פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
חאלד משעל – כמשל
שלמה גזית (שבת, 02/05/2015 שעה 8:00)


חאלד משעל – כמשל

אלוף (דימ.) שלמה גזית



ב-‏1997, לפני כשמונה עשרה שנים, ניסתה חוליה של אנשי 'המוסד' לחסל ברעל את חאלד משעל, יו''ר הלשכה המדינית של חמאס, בעת שהייתו בעמאן. ניסיון ההתנקשות נתגלה בעת מעשה, אנשי החוליה נמלטו והסתתרו בבניין שגרירות ישראל שבמקום, ושחרורם התאפשר אחרי שישראל מסרה את הנסיוב שהציל את משעל ממוות, ורק לאחר שנענתה ללחץ ירדני ושחררה את השיח אחמד יאסין ועוד עשרות אסירים פלסטינים ברצועת עזה.

בימים אלה נחשף כי הזרוע המבצעית של חמאס שברצועת עזה, בפיקודו של מוחמד דף, תכננה במהלך מלחמת ''צוק איתן'' לפרוץ מתוך המנהרות שברצועה, לחדור ליישוב ישראלי סמוך, לפגוע בתושבים ולחזור עם בני ערובה ישראלים שיוחזקו לצורכי מיקוח. מי שמנע את מימוש המבצע היה אותו חאלד משעל, אשר חשש מן ההשלכות המדיניות שעלולות להיות למבצע כזה.

אני מזכיר שתי פרשיות אלה למטרה ברורה – ישראל חייבת לפעול ולהילחם בנחישות וללא הרף בגורמי הטרור הפלסטיני, אך בה בעת עלינו לעקוב כל הזמן אחר פרטנר פלסטיני אפשרי להידברות ולהשגת הסכם, אפילו היה פרטנר זה, בעברו, אויב נחוש וקיצוני.

בימים אלה ''רעשה'' הארץ בעקבות ניצחון החמאס בבחירות להסתדרות הסטודנטים שבאוניברסיטת ביר-זית. אני מבין את דאגתו של אבו-מזן, החרד בצדק להמשך שליטת אש''פ בגדה המערבית. אינני מבין את הדאגה והחרדה הישראלית.

הציבור הפלסטיני יבחר את מנהיגיו שלו, ואין לנו אפשרות להתערב בתהליך זה ולהשפיע על הבחירה. להיפך – תמיכה ישראלית גלויה בצד האחד, עלולה להגביר דווקא את התמיכה והבחירה בצד שכנגד. אך מה שחשוב יותר - הבדלי העמדות שהיו בין מוחמד דף לחאלד משעל, אותו משעל שניסינו לחסלו, מצביעים על כך שהנשיאה באחריות מדינית משפיעה גם על השיקול ועל ההחלטה.

ישראל תגיע, במוקדם או במאוחר, להסכם עם המערכת הפלסטינית. היא תגיע להסכם עם מי שתהיה המנהיגות הפלסטינית באותה עת, וככל שמנהיגות זו תהא מקובלת וחזקה יותר, כן יגדל גם הסיכוי שלנו להגיע עימה להבנה ולהסכם.

ב-‏1997 הופתענו בעת שאנואר סאדאת, נשיא מצרים, בא לירושלים. לא סירבנו לפגשו בשל יחסו בעבר לישראל. גם לא התנינו את ההסכם עליו חתמנו עימו בכך שמצרים וההסכם יצטרכו לקבל בעתיד את אישורה של ישראל קודם שיבחר בקהיר נשיא חדש.

ב-‏1993 נחתם הסכם העקרונות עם אש''פ, עם אותו אש''פ ואותו יאסר ערפאת שהיו האויב שאסור היה לנו לפגוש ולדבר עימו.

אין לנו, כאמור, השפעה ושליטה לקבוע איזו תנועה תנהיג את הפלסטינים. ואכן, מאד אפשרי שתנועת החמאס תשתלט על ערביי הגדה המערבית, ואין זה מן הנמנע שעם אנשי תנועה זו, עם אותו חאלד משעל שניסינו לחסלו, ננהל מו''מ ואף נגיע להסכם.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


כמה הערות
בצלאל פאר (שבת, 02/05/2015 שעה 12:07) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תוכנית החמאס לפרוץ במנהרות לכמה ישובי עוטף עזה פורסמה כבר בשלביה האחרונים של ''צוק איתן'', לאחר שמתפסו עשרות פעילי חמאס שברחו לדיונות שמצפון לרפיח ושם נלכדו במארב צה''לי. הויכוח בין הדרך המדיני והדרג הצבאי בחמאס היה רק העיתוי. הדרך הצבאי רצה מייד ועכשיו והדרך המדיני דחה אותם והתכוון להפעיל את הפקודה בראש השנה האחרון. לא ברור מה היתה אז עמדתו של חאלד משעל, וגם לא ברור היום אם הוא התנגד בכלל לפעולה כזאת.

הויכוח בין הקיצונים ל:מתונים'' הוא לא המטרה, אלא על דרך מימושה. לכן התקווה למצוא פרטנר ''להידברות ולהשגת הסכם'' צריכה להוריד ציפיות. הפסקת אש, כן, כמו מול החמאס היום. אבל האם זה מעיד שאסמאעיל הניה הוא אוייב 'נחוץ וקיצוני' פחות מאשר מוחמד דף? להניח כך זו רק אשלייה אופוטית. שהרי ''המתון'' ביותר אצל הפלסטינים, האנטישמי אבו מאזן, מגדיר את יעדיו בביטול קיומה של ישראל כמדינת העם היהודי (בפועל משעותו רצח או בריחת כל היהודים ממדינת ישראל). האם הניה ודף רוצים יותר מזה? כמובן שלא, שהרי זו מטרתם והם חלוקים מעת לעת טקטית על הדרכים לממשה, ומי מבינהם יחזיק בהגה.

אינני מבין כיצד מסיק שלמה גזית מהמתרחש במרחב הפלסטיני שחלו בו שינויים מבשרי טובה להתפשרות מול ישראל. מטרתם של ראשי החמאס היא לשמר את הכוח שנפגע קשות ב''צוק איתן'' ולשקמו ככל הניתן, לרגע בו הם יחזרו למלחמה נגד ישראל (ויש תרחישים שונים אפשריים במזרח תיכון מתפורר ומתחדש). לכן האינטרס של האסטרטגים הוא לדאוג למחר ואילו האינטרס של הטקטיקנים הוא לפעול היום.

שלמה גזית מביא כדוגמה את השלום עם מצרים של אנורא סאדאת, תהליך שהחל ב-‏1977. אבל הוא לא מתייחס להבדלים בין שני התהליכים. מצרים היא ישות מדינית קיימת ומוכרת והיא לא היתה צריכה להמציא את עצמה. סאדאת דיבר על פשרה ושלום והכרה הדדית. סאדאת ייצג פורמלית את כל המצרים, לפי השיטה הפוליטית שהיתה נהוגה בזמנו (דיקטטורה חילונית). מצרים לא תבעה חלקים מתוך ישראל ולא תבעה העברת תושביה לתוך ישראל. הפלסטינים לעומת זאת אינם מדינה, בודאי שלא היתה קיימת, לא כמדינה ולא כעם, בזמן שיו''ש נכבשה ב-‏1967. הפלסטינים תובעים מתן זכות בחירה לכל צאצא פליט של 1948 להחליט אם יעבור לישראל או לרש''פ או למדינה אחרת למגורי קבע. זה מה שנקרא ''זכות השיבה''. הפלסטינים מכירים דה-פאקטו בקיומה של ישראל, שהרי הם צכירים להתנהל מולה. אבל הפלסטינים חוזרים ואומרים שלא יכירו בישראל דה-יורה, בזכותה של ישראל להתקיים כמדינת העם היהודי. מבחינת אין עם יהודי. מבחינתם ישראל צריכה להיות ''מדינת כל אזרחיה'' ובתנאי שיהיה רוב ערבי בה (ולכך נועדה ''זכות השיבה'').

לכן אין לנו לסמוך על הפלסטינים ולא משנה מאיזה זרם פוליטי הם.
_new_ הוספת תגובה



בצלאל-תקצר
הזוהר הצפוני (יום שלישי, 05/05/2015 שעה 15:31)
בתשובה לבצלאל פאר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בצלאל היקר

אין זמן וחשק,לקרוא תגובות ארוכות.
זה עולם של אינסטנט,אוכל מהיר.זריז,קצר.

די לכתוב תמצית של 5-6 שורות,וזהו.
_new_ הוספת תגובה



בצלאל-תקצר
בצלאל פאר (שבת, 09/05/2015 שעה 23:26)
בתשובה להזוהר הצפוני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה לעשות?
אולי אכתוב לך תמצית בפיסקה הפותחת?
_new_ הוספת תגובה



חמאס מאמן כ20 אלף נערים לטרור
הזוהר הצפוני (יום שני, 04/05/2015 שעה 19:33) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בזמן שכל מיני הוזים ולא שפויים מדמיינים הסכמים עם החמאס בעזה.
החמאס מאמן כ20 אלף נערים ערבים.

הערבושים הקטנים מתאמנים לכבוש מוצב של צה''ל.ולחטוף חיילים.
הם מתאמנים בתוך ''מנהרת גלעד שליט''.
ותודה לביבי הטיפש,שפתח לערבים את התיאבון לחטוף עוד חיילים ישראלים.

המקור,מומלץ לקריאה:www.terrorism-info.org.il
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי