| השאלה היא באמת אם תופעת קליין בהקשר זה מהווה מיינסטרים בחברה הישראלית או לא, היינו אם זו תופעה נורמטיבית. האמת היא שאין לי תשובה על כך, אך אני יכול להעיד שלאירופאים ישנם גם כן שכירי חרב מסוגים שונים, אך הם לא נחשבים כ'סחבקים' כבמקרה זה.
באשר לתת-התרבות, כלשונך – הרי שאני רואה בכך משהו כמו גלישה אל קיצוניות אחרת לאחר הנוירוזה הקיצונית של מאות שנים בגולה; משהו בסגנון 'עקום על עקום' כדי להתיישר באיזה מקום באמצע, שפירושו: לא מוסר נביאים ולא הזונה היהודית הראשונה א-לה ביאליק.
אני חושב שזה בהחלט סביר, כל זמן שתופעה זו לא פוזלת אל ההתקרבנות וההתרחמנות העצמית, וכל זמן ש'היהודי החדש' אינו מורח יותר מדיי ווקס בבלוריתו, שפירושו שאינו יוצא מדעתו על מנת לשוב אליה בהמשך.
---------------
אמנם אינני אדם דתי, אך אני מכיר בחשיבות התרבות הקיימת מסביב לנורמות דתיות, ועל כן הרשה נא לי לאחל גם לך גמר חתימה טובה. |