  
  
  
|
 |
|
||
  כמה היו? |
|||
|
|||
2 שבאו למות ולהיקבר בהר הזיתים? זה לא נחשב.זה לא נקרא שהיה אז עם יהודי | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| כמה היו? |
|||
|
|||
באו שלושה ולא שנים צריך לדיק . שאל את ד''ר סיון . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כמה היו? |
|||
|
|||
ציוני הוא: 1. יהודי שחי בארץ ישראל 2.יהודי ששואף או חולם לחיות בארץ ישראל. 3. יהודי שמכיר בחשיבות הרבה שיש במדינה יהודית וחיים יהודיים בארץ ישראל ועושה ככול יכולתו לעזור. כמה היו? הרוב היו! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש כאן עוות |
|||
|
|||
אילו לא הקריטריונים הנכונים. להזכיר לכה, רוב היהדות ראתה בגלות ''צו אלוהי'' אשר חייבים לקבלו. הייתה אפילו כפירה של ''דחיקת הקץ'' כאשר יהודים ניסו לסיים את הגלות ''מוקדם מדיי''. להזכיר רק את המצווה לגולי בבל '' טעו כרמים ושתו את יינם''... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש כאן עוות |
|||
|
|||
היהדות קבלה את גזרת הגלות כ''צו אלוהי'' עקב הנסיבות. כמו כל דבר ביהדות: 70 פנים לו. גם בקשר לצורת הגאולה ,כולל פרטים טכנים שונים. הרי ירושלים ,בית המקדש וציון הן המילים הנפוצות והמשמעותיות בכל תפילה. מה מגלם יותר מזה את השאיפה לעלות לארץ ישראל? גם בחלק מה''רזומה'' של הרבנים שציינתי בכתבה תמצא לא מעטים שעלו בשלב זה או אחר של חייהם לארץ ישראל (''אה''ק-ארץ הקודש לפי הגדרת המחבר). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש כאן עוות |
|||
|
|||
''היהדות קבלה את גזרת הגלות כ''צו אלוהי'' עקב הנסיבות.'' איך הגעת למסקנה הלזה? היהודים אוהבים לחיות בגולה. אפילו התרגלו לזה. לחזור לארץ? רק לאחר השואה... רק אז עלו..וגם אז לא כולם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש כאן עוות |
|||
|
|||
לא מוכרים לי מקרים שיהודים הלכו לגלות מרצון. האם לך מוכרים מקרים כאלה? נדמה לי שאתה היית בין אלה שתמיד טענו שהציונות לא חידשה כלום ,כי כל הזמן הייתה עליה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש כאן עוות |
|||
|
|||
''נדמה לי שאתה היית בין אלה שתמיד טענו שהציונות לא חידשה כלום ,כי כל הזמן הייתה עליה.'' לא. אני נגד הציונות משום שהיא מנסה לעקור את היהדות מהיהודים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יהודים לא הלכו לגלות |
|||
|
|||
יהודים נסעו לגלות, או בספינות או על גבי חמורים, סוסים וגמלים... בתחבורה ציבורית של הימים ההם.... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מרצון????????????? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| מרצון????????????? |
|||
|
|||
גם מרצון. נדמה לי שהרומאים שאלו כל גולה אם הוא מעוניין לשחק בקולוסיאום או רוצה להיות צלוב..... אבל יהודים תמיד מעו בעולם אם בכפיה ואם מרצון | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מרצון????????????? |
|||
|
|||
מה החוכמה? הציעו מנוי לשנה לקולוסיאום ! אין אדם שהיה מסרב. אולי בר-כוכבא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על הספר ''שם הגדולים החדש'' |
|||
|
|||
הספר חובר על ידי ר' אהרן ולדן וכפי המודפס בשער יצא לאור בווארשא. מאז הודפס פעמים נוספות:תר''ם- 1879/80 -וארשא;תשכ''ח, תש''מ - ישראל; תשמ''ו - ברוקלין-ישראל (ואולי בעוד מקומות) - מכאן המסקנה שאכן זה ספר חשוב לידיעת תולדותיהם של חכמים ורבנים במאות ה-17 - 18 בפולין הונגריה ועוד. כמצויין בשער הספר הוא מחולק לשני חלקים=שני ספרים א) מערכת הגדולים=תולדות הרבנים ב) מערכת הספרים= תולדות מחברי הספרים שנזכרים בספר. הערה חשובה: לספר יש המשך בשם: ''יכבד אב'' שהודפס בתרפ''ג=(1923) פיעטרקוב, וחברו משה מנחם ולדן (וואלדען) מקיעלץ, (כנראה הבן של ר' אהרן הנ''ל ), ובו יש הוספות על תודות רבנים. (אם תכנס לאתר הקטלוג של ספריית אוניברסיטת בר-אילן תוכל למצוא פרטים נוספים) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על הספר ''שם הגדולים החדש'' |
|||
|
|||
תודה מקרב-לב על המידע החשוב. נכון הספר מחולק לשני חלקים. בשלב זה הבאתי קמצוץ מהחלק הראשון. אם זמני יאפשר,אביא בעתיד קטעים גם מהחלק השני. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על הספר ''שם הגדולים החדש'' |
|||
|
|||
שאלה: בעמוד הראשון של הספר, המופיע בכתבה, במקום ציון שנת ההדפסה היהודית מצויין ''בשנת ''גדולי ישורון'' לפ''ק''. אני מבין שההגדרה ''גדולי ישורון'' באה לציין שנה מסוימת בהקשר מסוים,אולי של פרסום ספר חשוב, ראיתי זאת בעוד ספרים ישנים שיש לי. האם באפשרותך להסביר לי את פשר הענין? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על הספר ''שם הגדולים החדש'' |
|||
|
|||
לע.צופיה, לשאלתך בדבר הכיתוב: ''בשנת גדולי ישורון לפ''ק'' משמעותו בקשר לתאריך הדפסת הספר. יש למצוא את הערך המספרי של האותיות (המרכיבות את המילים ) המודגשות( = בלשון חכמים גימטריה) בספר זה: גדולי=53 (ג=3+ד=4+ו=6+ל=30+י=10) ישורון=572 (י=10+ש=300 ו=6+ר=200+ו-6+ן=50);צרוף הערך המספרי של שתי המילים= 625 ובאותיות:תרכ''ה (ת=400;ר=200;כ=20;ה=5) זוהי שנת הדפסת הספר בפעם הראשונה, כפי שציינתי בתשובתי הראשונה. לפ''ק אלו ראשי תיבות של המילה לפרט קטן שמציינות כי מניית השנים הן ללא שנות האלפים מבריאת העולם (חמשת אלפים שנה בימינו להן רומזים בראשי תיבות: לפ''ג; עיין מילון אבן שושן) בעבר, וגם בימינו, נהוג בשערי ספרים שתוכנם דתי לציין את שנת ההדפסה, לפי הספירה היהודית (ולא לפי הספירה הכללית, הלועזית שמונה לשנותיו של ישו) בציטוט פסוק(או מילים) שתוכנן ברכה, או רמז לדבר טוב, או רמז לתוכן הספר ועוד, ומדגישים אותיות שהגימטריה שלהן(חיבור ערכן המספרי) מציינת את שנת ההדפסה. [הספירה הלועזית נדפסה בגב השער,או לא נדפסה כלל - תלוי במידת פיקוח השלטונות הנכריים על הדפסת ספרים יהודיים ובתקופות השונות]. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על הספר ''שם הגדולים החדש'' |
|||
|
|||
תודה, למדתי משהו חשוב וחדש. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי