| קראתי אף את שני מאמריך האלו. ואגב, ענית שם, אך לא לי. אגב, סביר שאתה הצודק וה''עקב'' שם הוא באמת מכוון ומדייק ואני זה המקל בו ראש. למרות שאני עדיין סבור שהתעכבות על כל פסיק תנכי הופך את הדישה בתנ''ך לדיון אין סופי לדורות. לסיכום: התנ''ך הוא ספר שירה. כך אני רואה אותו. ויש משוררים הכותבים במזיד שירה עלומה. לא מובנת דיה. כתובים הניתנים לפירושים לכל כיוון. לכל דורש. הפוך בספר הזה ככל שתרצה, הוא תמיד יגלה לך פנים שנעלמו ממך בקריאות הקודמות. וזה כל היופי הנצחי שבו. ובהזדמנות זאת אחדד מעט: כל שאני רומז הוא שאל למחנה הלאומי הדתי להקל ראש ביהודים החילוניים. כי מהחילוניים תצא להם הישועה. וללא החילוניים הם ימשיכו להיות מחנה שולי בפאתי מחנות גדולים מהם בהרבה. לו ידע המחנה הלאומי-דתי לקרב את החילוניים הלאומיים בנפשם אליו, מצבם היום היה שונה לחלוטין. |