  
  
  
|
 |
|
||
  כשם שארגוני הפורשים היו מיעוט בכח הלוחם, כך |
|||
|
|||
גם תומכיו היו מיעוט קטן בציבור, ולכן מגוחך לחשוב שהיה לחרות סיכוי לזכות בבחירות באותה תקופה, ומה שמנע מהם לזכות היה מניפולציה. מה שמנע מהם לזכות היה שהם היו מיעוט, ומיעוט קטן. אמנם בשנת 1977 עלו על אלטלנה כמות כזאת של אנשים שהיו מטביעים אותה בשנית, אולם לא זה היה המצב ב 48. אסונם של הפלשתינאים הוא שהפלג המרכזי המעוניין בהסדר עם ישראל, לא מסוגל לקחת אחריות כמו שבן גוריון לקח. תותח קדוש אחד אצל הפלשתינאים כיום מול החמס והג'יהד, היה חסך הרבה דם באזורנו. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אלטלנה ודיר יאסין |
|||
|
|||
לבן גוריון לא היה שום מידע על כוונות למרד ולתפיסת השלטון.ועד היום לא התגלה רמז לכך. היתה בזה הפצת שמועה מכוונת, להשחיר את תנועת ז'בוטינסקי, לחסל את בגין, דווקא משום שבגין הייוה יריב בעל שעור קומה ובעל תמיכה הולכת וגוברת בקרב העם. שמועה זו הזינה את המוטיבציה של אנשי הפלמ''ח, ובראשם יצחק רבין, לירות בניצולי האוניה ששחו במים. מאותה סיבה עצמה הפיץ מאיר פעיל את הסיפור השקרי שבדיר יאסין טבחו לוחמי אצ''ל ולח''י בתושבי הכפר.השיטות הבולשביקיות נועדו להבטיח את שלטון מפאי ''לנצח נצחים'' ולא לתת פתחון פה ליריבים פוליטיים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האגדה על ירי על ניצולים הוא סיפור ללא סימוכין |
|||
|
|||
וכבר נדון בפורום לא אחת. ירו עם התותח שנקרא התותח הקדוש על האניה כאשר לא רצתה להיששמע להורות הממוסדות הנבחרים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לרפי: אחד המקורות הוא רבין עצמו. |
|||
|
|||
השאלה היא, אם אתה לא סומך עליו, אז מה יהיה על המורשת שלו? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אם רבין לא היה יורה על הניצולים ממטה הפלמ''ח |
|||
|
|||
בן גוריון לא היה מתגמל אותו והוא היה עף מצה''ל יחד עם רוב המפקדים הבכירים של הפלמ''ח. אז הוא לא היה רמטכ''ל, לא היה ראש ממשלה, לא היה חותם על הסכם אוסלו ולא היה נרצח. רק טובה היתה צומחת מזה לעם ישראל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא, לא לא נישכח, איך פרקו את הפלמ''ח |
|||
|
|||
איך ירו על אלטלנה, וגררונו כך עד הנה.. וכך רגנו בסביבות שנת 54: לא, לא! לא ניתן, על ראשנו לחרבן. אנחנו נגד! אנחנו נגד רבותי, הפועל המיסרוחי ומפא''י. לא, לא, לא נישכח, איך פרקו את הפלמ''ח. ניסע לשדה-בוקר, ניתפוס את הממזר, ונוריד מהשלטון את שר הביטחון. עם הגיענו לפירקנו, דהיינו לסביבות גיל 11 התחלנו גם אנו לתרום את חלקנו למחאה הלאומית. הינה למשל שיר שחיברנו, חברי אלי מרמור (חבר דגול לתעלולים ומסעות, שלמד אחר כך בבית הספר הימי בנחל אלכסנדר, סיפר בגעגועים על אהובותיו בחזרו מסאן פרנסיסקו וזנזיבאר בשעה שאני למדתי לבחינות בגרות בתיכון ד') ואנוכי. את השיר חיברנו בסביבות 1962 (גיל 12) לצלילי ''עץ הרימון נתן ריחו'', בישבנו בהמתנה ממושכת לאבי שסר לרגע לידידים, במכונית הפורד קורטינה שלו, ועד מהרה כל הארץ שרה את הגירסה המחודשת: פעם אחת, תקעתי נאד, מים המלח ועד עין חרוד, ריח ניחוח נפץ באויר, ונשמע קול נפץ אדיר. אז יצאו נשים וטף, ונשמו מלוא האף. והודו לי, הודו לי מאד. על אשר תקעתי נאד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם אתם גם חיברתם את השיר ''איך קרא שהפשפש |
|||
|
|||
(שמעון פרס) עלה למעלה'', שגם כן כל הארץ שרה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי