| ''ואם התיאוריות באות לספק את היצר האינטלקטואלי של העוסקים בו, הרי שאין אמת אחת''. האם אינך מניח כאן במובלע שהטענה ''התיאוריות באות לספק את היצר האינטלקטואלי של העוסקים בה'' היא אמיתית? שהרי על סמך הנחת אמיתותה אתה קופץ למסקנה נתונה? אתה מביא כאן אוסף טענות על קיום בו זמני ושווה מעמד של נארטיבים שונים, אבל האם אינך מניח שזהו תאור אמיתי של מצב, דהיינו שיש קורספונדנצייה בין התאור ובין המציאות? ובכן אתה אומר שאין אמת, אך האם אינך נותן לטענה זו מעמד של אמת? והנה, הפרקטיקה בה אתה נוקט, מפריכה את דבריך, מבלי שאף תבחין בכך, הגם שזה מתחת לאפך. קשה להבין כיצד אדם יכול לעסוק בנושא תאורטי, בלי לתפעל לוגיקה, שלא לדבר על הכרת הלוגיקה של מערכות מודליות של היטיקה וסאול קריפקה.
בנוסף, מה הקשר בין המוטיבצייה לעסוק במדע (פתרון חידות נניח) ובין תקפות תוצרי המדע? נושא התקפות שייך למערך ניפרד מאשר שאלת המוטיבצייה, אתה מבצע את כשל הפסיכולוגיזם שכבר ברטאנו והוסרל בסוף המאה ה-19 איתרו אותו.
האם זמנך עמוס, דבר שאינו מאפשר לך העמקה בתחום תאורטי כלשהו? והריפרוף אצלך, ממש כאצל ''הוגים'' ישראלים נוספים היא הסצינה הדומיננטית? |