| לגבי ''חוק חלוץ'' ובלומנטל עניתי לך שיש פגם בכך שהכנסת מחוקק חוקים או מתקינה תקנות של ''שמור לי'', מנגד אני קצת רחמן בנושא כי זה אנושי. בעקבות חקיקת חוקי היסוד ובעיקר חוק כבוד האדם וחרותו ,פרש הפרופ. ברק את התהליך כמאפשר לבית המשפט העליון להתערב בחקיקת הכנסת ,עד כדי ביטול חוקים. זה אינו חוק,זו פרשנות של אדם יחיד. כמו כל פרשנות,יש חולקים עליה ויש מסכימים לה. זה שמישהו חולק על פרופ. ברק או המחזיקים בדעתו אינה ''עליהום'' אלא מחלוקת משפטית-תחוקתית ראויה.עצם הגדרת הביקורת כ''עליהום'' מצביעה על חולשת המחזיקים בפרשנות. לטעמי, אתה קצת מזלזל יותר מדי בחברי הכנסת ,אל תשכח שאלו כנראה האנשים הטובים ביותר שהסכימו לשרת את הציבור במסגרת הזו. יתכן שיש אנשים טובים יותר,אך אם אינם מסכימים לשרת את הציבור במסגרת זו הרי הם בגדר אתרוגים (מריחים יפה,אך חסרי תועלת מעשית). הרי באופן מעשי הם מנהלים את המדינה, יכול להיות שזה נראה לך כמובן מאליו,או שאתה חושב שזה יכול להיות יותר טוב. אין בעיה תוכיח זאת במעשים ובעשייה ולא בביקורת רכילותית. הכרתי פעם שופט מחוזי מכובד מאוד שסיפר לי כי בתו רכשה דירה והוא נתבקש לעזור לה ,בין היתר במזומן וב''ירוק''( אז המקום היחיד להשגת ה''ירוק'' היה בלילינבלום.) והוא נאלץ ככל אדם בישוב (קצת הסוואה את עצמו)לכתת רגליו לאותו מקום מגונה ולסחור ככל אדם עם סוחרי המטבע.אז גם לשופטים יש צרכים כלאדם פשוט והם לעיתים צריכים לרדת מכסאם הרם לסיפוק צרכיהם האנושיים. |