְּטוּת, וְהַקֶּשֶׁר הַגּוֹרְדִי

אַרְיֵה פֶּרְלְמָן



גִּלּוּיֵי הַסַּרְבָנוּת מִיָּמִין מֵהַזְּמַן הָאַחֲרוֹן, נָתְנוּ אֶת הָאוֹת לִתְחִלָּתוֹ שֶׁל מְחוֹל שֵׁדִים בַּתִּקְשֹׁרֶת: פּוֹלִיטִיקָאִים, עִתּוֹנָאִים וּסְתָם עַמְּךָ מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין עָשׂוּ שְׁמִינִיּוֹת בַּאֲוִיר כְּדֵי לְהַסְבִּיר מַדּוּעַ סַרְבָנֵי הַשְּׂמֹאל הֵם בּוֹגְדִים וְאֵלּוּ מֵהַיָּמִין גִּבּוֹרִים, וּמִצַּד שֵׁנִי כֵּיצַד סַרְבָנֵי הַיָּמִין הֵם קַנָּאִים פָשִׁיסְטִים וְאֵלּוּ מֵהַשְּׂמֹאל אַבִּירֵי הַמַּצְפּוּן הָאֱנוֹשִׁי.

רַבָּנִים מְסֻיָּמִים הִבִּיעוּ אֶת תְּמִיכָתָם בַּסַּרְבָנוּת, וְהָאָרֶץ הָיְתָה כְּמֶרְקָחָה.

אֲבָל בְּכָךְ לֹא תַּמָּה הַחֲגִיגָה: גַּם תּוֹפַעַת הַהִשְׁתַּמְּטוּת עָלְתָה לַכּוֹתָרוֹת, וְלָאַחֲרוֹנָה אַף הָעֳלוּ רַעְיוֹנוֹת לְהַגְבָּרַת הַמַּעֲקָב אַחֲרֵי נְעָרוֹת שֶׁמְּקַבְּלוֹת פְּטוֹר שִׁקְרִי מִטַּעֲמֵי דָּת.

סוּגְיוֹת הַהִשְׁתַּמְּטוּת וְהַסַּרְבָנוּת הֵן כִּבְדוֹת מִשְׁקָל וּמְעַנְיְנוֹת בְּיוֹתֵר, וְגַם מְסֻבָּכוֹת לְהַפְלִיא. אֶפְשָׁר, כַּמּוּבָן, לִפְטֹר אֶת כָּל הָעִנְיָן בִּשְׁלִילָה נֶחְרֶצֶת שֶׁל כָּל הִשְׁתַּמְּטוּת אוֹ סַרְבָנוּת מִכָּל סוּג שֶׁהוּא, וְאִם רוֹצִים אֶפְשָׁר גַּם לְהִכָּנֵס לְסִחְרוּר אֵינְסוֹפִי שֶׁל דִּיּוּנִים וּוִכּוּחִים מָתַי, הַאִם, עַד כַּמָּה, וּלְמִי מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּט אוֹ לְסָרֵב.

אוּלָם מֵאַחַר שֶׁכָּל הַבְּעָיָה נוֹבַעַת מִכָּךְ שֶׁהַשֵּׁרוּת בְּצַהַ''ל הוּא חוֹבָה עַל פִּי חֹק – נִתָּן וְרָצוּי לַחְתֹּךְ אֶת הַקֶּשֶׁר הַגּוֹרְדִי הַזֶּה עַל יְדֵי בִּטּוּל חוֹבַת הַגִּיּוּס לְצַהַ''ל.

וּמֵרֶגַע שֶׁתִּתְבַּטֵּל הַחוֹבָה – יִתְבַּטֵּל מֵאֵלָיו הַצֹּרֶךְ לְסָרֵב אוֹ לְהִשְׁתַּמֵּט.

• • •

עַל פָּנָיו נִרְאֶה הָרַעְיוֹן כְּטֵרוּף גָּמוּר. בַּעֲבוּר מְדִינָה כְּמוֹ יִשְׂרָאֵל, הַמִּתְמוֹדֶדֶת עִם שׁוּרָה שֶׁל אִיּוּמִים בִּטְחוֹנִיִּים חֲמוּרִים – מְדֻבָּר בְּהִתְגַּשְּׁמוּת שֶׁל סִיּוּט: הִנֵּה בְּיוֹם פְּקֻדָּה – לֹא יִהְיוּ מַסְפִּיק חַיָּלִים כְּדֵי לִמְנֹעַ שׁוֹאָה שְׁנִיָּה – כִּי אִם הַגִּיּוּס אֵינוֹ חוֹבָה – מִי בִּכְלָל יִרְצֶה לְהִתְגַּיֵּס...?

אֶלָּא שֶׁתַּסְרִיט הַבַּלָהוֹת הַזֶּה אֵין לוֹ עַל מַה לִסְמֹךְ.

עַל פִּי הַעֲרָכַת מְכוֹן יָפֶה לְמֶחְקָרִים אַסְטְרָטֶגִיִּים, בְּצַהַ''ל מְשָׁרְתִים כַּיּוֹם כ־621,500 חַיָּלִים, מִתּוֹכָם 445,000 בְּמִלּוּאִים ו־176,500 בְּסָדִיר (חוֹבָה + קֶבַע).

צַהַ''ל הוּא אִרְגּוּן עֲנָק, וּמְסֻרְבָּל לְמַדַּי, וְהוּא מַחְזִיק בְּנִגּוּד לִרְצוֹנָם עֶשְׂרוֹת אַלְפֵי אֲנָשִׁים. לָכֵן, לֹא יִהְיֶה זֶה מֻגְזָם לְהַעֲרִיךְ אֶת הָאַבְטָלָה הַסְּמוּיָה בְּשִׁעוּר שֶׁל 20%. אוֹ בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת - 80% מֵהַמְּשָׁרְתִים כַּיּוֹם בְּצַהַ''ל הֵם חִיּוּנִיִּים בְּתַכְלִית הַחִיּוּנִיּוּת לַהֲגַנָּתָהּ שֶׁל מְדִינַת הַיְּהוּדִים.

הַעֲרָכָה זוֹ מְבִיאָה אוֹתָנוּ לַמַּסְקָנָה שֶׁדְּרוּשִׁים כַּחֲצִי מִילְיוֹן חַיָּלִים לַהֲגַנַּת הַמּוֹלֶדֶת, מֵהֶם 140,000 בְּשֵׁרוּת פָּעִיל.

• • •

אָז אִם לֹא טוֹב לְגַיֵּס חַיָּלִים בִּכְפִיָּה - יֵשׁ לְגַיֵּס אוֹתָם מֵרָצוֹן, וּבִשְׁבִיל רָצוֹן טוֹב צָרִיךְ כֶּסֶף.
וּמֵאַיִן יָבוֹא הַכֶּסֶף?

תְּשׁוּבָה רִאשׁוֹנִית לִשְׁאֵלָה זוֹ נִתָּן לִמְצֹא בְּתָכְנִית הַהִתְיַעֲלוּת שֶׁל חֶבְרַת מֵקֵנְזִי, בְּדוּ''חַ שֶׁהֻזְמַן עַל-יְדֵי מַעֲרֶכֶת הַבִּטָּחוֹן. שָׁם נִקְבַּע כִּי הִתְיַעֲלוּת בִּתְחוּמֵי הַבִּנּוּי, הָרֶכֶשׁ וְהָאַחְזָקָה, תָּנִיב חִסָּכוֹן שֶׁל 1.3 עַד 1.6 מִילְיַארְד ש''ח בְּשָׁנָה - הָחֵל מִשְּׁנַת 2014.
בְּהַעֲרָכָה זְהִירָה, נִתָּן בַּכֶּסֶף הַזֶּה לְמַמֵּן אֶת עֲלוּת שְׂכָרָם שֶׁל 120,000 חַיָּלִים בְּשָׁנָה, בְּרָמָה שֶׁל פִּי 2 מִשְּׂכַר הַמִּינִימוּם (כ-‏8,000 ש''ח בְּרוּטוֹ לְחֹדֶש).

שְׁאַר הַכֶּסֶף יָבוֹא מִשִּׁחְרוּר סִיטוֹנִי שֶׁל עֶשְׂרוֹת אַלְפֵי חַיָּלִים וְחַיָּלוֹת שֶׁצַּהַ''ל נֶאֱלָץ לְהַעֲסִיק עֵקֶב חֹק שֵׁרוּת חוֹבָה. שִׁחְרוּרָם יְפַנֶּה תַּקְצִיבִים נִכָּרִים לְמִמּוּן עֲלוּת שְׂכָרָם שֶׁל מִתְגַּיְּסִים מֵרָצוֹן, וּמִצַּד שֵׁנִי יְאַפְשֵׁר לַמְּשֻׁחְרָרִים (וְלִבְנֵי גִּילָם שֶׁלֹּא יִהְיוּ חַיָּבִים עוֹד בְּגִיּוּס) לִרְכֹּשׁ הַשְׂכָּלָה, לַעֲבֹד, לְשַׁלֵּם מִסִּים וּלְהַעֲלוֹת אֶת הַתּוֹצָר הַלְּאֻמִּי, וּמִתּוֹךְ כָּךְ אֶת תַּקְצִיב הַמְּדִינָה בִּכְלָל, וְתַקְצִיב הַבִּטָּחוֹן בִּפְרָט.

אֵין שׁוּם יְסוֹד לַחֲשָׁשׁ מִפְּנֵי דִּלְדּוּל הַשּׁוּרוֹת בַּצָּבָא, לְהֶפֶךְ: כְּבָר בַּמְּצִיאוּת הַנּוֹכְחִית קַיֶּמֶת מוֹטִיבַצְיָה גְּבוֹהָה מְאוֹד לְהִתְנַדֵּב לִיחִידוֹת קְרָבִיּוֹת, אוֹתָן יְחִידוֹת שֶׁהַגִּיּוּס אֲלֵיהֶן הוּא רְצוֹנִי וְהִתְנַדְּבוּתִי לַחֲלוּטִין. חַיָּלִים שֶׁיִּתְגַּיְּסוּ מֵרְצוֹנָם הַחָפְשִׁי, מִתּוֹךְ שִׁלּוּב בֵּין פַּטְרִיוֹטִיּוּת, רָצוֹן לְהַגְשָׁמָה אִישִׁית וְתַמְרִיץ כַּלְכָּלִי נָאוֹת - יִרְאוּ בַּצָּבָא מִקְצוֹעַ וְקַרְיֶרָה לְכָל דָּבָר, יְשָׁרְתוּ שָׁנִים אֲרֻכּוֹת וְיִרְכְּשׁוּ מְיֻמָּנוּת צְבָאִית טוֹבָה פִּי כַּמָּה מִנְּעָרִים שֶׁמְּחַפְּשִׂים אֵיךְ לְהַעֲבִיר שָׁלוֹשׁ שָׁנִים בְּמִינִימוּם נֶזֶק.

• • •

קישורים ומקורות
בִּטּוּל גִּיּוּס הַחוֹבָה, מִלְּבַד הַתּוֹעֶלֶת הַבִּטְחוֹנִית וְהַכַּלְכָּלִית, יָבִיא גַּם לִירִידָה נִכֶּרֶת בַּמְּתָחִים הַחֶבְרָתִיִּים וְהַפּוֹלִיטִיִּים: מִי שֶׁלֹּא רוֹצֶה לְגָרֵשׁ יְהוּדִים אוֹ לְדַכֵּא עֲרָבִים - שֶׁלֹּא יִתְגַּיֵּס, אוֹ שֶׁיִּתְפַּטֵּר מֵהַצָּבָא; מִי שֶׁרוֹצֶה לִלְמֹד תּוֹרָה - שֶׁיִּתְכַּבֵּד וְיֵהָרֵג בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה עַד שֶׁיִּצְמְחוּ לוֹ שְׂעָרוֹת עַל הַצִּפָּרְנַיִם: אִישׁ לֹא יִתְלוֹנֵן וְלֹא יְקַטֵּר, מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁרוּת בַּצָּבָא יִהְיֶה כְּמוֹ הַשֵּׁרוּת בַּמִּשְׁטָרָה: יִרְצוּ - יִתְגַּיְּסוּ; לֹא יִרְצוּ - לֹא יִתְגַּיְּסוּ.

וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


רעיון יפה - שווה בדיקה!
דוד סיון (יום ראשון, 03/01/2010 שעה 8:52) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

טבעי הנטיה היא להתייחס לצה''ל כצבא העם ולכן לקבוע שגיוס כללי הוא הוא הכרחי. אבל במציאות כיום שרבים מחייבי הגיוס (כ-‏17%) מוצאים דרכים להמנע מהשתתפות, ואחרים צה''ל מעדיף לא לגייס, יש מקום לשקול ברצינות רעיונות כשלך. אבל כאן קבור הכלב: ספק אם מישהו בעל סמכות יעשה זאת.
_new_ הוספת תגובה



רעיון יפה - שווה בדיקה!
(יום ראשון, 03/01/2010 שעה 10:24)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז מה יעשו 4 אימהות חורגות?
_new_ הוספת תגובה



רעיון יפה - שווה בדיקה!
(יום ראשון, 03/01/2010 שעה 10:25)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז מה יעשו 4 אימהות חורגות?
_new_ הוספת תגובה



יש פגם מובנה ברעיון שלך.
ע.צופיה (יום ראשון, 03/01/2010 שעה 14:41) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ברוב ארצות אירופה וצפון אמריקה אין גיוס חובה לצבא אלא התנדבות כנגד כסף מלא. סוג של תעסוקה. אך בעת מלחמה הגיוס הופך לחובה וסיפורי ההשתמטות ממלאים ספרים וסרטים.
בישראל מצב החירום הוא תמידי מיום הקמת המדינה. אין לנו את התענוג של ימי שקט ושלוה ביטחונית ממושכים. לכן אין באפשרותנו לסמוך על רצונם הטוב של בחורינו. ירצו יתנדבו או ירצו יתנדפו.
יש להבדיל בין הסרבנות וההשתמטות.
הסרבנות מקורה פוליטי הן בשמאל והן בימין.מדובר על כמויות מועטות של אנשים שעושים הרבה רעש.הפתרון,לטעמי, הוא הגבלת קבלת שרותים ציבוריים לאנשים אלו דבר שבסופו של דבר יאלץ אותם להגר ואני אישית לא הייתי מצטער על כך. מי שאינו מוכן לקבל את בסיס החברה הישראלית כמות שהיא שיחפש את עתידו בחברה אחרת.
ההשתמטות מקורה בעיקר כלכלי.כל מי שחש שביכולתו להרויח הרבה כסף בתקופת הגיל של הגיוס מנסה להשתמט. גם במגזר החרדי בסיכומו של דבר מדובר בכסף.אילו המערכת הצבאית הייתה אטרקטיבית יותר מהבחינה הכלכלית היו חרדנו מוצאים את דרכם לצבא בדומה לסידור של ישיבות ההסדר.
נראה לי שכיום צה''ל ''שבע'' בכח אדם ואינו עושה מאמץ אמיתי להרחיבו.
_new_ הוספת תגובה



החשיבה שלך מקורית וטובה
עמיש (יום ראשון, 03/01/2010 שעה 19:02)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מצב החירום המתמיד הוא בהחלט גורם מרתיע מגיוס, אף אחד לא מוכן למות בשביל 8000 שקל לחודש. הנכונות להקרבה נובעת אך ורק מהשיוך הקולקטיבי לעם ולצבא.
הטענה שההשתמטות היא מסיבות כספיות היא שטות, השתמטות נובעת מכך שצבא זה דבר קשה ומסוכן.
_new_ הוספת תגובה



יש פגם מובנה ברעיון שלך.
אריה פרלמן (יום ראשון, 03/01/2010 שעה 23:47)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אָמַרְתָּ בְּצֶדֶק שֶׁצַּהַ''ל ''שָׂבֵעַ'' בְּכוֹחַ אָדָם.

אֵין סָפֵק שֶׁאִם תַּצִּיעַ לַחַיָּל הַפּוֹטֶנְצְיָאלִי ''דְּמֵי כִּיס לִרְכִישַׁת צִיּוּד חִיּוּנִי אֲשֶׁר אֵינוֹ מְנֻפָּק עַל-יְדֵי צַהַ''ל''- יִהְיוּ 100 'מִתְנַדְּפִים' עַל כָּל 2 מִתְנַדְּבִים.

אַךְ הַחֲשָׁשׁ מִפּנֵי רִבּוּי הַמִּתְנַדְּפִים אֵינֶנּוּ לוֹקֵחַ בְּחֶשְׁבּוֹן מְצִיאוּת שׁוֹנָה מִקָּצֶה לְקָצֶה, שֶׁבָּהּ הַשֵּׁרוּת בְּצַהַ''ל יִהְיֶה אַטְרַקְטִיבִי יוֹתֵר מֵהַשֵּׁרוּת בַּמִּשְׁטָרָה לְמָשָׁל, וַעֲדַיִן יִשָּׂא עִמּוֹ מִטְעָן שֶׁל פַּטְרִיוֹטִיּוּת וְהַעֲרָכָה מֵהַסְּבִיבָה הָאֶזְרָחִית.
_new_ הוספת תגובה



כרגיל אצל פרלמן - הכל מזוקק, מדוייק ותכליתי להפליא
עמיש (יום ראשון, 03/01/2010 שעה 19:32) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל חוששני כי לא יצלח.
הצבא בישראל הוא דבר אמיתי ולא איזה מכשיר לשימוש באופציות דימיוניות.
למה שאנשים יקחו סתם סיכון?
_new_ הוספת תגובה



כרגיל אצל פרלמן - הכל מזוקק, מדוייק ותכליתי להפליא
אריה פרלמן (יום ראשון, 03/01/2010 שעה 23:37)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''לָמָּה שֶׁאֲנָשִׁים יִקְּחוּ סְתָם סִכּוּן?''

''אַף אֶחָד לֹא מוּכָן לָמוּת בִּשְׁבִיל 8,000 שֶׁקֶל לְחֹדֶשׁ.''

אֲמִירוֹת חַדּוֹת וְנוֹקְבוֹת, אוּלָם מְשֻׁלָּלוֹת כָּל יְסוֹד.

רֻבָּם הַמֻּחְלָט שֶׁל הַמִּתְגַּיְּסִים לִיחִידוֹת קְרָבִיּוֹת הִתְנַדְּבוּתִיּוֹת עוֹשִׂים זֹאת מֵרְצוֹנָם הַחָפְשִׁי, תְּמוּרַת תַּמְרִיץ נָמוּךְ בְּהַרְבֵּה מ-‏8,000 שֶׁקֶל לְחֹדֶשׁ, וּבִידִיעָה בְּרוּרָה שֶׁסִּכּוּיֵיהֶם לָמוּת גְּבוֹהִים בְּהַרְבֵּה מִסִּכּוּיֵיהֶם שֶׁל אַפְסְנָאִים, טֶכְנָאִים וּמְזַקְּקֵי יְדִיעוֹת מוֹדִיעִינִיּוֹת.
_new_ הוספת תגובה



כרגיל אצל פרלמן - הכל מזוקק, מדוייק ותכליתי להפליא
יוסף אליעז (יום שלישי, 05/01/2010 שעה 3:56)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מר פרלמן מעלה רעיון שאכן שווה בדיקה.
אין כל ספק שהצבא הוא גוף בזבזני, אשר הכסף זורם בו כמים, או כבנזין להמוני המכוניות הפרטיות שהצבא מחלק לקציניו, גם הזוטרים, היושבים במפקדות עורפיות.

הפתרון לגיוס מרצון אינו בכסף.

מדינת ישראל חיה במתח בטחוני מתמיד. היא זקוקה לצבא חזק ומאומן. צבא שכירים , במצב הנוכחי, אינו פתרון.השיטה של שירות חובה בו עובר החייל אימונים צבאיים והכשרה ככל-הנגרש, ומשוחרר אח''כ לכוחות המילואים, המתאמנים כחודש בשנה, היא פתרון שהוכיח את עצמו. בשעת חירום מתיצבים חיילי המילואים כשהם מאומנים.

אי-אפשר לסמוך על גיוס כללי בשעת חירום, כי בשעת חירום אי-אפשר לאמן את המגוייסים שטרם שירתו בצבא. חלילה לנו לחזור על טעויות, אולי של אין ברירה, שנעשו במלחמת העצמאות שבה נשלחו לשדה הקרב, כמו בקרבות הקשים בלטרון, חיילים שלא עברו כל אימון, והופנו לשדה הקרב כמעט מיד עם רדתם מהאניות שהביאום לארץ.

בנוסף- הצבא יפסיד קאדרים של מפקדים שהיום הוא בוחר מתוך כלל המתגייסים. אם רבים וטובים לא יגוייסו הם לא יעברו קורסי-פיקוד ובהכרח רמת המפקדים תהא נמוכה בהרבה.
כיום גם האסטרטגיה, הטקטיקה וכלי הנשק צריכים לימוד מרובה. טייס וחובל אתה מכשיר במשך שנים. בגיוס חרום לא תושיב תלמידי ישיבה או סטודנטים ב''קוקפיט''.

מעבר לצורך הצבאי- אנו מדינת מהגרים [''עולים בעברית תקנית], והצבא הוא כור מגבש המקנה איזו שפה משותפת ו''ישראליות'' יותר מכל גוף אחר. רוצה לומר: מעבר לצבאיות יש לצבא גם תפקיד בגיבוש לאומי ובהקנית שפה משותפת וערך עצמי לחייליו, וזה גם מבלי לדון בהעצמת מתגייסים וקידומם, כמו המערכת החינוכית הקרויה ''נערי רפול''.

אין ספק שהצבא חייב להתייעל, יש לאפשר לצבא גם לקצר שירות למי שאינו תורם עוד לצבא והשלים את האמון הבסיסי שישמור, ככל הניתן, על חייו בקרב. אך אנו עדיין רחוקים מאד מהלוקסוס של צבא שכירים, אפילו אם מדובר בשכירים מתוך העם עצמו.
_new_ הוספת תגובה



כל עוד האיום הממשי קיים אין מקום לבטל את גיוס החובה
גלעד היפתחי (יום רביעי, 06/01/2010 שעה 1:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גיוס החובה הוא כלי הטוב ביותר שיש בידי המדינה כדי להכשיר את האזרחים למלחמה, גם לאחר שסיימו את תפקידם בסדיר ובמילואים. חברה באיום מתמיד חייבת לתפקד ברגיעה ובמלחמה ורק כאשר רוב רובם של אזרחיה עברו שירות צבאי הם כשירים לתפקד היטב גם במצבים קריטיים.

מעבר לכך, השירות מוסיף המון גם לחייל ולקצין. המהלך שירותו לומד החייל להתמודד עם בעיות שמסייעות לו אח''כ גם בחייו הפרטיים ובתפקידו. דוגמה טובה היא שירות חיילים ביחידות טכניות בהן מקבלים החיילים ניסיון מקצועי שמסייע להם באזרחות. חיילים המשרתים ב-‏8200, מחלקת מ''מ ו-ממר''מ הם מהמובילים כיום בפיתוחי המחשב והמערכות התומכות שלו.

גיוס בהתנדבות יביא למצב בו החלשים יותר מתגייסים בשל השכר הנמוך (בסביבות ~ 4000 ש''ח לחודש לקרביים ולפחות 20% פחות למנהלתיים) ואיכותו של הצבא יירד פלאים. שיקום צבא במצב כזה ייקח זמן רב, שאינו ניתן במתנה למדינה בשעת מלחמה. מספיק לראות מה קורה בצבאות ארה''ב ובריטניה. אם המדינה תרצה טובים יותר כי אז היא תצטרך לשלם יותר, ואז מה המדינה הרוויחה?

כיום חייל סדיר מקבל כמה מאות שקלים בודדים לחודש (במחיר 400 -600 ש''ח לחודש, חייל מנהלה / קרבי). על כל 8 חיילי חובה שלא יתגייסו יוכל הצבא לגייס מתנדב חייל-מקצועני אחד. כלומר, כדי לקבל צבא מקצועני בכסף המוקצב למשכורות החיילים הסדירים כיום, יוכל הצבא לגייס 1/8 מכמות החיילים. אם נרצה לשמור את הצבא בחצי מגודלו הנוכחי נצטרך להגדיל את תקציב השכר לחיילים פי 4 ויותר.
כלומר, חיילים-מקצועיים משמעות הדבר: פחות חיילים = יותר כסף = פחות איכות.

לכן יש צורך מכל הסיבות הנכונות להמשיך בשירות חובה, מעבר לשיקולים הכלכליים והארגוניים. יש לזה גם ערך חברתי מלכד ומגבש, וגם כמו שציינתי מעביר את הנוער במסלול נהדר להכנה לחיים האזרחיים.

התגבשות האזרח הצעיר בשירות הצבאי הוא אחד הבלמים הטובים ביותר נגד אפשרות להתדרדרות לחברה מיליטריסטית.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי