הקלחת הפוליטית רותחת (2)

עמיר פרץ

בדיעבד לא היינו צריכים להיות מופתעים ממעברו של עמיר פרץ ל''תנועה'' של ציפי לבני.
למרות מאמציו הבלתי פוסקים, של עמיר פרץ, ליצור לעצמו תדמית של מנהיג פועלים, פעיל חברתי, נציג מוסמך של החלשים והנדכאים הרי מעשיו, לאורך השנים בהן נחשף לעיני הציבור הרחב, העידו כי הדבר היחיד שעומד בפניו הוא קידומו האישי.
בעת היותו מזכיר הסתדרות העובדים תיפקד כמנהיג מתלהם, עודד שביתות עובדים אך בסופו של דבר דאג ל''ועדים'' הגדולים והחזקים ע''ח העובדים הבלתי מאורגנים וכתוצאה מכך נבחר שוב ושוב כמזכיר ההסתדרות.

לאחר מעברו למפלגת ה''עבודה'' (עם מפלגתו ''עם אחד''), ניצחונו על שמעון פרס והכתרתו כמנהיג מפלגת ''העבודה'' הציג את עצמו כמועמד לראשות הממשלה בעל פרוגראמה חברתית, אך, בפועל, קיבל את המינוי לשר הביטחון בממשלת אולמרט.
על רקע תוצאות ''מלחמת לבנון השנייה'', כפי שהובנו אז, נראתה כהונתו כשר ביטחון כבדיחה ובעלת תרומה לא מבוטלת לכישלון.

זמן קצר מאוחר יותר הובס בבחירות להנהגת מפלגת ''העבודה'' על ידי אהוד ברק שגם החליפו בתפקיד שר הביטחון.

בשנים אלו ניסה אמיר פרץ, ללא הרף, לארגן קבוצת ח''כים בכדי לפרוש ממפלגת ''העבודה'' וכנראה להצטרף ל''קדימה''. עם פרישת אהוד ברק ותומכיו מפלגת ''העבודה'' נפתחה לו הדרך לפרוש אך הוא העדיף להתמודד, שוב, על הנהגת המפלגה בעיקר כנגד התומכת הגדולה ביותר שלו בעבר, שלי יחימוביץ'. לאחר שניגף בפני יחימוביץ' ניסה בבחירות המקדימות לרשימת מפלגת העבודה לכנסת להיבחר במקום גבוה ברשימה וכן ל''הכניס'' למקומות ריאליים ברשימה מספר חברים שיאפשרו לו לפרוש, באם ירצה, בעתיד מהמפלגה. הוא אמנם נבחר למקום השני ברשימה אך לא הצליח ליצור גרעין נאמנים בעל השפעה.

במצב זה היה ברור לו כי השנים הקרובות יהיו בזבוז זמן, מבחינתו. וכך אנו מוצאים אותו, ביום האחרון להגשת רשימות המועמדים לכנסת נוטש את המפלגה שעד לא מזמן רצה להיות מנהיגה ושבוע קודם ביקש וקיבל את תמיכתם של רוב מצביעי הבחירות המקדימות ועובר ל''תנועה'' בראשות ציפי לבני.
צעד זה חושף פעם נוספת את המניעים המדריכים את עמיר פרץ. טובתו האישית ותו-לא.

---

שלי יחימוביץ'

עתה, עם הגשת רשימות המועמדים לכנסת ניתן לראות בבירור את הטעות הקריטית שהגב. יחימוביץ' עשתה.
יחימוביץ' מציגה את עצמה כמועמדת לראשת הממשלה כנגד בנימין נתניהו נציג הימין וציפי לבני המתמודדת, בדומה ליחימוביץ', על תמיכת המרכז שמאל.

בעוד שלנתניהו וללבני יש עבר מוכח בתפקוד פוליטי ברור וידוע המכשיר אותם לכהן כראשי ממשלה הרי ליחימוביץ' אין את זה. לכן במאבק בינה לבין לבני על התואר מי ראויה להנהיג את הגוש כראשת ממשלה היא עתידה לנחול מפלה, דבר שעשוי להשפיע גם על מספר המנדטים שמפלגתה תצבור.
הטעות של יחימוביץ' היא בכך שעל רקע חולשתה בתחום המדיני-בטחוני-כלכלי היה עליה להרכיב סביבה כוורת של אישים ראשונים במעלה מהתחומים הללו ולהציג את עצמה כעגלון המדהיר שלושה סוסים אביריים שימשכו את עגלת מדינת ישראל בראשותה למקום הנכון.

---

ליברמן-לפיד-לבני

המשותף למפלגות ששלושת האישים הנ''ל עומדים בראשם שכל מי שיבחר לכנסת באמצעותם חייב את בחירתו לראש המפלגה ואינו יכול לטעון לתרומה אישית ממשית למפלגה.
לכן התרעומת והביקורת על הבחירה השרירותית של המועמדים לכנסת מטעמם של מפלגות אלו, על-ידי ראשי המפלגות, אינה במקומה. אף אחד מהם לא היה מגיע לכנסת אלמלא ראש המפלגה כי הם למעשה ''חייליו'' ותו-לא.

---