| מול אוכלוסית ה''עולם השלישי''.
האיזון מופר, אבל באיטיות. מצד אחד הילודה מצטמצמת (גידול טבעי שלילי) ומהצד השני אוכלוסיות נכחדות ממלחמות, מחלות, עוני, רעב ופגעי טבע.
כעת האו''ם ומדינות מערביות מנסות לסייע למדינות ''העשירון התחתון'' בשיקום מחלות, מפגעים ותזונה. הבעיה שהן נותנות לאוכלוסיות האלה לאכול דגים אבל לא מלמדים אותן לדוג בעצמן. וזה ימשיך ויפול כמעמסה על כולנו - על המדינות הנזקקות ועל המדינות התומכות.
גם כעת העולם השלישי הוא רוב רובו של אוכלוסיית העולם ואסור לנו להתעלם מכך. אם לא נעזור להם היום מחר הם יהיו אוייבנו. הדרך צריכה להיות שאנחנו צריכים לתת להם לעזר לעצמם, ע''י בניית מערכות שלטון תקינות, בתי משפט תקניים ואכיפה הוגנת של חוקים. שידוד מערכות החינוך וההשכלה הגבוהה ותמיכה בטיוב בתי החולים, התעשיה ןניהול כלכלה בדרך מסודרת וברורה. מהלך זה יסייע להורדת קצב הילודה במדינות אלה וטיפול הוגן ומסודר באוכלוסיה הצעירה.
לכן אינני מבין את חששותיך לגבי מה שיקרה בעוד 100 שנה. האם כיום אין חולי ובערות במדינות אלה? אז מה יתחדש אם זה יימשך כך עוד 100 שנה, אם לא תסיסה ושנאה למערב ה'מנצל' וה'מדכא'? תסיסה שיכולה להביא למאבק כוחני קשה ומיותר. |