פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
לא אשנא
שלמה גזית (שבת, 06/09/2014 שעה 16:00)


לא אשנא

אלוף (דימ.) שלמה גזית



הד''ר עזאלדין אבו-אלעיש נולד במחנה הפליטים ג'בלייה הממוקם בצפון רצועת עזה. כילד וכנער לא בחל בכל מלאכה שאפשרה לו להרוויח כמה פרוטות אותן מסר לאמו, לפרנסת המשפחה. הייתה זו אמו שעודדה אותו להמשיך בלימודיו ואח''כ גם לממש את חלומו – להיות רופא.

באותן שנים עבד מדי פעם כפועל בניין גם בישראל, ובמשך מספר שנים, אצל חקלאי ישראלי שבנה לולים. חקלאי זה ובני ביתו אימצו את הנער והתייחסו אליו כבן משפחה. עזאלדין אינו יכול לשכוח זאת.

הד''ר עזאלדין התמחה בתחום הגניקולוגיה, ובמיוחד בתחום הפריון. במשך שנים למד ועבד בבית החולים סורוקה ואחר כך עבר לשיבא.

את פרסומו קנה לפני שש שנים, במהלך מבצע ''עופרת יצוקה'', כאשר שלושת בנותיו ואחייניתו נהרגו מאש טנק ישראלי אשר כוונה אל חלון חדרן. ד''ר עזאלדין ביקש לאפשר לו לפנות לבית חולים בישראל בת נוספת ואחיינית שנפצעו, בניסיון להצילן. הוא הזעיק את ידידו העיתונאי שלומי אלדר, וזה שידר את בקשת העזרה שלו בשידור חי בטלוויזיה.

במקריות מדהימה הגיע לידי בימים אלה של ''צוק איתן'' ספרו ''לא אשנא'', ספר אוטוביוגרפי בו הוא מסרב, על אף כל מה שעבר עליו ועל משפחתו, לשנוא את ישראל. הספר הוא על פלסטיני החי תחת כיבוש, מלא בסיפורי בירוקרטיה משפילה ומתסכלת. יומיים טולטל בין גשר אלנבי לבית החולים שיבא, כשלא אפשרו לו להיפרד מרעייתו שהייתה על ערש דווי. הוא איננו סולח לישראל שעד היום לא מצאה לנכון להודות ולהתנצל על כך שבנות משפחתו נהרגו בטעות. אף על פי כן, הד''ר עזאלדין עושה אבחנה בין אותם ישראלים שהתנכלו לו רק משום שהם ''השלטון'' ואילו הוא ה''נכבש'', לבין הישראלים הרבים שסייעו לו, העריכו אותו והציגו בפניו ישראל אחרת, ישראל שאיננו מוכן לשנוא.

כותרת ספרו, כאמור, היא ''לא אשנא''. למקרא מה שעבר עליו, על בני ביתו ועל תושבי הרצועה, נשמעת כותרת זו כבלתי מתקבלת על הדעת. המציאות שברצועת עזה והרוב המוחלט של התושבים אומרים אחרת, ''כן נשנא, ועוד איך''.

זהו המסר שעלינו להפנים. אנו משלים את עצמנו כי הנהגת חמאס תראה את הסבל וההרס שאנו ממיטים על מאות אלפי הפלסטינים וזה יביאם לוויתור ולכניעה. ואנו טועים.

אנו טוענים כי אין לנו בישראל ברירה. אך זו טענת שווא. רובה הגדול של אוכלוסיית ישראל מוגנת ע''י ''כיפת ברזל'', ואילו תושבי 'עוטף עזה' יכולים להתפנות אל מחוץ לטווח הפגיעה. לא כן הערבים שברצועה. לאלה באמת אין ברירה, כאשר הסבל, הרעב וההרס מלכדים אותם מאחורי הנהגתם ומחזקים את שנאתם לנו.

ד''ר אלעזדין חי היום בקנדה ומנסה לשקם את משפחתו. אפשר להעריץ אישיות זו אך חובה להבין כי הוא פנומן חריג ויוצא דופן. עלינו להבין כי הפלסטיני שברצועה לא יצטרף ל''לא אשנא'' של ד''ר אלעזדין. אנו עושים הכול כדי שיבחר בדרך ההפוכה – הוא ישנא אותנו, ועוד איך.

זו חייבת להיות התובנה של כולנו – של אנשי המודיעין המציגים את הערכותיהם, של מקבלי ההחלטות ושל הציבור הרחב.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


לא משנה הרבה
בצלאל פאר (שבת, 06/09/2014 שעה 22:03) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עזאלדין אבו-אלעיש הוא אחד מתוך כ-‏1.7 מיליון עזתים (למרות שבשנים האחרונות הוא קיבל אזרחות קנדית וחי שם) והוא אינו מייצג את הכלל. צריך להבין את תיסכולו, את האשמותיו וכו'. ראוי גם לשמוע את פרשנותו לגבי העזתים והתנהגותם. לצערי אין בספר הזה, שפורסם לראשונה כבר ב-‏2011, דבר חדש שיכול לעודד את שלמה גזית. הכותב אינו מטפל בסוגיות היסוד המדיניות, ברצון הפלסטיני הכללכי שלא להכיר בזכות קיומה של ישראל ולחתוך לישות אסלאמיסטית על כל שיטחה של פלסטין מהים ועד המדבר. כספר אישי שכואב על מות בנותיו זה ספר מרגש. אבל האם מזה עלינו להסיק שפני העזתים לשלום?

מאחר שעזאלדין אבו-אלעיש הוא ההיפך מהחמאס אין לגזור מהצגת העניינים שבספרו ולהסיק מזה על החמאס. איננו רוצים בכניעת החמאס, את זה עלינו להשאיר להחלטת העזתים, ביום בחירה, אם יהיה עוד אחד כזה. עלינו להדק את הלחץ על הנהגת החמאס שהגיע זמנה להחליט אם פניה להמשך המלחמה (כפי שהנייה המתלהם נאם ביום שישי האחרון במסגד) או לשלום והשלמה עם קיומה של ישראל. כינתיים המצב די ברור, והעזתים ייאלצו להמשיך ולסבור ככל שהחמאס יתלהם וייפָגע יותר.
_new_ הוספת תגובה



הטיפשות הישראלית
הזוהר הצפוני (יום ראשון, 07/09/2014 שעה 19:17) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במבצע צוק איתן.ישראל פוצצה רבי קומות בעזה.וטרחה להזהיר מראש,בנוסח הקש בגג.
מה ירגישו הערבים בעקבות כך-
א.תודה לישראל שהזהירה אותנו מראש
ב.היהודים הם נבילות.הרסו לנו את הבית
ברור שאפשרות ב'.

במילים פשוטות-הערבים תמיד ישנאו את ישראל.תמיד,ולעולם ועד.
זו אקסיומה.זה נתון.עובדה.

מה שאפשר לעשות,זה להטיל בהם אימה.כי בכל מצב ישנאו אותנו.לכן,
מספיק עם ''הקש בגג''.
לפוצץ בעזה,בניין רב קומות.לגרום להם 500 הרוגים,כולל נשים וילדים.
הם ישנאו אותנו אבל גם יפחדו מאיתנו.וזו המטרה-
לגרום להם לפחד מאיתנו,להכניס בהם מורא ופחד.אין דרך אחרת!

נ.ב.
אני אדם רחמן מטבעי.וזו הרחמנות הנכונה-מרחם על אחיי היהודים,באמצעות מכות קשות למבקשי רעתנו.
_new_ הוספת תגובה



אדון גזית לא מעונין בדעתך או בדעתי
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 08/09/2014 שעה 6:48)
בתשובה להזוהר הצפוני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא כותב כדי שאתה או אני נדע את דעתו שלו .
והתגובות שלנו לא מענינות אותו .
_new_ הוספת תגובה



הטיפשות הישראלית
בצלאל פאר (יום שישי, 19/09/2014 שעה 9:12)
בתשובה להזוהר הצפוני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה צודק, ישראל נוהגת באוייביה בכפפות משי ולכן הם מגיעים לגבהות נפש חצופה ולהקצנה במעשיהם, ביודעם שישראל לא תשנה ממנהגה.

לכן עלינו כן לשמ=נות ממנהגנו ולהתחיל לפעול נגד ארגוני הטרור כפי שמורה לנו החוק הבינ''ל. כלומר, עלינו להפסיק ולהתריע ולהודיע איזו פעולה צבאית ישראל הולכת לבצע בימים/שעות/דקות הקרובות.
עלינו לא להודיע מראש שאנחנו הולכים לפגוע במרתף של בי''ח שיפא ששימש כאחד ממקומות המסתור של הנהגות ארגוני הטרור. ישראל צריכה לשגר טיל לכל נקודה ממנה נורית רקטה, לכל מקום בו משתלטים ארגוני הטרור על מוסדות ציבור.

רק התנהגות לפי החוק תעצים את הכוח ותבהיר לעזתים שהם משלמים מחיר גבוה מאוד על הטרור שלהם.

רק ישראל מסוגלת להכיל ירי של רקטות אליה, בשעה שארה''ב וצרפת קופצות ומפציצות ארגון טרור הרחוק מהן אלפי שנות אור וכל זאת רק בגלל ששחטו 2 אזרחים אמריקאים. ואחר כך הן עוד מנסות ללמד אותנו לקח. וישראל עוד מקשיבה להצעותיהן לפתור את הבעיה הפלסטינים במקום לנפנף אותן ושיתעסקו בבעיות עם המיעוטים שלהם.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי