  
  
  
|
 |
|
||
  לא, לא לא נישכח, איך פרקו את הפלמ''ח |
|||
|
|||
איך ירו על אלטלנה, וגררונו כך עד הנה.. וכך רגנו בסביבות שנת 54: לא, לא! לא ניתן, על ראשנו לחרבן. אנחנו נגד! אנחנו נגד רבותי, הפועל המיסרוחי ומפא''י. לא, לא, לא נישכח, איך פרקו את הפלמ''ח. ניסע לשדה-בוקר, ניתפוס את הממזר, ונוריד מהשלטון את שר הביטחון. עם הגיענו לפירקנו, דהיינו לסביבות גיל 11 התחלנו גם אנו לתרום את חלקנו למחאה הלאומית. הינה למשל שיר שחיברנו, חברי אלי מרמור (חבר דגול לתעלולים ומסעות, שלמד אחר כך בבית הספר הימי בנחל אלכסנדר, סיפר בגעגועים על אהובותיו בחזרו מסאן פרנסיסקו וזנזיבאר בשעה שאני למדתי לבחינות בגרות בתיכון ד') ואנוכי. את השיר חיברנו בסביבות 1962 (גיל 12) לצלילי ''עץ הרימון נתן ריחו'', בישבנו בהמתנה ממושכת לאבי שסר לרגע לידידים, במכונית הפורד קורטינה שלו, ועד מהרה כל הארץ שרה את הגירסה המחודשת: פעם אחת, תקעתי נאד, מים המלח ועד עין חרוד, ריח ניחוח נפץ באויר, ונשמע קול נפץ אדיר. אז יצאו נשים וטף, ונשמו מלוא האף. והודו לי, הודו לי מאד. על אשר תקעתי נאד. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| האם אתם גם חיברתם את השיר ''איך קרא שהפשפש |
|||
|
|||
(שמעון פרס) עלה למעלה'', שגם כן כל הארץ שרה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי